עבודה מסכמת בקורס שיטות מחקר וסטטיסטיקה בהוראה
ד"ר עדי לוי-ורד
העבודה מתבצעת בזוגות (לאישורים חריגים יש לפנות אליי במייל).
שימו לב – על העבודה המוגשת להיות ממוקדת ועניינית -לכןיש לעמוד בהיקף שפירטתי בסעיפים השונים.
יש לבצע את כל חלקי העבודה בעצמכם. במקרים בו יעלה חשד כי העבודה לא בוצעה על ידי הסטודנט/ית – יינקטו הליכי המשמעת הנהוגים במכללה. לאחר בדיקת העבודות יוזמנו חלק מהסטודנטים ל"הגנה" על העבודה שלהם. אין להשתמש במושגים או פרוצדורות שלא נלמדו במסגרת הקורס.
תהליך ההכנה:
שלב א' – נא צפו בהרצאה של ד"ר נועה אלבלדה (מרכז סגול למוח ותודעה), העוסקת במחקר על: סגנונות
רגשיים במוח ואיך הם מעצבים את היחס שלנו לעולם ולעצמנו: https://youtube/eORU7Sp-K8k
ובחרו שני מדדים שמעניינים אתכם (מתוך ששת המדדים שהוצגו במחקר: 1. חוסן, 2. השקפה,
3. מודעות עצמית, 4. אינטואיציה חברתית, 5. רגישות לקונטקסט, 6. קשב). שאלת המחקר שלכם
תבדוק האם יש קשר בין שני המדדים שבחרתם?
שלב ב' – נא בנו את כלי המחקר שלכם (שאלון) על בסיס השאלון המקורי הבודק "סגנונות רגשיים" (מופיע בנספח 2). כל ההנחיות לבניית השאלון המקוון נמצאות בנספח 1. לאחר שבניתם את השאלון עליכם לשלוח אותו ל- 30 אנשים בגילאי 20 עד 79 (כלומר, נדרשים 30 משיבים).
שלב ג' – נא הורידו את קובץ התשובות מה- google forms לקובץ אקסל (ראו הסבר בנספח 1), ושמרו אותו בקובץ אקסל רגיל (לא שיתופי).
בקובץ האקסל עליכם לבצע את הפעולות הבאות:
- בדיקה שהקובץ מאורגן, שהערכים הרשומים בו הם הגיוניים, ושלא חסרים נתונים או משתנים.
- מומלץ לפתוח שורה חדשה נוספת מתחת לשמות המשתנים שלכם ולתת שמות משלכם (למשל: 1Q, 2Q, 3Q, … או כל דבר אחר שייתן לכם להסתכל על הנתונים בצורה נוחה ופשוטה יותר).
- יצירת דירוג חדש ל"משתנים הפוכים" (יש להוסיף משתנים/עמודות חדשות ולא למחוק את הקודמות).
- יצירת שני מדדים כלליים חדשים (שתי עמודות נוספות בקובץ הנתונים), אשר מהווים ממוצע של חמשת ההיגדים השייכים לכל מדד (שימו לב לקחת את המשתנים ה"הפוכים" שיצרתם).
- חישוב ממוצע וסטיית תקן לכל אחד מההיגדים ומהמדדים (יוצג מתחת לכל עמודת נתונים).
- הפקת "דיאגרמת פיזור" עבור הקשר בין שני המדדים החדשים שיצרתם, וכן חישוב מתאם פירסון בין שני המדדים הללו (הכול באמצעות האקסל כמובן).
יש לצרף לעבודה הסופית: 1. את קובץ האקסל שלכם (הכולל את כל העיבודים שביצעתם)
2. את השאלון שבניתם (בקובץ WORD)
3. את הקישור לשאלון המקוון
נספח 1 – בניית שאלון המחקר
בנושא: מהו הסגנון הרגשי שלך?
הנחיות לבניית השאלון שלכם:
(יש להכין גרסה ראשונית ב WORD ורק לאחר מכן להעביר לגרסה מקוונת)
- בנספח 2 מופיעים כל היגדי שאלון "סגנונות רגשיים", המחולקים לשישה מדדים (חוסן, השקפה, מודעות עצמית, …). עליכם.ן לעיין בהיגדים שמופיעים בכל אחד משני המדדים שבחרתם, ולבחור מכל מדד 5 היגדים (מומלץ לבחור היגדים קצרים ומובנים), כאשר מתוך החמישה – ארבעה היגדים צריכים להיות "רגילים" (לא "הפוכים") ועוד היגד אחד "הפוך" (ההיגדים ההפוכים כתובים באדום).
כלומר השאלון שלכם.ן יהיה בנוי מ- 10 היגדים (5 היגדים למדד הראשון ו- 5 היגדים למדד השני), מתום שני היגדים "הפוכים".
- יש לרשום כותרת ופתיח לשאלון (בהתאם למה שלמדתם בקורס)
- מתחת לפתיח יש לכתוב את שני משתני הרקע הבאים:
מגדר: א. אישה , ב. גבר
קטגוריית גיל (בשנים): 20-29, 30-39, 40-49, 50-59, 60-69, 70-79
- מתחת למשתני הרקע יש לכתוב הנחיות למענה על 10 השאלות שלכם. הנחקר יתבקש לדרג את מידת הסכמתו עם כל היגד, על פני סולם בן 4 דרגות, כאשר: 1=כלל לא מסכים, 2 = מסכים במידה מועטה, 3 = מסכים במידה בינונית , ו- 4 = מסכים במידה רבה.
- יש לסיים את השאלון באמירת "תודה רבה על שיתוף הפעולה", למי שישיב על השאלון.
- יש להעביר את השאלון לפורמט מקוון (בגוגל פורם) – כפי שלמדתם בקורס:
כנסו לדרייב שלכם: , לחצו על:
, בחרו את:
Google Forms
- בהגדרות השיתוף – תנו הרשאת עריכה לכל חברי הקבוצה (גם על השאלון וגם על קובץ הנתונים שתאספו)
- הגדירו "חובת מילוי" בכל עשר היגדי השאלון. את שאלות הרקע אין צורך להגדיר כשאלות "חובה".
- את עשרת היגדי השאלון ניתן לבנות או בצורה של טבלה (פחות מומלץ כאשר ההיגדים הם ארוכים…) או כשאלות נפרדות.
- יש לייצר קישור לשאלון המקוון ולשלוח את הקישור ל- 30 אנשים (מעל גיל 20) שימלאו אותו.
לאחר שהשיבו 30 אנשים, עליכם להיכנס בגוגל דרייב לקובץ הנתונים שאספתם, "להוריד" אותו לקובץ אקסל רגיל (בסרגל העליון: קובץ הורדה Microsoft Excel), לשמור את הקובץ שהורדתם, ואת כל העיבודים לבצע עליו (ולא על הקובץ המקוון!).
נספח 2 – השאלון המקורי "סגנונות רגשיים"
היגדי שאלון "סגנונות רגשיים"
שימו לב,
- היגדים באדום הם היגדים "הפוכים" (כלומר דירוג גבוה בהיגדים אלו מצביעה על מידה נמוכה של אותה תכונה)
- דירוג גבוה בהיגדים שחורים או דירוג נמוך בהיגדים אדומים מצביע על חוסן גבוה, השקפה חיובית, מודעות עצמית גבוהה, רגישות גבוהה לקונטקסט, אינטואיציה חברתית טובה ורמת קשב גבוהה
סגנון 1 – חוסן (Resilience)
- לאחר ויכוח קל ביני ובין חבר/ה קרוב/ה, או ביני ובין בן/בת זוגי (ויכוח בסגנון של "זה תורך לעשות כלים!" ולא בסגנון של "את/ה בגדת בי?!"), זה מוציא אותי מאיזון במשך שעות או יותר
- אם נהג עוקף פקק תנועה ארוך בו אני תקוע/ה דרך שולי הכביש ונדחף לראש הפקק, בדרך כלל אתנער מזה בקלות במקום להישאר עצבני למשך זמן רב
- כאשר אני חווה אבל עמוק, כמו מותו של אדם קרוב, זה מפריע ליכולתי לתפקד במשך חודשים רבים.
