Skip to content

תמיכה חברתית בהוראה

תחילה, המון אנשים בטוחים שהוראה כשמע כן היא, פשוט ללמד את התלמידים לפי פורמט מסוים ופה נגמר הסיפור, כלומר הוראה הינה לימוד ותו לא, אין חשיבות לחמלה, רגש, והבנה מצד המורים.

מחקר בשנת 2010 הראה ש-88% מהמורים חושבים כך, כלל מה-88% מהמורים לא נתנו פאן רגשי לאופן הלמידה שלהם ובעצם לימדו כמו רובוטים. אולם בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי מגמתי הדרגתי מאוד לטובה שמורים מתחילים להבין שכאשר הם מספקים תמיכה חברתית-רגשית לתלמידים אז הישגיהם של התלמידים, אופן שילובם במסגרת הלימודים וכלל תפקודם משתפר לטובה.

בבתי ספר רבים למידה רגשית־ חברתית היא חלק מרכזי מהמשימה החינוכית, ואילו באחרים רואים בה לא פעם למידה חיצונית לתוכנית הלימודים, או תוספת משנית, ולכן לא ניכר מאמץ מיוחד לשלב אותה בחיי היום־ יום של בית הספר. התפיסה של למידה רגשית־ חברתית כאורח חיים בבית הספר מחייבת את צוות בית הספר לחשוב ללא הרף על דרכים להטמיע אותה בסדר היום החינוכי כולו, ולא רק במסגרת הכיתה. למשל במגרשי המשחקים, בקפטריה, במסדרונות, בצהרון, מחוץ לשערי בית הספר, בפעילויות ברשתות החברתיות, בפעילות בארגונים לא פורמליים לאחר שעות הלימוד, בכל מקום ובכל זמן שבהם מתקיימת אינטראקציה עם התלמידים.

כדי לחזק למידה רגשית־ חברתית בבית הספר יש ליצור הזדמנויות שבהן תלמידים ישמיעו את קולם, יהיו מעורבים ויקבלו על עצמם אחריות אישית וקבוצתית להיבטים שונים בחיי בית הספר. בתי ספר יכולים ליצור לתלמידים התנסויות בקבלת החלטות משותפת, בעבודות קבוצתיות להשגת יעד משותף, בתהליכים המביאים להגברת האמפתיה והנכונות לסייע לו וכן בתהליכים של פתרון בעיות וקונפליקטים הרלוונטיים לחייהם בבית הספר.

להלן מספר דרכים להגברת התמיכה החברתית בהוראה:

רפלקציה והערכה עצמית- על המורים להטיל על התלמידים משימות הדורשות מהם לחשוב על עבודה שעשו, ולנסות להעריך אותה בעצמם על פי אמות מידה שהציב המורה או קבעה הכיתה. תהליך זה אינו מסתיים בהערכה עצמית, אלא דורש מהתלמידים לחפש דרך לשפר את עבודתם.

תמיכה וחום- על המורים ליצור סביבת למידה בטוחה ואכפתית שבה ירגישו התלמידים מוערכים ושייכים ויהיו חופשיים ליטול סיכונים ולשאול שאלות. על המורים לגלות התעניינות בתלמידים ובבעיות שלהם, והם יכולים לשתף אותם באנקדוטות אישיות.

למידה שיתופית- כדי ליישם למידה שיתופית ביעילות ולוודא שכל התלמידים משתתפים במשימה, על המורים להקפיד על חמישה עקרונות ומרכיבים: תלות הדדית חיובית, אחריותיות אישית (וקבוצתית), עידוד הדדי להצלחה, שימוש בכישורים בין־ אישיים וחברתיים והליך קבוצתי של בחינת ההתקדמות לקראת המטרה המשותפת.

 דיונים בכיתה- דיונים בכיתה עשויים לפתח את כישורי התקשורת של התלמידים ואת יכולתם לנהל דיאלוג פורה עם אחרים. לשם כך על המורים לשאול שאלות פתוחות, להדגיש הסתמכות על ידע, לעורר רפלקציה על תהליך החשיבה, לעודד הקשבה פעילה והישענות על רעיונות שהביעו אחרים, לפתח את היכולת להבחין בין העיקר לטפל ולאפשר לכל התלמידים לבטא את רעיונותיהם.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון