מכללת אורות ישראל

התכנית לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך

שם העבודה – עדיין לא להקליד

עבודה סמינריונית במסגרת הקורס

"סמינריון מחקרי בניהול"

קוד שיעור: 9906090-1

מוגש על ידי:

שם מלא של סטודנטית א

ת.ז. של סטודנטית א

שם מלא של סטודנטית ב

ת.ז. של סטודנטית ב

בהנחיית

חודש עברי שנה עברית                                                                                    חודש לועזי שנה לועזית

תקציר

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה מהותית המשפיעה על מהלך החיים של ילדים רבים הלוקים בה. מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק את הקשר האפשרי בין הפרעת קשב וריכוז לבין חרדה חברתית, על מנת שניתן יהיה לטפל בצורה טובה יותר בהפרעת קשב וריכוז וההפרעות הנלוות לה. ולכן שאלת המחקר היא האם יש קשר חיובי ביו הפרעת קשב וריכוז וחרדה חברתית ? על מנת לבדוק קשר זה בוצע שאלון הבודק את רמות הפרעת הקשב והריכוז וקטגוריות המשנה שלה, כגון היפראקטיביות, קשב ואלימות, ואת רמת החרדה החברתית של הילד.

אוכלוסיית המחקר היא ילדים בגילאים 6-12 שנים. המשתתפים במחקר היו בפועל ההורים של הילדים, משום שהם יכולים להעיד על כך האם ילדיהם סובלים מחרדה חברתית, ולכן אוכלוסיית המחקר הייתה הורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, הגיל של ההורים יכול להיות בכל גיל, כל עוד ילדיהם הם בגילאים 6-12 וסובלים מהפרעת קשב וריכוז. שיטת המחקר היא אמפירית והתוצאות התקבלו באמצעות עיבוד סטטיסטי של נתוני המחקר. הנתונים נאספו בהתבסס על שאלון קונרס, הבודק את רמות הפרעת הקב והריכוז ושאלון הבודק את החרדה החברתית של הילדים.

ממצאי המחקר הם שכל השערות המחקר נדחו. השערות המחקר היו: ישנו קשר חיובי בן הפרעת קשב לחרדה, ישנו הבדל ברמות הקשב בן בנים ובנות, האם יש הבדל ברמות תוקפנות בין הממוצעים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי, יש הבדל ברמת ההיפראקטיביות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי, יש הבדל ברמת הקשרים החברתיים בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי.

מסקנות המחקר הן שאין קשר בין הפרעת קשב לבין חרדה בקרב ילדים, שאין הבדל ברמות הקשב בין בנים לבנות, שאין הבדלים ברמת התוקפנות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי, שאין הבדלים ברמת ההיפראקטיביות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי, ושאין הבדלים ברמת הקשרים החברתיים בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי.

המלצות המחקר הן לא להתייחס להפרעת קשב וריכוז כקשורה לחרדה חברתית, לא להתייחס להפרעת קשב וריכוז כהפרעה שתלויה במגדר, לא לבצע הבחנות או הבדלים בטיפול בהפרעת קשב וריכוז בהתבסס על המגזר באוכלוסייה.

תוכן עניינים

תקציר. 2

מבוא. 4

סקירת ספרות.. 5

הפרעת קשב וריכוז. 5

תסמינים. 6

אבחון 7

רקע על הפרעת חרדה חברתית.. 8

תסמינים. 8

אבחון 9

הקשר בין הפרעת קשב וריכוז וחרדה חברתית.. 9

שיטה. 12

ממצאים. 14

דיון ומסקנות.. 15

רשימת מקורות.. 16

נספחים. 18

מבוא

מטרתה של עבודת מחקר זאת היא לבדוק את הקשר האפשרי בין הפרעת קשב וריכוז לבין חרדה חברתית. הרציונל המחקרי הוא שהפרעת הקשב והריכוז היא הפרעה שהשפעותיה לא מובנות באופן מוחלטת, ויש לה השפעות שליליות נלוות על חייו של הילד הלוקה בה, אחת מההשפעות האלה יכולה להיות חרדה חברתית, שיכולה להשפיע בצורה שלילית מאוד על חייו של הילד. ולכן ההבנה כיצד הפרעת קשב וריכוז משפיעה על החרדה של הילד, יכולה לעזור לפתור את החרדה הזו ולשפר באופן משמעותי את חייו של הילד.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר המשפיעות על ילדים. הפרעת קשב וריכוז משפיעה גם על מבוגרים רבים. סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז כוללים חוסר קשב- אי יכולת לשמור על מיקוד, היפראקטיביות- עודף תנועה שאינו מתאים לסביבה ולתנאים, ואימפולסיביות- מעשים נמהרים המתרחשים ברגע ללא מחשבה. אחוז משמעותי מאוכלוסיית הילדים והמבוגרים סובלים מהפרעות קשב וריכוז. הפרעת קשב וריכוז לרוב מאובחנת לראשונה אצל ילדים בגיל בית הספר, כאשר הדבר מוביל להפרעה בכיתה או לבעיות בעבודה. היא יכולה להשפיע באופן מהותי גם על מבוגרים. ההפרעה נפוצה יותר בקרב בנים מאשר בנות (אור-נוי, ריבקין, ברלב, 2018).

הפרעת חרדה חברתית, הנקראת גם פוביה חברתית, היא פחד ארוך טווח וסוחף מסיטואציות חברתיות. זוהי בעיה נפוצה שמתחילה בדרך כלל במהלך בילדות ובגיל ההתבגרות. זה יכול להטריד מאוד ולהשפיע רבות על חייו של האדם. עבור אנשים מסוימים זה משתפר ככל שהם מתבגרים, אבל עבור אנשים רבים זה לא עובר מעצמו ללא טיפול. חשוב לקבל עזרה להפרעה זאת אם לילד יש תסמינים שמעידים עליה. ישנם טיפולים שיכולים לעזור לנהל את ההפרעה. חרדה חברתית היא יותר מביישנות. זהו פחד שאינו נעלם ומשפיע על פעילויות יומיומיות, ביטחון עצמי, מערכות יחסים וחיי בית הספר. אנשים רבים מודאגים מדי פעם ממצבים חברתיים, אך מישהו הסובל מחרדה חברתית מרגיש מודאג יתר על המידה ממצבים אלה (יאנקו, 2014).

ולכן מטרתו של מחקר זה היא לבדוק את הקשר האפשרי בין ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז לבין הפרעת חרדה. ישנה חשיבות לבדיקת קשר שכזה, שכן אבחון נכון של הפרעת חרדה ומהו המקור שלה, יכולים לעזור מאוד בטיפול בהפרעה זו. מחקר זה הוא ייחודי משום שהוא בודק את נוכחותו של הקשר במגזרים שונים בישראל, וזה יכול להעיד על קשר אפשרי בין רקע תרבותי להפרעת החרדה החברתית.

סקירת ספרות

מטרתה של סקירה ספרותית זו היא לתת רקע מדעי לנושא של הפרעת קשב וריכוז והשפעתה על חרדה חברתית שקיימת אצל ילדים. הפרעת קשב וריכוז היא אחת ההפרעות הנפוצות בקרב ילדים, שיכולה לפגוע בתפקודו של הילד בכל הממסגרות בחייו, בבית הספר, עם המשפחה והחברים. ישנה חשיבות לחקור נושא זה משום שיש לו השפעה על הרבה ילדים, לא רק בישראל אלא במדינות רבות בעולם (שלו-מברך, סיטבון-פרחי, 2011).

הפרעת קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז הן אחת ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר בילדות, וכיום ישנה יכולות אבחון וטיפול מבוססים היטב במדינות רבות. עד לאחרונה, ההפרעה נחשבה בעיני רבים לבעיית ילדות וגיל ההתבגרות, עם מעט השפעה מתמשכת על החיים המבוגרים, אם כי תיאורי מקרה של ההפרעה בבגרות הופיעו בספרות הפסיכיאטרית עוד מתחילת המחקר של ההפרעה. עם זאת, עדויות עדכניות מצביעות על כך שברוב המקרים הפרעת קשב וריכוז נמשכת גם לחיים הבוגרים, שבהם היא קשורה למגוון ליקויים קליניים ופסיכו-סוציאליים. מחקרי מעקב רבים אחר ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מראים שההפרעה נמשכת בגיל ההתבגרות והבגרות אצל כשני שליש מהאנשים, או כהפרעה מלאה או בהפוגה חלקית עם התמדה של כמה תסמינים קליניים ופסיכו-סוציאליים. חלק מהמחקרים מעריכים שכשני שליש מהילדים עם ההפרעה ממשיכים להיות עם תסמינים של ADHD כמבוגרים (אור-נוי, ריבקין, ברלב, 2018).

למרות שבמקרים מסוימים הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז עשויים להצטמצם במהלך גיל ההתבגרות, יתכן שזה לא המקרה בבגרות ואין פירושו שהתפקוד הופך להיות רגיל. במחקר שנערך בקרב 72 מקרים של מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז בילדות, נראה כי רמות הסימפטומים היו נמוכות יותר מאשר בילדות אך פחות מעשרה אחוזים עדיין לא תפקדו היטב בבגרות. חשוב לציין, למרות שנראה כי רמות הסימפטומים פוחתות ככל שאנשים מתבגרים, ישנם שינויים מקבילים בקרב קבוצות הבוגרים, כך שנשמרים הבדלים במבוגרים ששימרו את ההפרעה (Caye, et al. 2016).

במחקר של סקר בריאות הנפש של ארגון הבריאות העולמי, נמצא כי המנבאים של הפרעת קשב וריכוז בקרב מבוגרים כללו את השילוב של הפרעת קשב וריכוז בילדות עם קומורבידיות, חומרת הסימפטומים, נוכחות של דיכאון כרוני, מצוקה חברתית ופסיכופתולוגיה של ההורים. ישנם מחקרים שמצאו שהיסטוריה משפחתית של הפרעות קשב וריכוז, מצוקה פסיכו-סוציאלית, תחלואה נלווית, מצבי רוח והפרעות חרדה כמנבאים חזקים להתמדה של ההפרעה בבגרות. עם זאת, ידוע בספרות המחקר כי כל תתי הסוגים של הפרעת הקשב וריכוז נמשכות לבגרות, כולל נטייה חזקה יותר בהפרעות קשב וריכוז עם תסמינים הנוטים יותר להפרעת קשב, והפרעות קשב וריכוז הקשורות לתחלואה נלווית (Lara, et al. 2009).

ישנה הכרה הולכת וגוברת בחשיבות האבחון והטיפול בהפרעה אצל הורים לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, מכיוון שחלק נכבד מההורים לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז יהיו בעלי הפרעות קשב וריכוז בעצמם. יתר על כן, הורים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז עשויים להתקשות ביישום אסטרטגיות ניהול וטיפול בהפרעת קשב וריכוז אצל ילדיהם. למרות שישנה ההכרה בהפרעות קשב וריכוז היא יחסית נפוצה בכל מדינות העולם, ישנם מבוגרים רבים עם הפרעות קשב וריכוז שמעולם לא אובחנו או טופלו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז כשהיו ילדים. ההנחיות של ארגוני בריאות הן כי יש להכיר בהפרעות קשב וריכוז ולטפל בהן לאורך כל אורך החיים. למרות זאת, בחלק גדול מהמדינות בעולם, אנשי מקצוע רבים העובדים בשירותי בריאות הנפש למבוגרים נותרים לא מודעים לכך שהפרעות קשב וריכוז נמשכות לעתים קרובות לחיי המבוגרים, ונותרים חסרי ידיעה על המצב הקליני של המטופל, וההשלכות של הפרעות קשב וריכוז לאורך החיים (זבידאת, דלאשה, חג'אזי, 2019).

תסמינים

יש אנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שהתסמינים שלהם פוחתים ככל שהם מתבגרים, אך ישנם מבוגרים הממשיכים לסבול מסימפטומים משמעותיים המפריעים לתפקוד היומיומי. אצל ילדים ומבוגרים המאפיינים העיקריים של הפרעת קשב וריכוז עשויים לכלול קושי בתשומת לב, אימפולסיביות ואי שקט. חומרת הסימפטומים יכולה לנוע בין קל לחמור. כמעט לכל אדם יש תסמינים דומים להפרעת קשב וריכוז, השאלה היא מה מידת חומרתם. אם התסמינים רק מדי פעם בעבר, ובמידת חומרה קלה, סביר להניח שלא מדובר הפרעת קשב וריכוז. הפרעת קשב וריכוז מאובחנת רק כאשר התסמינים חמורים מספיק בכדי לגרום לבעיות מתמשכות ביותר מתחום אחד בחיים. אבחון הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים יכול להיות קשה מכיוון שתסמיני הפרעת קשב וריכוז דומים לאלה הנגרמים על ידי מצבים אחרים, כגון חרדות או הפרעות במצב הרוח. ומבוגרים רבים עם הפרעות קשב וריכוז סובלים גם ממצב בריאותי נפשי אחד נוסף, כגון דיכאון או חרדה (פישר, בן-חיון, אדלר-יעקב, תבור, אהרן-פרץ, 2019).

ניתן לסווג את הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז לשני סוגים של בעיות התנהגות: חוסר תשומת לב, והיפראקטיביות ואימפולסיביות. לרוב הילדים עם הפרעות קשב וריכוז יש בעיות הנמצאות בשתי הקטגוריות הללו, אך זה לא תמיד המקרה. לדוגמא, יש ילדים הסובלים מההפרעה שעלולים להיתקל בבעיות בחוסר תשומת לב, אך לא בפעילות יתר או אימפולסיביות, צורה זו של הפרעת קשב וריכוז ידועה בשם הפרעת קשב וריכוז ADD. ADD יכולה לפעמים להישאר לא מאובחנת מכיוון שהתסמינים עשויים להיות פחות ברורים (קונסטנטין, 2016).

הסימנים העיקריים לחוסר תשומת לב הם: הילד בעל טווח קשב קצר ומוסח בקלות, ביצוע טעויות רשלניות – למשל בבית הספר, נראה ששוכח או מאבד דברים, אי יכולת לעמוד במשימות מייגעות או שגוזלות זמן, נראה שאינו מסוגל להקשיב או לבצע הוראות, משנה כל הזמן פעילות או משימות, מתקשה בארגון משימות. הסימנים העיקריים להיפראקטיביות ואימפולסיביות הם: אי יכולת לשבת בשקט, במיוחד בסביבה רגועה או שקטה, כל הזמן עיסוק בדברים,, אי יכולת להתרכז במשימות, תנועה פיזית מוגזמת, דיבור מוגזם, להיות לא מסוגל לחכות לתורו, מתנהג בלי לחשוב, מפריע לשיחות, חוסר רגישות לסכנה (שלו-מברך, סיטבון-פרחי, 2011).

אבחון

למרות שאין בדיקה רפואית, גופנית או גנטית אחת להפרעת קשב וריכוז, הערכה אבחונית יכולה להינתן על ידי איש מקצוע מוסמך בתחום אבחון הפרעה של קשב וריכוז, שאוסף מידע מגוון לגבי הילד. מידע זה כולל רשימות סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז, מאזני דירוג התנהגות סטנדרטיים, היסטוריה מפורטת של תפקוד בעבר, ומידע המתקבל מבני המשפחה או אחרים המכירים את הילד היטב. חלק מהמאבחנים יבצעו גם מבחני יכולת קוגניטיבית והישגים לימודיים על מנת לשלול לקות למידה אפשרית. לא ניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז במדויק רק מתצפיות קצרות בקליניקה או פשוט על ידי שיחה עם הילד, הילד לא תמיד מציג את הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז במהלך הביקור בקליניקה, והמאבחן צריך לשקול את ההיסטוריה של חיי הילד. אבחנה של הפרעת קשב וריכוז חייבת לכלול התחשבות בנוכחות אפשרית של מצבים המתרחשים במקביל, כמו תחלואה נלווית (אור-נוי, ריבקין, ברלב, 2018).

רקע על הפרעת חרדה חברתית

הפרעת חרדה חברתית (SAD), המכונה גם פוביה חברתית, היא הפרעת חרדה המאופיינת ברגשי פחד וחרדה במצבים חברתיים, הגורמת למצוקה ניכרת ולפגיעה ביכולת התפקוד לפחות בחלק מההיבטים בחיי היומיום. פחדים אלה יכולים להיות מופעלים על ידי התבוננות או בחינה ביקורתית נתפסת או ממשית מצד אחרים. אנשים עם הפרעת חרדה חברתית חוששים מהערכה שלילית מאנשים אחרים. המחקר של הגורמים לחרדה חברתית ופוביה חברתית הוא רחב היקף, ומקיף נקודות מבט מרובות ממדעי המוח ועד לסוציולוגיה. החוקרים טרם הגדירו את הסיבות המדויקות להפרעה. מחקרים מצביעים על כך שגנטיקה יכולה להשפיע, בשילוב עם גורמים סביבתיים. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שפוביה חברתית אינה נגרמת על ידי הפרעות נפשיות אחרות או שימוש לרעה בסמים. ככלל, חרדה חברתית מתחילה בנקודה מסוימת בחיי הפרט, והיא מתפתחת עם הזמן בחייו של האדם. בסופו של דבר, גם סרבול חברתי קל יכול להתפתח לסימפטומים של חרדה חברתית או פוביה (יאנקו, 2014).

תסמינים

מבחינה קוגניטיבית, התסמינים של הפרעת חרדה חברתית יכולים להיות שאלו הסובלים מפוביות חברתיות חווים אימה ופחד כיצד יראו בפני אחרים. הם עשויים להרגיש מודעים לעצמם יתר על המידה, להקדיש תשומת לב עצמית גבוהה לאחר הפעילות, או להיות בעלי סטנדרטים גבוהים של ביצועים עבור עצמם. על פי תיאוריית הפסיכולוגיה החברתית של הצגת עצמי, הסובל מנסה ליצור רושם מנוהל היטב כלפי אחרים, אך מאמין שאינו מסוגל לעשות זאת. פעמים רבות, לפני המצב החברתי העלול לגרום לחרדה, הסובלים עשויים לבחון במכוון מה יכול להשתבש וכיצד להתמודד עם כל מקרה בלתי צפוי, לאחר האירוע, הם עשויים להיות בעלי התפיסה שהם ביצעו זאת בצורה לא מספקת. כתוצאה מכך, הם יתפסו כל דבר שעשוי להיות לא תקין כמביך, מחשבות אלו עשויות להתארך שבועות או יותר. עיוותים קוגניטיביים הם סימפטום היכר. המחשבות לעיתים קרובות מביכות בפני עצמן ואינן מדויקות. בעלי פוביה חברתית נוטים לפרש שיחות ניטרליות או דו-משמעיות עם השקפה שלילית, ומחקרים רבים מצביעים על כך שאנשים חרדים חברתית זוכרים זיכרונות שליליים יותר מאלו שאין להם חרדה חברתית (זבידאת, דלאשה, עבד אלרחמן, 2019).

תסמינים גופניים כוללים לעיתים קרובות הסמקת יתר, הזעת יתר, רעד, דפיקות לב ובחילות, גמגום עשוי להיות נוכח, יחד עם דיבור מהיר, התקפי פאניקה יכולים להתרחש גם תחת פחד ואי נוחות עזים. חלק מהסובלים עשויים להשתמש באלכוהול או בסמים אחרים כדי להפחית פחדים ועכבות באירועים חברתיים. מקובל אצל הסובלים מפוביה חברתית לבצע טיפול תרופתי עצמי באופן זה, במיוחד אם הם אינם מאובחנים, אינם מטופלים או שניהם. חרדה חברתית יכולה להוביל לאלכוהוליזם, הפרעות אכילה או סוגים אחרים של שימוש לרעה בסמים (נהלוני, יאנקו, 2014).

אבחון

סולם המדידה הבינלאומי ICD-10 מגדיר את הפוביה החברתית כפחד משיפוט של אנשים אחרים, המוביל להימנעות ממצבים חברתיים. תסמיני החרדה עשויים להופיע כתלונה על הסמקה, רעד בידיים, בחילות או תחושת דחיפות, התסמינים עשויים להקדים התקפי פאניקה. ניתן להשתמש בסולמי דירוג סטנדרטיים כמו SPAI-B, סולם החרדה החברתי של ליבוביץ, וסולם החרדה באינטראקציה חברתית כדי לבדוק את הפרעת החרדה החברתית ולמדוד את חומרת החרדה. סולם מדידה חשוב נוסף הוא DSM-5, המגדיר הפרעת חרדה חברתית כפחד או חרדה ניכרים, או עזים, ממצבים חברתיים בהם האדם יכול להיבחן על ידי אחרים (Garcia-Lopez, Salvador, & De Los Reyes, 2015).

הקשר בין הפרעת קשב וריכוז וחרדה חברתית

לפי ספרות המחקר, רובם המוחלט של הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, יסבלו לפחות במצב פסיכיאטרי אחד נוסף במהלך חייהם. הפרעת קשב וריכוז שאינה מטופלת יכולה להוביל לבעיות מיותרות בחיי היומיום, ולתחלואה נלווית משמעותית, ולגרום לנזק לילדים עם הפרעת קשב וריכוז אם הם לא מאובחנים ולא מטופלים כראוי. אף על פי שכל הפרעת חרדה יכולה להתקיים יחד עם הפרעת קשב וריכוז, הפרעת חרדה חברתית (SAD) היא אחת הנפוצות ביותר שמתקיימות ביחד עם הפרעת קשב וריכוז. למידת ההבדלים בין שני התנאים חשובה בניהול ובטיפול בשניהם (Tsang, Kohn, Efron, Clarke, Clark, Lamb, & Williams, 2015).

זה בהחלט אפשרי שהפרעות חרדה מתרחשות בתדירות גבוהה הרבה יותר בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית. חוקרים מאמינים שתסמיני הפרעת קשב וריכוז עצמם תורמים לחרדה החברתית. לעיתים קרובות, תסמיני הפרעת קשב וריכוז, כמו חוסר תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות, מציבים את הילד בסיכון גבוה יותר להקנטה, בריונות או דחייה חברתית אחרת. מחשש לדחייה נוספת, רבים נסוגים לעצמם, ונמנעים מכל מסגרת חברתית שהם מוצאים מאיימת (Edel, Rudel, Hubert, Scheele, Brüne, Juckel, & Assion, 2010).

על פני השטח, חרדה חברתית והפרעת קשב וריכוז יכולים לפעמים להיראות דומים זה לזה. להלן כמה דרכים שהסימפטומים יכולים להיות חופפים: קושי להתרועע, ילדים עם חרדה חברתית עשויים להתקשות בליצור קשרים חברתיים ולשמור עליהם בגלל פחדים מדחייה. ילד עם הפרעת קשב וריכוז עשוי להיות בעל שליטה נמוכה בדחפים ומתקשה להבין רמזים חברתיים, מה שמקשה על קיום חברות. חוסר תשומת לב, ילד עם חרדה חברתית אולי נראה מנותק, אבל הוא יכול להיות מוסח על ידי דאגות. הסובלים מבעיות קשב וריכוז אינם קשובים בגלל הבדלים במוח המשפיעים על המיקוד. בעיות בהשלמת המשימות, ילדים עם חרדה חברתית עלולים להיתקע במשימה ולהיות מודאגים מכדי לבקש עזרה, אלו הסובלים מהפרעת קשב וריכוז עשויים שלא לבצע את המשימה בגלל כישורי תכנון לקויים ושכחה (Mikami, Ransone, & Calhoun, 2011).

מחקר משנת 2015 בדק ת הקשר האפשרי בין הפרעת קשב וריכוז לסין הפרעת חרדה חברתית. המחקר בחן תסמיני חרדה ודיכאון ביחס לתפקוד החברתי של מתבגרים צעירים עם הפרעת קשב וריכוז, ומבוסס על עבודה מקדימה על ידי שילוב דיווחים עצמיים של בני נוער על תסמינים, ובחינת ממדי חרדה ודיכאון מובהקים בכדי להגדיל את מובהקות המחקר. המשתתפים היו 310 מתבגרים צעירים בגילאי 10-14, שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז. הנוער סיפק דירוגים של חרדה / דיכאון, והורים דיווחו על דיכאון של ילדיהם. הורים ונוער דיווחו שניהם על כישוריהם החברתיים של בני הנוער ותפיסת הקבלה החברתית (Becker, Langberg, Evans, Girio-Herrera, & Vaughn, 2015).

ניתוחי הנתונים הראו כי מעבר להבדלי דמוגרפיה של ילדים, הפרעת קשב וריכוז נקשרה לחרדה חברתית המדווחת בצורה עצמית על ידי הילדים וההורים, וקשורה גם לדירוג של ההורים והילדים את רמת המקובלות של הילדים. הערכה עצמית שלילית נקשרה במיומנויות חברתיות גרועות יותר שדורגו על ידי ההורים. לבסוף, הימנעות מאינטראקציות חברתיות נקשרה בכישורים חברתיים ירודים שדווחו על ידי בני נוער והן על ידי הורים (Becker, Langberg, Evans, Girio-Herrera, & Vaughn, 2015).

התוצאות מראות כי הקשר בין תסמינים של הפרעת קשב וריכוז לתפקוד חברתי בקרב מתבגרים צעירים הוא משמעותי, כאשר חרדה חברתית ותסמיני קשב וריכוז קשורים לכישורים חברתיים נמוכים יותר, לקבלה חברתית נמוכה יותר, הימנעות ממפגשים חברותיים, וכישורים חברתיים ירודים. מבחינת אבחנות נלוות, דיכאון קשור באופן ברור יותר לחרדה מתפקוד חברתי ירוד יותר בקרב מתבגרים צעירים עם הפרעת קשב וריכוז. תוצאות אלו מצביעות על החשיבות של טיפול בהיבטים ספציפיים של חרדה ודיכאון בטיפול קליני אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (Becker, Langberg, Evans, Girio-Herrera, & Vaughn, 2015).

שיטה

שאלת המחקר:

האם יש קשר חיובי ביו הפרעת קשב וריכוז וחרדה חברתית ?

השערות המחקר:

1. ישנו קשר חיובי בן הפרעת קשב לחרדה
2. ישנו הבדל ברמות הקשב בן בנים ובנות
3. האם יש הבדל ברמות תוקפנות בין הממוצעים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי
4. יש הבדל ברמת ההיפראקטיביות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי.
5. יש הבדל ברמת הקשרים החברתיים בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי.

המשתנה התלוי:

חרדה חברתית

המשתנה הבלתי תלוי:

הפרעת קשב וריכוז

אוכלוסיית המחקר:

המחקר יתבסס על אוכלוסיית מחקר של ילדים בגילאים 6-12 שנים. המשתתפים במחקר יהיו בפועל ההורים של הילדים, משום שהם יכולים להעיד על כך האם ילדיהם סובלים מחרדה חברתית, ולכן אוכלוסיית המחקר תהיה הורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, הגיל של ההורים יכול להיות בכל גיל, כל עוד ילדיהם הם בגילאים 6-12 וסובלים מהפרעת קשב וריכוז. אוכלוסיית המחקר תידגם בצורה אקראית על מנת למנוע הטיה בתוצאות המחקר.

שאלון המחקר:

שאלון המחקר יהיה מורכב משלושה חלקים עיקריים, בחלק הראשון יהיו שאלות דמוגרפיות קצרות, בחלק השני יהיו שאלות שמטרתם למדוד את המשתנה הבלתי תלוי של המחקר, הפרעת קשב וריכוז, ובחלק השלישי יהיו שאלות שמטרתם למדוד את המשתנה התלוי של המחקר, חרדה חברתית. (מצורף בנספחים)

הליך המחקר:

תחילה יבנה השאלון בעזרת תוכנת גוגל פורמס, וישמר הלינק של הסקר על מנת שיהיה ניתן להפיץ אותו באמצעות האינטרנט. לאחר מכן יבוצע חיפוש ברשתות החברתיות לגבי קבוצות שונות שבהן תהיה נוכחות להורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. לאחר מכן השאלון יופץ בקבוצות אלה, והמשתתפים יתבקשו לענות על השאלות. יובהר למשתתפים שההשתתפות במחקר היא אנונימית ופרטיהם האישיים לא יחשפו. לאחר איסוף הנתונים יבוצע עיבוד סטטיסטי על מנת להפריך או לאשש את השערת המחקר.

ניתוח סטטיסטי:

על מנת לאשש או להפריך את השערת המחקר יבוצע ניתוח סטטיסטי בעזרת תוכנת SPSS, ויבוצע שימוש במבחן הסטטיסטי של מבחן הקורלציה של פירסון, על מנת לבדוק את רמת הקשר בין שני המשתנים.

אתיקת המחקר:

למשתתפים במחקר יובהר שהנתונים האישיים שלהם ישמרו ולא ימסרו לאף גורם אחר, והאנונימיות שלהם מובטחת בעת השתתפותם בסקר. במסגרת המחקר ישמרו כל כללי האתירה המקובלים בעת ביצוע מחקרים.

ממצאים

סטטיסטיקה תיאורית

לוח 2
ממוצעים, סטיית תקן, מינימום ומקסימום של המשתנה אקלים ארגוני (N=84)

המדד	ממוצע	סטיית תקן	מינימום	מקסימום
צינון תפקידים ניהוליים	71.84	8.944	49	90
צינון קשרים חברתיים	88.80	3.706	71	90
צינון בעיות למידה	75.08	9.752	52	90
צינון היפרקטיביות	77.53	10.768	54	90
צינון חוסר קשב	70.83	10.688	46	90
צינון תוקפנות	87.83	6.930	48	90
פאניקה	15.57	2.552	11	23
חרדה כללית	10.85	2.285	4	16
פרידה	9.58	2.021	4	14
חברתית	8.28	2.175	3	13
הימנעות	4.75	1.493	1	8

סטטיסטיקה היסקית

השערה ראשונה: בהשערת המחקר הראשונה נטען כי יימצא ישנו קשר חיובי מובהק בין הפרעת קשב לחרדה, כך שככל שהפרעת הקשב יותר חזקה כך תהיה יותר חרדה. לצורך בדיקת השערה זו נערך מבחן פירסון (Pearson correlation coefficient) לבחינת המתאמים בין המשתנים ומדדיהם. בלוח 3 מוצגים המתאמים בין הפרעת קשב לבין חרדה.

לוח 3

מתאמים בין הפרעת קשב לבין חרדה (N=100)

	חוסר קשב	חרדה כללית
חוסר קשב		-0.029
חרדה כללית	-0.029
0.001>p***, 0.01>p**, 0.05>p*

מהתבוננות בלוח 3 עולה כי לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין הפרעת קשב לבין חרדה. השערת המחקר הראשונה נדחתה באופן מלא.

השערה שנייה: בהשערת המחקר השנייה נטען כי יימצא הבדל ברמות הקשב בן בנים ובנות, כך שרמות הקשב תהיה גבוה יותר אצל בנים. לצורך בדיקת השערה זו נערך מבחן t (Independent t-test for two samples)  לבחינת ההבדלים בין שתי הקבוצות. בלוח 4 מוצגים הממוצעים, סטיות התקן ותוצאות מבחן  t להשוואת ממוצעי מדגמים בלתי תלויים של מגדר לפי המשתנה הפרעת הקשב.

לוח 4

הבדלים על בסיס מגדר ביחס להפרעת קשב (N=100)

	בנים (n=81)	בנות (n=19)	t	Cohen's d
	ממוצע	סטיית תקן	ממוצע	סטיית תקן
הפרעת קשב	70.69	10.62	71.42	11.23	-0.26	0.64

* p < .05     ** p < .01      *** p < .001

במבחן t  לקבוצות שנערך לבדיקת ההבדלים בממוצע של הפרעת קשב בין בנים לבין בנות לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות, ובניגוד להשערה t(100)=-0.26 ;p>.05. ולפיכך השערת המחקר השנייה הופרכה.

השערה שלישית: בהשערת המחקר השלישית נטען כי יימצאו הבדלים מובהקים בממוצע של רמת התוקפנות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי. לצורך בדיקת השערה זו נעשה מבחן שונות חד-כיוונית מסוג Anova, לבדיקת הבדלים בממוצעים של  רמת התוקפנות של הנבדקים לפי העדה.

בלוח 5 מוצגים הבדלים בין תלמידים לפי עדתם בהתייחס לרמת התוקפנות.

לוח 5
הבדלים בין תלמידים לפי עדתם בהתייחס לרמת התוקפנות (N=100)

משתנה	חילוני  (n=25)	מסורתי (n=45)	דתי (n=30)	F
M (SD)	M (SD)	M (SD)
רמת התוקפנות	87.64 (6.71)	88.67 (4.61)	86.73 (9.59)	0.709

* p < .05     ** p < .01      *** p < .001

במבחן אנובה חד-גורמית שנערך לבדיקת ההבדלים ברמת התוקפנות, בין תלמידים לפי עדתם לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות  (F_(2,97)=0.709; p>.05).

השערה רביעית: בהשערת המחקר הרביעית נטען כי יימצאו הבדלים מובהקים ברמת ההיפראקטיביות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי. לצורך בדיקת השערה זו נעשה מבחן שונות חד-כיוונית מסוג Anova, לבדיקת הבדלים בממוצעים של  רמת ההיפראקטיביות של הנבדקים לפי העדה.

בלוח 6 מוצגים הבדלים בין תלמידים לפי עדתם בהתייחס לרמת התוקפנות.

לוח 6
הבדלים בין תלמידים לפי עדתם בהתייחס לרמת ההיפראקטיביות (N=100)

משתנה	חילוני  (n=25)	מסורתי (n=45)	דתי (n=30)	F
M (SD)	M (SD)	M (SD)
רמת התוקפנות	75.28 (9.96)	76.62 (11.87)	80.77 (9.13)	2.10

* p < .05     ** p < .01      *** p < .001

במבחן אנובה חד-גורמית שנערך לבדיקת ההבדלים ברמת ההיפראקטיביות, בין תלמידים לפי עדתם לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות  (F_(2,97)=2.10; p>.05).

השערה חמישית: בהשערת המחקר החמישית נטען כי יימצאו הבדלים מובהקים ברמת הקשרים החברתיים בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי. לצורך בדיקת השערה זו נעשה מבחן שונות חד-כיוונית מסוג Anova, לבדיקת הבדלים בממוצעים של  רמת הקשרים החברתיים של הנבדקים לפי העדה.

בלוח 7 מוצגים הבדלים בין תלמידים לפי עדתם בהתייחס לרמת הקשרים החברתיים.

לוח 7
הבדלים בין תלמידים לפי עדתם בהתייחס לרמת הקשרים החברתיים (N=100)

משתנה	חילוני  (n=25)	מסורתי (n=45)	דתי (n=30)	F
M (SD)	M (SD)	M (SD)
רמת התוקפנות	88.52 (4.56)	88.82 (3.31)	89 (3.59)	0.114

* p < .05     ** p < .01      *** p < .001

במבחן אנובה חד-גורמית שנערך לבדיקת ההבדלים ברמת הקשרים החברתיים, בין תלמידים לפי עדתם לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות  (F_(2,97)=0.114; p>.05).