- אם אני עושה טעות בעבודה וננזפ/ת על כך, אני יכול/ה לקחת את זה בקלות ולהתייחס לזה כהתנסות שניתן ללמוד ממנה
- אם אני מנסה מסעדה חדשה ומגלה שהאוכל לא טעים והשירות מתנשא, זה הורס לי את כל הערב
- אם אני תקוע/ה בפקק בגלל תאונה שהתרחשה בהמשך הדרך, כאשר אני עובר/ת את מקום התאונה אני לרוב נותנ/ת גז בשביל לשחרר תסכול, אך עדיין רותח מזעם מבפנים
- אם דוד המים בבית מתקלקל, זה לא משפיע על מצב רוחי באופן משמעותי, היות ואני יודע/ת שאני פשוט יכול/ה לצלצל לשרברב שיתקן זאת
- אם אני פוגש/ת אישה או גבר נפלאים ושואל/ת אותו/ה אם ירצו להיפגש שוב, סירוב בדרך כלל מותיר אותי במצב רוח רע למשך שעות ואפילו ימים
- אם אני מועמד/ת לפרס מקצועי חשוב או קידום ומקבל אותו מישהו אחר שבעיניי הוא פחות מוכשר, אני יכול/ה בדרך כלל להתגבר על זה במהירות
- במסיבה, אם כאשר אני בשיחה מעניינת עם איש או אישה זרים ששואלים אותי על עצמי ואני מתבלבל – אני נוטה לשחזר את השיחה בראשי גם שעות או ימים מאוחר יותר, והפעם לכלול את מה שהייתי אמור/ה לומר
סגנון 2 – השקפה (Outlook)
- כאשר אני מוזמנ/ת להכיר אנשים חדשים, אני מצפה לזה, וחושב/ת שהם עשויים להפוך לחברים שלי. אני לא מתייחס לזה כאל מטלה שלא שווה להשקיע בה
- כאשר אני מעריכ/ה קולגה לעבודה, אני מתמקד/ת בפרטים לגבי תחומים שעליו/עליה להשתפר בהם יותר מאשר בביצוע החיובי הכללי שלו/שלה
- אני מאמינ/ה שעשר השנים הבאות יהיו טובות יותר עבורי מאשר עשר השנים הקודמות
- אם יש אפשרות שאצטרך לעבור לעיר אחרת, אני מתייחס/ת לזה כצעד מפחיד אל הלא נודע
- כאשר דבר קטן אך לא צפוי וחיובי קורה לי בבוקר, לדוגמה, שיחה נהדרת עם זר, מצב הרוח הטוב מתפוגג בתוך דקות
- כשאני אני הולכ/ת למסיבה, ונהנה/ית בתחילתה, התחושה החיובית נוטה להימשך לאורך כל הערב
- אני מוצא/ת שסצינות יפות כמו שקיעה נפלאה מתפוגגות במהרה ואני משתעממ/ת בקלות
- כאשר אני מתעורר/ת בבוקר אני יכול/ה לחשוב על פעילות נעימה שתכננתי, והמחשבה מותירה אותי במצב רוח טוב לאורך כל היום
- כאשר אני הולכ/ת למוזיאון או לקונצרט, הדקות הראשונות מאוד מהנות, אך זה לא מחזיק מעמד
- לעיתים קרובות אני מרגיש/ה שבימים עמוסים אני יכול/ה לעבור ממאורע אחד למשנהו בלי להתעייף.
סגנון 3 – מודעות עצמית (Awareness self)
- לעיתים קרובות, כאשר מישהו שואל אותי מדוע אני כל כך כועס/ת או עצוב/ה, אני מגיב/ה (או חושב/ת לעצמי) "אבל אני לא"
- כאשר הקרובים אליי ביותר שואלים מדוע נהגתי כלפי מישהו בגסות או באופן מרושע, אני לעיתים קרובות לא מסכימ/ה כלל שנהגתי כך
- לעיתים קרובות – יותר מפעמיים בחודש – קורא שליבי פועם בקצב מסחרר או שהדופק שלי הולם, ואין לי מושג מדוע
- כאשר אני רואה מישהו אחר בכאב, אני מרגיש/ה בעצמי את הכאב גם ריגשית וגם פיזית
- בדרך כלל אני מספיק בטוח/ה במה שאני מרגיש/ה כדי שאוכל להגדיר זאת במילים
- לעיתים אני מבחינ/ה במחושים וכאבים ואין לי מושג מהיכן הם הגיעו
- אני אוהב/ת להעביר זמן בשקט ורגיעה, ורק לחוש מה קורה בתוכי
- אני מאמינ/ה שאני מאוד מיושב/ת בגופי ואני מרגיש/ה בבית ובנוח איתו
- אני מכוונ/ת מאוד לעולם החיצוני ובקושי שמ/ה לב למתרחש בתוך גופי
- כאשר אני מתאמנ/ת, אני רגיש/ה מאוד לשינויים שזה גורם בגופי.
סגנון 4 – רגישות לקונטקסט (Sensitivity to context)
- נאמר לי על ידי אדם קרוב לי שאני רגיש/ה בצורה בלתי רגילה לרגשותיהם של אנשים אחרים
- נאמר לי מדי פעם שהתנהגתי בצורה לא הולמת חברתית, וזה הפתיע אותי
- לפעמים נתקלתי במכשולים בעבודה או במריבות עם חבר/ה בגלל שהייתי חברותי מדי עם הממונה עלי או עליז מדי כאשר חבר טוב היה במצוקה
- כאשר אני מדבר/ת עם אנשים, הם לעיתים זזים לאחור כדי להגדיל את המרחק ביננו
- אני לעיתים מוצא/ת עצמי מצנזר/ת מה שעמדתי להגיד בגלל שחשתי במשהו בסיטואציה שהיה עלול להפוך את זה ללא הולם (למשל, לפני שאני מגיב/ה ל"מותק, האם הג'ינס הללו גורמים לי להיראות שמנ/ה?")
- כאשר אני במקום ציבורי כמו מסעדה, אני מודע/ת במיוחד לויסות עוצמת קולי
- מזכירים לי תכופות במקום ציבורי להימנע מלהזכיר שמות אנשים שעשויים להיות בסביבה
- אני כמעט תמיד יודע/ת אם הייתי במקום מסוים בעבר, גם אם זה כביש מהיר שנסעתי בו לפני שנים רבות
- אני מבחינ/ה כאשר מישהו מתנהג בצורה לא הולמת, כמו התנהגות יותר מדי לא פורמאלית במקום העבודה
- נאמר לי על ידי הקרובים אליי שהתנהגותי מנומסת בנוכחות זרים ובמצבים חדשים
סגנון 5 – אינטואיציה חברתית (Intuition social)
- כאשר אני מדבר/ת עם אנשים, לעיתים קרובות אני מבחינ/ה ברמזים חברתיים עדינים הנוגעים לרגשותיהם – לדוגמה חוסר נוחות או כעס – לפני שהם עצמם מודים ברגשות אלו
- אני לעיתים קרובות מוצא/ת עצמי מתמקד/ת בהבעות פנים ושפת גוף
- אני לא חושב/ת שזה משנה אם אני מדבר/ת עם אנשים בטלפון או פנים מול פנים, היות ואני בקושי מקבל/ת אינפורמציה נוספת מלראות את מי שאני מדבר/ת איתו
- לעיתים קרובות אני מרגיש/ה שאני יודע/ת יותר על רגשותיהם האמיתיים של אנשים אחרים מאשר הם יודעים בעצמם
- לעיתים קרובות אני מופתע/ת כאשר מישהו שאני מדבר/ת איתו מתעצבן או מתרגז ממשהו שאמרתי, ללא סיבה גלויה לעין
- במסעדה, אני מעדיפ/ה לשבת ליד מי שאני מדבר/ת איתו כדי שלא אצטרך לראות את פניו/ה באופן מלא
- לעיתים קרובות אני מוצא/ת עצמי מגיב/ה לחוסר-נוחות או מצוקה של אדם אחר על בסיס תחושה אינטואיטיבית יותר מאשר על סמך מלל מפורש
- כאשר אני נמצא/ת במקומות ציבוריים ועליי להעביר את הזמן, אני אוהב/ת להתבונן על האנשים סביבי
- זה גורם לי חוסר נוחות כאשר אדם שאני בקושי מכיר/ה מביט ישירות אל תוך עיניי במהלך שיחה
- לעיתים קרובות אני יכול/ה לדעת שמשהו מטריד מישהו/מישהי רק מלהביט בו/בה
סגנון 6 – קשב (Attention)
- אני יכול/ה להתרכז בסביבה רועשת
- כאשר אני בסיטואציה רווית התרחשויות וגירויים חושיים, כמו במסיבה או בתוך המון אנשים בנמל תעופה, אני יכול/ה למנוע מעצמי מללכת לאיבוד ברצף מחשבות על דברים שאני רואה
- אם אני מחליט/ה למקד את תשומת ליבי במטלה מסוימת, אני מסוגל/ת על פי רוב לשמור על המיקוד
- אם אני בבית ומנסה לעבוד, רעשים מהטלוויזיה או מאנשים אחרים מסיחים מאוד את דעתי
- אם אני יושב/ת בשקט אפילו אם זה רק לכמה רגעים, זרם מחשבות מציף את מוחי, ואני מתפזר לכמה קווי מחשבה שונים, לעיתים מבלי לדעת כיצד כל קו מחשבה החל
- אם אני מוסח/ת על ידי מאורע לא צפוי, אני יכול/ה למקד בחזרה את תשומת ליבי במה שעשיתי במקור
- כאשר פרוייקט אינדיבידואלי חשוב מסויים דורש את מלוא תשומת ליבי, אני מנסה לעבוד במקום השקט ביותר שאני יכול/ה למצוא
- תשומת הלב שלי נוטה להיתפס על ידי גירויים ואירועים בסביבה, וקשה לי להתנתק מהם כשזה קורה
- קל לי לדבר עם אדם אחר באזור צפוף כמו מסיבת קוקטייל או חדרון במשרד משום שאני יכול/ה להתעלם מאחרים בסביבה כזו.