Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

עבודה מסכמת בקורס נוירו-פדגוגיה – גשרים פעילים בין חקר המוח והחינוך

עבודה מסכמת בקורס נוירו-פדגוגיה – גשרים פעילים בין חקר המוח והחינוך

הפעילות הפדגוגית שנבחרה- חלוקת הכיתה הלימודית לשתי קבוצות לפי סגנון החשיבה.

מבוא- סיכום הרצאה:

ההרצאה מדברת על היבטים שונים שמשפיעים על יכולת הזיכרון והלמידה של המוח, ונותנת נקודות מבט חדשות לגבי דרכים אפשריות שבהם ניתן לשפר את למידתם של התלמידים. ההרצאה דנה, האם אפשר ללמוד עקרונות מסוימים מחקר המוח, וליישם את זה במסגרת חינוכית.

הנושא הראשון שדנה בו ההרצאה, הוא שהנושא של הזיכרון האנושי הוא דבר מאוד מורכב, דבר שהתגלה בעקבות מחקר על חולה פרקינסון, הנרי מונסון. הזיכרון מתחלק לזיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך, כאשר הזיכרון לטווח ארוך נחלק לסמנטי-שקשור לידע כללי, ואפיזודי- אינפורמציה שקשורה לזמן ומקום, למה חשוב להבחין בין שני אלה, בגלל שההקשר הוא חשוב בתהליך הזיכרון.

נושא נוסף הוא עומק העיבוד. האונה המצחית/ פרונטלית, היא אונה מאוד חשובה לכל מה שקשור לחשיבה יותר עמוקה, והתפקיד של האזור הזה במוח קשור לכל הפונקציות החשובות והמסובכות יותר, כאשר מטלת הזיכרון או הלמידה היא פשוטה, אנו כמעט לא מפעילים את האונה הפרונטלית, כאשר המטלה מסובכת האונה הפרונטלית מופעלת. נושאי למידה שמצריכים עיבוד עמוק לעומת שטחי, אנו נזכור אותם יותר, ונלמד אותם יותר.

נושא נוסף הוא שתי ההמיספרות של המוח (שני חצאי מוח), ההמיספרה הימנית מקושרת יותר ליצירתיות ויכולת סינתזה, ההמיספרה השמאלית מקושרת יותר ליכולות אנליטיות, ויכולות שפה, כל תלמיד יש לו נטייה לצד אחד יותר מהשני.

הקידוד הכפול, שכולל בתוכו מידע בטקסט, ומידע באיורים, עוזר לתלמיד לזכור וללמוד טוב יותר את החומר הנלמד.

נושא נוסף הוא למידה פרוצדורלית, תופעה זאת מתרחשת כאשר תהליך הלמידה הוא תהליך סמוי ולא מודע, ונובע מהפרוצדורה שדרכה אנו למדים

פירוט לגבי הפעילות הפדגוגית:

מטרתה של פעילות זו היא לחלק את הכיתה לשני חלקים של תלמידים, החלוקה תהיה מבוססת על סגנון החשיבה של התלמידים, כאשר חלק אחד יכלול תלמידים עם סגנון חשיבה שמתאים להמיספרה הימנית של המוח, שיש לו יכולות מרחב סינתזה ויצירתיות יותר גבוהים, והחלק השני של הכיתה יכלול תלמידים עם סגנון חשיבה שמתאים להמיספרה השמאלית של המוח, שיש להם יכולות שפה ואנליטיקה יותר טובות באופן יחסי. הסגנון הלימודי בכל אחת משתי הקבוצות האלה, יהי מותאם לסגנון החשיבה של התלמידים, כאשר בכיתה אחת ילמדו בעזרת גרפים ואיורים, ובכיתה השנייה ילמדו בעזרת שפה ומספרים.

כדי שנוכל לחלק את התלמידים לשתי קבוצות לימוד, שתואמות את סגנון החשיבה שלהם, יש צורך תחילה לזהות איזה סגנון חשיבה יש לכל תלמיד, ניתן לבצע זאת על ידי מבחנים פשוטים שיזהו את סגנון החשיבה של התלמיד, או שניתן לבצע זאת על ידי היכרות מוקדמת שיש למחנך הכיתה עם כל תלמיד בכיתה שלו.

מטרתה המרכזית של פעילות חינוכית זו היא למקסם את יכולות הלימוד של התלמידים, בכך שיתאימו להם את צורת הלימוד, שתתאים לסגנון החשיבה שלהם. המשאבים הדרושים ליישומה של תכנית זו הם לא רבים, זאת בגלל שכיום ברוב בתי הספר ישנם שתי כיתות ויותר בכל שכבה, ולכן במקום החלוקה הרגילה לשתי כיתות בצורה אקראית, אפשר לחלק את הכיתות לפי סגנון החשיבה של התלמידים.

הסביבה החינוכית שבה תהיה פעילות זו היא בעיקר בסביבת הלמידה של בתי הספר, שכוללת את בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים, התיכונים ואפילו גני הילדים. אין צורך ליישם פעילות זו בלימודים גבוהים, משום שהם גם ככה נעשים לפי בחירה אישית של הסטודנט.

בכל הנוגע לכלים שבהם יעשה שימוש בתכנית, בכיתת הלימוד שבה יהיה לימוד באמצעות איורים וציורים, המורה ישתמש בכלים כמו שקופיות ומצגות, ואיורים על הלוח, והם יהיו הכלי העיקרי שלו, ובכיתה השנייה המורה ישתמש בעיקר בהקראות של טקסטים, מתן תרגילים לפתרון לתלמידים, ושימוש בטקסטים כתובים, שיהיו הכלי העיקרי של המורה.

עצם העובדה שהתלמידים יחולקו לשתי כיתות המתבססות על צורת החשיבה של התלמידים, יכולה להשפיע גם על הפן החברתי של התלמידים, יכול להיות התלמידים בעלי צורת חשיבה דומה, יתקשרו אחד עם השני בצורה יותר טובה, מה שישפיע לטובה על לימודיהם.

בכדי לבדוק את יעילותה והצלחתה של תכנית לימודית זו, אפשר למדוד אותה על ידי הישגי התלמידים, הן בכיתה הלימודית והן מבחינת ציוניהם, הרי מטרתה הסופית של פעילות פדגוגית זו היא לשפר את יכולות הלימוד של הסטודנטים, ולכן זה אמור לבוא לידי ביטוי בציוני התלמידים. את המבחנים שעושים לשתי הכיתות המחולקות, צריך להתאים לדרך הלימוד שיושמה בכיתה, לכן תלמידים שלמדו בעזרת איורים וציורים, יבחנו באותה הצורה, ותלמידים שלמדו בעזרת שפה ומספרים, יבחנו באותה הצורה שבה למדו, וזאת על מנת שתהיה התאמה בין מה שלמדו לדרך הבחינה.

רפלקציה על הקורס:

אני חושב שהקורס הזה הוא מאוד חשוב והוא חובה בעבור כל מחנך, שרוצה לשפר את יכולות ההוראה שלו. יכולתו של המורה ללמד את תלמידיו, נמדדת בסופו של דבר בהישגי תלמידיו, ואם המורה יכול לגלות דרכים חדשות כדי לייעל את תהליך הלמידה בעבור התלמידים שלו, הרי שזהו תפקידו וחובתו לעשות כן.

אני חושב שהקורס הזה העניק לי ידע, איך ללמד בצורה יותר יעילה, בכך שיש לי הבנה יותר טובה לגבי הצורה שבה פועל המוח האנושי, ומהם הדרכים היעילות להעביר מידע לתלמידים, ולשפר את הזיכרון שלהם. בנוסף לכך למדתי להבין שישנם סוגים שונים של תלמידים, בעלי צורת חשיבה שונה, בהתאם לשתי ההמיספרות של המוח, ישנם תלמידים שהם יותר יצירתיים, שלומדים טוב יותר בעזרת ציורים ואיורים, וישנם תלמידים יותר אנליטיים, שלומדים טוב יותר בעזרת שפה ומספרים, ובגלל זה אני צריך להתאים להם את צורת הלמידה בכיתה, או לשלב את שתי צורות הלמידה ביחד, בכיתה.

נקודה חשובה נוספת שנתנה לי פרספקטיבה רחבה יותר, היא העובדה שהתלמידים הם בעלי מוח מתפתח, ולכן יכולת ספיגת המידע שלהם היא יותר גדולה מאשר אנשים מבוגרים.

עוד נקודה חשובה שיש להבין אותה מהקורס הזה, היא שבכל כיתה ישנם תלמידים שמתקשים להצליח בלימודיהם, ודבר זה יכול להיגרם על ידי הפרעות נוירוניות במוח, והמורה צריך להבין את העובדה הזו, ולהבין שיש תלמידים שיש להם את הבעיה הזו, ושזוהי לא אשמתם, אלא בעיית נוירונים במוח, ולכן הוא צריך לטפל בזה בהתאם.

תרומתה של סדרת ההרצאות לימדה אותי, שהתהליך הלימודי הוא תהליך מתפתח באופן מתמיד, ושהמורה צריך ללמוד באופן מתמיד על הדרכים החדשות לשיפור הלמידה, שנובעות מחקר המוח, לכן המורה בעצמו צריך להיות תלמיד באופן מתמיד, ולעקוב אחר ההתפתחויות האחרונות בחקר המוח והנוירונים.