Skip to content

תרגיל בית  ב”דיני עונשין”

תרגיל בית  ב”דיני עונשין”

סמסטר ב’, תשע”ו – מסלולים בוקר, ערב, מצטרפת ערב

פרופ’ דן ביין , פרופ’ רות קנאי, ד”ר רוני רוזנברג

עו”ד שרית גולן, עו”ד סימי פלג

הנחיות לכתיבת פתרון התרגיל

  • קיראו היטב את התרגיל. השיבו בצורה מנומקת, ממוקדת, סדורה ועניינית, מבלי לגלוש לשאלות שוליות או לתיאורי רקע מפורטים. במסגרת פתרון התרגיל, עליכם להניח שהעובדות שהונחו בפניכן הן מוכחות, ואין לגביהן מחלוקת. אם לדעתכם חסר נתון לשם מענה על שאלה, השתמשו בהנחות עובדתיות מפורשות, לכאן ולשם.
  • את פתרון התרגיל המודפס יש להגיש עד ליום 2.5.2016, יום ב’, בהתאם לשעות הפתיחה של חדר העבודות הקבועות לכל מסלול. את התרגיל יש להגיש בחדר עבודות בהתאם לנהלי המרכז. (אין להגיש העבודה באימייל או דרך הידיעון).
  • עבודות שתוגשנה באיחור לא תיבדקנה. במקרים חריגים בלבד, יש לפנות למתרגלות מראש ולקבל אישור כתוב מבעוד מועד.
  • עליכם לכתוב הפתרון לבדכם, ללא הסתייעות באחרים.
  • למען הסר ספק –  פתרון העבודה הוא חלק בלתי נפרד מדרישות המעבר בקורס זה. סטודנט אשר לא יגיש העבודה במועד, לא יוכל לגשת לבחינות הסיום (זאת מעבר לעובדה שציונו יהיה 0 בגין אי הגשת מטלה זו). התרגיל שווה 20% מהציון הכולל בקורס.
  • לא תינתן האפשרות להגיש העבודה מעבר למועד האחרון שפורסם.
  • יש להגיש פתרון מודפס, גודל גופן 12, רווח 1.5 לפחות. יש להשאיר שוליים סבירים. אסמכתאות (הערות שוליים) יש לכתוב בגודל גופן 10 ברווח שורה אחת. אין צורך להשקיע בעיצובים גרפיים (אך מובן שהתשובה צריכה להיות מסודרת ומאורגנת היטב); התוכן הוא החשוב. נא להגיש העבודה ללא ניילונית וללא דף שער.
  • פתרון התרגיל מוגבל בהיקפו – המכסה לתרגיל כולו שניים וחצי עמודים. חריגה לא תיקרא.
  • חומר הקריאה לתרגיל – כל מה שנלמד בכיתה וכן חומר הקריאה שנתבקשתם לקרוא עד לנושא היסוד הנפשי  – המחשבה הפלילית (כולל) לרבות עקרונות יסוד במשפט הפלילי, מאפייני העבירה הפלילית, עקרון החוקיות והחוקתיות, הכשרות המשפטית , היסוד העובדתי והיסוד הנפשי (רק עד נושא המחשבה הפלילית).  

בהצלחה !

חלק א’ אירועון  (50 נקודות)

נורית, שרת המשפטים, החליטה לקדם חקיקה ולפיה ייאסר על עמותות או ארגונים הפועלים במדינת ישראל לקבל תרומות מממשלות זרות. הצעת החוק של נורית קבעה כי קבלת תרומה כזו עשויה להביא להטלת קנס מנהלי וחילוט רכוש של הארגון. בנוסף, נקבעה עבירה פלילית לפיה מנהל ארגון או עמותה אשר קיבל תרומה כזו יורשע בעבירה פלילית שנוסחה כדלקמן:

“מנהל ארגון הפועל שלא למטרות רווח אשר קיבל לידיו כספים או תרומות לטובת הארגון ממוסדות ממשלתיים המשתייכים למדינות זרות – דינו שנת מאסר”.

החוק עבר בקריאה שלישית בכנסת ונקבע כי ייכנס לתוקפו עם פרסומו ברשומות ביום 1.2.2016.

 במקביל הוקמה יחידה במשרד המשפטים לחקירה ואכיפת החוק החדש.

שושנה היא מנהלת עמותה לקידום צדק סביבתי “מפסיקים לשתוק ולזהם” ובמסגרתה פועלת למען המלחמה בזיהום האוויר במפרץ חיפה וכנגד המפעלים המזהמים. לשיטתה של שושנה, מדינת ישראל נמנעת מלפעול ביד קשה נגד המפעלים המזהמים ובכך היא מפרה אמנות בינלאומיות עליהם חתמה. לפיכך, עיקר מטרות העמותה של שושנה הוא לחשוף בעולם את ההפרות החוזרות ונשנות של אותן אמנות סביבתיות של ממשלת ישראל.

מספר מדינות באירופה הרואות חשיבות ניכרת בקידום מטרות העמותה תרמו לה במשך שנים סכומי כסף אדירים.

עם כניסת החוק החדש לתוקף הבינה שושנה כי העמותה בבעיה רצינית ולא תוכל לקדם מטרות הארגון ללא המשך קבלת כספים מאותן מדינות. עוד לפני שנכנס החוק לתוקפו, נפגשה שושנה עם יוהאן, האחראי למתן תרומות במשרד איכות הסביבה הבלגי והציגה בפניו את חששה מהעתיד לבוא. יוהאן הציע לשושנה כי תפנה לארגון מקביל הפועל בבלגיה “בלגיה נקיה”, ארגון פרטי הפועל ללא מטרות רווח אשר ישמשו צינור להעברת הכספים מממשלת בלגיה אל העמותה בישראל. שושנה הסכימה שכן במקרה זה סברה כי התרומות מתקבלות מארגון פרטי ולא ממוסד ממשלתי.

בין התאריכים  1.3.16-4.3.16 קיבלה העמותה 3 פעמים תרומה מארגון “בלגיה נקיה” על סך 100,000 ש”ח בכל פעם. שבוע  קודם לכן, הארגון הבלגי קיבל סכום השווה ל 300,000 ש”ח מהמשרד לאיכות הסביבה הבלגי.

היחידה החדשה במשרד המשפטים קיבלה מידע אנונימי בעניין ולאחר חקירה החליטה להעמיד לדין את שושנה בעבירה החדשה (שלושה מקרים), במקביל לכך הודיע מנהל היחידה במשרד המשפטים על הטלת קנס מנהלי בסך 150,000 ש”ח על העמותה עצמה.

הנכם הסניגורים של שושנה. אילו טענות ניתן להעלות כנגד החוק החדש? אילו טענות ניתן להעלות כנגד הרשעתה של שושנה בעבירה החדשה?

האם בית המשפט יקבל הטענות? במילים אחרות, האם ניתן להטיל אחריות פלילית על שושנה בגין העבירה החדשה?

חלק ב – אירועון 50 נקודות

ראובן והילה הורים לאוריה בן חודשיים. הילה ילדה את אוריה בעקבות הריון לא מתוכנן. ראובן והילה עניים מאד וזקוקים נואשות לכסף. הם יודעים ששכנתם חנה עקרה ונואשת לילד משלה. ערב אחד פונה ראובן לחנה ומציע לה לקנות מהם את אוריה תמורת חצי מליון ש”ח. חנה הסכימה לעסקה למרות שידעה כי מדובר בחוזה לא חוקי.

ראובן ביקש מחנה  מקדמה של 100,000 ש”ח על מנת להוכיח את רצינותה. לאחר שחנה העבירה לראובן את כספי המקדמה ביום שני בבוקר,  הם סיכמו ביניהם כי יביא לה את אוריה בערב של אותו יום. למעשה, ראובן לא התכוון לממש את חלקו בעסקה אלא תיכנן לברוח עם הילה ואוריה.

עוד בטרם העבירה לראובן את הכסף חשדה חנה כי ראובן מתכוון לרמות אותה. היא ידעה שהילה לא תוותר על בנה. למרות זאת העבירה לראובן את כספי המקדמה מתוך תקווה שאוריה בכל זאת יועבר אליה וגם כי האמינה שבכל מקרה הכסף יילך למילוי צרכיו של אוריה גם אם יישאר אצל הוריו.

בפועל, תוכניתו של ראובן לברוח נתקלה בקשיים. הילה סירבה לעזוב את הבית ולא הייתה מוכנה לברוח איתו. ראובן והילה החלו לריב ולהכות זה את זו.  בשלב מסויים לקח ראובן אגרטל ושבר על ראשה של הילה. הילה החלה  לאבד דם וראובן מיהר להגיש לה עזרה. הילה דחתה את עזרתו וצעקה עליו לעזוב את הבית תוך שאומרת לו: “אני כבר אדאג לעצמי”. ראובן מיהר לעזוב את הבית וחזר רק ביום למחרת. בשלב זה גיללה ראובן את הילה במיטתו ללא רוח חיים.  

על פי חוות הדעת הפתולוגית הילה נפטרה כתוצאה מאיבוד דם והיעדר טיפול מידי בפצע שבראשה.

הפרקליטות החליטה להעמיד לדין את ראובן בשתי עבירות:

  1. קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.
  2. הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין.

דונו בטענות הצדדים ביחס לעבירות הללו.

בהצלחה!

הפרקליטות יכולה להאשים את ראובן בקבלת דבר במרמה, שעונשה הוא עד 3 שנים, או 5 שנים בנסיבות מחמירות. כל התנאים שמנויים בסעיף 415 לחוק העונשין מתקיימים, ראובן קיבל דבר מה מחנה, סכום של מאה אלף שקלים, ובמרמה, ראובן לא התכוון מלכתחילה למסור את אוריה התינוק לידיה של חנה.

מצד שני ראובן יכול לטעון שאי אפשר להאשים אותו בקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, זאת משום שלא ניתן להוכיח שאכן הייתה לו כוונה לא למסור את אוריה לחנה, שכן התכנית שלו לברוח לא התממשה, ואין שום הוכחה לכך שהוא לא התכוון למסור את אוריה התינוק, ולכן היסוד של המרמה בסעיף 415 לא ניתן להוכחה, מה גם שאשתו נפטרה, והיא לא יכולה להעיד על כך שראובן הביע בפניה את הרצון לברוח ביחד איתה, ולרמות את חנה.

טענה נוספת שיכול לטעון ראובן היא שהחוזה בינו לבין חנה הוא חוזה בלתי חוקי, ולכן לפי סעיף 30 לחוק החוזים, חוזה פסול, דינו כבטל, וזה אומר שמלכתחילה החוזה בינו לבין חנה לא התקיים, ומה שהוא מחויב לעשות זה להחזיר את הכסף לחנה.

חנה יכולה לטעון לקבלת הכסף שלה בחזרה בשתי טענות, האחת היא שראובן לקח ממנה את הכסף במרמה והוא לא התכוון מלכתחילה למסור לה את אוריה, זאת משום שהיא חשדה בו שהוא מתכוון לקחת את הכסף ולברוח. הטענה השניה היא שהחוזה בינה לבין ראובן הוא חוזה לא חוקי ועל כן הוא מחויב להחזיר לה את כספה, זאת לפי סעיף 21 לחוק החוזים חובת השבה, פ”ד חיימוב נ’ חמיד.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון