Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

עבודה מסכמת, קורס: סוגיות סביבתיות בהיבט הגלובלי

עבודה מסכמת, קורס: סוגיות סביבתיות בהיבט הגלובלי, תשע”ט

סוגיית גידול אוכלוסיית האדם:

1. א. משתנים-

גודל האוכלוסייה (במיליונים)- גודל האוכלוסייה של המדינה

שעור הגידול השנתי – שיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה לעומת השנה הקודמת מחושב באחוזים

תוחלת החיים בלידה- תוחלת חיים היא מספר השנים הצפויות לאדם לחיות מגיל מסוים, בהתחשב בשיעורי התמותה באותה התקופה. על כן, תוחלת החיים בלידה מייצגת את אורך החיים הממוצע לאדם באזור גיאוגרפי מוגדר.

שעור הילודה- הוא מדד למספר הלידות המתרחשות בה, וזאת ביחס לגודל אותה אוכלוסייה וביחידת זמן קבועה.

שעור התמותה- הוא מדד למספר מקרי המוות המתרחשות בה, וזאת ביחס לגודל אותה אוכלוסייה וביחידת זמן קבועה.

שעור תמותת תינוקות- שיעור תמותת התינוקות, כלומר מספר התינוקות המתים לאלף לידות הוא מדד מקובל לרמת הבריאות הציבורית באוכלוסייה

שעור הפריון הכולל- מונח זה מנסה לאמוד את מספר הילדים שצפויה אישה היפותטית ללדת בימי חייה.

הכנסה לאומית גולמית לנפש- המדד המקובל להשוואה בין רמת ההתפתחות הכלכלית של המדינות, מחושב כסך התוצר המקומי הגולמי חלקי מספר האנשים במדינה.

אוכלוסייה מעל גיל 15- אוכלוסייה מעל גיל 15

אוכלוסייה בגילאים 14-64- אוכלוסייה בגילאים 14-64

אוכלוסייה מעל גיל 65- אוכלוסייה מעל גיל 65

ב. טבלה

משתנהאלג’יריהגרמניהלבנוןפקיסטןברזילממוצע כלל עולמי
גודל האוכלוסייה (במיליונים)42.782.86.1200.6209.47,621
שעור הגידול השנתי %2.2-0.20.91.90.81.2
תוחלת החיים בלידה77.57877667270
שעור הילודה26914261419
שעור התמותה4115767
שעור תמותת תינוקות223.37661131
שעור הפריון הכולל3.11.61.73.11.72.4
הכנסה לאומית גולמית לנפש10,05051,76014,6905,86015,16016,927
אוכלוסייה מתחת גיל 15 %291324332226
אוכלוסייה בגילאים 14-64 %656669637065
אוכלוסייה מעל גיל 65 %6217489

ג. דיון-

בגדול ניתן לומר מניתוח הנתונים של המדינות השונות, שישנו קשר שלילי בין מדיי גידול האוכלוסייה, לבין מדיי הרווחה והפיתוח. בדרך כלל, ככל שקצב הגידול של האוכלוסייה במדינה מסוימת הוא גבוה יותר, כך מדדי הפיתוח שלה נמוכים יותר. כך למשל אם ניקח את הדוגמה של אלג’יריה שאותה סקרנו, נראה שמבחינת מדדי הפיתוח של המדינה, ניתן להגדיר אותה כמדינה מתפתחת, ההכנסה הלאומית הגולמית לנפש היא נמוכה באלג’יריה ביחס למדינות אחרות בעולם, שיעור תמותת התינוקות הוא גבוה מאוד, מה שמעיד על מערכת בריאות ברמה נמוכה. מצד שני אנו רואים ששיעור הגידול באוכלוסייה באלג’יריה הוא גבוה ביחס למדינות אחרות, שעור הגידול השנתי, שיעור הילודה, ושיעור הפריון הם גבוהים מאוד באלג’יריה. שיעור האוכלוסייה הצעירה, מתחת לגיל 15 הוא גבוה מאוד ועומד על 29 אחוז.

מצב דומה ראינו גם בפקיסטן, המדדים מעידים על מצב רווחה ופיתוח נמוכים, הכנסה לאומית גולמית לנפש נמוכה, שיעור תמותת התינוקות הוא גבוה, מה שמעיד על מערכת בריאות ברמה נמוכה, ושיעור התמותה הוא גבוה. מצד שני אנו רואים שיעורים גבוהים של גידול באוכלוסייה, שעור הגידול השנתי, שיעור הילודה, ושיעור הפריון הם גבוהים מאוד בפקיסטן. שיעור האוכלוסייה הצעירה, מתחת לגיל 15 הוא גבוה ועומד על 33 אחוז.

מצד שני אנו רואים מדינה כמו גרמניה, שלפי מדדי הרווחה והפיתוח היא נחשבת למדינה מפותחת. בגרמניה ההכנסה הלאומית הגולמית לנפש היא גבוה מאוד, יותר מהמדינות המתפתחות ויותר מהממוצע העולמי. בנוסף לכך שיעור תמותת התינוקות הוא נמוך, מה שמעיד על מערכת בריאות טובה. בגרמניה אנו רואים ששיעור גידול האוכלוסייה הוא נמוך, שעור הגידול השנתי, שיעור הילודה, ושיעור הפריון הם נמוכים ביחס למדינות אחרות, ובנוסף לכך שיעור האוכלוסייה הצעירה, מתחת לגיל 15 הוא נמוך מאוד גם כן, ועומד על 13 אחוזים.

2.

משתנהאלג’יריהגרמניהלבנוןפקיסטןברזילממוצע כלל עולמי
טביעת הרגל האקולוגית97,751,718396,532,11519,746,692161,116,356583,802,73920,509,032,351
פר תושב2.284.783.230.82.782.69
כושר הנשיאה הביולוגי21,527,691132,533,1881,703,19570,385,0731,806,629,76312,169,283,365
פר תושב0.51.60.270.358.621.59

א. כמעט בכל המדינות שנסקרו אנו רואים שהתושב הממוצע לא חי בתוך גבולות כושר הנשיאה הביולוגי, וזאת בדומה לממוצע העולמי. היחידה שיוצאת דופן היא ברזיל, שבה התושב כן חי בתוך גבולות כושר הנשיאה הביולוגי, ולא רק כך, כושר הנשיאה הביולוגי הוא הרבה יותר גבוה, הסיבה לכך היא שהמצב בברזיל הוא שונה ממדינות רבות בעולם, בברזיל ישנם שטחים נרחבים של יערות גשם.

ב. על מנת שיהיה איזון טביעת הרגל האקולוגית בכל מדינה, צריכה להיות בתוך הגבול של כושר הנשיאה הביולוגי הממוצע של העולם, שעומד על 1.59. כל המדינות שנסקרו, חוץ מפקיסטן, יש להן טביעת רגל אקולוגית יותר גבוה מהממוצע הזה.

3. א. מדד פיתוח האדם- כלי השוואה בין רמת התפתחותן של מדינות שונות. לכל מדינה ניתן ציון, המהווה שקלול של תוחלת החיים, ההשכלה ורמת ההכנסה באותה המדינה. כמו כן, מהווה המדד אמצעי תקני למדידת רמת הרווחה במדינות השונות.

ב.

משתנהאלג’יריהגרמניהלבנוןפקיסטןברזילממוצע כלל עולמי
מדד פיתוח האדם0.7360.9160.7690.5380.7550.711

ג. אלג’יריה היא בעלת מדד שהוא גבוה מהממוצע העולמי, היא מוגדרת כבעלת מדד פיתוח גבוה.

גרמניה היא בעלת מדד שהוא גבוה מהממוצע העולמי, היא מוגדרת כבעלת מדד פיתוח גבוה מאוד.

לבנון היא בעלת מדד שהוא גבוה מהממוצע העולמי, היא מוגדרת כבעלת מדד פיתוח גבוה.

פקיסטן היא בעלת מדד שהוא נמוך מהממוצע העולמי, היא מוגדרת כבעלת מדד פיתוח נמוך.

ברזיל היא בעלת מדד שהוא גבוה מהממוצע העולמי, היא מוגדרת כבעלת מדד פיתוח גבוה.

ד. ישראל היא בעלת מדד פיתוח של 0.894, היא מוגדרת כבעלת מדד פיתוח גבוה מאוד.

4. דיון-

ראינו מקודם שישנו קשר שלילי בין שיעור הגידול באוכלוסייה לבין מדדי הרווחה באותה מדינה, ככל שאוכלוסיית המדינה גודלת יותר מהר, כך היא מתקשה יותר להתמודד בצורה ראויה עם האוכלוסייה הגדלה. בנוסף לכך אנו רואים שהמדינות שגודלות מהר מבחינת האוכלוסייה, הן גם בעלות מדד נמוך של פיתוח האדם, כך למשל אלגיריה לבנון ופקיסטן הן מדינות בעלות שיעור גדול של צמיחת אוכלוסייה, ומדד פיתוח האדם שלהן בוא לא מהכי גבוהים בעולם. אולם גרמניה ששיעור צמיחת האוכלוסייה שלה הוא יותר קטן, היא מבין המדינות המובילות בעולם מבחינת מדד פיתוח האדם. בנוסף לכך ישנו קשר בין מדדי הפיתוח של מדינה לבין טביעת הרגל האקולוגית שלה, ככל שהמדינה היא יותר מפותחת, כך טביעת הרגל האקולוגית שלה היא יותר גבוה, כדוגמת גרמניה, ולהיפך הוא נכון, ככל שמדינה פחות מפותחת, טביעת הרגל האקולוגית שלה יותר נמוכה, כדוגמת פקיסטן. ניתן להסביר זאת על ידי כך שהמדינות המפותחות הן מדינות תעשייתיות שמשתמשות ביותר משאבים.

5. א. תקציר-

הסרט מדבר על פרויקט שנועד לקחת 27 נשים מרחבי העולם, לקולג’ שנקרא “בארפוט” בהודו, ללימודים במשך חצי שנה, מתוך המטרה ללמד אותם להיות מהנדסות, וללמוד כיצד לנצל את האנרגיה הסולרית.

ראפה היא אישה בדווית שחיה במזרח ירדן, במצב של עונים עם משפחתה, היא נבחרה לאחת מהנשים שהלכו ללמוד כיצד לייצר חשמל סולרי. הסרט מלווה אותה ואת הקשיים שהיא חוותה לאורך כל התהליך, שבו נאלצה לעזוב את ילדיה ואת המשפחה שלה. בעקבות הקשיים של המרחק היא מחליטה לחזור באמצע לימודים לירדן למשפחתה, וגם בגלל שבעלה איים עליה שאם לא תחזור יתגרש ממנה. לאחר וויכוחים רבים עם בעלה החליטה לחזור שוב להודו. היא מסיימת את הקורס בהצלחה וחוזרת לירדן, ומנסה לשכנע נשים אחרות לעשות את אותו הדרך שהיא עשתה.

ב. המקרה מציג את היחסים התרבותיים הייחודיים שישנם במדינה כמו בירדן, במיוחד בחברה הבדואית, שבה יש ניסיון לנצל את המשאבים הטבעיים, כמו אנרגיית השמש, אולם יש ניגוד בין התרבות לבין התפתחות סביבתית זו, שבה המשפחה המורחבת של האישה מתנגדת לכך שהיא תתקדם בחייה ותהפוך להיות מהנדסת, מתוך הטענה שהיא צריכה לטפל בילדים שלה.

