שלום, קוראים לי אדם, והמקצוע שלי הוא כתיבת עבודות אקדמיות. בהשכלתי אני רואה חשבון, סיימתי את לימודי לתואר ראשון בחשבונאות בשנת 2011, והתחלתי בכתיבת עבודות אקדמיות משנת 2013. את העבודות אני כותב בעצמי באופן אישי מילה במילה, והעבודות שלי הן באיכות גבוה מאוד. כל העבודות שכתבתי עד היום קיבלו ציונים גבוהים, ולכן לפי ניסיון העבר, אני יכול להבטיח לתלמיד ציון גבוה בעבודה שאני מספק לו, וזאת בהתחייבות, כערובה לכך, אני לוקח את התשלום עבור העבודה לאחר קבלת הציון, עד כדי כך אני בטוח באיכות העבודה. ראו לדוגמה את ההודעות ששולחים לי תלמידים לאחר שקיבלו ציון בעבודה:
אני מתמחה ב:
-עבודות סמינריון
-עבודות מחקר
-כתיבת עבודות אקדמיות באופן כללי
-כתיבת חלקים מהעבודה, כגון רק סקירת הספרות
-ניתוחים סטטיסטיים בתוכנת SPSS
בנוסף לכך, אני יכול לתת לכם עצות לכתיבת עבודות אקדמיות:
1. לפני תחילתה של כל עבודת מחקר או סמינריון חשוב לבנות היטב את היסודות שעליהם נשענת עבודת המחקר. בראש ובראשנה הבסיס הכי חשוב לכל מחקר היא שאלת המחקר. ניסוח שאלת מחקר טובה תחסוך לתלמיד עבודה כפולה ומיותרת, ותקל מאוד על העבודה בהמשך. שאלת מחקר טובה צריכה להיות מנוסחת לאחר שהתלמיד ביצוע סקירה מעמיקה של החומר האקדמי בנושא שעליו הוא רוצה לכתוב, אם התלמיד רואה שישנם מספיק חומרים אקדמיים ומאמרים מדעיים בנושא הנבחר, אז הוא יכול לבחור את השאלה הזאת, משום שהחומר האקדמי לגביה הוא רב, וזה יקל עליו מאוד בהמשך בחיפוש מאמרים רלוונטיים לנושא.
2. נקודה נוספת בניסוח שאלת המחקר היא שכל שאלת מחקר מבוססת על קשר הוא הבדל בין שני משתנים, המשתנה התלוי והמשתנה הבלתי תלוי. זה לא כולל כמובן שאלות פתוחות, שבמקרה זה אין משתנה תלוי ובלתי תלוי, אלא שאלה פתוחה. בשאלת מחקר יכולים להיות כמה משתנים בלתי תלויים שמשפיעים על המשתנה התלוי. חשוב לחשוב היטב על הקשר בין המשתנה התלוי לבלתי תלוי, משום שקשר לא טוב או לא הגיוני יכול לגרום לטעויות ולעבודה כפולה בחלק של הממצאים.
3. לאחר שביססנו היטב את שאלת המחקר חשוב מאוד לבסס השערות מחקר טובות. השערות המחקר הן הבסיס לניתוח הסטטיסטי בחלק של הממצאים, וגם הם מהווים את היסודות של עבודת המחקר, משום שזוהי בעצם המסקנה שאותה רוצה להוכיח החוקר. את השערות המחקר אנו מאששים או דוחים בחלק של התוצאות. הממצאים של העבודה.
4. יכולה להיות סוג אחר של עבודה, המתבססת על מחקר איכותני, כלומר בדיקת שאלת המחקר הוא באמצעים כמותיים/ מספריים, אלא באמצעות ראיונות פתוחים. לאחר ניתוח הראיונות הפתוחים, אנו מנתחים אותם ומגיעים מסקנות המחקר שאותם אנו כותבים בחלק של הממצאים, וזאת בצורה של תמות מחקריות. תמה מחקרית היא בעצם "מוטיב" שחוזר על עצמו בראיונות של הנבדקים במחקר, מוטיב שחוזר על עצמו אצל שני אנשים שונים לפחות.
5. לאחר שביססנו את שאלת המחקר ואת השערות המחקר, והן אושרו על ידי המרצה, עוברים לשלב הבא שהוא תחילת הכתיבה של העבודה. את העבודה אנו מתחילים לכתוב מהסקירה הספרותית של העבודה, שמטרתה העיקרית היא לסקור את הספרות הקיימת בנושא של המחקר שלנו, ועל מנת להראות לקורא מה נמצא עד היום במחקר המקצועי והאקדמי, לפני שבוצע המחקר הנוכחי.
6. לפני שמתחילים לכתוב את סקירת הספרות של העבודה, חשוב קודם כל לקבל רקע כללי לגבי הנושא של העבודה, זה עוזר מאוד בכתיבה איכותית של סקירת ספרות, וזה יכול לתת לתלמיד ראייה כללית ורחבה עוד לפני שהוא מתחיל את הכתיבה בפועל של הסקירה. לאחר שקראנו מחקרים ומאמרים בנושא של העבודה שלנו, הן בעברית והן באנגלית, מתחילים בתיכבת הסקירה, אבל חשוב להבין שישנה חשיבות לבמנה של הסקירה הספרותית.
7. ברובם המוחלט של עבודות המחקר, המבנה האופטימלי של סקירת הספרות הוא המבנה של המשפך. מבנה זה משמעותו שאת הסקירה הספרותית מתחילים לכתוב מהכללי והרחב אל הפרטי והממוקד יותר, ממוקד יותר בנושא הספציפי של העבודה שלנו. ולכן כלל ברזל, עוד לפני שמתחילים לכתוב את הסקירה הספרותית הוא לעשות מעין "מיפוי" של הסקירה, ולתכנן מראש מה אנחנו הולכים לכתוב. זה אומר בעצם שהתלמיד צריך לבצע מיפוי של ראשי הפרקים של הסקירה הספרותית. את ראשי הפרקים אנו מתכננים בצורה של המשפך, מתחילים מהפרק הכללי ביותר, ולאט לאט ממשיכים לנושאים שהם ספציפיים לעבודה שלנו.
8. עניין נוסף וחשוב בכתיבת הסקירה הספרותית הוא שחשוב שתהיה אינטגרציה בין חלקיה השונים של הסקירה הספרותית. זה אומר בעצם שחשוב שיהיה קשר בין הפרקים השונים של הסקירה הספרותית, זה לא טוב לכתוב פרקים רבים בסקירה, כאשר אין קשר ביניהם, ואין מעבר טבעי מפרק לפרק. ולכן כאשר אנו מסיימים לכתוב פרק אחד, אנו צריכים להסביר מדוע זה מוביל אותנו לפרק הבא בסקירה הספרותית.
9. אחרי שסיימנו לכתוב את הסקירה הספרותית בצורה קוהרנטית וחלקה, חשוב להבין שהסקירה אמורה להוביל אותנו אל השערות המחקר, שאותם אנו נבדוק בחלק של הממצאים/ התוצאות של המחקר.
10. לאחר שסיימנו לכתוב את סקירת הספרות ואת החלק של ההשערות, אנו צריכים לכתוב את החלק של המתודולוגיה של העבודה. בחלק של המתודולוגיה אנו אמורים להציג את המבנה השיטתי של ניתוח הממצאים בעבודה. בעבודות איכותניות, בחלק זה אנו מציגים את האוכלוסייה שדגמנו במחקר, איך בחרנו אותה, וכיתד מצאנו אותה, מהם שאלות המחקר, השערות המחקר, שיטת הניתוח הסטטיסטי או האיכותנית, וכן מהו הרציונל המחקרי.
11. בחלק של הממצאים אנו מבצעים ניתוח סטטיסטי ומציגים את התוצאות לפי המבנה האקדמי המקובל להצגת ץוצאות הניתוח, במקרה של תמות מחקריות אנו מציגים את התמות שהתקבלו ואת ההסברים שלהם.
12. בחלק של הסיכום והדיון אנו דנים בתוצאות שהתקבלו במחקר, מדוע לדעתנו התקבלו תוצאות אלה, ואז אנו משווים אותם לממצאי העבר שאותם סקרנו בסקירה הספרותית.
לסיכום, אלה הם עצותיי לכתיבת עבודות אקדמיות, וזאת מתוך הניסיון העשיר שלי בכתיבת עבודות אלה באופן מקצועי. צרו איתי קשר על מנת לקבל הצעת מחיר בעבור העבודה שלכם, ללא כל התחייבות מצדכם:
וידאו המסביר על כתיבת עבודות אקדמיות:
