עבודה בכלכלת בריאות-

עבודה בכלכלת בריאות-

מגיש:

ת.ז:

-הפעילות הרפואית שנבחרה היא- CTA בית החזה להדגמת העורקים הכליליים.

תיאור קצר- העורקים הכליליים או העורקים הקורונריים הם עורקים שמספקים דם לכל החלקים של הלב, כמו שריר הלב, ומערכת ההולכה. טרשת עורקים נפוצה בעורקים אלו והיא עלולה לגרום למחלת לב איסכמית. כאשר ישנו חשש של מחלה כלילית, מבצעים בדיקת CT לב, שממפה את העורקים הכליליים. בדיקת CT לב מאפשרת דימות עורקי הלב עצמם באופן בלתי פולשני.

1. העלויות של פעילות זו כוללות:

– העלות הכספית של שכר הרופא והטכנאי שמבצעים את הבדיקה

– עלות הציוד הרפואי שבאמצעותו מבצעים את בדיקת ה CT

– עלות הפסדי ימי עבודה של החולים, ובעקבות כך ירידה בפריון של המשק.

– עלות התרופות שאותן לוקח החולה.

– עלויות הביטוח הרפואי שבהן מבוטח החולה.

– עלות התשתיות הרפואיות שהכרחיות לביצוע הבדיקה, כמו מתקנים ומבנים רפואיים.

2. מחיר הפעילות במחירון משרד הבריאות הוא תעריף א'- 3,069 ₪.

3. הפעילות הרפואית הזו מועילה למטופל בכך שהיא עוזרת לאבחן את המחלה שלו, ולרפא אותו. הפעילות הזו מועילה למדינה בכך שהיא חוסכת לה בעלויות, שכן אלמלא אבחון מתקדם זה, החולים לא היו מאובחנים כראוי, והמחלות שלהם יכולות להסתבך ולעלות למדינה יותר כסף, בכך שהחולה יצטרך יותר ימי אשפוז, ויצרוך יותר תרופות. הפעילות הזו מועילה לחברות הביטוח בכך שהיא מוזילה להם עלויות, שכן פעולה רפואית מתקדמת זו עוזרת לאבחן בצורה טובה יותר את החולים, ובכך למנוע סיבוכים של המחלה, וכתוצאה מכך עלויות נוספות לחברות הביטוח, כגון ימי אשפוז נוספים, ותרופות נוספות. הפעולה הרפואית הזו מועילה לחברה בכך שהיא מספקת לחברה שירות רפואי מתקדם ויותר טוב, היא מספקת ביטחון ויכולת לאבחן את המחלה בצורה מהירה איכותית ולא פולשנית, זאת בהשוואה לדרכים האחרות לאבחן את מחלת טרשת העורקים בלב, שהן פולשניות ומסוכנות.

4. הביקוש לפעילות רפואית זו הוא קשיח ואינו תלוי כל כך במחיר. הסיבה לכך היא שהתחליפים לבדיקה זו הם מועטים, וגם כאשר יש תחליפים לבדיקה זו הם נחשבים לתחליפים לא איכותיים, משום שהפעולה לבדיקת עורקי הלב היא פולשנית ומסוכנת. המחיר של ההשתתפות העצמית של המטופל בגין פעולה רפואית זו כמעט ולא משפיע על הביקוש, משום שמדובר במקרים שמסכנים את חייו של המטופל. הרופאים גם יכולים להשפיע על הביקוש לפעולה זו, משום שכאשר הם מחליטים שהמטופל צריך את הבדיקה, המטופל יעשה את הבדיקה, ולכן יש להם שליטה על הביקוש לפעילות. סיבה נוספת לכך שהביקוש לפעולה זו הוא קשיח יכול להיות מחוסר אינפורמציה, או אינפורמציה חלקית שיש חמטופל, בגין אלטרנטיבות, או המצב הרפואי שלו.

5. הסיכון המוסרי משפיע על פעילות זו, בכך שאם פעילות רפואית זו הייתה בכיסוי מלא של חברות הביטוח הרפואי, או קופות החולים, או מסל התרופות, המטופלים ייטו לעשות את הבדיקה הזו יותר, וללא היסוס, מה שיגרום לעלייה בהוצאות של המבטחים ובהוצאה הלאומית לבריאות, ולכן יהיה שימוש עודף של פעילות זו, ללא הצדקה קלינית, התועלת השולית תהיה קטנה, ותהיה חלוקה לא יעילה של משאבי המדינה.

6. הטיית הבחירה משפיעה על פעילות רפואית זו בכך שמטופלים שנמצאים בסיכון גבוהה יותר ללקות במחלות לב, ייטו יותר לבטח את עצמם בגין פעילות רפואית זו, ואילו מטופלים שנמצאים בסיכון נמוך ללקות במחלות לב, ייטו פחות לבטח את עצמם בגין פעולה רפואית זו. עובדה זו היא כשל שוק, והיא גורמת להפסדים לחברות הביטוח, או לקופות החולים והמדינה.

7. חברות הביטוח וקופות החולים מנסות להתמודד עם כשל השוק של הסיכון המוסרי על ידי השתתפות עצמית של המבוטח כאשר הוא מבקש לעשות את הבדיקה בפועל. ההשתתפות העצמית יכולה להיות בתשלום ליחידה, בכל פעם שהמבוטח עושה את הבדיקה, המבוטח משלם סכום קבוע, תשלום אחוז קבוע מתוך סך העלות של הבדיקה הרפואית.

חברות הביטוח וקופות החולים מנסות להתמודד עם כשל השוק של הטיית הבחירה על ידי העלאת פרמיות הביטוח. לחברות הביטוח אין תמיד מידע מלא על המבוטח, ולכן חברות ביטוח מבקשות הצהרת בריאות, על ידי הצהרה זו חברות הביטוח יכולות לסווג את המבוטחים לקבוצות אקטואריות, כדי לנהל את הסיכון ולהעלות את הפרמיה למבוטחים המסוכנים. דרך נוספת שבה חברות הביטוח מתמודדות עם הטיית הבחירה היא על ידי הצבת תקרה לפוליסת הביטוח של המבוטח, זאת אומרת שהמבוטח יקבל תשלום רק עד סכום מסויים. דרך נוספת היא בחירה סלקטיבית של מבוטחים, דחיית המבוטחים המסוכנים, ונטייה לבטח רק אנשים בריאים ואמידים.

8. המדינה מתמודדת עם כשל השוק של הטיית הבחירה על ידי ביטוח חובה של האזרחים. בדרך זאת גם מי שאינו נמצא בסיכון מוגבר לחלות במחלות לב, יהיה מחוייב לבצע ביטוח רפואי, אשר יכסה את עלות הבדיקה, וכך לא יהיה מצב שהמבטח יפסיד, או שיצטרך להעלות את הפרמיה.

המדינה מתמודדת עם כשל השוק של הסיכון המוסרי על ידי אגרה ממשלתית או השתתפות עצמית של החולה, בכל פעם שהוא מבצע את הבדיקה

9. ההצעה שלי לשיפור השירות של CTA בית החזה להדגמת העורקים הכליליים, היא לחייב את כל מי שנמצא בקבוצת הסיכון לחלות במחלת לב, או בקבוצת סיכון שיש לה סיכוי גבוה לבצע בדיקה זו, לבטח את עצמו בביטוח חובה מיוחד, שיכלול עוד בדיקות אחרות שאותן צריכים חולי הלב, ולא רק הבדיקה הזו. בצורה זו יהיה לכל מי שנמצא בקבוצת סיכון לחלות במחלות לב, כיסוי לגבי כל בדיקות הלב שהוא יצטרך. ההשלכות הכלכליות של ההצעה הזו, הם שעלויות הבדיקה הזו למדינה ירדו, והטיית הבחירה והסיכון המוסרי יפחתו.