הסרט נותן ביטוי לתופעה של גידול האוכלוסין, בכך שאנו רואים גידול טבעי של האוכלוסייה, באדמה שלא יכולה להכיל את הגידול הזה, האזור המדברי שבו חיה החברה הבדואית בירדן לא נותן להם אפשרויות תעסוקה וכלכלה, מעצם העובדה שמדובר באזור מדברי וצחיח, שהוא דל מאוד מבחינה ביולוגית.

אני חושבת שהפיתוח בר הקיימא הוא אפשרי באזורים שונים של העולם שהם נידחים, וזאת בעיקר בגלל ההתפתחות הטכנולוגית, אזורים שלפני כן לא יכלו להכיל את הגידול באוכלוסייה, הופכים להיות ליותר פוריים בעקבות הטכנולוגיה.

ניהול פסולת מוצקה ותרבות צריכה

1. הפתרונות שמתקיימים באתר חירייה הם הפתרון של הטמנה סניטרית, היא דרך לטיפול בפסולת מוצקה, לאחר שהוצאו ממנה כל החומרים שניתנים למחזור, מטפל בזרם הפסולת. בנוסף לכך מיושם הפתרון של קומפוסטציה, שבו זבל אורגני הופך להיות לדשן בעצם, מטפל בזרם הפסולת. וגם הפתרון של מחזור מיושם, שבו משתמשים בפסולת כחומר גלם לייצור מוצרים חדשים, מטפל בזרם הפסולת.

2. א.

ניצול משאבים טבעיים- הבעיה בשלב זה הוא שמשאבי הטבע בכדור הארץ מוגבלים, ובני האדם מנצלים אותם ללא הרף, עד שיום אחד הם יתכלו לגמרי.

ייצור- במהלך הייצור משולבים חומרים רעילים שמגיעים בסופו של דבר לצרכנים.

הפצה- מטרתה של ההפצה היא להמשיך ולמכור בקצב קבוע, העלויות של המוצר לא מגלמות את הרס הסביבה הטבעית שבייצור המוצר.

צרכן- הצרכן ממשיך לצרוך חומרים באופן קבוע, ובצורה מוגברת, 99 אחוז מהמוצרים שנצרכו כבר לא משומשים אחרי חצי שנה.

אשפה- החלק הסופי בכלכלת החומרים הוא אשפה. רובם המוחלט של המוצרים שאנו קונים מגיעים לאשפה, והרוב לא ממוחזר, והרב מזהמים את הסביבה.

ב. פעילות לימודית:

צדק סביבתי אצל ילדים-

צדק סביבתי הוא מושג שמתייחס למצב של שיווין חברתי, בפיתוח, יישום ואכיפה של חוקים סביבתיים, ובנוגע לצריכת משאבי טבע וההשפעה של הסביבה על האינדיבידואל, ועל הקבוצות השונות בחברה. הצדק הסביבתי יושג לאחר שכלל האוכלוסייה תזכה להגנה מפני סיכונים סביבתיים ובריאותיים, ולכל חברי האוכלוסייה תהיה יכולת השתתפות זהה בתהליך קבלת ההחלטות.

כאשר ישנו צדק סביבתי, ישנה מעורבות משמעותית של חברי הקהילה, בקבלת ההחלטות היכולות להשפיע על הסביבה שבה הם חיים, ומעורבות זאת של חברי הקהילה, משפיעה על קבלת ההחלטות של נציגי השלטון, כאשר שיקול הדעת יהיה לטובת כלל האוכלוסייה, ולא רק חלק ממנה.

המושג צדק סביבתי הולך יד ביד עם עקרון הצדק החברתי, וקשה מאוד להפריד בין צדק סביבתי וצדק חברתי. בצדק סביבתי ההתמקדות היא בעיקר בנושאים סביבתיים אזוריים, אבל כדי להשיג צדק סביבתי, חייב להתקיים בהכרח צדק חברתי, שמשמעו שיווין בין כל חברי הקבוצות השונות באוכלוסייה.

הפעילות תכלול צפייה בסרט על צדק סביבתי: