Skip to content

קורס הנחיית קבוצות

קורס הנחיית קבוצות

מגיש:

ת.ז:

תוכן עניינים

דברי פתיחה: 3

א. מטרות הקבוצה- 3

ב. החומר התיאורטי שיש להתבסס עליו ומתייחס לנושא ומטרת הקבוצה- 4

ג. מהן התפוקות המצופות מהמפגש הנוכחי- 5

ד. כיצד המפגש משתלב במפגשים שקדמו לו ובמפגשים שלאחריו- 5

ה. אלו קשיים עלולים להתעורר במפגש הנוכחי ? 6

ו. כיצד תוכלו להתגבר על קשיים אלו ? 6

ז. הגורמים שיסייעו להצלחת המפגש: 7

ח. מהן ההפעלות שיהיו במפגש ? 9

ט. האם ההפעלה תהיה לפני החלק התאורטי או אחריו ? 9

י. מהן השאלות שילוו את הדיון בעקבות התיאוריה וההפעלה ? 9

יא. למה אני זקוק על מנת שהמפגש יצליח ? 10

יב. כיצב אסיים את המפגש ? 10

יג. האם אערוך משוב בסיום המפגש ? 10

יד. האם אני מתכוון להכין חומרים למשתתפים ? 11

ביבליוגרפיה-. 12

מערך הנחייה-

דברי פתיחה:

שלום לכל חברי הקבוצה, אני מודה לכם מאוד שהגעתם למפגש. המפגש שלנו היום הוא מאוד חשוב, שכן אנו נלמד את החשיבות של האקליםם הבית ספרי, השפעתו על הישגי התלמידים, ביצועי המורים, ורמת הסיפוק הכללית מהמוסד החינוכי. במפגש אנו נלמד דרכים שונות לשיפור האקלים הבית ספרי, מהן ההשפעות המשניות של שיפור האקלים, וכן את חשיבותה של התקשורת הבין אישית. אנו נבצע סימולציה שתדמה את הסביבה הבית ספרית, בשני מצבים, כאשר האקלים הבית ספרי רעוע, וכאשר הוא טוב. לבסוף אנו נבצע דיון על מה שלמדנו מהמפגש, מהם דעותיו של כל משתתף, והאם יש לו רעיונות לשיפור.

א. מטרות הקבוצה-

– טיפוח האקלים הבית ספרי-

מטרתה העיקרית של הקבוצה היא שיפור סביבת העבודה והאווירה בבית הספר, שמושפעים ממכלול גורמים, חומריים ורוחניים. האקלים הביתספרי בא לידי ביטוי בתרבות הבית ספרית, והיא משפיעה בראש ובראשונה על סגל המורים, התלמידים, ובאופן עקיף על משפחות וסביבת התלמידים. המהות הבסיסית של האקלים הבית ספרי מושתת על מערכת היחסים בין כל מי שנמצא בבית הספר, בין אם אלה מורים, תלמידים או עובדי צוות. אקלים בית ספרי טוב מאופיין באכפתיות כבוד והתחשבות בין כל חברי בית הספר.

אקלים חינוכי חיובי הוא תורם מרכזי להישגיות הכוללת של כלל התלמידים בבית הספר, ולרמת תפקודו של בית הספר כארגון חינוכי. האקלים הבית ספרי מעלה את המוטיבציה של כלל התלמידים והמורים, ולכן זוהי מטרה חשובה ביותר להשגה בבית הספר.

-הקניית ערכים-

מטרה משנית שנגזרת מהמטרה של האקלים הבית ספרי, היא להקנות את הערכים הנכונים לתלמידים ולמורים בבית הספר. הערכים הם המניע המרכזי להתנהגותו הכללית של התלמיד, למוטיבציה שלו, וליכולתו להתמודד עם קשיים. בכדי שיהיה אקלים בית ספרי טוב, חובה שתהיה תרבות טובה, שנגזרת מהתנהגותם של התלמידים, ובכדי שתהיה התנהגות ותרבות טובה, חובה שיהיו לתלמידים ערכים גבוהים.

שיפור התקשורת הבין אישית בבית הספר-

מטרה משנית נוספת לשיפור האקלים הבית ספרי, היא שיפור התקשורת הבין אישית בין התלמידים למורים ולהורים. תקשורת בין אישית יעילה היא מפתח להצלחתו של התהליך הלימודי, להעלאת ההישגים הלימודיים, ולשיפור האקלים בבית הספר. ללא תקשורת ראויה, המורה לא יכול לקבל משוב לגבי תהליך עבודתו, ולא יוכל לדעת בצורה מספקת האם מה שהוא עושה, הוא יעיל. בנוסף לכך, התקשורת עוזרת לשפר את התרבות הבית ספרית, ואת האקלים הבית ספרי. חשוב שיהיו ערוצי תקשורת ישירים גם בין ההורים של התלמידים לבין המורים בבית הספר, על מנת שכל מי שסובב את התלמיד יהיה מעורב ובקיא בכל הנעשה בתהליך החינוכי.

ב. החומר התיאורטי שיש להתבסס עליו ומתייחס לנושא ומטרת הקבוצה-

אקלים חינוכי חיובי תורם רבות להשגת המטרה הכללית של בית הספר, לעניק חינוך איכותי ומיטבי. לאקלים חיובי ישנם השפעות של העלאת תחושת השייכות של התלמידים לבית הספר שלהם, העלאת המוטיבציה והרצון ללמוד, יצירת אתגר אצל התלמידים, הענקת חוויה חיובית כללית טובה לכל מי שנמצא בבית הספר, מאפשר לתלמידים להביע את עצמם בחופשיות וללא פחד מביקורת, העלאת תחושת הביטחון של התלמידים, והעלאת ההערכה העצמית של התלמידים והמורים. (גולדנברג, ג. 2016).

אפקט חשוב נוסף של האקלים הבית ספרי הוא שהוא מעודד את התלמידים לקחת חלק פעיל בחווית הלמידה שלהם, ולא רק להיות פסיביים ולמלא את המינימום הנדרש מהם. נוסף על כך כאשר ישנו אקלים טוב, המעמד הסוציואקונומי של התלמיד משפיע פחות על הישגיו, וישנו יותר שיוויון בין התלמידים. (צפרוני, א. 2006).

בכדי ליצור אקלים חינוכי חיובי, בית הספר צריך לקבוע כללים מראש, המבוססים על ערכים של שוויוניות, בצורה של תקנון או חוקים של בית הספר. תקנון בית הספר יוצר נורמות התנהגות, וקווים אדומים שאותם אסור לחצות, וכך בית הספר יוצר תרבות התנהגותית טובה שיוויונית בפני כולם. בנוסף לכך בית הספר צריך להשתמש בחיזוקים חיוביים, ולעודד התנהגות טובה  מעבר לחוקים הבסיסיים שאותם יש לשמור. (טימור, צ. 2008).

האקלים החינוכי משפיע גם על המוטיבציה של המורה להיות מחנך טוב. כאשר ישנו קשר טוב בין המורה לתלמיד, המורה מרגיש שהוא צריך, ויכול לתת את כל יכולותיו החינוכיות,  והוא ממצה את הפוטנציאל החינוכי שלו. כאשר המורה מרגיש טוב בעבודתו, כל הכיתה מרוויחה מכך, ולכן חשוב מאוד שהאקלים החינוכי ישפיע גם על המורים ולא רק על התלמידים. (גולדנברג, ג. 2016).

ישנם הרבה גורמים המשפיעים על אקלים בית הספר, להלן נמנה חלק מהם:

סגנון ניהול בית הספר, למנהלת בית הספר ישנה השפעה רבה על האווירה בבית הספר. בכוחו של ניהול בית הספר לפגוע או לשפר את האקלים בבית הספר, וזאת משום שהניהול משפיע על המורים, וזה בתורו משפיע על התלמידים. (גולדנברג, ג. 2016).

נורמות חברתיות, הנורמות החברתיות משפיעות על התרבות הכללית של בית הספר, על הקודים של ההתנהגות  של התלמידים אחד כלפי השני וכלפי המורים וההנהלה. נורמות התנהגות המבוססות על שוויון ודמוקרטיה, יכולות לשפר את האקלים הבית ספרי, ואילו נורמות התנהגות גרועות  יכולות לגרום לאקלים בית ספרי רע. (גולדנברג, ג. 2016).

ג. מהן התפוקות המצופות מהמפגש הנוכחי-

במפגש הנוכחי אנו נתמקד בשלב של התבוננות רפלקטיבית, במעגל הלמידה של קולב, לאחר שבפגישה הקודמת התמקדנו בשלב של ההתנסות המוחשית. המשתתפים בקבוצה יתבקשו להתבונן באופן רפלקטיבי על הסיטואציה שבה הם התנסו במפגש הקודם. במפגש הקודם המשתתפים התבקשו לכתוב תקנון לבית הספר כדי לשפר את האקלים הבית ספרי. במפגש הנוכחי, המשתתפים יתבקשו לבחון במה שונה הניסיון שהיה להם בפגישה הקודמת לידע המוקדם שהיה להם לפני כן.

במפגש הנוכחי המשתתפים יקבלו ידע חדש לגבי יעילות התקנון הבית ספרי וההשפעה שלו על אקלים בית הספר. בנוסף לכך המשתתפים ילמדו כיצד לנסח תקנון וחוקים לבית הספר.

בפגישה הנוכחית המשתתפים ילמדו לגבי חשיבותו של אקלים בית הספר וכיצד יש לשפר את אקלים זה בכל מיני דרכים ולא רק בעזרת תקנון בית הספר. כמו למשל הקניית נורמות חברתיות, שיפור ההנהלה של בית הספר, שיפור הסביבה הפיזית של בית הספר, שיפור היחסים בין התלמידים למורים, שיפור התקשורת בין כל הגורמים בבית הספר, לימוד החשיבות של ערכים של שוויון ודמוקרטיה, חשיבות שיתוף הפעולה בבית הספר ועבודה בצוות.

ד. כיצד המפגש משתלב במפגשים שקדמו לו ובמפגשים שלאחריו-

במפגש הקודם הדגש היה על ההתנסות המוחשית של חברי הקבוצה. חברי הקבוצה התבקשו לנסח תקנון לבית הספר ומערכת של חוקים. כל אחד מחברי הקבוצה התבקש לנסח תקנון משלו ואז חברי הקבוצה נדרשו להשוות את התקנונים שלהם אחד לשני. מאחר שהושוו התקנונים אחד לשני, התבקשו כל חברי הקבוצה לנסח תקנון אחד שיהיה הכי טוב. בנוסף לכך נדרשו חברי הקבוצה לחשוב על דרכים נוספות לשיפור אקלים בית הספר.

במפגש הנוכחי התבקשו חברי הקבוצה לחשוב באופן רפלקטיבי על התקנון שהם כתבו בפגישה הקודמת, והשפעתו על אקלים בית הספר, האם הוא בהכרח ישפר את האווירה החינוכית ? האם התקנון לבדו יספיק כדי לשפר את האווירה החינוכית ? או שמה יש לכלול מספר גורמים יחדיו כדי להגיע לאקלים בית ספרי מיטבי ?

בפגישה הבאה המשתתפים יתבקשו לגבש תפיסה לגבי שיפור אקלים בית הספר. התפיסה תהיה מבוססת על המסקנות שהוסקו בפגישה הנוכחית. בנוסף לכך אנו נפתח דיון ונבדוק האם התפיסה החדשה היא מנוגדת לתפיסות הישנות שהיו אצל המשתתפים, לגבי שיפור אקלים בית הספר, במידה והתפיסות הישנות מנוגדות לתפיסה החדשה נבדוק מדוע החליטו המשתתפים לשנות את התפיסה שלהם. הפגישה הבאה תתמקד בשלב של הבניית התפיסה של מעגל הלמידה של קולב.

ה. אלו קשיים עלולים להתעורר במפגש הנוכחי ?

הקשיים עלולים להתעורר במפגש הנוכחי הם בעיות של רגש. בשלב זה הקבוצה כבר מגובשת וחבריה מחוברים רגשית אחד לשני, מערכת היחסים בין כל חברי הקבוצה כבר קיבלה בסיס, ועלולים להיווצר עימותים אקראים בין חברי הקבוצה כאשר מישהו קורא תיגר על היחסים הקיימים. בנוסף לכך עלולות להיווצר בעיות של טינה ועוינות שמקורם בחברי הקבוצה שלא מרוצים ממעמדם בתוך הקבוצה. משברים של אנשים מסוימים בתוך הקבוצה עלולים להעיב על ההרגשה של כל הקבוצה ולתת הרגשה כללית של חוסר סיפוק, וזאת מכיוון שכל חברי הקבוצה מחוברים רגשית אחד לשני.

בנוסף לכך עלולות להיווצר בעיות של שליטה ותחרותיות בקבוצה, שכן יכול להיות שעדיין ישנם מאבקי שליטה על ההשפעה והכוח בקבוצה, אפילו בשלב הזה, שבו חברי הקבוצה כבר מכירים אחד את השני, ורקמו את היחסים ביניהם. כל פרט בקבוצה בודק כל הזמן את יכולתו להשיג יותר השפעה ועוצמה, מאשר מה שיש לו במצב הקיים, עובדה זאת יכולה להגביר את התחרותיות והעימותים בקבוצה.

