איליך רמירז סאנצ'ס, שידוע בכינויו "קרלוס התן", הוא דמות צבעונית ומרתקת, שי לה סיפור חיים חובק עולם. קרלוס ידוע בעיקר בשל היותו טרוריסט גלובלי, שפעל תחת ארגונים שונים, בעלי נטייה שמאלנית רדיקלית מרקסיסטית. עיקר פעילותו היה בשנות ה 70 וה 80, שכללה פעילויות חבלה, רציחת אזרחים, חטיפת אזרחים, ןפעילויות טרור שונות. קרלוס ביצע את פעילויות הטרור, לא מתוך מצוקה אישית או רצון לשנות את המצב הפוליטי בארצו, אלא שהוא פעל מתוך רצון ומתוך אידיאולוגיה בלבד, הוא גדל למשפחה ממעמד הביניים/ מעמד גבוה בוונצואלה, והיו לו חיים טובים, אביו היה עורך דין מצליח ואמו הייתה עקרת בית ואשת החברה הגבוה, עד שהחליט יום אחד לפתוח בקריירת טרור חובקת עולם, הוא פשוט התנדב לסכן את חייו ואת עצמו למען האידיאולוגיה שלו.
כבר בבית הספר התיכון הוא החל להשתתף בפגנות בוונצואלה בשנות השישים, במחאה על הפוליטיקה הפרו מערבית. הוא עבר אימוני גרילה בקובה וברוסיה, והחל את פעילות החבלנית עם הארגון העממי לשחרור פלסטין. היה זה קרלוס שהגה, ביחד עם מנהיגי הארגון הפלסטינים, ג'ורג' חבש, ומוחמד בודיה, את שינוי הטקטיקה של עימות צבאי ישיר, לעימות צבאי גלובלי בסגנון גרילה, כדוגמת הפצצות מבנים וחטיפת מטוסים. פעילות טרור זו הייתה מהפכנית בזמנו, והיא היוותה השראה לארגוני טרור אחרים בעולם, והניחה את היסודות לטרור המודרני.
הטענות נגד מיהו קרלוס התן הן חלוקות, חלק יגידו שהוא מהפכן גרידא, שפעל בשם הקומוניזם והמרקסיזם, ויש כאלה שיגידו שהוא פשוט רוצח שכיר, שנשכר על ידי שירותי ביון של ברית המועצות, על מנת לבצע תקיפות במדינות מערביות. בשתי האמירות יש אמת מסוימת, שכן עיקר פעילותו היה בשלהי המלחמה הקרה, כאשר המתחים בין המערב לברית המועצות היו גבוהים, ואכן הפעולות שלו היו בעיקר במדינות אירופאיות מערביות. מצד שני קרלוס היה מוכן לעבוד עם כל ארגון, לא משנה מהי דתו או השקפתו הפוליטית, והוא פעל בארגונים מנוגדים, כך למשל בתחילת דרכו הוא פעל למען הטרוריזם הפלסטיני, בשנות ה 70, ואולם בהמשך בסוף שנות ה 80 הוא פעל למען ארגוני ביון של צרפת ואפילו עזר לסי איי אי, ובמהלך הקריירה שלו הוא אפילו עבד בשביל ארגונים מזרח אסייתים, כמו הצבא האדום היפני, ארגון אשר לא היה משוייך לשני צדדי המטבע מדינות מערביות או ברית המועצות, מה שיכול להעיד שהוא היה מוכן בעבור מי שירבה במחיר.
קרלוס בשנות ה 70:
התעללות בילדות
אולם מרקסיזם הוא לא הסיבה היחידה שדחפה את קרלוס להיות טרוריסט אלים. בילדותו בוונצואלה הוא סבל מבריונות חמורה בגלל מראהו, הוא היה עם עודף משקל, נמוך קומה, ובגיל ההתבגרות פניו היו מלאים בפצעונים, שלא לציין את העובדה שהוא היה תולעת ספרים, ולא אהב להתרועע רבות עם חבריו בבית הספר. קרלוס גדל עם אבא נוקשה מאוד, שחינך אותו ואת אחיו על אידיאולוגיה מרקסיסטית לניניסטית. היה זה החינוך הנוקשה של אביו, ביחד עם ההתעללות שעבר מילדים אחרים, שדחפה אותו לחיים של כעס ואלימות, זה בעצם היווה את הדלק שלו לקריירה הענפה בטרור בינלאומי.
20 שנה של מרדף והיתול בארגוני הביון
כאמור קרלוס התן המציא את שיטת הטרור הבינלאומי, של חטיפת מטוסים, חטיפת בני ערובה והפצצות המוניות, וכל זאת הוא ביצע במשך 20 שנה, כאשר הוא חומק מהמשטרה וארגוני הביון של המדינות המערביות. ואת זה הוא עשה בעיקר בזכות המשאבים שהעמידו לרשותו הק.ג.ב, והשטאזי, אשר היו התומכים והמממנים העיקריים שלו, והם אף התגאו בכך שהוא לא נתפס במשך 20 שנה והמשיך לפעול באופן חופשי. לבסוף הוא נתפס רק כאשר יצא ממדינות הבלוק המזרחי של הקומוניזם, והסתתר בחרטום שבסודן, ובזכות תרגיל של ארגוני הביון המערביים, הם הצליחו לאתר את מקומו ולתפוס אותו.
בשנת 1975 קרלוס יזם ביחד עם הקולגה שלו לארגון החזית העממית, מישל מוקרבל, מתקפה על מטוסי אל על, בנמל התעופה אורלי בפריז. קרלוס תיכנן לפגוע במטוס אל על באמצעות טילי כתף, מחוץ למתחם של שדה התעופה, תוך כדי שהמטוס ממריא. הניסיון הראשון של המתקפה נכשל כאשר הטילים לא פגעו, וכאשר הגיעו השוטרים למקום השיגור החל קרב יריות, קרלוס והקולגה שלו הצליחו להימלט בתוך הכאוס של קרב היריות. שבוע לאחר מכן ניסו השניים שוב להפיל מטוס של אל על, והפעם נתפס הקולגה שלו מישל, ואילו קרלוס חזר לדירת המסתור שלו בפריז. בחקריתו של מישל הוא הוביל את החוקרים לדירת המסתור שבה היה קרלוס. כאשר החוקרים דפקו על הדלת, קרלוס פתח להם את הדלת, החוקרים לא היו בטוחים שאכן מדובר בטרוריסט שאותו הם מחפשים, הוא קיבל אותם בברכה, חייך אליהם ואפילו מזג להם משקאות לשתות, אלא שתוך כדי שהם שותים את המשקה שלהם, קרלוס פתח באש, הרג את כל השוטרים ואת הקולגה שלו מישל, והצליח להימלט. אז התחיל מרדף עצום של הרשויות הצרפתיות אחר קרלוס, שנמשך 20 שנה לפחות, עד שנלכד בחרטום סודן.
קרלוס לאחר משפטו ב 2004:
מאהב לא קטן
לקרלוס היו מאהבות ונשים רבות, שראו בו מושא להערצה, אולי משום שהיה "כוכב" בינלאומי, או אולי משום שעורר פחד באנשים כה רבים. הוא נישא והביא ילדים מארבעה נשים בסך הכל. האישה הראשונה שאיתה הוא התחתן והביא עימה ילד לעולם, היא המתרגמת הרוסייה של פידל קסטרו, שהתאהבה בו כאשר שהה בקובה תחת חסותו של פידל קסטרו בשנות ה 70. קרלוס הגיע לקבוה על מנת לקבל הכשרה צבאית בלוחמת גרילה, ושהה בקובה כמה שנים בשנות ה 70. אלא שקסטרו גילה יום אחד שקרלוס מנהל רומן עם המתרגמת האישית שלו, שהגיעה במיוחד ממוסקבה על מנת לאפשר לו לתקשר עם המנהיגים של ברית המועצות, שהיו נותני חסות עיקריים שלו. אולם סגנון חייו של קרלוס לא איפשר לו להישאר במקום אחד למשך זמן רב, והוא נאלץ לנוע בין מדינות שונות.