Skip to content

עבודה בקורס ”  בתי ספר חדשניים- למידה מהצלחות  “

המרכז ללימודים אקדמיים

המרכז ללימודים אקדמיים

MA2 ניהול וארגון מערכות חינוך

קורס ”  בתי ספר חדשניים- למידה מהצלחות  “

מטלה מס’ 2- – עבודה רפלקטיבית

מגישות:

מרצה: דר’

תוכן עניינים

ניתוח. 3

שלב פיתוח הניסוי 3

שלב הפצת הניסוי 4

פיתוח: 5

פיתוח הניסוי 5

הפצת הניסוי 7

-רפלקציה: 8

בבליוגרפיה. 11


ניתוח

שלב פיתוח הניסוי

מוסד הלימודים שבחרנו הוא בית הספר הניסויי “יחד” מודיעין, בית ספר משלב, ממלכתי[1] . בימים אלה מרכיב הפיתוח נהפך למרכיב מתוחכם ומרכזי בכל ארגון מודרני השומר על שינוי והתחדשות (חן .ד. 2006- עמוד 21)[2]. בבית הספר “יחד” כ – 610 תלמידים הלומדים בכתות א-ו, במבנה של 3 כתות בכל שכבה. השקפת העולם בבי”ס היא כי החינוך המשותף אינו מכוון לתפיסת יהדות ספציפית או לאורחות חיים מסוימים. הוא נותן לגיטימציה לכל תלמיד להיות מי שהוא – ולהתגאות באורח חייו ובבחירות של משפחתו, אך ללמוד להקשיב לאחר, להבין את השקפותיו, להתפשר, ולבנות חברה עם תחושת סולידריות ושפה משותפת. בית הספר מחנך להעמקת הזהות היהודית– ישראלית ונותן לגיטימציה למגוון העשיר של זהויות יהודיות (נייר עמדה, “יחד שבטי ישראל”) [3].

הייחודיות של ‘יחד מודיעין’ מתבטאת במימדים הבית ספריים השונים:

– תוכנית לימודים – המאפשרת מצע יהודי עשיר, מגוון עמוק אך מנגד לא שיפוטי ומזמן דיאלוג.

– אורחות חיים בית ספריים יחודיים- אשר שונים מבית ספר ממלכתי דתי מחד, ומבית ספר ממלכתי מאידך.

– הכשרה לצוות החינוכי – ביה”ס פיתח תפיסת הכשרה ייחודית המשלבת בין מסע לליבון זהות אישית של המורים, הטעמת העקרונות הפדגוגיים וחיזוק תחומי הדעת הרלוונטיים. הייחודית מתבטאת הן בתכנים והן בפדגוגיה.

– מחוייבות חברתית – החל ברמת הילד הבודד, וכלה במחוייבות משותפת ברבדים שונים בית ספריים – קהילתיים.

ביה”ס “יחד”- מתוך נייר עמדה, בית ספר ניסויי – “יחד מודיעין הוקמה כתוצאה מחוסר נחת מהמצב בו על הורים להגדיר את השייכות שלהם לזרם מסוים, החל מהרגע בו ילדיהם מתחילים גן טרום – טרום חובה, בגיל שלוש, דבר המחייב קיטלוג, והגדרה דיכוטומיים.” קבוצה קטנה של הורים פנתה לפני כ 13 שנים לעיריית מודיעין ולמשרד החינוך וביקשה לבנות בית ספר אשר יאפשר חיים וחינוך משותפים לאנשים בעלי אורחות חיים יהודיים מגוונים, כאשר המורשת והזהות היהודית עומדים במרכז העשייה, ללא שיפוטיות או חיוב באורח חיים אחד מסוים. כתוצאה מהבעייתיות הוחלט ליצור בבית הספר מרחב שיעמיק את ההיכרות ויקטין את המתח בין ילדים הבאים ממשפחות בעלות אורחות חיים שונים: חילונים, מסורתיים, זרמים ליברליים (רפורמים, קונסרבטיבים), דתיים אורתודוכסים ולאפשר לכל הילדים “להרגיש בבית בתרבות היהודית”. ניסיון ביה”ס בשנים האחרונות מלמד, כי ניתן ליצור מרחב ציבורי משותף בו מתקיים מפגש יום-יומי של משתתפים בעלי זהויות יהודיות מגוונות. זאת, באמצעות הסכמה על כללים המכבדים את כל המשתתפים, שנקבעו ע”י הקהילה והצוות החינוכי בתחילת הדרך. כללים אלו הם דינמיים, והשיח אודותם מהווה חלק מיצירת המרחב המשותף. הניסוי נערך במסגרת בית הספר היסודי אך נוגע בלב העשייה והחינוך של קהילת יחד כולה [4].

שלב הפצת הניסוי

הינו תהליך השיווק וההפצה המסומן D2 (Dissemination). כאן מתחיל תהליך מתוחכם ומורכב של הפצה והעברת טכנולוגיות, תהליך המסתיים בהטמעה, כאשר המודל הופץ ונהפך לנחלת הכלל. (חן.ד. , 2006)[5] ע”פ נייר העמדה של בית הספר יחד, מדובר על צמיחתן של מסגרות חינוך משלבות נוספות במדינת ישראל – מאז הקמתה של יחד מודיעין, צמחו מספר רב של מסגרות חינוך משלבות נוספות במדינת ישראל, חלקן למדו ממודל יחד והוצמחו בעזרת שיתוף הפעולה בין יחד ובין רשת מיתרים.

ביה”ס “יחד” הוכר כמרכז הפצה ופועל ככזה בתמיכת גוף ניסויים ויזמות של משרד החינוך. במסגרת מרכז ההפצה ביה”ס מציע ליווי והדרכה בהקמת בי”ס וקהילות משלבות וכן מייעץ לביה”ס משלבים ומקיים השתלמויות בתחום החינוך המשלב והפדגוגיה הייחודית [6].

בביה”ס דואגים להנגשת המידע והנגשת מוצרי הפיתוח של הניסויים ליישום במערך מוסדות חינוך באמצעים מגוונים לדוגמא : אתר ביה”ס, ואתר הקהילה . כגון : כתבות, פרסומים, ימי עיון, סיורים ועוד.

בביה”ס “יחד” נערכים ביקורים רבים של גורמים שונים מהארץ ומהעולם כדי ללמוד על המודל, כגון: בכירים במערכת החינוך בישראל: שרי חינוך, יו”ר המזכירות הפדגוגית, מפמ”רים למקצועות יהדות, נציגי מחוז צפון ושל רשת אמית, ועוד. פניות של בתי ספר קיימים שונים אשר מעוניינים ללמוד על המודל ולשקול לאמצו (אלומות, תל אביב, דרור ירושלים, הדרור מבשרת ציון). רשויות מקומיות: תל אביב, ראשון לציון, רמת גן, בת ים, רמת הגולן, אשר שוקלות להקים בתי ספר משלבים.

קבוצות הורים המעוניינות להקים בית ספר משלב – מתל אביב, צור הדסה, ראשון לציון, באר גנים בנגב.

מחנכים מבתי ספר ותוכניות חינוך יהודיים מחו”ל: תוכנית ELAI PROGRAM THE LOOKSTEIN CENTER (תוכנית מנהיגות לאנשי חינוך מובילים לבתי ספר יהודיים בניו יורק), מכון ANDRE & RINA NEHER, מורים מובילים בחינוך היהודי בצרפת, משלחת מורים- שותפות 2000 רוצ’סטר, ניו יורק, מנהלת בית ספר יהודי בקלן, גרמניה, מנהלת בית ספר יהודי בצרפת.

מתקיימות תוכניות שונות להכשרת מורים ולהכשרת מנהלים במכללות וסמינרים: ביקור קורס ניהול, המכללה, בית וגן ירושלים, ביקור סטודנטים- מכללת דוד ילין, סטודנטים מצטיינים ממכללת אורות ישראל, רחובות.

מתקיימים :סיורים וביקורים בביה”ס של מנהיגים פוליטיים בישראל: ראש הממשלה, יו”ר האופוזיציה ועוד.

פיתוח:

 פיתוח הניסוי

בשלב של פיתוח הניסוי אנו נבחן כיצד אפשר להשתמש במידע שנאסף באופן תמידי בבית הספר ולהפוך אותו כחלק מנתוני מחקר שמטרתם שיפור תמידי של התהליכים הבית ספריים, נבחן את הדרך בה יכול מחקר פעולה משתתף בגישה רפלקטיבית זו, אשר תשמש כמתודה לשיפור ושינוי בבית הספר במובן הרחב והנקודתי בו בעת הן למורים, למנהלים ולבעלי תפקידים אחרים בביה”ס. (חן.ד. , 2006)[7].

ע”פ הנלמד בקורס (מצגת מס’ 7) אנו בחרנו לטייב את ביצועי בית הספר על ידי כך ,שנחקור את בחינת אפקטיביות המרחב הציבורי באבחנת הזהות היהודית . המרחב הציבורי המשותף בבית הספר נתפס כמרחב מכונן, במרחב זה מתקיימים החיים הבית ספריים ואין הפרדה למסלולים של זהויות שונות, בדגש על ההפרדה בחלק משעורי היהדות ובתפילות לקבוצות שונות על פי בחירת הורים והילדים בביה”ס היסודי .

שאלת המחקר תהיה : אפקטיביות המרחב הציבורי והשפעתה הישירה על התלמידים.

 נבחר כעשרה מורים מביה”ס שייבדקו את ויערכו ניסויים בכיתותיהם ותצפיות בפעילויות ההוראה של עמיתיהם ובנוסף יצלמו את הפעולה החינוכית באתר התרחשותה בזמן אמת. לאחר שלב איסוף הנתונים מהתלמידים, המורים ירשמו יומני תצפית בעצמם לאחר מכן ינתחו ביחד את הממצאים תוך כדי הפעלת שיפוט משותף ויגיעו למסקנה באשר לאפקטיביות המרחב המכונן. לדעתה של (קיני.ש. 2006)[8], בהיותנו צופים ומבצעים רפלקסיה על התנסותנו, הפעילות הניסויית הביאה לפיתוח “דגם היריסטי לפתרון בעיות , ” שבו מעורבים צוותי מורים בתהליכי פתרון בעיות” . הצוותים היו מדיום אופטימלי לשינוי , מדיום לפיתוח יכולותיהם הרפלקטיביות והדיאגנוסטיות ולהגדרת תאוריות הפעולה שלהם . יצירת ידע מקצועי חיזקה את האוטונומיה של המורים וצמצמה את תלותם בסמכות הידע . הם פיתחו תפיסה טנטטיבית ופחות אבסולוטית של הידע ורמה גבוהה יותר של מקצועיות .

נושא שני שהיינו בוחנות במטרה לטייב את בית הספר יחד הינו: יצירת אינטראקציה חיובית בין תלמידים חילוניים לתלמידים דתיים. ע”פ המאפיינים של מחקר פעולה חינוכי, מחקר פעולה חינוכי הוא בעל מטרות פדגוגיות המעוגנות באידיאולוגיה חינוכית והמשתתפים בו מתמסרים לגילויים במהלך העשייה הוא ממוקד בשינוי העשייה לשם הנעתה באופן עקבי לקראת המטרות הפדגוגיות, הוא אוסף עדויות למידת העקביות או חוסר העקביות שבין המטרות לביצוע הוא מברר את ההנחות והאמונות (תאוריות) אשר מצביעות על האינטואיציה המופעלת בכיתה, הוא מערב מורים בתהליך יצירת ובחינת מצבים חדשים כדי לבחון את מטרותיהם ולכן מאפשר להם להבנות מחדש.

במחקר הפעולה, הדן באינטראקציה בין קבוצה בת 15 תלמידים חילוניים לבין קבוצה בת 15 תלמידים דתיים מבית הספר מכיתות ד, נתייחס למצב הכיתה בשלושה תחומים הבאים: התחום הלימודי, התחום החברתי, ומבט מעמיק ואישית יותר על כל קבוצת תלמידים. מוביל למחשבה כי ניתן וכדאי לטפח מיומנויות הוראה אשר ישפרו את מערכות היחסים בין התלמידים השונים בכיתה.

שאלת המחקר: אילו תפקידים חברתיים ולימודיים רצוי לתת לתלמידי המחקר לטובת הקלה על קשייהם השונים ויצירת אווירה חיובית בינם לבין שאר תלמידי הכיתה?

נבצע זאת ע”י מפגשים קבועים על בסיס שבועי. אשר יבוצעו במסגרת העברת פעילויות, תצפיות פתוחות על הילדים במהלך שיעורים של המורה המחנכת, מורות מקצועיות ובהפסקות תצפיות ממוקדות על התלמידים. ראיונות תלמידים, מורות וגורמים אחרים בבית-הספר, ,תאפשר להתרשם מן הכיתה ולהעריך את מצבה בתחומים שונים. ולבסוף עיבוד הנתונים ע”י ניתוח והערכה של הממצאים.

הפצת הניסוי

בשלב של הפצת הניסוי ,בהתבסס על ספרה של (קיני .ש. 2006)[9] עמוד 55, בבית ספר “יחד” כמרכז הפצה מדובר על כך שאידאולוגיית ביה”ס מופצת לכלל הארגונים ולכלל המעונינים ,בעבודה זו נחשפנו לעובדה כי מדובר בהפצת תורת הזהות היהודית של בית הספר לנחלת הכלל. אך לדעתנו, יש להוסיף השתלמות מקצועית שתשמש גם כמדיום לתקשורת בין בתי הספר ותאפשר החלפת רעיונות וחוויות ביניהם , קיום השתלמיות בית ספריות כמסגרת חדשה ומייצגת תפיסה מקרו-מערכתית של שינוי והתפתחות חינוכיים . היא מבוססת על מטפורה דיאלוגית בין האוניברסיטה לשדה , דהיינו על שיתוף פעולה בין מורי בית הספר לחוקרי האוניברסיטה (קיני .ש. 2006). וזאת במטרה להשיג את יעד כפי שנאמר ע”י (חן .ד. 2006), תהליך מתוחכם ומורכב של הפצה והעברת טכנולוגיות, תהליך המסתיים בהטמעה, כאשר המודל הופץ ונהפך לנחלת הכלל (חן .ד. 2006)[10].

ע”פ אתר משרד החינוך – אחת ממטרות משותפות של מרכזי ההפצה הינם “הקמת רשתות מומחים יחד עם מנהלי אגף ניסויים ויזמות ומנהלים יזמים נוספים, מעין “מניפות ידע” בציוות דינמי, ובהנחיית צוות הגף, מנהלים מנוסים, אנשי חינוך ואקדמיה”. לדעתנו במרכז ההפצה של בית הספר “יחד” התמקדו בהפצת הזהות היהודית לנחלת הכלל על כן , אנו נבחר חמישה מורים דומיננטיים אשר ישתתפו בהשתלמות ויהיו אנשי מפתח ויהוו חלק מקבוצה שבה יהיו נציגי בתי ספר ניסיוניים נוספים אשר יבחרו על ידי הנהלות בתי הספר שלהם ונועדו לתפקד כשגרירי הרציונל החדש וזאת כחלק מתהליך ההטמעה יש צורך גם לקיים פורום “מניפת ידע ” – אשר יכלול גורמים מצוות הגף, חילוניים ודתיים, מנהלים מבתי ספר שונים חילוניים ודתיים, אנשי חינוך ואקדמיה נציגי ועד הורים מבית הספר ולעיתים יש לזמן לפורום זה גם את התלמידים, פורום זה ייפגש לפחות אחת לרבעון ויעסוק בהתקדמות בהשגת יעדי בית הספר ושיפור ושימור. על מנת ליצור את החדש ולדבוק בו, נדרשת תודעה מזן משובח יותר מזו הנדרשת לשם הליכה בנתיב השחוק של ההצלחה הבטוחה .

הרעיון השני לטיוב בית הספר בהיבט ההפצה

 דרך המשלבת את הקהילה הרחבה, היא הפעלת חוגים לתלמידים מבתי ספר אחרים, בית הספר פונה לבתי ספר אחרים, והם שולחים תלמידים לחוגים. החוגים מיועדים לתלמידי כיתות ג‘-ו‘ ומתקיימים בבתי הספר בסביבה, בשעות אחר הצהריים, הצהריים, בעלות סימלית. בחוג זה ישולבו לעיתים גם מפגשים עם ההורים על מנת לחזק את הקשר , בדרך זו יתרחבו מעגלי ההפצה בקהילה.

-רפלקציה:

 מהעבודה שביצענו ובמהלך הקורס למדנו שהרפלקציה דרושה למורים כדי להעמיק את היכרותם עם עצמם וכדי לעקוב אחר התנהגותם במצבים חדשים, שאין בהם מסורת או נהלים מנחים. רפלקציה היא כלי עיקרי לפיתוח מורים. הידע שבתוך הפעולה והרפלקציה שבתוך הפעולה הם חלק מחוויית החשיבה, והם מאפשרים למורים ללמוד על ההתמחות המקצועית. ההתנסות אפשרה לנו ללמוד ולהכיר כי בית הספר אמור להוביל לחדשנות חינוכית , לכל בית ספר תהיה ייחודיות משלו , והשינוי יהיה מערכתי (חן .ד. 2006 עמוד 174)[11]. קיימים מודלים שונים ומעניינים בתוך בתי הספר וכי כל בית ספר שונה ממשנהו .

בעבודה זו נחשפנו לבית ספר “יחד” אשר שם לו למטרה להרחיב את השיח היהודי ולאפשר חינוך יהודי ערכי במסגרות משותפות לדתיים וחילוניים. ביה”ס הדוגל בחינוך וחיים קהילתיים משותפים למשפחות בעלות אורחות חיים יהודיים שונים, דתיים, חילונים, מסורתיים וזרמים שונים ביהדות, מתוך הסכמה על מרכזיות המורשת היהודית על כלל גווניה ובחשיבותה בחינוך במדינת ישראל. את רוב המידע הרלוונטי מצאנו באתר ביה”ס ובאתר ביה”ס של משרד החינוך והופתענו לגלות את הנגשת מוצרי הפיתוח של הניסויים ליישום במערך מוסדות החינוך באמצעים מגוונים ובעלי שקיפות כמו אתר ביה”ס , כתבות, פרסומים בנושא. הקושי שהיה לנו עם כשהתוודענו לעקרונות בית הספר , סברנו כי בית הספר התמקד יתר על מידה בזהות היהודית וחשנו לעיתים כי זה בא על חשבון פיתוח מצוינות אישית ובפרט בהתמקדות בכל תלמיד באופן אישי .

עוד למדנו והתעמקנו בכל נושא פיתוח והפצת הניסוי, מהספרות המקצועית כפי שהוגדרה בצורה מסכמת בספרו של (חן .ד. 2006 עמוד: 139), מחקר זה בחן את המודל החדשני שפותח בבית החינוך. ” מודל “הדיאלוג היצירתי” הוא מודל הוראה—למידה תהליכי , המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל שלושה שלבים עיקריים , המלווים בפעילות מתמדת של רפלקציה , הערכה ומשוב שלבי התהליך הם : 1 עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית . 2 ייצוג הידע באמצעות ההתנסות תרמה רבות להזדהות שלנו עם תוכנית בית הספר הניסויים ולהעריך אף יותר את תפקיד המנהל והמורה .

חשוב לנו לציין כי לכל אורך הכנת העבודה חשנו באווירת ההתלהבות והרצון ללמוד, לכל אורך הדרך. אנו מודעות לכך כי לא תמיד יש מקום לקבלת הידע עם רצון המשתלמים, וכי לפעמים העובדה כי המנחה רואה את התמונה השלמה מאפשרת לו להחליט החלטות מבלי להתייעץ עם הצוות, הדבר קשור, לדעתי, לאופי ההשתלמות, היקפה ויעודה. עולה כי ההפצה הפנים ארגונית מתבצעת על ידי חניכה , וההפצה החוץ ארגונית מתבצעת על ידי השתלמויות במסגרת פעולתו של מרכז ההדרכה של בית הספר . מרכז ההפצה מתמקד בהפצתם של ” פרקים” מהמודל , ולא בהפצת המודל בשלמותו .

(קיני, ש. 2006 עמוד 67-68)[12], מתייחסת בספרה לכך ש: שפע הסיפורים שנחשפו בהשתלמויות הבית ספריות השונות , הצמיחו בנו הבנה עמוקה יותר של תפיסתנו המערכתית . דמיינו את מערכת החינוך למערכת המורכבת ממערכות-משנה שונות , הפועלות זו עם זו בדרכים רב-ממדיות בלתי צפויות , גלויות כמו גם סמויות . עוד למדנו שלא ניתן לכפות מחקר פעולה על מורים או על בתי ספר ; עליהם להיות מוכנים להטיל ספק בשגרה שלהם , להתנסות בדרכים חדשות וליצור את המסגרות השיתופיות הדרושות. המושג “התנגדות בית הספר” אינו בהכרח התנגדות מעשית , אלא מעין “מחסום . “תפיסתי על מנת ליישם שינוי או התחדשות עצמית בבית הספר דרוש אפוא שינוי תפיסתי מחשיבה ליניארית לחשיבה מערכתית מעגלית . בנושא “למידה מהצלחות”. למידה מהצלחות היא שיטה ארגונית שהופכת כל ארגון לארגון לומד ומתפתח. שיטה זו מעודדת פרטים וקבוצות ללמוד יחדיו ומהווה כלי לשיפור מתמיד. התפישה העומדת בבסיס התהליך היא שיש לחשוף את הידע הסמוי של חברי הסגל בארגונים ולהפכו לידע מכוון לפעולה שיוכל לעמוד לרשות הכול. בבתי הספר ניתן להשתמש בשיטה זו על מנת לחקור הצלחות ולעמוד מקרוב על מרכיבי ההצלחה והשלכותיה בחיי בית הספר.

(אלנבוגן פרנקוביץ’ .ש. , שמר .א. , רוזנפלד .י. ,2011 ),[13] נסמך על שלוש מתודות למידה הקשורות זו לזו: מתודה הראשונה: למידה מהצלחות העבר . המתודה השנייה: המסע בעקבות שאלת הלמידה . המתודה השלישית: הלמידה על הלמידה, המתודה לקידום הלמידה המתמשכת למען העשייה. – מטרתן של שלוש המתודות האלו היא לסייע באיתור ההצלחות שנחלו חברי מערכת ארגונית, למען הפקת ידע מכוון לפעולה שהוביל אליהן. בידע זה יש כדי לקדם את השגת מטרות המערכת ובכך גם לשפר את מצבם של האנשים שאותם הן משרתות. שילובן של שלוש המתודות יכול לסייע בהנחלת מנגנונים ללמידה מתמשכת. חשיבותה של הלמידה המתמשכת מתבטאת בחתירת חברי המערכות הארגוניות לשפר בהתמדה את פעילותם.

במוסד שננהל בעתיד אנו נסתמך על שלושת המתודות הלמידה מהצלחות שלדעתנו מאפשרות למערכות חברתיות לאתר סיפורי הצלחה בעשייה המקצועית, לזהותם באופן רטרוספקטיבי, שיטתי ומוסדר, תוך התמקדות בפעולות ובעקרונות פעולה שהובילו להצלחה, לתעדן בלשון “מכוונת לפעולה” ולהפיצן בקרב כל בעלי העניין במערכת. זאת, במטרה להגביר את הסיכויים להשגת תוצאות רצויות והצלחות גם בעתיד.

על פי הנלמד בקורס ובעבודה זו אנו נתמקד בארבעה נושאים עיקריים שלדעתנו הם בעלי החשיבות הגבוהה :עיצוב תמונת העתיד של בית הספר- חזון וניהול שינוי, הנהגת הצוות, ניהולו והתפתחותו המקצועית, התמקדות ביחיד , ניהול הקשרים בין בית הספר לקהילה.

בבליוגרפיה

-בית הספר “יחד” מודיעין- http://www.schooly.co.il/yachadmodiinelem

-חן .ד. (2006). בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך. הוצאת רמות, אוניברסיטת ת”א.

– נייר עמדה- בית הספר הניסויי “יחד” מודיעין – “יחד שבטי ישראל”: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Nisuyim/MerkazeyHafatza/mazeMerkazHafatza.htm

-אתר סקולי: http://www.schooly.co.il

-אתר מיתרים- http://www.meytarim.org.il/community

-קיני, ש. (2006) תשס”ו ,תלאביב : מכון מופ”ת.

– אלנבוגן פרנקוביץ’ .ש. , שמר .א. , רוזנפלד .י. ,2011 . קידום תהליכי למידה עם ארגונים:תדריך להיכרות עם הלמידה מהצלחות והלמידה המתמשכת. תל אביב מכון ברוקדייל.


[1] אתר בית הספר http://www.schooly.co.il/yachadmodiinelem

[2] חן .ד. (2006). בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך. הוצאת רמות, אוניברסיטת ת”א.

[3] – נייר עמדה- בית הספר הניסויי “יחד” מודיעין – “יחד שבטי ישראל”: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Nisuyim/MerkazeyHafatza/mazeMerkazHafatza.htm

[4] -אתר סקולי: http://www.schooly.co.il

[5] חן .ד. (2006). בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך. הוצאת רמות, אוניברסיטת ת”א.

[6] -אתר מיתרים- http://www.meytarim.org.il/community

[7] -חן .ד. (2006). בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך. הוצאת רמות, אוניברסיטת ת”א.

[8] -קיני, ש. (2006) תשס”ו ,תלאביב : מכון מופ”ת.

[9] -קיני, ש. (2006) תשס”ו ,תלאביב : מכון מופ”ת.

[10] -חן .ד. (2006). בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך. הוצאת רמות, אוניברסיטת ת”א.

[11] -חן .ד. (2006). בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך. הוצאת רמות, אוניברסיטת ת”א.

[12] -קיני, ש. (2006) תשס”ו ,תלאביב : מכון מופ”ת.

[13] – אלנבוגן פרנקוביץ’ .ש. , שמר .א. , רוזנפלד .י. ,2011 . קידום תהליכי למידה עם ארגונים:תדריך להיכרות עם הלמידה מהצלחות והלמידה המתמשכת. תל אביב מכון ברוקדייל.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון