אוטו פון ביסמרק (נולד ב- 1815, מת ב- 1898) היה מדינאי פרוסי, ואחר כך גרמני, נחשב לאחד המדינאים הדגולים של המאה ה 19 ובכלל בהיסטוריה האנושית. ההישג המדיני הגדול ביותר שלו הוא איחוד ויצירתה של גרמניה המודרנית, הוא היה המוח שהגה את הרעיון של איחוד גרמניה המודרנית, וזאת מתוך שטחיה של האימפריה הפרוסית, ומדינות שונות ממערב כמו צרפת. אחרי איחודה של גרמניה המודרנית, הוא היה נשיאה הראשון, והפך להיות בעל השפעה רב, כך שהוא השפיע על כלל מדינות אירופה והמדיניות שלהן, ועל מדינות שכנות נוספות. היו לו הישגים צבאיים מרשימים, הוא יזם שלוש מלחמות חשובות, שנוצחו בצורה מהירה ומובהקת, המלחמות האלה היו נגד דנמרק, צרפת ואוסטריה, והמטרה שלהן הייתה להרחיב את שטחיה של גרמניה המודרנית, ולבסס את גרמניה החדשה. זכה לכינוי "קנצלר הברזל" בשל עמדותיו הניציות ונחישותו להשגת מטרותיו.
הישגיו של ביסמרק
עוד מהישגיו החשובים של ביסמרק הוא ביסוסה של מדינת הרווחה הראשונה בהיסטוריה, ביסמרק ביסס מדיניות רווחה בגרמניה, הוא עשה זאת במסגרת מדיניות הפנים שלו בגרמניה, והיו לו מניעים פוליטיים לכך, הוא רצה לערער את מעמדם של יריביו הסוציאליסטים, וזאת על ידי ביסוס מדיניות רווחה, ובכך הוא התחרה בדבר העיקרי שאותו הציעו הסוציאליסטים לעם, מדיניות רווחה.
אבן דרך בולטת בפעילותו הפוליטית היא המאבק שלו נגד הכנסייה הקתולית. ביסמרק החל לפעול נגד הכנסייה הקתולית והשפעתה, על ידי ביסוס ברית עם הליברלים בגרמניה, במטרה להדיר אותם ממרכזי הכוח בחברה. הכנסייה הקתולית הגיבה בכך שביססה מפלגה חדשה, מפלגת המרכז, ופנתה לקהל רחב עם רעיונות מושכים כמו זכות הצבעה לכל הגברים הבוגרים במדינה, מה שלא היה קודם. מפלגת מרכז זו הצליחה לבלום את ניסיונותיו הפוליטיים של ביסמרק להדיר את הכנסייה ואת השפעתה. לאחר שביסמרק ראה שלא יצליח להדיר את הכנסייה הקתולית, הוא חבר עימם ויצר איתם ברית על מנת להילחם בסוציאליסטים.
פטרונו של ביסמרק
לאורך הקריירה הפוליטית שלו ביסמרק היה נאמן לשליט שלו, וילהלם הראשון, שנתן לו אוטונומיה פוליטית לפעול בשמו. ביסמרק לא האמין בדמוקרטיה, ושלט במדינה באמצעות בירוקרטיה חזקה ויעילה, והכוח שלו היה מבוסס על מעמד האצילות, שהיו בעלי אדמות. לאחר החלפתו של המלך וילהלם הראשון בוילהלם השני, ביסמרק שוחרר מתפקידיו הפוליטיים ויצא לפנסיה.
