להצעת מחיר ללא התחייבות לכתיבת סמינריון צרו קשר:
>>צור קשר<<
ב"ה
ההבדלים בתחושת המסוגלות העצמית, ביטחון עצמי והצורך בהישג בקרב מתאמנים ב: קיקבוקס, זומבה, פילאטיס וקרוספיט לבין קבוצת הביקורת.
The differences in the sense of self-efficacy, self-confidence and achievement among trainees in: Kickboxing, Zumba, Pilates and CrossFit and the control group.
מגישה:
תוכן עניינים
1. סקירת ספרות…………………………………………………………………..3
1.1. קיקבוקס……………………………………………………………………….3
2.1. זומבה………………………………………………………………………….4
3.1. קרוספיט……………………………………………………………………….5
4.1. פילאטיס……………………………………………………………………….5
5.1. תחושת מסוגלות עצמית…………………………………………………….6
6.1. ביטחון עצמי…………………………………………………………………..6
7.1. הצורך בהישג…………………………………………………………………7
2. שיטות…………………………………………………………………………….7
3. לוחות זמנים……………………………………………………………………..9
4. שאלון…………………………………………………………………………….9
5. ביבליוגרפיה…………………………………………………………………….10
1.סקירת ספרות:
ישנם יתרונות רבים לקיום פעילות גופנית על חייו של האדם. הפעילות הגופנית אינה רק משפיעה על היכולת האירובית וגודל השרירים, היא יכולה לשפר את הבריאות הגופנית ואת מבנה הגוף, ואפילו להוסיף שנים לחיים, אך זה אינו המניע היחידי שמניע את רוב האנשים לעסוק בפעילות גופנית. אנשים שמתאמנים באופן קבוע נוטים לעשות זאת מכיוון שזה נותן להם תחושת רווחה עצומה. אנשים מאומנים חשים אנרגטיים יותר לאורך היום, ישנים טוב יותר בלילה, בעלי זיכרונות חדים יותר ומרגישים נינוחים וחיוביים יותר לגבי עצמם וחייהם. בנוסף, זו גם תרופה עוצמתית לאתגרים נפוצים רבים בתחום בריאות הנפש, שכן לפעילות הגופנית ישנן השפעות פסיכולוגיות רבות. (נבות-מינצר, וקונסטנטיני, 2010)
לפעילות גופנית סדירה יכולה להיות השפעה חיובית על דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז ועוד. פעילות גופנית משחררת מתחים, משפרת את הזיכרון, מסייעת באיכות שינה טובה יותר ומגבירה את מצב הרוח הכללי של האדם. האדם העוסק בפעילות גופנית לא צריך להיות ספורטאי מקצוען כדי להפיק את היתרונות מהפעילות הגופנית. מחקרים רבים מצביעים על כך שכמויות פעילות גופניות מתונות יכולות להשפיע באופן מהותי. לא משנה הגיל או רמת הכושר, העוסקים בפעילות גופנית יכולים ללמוד להשתמש בפעילות זו ככלי רב עוצמה להרגשה טובה יותר ושיפור באיכות החיים. (מוכתר, ומסיקה, 2020)
ולכן, מטרתו של מחקר זה היא לבדוק את ההשפעה של פעילויות גופניות ספציפיות, כמו קיקבוקס, זומבה, קרוספיט ופילאטיס, על יתרונות פסיכולוגיים שונים אצל האדם, כמו תחושת מסוגלות עצמית, ביטחון עצמי, ריכוז, צורך בהישג/ מוטיבציה. להלן נסקור בקצרה את ההשפעות שיש לסוגי פעילויות גופניות אלה על האנשים שעוסקים בפעילויות אלה.
1.1.קיקבוקס
קיקבוקס הוא ספורט קרבי בין שני לוחמים, המבוסס בעיקר על בעיטות וחבטות, שפותח היסטורית משילוב של ספורט הקראטה עם אגרוף. הקיקבוקס מותאם להגנה עצמית, כושר כללי או כספורט מגע. קיקבוקס החל בסוף שנות החמישים של המאה העשרים, עם תחרויות שנערכו בו מאז. מבחינה היסטורית, קיקבוקס יכול להיחשב כאומנות לחימה היברידית שנוצרה משילוב של אלמנטים בסגנונות מסורתיים שונים. הקיקבוקס הפך לפופולרי יותר מאז שנות השבעים, ומאז שנות התשעים תרם הקיקבוקס להופעתן של אומנויות לחימה מעורבות באמצעות הכלאה נוספת עם טכניקות נוספות מעולם אומניות הלחימה: מג'יו-ג'יטסו הברזילאי ועד להיאבקות עממית. (Killy, van Nieuwerburgh, & Clough, 2017)
הספרות המחקרית מראה שישנם יתרונות פסיכולוגיים לקיקבוקס כמו למשל עמידות נפשית. עמידות נפשית בנויה על ידי ניסוי, טעויות וכישלונות. יכולת זו מושגת על ידי התמודדות ישירה עם הפחדים של העוסק בפעילות גופנית זו והתמודדות איתם כדי להשיג מטרות. ההתגברות על פחד שהופכת את האדם לחזק יותר נפשית ומנטאלית. (Killy, van Nieuwerburgh, & Clough, 2017)
יתרון נוסף הוא הערכה עצמית. איזון ההערכה העצמית הוא היבט חשוב בחייו של האדם. קיקבוקס מלמד את האדם להאמין בעצמו וביכולות שלו באמצעות עבודה קשה, באמצעות ניסוי וטעיה ודרך כישלון והצלחה. מדובר בתהליך להגיע לערכה העצמית דרך הקיקבוקס, והדבר לא קורה באופן מידי. האפשרות להסתכל אחורה ולראות את ההתקדמות של האדם בקיקבוקס עוזרת להערכה העצמית של האדם. הנקודה העיקרית היא שפעילות גופנית כמו הקיקבוקס מאפשרת להתקדם לרמות שונות של כושר גופני ומנטאלי, מה שתורם להערכה העצמית גבוה וחיובית. ישנם יתרונות נוספים לעיסוק בקיקבוקס, כמו למשל יכולת ריכוז, תחושת מסוגלות עצמית, והעלאת המוטיבציה של העוסק בפעילות גופנית. (De Vries, et al. 2018).
1.1.1 ההשפעות הפסיכולוגיות של קיקבוקס על המתאמן
קיקבוקס הוא אחד מענפי ספורט הלחימה המודרניים הפופולריים בקרב מתאמנים. בדרך כלל, קיקבוקסרים נדרשים למאפיינים פיזיים ופיזיולוגיים מפותחים, בשילוב עם מגוון רחב של מיומנויות טכניות וטקטיות. לפיכך, מיומנויות פסיכולוגיות הן גם גורמים חשובים ביותר שקשורים לביצועים עבור מרבית ענפי הלחימה כמו מוטיבציה, ביטחון עצמי וקשיחות נפשית. שליטה רגשית נחשבה קריטית להצלחה במהלך מאבק, במיוחד שליטה בתוקפנות, פחד וחרדה. המשמעות היא שבנייה ושמירה של ביטחון עצמי וניהול רגשות הן מטרות עיקריות בהתאמנות בקיקבוקס. למשל, שילוב של אימונים נפשיים באימון קיקבוקס עשויים לסייע בהשגת תרגול איכותי ולהקל על אפקטיבי אפקטיבית של מיומנויות מנטליות (Killy, van Nieuwerburgh, & Clough, 2017).
חוקרים גילו כי השימוש באימונים פסיכולוגיים עשוי לייעל את האימונים הפיזיים ואת הביצועים הספורטיביים, והשפעה מועילה זו נובעת מגירוי משופר, ביטחון עצמי ותשומת לב ממוקדת. בספרות הפסיכולוגיה הספורטיבית היישומית ישנו מגוון במחקרי הניסוי שבדקו את השפעת האימון הנפשי על ביצועי הספורט. מספר מחקרים בחנו את ההשפעות של אימון מיומנויות פסיכולוגיות לבדן, בעוד שאחרים בחנו את ההשפעות של המשולבות אימון פיזי ומיומנויות פסיכולוגיות (Killy, van Nieuwerburgh, & Clough, 2017).
מחקר אחד בדק את ההשפעות המשולבות של אימון קיקבוקסינג ביחד עם אימונים פסיכולוגיים, ואת ההשפעה של ספורט זה על יכולותיו הפסיכולוגיות של המתאמן. באופן ספציפי, מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעתן של אסטרטגיות אימון קוגניטיבי על ביטחון עצמי והשפעות חיוביות ושליליות בקרב קיקבוקסרים גברים חובבים. החוקרים שיערו שישנן השפעות מועילות של אימון פסיכולוגי על למידה מוטורית וביצועי משימות במסגרות שונות, למשל, ספורטאים מתחילים, ספורטאים מיומנים מאוד. למיטב ידיעת החוקרים, זהו אחד המחקרים הבודדים שבחן את ההשפעות של אסטרטגיות אימון נפשי על ביטחון עצמי ומצבים רגשיים אצל קיקבוקסרים גברים חובבים. תוצאות המחקר הנוכחי איששו כי אימון פסיכולוגי בצורה של דיבור עצמי הוא אסטרטגיה יעילה להגברת ביצועי הספורט על ידי שיפור הביטחון העצמי וההשפעה החיובית. בנוסף לכך, בוצעה תוכנית אימונים לדיבור עצמי בן 12 שבועות אצל מתאמני קיקבוס צעירים ונמצא כי השימוש בדיבור עצמי משפר את הביצועים שלהם בספורט. הם גם הראו כי השימוש בדיבור עצמי שיפר את הריכוז והביטחון העצמי שלהם (Slimani, Hentati, Bouazizi, Boudhiba, Amar, & CHEOUR, 2014).