ו. כיצד תוכלו להתגבר על קשיים אלו ?

לגבי בעיות הרגש, המנחה של הקבוצה צריך להיות כמורה דרך לכל חברי הקבוצה, להכווין אותם, ולעזור להם לפתור את הבעיות הרגשיות שמתעוררות ביניהם. המנחה צריך לעמוד לרשות החברים  בקבוצה בכל פעם שיצטרכו את עזרתו. עזרתו של המנחה צריכה להיות מינימלית, וחברי הקבוצה צריכים להתבסס על המשאבים האישיים שלהם בכדי לפתור את הבעיות הרגשיות שעולות בקבוצה.

לגבי הבעיות של התחרותיות בקבוצה, המנחה יכול לשמש כמתווך בין חברי הקבוצה, לפתור את הקונפליקטים שמתעוררים, ולעזור להם להגיע לעמק השווה. בסופו של דבר התחרות בין חברי הקבוצה היא דבר חיובי שמוביל לעלייה בפוריות, אך המנחה צריך לוודא לשמור את הרמה של התחרותיות ברמה נאותה.

ז. הגורמים שיסייעו להצלחת המפגש:

1. גורמים התלויים במנחים-

המנחה של הקבוצה צריך להיות במערכת יחסים טובה עם כל חברי הקבוצה, על מנת שיוכל לנהל אותה בצורה ראויה, מערכת היחסים בין המנחה לחברי הקבוצה צריכה להתבסס על אמון הדדי וכבוד. לשם כך הכרחי שלמנחה הקבוצה יהיו יחסי אנוש טובים, ויכולות חברתיות. בנוסף לכך צריך שלמנחה ולקבוצה תהיה תקשורת פתוחה וכנה שתאפשר להם להציף בעיות, לשתף אחד את השני בדעותיו של האחר, ולפתור קונפליקטים בין חברי הקבוצה.

גורם נוסף שתלוי במנחה ויעזור להצלחת המפגש, הוא שהמנחה צריך להכיר את המשתתפים של הקבוצה. בכדי שהמנחה יוכל לנהל היטב את הקבוצה הוא צריך לדעת מה הם המניעים של כל חבר בקבוצה ומה הם הגבולות שלו, כך יהיה לו יותר קל לנווט את הספינה, לפתור בעיות ביתר קלות, ולדעת כיצד להפיק את המיטב מהמפגש הנוכחי. כאשר המנחה מכיר את חברי הקבוצה, הוא יכול לראות את התמונה הגדולה, ולהבין טוב יותר את הדינמיקה של הקבוצה.

המנחה צריך לאפשר מידה מסוימת של דמוקרטיה וחופש בחירה בקבוצה, שכן חברי הקבוצה נמצאים בה לא מתוך הכרח, אלא מרצון, ולכן חשוב לשתף אותם בקבלת ההחלטות, ולאפשר להם להביע את עמדותיהם. אולם יש לציין שהמנחה צריך לדעת לעמוד על עקרונות הקבוצה, ולדעת לתקן את חברי הקבוצה כאשר הם חורגים מסמכות, או שמקבלים החלטות שגויות. למרות שהמנחה צריך לאפשר מידה מסוימת של חופשיות בקבוצה, המנחה צריך לשאוף להגיע למטרותיה של הקבוצה, ולא לתת לדינמיקה של הקבוצה לסטות מהמסלול המתוכנן שלה.

2. גורמים התלויים במשתתפים-

בכדי שהמפגש יצליח המשתתפים צריכים להיות עם ראש פתוח במפגש, ולאפשר לעצמם לשקול רעיונות ותפיסות חדשות, שהן שונות ממה שהם היו רגילים עד כה. בכדי שהמשתתפים יהיו עם ראש פתוח הם צריכים להאמין בערכים של שיוויון ודמוקרטיה, ולדעת ליישם אותם במהלך הפגישה.

גורם נוסף הוא שחברי הקבוצה צריכים להיות סבלניים אחד כלפי השני, לקבל אחד את השני מבלי לשפוט את האחר, גם אם הוא שונה ממנו, ולהיות מוכניםלשתף פעולה אחד עם השני למען הצלחת הקבוצה. חברי הקבוצה צריכים להבין שישנה מטרה משותפת נעלה של הקבוצה, אשר קודמת למטרות של כל אחד מחברי הקבוצה, ולכן הם צריכים לשאוף למען השגת המטרה של הקבוצה, ולא רק מטרותיהם האישיות. חברי הקבוצה צריכים להבין שלמרות שיש להם מטרות ושאיפות אישיות, הם צריכים להשתדל להימנע מעימותים עם חברי הקבוצה האחרים, וגם כאשר ישנם עימותים כאלה, הם צריכים להיות מוכנים לפתור עימותים אלה בצורה הטובה ביותר.

3. גורמים התלויים בתוכן-

בכדי שהפגישה תהיה מוצלחת, המסרים שהמנחה רוצה להעביר בפגישה חייבים להיות ברורים למשתתפים, על מנת שאלה יוכלו להבין וליישם אותם. המנחה חייב לפשט את המסרים, ולנסח אותם בשפה פשוטה שתהיה מובנת לכל המשתתפים, בנוסף לכך, המנחה צריך לוודא עם המשתתפים שהמסרים של הפגישה אכן ברורים ומובנים להם.

גורם נוסף הוא שהמסרים או הרעיונות של הפגישה צריכים להיות ברי יישום. המנחה צריך לוודא שהרעיון של הפגישה הוא פרקטי, ושאפשר ליישם אותו בשטח, גורם זה הוא קריטי שכן אם המנחה יעביר למשתתפים רעיון שהוא מובן אך לא בר יישום, הפגישה לא תהיה אפקטיבית ומוצלחת.

4. גורמים התלויים בתהליך הקבוצתי-

על מנת שהמפגש יהיה מוצלח יש לוודא שהקבוצה עוברת את כל השלבים בתהליך הקבוצתי על פי מקנזי וליבסלי. חשוב שמנחה הקבוצה ידע ויכיר את שלבי התפתחות הקבוצה האוניברסאליים, אך הוא צריך להיזהר מלעשות בהם שימוש  נוקשה מדי. במציאות הקבוצתית, השלב, לא מתחיל ולא מסתיים בנקודת זמן מסויימת, אלא מדובר במעין מצב צבירה, שבו כל שלב הוא הכי משמעותי בנקודת הזמן המסוימת.

ידיעת השלבים על ידי המנחה יכולה לעזור לו במוסנים רבים, ביניהם, הבנת הצרכים הנוכחיים של הקבוצה יכולה לשפר את ניווט הקבוצה על ידי המנחה, הצלחה בפתירת בעיות שעולות בקבוצה, משום שהמנחה יודע אילו בעיות אלה וכיצד יש לפתור אותם, והענקת תחושת סדר כללי וביטחון לתהליך הקבוצתי.

בפגישה הנוכחית שלנו רצוי שהקבוצה תהיה כבר בשלב של הדיפרנציאציה, משום שכל אחד מחברי הקבוצה צריך להסיק מסקנות מהתקנון שהוא כתב באופן אינדיבידואלי, ולהסיק כיצד תקנון זה שונה מהאופן שבו הוא חשב בעבר, עובדה זו מצריכה חשיבה עצמאית של כל משתתף בקבוצה, ולכן כל משתתף צריך לפתח תחושת עצמאות בתוך הקבוצה.

ח. מהן ההפעלות שיהיו במפגש ?

ההפעלה שתהיה במפגש היא משחק תפקידים שמטרתו לדמות את הסביבה הבית ספרית, ולהמחיש כיצד כתיבת התקנון של בית הספר משפיע על האקלים הבית ספרי. בתחילה המנחה יכתוב על פתקים את כל התפקידים היעודיים של בית הספר, כמו צוות המורים, צוות ההנהלה, יועצת בית הספר, צוות המזכירות, התלמידים, והורי התלמידים, אחר כך המשתתפים במפגש יתבקשו להגריל מתוך קערה את התפקיד שלהם במשחק הנוכחי. לאחר שכל אחד מהמשתתפים קיבל תפקיד, הקבוצה תבצע פעילויות בית ספריות סטנדרטיות. חלק מהמשתתפים יקבלו הנחיות להתנהג בצורה שתשפיע לרעה על האקלים הבית ספרי, על מנת לדמות בית ספר שבו האקלים הבית ספרי הוא לא טוב.