דיון ומסקנות

מחקר זה עסק בקשר בין הפרעת קשב וריכוז ובין חרדה חברתית. פרק זה נחלק לשני חלקים. בחלק הראשון יוצג דיון סביב הממצאים הקשורים לחמש השערות המחקר ובאיזו מידה הם עולים בקנה אחד עם הספרות המקצועית. בחלקו השני של הפרק יופיעו מסקנות ומגבלות המחקר וכן המלצות יישומיות והצעות למחקרים עתידיים.

דיון בממצאי המחקר

הקשר בין הפרעת קשב לחרדה

בהשערת המחקר הראשונה נטען כי יימצא קשר מובהק סטטיסטית בין הפרעת קשב לחרדה, כך שככל שהפרעת הקשב יותר חזקה כך תהיה יותר חרדה. לצורך בדיקת השערה זו נערך מבחן פירסון (Pearson correlation coefficient) לבחינת המתאמים בין המשתנים ומדדיהם. במחקר זה לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין הפרעת קשב לבין חרדה, השערת המחקר הראשונה נדחתה.

ממצא זה לא תואם לספרות המחקר, שכן לפי ספרות המחקר, רובם המוחלט של הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, יסבלו לפחות במצב פסיכיאטרי אחד נוסף במהלך חייהם, והפרעת חרדה היא מצב פסיכיאטרי נפוץ שממנו סובלים ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (Tsang, Kohn, Efron, Clarke, Clark, Lamb, & Williams, 2015). יכולות להיות כמה סיבות לחוסר התאמה זה בין הממצא לסקירה הספרותית, כמו למשל העובדה שהמדגם הנוכחי הוא מדגם מצומצם, עם 100 נדגמים בלבד, כך שיכול להיות בכלל האוכלוסייה של הילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז אכן ישנה הפרעת חרדה, אולם הדבר לא בא לידי ביטוי במדגם זה.

הבדל ברמות הקשב בן בנים ובנות

בהשערת המחקר השנייה נטען כי יימצא הבדל ברמות הקשב בן בנים ובנות, כך שרמות הקשב תהיה גבוה יותר אצל בנים. לצורך בדיקת השערה זו נערך מבחן t (Independent t-test for two samples)  לבחינת ההבדלים בין שתי הקבוצות. הממוצע של רמות הקשב של הבנים היה לא גבוה יותר באופן מובהק סטטיסטית, מהממוצע של רמות הקשב של הבנות. השערת המחקר השנייה הופרכה.

ממצא זה תואם במידה מסוימת את הספרות המחקרית, משום שהספרות המחקרית לא מצביעה על הבדל משמעותי כלשהו ברמות הפרעות הקשב בין בנים לבנות, הספרות המחקרית דנה בהפרעת הקשב והריכוז באופן כללי, ללא חשיבות המגדר של הילד (Caye, et al. 2016).

הבדלים בממוצע של רמת התוקפנות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי

בהשערת המחקר השלישית נטען כי יימצא הבדל בממוצע של רמת התוקפנות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי. לצורך בדיקת השערה זו נעשה מבחן שונות חד-כיוונית מסוג Anova, לבדיקת הבדלים בממוצעים של  רמת התוקפנות של הנבדקים לפי העדה. במבחן אנובה חד-גורמית שנערך לבדיקת ההבדלים ברמת התוקפנות, בין תלמידים לפי עדתם, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות.

ממצא זה לא סותר את הספרות המחקרית, שכן ספרות המחקר לא מבחינה בעדה של התלמיד בכל הנוגע לרמת התוקפנות של התלמיד, ההתייחסות בתוקפנות בהפרעת קשב וריכוז היא לתלמידים מכל העדות (אור-נוי, ריבקין, ברלב, 2018).

הבדלים ברמת ההיפראקטיביות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי

בהשערת המחקר הרביעית נטען כי יימצא הבדל בממוצע של רמת ההיפראקטיביות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי. לצורך בדיקת השערה זו נעשה מבחן שונות חד-כיוונית מסוג Anova, לבדיקת הבדלים בממוצעים של  רמת התוקפנות של הנבדקים לפי העדה. במבחן אנובה חד-גורמית שנערך לבדיקת ההבדלים ברמת ההיפראקטיביות, בין תלמידים לפי עדתם, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות.

אין סתירה בין ממצא זה לבין ספרות המחקר, שכן הספרות המחקרית מעידה שאין הבדלים מהותיים בין מגזרים שונים באוכלוסייה בכל הנוגע להפרעת קשב וריכוז וגם ברמת ההיפראקטיביות. ההתייחסות בספרות המחקרית היא לרוב לכלל האוכלוסייה (אור-נוי, ריבקין, ברלב, 2018).

הבדלים ברמת הקשרים החברתיים בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי

בהשערת המחקר החמישית נטען כי יימצא הבדל ברמת הקשרים החברתיים בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי. לצורך בדיקת השערה זו נעשה מבחן שונות חד-כיוונית מסוג Anova, לבדיקת הבדלים בממוצעים של רמת הקשרים החברתיים של הנבדקים לפי העדה. במבחן אנובה חד-גורמית שנערך לבדיקת ההבדלים ברמת הקשרים החברתיים, בין תלמידים לפי עדתם, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות.

גם השערת מחקר זו לא סותרת את ספרות המחקר בכל הנוגע לרמת הקשרים החברתיים בין המגזרים השונים באוכלוסייה הישראלית. ההתייחסות בספרות המחקר היא לרוב לכלל האוכלוסייה בכל הנוגע להפרעת קשב וריכוז ולרמת הקשרים החברתיים של ילדים אלה (אור-נוי, ריבקין, ברלב, 2018).

מסקנות

מסקנות המחקר הן שככל הנראה אין קשר בין הפרעת קשב לבין חרדה בקרב ילדים, ככל שלילד יש הפרעת קשב יותר חמורה אין זה אומר שתהיה לו חרדה כללית גבוה יותר. מסקנה נוספת היא שאין הבדל ברמות הקשב בין בנים לבנות, במחקר לא התקבלו תוצאות המעידות על הבדל בין המגדרים בתחום הזה. מסקנה נוספת היא שאין הבדלים ברמת התוקפנות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי. מסקנה נוספת היא שאין הבדלים ברמת ההיפראקטיביות בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי. מסקנה נוספת היא שאין הבדלים ברמת הקשרים החברתיים בין המגזרים חילוני, מסורתי, דתי/חרדי.

המלצות יישומיות

מומלץ אפוא לא להתייחס להפרעת קשב וריכוז כקשורה לחרדה חברתית, לא להתייחס להפרעת קשב וריכוז כהפרעה שתלויה במגדר, שכן במחקר לא נמצאו הבדלים בין בנים לבנות ברמתה של ההפרעה. מומלץ לא לבצע הבחנות או הבדלים בטיפול בהפרעת קשב וריכוז בהתבסס על המגזר באוכלוסייה, שכן במחקר ראינו שאין הבדלים בין המגזרים השונים באוכלוסייה בכל סוגיה של הפרעת קשב וריכוז, בהיפראקטיביות, בקשרים החברתיים, וברמת התוקפנות.

מגבלות המחקר

מחקר זה הוא מחקר מצומצם יחסית בהיקפו, הוא בוצע על בסיס מדגם קטן שכלל 100 ילדים, שכן זהו מספר קטן יחסית לגודל אוכלוסיית הילדים בישראל. ולכן את מסקנותיו של המחקר יש לקחת בעירבון מוגבל, יש לבדוק כל מקרה לגופו, וכן יש להתבסס על מחקרים אחרים שבוצעו באופן יותר נרחב על גבי האוכלוסייה של הילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז בישראל.

המלצות למחקרי המשך

מחקר שיכול להמשיך את המחקר הזה הוא מחקר שיבדוק את השפעותיה של הפרעת קשב וריכוז, ובמיוחד השפעתה על חרדה כללית וחרדה חברתית, בהתבסס על הגיל של הילד, כלומר מחקר כזה יוצא מתוך נקודת הנחה שככל שהילד מתבגר ההשפעה של הפרעת הקשב והריכוז עליו משתנה.

רשימת מקורות

אור-נוי, א', ריבקין, ד', ברלב, ל', (2018). הפרעת קשב וריכוז בילדים – נגישות וזמינות השירותים בישראל, הרפואה, 157, 4 (ניסן-אייר תשע"ח, אפריל 2018), עמ' 219-224.

זבידאת, א', דלאשה, ו', חג'אזי, מ' (2019). הקשר בין סגנונות הורות ובין רווחה נפשית סובייקטיבית: הבדלים בין הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז ובין הורים לילדים רגילים מהחברה הערבית הישראלית , אל חסאד, עמ', 125-230.

זבידאת, א', דלאשה, ו', עבד אלרחמן, ח' (2019). בחינת הקשרים בין חרדה חברתית לבין גורמים דמוגרפיים, רגשיים-חברתיים וחינוכיים-לימודיים בקרב סטודנטים להוראה בחברה הערבית בישראל דפים, 70 , עמ' 183-207.

יאנקו, י' (2014). הפרעת חרדה חברתית ואלכוהול הרפואה, , 153(11): 654-657.

נהלוני, א', יאנקו, י' (2014). הזעת יתר וחרדה חברתית – אותה גברת בשינוי אדרת? הרפואה, , 153(10): 595-599, 2014.

קונסטנטין, ט', (2016). פרק 1: ליקויי למידה והפרעת קשב וריכוז בקרב מבוגרים מה בעצם עשינו? (קובץ בעריכת ארנה שמר, יונה רוזנפלד, אורית דהן ואריאלה דניאל-הלוינג), עמ' 17-41.

פישר, ט', בן-חיון, ר', אדלר-יעקב, נ', תבור, י', אהרן-פרץ, י', (2019). הפרעת קשב בגיל המבוגר: אבחנה מבדלת חדשה? הרפואה, 158, 6, עמ' 347-351.

שלו-מברך, ל', סיטבון-פרחי, מ' (2011). הפרעת קשב וריכוז טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בילדים (קובץ בעריכת נילי מור, יופ מאיירס, צופי מרום ואיוה גלבוע-שכטמן), הוצאת דיונון, , 267-286, 2011.

Becker, S. P., Langberg, J. M., Evans, S. W., Girio-Herrera, E., & Vaughn, A. J. (2015). Differentiating anxiety and depression in relation to the social functioning of young adolescents with ADHD. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 44(6), 1015-1029.

Caye, A., Spadini, A. V., Karam, R. G., Grevet, E. H., Rovaris, D. L., Bau, C. H., & Kieling, C. (2016). Predictors of persistence of ADHD into adulthood: a systematic review of the literature and meta-analysis. European child & adolescent psychiatry, 25(11), 1151-1159.

Edel, M. A., Rudel, A., Hubert, C., Scheele, D., Brüne, M., Juckel, G., & Assion, H. J. (2010). Alexithymia, emotion processing and social anxiety in adults with ADHD. European journal of medical research, 15(9), 403-409.

Garcia-Lopez, L. J., Salvador, M. D. C., & De Los Reyes, A. (2015). Assessment of Social Anxiety Disorder in Adolescents.

Lara, C., Fayyad, J., De Graaf, R., Kessler, R. C., Aguilar-Gaxiola, S., Angermeyer, M., & Sampson, N. (2009). Childhood predictors of adult attention-deficit/hyperactivity disorder: results from the World Health Organization World Mental Health Survey Initiative. Biological psychiatry, 65(1), 46-54.

Mikami, A. Y., Ransone, M. L., & Calhoun, C. D. (2011). Influence of anxiety on the social functioning of children with and without ADHD. Journal of Attention Disorders, 15(6), 473-484.

Tsang, T. W., Kohn, M. R., Efron, D., Clarke, S. D., Clark, C. R., Lamb, C., & Williams, L. M. (2015). Anxiety in young people with ADHD: Clinical and self-report outcomes. Journal of attention disorders, 19(1), 18-26.

נספחים

שאלון מחקר

משתתף יקר!

שאלון זה נשלח אליך כחלק ממחקר העוסק בהפרעת קשב וריכוז וחרדה חברתית.  השאלות הבאות מתייחסות לתפיסותיך. אין תשובות נכונות או לא נכונות. כאן חשובה רק דעתך האישית.

השאלון כולל ___ היגדים וזמן המילוי המשוער הנו כ –  5 דקות. נשמח מאוד שתקדיש מזמנך למילוי שאלון זה שיתרום לנו רבות.

* השאלון הנו אנונימי. מטעמי נוחות בלבד הוא מנוסח בלשון זכר אך פונה לשני המינים כאחד.

תודה מראש,

שם הסטודנטים/יות: שירן יעקבי

משתנה א: חרדה חברתית

מס'*	מס' מקורי	נוסח ההיגד/השאלה	1- מסכים מאוד	2- מסכים	3- לא יודע	4- לא מסכים	5- לא מסכים בכלל
1		כאשר בני/בתי מפחד/ת, קשה לו/לה לנשום.
2		לבני/בתי יש לי כאבי ראש כשהוא/היא בבית הספר.
3		.בני/בתי לא אוהב/ת להיות עם אנשים שהיא/הוא לא מכיר/ה היטב.
4		.בני/בתי מפחד/ת כשהוא/היא ישנ/ה מחוץ לבית.
5		.בני/בתי מוטרד/ת עד כמה אנשים אחרים מחבבים אותו/ה.
6		.בני/בתי מפחד/ת, הוא/היא מרגיש/ה שאני הולכ/ת להתעלף.
7		.בני/בתי עצבני/ת.
8		.בני/בתי הולכים איתי לכל מקום שאני הולכ/ת.
9		.אנשים אומרים לי שבני/בתי נראה/ית עצבני/ת.
10		.בני/בתי מרגיש/ה מתוח/ה עם אנשים שהיא/הוא לא מכיר/ה היטב
11		.לבני/בתי כאבי בטן כשהוא/היא בבית הספר.
12		.בני/בתי מפחד/ת, הוא/היא מרגיש/ה שהוא/היא הולכ/ת להשתגע.
13		.בני/בתי חושש/ת לישון לבד.
14		.בני/בתי מוטרד/ת האםהוא/היא טוב/ה כמו ילדים אחרים.
15		.כשבני/בתי מפחד/ת הוא/היא מרגיש/ה כאילו הדברים לא אמיתיים.
16		.לבני/בתי יש חלומות רעים על משהו רע שקורה להורים שלו/שךנ.
17		.בני/בתי חושש/ת ללכת לבית הספר.
18		.כשבני/בתי מפחד/ת, הלב שלו/ה דופק מהר.
19		.בני/בתי רועד/ת מפחד.
20		.יש בני/בתי חלומות רעים על משהו רע שקורה לו/לה.
21		.בני/בתי דואג/ת שאולי הדברים לא יסתדרו כמו שהוא/היא רוצה.
22		.כשבני/בתי מפחד/ת, הוא/היא מזיע/ה מאד.
23		.בני/בתי דאגנ/ית.
24		.בני/בתי מפחד/ת גם כשאין לזה סיבה.
25		.בני/בתי מפחד/ת להיות לבד בבית.
26		.קשה בני/בתי לדבר עם אנשים שהוא/היא לא מכיר/ה היטב.
27		כשבני/בתי מפחד/ת הוא/היא מרגיש/ה כאילו שהוא/היא נחנק/ת.
28		אנשים אומרים שבני/בתי דואג/ת יותר מדי.
29		.בני/בתי לא אוהב/ת להיות רחוק/ה מהמשפחה שלו/ה.
30		.בני/בתי מפחד/ת לקבל התקפי חרדה.
31		.בני/בתי דואג/ת שמשהו רע יקרה להורים שלו/ה.
32		.בני/בתי מתבייש/ת בחברת אנשים ש וא/היא לא מכיר/ה היטב.
33		.בני/בתי חושש/ת ממה שיקרה בעתיד.
34		.כשבני/בתי מפחד/ת, הוא/היא מרגיש/ה שהוא/היא הולכ/ת להקיא.
35		.בני/בתי מוטרד/ת עד כמה הוא/היא מצליח/ה בדברים.
36		.בני/בתי מפחד/ת ללכת לבית הספר.
37		.בני/בתי דואג/ת לגבי דברים שקרו בעבר.
38		.כשבני/בתי מפחד/ת, הוא/היא מרגיש/ה סחרחורת.
39		.בני/בתי מרגיש/ה עצבנית כשהוא/היא נמצא/ת עם ילדים אחרים או עם מבוגרים וחייב/ת לעשות משהו כשהם צופים בי (למשל: לקרוא בקול רם, לדבר, לשחק, לעסוק בספורט)
40		בני/בתי מרגיש/ה עצבני/ת לגבי השתתפות במסיבות, ריקודים או מקומות אחרים בהם יהיו אנשים שאותם שאינו/איננה מכיר/ה היטב.
41		.בני/בתי ביישן/נית

* יש לצרף תחילית למספר ההיגד לפי שם המשתנה. בנוסף, יש למספר כל משתנה החל מהערך 1.

** יש לעדכן את סולם המדידה בהתאם

משתנה ב: הפרעת קשב וריכוז

מס'*	מס' מקורי	נוסח ההיגד/השאלה	1	2	3	4	5
1		שוכח/ת להגיש עבודות ומטלות לאחר שסיים/ה אותן .
2		מושלם מכל הבחינות
3		מתנועע/ת בחוסר שקט בכיסא .
4		בין האחרונים להיבחר לקבוצה או למשחק .
5		חסר/ת מנוחה, פעיל/ה יתר על המידה .
6		אינו/ה יודע/ת כיצד להתיידד עם אחרים, ליצור קשרי חברות .
7		רץ/ה או מטפס/ת כשאינו/ה אמור/ה לעשות זאת .
8		מתקשה בחשבון
9		קשה לרצותו/ה או לשמח אותו/ה .
10		זקוק/ה להסבר נוסף של הוראות .
11		קשה להניעו/ה לביצוע משימות, ולו גם בעזרת תגמולים כגון כסף או ממתקים
12		עושה טעויות
13		בתנועה מתמדת, כאילו "לא נגמר לו/לה המצבר" .
14		מתחיל מריבות בכוונה
15		מתקשה להתחיל בביצוע משימות חדשות או פרוייקטים חדשים
16		שמח/ה, עליז/ה, בעל/ת גישה חיובית .
17		אינו/ה שם/ה לב לפרטים, שוגה בשל רשלנות .
18		קשה לו/לה להתמיד בקשרים חברתיים .
19		מטריד/ה, מאיים/ת או מפחיד/ה אחרים .
20		מאבד/ת דברים לדוגמה שיעורי בית, עפרונות, ספרים, כלים או צעצועים
21		משקר/ת על מנת לפגוע באחרים .
22		איני מצליח/ה להבין מה ישמח אותו/ה .
23		מאיים לפגוע באחרים
24		מתנועע/ת, זז/ה כל הזמן .
25		מתקשה בקריאה
26		כעסן/ית, שומר/ת טינה .
27		בעל/ת טווח קשב קצר .
28		נוטה להתרגש בקלות, אימפולסיבי/ת .
29		אינו/ה עושה דברים בצורה נכונה .
30		קשה לו/לה להתרכז בדבר אחד .
31		תמיד דובר/ת אמת, אינו/ה אומר/ת אפילו "שקרים לבנים"
32		מתקשה בארגון משימות או פעילויות .
33		כיף להיות בחברתו
34		דעתו/ה מוסחת בקלות, מתקשה לשמור על קשב .
35		" מבולגן/ת", אינו/ה מסודר/ת .
36		כותב/ת בשגיאות כתיב רבות .
37		סבלני/ת ונינוח/ה, גם בזמן המתנה בתור ארוך .
38		אין לו חברים
39		אינו/ה מבין/ה את מה שקורא/ת .
40		מתנהג כמו מלאך
41		מתקשה להתרכז במשחק או במטלה לאורך זמן .
42		צריך/ה להתאמץ כדי לסיים משימות קשות .
43		חברים אינם מזמינים אותו/ה לביתם או לצאת איתם

* יש לצרף תחילית למספר ההיגד לפי שם המשתנה. בנוסף, יש למספר כל משתנה החל מהערך 1.

** יש לעדכן את סולם המדידה בהתאם

חלק דמוגרפי:

המשתנה	אפשרויות המספרים בסוגריים מציינים את קידוד הערכים בקובץ הנתונים	סוג המשתנה	סוג השאלה בשאלון המקוון
מגדר	גבר (0) / אישה (1)	איכותי	בחירה מרובה (="שאלה אמריקאית")
גיל	20-65	כמותי	רשימה נפתחת
ותק בהוראה (כולל שנת הלימודים הנוכחית)	0-35	כמותי	רשימה נפתחת
השכלה	מורה בכיר (0), תואר ראשון (1), תואר שני (2), תואר שלישי (3)	איכותי	בחירה מרובה
סוג פיקוח עיקרי	ממלכתי (1), ממלכתי-דתי (2), חרדי (3)	איכותי	בחירה מרובה
שלב חינוך עיקרי	גן (1), יסודי (א-ו) (2), על יסודי (ז-יב) (3)	איכותי	בחירה מרובה
סוג בית ספר	חינוך רגיל (1), חינוך מיוחד (2)	איכותי	בחירה מרובה
תפקיד עיקרי	מורה ללא תפקיד נוסף (0), מורה בעל תפקיד נוסף (1), חלק מהצוות הניהולי (2)	איכותי	בחירה מרובה