שם המשפחה "האן" הוא שם המשפחה הנפוץ ביותר בסין וגם בעולם. הדרך של משפחה זו לשגשוג בסין, היא עתיקה וסבוכה, והחלה בשבטים נוודים לאורך הנהר הצהוב בסין. לא הרבה יודעים שסין היא אפילו מגוונת יותר מבחינה דמוגרפית ואתנית. הטופוגרפיה הייחודית של סין יוצרת באופן טבעי מניע לחלוקה לקבוצות באוכלוסייה הסינית, וזאת בשל הצורך השונה והאינטרס המשותף של החלקים השונים של המדינה. כך למשל סינים המיושבים בחלקה הצפוני של סין הגובל עם מונגוליה, היו מיליטנטים בתרבותם לאורך ההיסטוריה, בעקבות הפלישות החוזרות ונשנות של המונגולים מהצפון. הסינים שמיושבים לאורך החוף, היו יורדי ים בתרבותם וסוחרים בינלאומיים.
חלוקת קבוצות אתניות בסין:
אולם לא כל האזורים בסין הם שווים, ואוכלוסיות שהתיישבו בחלקים מסויימים במדינה נהנו מהטבות ועושר גדולים יותר לעומת אוכלוסיות אחרות. כך למשל משפחת האן הסינית, שמקורה בשבטים נוודים שנקראו "הואקסיה", שהתיישבה באזור ז'ונגיואן, שנחשב לאזור הטוב ביותר בסין מכל הבחינות, האזור נמצא בקרבה לחוף הים, כך שיש לו גישה למסחר בינלאומי, עובר בתוכו הנהר הצהוב של סין, הנהר הגדול ביותר והחשוב ביותר בסין, שמספק גישה למשאבים וסחורות בפנים הארץ של סין, ומבחינה גיאוגרפית האזור נמצא בחלק הצפוני יותר של סין, שנחשב לפורה יותר ובעל ממטרי גשם גדולים יותר מאזורים צחיחים אחרים. ולכן למשפחת האן היו את כל האמצעים לשגשג מבחינה חומרית. ואכן כך היה הדבר, המשפחה שגשגה וגדלה, והקימה את השושלת המרכזית ששלטה בסין לאורך ההיסטוריה, השפיעה רבות על התרבות הסינית, וזהותה של המדינה אף מבוססת על משפחה זו, המילה סין היא נגזרת של שם המשפחה "האן".
ציור היסטורי של שבט האן:
מדיניות משפחתית חדשה, גידול אוכלוסין, וכיבוש שטחים חדשים
באזור הפורה שהתגוררו בני שבט ההאן, היו עוד שבטים, לא פחות מוצלחים מהם, אולם לבני ההאן הייתה מדיניות פנים שבטית שגרמה להם להתעלות על השבטים האחרים, ובסופו של דבר לשלוט לגמרי בכל האזור שלהם. עד לפני 2000 שנה לערך, ההרכב המשפחתי של השבטים הנוודים היה קבוצה של 5 גברים לערך, שחיו עם קבוצה של נשים. מצב זה הוביל למלחמות פנימיות בין הגברים בשבט, ולהתחרות אחד עם השני, על נשים ועל משאבים, ולכן השבט היה מיליטנטי ולוחמני באופיו. מצב זה גרם להרס עצמי של השבט ולאי יכולת לפתח את החיים של השבט. מנהיגי השבט התחילו ליישם מדיניות חדשה, שלפיה גברים בגיל מבוגר לא יכולים לחיות יחדיו באותה טריטוריה, ועליהם להתפצל ולמצוא שטח מחייה חדש כאשר הם מגיעים לגיל בגרות. בנוסף לכך, יושמה מדיניות שהכריחה נשים להינשא ולהביא ילדים, על ידי מיסוי של נשים לא נשואות בין הגילאים 15-30, ומיסוי אגרסיבי של נשים הנשואות לאותו הגבר. דבר זה גרם ליצירת זוגות נשואים חדשים, ולגידול משמעותי באוכלוסיה ובגודלו של השבט, ולהתפשטות על פני טריטוריות חדשות.
חקלאות לאורך הנהר הצהוב:
מעבר לאלימות מאורגנת ושיטתית
גידול האוכלוסין והכניסה לטריטוריות חדשות בעקבות המדיניות החדשה, גרם ליותר ויותר חיכוכים ומלחמות עם בני שבטים אחרים. מנהיגי השבטים הבינו שחיכוכים אלה הם בלתי נמנעים ואף הכרחיים אם בכוונתם להמשיך וליישם את המדיניות החדשה. אולם הם ראו שהאלימות בינם לבין שבטים אחרים היא רנדומלית, ותוצאותיה יכולות להיות לא צפויות, במילים אחרות הם הפסידו באותה מידה שהם ניצחו, והיו להם ולשבטים האחרים הפסדים משמעותיים בחיי אדם ומבחינה חומרית. ולכן הם ראו צורך ליישם מדיניות חדשה נוספת, לארגן את היכולת הצבאית והמלחמתית של השבט, על מנת לייעל את יכולות הלחימה שלהם, ולהתעלות על שבטים אחרים. מנהיגי השבט החלו להכריח כל גבר שמגיע לגיל 23 לשהות שנה במחנה אימונים צבאי, שמכשיר אותו ומלמד אותו מבחינה צבאית, והוא חייב לחזור למחנה זה בכל סתיו למשך 30 השנים הבאות מחייו.
ההנהגה של השבט המשיכה לנהל אותו כשבט, ושמרה באדיקות על הכללים והחוקים השבטיים, גם כאשר השבט גדל. כתוצאה מכך בני משפחת האן הפך להיות יעיל מאוד מבחינה צבאית, והתעלה על השבטים האחרים, שנלחמו בפראיות ובחוסר ארגון. בסופו של דבר בני השבט השתלטו על כל השטחים הסובבים אותם, והקימו ממלכה קטנה בצפון מערב סין.
ניצול עבדים וחלוקת מעמדות
בניגוד לשבטים אחרים, שבט ההאן לא הרג את האויבים המובסים שלו, אלא שהוא גילה שניתן לשמור עליהם בחיים ולהפוך אותם לעבדים, וכך הוא עשה. בני שבט ההאן גילו כוח עבודה זול, שאפשר לסמוך עליו שיעשה את העבודה הקשה בחקלאות, וניתן לשמר אותו אף לדורות הבאים. אם עד עכשיו בני ההאן חילקו את זמנם בין עבודה בשדה לבין התמקצעות צבאית, כעת הם יכלו להקדיש את כל זמנם ללוחמה והתמקצעות צבאית. בכך בעצם יצרו בני ההאן שני מעמדות עיקריים, המעמד הלוחם של בני ההאן, ששלט בחברה וקבע את סדר יומה, והמעמד של העבדים שנשאו בעבודה הקשה, ובתמורה מינימלית.
בנוסף לכך, בני ההאן יצרו חלוקה מגדרית ברורה, מה שלא היה קודם לכך, הנשים נטלו משימות של הבית, כמו יצירת בגדים, בישול, ניקיון וכדומה, והגברים היו מחוייבים צבאית, או עבודה בשדה, שחלקם עדיין היה עוסק בה. חלוקה זו יצרה יעילות מבחינת התפקוד של החברה, שכן כל מגדר התמקצע במה שהוא עשה, ועשה זאת היטב, והם היו מחוייבים ללמד את ילדיהם תפקידים מגדריים אלה כבר מגיל צעיר, מה שהשריש זאת מדור לדור.
שמירה על ה DNA המשפחתי
לפני 2200 שנה לערך, התא המשפחתי בסין היה דינמי, ילדין שנולדו לזוג הורים, יכלו לבחור אחד משני שמות משפחה של אחד מהוריהם, כלומר יכלו גם לישוא את שם משפחתה של האם, ובכך בעצם להמשיך את שושלת האם. בני שבט ההאן שינו מסורת זו, והחלו ליישם מדיניות לפיה כל הילדים ישאו את שם משפחתו של האב, כך הם יכלו לשמור על עקביות מדור לדור, ולאתר את מקורות הגנטי של הצאצא. דבר זה הוביל לרצו טבעי של הצאצאים הזכרים לשמר את שם משפחתם, ובכך בעצם לשמר את ה DNA שלהם. מנהג זה גרם לגידול שבט ההאן ושימורו לאורך הדורות.
אמונות דתיות
אמונתם של בני שבט ההאן לא הייתה הומוגנית, ובתחילת ימיה של השושלת, הדת היה עניין אינדיבידואלי של התא המשפחתי, אולם בפרספקטיבה של כלל השבט, מה שהיה חשוב הוא שם המשפחה והנאמנות השבטית לו. בביתה של כל משפחה היה מקדש פרטי שבו הם יכלו להקדיש מתנות לאל הפרטי שלהם. עם הזמן, הבודהיזם הפך לנפוץ בסין, והוא הגיע מהודו. כתוצאה מכך גם בני שבט ההאן הפכו להיות בודהיסטים, אך עדיין הנאמנות הראשית של בני השבט הייתה כלפי השבט ושם המשפחה שלהם.