עוד נמצא במחקר כי התמדה באימון הנפשי הגבירה יותר ביטחון עצמי והשפעה חיובית מאשר מצבי דיבור עצמי ושליטה ארעיים או אקראיים. בהתאם לכך, מחקרים קודמים שקשורים לנושא זה חקרו את האינטראקציות בין דימויים נפשיים לבין דיבור עצמי כדי להשיג הצלחה ספורטיבית ומצאו תוצאות דומות של השפעה זו. מחקרים אחרים דיווחו כי תכנית אימונים מנטאלית הכוללת הרפיה, תמונות ודיבור עצמי הגדילו את ביצועי הספורטאים הספציפיים שהשתתפו בתכנית זו ואת הכישורים הפסיכולוגיים, כגון ביטחון ומוטיבציה בספורט. לעומת זאת, מחקרים אחרים דיווחו כי תוכניות אימון נפשי קבועות לא הראו השפעה רבה יותר מאשר דיבור עצמי ארעי, וההבדל לא היה מובהק. חוסר ההבדל ניתן לייחוס לשונות השפעות אלו, אך גם למספר המועט של מחקרים כאלה (Slimani, Hentati, Bouazizi, Boudhiba, Amar, & CHEOUR, 2014).
ולכן המסקנה העיקרית של מחקר זה הייתה שאימון קיקבוקס לבדו אמנם יכול לשפר את היכולות המנטליות של המתאמן, כמו ביטחון עצמי, ריכוז ומסוגלות עצמית, אבל זה לא אופטימלי, ויש לשלב את ספורט הקיקבוקס עם תכנית אימונים פסיכולוגית המכילה הגדרת יעדים, יכולת ויסות עצמי, דיבור עצמי, דימויים נפשיים וריכוז (Slimani, Hentati, Bouazizi, Boudhiba, Amar, & CHEOUR, 2014).
מחקר אחר בדק את ההשפעות הפסיכולוגיות של ספורט הקיקבוקס בקרב מתאמנים מקצועיים, והאם יכולת פסיכולוגית גבוה של המתאמן יכולה למנוע פציעות. לפי המחקר, הדרישות הפסיכופיזיולוגיות של תחרויות קיקבוקס מחייבות אתלטים להשיג ספים גבוהים של כמה היבטים של כושר גופני. מטרת המחקר הייתה לנתח ולהעריך באופן ביקורתי את התכונות הפיזיקליות והפסיכולוגיות של מתאמן הקיקבוקס עם פרופיל הפעילות ואפידמיולוגיה של פציעות, על מנת לספק המלצות מעשיות להכשרה בספורט זה, כמו גם תחומים חדשים של מחקר מדעי (Slimani, Chaabene, Miarka, Franchini, Chamari, & CHEOUR, 2017).
המידע הספרותי הקיים מראה כי גם קיקבוקסרים חובבנים וגם מקצועניים מאופיינים בשיעור גבוה יותר של אתלטיות עם מסת שריר מפותחת ואחוז שומן נמוך בגוף. אמנם קיימת שונות מסוימת בספיגת החמצן המרבית של קיקבוקסרים, אך מדווחי על רמות כושר לב ריאה בינוניות עד גבוהות עבור ספורטאים אלה. ביצועי קיקבוקס ברמה גבוהה דורשים כוח שרירים גבוה בגפיים העליונות וגם בגפיים התחתונות. גורמים פסיכולוגיים תורמים להצלחה של המתאמן, שנדרש לרמות גבוהות של ביטחון עצמי, מוטיבציה, תקווה, אופטימית, קשיחות, גמישות נפשית ופרפקציוניזם אדפטיבי. מאפיינים פסיכולוגיים אלה אובחנו בקרב מתאמנים מקצועיים וגם בקרב חובבנים (Slimani, Chaabene, Miarka, Franchini, Chamari, & CHEOUR, 2017).
מאפיינים פסיכופיזיולוגיים ספציפיים אלה משפיעים על ביצועים ויכולים להוות גורם חשוב בהשפעה על פציעותיו של המתאמן בספורט. ספורט הקיקבוקס מאופיין בפציעות מסוכנות יחסית, כמו בטראומת ראש חוזרת ונשנית או כרונית, הגורמת לפגיעה מוחית טראומטית, ולכן ישנה חשיבות להכין תכנית אימונים מסודרת לספורטאים אלה על מנת להימנע מפציעות. לפי הסקירה שבוצעה במחקר, ישנם עדויות שמתאמנים מקצועיים בקיקבוקס, אשר יש להם יכולות פסיכולוגיות גבוהות, כמו ביטחון עצמי גבוה מוטיבציה, תקווה, אופטימית, קשיחות, היו בעלי סיכון מופחת לסבול מפציעות בספורט זה. מחקרים עתידיים נדרשים לגבי המאפיינים הפיזיים, הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים הקשורים לגיל, מין ורמות תחרותיות של קיקבוקסרים על מנת להעשיר את הידע הנוכחי ולסייע ביצירת תוכנית האימונים המתאימה ביותר (Slimani, Chaabene, Miarka, Franchini, Chamari, & CHEOUR, 2017).
2.1.זומבה
זומבה היא תוכנית כושר גופני שנוצרה על ידי הרקדן והכוריאוגרף הצ'יליאני אלברטו "בטו" פרס בשנת 2001. זומבה הוא סימן מסחרי של חברת Zumba Fitness העולמית.
על פי מחקרים נמצא כי הזומבה מקדמת רווחה פסיכולוגית, מסייעת בהפגת מתחים ובשיפור מיומנויות קוגניטיביות כמו זיכרון תנועתי. זומבה משמשת בעיקר כתרפיה באמצעות ריקוד או מחול, וטיפול באמצעות ריקוד משמש כאמצעי לדמיון יצירתי המסייע לקידום מצבי רוח חיוביים בקרב העוסקים בכך. פעילות גופנית זאת גם מסייעת לשחרור אנרגיה דרך הריקוד. (Nieri, & Hughes, 2016)
תוך התחשבות ביתרונות הריקוד לבריאות הנפשית של האדם, ישנם מטפלים המשתמשים בזומבה לטיפול נפשי לאנשים שצריכים זאת, כגון שיעורי זומבה לאנשים המשתמשים בסמים או כאלה המתמודדים עם הפרעות נפשיות. בספרות המחקר ישנן עדויות לכך שפעילויות המבוססות על ריקוד, כגון הזומבה, יכולות להעלות את תחושת המסוגלות העצמית, ההערכה העצמית, ואת המוטיבציה. (Samy, et al. 2019).
1.2.1 ההשפעות הפסיכולוגיות של זומבה על המתאמן
מחקרים רבים הראו כי פעילות גופנית יכולה להשפיע על ההערכה העצמית ולשפר את המצב הבריאותי. בתוך כך, מחקר אחד בדק את ההשפעות של הפעילות הגופנית של הזומבה, פעילות ריקוד אירובית המותאמת תרבותית, על המצב הפסיכולוגי של נשים. התוצאות העיקריות של המחקר הראו כי התערבות באמצעות הספורט של זומבה אצל נשים, סיפקה שינויים חיוביים בכושר האירובי המקסימלי, כמו גם יתרונות פסיכולוגיים, כולל הערכה עצמית, תחושת מסוגלות, תפיסה עצמית של כוח פיזי, התפתחות שרירים, ואוטונומיה מוגברים יותר. שינויים אלה נקשרו לשינוי שהתחולל בחייהם של הנשים, על ידי יישום של אימוני זומבה באופן קבוע. בנוסף, זוהה קשר בין חלק מהשינויים הפסיכולוגיים לבין השינויים הפיזיולוגיים, כלומר השיפור במצב הפסיכולוגי נבע בחלקו מהשיפור במצב הפיזי של נשים אלה (Delextrat, Warner, Graham, & Neupert, 2015).
המוטיבציה של נשים רבות לבצע פעילות גופנית היא ירידה במשקל, והראיות מצביעות על כך שזומבה צריכה להיות דרך טובה להשיג מטרה זו. הירידה במשקל מהווה גורם חשוב שמשפיע על המצב הפסיכולוגי של האישה, ולכן זה יכול להיות גורם מתווך להשפעות הפסיכולוגיות של הזומבה. עם זאת, התוצאות של המחקר כמו גם תוצאות המחקרים הקודמים לא הראו ירידה משמעותית ברמות השומן בגוף לאחר התערבויות קצרות טווח של הזומבה בקרב נשים בריאות, למשך 8-12 שבועות. היעדר זה של אובדן שומן בגוף נראה ספציפי לזומבה שכן נצפתה ירידה משמעותית במסת השומן בפעילויות דומות בקרב נשים בגיל העמידה. ולכן בתכנון של אימוני זומבה, מתוך מטרה לשפר את המצב הפסיכולוגי של המתאמנים, חשוב שתהיה גם מטרה של שיפור ביכולת הגופנית וירידה בשומן גוף וירידה במשקל (Delextrat, Warner, Graham, & Neupert, 2015).
המחקר מוסיף שישנם יתרונות פסיכולוגיים של שיעורים מבוססי ריקוד על בסיס זומבה, וזאת לא רק בעקבות השיפור במצב הגופני והרידה במשקל, אלא בגלל טבעה של הפעילות הגופנית. החוקרים הבחינו בשיפור משמעותי באיכות החיים בהתבסס על שאלון שכולל אלמנטים של בריאות גופנית ופסיכולוגית, יחסים חברתיים וסביבה לאחר שמונה שבועות של זומבה בקרב נשים אלה. עם זאת, האימונים של זומבה במחקר זה בוצעו במסגרות כיתתיות, וידוע כי חלק משמעותי מההשפעות של שיעורי ריקוד המדווחים בספרות קשור להתעמלות כקבוצה עם מדריך, וישנה השפעה גם לתחושת הקהילתיות של אימונים בקבוצה. למרות שאלמנטים אלה חסרים בהגדרות הביתיות של המחקר הנוכחי, זיהינו כמה שיפורים משמעותיים בתוצאות הפסיכולוגיות בקבוצת זומבה בהשוואה לקבוצת הביקורת (Delextrat, Warner, Graham, & Neupert, 2015).
בספרות המחקר ישנם ראיות שתרגילים מבוססי ריקוד מקדמים שיפורים במצב הרוח יותר מאשר סוגים אחרים של תרגילים, כגון ריצה, או אימוני כוח. יתר על כן, הוכח כי אימונים בעצימות גבוהה, שהם מאפיין ייחודי של זומבה, בהשוואה לסוגים אחרים של ריקודים, מקדמים שיפור ברווחה הנפשית הרבה יותר מאשר תרגילים בעצימות נמוכה יותר. ראיות אלה מעידות על כך שבניית תכנית התערבות המבוססת על זומבה, היא דרך יעילה כדי לשפר את מצבו הפסיכולוגי של המתאמן, כמו טיפול בדיכאון או שיפור הביטחון העצמי (Sharma, Suri, & Saini, 2017).
ולכן המסקנה היא שפעילות גופנית המבוססת על ריקוד, כמו פעילות הזומבה, מועילה למתאמנים לשיפור הכושר האירובי ולהיבטים פסיכולוגיים מסוימים, כגון כוח פיזי נתפס והתפתחות שרירים, אוטונומיה ותכלית בחיים. בנוסף, ישנם קשרים מסוימים בין השינויים בכושר הפיזי לבין התוצאות הפסיכולוגיות. עם זאת, לא נצפו שינויים בהתאמנות קצרת מועד, ועל מנת להגיע לתוצאות אפקטיביות יש להתאמן בזומבה באופן קבוע (Sharma, Suri, & Saini, 2017; Delextrat, Warner, Graham, & Neupert, 2015 ).
3.1.קרוספיט
קרוספיט היא שיטת כושר גופני ממותגת שיצר גרג גלסמן, והיא סימן מסחרי רשום של CrossFit, Inc., שהוקם על ידי גלסמן ולורן ג'נאי בשנת 2000. הקרוספיט מקודם כפילוסופיה של אימונים גופניים וספורט כושר תחרותי, המשלב אלמנטים מאימונים שונים בעוצמה גבוהה כמו למשל: הרמת משקולות, התעמלות ואירוביקה, אימון פליאומטרי, הרמות כוח ותרגילים אחרים. פעילות גופנית זו מתורגלת על ידי אנשים באלפי מכוני כושר ברחבי העולם ובאופן יומי. ביקורת על הקרוספיט היא שהוא עלול לגרום לכאורה לאנשים לסבול מפציעות מיותרות, פצעי מאמץ וסיכון אפשרי של שרירים ממאמץ יתר. (Wilke, Pfarr, & Möller, 2020)
בדומה לענפי ספורט אחרים לקרוספיט ישנן השפעות חיוביות על הפסיכולוגיה של האדם. יש הרבה תועלות פסיכולוגיות לפעילות גופנית זו משום שהיא מאפשרת למתאמנים להיות מודעים וקשובים לגופם. ישנם הרבה מתאמנים שקשובים לגופם, בפעילות הקרוספיט המתאמנים מרגישים כאב גדול יחסית והם עדיין בוחרים להמשיך בפעילות, חלק מזה קשור להסתגלות המוחית. הספורט ופעילות גופנית מצריכה לימוד עצירת קולות פנימיים שליליים וחיזוק המנטליות של האדם. המסר הפשוט של הספורט והפעילות הגופנית למתאמן הוא פשוט: אל תפסיק. הקרוספיט היא תוכנית חינוך מוסרית ועיצוב לאופי. זוהי תעשייה של התמדה והסתמכות עצמית. (Wilke, Pfarr, & Möller, 2020)
1.3.1 השפעת הקרוספיט על הפסיכולוגיה של המתאמן
קרוספיט הוא ענף ספורט פופולרי, שמטרתו ליצור כושר רחב וכללי שיכין את המתאמנים בצורה הטובה ביותר לכל תרחיש פיזי. קרוספיט תוכנן על ידי המייסד גרג גלסמן כדי לשפר מגוון רחב של מאפיינים פיזיים בו זמנית, כגון סיבולת לב וכלי דם, כוח, גמישות, מהירות, זריזות ואיזון. לכן קרוספיט הוא אירובי ואנאירובי במהותו, מכיוון שהוא כולל פעילויות ממושכות ואינטנסיביות וקצרות של קבוצות שרירים גדולות. נמצא כי אימון הקרוספיט 'סינדי' הוא מהפופולריים ביותר והוא מספק "עוצמה נמרצת" למתאמנים. לפי ספרות המחקר, אימון כוח בעוצמה גבוהה המבוסס על קרוספיט משפר משמעותית את היכולת האירובית המקסימלית ומפחית את אחוזי השומן בגוף. לקרוספיט יש פוטנציאל לשפר את היכולות הגופניות אפילו של מתאמנים מקצועיים, וזאת בשל השילוב של אימוני כוח ואימוני סיבולת. בשל ייחודיותו של הקרוספיט כמשפיע גם על כושר אירובי ואנאירובי בו זמנית, נשאלת השאלה מהם השפעותיו על המצב הפסיכולוגי של המתאמנים (Köteles, Kollsete, & Kollsete, 2016).
המחקר של פארטרידג' (Partridge, et al., 2013), מתאר את ההשפעה של אימון קרוספיט על המוטיבציה של המתאמנים. על פי תוצאות המחקר, ישנם הבדלים בין המינים במוטיבציה בפעילות קרוספיט: גברים היו בעלי רמות גבוהות יותר של מטרות הקשורות לביצועים, בעוד שנשים דיווחו על מטרות מבוססות שליטה. יתר על כן, זמני אימון קצרים יותר נקשרו ליעדים יותר הקשורים לשליטה, שהיו אופייניים לנשים. מסקנתו של המחקר היא שאימון הקרוספיט יכול להשפיע בצורה משמעותית על המוטיבציה של המתאמנים, אבל ישנם גורמים נוספים שיכולים להשפיע כמו מגדר ואורך האימונים.
מחקר אחר חקר ספקטרום הרבה יותר רחב של קורלציות פסיכולוגיות עם אימון הקרוספיט. ההשערה הייתה כי תדירות גבוהה יותר של אימוני קרוספיט מובילה לרמות גבוהות יותר של השפעה חיובית ורווחה פסיכולוגית ולרמות נמוכות יותר של השפעה שלילית. שוער גם שפעילות קרוספיט ארוכת טווח קשורה לרמות גבוהות יותר של מודעות לגוף, סיפוק דימוי גוף, יכולת הגוף והערכה עצמית כללית. בנוסף, המחקר בדק את המניעים של המתאמנים להתחיל ולהתמיד באימון הקרוספיט. התוצאות של המחקר הראו שכמחצית מהמשתתפים (50.5%) ציינו כי חשו שיפור ביכולות הגופניות, כוח, כושר גופני וכדומה, ושיפור בהרגשה הכללית של הבריאות, בעקבות ביצוע תרגילי הקרוספיט. בנוסף דווח על שיפור רווחה הנפשית, המסוגלות העצמית, שמחה ויכולת ניהול משקל תקין (Köteles, Kollsete, & Kollsete, 2016).
מחקר זה נועד לחקור קשרים בין מאפייני אימוני קרוספיט, זמן שחלף מהתחלת האימונים, תדירות האימון, לבין מדדי רווחה, הערכה עצמית, מודעות לגוף, שביעות רצון מדימוי הגוף וכישור הגוף הנתפסים. במחקר השתתפו 186 אנשים מנורבגיה, 111 נשים, 75 גברים, גיל ממוצע: 28.9, הנבדקים השתתפו בקביעות בקרוספיט, השלימו סקרים מקוונים לגבי הספורט ולגבי המצב שלהם. התדירות השבועית של מפגשי הקרוספיט לא הייתה קשורה להשפעה פסיכולוגית חיובית כלשהי, להשפעה שלילית, או לרווחה, בניתוח המתאמים. באופן דומה, משך הפעילות והתדירות לא היו קשורים להערכה העצמית הכללית, למודעות הגוף, לאי שביעות רצון דימוי הגוף, וכשירות הגוף. בניתוח הרגרסיה, הרווחה הפסיכולוגית הייתה קשורה למין הגברי, הזמן שחלף מהתחלת אימון הקרוספיט, אי שביעות רצון מדימוי הגוף, ומודעות הגוף. ההערכה העצמית הכללית הייתה קשורה לגיל, מדד יכולת הגוף, ואי שביעות רצון מדימוי הגוף. אימוני הקרוספיט לא היו קשורים לרמות גבוהות יותר של תפקוד פסיכולוגי- רווחה, השפעה, מודעות לגוף והערכה עצמית, וסיפוק מדימוי הגוף. ולכן המסקנה העיקרית של המחקר היא שאימוני הקרוספיט לא מובילים בהכרח באופן ישיר לתוצאות פסיכולוגיות יותר טובות, אלא שהם יכולים להשפיע על גורמים מתווכים, שבתורם ישפרו את המצב הפסיכולוגי של המתאמן, כמו למשל היכולת הגופנית והכושר הגופני, ונמצא גם הבדלים בין גברים לנשים, כך שהם יכולים להשפיע על התוצאות של הרווחה הפסיכולוגית (Köteles, Kollsete, & Kollsete, 2016).
4.1.פילאטיס
פילאטיס היא שיטה של כושר גופני שפותחה בראשית המאה ה -20 על ידי ג'וזף פילאטיס, שעל שמו היא נקראה. פילאטיס כינה את שיטתו "קונטרולוגיה". פעילות גופנית זו נהוגה ברחבי העולם, במיוחד במדינות מערביות כמו אוסטרליה, קנדה, ארצות הברית ובריטניה. הפילאטיס התפתח על מנת להקל על בריאות לקויה. ישנן עדויות מוגבלות התומכות ביעילות הפילאטיס בכדי להקל על בעיות כמו כאבי גב תחתון ובעיות פיזיולוגיות אחרות. (Memmedova, 2018)
בעבודתו הזכיר פילאטיס כי אושר הוא הסיבה העיקרית לפעילות כושר גופני זאת. למרות שהיתרונות הפיזיים האמיתיים של פילאטיס לא נתמכים בבירור על ידי מחקרים מדעיים, תרגילי פילאטיס אינם מכוונים רק לגוף. "קונטרולוגיה", טען פילאטיס, "היא תיאום מוחלט של גוף, נפש ורוח". עם האמונה זו, מתואר כיום בדרך כלל הפילאטיס כ"תודעה" או כ"תרגול גוף נפשי". התרגול הגופני לשליטה ויציבות הליבה, או "המרכז", נתמך על ידי ריכוז ודיוק המתואמים על ידי נשימה. המוח שולט בשרירים, הסביר פילאטיס. לכן חשוב לקחת בחשבון גם את היתרונות הפסיכולוגיים של תשומת לב בתרגילי פילאטיס. לכן יתרון פסיכולוגי מרכזי של ספורט הפילאטיס הוא היכולת לשפר את הריכוז. (Memmedova, 2018)
1.4.1 השפעת הפילאטיס על הפסיכולוגיה של המתאמן
מאז ראשיתה הצנועה באולפן הכושר של ג'וזף פילאטיס, פילאטיס התפתחה כיום למספר רב של אימונים המוצעים במקומות כושר שונים, מאולפנים מתמחים בפעילות זו, ועד שילובה כחלק קבוע מתוכניות אימונים במקומות כושר. בגלל הפיכתה של הפילאטיס לפופולרית, חוקרים בודקים את השפעותיה הפיזיות והפסיכולוגיות על המתאמנים. לדוגמא, כמה מחקרים הראו שיפור במסת הגוף, סיבולת שרירים וגמישות, והפחיתו כאבי גוף כרוניים לא ספציפיים. נראה כי אנשים מבוגרים יותר מההשפעות הפיזיות החיוביות של פעילות הפילאטיס (Memmedova, 2015).
לפי מחקרם של גביזון ואחרים (Gabizon, Press, Volkov, & Melzer, 2015) אושר הוא הסיבה העיקרית לפעילות כושר גופני. ולכן יש לשקול שלמרות שישנם יתרונות פיזיים מהותיים לפילאטיס, ההשפעה היא לא רק פיזית אלא גם מנטלית ופסיכולוגית, שכן תרגילי הפילאטיס אינם מכוונים רק לגוף. "קונטרולוגיה", טען פילאטיס, היא תיאום מוחלט של הגוף, הנפש והרוח.
פילאטיס מתוארת כיום בדרך כלל כפעילות "הכרה" או "תרגיל גוף נפשי". תרגול פיזי של שליטה ויציבות הליבה או "מרכז", הנתמך על ידי ריכוז ודיוק המתואמים על ידי נשימה. הנפש שולטת בשרירים, הסביר פילאטיס, לכן חשוב לקחת בחשבון גם את היתרונות הפסיכולוגיים של ריכוז בתרגילי פילאטיס (Gabizon, Press, Volkov, & Melzer, 2015).
במחקרם, קרוז-פריירה ועמיתיה (Cruz-Ferreira, & Ng, 2010) תכננו התערבות מחקרית מבוססת שבעה תרגילי פילאטיס קלאסיים עבור 62 נשים בריאות בגילאים 25-55 שהשתתפו פעמיים בשבוע בשיעור של 60 דקות במשך חצי שנה. במקום מדידות מעבדה, הם השתמשו בשאלונים כדי לקבוע את שביעות הרצון מחייהן של המשתתפות ואם תפיסת המראה הגופני השתפרה. הם הגיעו למסקנה שפילאטיס עשויה לשפר מעט את הרווחה הפסיכולוגית של נשים בריאות. יתרונות שאינם ניתנים למדידה כמו הקמת רשת חברתית על ידי השתתפות בתוכנית אימונים מבוססת קבוצה, עשויים גם הם לתרום לשיפור שביעות הרצון מהחיים של נשים אלה.
כאשר המצב הגופני של המשתתפים השתפר, כך גם הביטחון העצמי שלהם. בנוסף ליתרונות הגופניים, המשתתפים חשו הקלה במתח נפשי. חלק מהמתאמנים מצאו חברים חדשים במהלך שיעורי הפילאטיס שלהם, ובסופו של דבר הם הפכו לחברים גם מחוץ לכיתה. זה עודד אותם להמשיך להתאמן מכיוון שהמפגש עם חבריהם הגביר את ההנאה הכוללת מפעילותם (Cruz-Ferreira, & Ng, 2010).
כדי להשיג יתרונות אלה מפעילות הפילאטיס, היה על התרגילים להיות איטיים, מבוקרים ומבוצעים במדויק. במילים אחרות, הם היו צריכים לעקוב אחר העקרונות הבסיסיים של הפילאטיס. תרגילי פילאטיס אלה משפיעים טוב יותר מכיוון שהם מבוקרים יותר, עם ריכוז והסבר ותשומת לב לביצוע תרגילים ספציפיים לבעיה הספציפית של המתאמן (Cruz-Ferreira, & Ng, 2010).
מחקר אחר בדק את ההשפעות שיש ליישום עקרונות העבודה של פילאטיס בתוכניות הכושר למבוגרים, על היכולת הפסיכו-מוטורית. המדגם חולק באופן אקראי לשתי קבוצות, שתי הקבוצות עסקו במשך 16 שבועות בתוכנית כושר ספציפית, המכוונת לכל קבוצות השרירים העיקריות בגוף. ההבדל בהתערבות היישומית היה שקבוצת הניסוי קיבלה הדרכה ממאמני פילאטיס, תוך שימוש בתרגילי פילאטיס בסיסיים, והקבוצה תוזכרה ללא הרף לשמור על תנאי אימון הפילאטיס במהלך כל אימון. התוצאות הסופיות של המחקר גילו שיפורים משמעותיים יותר עבור קבוצת הניסוי בכל ההיבטים הנחקרים של היכולת הפסיכו-מוטרית (Iulian-Doru, Vasilica, Maria, & Claudia-Camelia, 2013).
מחקר אחר בדק את ההשפעות של הפילאטיס בשילוב עם היוגה על הרווחה הכללית של נשים. מדגם המחקר כלל 197 נשים, בגיל ממוצע 54 שנים, שהשתתפו באופן שיטתי בתכניות קבוצתיות של פילאטיס, בחדרי כושר פרטיים ביוון. לצורך איסוף הנתונים נעשה שימוש שכולל 12 פריטים, המייצגים את שלושת הגורמים לבריאות פסיכולוגית: רווחה נפשית, מתח פסיכולוגי, עייפות נפשית. כל פריט מציג כיצד המשתתפים עוברים כל מצב של הרגשה פסיכלוגית לפי מדדים אלה. המשתתפים מילאו שאלונים חמש דקות לפני סיום כל תוכנית. הערכים הנוגעים לשלושת הגורמים, לפני ההשתתפות, השתנו מ -78 ל -89, בעוד שערכי אותם גורמים לאחר ההשתתפות נעו בין 84 ל -91 בהתאמה. מניתוח האינטראקציה לגורם הרווחה החיובית, נצפה שיפור משמעותי לאחר סיום שתי התוכניות עם הגבוה ביותר לאחר ההשתתפות בתכנית היוגה. באופן דומה, במתח הפסיכולוגי חלה ירידה מובהקת סטטיסטית גם בפילאטיס וגם ביוגה, אך נמצאה ירידה גדולה יותר לאחר תוכנית היוגה. כמו כן, בעייפות נפשית חלה עלייה בעייפות לאחר השתתפות בתכנית הפילאטיס בעוד שחלה ירידה בתכנית היוגה. תוצאות המחקר הראו כי לתוכניות פילאטיס ויוגה היו השפעות חיוביות גבוהות על הרווחה הנפשית והפחיתו את גורמי המצוקה והעייפות הפסיכולוגית, כאשר הירידה הגדולה ביותר חלה בתוכנית האימון של היוגה. לסיכום, גם לתוכניות האימון של היוגה וגם לפילאטיס יש השפעה חיובית על הפחתת המתח הפסיכולוגי, קידום תחושת רווחה נפשית חיובית ושיפור הבריאות הפסיכולוגית ורווחתם של המשתתפים (Rokka, Filippou, Mavridis, Masadis, & Bebetsos, 2019).
5.1.תחושת מסוגלות עצמית
תחושת מסוגלות עצמית מתייחסת לאמונה של הפרט ביכולתו לבצע התנהגויות הדרושות לייצור השגת ביצועים ספציפיים. מסוגלות עצמית משקפת ביטחון ביכולת לשלוט על המוטיבציה, ההתנהגות והסביבה החברתית של האדם. הערכות עצמיות קוגניטיביות אלו משפיעות על כל החוויה האנושית, כולל היעדים שאליהם אנשים שואפים, כמות האנרגיה המושקעת להשגת יעדים והסיכויים להגיע לרמות מסוימות של ביצועי התנהגות. בניגוד למבנים פסיכולוגיים מסורתיים, האמונות על מסוגלות עצמית משוערות בהתאם לתחום התפקוד והנסיבות סביב התרחשות ההתנהגות. (Darvishi, Otaghi, & Mami, 2020)
פסיכולוגים למדו תחושת מסוגלות עצמית מכמה נקודות מבט. האמונה ביכולות המולדות פירושה הערכת מערך הכוחות הקוגניטיביים המיוחדים של האדם. הדבר כרוך גם בנחישות והתמדה להתגבר על מכשולים שיפריעו לשימוש באותן יכולות מולדות להשגת יעדים. מסוגלות עצמית משפיעה על כל תחומי החיים: על ידי קביעת האמונות שאדם מחזיק ביחס לכוחו להשפיע על מצבים, אשר משפיעה מאוד על הכוח שאדם צריך להתמודד עם אתגרים ועל הבחירות שהאדם יבחר. השפעות אלו ניכרות ומשכנעות במיוחד בכל הקשור להתנהגויות אישיות כמו בריאות, חינוך ויחסים חברתיים. (Darvishi, Otaghi, & Mami, 2020)
הספרות המחקרית מראה שפעילויות גופניות שונות יכולות להגביר את תחושת המסוגלות העצמית של המתאמנים. המסוגלות העצמית מתייחסת לניבוי הסובייקטיבי של יכולתו של אדם לבצע משימה מסוימת, כמו גם השיפוט הנטייתי וההרגשה של הפרט האם התנהגותו של אדם יכולה להשיג מטרה מסוימת. יש לה שלוש השלכות: ראשית, היא שייכת לקטגוריית יכולת התפיסה, אך היא אינה שווה ליכולת; שנית, הציפייה להשגת מטרה מסוימת מגיעה לפני הפעילות, שלישית, זהו שיקול דעת סובייקטיבי האם ניתן להשיג מטרה מסוימת. אנשים עם יכולת עצמית גבוהה יותר יכולים להשלים פעילויות ספורט כאשר הם מתמודדים עם קשיים. המסוגלות העצמית לא רק יכולה לעורר את רמת המוטיבציה של אנשים אלא גם לקבוע את רמת ההשתתפות האישית בספורט. בשנים האחרונות, חוקרים אחדים מצאו כי לדימוי הגוף יש קשר חיובי עם המסוגלות העצמית וכי לדימוי גוף חיובי יותר יש קורלציה עם המסוגלות העצמית (Mousavi, & Pour, 2016).
לדימוי הגוף יש השפעת ניבוי חיובית על המסוגלות העצמית וכי לדימוי הגוף ולמסוגלות העצמית יש השפעה חיובית גם על השתתפות בספורט. דימוי הגוף יכול למלא תפקיד בהתנהגות של פעילות גופנית באמצעות המסוגלות העצמית, ודימוי גוף יכול גם לחזות את רמת המסוגלות העצמית. באופן כללי ניתן לומר שהמחקרים מעידים על שגם תחושת המסוגלות העצמית משפיעה על הפעילות הספורטיבית, וגם הפעילות הספורטיבית משפיעה על תחושת המסוגלות העצמית, מדוב במעגל של השפעה בין שני גורמים אלה (Mousavi, & Pour, 2016).
המסוגלות העצמית לא משפיעה רק על המצב הפיזי או על פעילויות ספורט, אלא שהיא משפיעה גם על גורמים פסיכולוגיים אחרים. כך למשל מחקרים מצאו כי למסוגלות העצמית יש השפעה חיובית על ההערכה העצמית וכי אנו יכולים לקדם את ההערכה העצמית האישית באמצעות שיפור העצמי, היעילות ותחושת המוגלות העצמית. ההערכה העצמית היא גישה חיובית או שלילית כלפי העצמי, שהיא הוליסטית וכללית. אפשר להעריך רבים מהמאפיינים העצמיים או לשלב אותם כדי ליצור הערכה הוליסטית כללית. לכן, הערכה עצמית היא סוג של הערכה רגשית של אנשים על עצמם, והיא גורם חשוב לחיזוי התנהגות, ויש לה השפעה חיובית על מידת ההשתתפות בספורט (Hajloo, 2014).
המסוגלות העצמית יכולה גם להשפיע על תחושת הרווחה הפסיכולוגית של האדם. במחקר שבדק את הנושא נבדק הקשר בין המסוגלות העצמית כללית לרווחה פסיכולוגית בקרב מתבגרים איטלקיים. המחקר השתמש בסולם המסוגלות העצמית הכללית ובסולם של הרגשת הרווחה הפסיכולוגית. התוצאות הראו קשרים חיוביים בין המסוגלות העצמית, במיוחד עם שליטה עצמית, צמיחה אישית וקבלה עצמית, לבין הרגשת הרווחה הפסיכולוגית. בנים הביעו יותר קשר בין מסוגלות עצמית לבין רווחה פסיכולוגית, מאשר בנות, ובאופן ספציפי יותר, שליטה עצמית וקבלה עצמית. המסקנה של המחקר היא שאימונים חינוכיים, שבמרכזם השפעות המסוגלות העצמית על הרווחה הפסיכולוגית, יכולים להועיל להעצמת הרווחה הפסיכולוגית במהלך גיל ההתבגרות (De Caroli, & Sagone, 2014).
6.1.ביטחון עצמי
ביטחון עצמי הוא תחושה ברורה כי השערה עצמית היא נכונה, או שדרך פעולה שנבחרה היא הטובה ביותר או היעילה ביותר עבור האדם. הביטחון העצמי מגיע מהמילה הלטינית שפירושה "לסמוך" ולכן ביטחון עצמי הוא אמון של אדם בעצמו. יהירות בהשוואה זו היא ביטחון עצמי אך ללא ביסוס, להאמין שמשהו או מישהו מסוגל או נכון כאשר הוא לא. ביטחון יתר או יומרה הם אמונה מוגזמת במישהו או משהו שיצליח, ללא כל התחשבות באפשרות של כישלון. ביטחון עצמי יכול להיות נבואה שמגשימה את עצמה מכיוון שבלעדיה עלולים להיכשל או לא לנסות. אנשים שיש להם ביטחון עצמי יכולים להצליח, כי יש להם את התחושה ולאו דווקא בגלל יכולת עצמית גבוה. הקרנת ביטחון עצמי עוזרת לאנשים להשיג אמינות, ליצור רושם ראשוני חזק, להתמודד עם לחץ ומסייעת בהתמודדות עם אתגרים אישיים ומקצועיים. זוהי תכונה אטרקטיבית, שכן הביטחון עוזר להקל על אחרים. (Kim, & Manion, 2019)
מושג הביטחון העצמי משמש בדרך כלל בהקשר העצמי בשיקול דעתו האישי, ביכולתו, ובכוחו של האדם. הביטחון העצמי של האדם מתפתח מחוויות של ביצוע פעילויות מסוימות באופן מספק. מדובר באמונה חיובית כי בעתיד בדרך כלל ניתן להשיג את מה שרוצים לעשות. ביטחון עצמי אינו זהה להערכה עצמית, שהיא הערכה של הערך האישי של האדם, ואילו הביטחון העצמי הוא ספציפי יותר כלומר אמון ביכולתו של האדם להשיג מטרה כלשהי. אברהם מאסלו ורבים אחרים אחריו הדגישו את הצורך להבחין בין ביטחון עצמי כמאפיין אישיותי כללי, לבין ביטחון עצמי ביחס למשימה, יכולת או אתגר ספציפיים, כלומר היכולת העצמית. ביטחון עצמי מתייחס בדרך כלל לביטחון עצמי כללי. זה שונה מיכולת עצמית, שמוגדרת כאמונה ביכולתו של האדם להצליח במצבים ספציפיים או לבצע משימה כלשהי. (Kim, & Manion, 2019)
לסוגים שונים של התעמלות גופנית ישנה השפעה חיובית על הביטחון העצמי של המתאמנים. הבריאות הגופנית והנפשית קשורים קשר הדוק, וכל אחד מהם יכול להשפיע באופן משמעותי על האחר. במחקר שבדק את הנושא הזה נבדקו ההשפעות של אימוני התעמלות אירובית על בריאות הנפש והביטחון העצמי של חולי סוכרת מסוג 2. במחקר השתתפו 60 משתתפים, בגילאים 40 עד 55. הם חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות של 30 חולים. הקבוצה הראשונה התעמלה במשך 12 שבועות, שלושה מפגשים בשבוע, שנמשכו 45 עד 60 דקות, ולאחריהם אימוני סיבולת על הליכון. ואילו הקבוצה השנייה לא עסקה בפעילות גופנית כלל. על פי תוצאות המחקר, לאימון אירובי של 12 שבועות היו השפעות משמעותיות על הביטחון העצמי ועל בריאות הנפש, על סימפטומים גופניים שונים, חרדה ונדודי שינה. אך לא היו השפעות משמעותיות על דיכאון ותפקוד חברתי. אימונים אירוביים קבועים היא אסטרטגיה יעילה הממלאת תפקיד חשוב בשיפור ההערכה העצמית הביטחון העצמי ובריאות הנפש וגם בקידום איכות החיים בקרב חולי סוכרת (Gilani, & Feizabad, 2019).
7.1.הצורך בהישג
הצורך בהישג הינו רצונו של האדם להשגה משמעותית, לשליטה בכישוריו, או סטנדרטים גבוהים שאליהם הוא שואף להגיע. המונח מתקשר למגוון פעולות של האדם ובתחומים שונים, ואלה כוללים מאמצים אינטנסיביים, ממושכים וחוזרים על עצמם להשיג משהו שנחשב לקשה, לעבוד עם יחידת מטרה קטנה יותר למען בהשגת מטרה גבוהה ומרוחקת יותר ולהיות בעל נחישות לנצח. תכונת אישיות זו מאופיינת בדאגה מתמשכת ועקבית של עמידה בסטנדרטים גבוהים של הישגים. צורך זה מושפע מדחף פנימי לפעולה, מוטיבציה פנימית, ומהלחץ שמופעל על האדם על ידי ציפיותיהם של אחרים ממנו, מוטיבציה חיצונית. הצורך בהישגיות מניע אדם להצליח בתחרויות ולהצטיין בפעילויות החשובות לו. צורך בהישגיות קשור לרמת הקושי של המשימות שאנשים בוחרים לבצע. בעלי רצון נמוך להישג עשויים לבחור במשימות קלות מאוד, על מנת למזער את הסיכון לכישלון, או למשימות קשות ביותר, כך שהכישלון לא יהיה מביך. בעלי רצון גבוה להישג נוטים לבחור במשימות קשות-בינוניות, מרגישים שהם מאתגרים, אך המשימה היא ברת הישג יד (Jha, 2010).
הצורך בהישג היא תחום חשוב במחקר המוטיבציה, וזאת בכדי להבין כיצד האמונות, הערכים והיעדים הקשורים להישגים מתפתחים ונבדלים אחד מהשני. ניתן להגדיר את מוטיבציית ההישג כחתירה להגדיל, או לשמור על יכולת גבוהה ככל האפשר, בכל הפעילויות בהן חושבים שמצוינות היא חשובה. מחקרים הראו כי מוטיבציה להישגים קשורה לגורמים רבים הקשורים לספורט כגון מוטיבציה פנימית, חיוניות סובייקטיבית, ביצועים ויכולת מנטלית. ישנן נקודות מבט רבות לבחינת המוטיבציה ההישגית כגון תיאוריית הצורך בהישג, תורת הייחוס ומודל הציפיות-ערך. במחקר שבדק את הקשר בין אקלים כללי לצורך בהישג אצל ספורטאים מתבגרים, המגיע למסקנה שהתנהגויות ומסרים קבוצתיים של ההורים, המאמנים והעמיתים משפיעים על הצורך בהישגים של ספורטאים אלה (Sarı, 2017).
מחקר אחר בדק את חשיבותו של הצורך בהישג, והשפעתו על כל תחומי החיים, לא רק הספורט. מטרת המחקר הייתה לחקור את השפעתם של צרכי המוטיבציה, כמו הצורך בהישג על ההעצמה הפסיכולוגית. המשתנה הבלתי תלוי הוא צרכים מוטיבציוניים- צורך בצמיחה, צורך בהישגיות, כוח ושייכות. המשתנה התלוי, העצמה פסיכולוגית, נחקרה על ידי מוטיבציית משימות מהותית, הנמדדת לפי משמעות, יכולת, הגדרה עצמית והשפעה. ההשערה היא שארבעת הצרכים המניעים כלומר צורך בהישגיות, כוח, השתייכות וצמיחה ישפיעו לטובה על ההעצמה פסיכולוגית. מספר טכניקות סטטיסטיות כמו מתאם, רגרסיה מרובה ומתאם היוו את הכלי למדידת המשמעות והעוצמה של הקשר בין המשתנים הבלתי התלויים והתלויים. המסקנה העיקרית של המחקר היא שכל צרכי המוטיבציה, למעט הצורך בשיוך, קשורים באופן משמעותי וחיובי להעצמה פסיכולוגית של האדם (Jha, 2010).
מסקירה ספרותית זו אנו מסיקים שישנו קשר אפשרי לכל סוגי הפעילות הגופנית על גורמים פסיכולוגיים, כמו מוטיבציה, ריכוז וביטחון עצמי, וזאת משום שראינו בסקירה שלסוגי הספורט השונים, כמו זומבה קיקבוקסינג ופילאטיס, ישנם השפעות דומות על תחושת הרווחה הפסיכולוגית של המתאמנים, ומכך אנו מסיקים שישנו מכנה משותף בין סוגי פעילויות גופניות אלה. דברים אלה מובילים אותנו לרציונל של המחקר, והוא שהעיסוק בפעילויות ספורטיביות מוביל לבריאות גופנית יותר טובה, שבתורה משפיעה על המצב הפסיכולוגי של האדם, שכן גורמים פסיכולוגיים רבים כמו ביטחון עצמי ותדמית עצמית למשל, מבוססים על תפיסתו העצמית של האדם את בריאותו ומצבו הפיזי, ועבודה זו שואפת לבדוק את הקשר האפשרי בין המשתנים האלה.
2.שיטות:
מטרות המחקר:
מטרתו של מחקר זה היא לבדוק האם ישנם הבדלים בתחושת המסוגלות העצמית, הביטחון העצמי והצורך בהישג בין אנשים שעוסקים בפעילויות גופניות כדוגמת, קיקבוקס, זומבה, קרוספיט ופילאטיס, לבין אנשים שלא עוסקים בפעילויות אלה. זהו מחקר גישושי בלבד, שעיקר מטרתו לזהות הם קיימים הבדלים. במידה ואכן קיימים, הוא יהווה בסיס למחקרים עתידיים אשר יתעמקו בסיבות האפשריות לכך.
השערת המחקר:
בקרב אנשים שעוסקים בפעילויות גופניות כדוגמת, קיקבוקס, זומבה, קרוספיט ופילאטיס ישנה רמה גבוהה יותר של תחושת המסוגלות העצמית, הביטחון העצמי והצורך בהישג, לבין לעומת אנשים שלא עוסקים בפעילויות אלה.
שאלת המחקר:
האם ישנם הבדלים בתחושת המסוגלות העצמית, הביטחון העצמי והצורך בהישג, בין אנשים שעוסקים בפעילויות גופניות כדוגמת, קיקבוקס, זומבה, קרוספיט ופילאטיס, לבין אנשים שלא עוסקים בפעילויות אלה?
שאלות נוספות:
1. מהם ההבדלים בתחושת המסוגלות בכל חמשת הקבוצות?
2. מהם ההבדלים בביטחון עצמי בכל חמשת הקבוצות?
3. מהם ההבדלים בצורך בהישג בכל חמשת הקבוצות?
משתני המחקר:
המשתנה התלוי : תחושת המסוגלות העצמית, הביטחון העצמי, הצורך בהישג.
המשתנה הבלתי תלוי: עיסוק בפעילויות גופניות כדוגמת, קיקבוקס, זומבה, קרוספיט ופילאטיס.
אוכלוסיית המחקר:
175 נשים וגברים, המתגוררים ברחבי הארץ, בגילאי 20-60. מתאמנים לפחות פעמיים בשבוע באחד מסוגי פעילות הגופנית בשלושת החודשים האחרונים.
כלי המחקר:
שאלון סגור בסגנון אמריקאי, שיבדוק את המשתנה הבלתי תלוי והמשתנה התלוי של המחקר.
סוג המחקר:
מחקר תיאורי אמפירי כמותני, גישושי, הבודק הבדלים בין חמשת הקבוצות
הניתוח הסטטיסטי יעשה באמצעות תוכנת SPSS .
בהמשך אפשר לבוא מחקר של הסברים חלופיים ומשתנים מתערבים
ניתוח סטטיסטי:
המדד האומד את ההבדלים בין הקבוצות הוא מבחן אנובה שימצא האם ישנם הבדלים מובהקים בין חמשת קבוצות המתאמנים משתנים מסולם שמי וכמותי.
כלי המחקר:
ייעשה שימוש בשאלון סקר שינוסח ויתוקף על ידי החוקרת.
מהלך המחקר:
הנדגמים ידגמו באופן אקראי, 175 נשים וגברים כך שכל קבוצה תכיל מינימום 35 אנשים. הסקר יערך באמצעות האינטרנט, בעזרת תוכנת גוגל פורמס. כל נדגם.ת ישיב על הסקר בנפרד. תתבקש הסכמה של הנבדקים להשתתף בסקר ולספר על רמת הפעילות הגופנית שלהן ועל המדדים הפסיכולוגיים שימדדו במחקר.
המרואיינים אינן מחויבים לענות על אף שאלה אם אינם מרגישים איתה בנוח. המרואיינים יתבקשו לענות על כל השאלות באופן המפורט והכנה ביותר, מכיוון שהדבר יסייע בידי החוקרת בתהליך ניתוח התוכן. לבסוף אודה למרואיינות על שהקדישו את זמנן ועל כך שחשפו דברים מעולמן.
3. לוח זמנים:
| חודש | ביצוע |
| ספטמבר | כתיבת הצעת מחקרהצגת מצגת הצעת מחקר |
| אוקטובר | בניית שאלון |
| נובמבר | הפצת שאלון |
| דצמבר | ניתוח נתוני השאלון |
| ינואר | דיון ומסקנות |
| פברואר | פרזנטציה |
| מרץ | שינויים אחרונים |
4.שאלון המחקר:
שאלון כמותי אחיד למילוי עצמי, המבוסס על שאלון מתוקף ומהימן הבודק מסוגלות עצמית וצורך בהישג. השאלון כולל ארבעה חלקים.
שאלות בנוגע למסוגלות עצמית התבססו על השאלון ממחקרם של – (Jerusalem, & Schwarzer, 1994) שתורגם לעברית על ידי זיידנר (1994). שאלות לדוגמא: "חשוב לי להבין לעומק את התכנים והחומרים שקשורים בעיסוקיי" ו-" אני מקווה שבזכות תחומי העיסוק השונים שלי ארגיש שרכשתי ידע רחב ועמוק".
השאלון מציג 5 אפשרויות תשובה כאשר 1=מאוד לא מסכים ו-5=מסכים במידה רבה. מהימנות השאלון המקורי נעה בין α =.75 ל-α=90 ומהימנות השאלון בעברית הינה α =80. החלק השני של השאלון הורכב משאלות על הצורך בהישג. שאלות אילו נלקחו מתוך שאלון שנבנה על פי (Elliot & Sheldon, 1997). שאלות לדוגמא הנן: "אני יכול/ה להשיג את מרבית המטרות שהצבתי לעצמי" ו-"באופן כללי, אני חושב/ת שאני יכול/ה להשיג את מה שחשוב לי". השאלון מאפשר 5 אפשרויות תגובה כאשר 1=מאוד לא מסכים ו-5=מסכים במידה רבה.
משתתפים יקרים,
שלום ותודה שהסכמתם להשתתף במחקר.
לפניכם שאלון המהווה חלק מעבודת מחקר במסגרת לימודי בתואר שני בחינוך לבריאות ולפעילות גופנית במכללת סמינר הקיבוצים. השאלון הינו אנונימי (ללא פרטים מזהים) והמידע שיימסר ישמש לצרכי מחקר בלבד, ולא יועבר בשום תנאי לגורם אחר. מטעמי נוחות, השאלות מנוסחות בלשון זכר, אך פונות לשני המינים.
אודה לכם אם תענו בכנות על השאלות.
תודה על שיתוף הפעולה, לינוי.
מלא /י בבקשה את הפרטים הבאים:
מין: 1. זכר 2. נקבה
2. גיל: 20-30, 30-40, 40-50, 50-60.
3. מצב משפחתי: 1. רווק/ה 2. נשוי/אה 3. גרוש/ה 4.אלמנ/ה 5. לא נשוי/ה אך חי/ה עם בן/ בת זוג
4. מספר ילדים: 1,2,3,4,5,6
5. השכלה: 1. ללא תואר אקדמי 2. בעל/ת תואר אקדמי
6. האם התאמנת במהלך השלושה חודשים האחרונים באחד מסוגי פעילות הגופנית הבאים: קיקבוקס, זומבה, קרוספיט ופילאטיס ?
כן/לא.
אם כן באיזה פעילות? זומבה/ קיקבוקס/ פילאטיס/ קרוספיט
אם ענית כן המשך לשאלות 6-10
7. מאיזה גיל את/ה מתאמן? _________________________
8. כמה פעמים בשבוע את/ה מבצע פעילות זו: _______________________
9. מהי עצימות האימון של פעילות זו: 1. נמוכה 2. בינונית 3. גבוה 4. גבוה מאוד
אנא ענה על השאלות הבאות על ידי סימון התשובה שמתארת בצורה הטובה ביותר את דעתך.
חלק א' –ביטחון עצמי
| מאד לא מסכים | מסכים במידה מועטה | אין לי דעה בעניין | מסכים | מסכים במידה רבה | ||
| 1 | אני יכול/ה להשיג את מרבית המטרות שהצבתי לעצמי | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 2 | כאשר אני ניצב/ת מול משימות קשות, אני בטוח/ה שאוכל לבצען. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 3 | באופן כללי, אני חושב/ת שאני יכול/ה להשיג את מה שחשוב לי. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 4 | אני יכול/ה להצליח בכל משימה כאשר אני נחוש בדעתי. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 5 | אני מאמין, כי אוכל לעמוד באתגרים רבים בהצלחה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 6 | אני בטוח/ה שאני יכול לבצע היטב את מרבית המשימות. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 7 | בהשוואה לאנשים אחרים, אני יכול/ה לבצע את רוב המטלות היטב. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 8 | אף כאשר המצב קשה, אני יכול/ה לבצע טוב למדיי | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
חלק ב'- צורך בהישג:
| מאד לא מסכים | מסכים במידה מועטה | אין לי דעה בעניין | מסכים | מסכים במידה רבה | ||
| 1 | בחיי אני מעדיף לעסוק במשימות שמעוררות את סקרנותי גם אם הם קשות לביצוע | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 2 | מטרתי בחיי היא להגיע להישגים גבוהים יותר משל רוב חברי. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 3 | בתחומי העיסוק השונים שלי אני בעיקר רוצה להימנע מתפקוד נמוך. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 4 | אני רוצה ללמוד הרבה בכל התחומים בהם אני עוסק ( לימודים, עבודה …). | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 5 | חשוב לי להבין לעומק את התכנים והחומרים שקשורים בעיסוקיי. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 6 | הייתי שמח/ה אם לא היו בוחנים ומעריכים את תפקודי ועבודתי. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 7 | חשוב לי להצליח יותר מאחרים. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 8 | אני מקווה שבזכות תחומי העיסוק השונים שלי ארגיש שרכשתי ידע רחב ועמוק | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 9 | אני מונע על ידי המחשבות להשיג את חברי. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 10 | אני רוצה לשלוט לחלוטין בחומר בו אני עוסק. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 11 | החשש שלא אצליח הוא לעיתים הגורם שמניע אותי. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 12 | אני מעדיף/ה לעסוק בנושאים מאתגרים, כך שאוכל ללמוד דברים חדשים. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 13 | לעיתים קרובות אני חושב/ת – מה יקרה אם לא אצליח בתחומי העיסוק השונים שלי? | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 14 | אני רוצה להצליח בחיי כדי להראות את כישורי למשפחתי, לחברי, מורי וכו' | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 15 | אני דואג/ת שאקבל מסביבתי הערכות תפקוד גרועות בעבודה, בלימודים או בכלל. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 16 | אני בדרך כלל חושש/ת לשאול שאלות טיפשיות כי אחרים יכולים לחשוב שאינני חכם. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 17 | אני שואף/ת להראות את כישורי יחסית לחברי. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
חלק ג'- מסוגלות עצמית
| מאד לא מסכים | מסכים במידה מועטה | אין לי דעה בעניין | מסכים | מסכים במידה רבה | ||
| 1 | חשוב לי להצליח יותר ממתאמנים אחרים | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 2 | חשוב לי להצליח בהשוואה למתאמנים אחרים בקבוצה. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 3 | המטרה שלי להגיע להישגים גבוהים יותר מאשר מרבית המתאמנים האחרים בקבוצה. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 4 | אני מודאג/ת שלא אעשה את כל מה שאפשר לעשות באימון. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 5 | לפעמים אני מפחד/ת שאני לא אספיק לעשות את כל מה שאפשר לעשות באימון. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 6 | לעיתים קרובות אני מודאג/ת שלא אספיק לעשות את כל מה שאפשר לעשות באימון. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 7 | אני רוצה להספיק לעשות ככל שניתן באימון. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 8 | חשוב לי לבצע את התרגילים/אלמנטים נכון ומדויק ככל האפשר. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 9 | אני שואפ/ת לשלוט לגמרי בתרגילים/אלמנטים שאני מבצע/ת. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 10 | אני מאוד רוצה להימנע מחוסר הצלחה באימונים | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 11 | המטרה שלי באימונים היא להימנע מביצועים לא טובים. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| 12 | הפחד שלי שלא אצליח באימון הוא לעיתים קרובות מה שמניע אותי לבצע לעשות. | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
חלק ד'- שאלון מסוגלות
| אף פעם | לעיתים רחוקות | לפעמים | לעיתים קרובות | ||
| 1. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה היית "מעוצבנת" בגלל משהו שקרה באופן בלתי צפוי? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 2. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה הרגשת חוסר שליטה בדברים החשובים בחייך? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 3. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה הרגשת עצבנית ולחוצה ? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 4. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה הרגשת שטיפלת בהצלחה בדברים מטרידים? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 5. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה הרגשת שאת מתמודדת ביעילות עם שינויים חשובים בחייך? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 6. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה את מרגישה בטחון ביכולתך לטפל בבעיותיך האישיות? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 7. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה הרגשת שדברים מתפתחים בהתאם לרצונותיך? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 8. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה יכולת להתמודד עם כל הדברים שהיה עליך לעשות? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| אף פעם | לעיתים רחוקות | לפעמים | לעיתים קרובות | ||
| 9. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה יכולת לשלוט בדברים המרגיזים אותך? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 10. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה הרגשת שאת שולטת במצב? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 11. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה התרגזת בגלל אירועים שהיו מחוץ לשליטתך? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 12. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה הטרידו אותך מחשבות על דברים שהיה עליך להשלים? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 13. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה יכולת לשלוט בדרך שבה את מנצלת את זמנך? | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 14. | בתקופה האחרונה, באיזו מידה הרגשת שהקשיים מצטברים עד כדי כך שלא יכולת להתגבר עליהם? | 1 | 2 | 3 | 4 |
5.ביבליוגרפיה
זיידנר, מ' (1994). סולם מסוגלות עצמית. עיבוד לעברית של – Self Efficacy Scale, אוניברסיטת חיפה.
מוכתר, ע', ומסיקה, ד' (2020). ספורט כדרך התמודדות עם עקות וחרדה בקרב ספורטאים ביישובי עוטף עזה רוח הספורט, 6(תש"ף, 2020), עמ' 1-14.
נבות-מינצר, ד', וקונסטנטיני, נ' (2010). פעילות גופנית למניעת מחלות ולשיפור הבריאות כתב העת הישראלי לרפואת המשפחה, 153: 19-22, 2010.
Cruz-Ferreira, M., & Ng, B. C. (2010). Assessing multilingual children in multilingual clinics. Insights from Singapore.
Darvishi, A., Otaghi, M., & Mami, S. (2020). The Effectiveness of Spiritual Therapy on Spiritual Well-Being, Self-Esteem and Self-Efficacy in Patients on Hemodialysis. Journal of Religion and Health, 59(1), 277–288.
De Caroli, M., & Sagone, E. (2014). Generalized Self-efficacy and Well-being in Adolescents with High vs. Low Scholastic Self-efficacy. Procedia – Social and Behavioral Sciences. 141. 867-874. 10.1016/j.sbspro.2014.05.152.
Delextrat, A., Warner, S., Graham, S., & Neupert, E. (2015). An 8-Week Exercise Intervention Based on Zumba Improves Aerobic Fitness and Psychological Well-Being in Healthy Women. Journal of physical activity & health. 13. 10.1123/jpah.2014-0535.
De Vries, B., van der Stouwe, E. C. D., Waarheid, C. O., Poel, S. H. J., van der Helm, E. M., Aleman, A., Arends, J., Pijnenborg, G. H. M., & van Busschbach, J. T. (2018). BEATVIC, a body-oriented resilience therapy using kickboxing exercises for people with a psychotic disorder: a feasibility study. BMC Psychiatry, 18(1)..
Gabizon, H., Press, Y., Volkov, I., & Melzer, I. (2015). The Effects of Pilates Training on Balance Control and Self-Reported Health Status in Community Dwelling Older Adults: A Randomized Controlled Trial. Journal of aging and physical activity. 24. 10.1123/japa.2014-0298.
Gilani, S., & Feizabad, A. K. (2019). The effects of aerobic exercise training on mental health and self-esteem of type 2 diabetes mellitus patients. Health psychology research, 7(1), 6576. https://doi.org/10.4081/hpr.2019.6576
Hajloo, N. (2014). Relationships Between Self-Efficacy, Self-Esteem and Procrastination in Undergraduate Psychology Students. Iranian journal of psychiatry and behavioral sciences. 8. 42-9.
Jha, S. (2010). Need for Growth, Achievement, Power and Affiliation Determinants of Psychological Empowerment. Global Business Review. 11. 379-393.
Killy, A. K., van Nieuwerburgh, C., & Clough, P. J. (2017). Coaching to enhance the mental toughness of people learning kickboxing. International Journal of Evidence Based Coaching & Mentoring, 15(2), 111–123.
Kim, L. M., & Manion, A. B. (2019). Improving Self-Esteem and Building Self-Confidence in Adolescent Mothers: Implementation of Self-Efficacy-Focused Activity Sessions. Journal of Psychosocial Nursing and Mental Health Services, 57(8), 11–15.
Köteles, F., Kollsete, M., & Kollsete, H. (2016). Psychological concomitants of CrossFit training: Does more exercise really make your everyday psychological functioning better?. Kinesiology. 48. 39-48. 10.26582/k.48.1.13.
Iulian-Doru, T., Vasilica, G., Maria, T., & Claudia-Camelia, B. (2013). Pilates Principles – Psychological Resources for Efficiency Increase of Fitness Programs for Adults. Procedia – Social and Behavioral Sciences. 84. 658-662. 10.1016/j.sbspro.2013.06.621.
Memmedova, K. (2015). Impact of Pilates on Anxiety Attention, Motivation, Cognitive function and Achievement of Students: Structural Modeling. Procedia – Social and Behavioral Sciences. 186. 544-548.
Memmedova, K. (2018). Quantitative analysis of effect of Pilates exercises on psychological variables and academic achievement using fuzzy logic. Quality & Quantity: International Journal of Methodology, 52(Suppl 1), 195.
Mousavi, R., & Pour, A. (2016). The Effects of Physical Activity on Self-Esteem: A Comparative Study. International Journal of High Risk Behaviors and Addiction. In press. 10.5812/ijhrba.35955.
Nieri, T., & Hughes, E. (2016). All About Having Fun: Women’s Experience of Zumba Fitness. Sociology of Sport Journal, 33(2), 135–145.
Partridge, J., Knapp, B., & Massengale, B. (2013). An Investigation of Motivational Variables in CrossFit Facilities. Journal of strength and conditioning research / National Strength & Conditioning Association. 28. 10.1519/JSC.0000000000000288.
Rokka, S., Filippou, F., Mavridis, G., Masadis, G., & Bebetsos, E. (2019). ΤHE EFFECT OF PILATES AND YOGA PROGRAMS ON ADULT WOMEN’S WELL-BEING. 212-215. 10.37393/ICASS2019/40.
Samy, A., Zaki, S. S., Metwally, A. A., Mahmoud, D. S. E., Elzahaby, I. M., Amin, A. H., Eissa, A. I., Abbas, A. M., Hussein, A. H., Talaat, B., & Ali, A. S. (2019). The Effect of Zumba Exercise on Reducing Menstrual Pain in Young Women with Primary Dysmenorrhea: A Randomized Controlled Trial. Journal of Pediatric and Adolescent Gynecology, 32(5), 541–545.
Sarı, I. (2017). Achievement Motivation in Sports Context.
Sharma, R., Suri, M., & Saini, N. (2017). PHYSIOLOGICAL RESPONSES OF ZUMBA: AN OVERVIEW UNDERSTANDING THE POPULAR FITNESS TREND. 7.
Slimani, M., Hentati, A., Bouazizi, M., Boudhiba, D., Amar, I., & CHEOUR, F. (2014). Effects of self-talk and mental training package on self-confidence and positive and negative affects in male kickboxers. Journal of Humanities and Social Sciences. 19. 2279-837. 10.9790/0837-19513134.
Slimani, M., Chaabene, H., Miarka, B., Franchini, E., Chamari, K., & CHEOUR, F. (2017). Kickboxing review: Anthropometric, psychophysiological and activity profiles and injury epidemiology. Biology of Sport. 2. 10.5114/biolsport.2017.65338.
Wilke, J., Pfarr, T., & Möller, M.-D. (2020). Even Warriors Can be Scared: A Survey Assessing Anxiety and Coping Skills in Competitive CrossFit Athletes. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(6).
Joseph, G., Arviv-Eliashiv, R., & Tesler, R. (2020). A comparison of diet versus diet+ exercise programs for health improvement in middle-aged overweight women. Women's Health, 16, 1745506520932372.
Elliot, A. J., & Sheldon, K. M. (1997). Avoidance achievement motivation: a personal goal analysis. Journal of Personality and Social Psychology, 73, 171-185