לאחר שהמשתתפים קיבלו את החוויה הראשונית של סביבת בית הספר, והחוויה של אקלים בית ספרי לא טוב, יתבקשו המשתתפים לנסח תקנון בית ספרי. אחרי ניסוח התקנון המשתתפים יתבקשו לחזור לתפקיד שלהם בבית הספר, ולבצע פעילויות בית ספריות, כאשר מיושם תקנון בית הספר. המטרה היא לראות כיצד תקנון בית הספר משפיע לטובה על האקלים הבית ספרי.

ט. האם ההפעלה תהיה לפני החלק התאורטי או אחריו ?

ההפעלה תהיה לאחר העברת החומר התאורטי, וזאת משום שבכדי שההפעלה תעבוד כראוי ותעזור למשתתפים להמחיש את יעילותו של תקנון בית הספר, המשתתפים צריכים להבין את חשיבותו של התקנון, ומהם העקרונות והרציונל שעומדים מאחורי תקנון בית הספר.

י. מהן השאלות שילוו את הדיון בעקבות התיאוריה וההפעלה ?

שאלות בעקבות התאוריה:

-מהן הדרכים היעילות ביותר לשיפור האקלים הבית ספרי ?

– מהם הערכים שאותם אנו מעוניינים להנחיל לתלמידי בית הספר ?

– מהי הדרך הטובה ביותר לשפר את התקשורת הבין אישית בבית הספר ?

– מהם החוקים החשובים ביותר בתקנון בית הספר שנועדו לשפר את האקלים הבית ספרי ?

שאלות בעקבות ההפעלה:

-איך הייתה ההרגשה בבית ספר שבו האקלים הבית ספרי היה רעוע ?

-איך הייתה ההרגשה בבית ספר שבו האקלים הבית ספרי היה טוב ?

-האם כתיבת תקנון לבית הספר עוזרת לשפר את האקלים הבית ספרי ?

-האם ישנם דרכים יותר יעילות לשיפור אקלים בית הספר ?

– האם התקנון עוזר לשפר גם את התקשורת הבין אישית ?

יא. למה אני זקוק על מנת שהמפגש יצליח ?

הדבר החשוב ביותר שנחוץ על מנת שהמפגש יצליח הוא הרצון של המשתתפים במפגש להבין כיצד ניתן לשפר את האקלים הבית ספרי, ולהבין את חשיבותו של האקלים הבית ספרי. ברגע שישנו רצון להבין את הדברים האלה, שיתוף הפעולה של המשתתפים יהיה גבוה, וסיכויי ההצלחה של המפגש יהיו גבוהים, משום שלא רק המנחה ינסה להעביר את המסר המרכזי של המפגש, אלא שגם המשתתפים יעזרו לו בהעברת המסר ובהבנתו.

יב. כיצב אסיים את המפגש ?

את המפגש אני אסיים בכך שנבצע דיון קבוצתי לגבי דעותיהם של המשתתפים לגבי המפגש, איך הוא התנהל, ומה הם חושבים על הרעיון המרכזי של שיפור האקלים הבית ספרי, והדרכים ליישום הרעיון, כל משתתף יחווה את דעתו בפני כולם, וכל אחד יגיד אם יש לו רעיונות לשיפור או לתיקון המסר המרכזי שהועבר במפגש.

יג. האם אערוך משוב בסיום המפגש ?

כן, בסיום המפגש אערוך משוב לגבי הדרך שבה המנחה ניהל את המפגש, מה היו מגרעותיו, יתרונותיו, והאם יש למשתתפים עצות למנחה הקבוצה לקראת המפגשים הבאים.

יד. האם אני מתכוון להכין חומרים למשתתפים ?

כן, אני אכין למשתתפים טפסים שעל גביהם כל משתתף ינסח את התקנון הבית ספרי, כפי שהוא חושב לנכון. בנוסף לכך אכין טפסי משוב לגבי המפגש ואיך שהוא התנהל, שאותם אמסור למשתתפים בסוף המפגש.

ביבליוגרפיה-

– גולדנברג, ג. (2016). אקלים בית ספר ואיכות ההוראה: הקשר לתכנית רג”ב. כעת: כתב עת תלפיות,

– צפרוני, א. (2006). עיצוב אקלים חינוכי חיובי מונע אלימות. עיונים בחינוך בחברה בטכנולוגיה ובמדע, 4.

– טימור, צ. (2008). <<ה>>קשר בין אקלים בית ספרי ושילובם של תלמידים בעלי לקויות למידה בבתי ספר תיכוניים של החינוך הרגיל, לפי תפיסת הצוות החינוכי.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון