עבודה אקדמית סמינריון- האם גמלת הבטחת הכנסה מאפשרת קיום בכבוד?

נושא: חוק הבטחת הכנסה

שאלת המחקר:

האם גמלת הבטחת הכנסה מאפשרת קיום בכבוד?

ראשי פרקים:

1. הבטחת הכנסה- הגדרה וסקירה היסטורית של החוק ושל הגימלה בישראל.
2. הצגת המצב הנוכחי והשוואה מול המצב במספר מדינות בעולם.
3. הזכות לקיום בכבוד- אמות מידה לקביעת גובה הגימלה המינימלי
4. האם גימלת הבטחת הכנסה מבטיחה בטחון תזונתי?
5. אפקטיביות גימלת הבטחת הכנסה לצמצום העוני.
6. דיון ומסקנות.
7. ביבליוגרפיה

ביבליוגרפיה

1. חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980.
2. מבקר המדינה, דוח שנתי 65ג (2014), (אי מיצוי של זכויות חברתיות), 3-44.
3. בן ישראל, רות, ביטוח סוציאלי, כרך ב', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 1026.
4. קורא מ', גל ג', כהן ר', "מבט בינלאומי משווה על רשת הביטחון האחרונה בישראל", ביטחון סוציאלי 74, 43-69, 2007.
5. פז-פוקס, אמיר, רפורמת רווחה בין הקפיטליזם לפטריארכייה: על חוק ההסדרים התשס"ג- 2003 והקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה למובטלים צעירים ולאימהות חד-הוריות, עבודה, חברה ומשפט, 10, 339-361, 2004.
6. גל ג', דורון א', "מינימום לקיום בכבוד", 2014, סדרת "זרקורים על מדיניות חברתית" 1/2004 (האונ' העברית בי-ם) עמ' 1-11[r1] .
7. אנדבלד מ', ברקלי נ', פרומן א', גאליה א', גוטליב ד' (2014), "ביטחון תזונתי 2012- ממצאים סוציו־כלכליים עיקריים", פרסום מס' 115 בסדרת פרסומים של המוסד לביטוח לאומי.

---

 

מבוא

ישראל היא מדינת רווחה שמתפקידה לדאוג לאזרחים אשר לא מסוגלים לכלכל את עצמם באופן ראוי. אחת הדרכים של מדינת ישראל לדאוג לאזרחיה החלשים היא על ידי גימלת הבטחת ההכנסה. האשר למשפחה בישראל אין יכולת באופן זמני או קבוע הכנסות, המשפחה מקבלת הבטחת הכנסה שמטרתה שמטרתה לאפשר למשפחה רמת חיים מינימלית.

נשאלת השאלה מהן המטרות שמבקשת המערכת הסוציאלית בישראל לממש. המטרה העיקרית של המערכת הסוציאלית כולה, ושל גימלת הבטחת ההכנסה היא לאפשר קיום בכבוד של האזרח אשר לא מסוגל לכלכל את עצמו. המערכת הסוציאלית היא מערכת שהתפתחה וגדלה מאוד במאה העשרים, עקב התפתחותן של הכלכלות המודרניות, והגידול הנרחב באוכלוסיות העולם. בעקבות כך נוצר מצב שישנם הרבה אזרחים שנשארים בשולי החברה, ואין להם יכולת לדאוג לצרכיהם הבסיסיים.

מדינה שמגדירה את עצמה כמדינת רווחה, אחד התפקידים החשובים ביותר שלה היא לדאוג לשכבות החלשות באוכלוסיה, שכן זוהי המהות של מדינת רווחה. ולכן בחרנו להתמקד בעבודת מחקר זו בשאלת המחקר- האם גימלת הבטחת ההכנסה מאפשרת קיום בכבוד ?

כדי לענות על השאלה הזו נבדק המצב של גימלת הבטחת ההכנסה בישראל, לאחר מכן הושווה המצב למדינות שונות בעולם, נבדק האם הגימלה להבטחת הכנסה מעניקה ביטחון תזונתי למקבלי הקצבה, ולבסוף נסקרו ההשפעות ארוכות הטווח של הקצבה, כמו למשל האם הגימלה להבטחת הכנסה מצמצמת את ממדי העוני במדינת ישראל.

1. הבטחת הכנסה- הגדרה וסקירה היסטורית של החוק ושל הגימלה בישראל-

ישראל היא מדינה שמגדירה את עצמה כמדינת רווחה. חלק ממדיניות הרווחה של מדינת ישראל הוא החוק להבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי. מטרתו של החוק להבטחת הכנסה הוא לדאוג לכל אדם בישראל אשר לא מסוגל להבטיח לעצמו הכנסה למחיה, להכנסה ראויה שתספק את מחייתו של האזרח. קצבת הבטחת ההכנסה משולמת לאזרחים אשר אין להם הכנסה או אשר הכנסתם נמוכה לפי הקריטריונים של חוק הבטחת הכנסה, והם מתייצבים בלשכת התעסוקה באופן קבוע, ולא נמצאה להם תעסוקה בלשכת התעסוקה, או שנמצאה להם תעסוקה בשכר נמוך. ישנם מקרים יוצאי דופן שבהם האזרח אינו צריך להתייצב בלשת התעסוקה, כמו אסיר שעושה עבודות שירות, ואם לתינוק עד גיל שנתיים. הבטחת ההכנסה אינה יכולה להיות משולמת באופן רטרואקטיבי ולכן מגיש הבקשה צריך להזדרז ולא להתמהמה עם הגשת הבקשה, כי ככל שהזמן עובר התשלומים שמגיעים לו הולכים לאיבוד (חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980).

ישנם שני סוגים של תשלומים אשר משולמים במסגרת החוק להבטחת הכנסה, תשלום של הבטחת הכנסה ותשלום של השלמת הכנסה. הבטחת הכנסה היא תשלום של קצבה מלאה אשר משולמת לאנשים שלא מסוגלים להבטיח את מחייתם כגון חולים או נכים, והם אינם מקבלים כל קצבה אחרת. קצבת השלמת הכנסה היא קצבה חלקית המשולמת לאזרחים אשר אינם מסוגלים להגיע לרמה המינימלית של הכנסה אשר תאפשר להם מחייה מינימלית, כגון השלמה לשכר נמוך, לדמי אבטלה, תשלום מזונות ועוד (חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980).

עם קום המדינה ועד לשנות השבעים, הסיוע לאזרחים שלא יכלו לספק לעצמם הכנסה שתספק את מחייתם המינימלית נעשה דרך לשכות הסעד. הסיוע לאזרחים מעוטי יכולת לווה בטיפול פסיכולוגי חברתי של המבקשים סיוע, וזאת מתוך כוונה ורצון לתת כלים לאזרח להבטיח את הכנסתו המינימלית שתספיק למחייתו. הגישה במוסדות השלטון הייתה שמי שאינו יכול לספק את צרכיו הבסיסיים, אז יש לו בעיה פסיכולוגית או חברתית כלשהי שמפריעה לתפקודו. כלפי גישה זו הייתה ביקורת רבה, שכן גישה זו התעלמה מהמבנה של הכלכלה המודרנית, שכלל אבטלה מבנית, אינפלציה, ועוד השפעות מקרו כלכליות, שלא בהכרח תלויות באזרח הקטן (גל, ג'וני (2005)).

בעקבות הביקורת, במהלך שנות השבעים החלו תהליכים במטרת לפצל בין הסיוע הפסיכולוגי חברתי לבין הסיוע הכלכלי שאליו נזקקו האזרחים, ובשנת 1980 נחקק חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, שהעביר את הסמכות על תשלום דמי הבטחת הכנסה מלשכות הסעד למוסד לביטוח לאומי. לפני חקיקת החוק, שיקול הדעת לגבי גובה הסיוע שיקבלו הנזקקים היה נתון בידי פקידי לשכת הסעד, ואולם לאחר חיקוק החוק, נקבעו כללים אחידים למתן סיוע לאזרחים הזקוקים לסיוע, ובכך הקלו על מקבלי הקצבאות, ועל פקידי הממשלה. שינוי חשוב נוסף שגרם לו החוק, הוא שהסמכות למתן קצבאות לנזקקים להבטחת הכנסה הועבר מהרשויות המקומיות לסמכות מרכזית אחת,ובכך פתר את בעיית האפליה שהייתה, בעקבות כך שברשויות מסומיות היו גירעונות תקציבים, ובכך נפגעו מקבלי הקצבאות, בעקבות חקיקת החוק, כולם נהיו שווים בפני החוק, בנוגע לקבלת הקצבה להבטחת הכנסה. בעקבות חקיקת החוק להבטחת הכנסה חל גידול משמעותי במספר המשפחות אשר מקבלות הבטחת הכנסה. הגידול המשמעותי ביותר היה בשנות התשעים, וזאת בעקבות תחולת זכאותם להבטחת הכנסה של העולים החדשים אשר הגיעו מברית המועצות (גל, ג'וני (2005)).

2. הצגת המצב הנוכחי והשוואה מול המצב במספר מדינות בעולם-

בחברה מודרנית מפותחת, הכנסתו הכלכלית של הפרט מהווה כגורם המרכזי אשר מספק את מחייתו של הפרט, ואת קיומו הבסיסי. עם התפתחותה של הכלכלה המודרנית, התרבו המקרים שבהם האזרחים של המדינה מגיעים למצבי חיים אשר לא מאפשרים להם להגיע ליכולת עבודה, אשר תספק להם את כיסוי עלויות המחיה הבסיסיות ביותר שלהם (קורא מ', גל ג', כהן ר' 2007).

העיקרון המשותף למרבית המדינות אשר מחשיבות את עצמן למדינות רווחה, ויש להם חוק להבטחת הכנסה, הוא שהחוק נועד למניעת עוני והבטחת קיום בסיסי. אולם ההגדרה של עוני ומהי הרמה המינימילת שאותה האדם צריך על מנת לקיים את עצמו בכבוד שונים מאוד ממדינה למדינה. היחס להבטחת הכנסה במדינות השונות, נע בין הבטחה של הכנסה שתבטיח את ההישרדות של האדם, לבין מדינות שרואות בהבטחת הכנסה, כמינימום הנדרש על מנת שהאדם יקיים את עצמו בכבוד ביחס למה שמקובל באותה מדינה, ולכן הבטחת ההכנסה במדינה כזאת יכולה להיות די גבוה יחסית. כך למשל בשוודיה, גרמניה, דנמרק צרפת וישראל, המדיניות שלפיה נקבעת גובה הקצבה להבטחת הכנסה היא מדיניות יחסית, זאת אומרת ביחס לשכר הממוצע במשק, ואילו במדינות בריטניה, ארה"ב וספרד, המדיניות לקביעת גובה הקצבה להבטחת הכנסה היא מדיניות מוחלטת, שמחשבת מה הסכום הדרוש לקיומו הפיזי של האזרח, ובהתאם לכך הקצבה נקבעת, ולכן כהשכר הממוצע במדינות אלה עולה, קצבאות הבטחת ההכנסה לא עולות. שתי הגדרות אלה של גובה קצבת הבטחת ההכנסה הן לא הגדרות מוחלטות, וישנן הרבה מדינות שנמצאות באמצע ביחס לשתי הגישות, שמשלבות ביחד, בתמהילים שונים, את שתי הגישות (קורא מ', גל ג', כהן ר' 2007).

בקשר לשאלה מיהי האוכלוסייה שזכאית לרשת הביטחון של הבטחת ההכנסה, ברבות מהמדינות ישנה ההגדרה שקובעת שמי שאינו מסוגל לעבוד ולספק את צרכיו הכלכליים, שיאפשרו לו מחיה בסיסית, זכאי להבטחת הכנסה. אבל במדינות רבות ישנן אוכלוסיות שלא זכאיות להבטחת ההכנסה, וההגדרה של אוכלוסיות אלה יכולה להשתנות ממדינה למדינה. אוכלוסייה שכיחה שלא זכאית לרשת הביטחון של הבטחת ההכנסה היא האוכלוסייה של המהגרים, וחסרי התושבות במדינה, לעובדה זו ישנה השפעה רבה, משום שבעת המודרנית ההגירה בין המדינות היא גבוה יחסית למה שהיה בעבר (קורא מ', גל ג', כהן ר' 2007).

ההגדרות של מיהי האוכלוסייה הזכאית להבטחת הכנסה ומיהי האוכלוסייה שאיננה זכאית, משפיעה על היקף הכיסוי של המדינה של אלה התושבים אשר אין ביכולתם להבטיח את הכנסתם הבסיסית ביותר. כך למשל המדינות שיש להם את הכיסוי הרחב ביותר של הבטחת הכנסה לאוכלוסייה שלא מסוגלת לקיים את עצמה בצורה הבסיסית ביותר הן בריטניה ושוודיה. במדינות אלה כל שוהה חוקי, אפילו אם הוא לא אזרח או תושב, זכאי קצבת הבטחת הכנסה שתספק את צרכיו המינימלים. הדוגמה ההפוכה לכך היא ארה"ב, שבה הכיסוי של האוכלוסייה שלא יכולה לכלכל את עצמה הוא מינימלי, וישנם תנאים מחמירים לקבלת הקצבה, כמו למשל הוכחת תושבות חוקית לאחר חמש שנות שהיה בארצות הברית. בין שתי מדינות אלה שנמצאות בשתי הקצוות של הסקאלה ישנן מדינות רבות שנמצאות בטווח הביניים, ורמת הכיסוי שלהן של האוכלוסייה הנזקקת היא שונה ממדינה למדינה (קורא מ', גל ג', כהן ר' 2007).

3. הזכות לקיום בכבוד- אמות מידה לקביעת גובה הגימלה המינימלי-

כדי לספק לאזרחים במדינת רווחה את האמצעים המינימלים כדי לקיים את עצמם, יש להגדיר מהם האמצעים הכלכליים המינימלים אשר יאפשרו לאזרח שאין ביכולתו לעבוד, לקיים את עצמו בכבוד. ההגדרה של מהם האמצעים המינימליים אשר יספיקו לאזרח על מנת לקיים את עצמו בכבוד משתנים ממדינה למדינה. עם השנים נעשו ניסיונות שונים, בדרכים שונות, על מנת להגדיר מהם האמצעים המינימלים הדרושים לאזרח החלש על מנת לקיים את עצמו בכבוד ( גל ג', דורון א', 2014).

בארצות הברית הוגדרה הרמה המינימלית לקיום בכבוד, על ידי כלכלנים שהתמחו בתחום, ורמה זו הוגדרה כ"פוברטי טרשהולד"- הרמה המינימלית לעוני. הגדרה זו נמצאה מתאימה גם על ידי האיחוד האירופי בשנות האלפיים, שהחליט לאמץ הגדרה זו ולהמליץ למדינות השונות באיחוד לאמצה גם הם. ההגדרה של הרמה המינימלית למחייה בארצות הברית הוגדרה כקביעה ערכית שצריכה להיות מוכרת על ידי הממשלה, התפיסה של הרמה המינימלית למחיה צריכה להיות תפיסה חברתית בעלת תמיכה ציבורית רחבה לגבי הצרכים המינימלים הסבירים לחיים באותה החברה ( גל ג', דורון א', 2014).

בחלק מהמדינות הקביעה לגבי מהי הרמה המינימלית למחייה, נקבעת על ידי גורמים ממשלתיים ופוליטיים, ובחלק מהמדינות הקביעה לגבי הרמה המינימלית הדרושה למחייה נקבעת על ידי גורמים סוציאלים המופקדים על העזרה הסוציאלית לציבור, במצב זה כאשר עלות המחיה המינימלית נקבעת על ידי המפקדים על העזרה הסוציאלית היא מצב יותר סביר, משום שפקידים אלה יותר מודעים לצרכים הבסיסיים של האזרח שזקוק לסיוע. במדינות אחרות, הדרך שבה נקבעת רמת המינימום של העזרה להבטחת הכנסה נקבעת על ידי משא ומתן בין הממשלה לבין ארגונים מקצועיים במדינה, והוא ייצג משא ומתן בין הממשלה לבין העובדים במדינה ( גל ג', דורון א', 2014).

כאשר הרמה המינימלית לקביעת הבטחת ההכנסה נקבעת כדי לקיים את צרכיו הבסיסיים של האזרח הנזקק, הדבר נעשה על ידי חישוב ההוצאה של המשפחה הממוצע, ולפי כך נגזר ממנה רמת הבטחת ההכנסה לנזקק. כאשר רמת הבטחת ההכנסה המינימלית נקבעת בהתאם לרמת החיים הממוצעת של החברה, אזאי רמת הבטחת ההכנסה נגזרת מההכנסה של המשפחה הממוצעת ובהתאם לכך נקבעת הבטחת ההכנסה ( גל ג', דורון א', 2014).

כאשר החישוב נעשה בהתבסס על ההוצאה הממוצעת במשק, החישוב נעשה בהתחלה בהתבסס על מצרכי המזון הבסיסיים שהאדם יכול לצרוך, אולם עם השנים בעקבות ביקורת מצד אנשי אקדמיה וכלכלנים, החישוב המתבסס על ההוצאה במשק, הכליל בתוכו גם הוצאות גם הוצאות ביגוד והוצאות מגורים. לעומת זאת הגישה השניה שמתבססת על ההוצאה וההכנסה הממוצעת של הציבור, מחשבת כמה מוציאה משפחה ממוצעת, וכמה היא מכניסה, וגוזרת מכך את הבטחת ההכנסה. שיטה זו כוללת בתוכה גם הוצאות מעבר לביגוד ומזון, כמו מוצרי מותרות, שאותם מוציאה המשפחה הממוצעת ( גל ג', דורון א', 2014).

4. האם גימלת הבטחת הכנסה מבטיחה בטחון תזונתי ?

סוגיית הביטחון התזונתי מהווה בעיה משמעותית בישראל, מדינה המגדירה את עצמה מדינת רווחה. ישראל היא מדינה מפותחת כלכלית ויש בה רמת חיים גבוה, והיא חברה במדינות המפותחות של ה OECD, ולכן מן המצופה שבמדינה כמו ישראל יהיה ביטחון תזונתי לאזרחיה הנזקקים לכך, אך בישראל אין ביטחון תזונתי מספק. בדוח של הביטוח הלאומי במחלקת מינהל המחקר והתכנון לשנת 2011, נמצא שבישראל ישנם קשיים בנגישות למזון הנובעים מקשיים כלכליים (גוטליב ד' (2014)).

לפי (גוטליב ד' (2014)), אי הביטחון התזונתי נובע מכישלונה של המשפחה לנווט בין הוצאות חיוניות לא גמישות במשק הבית, לבין הוצאות חיוניות גמישות. כך למשל משפחה שנמצאת במצוקה כלכלית, באופן אוטומטי מצמצמת בהוצאות המזון שלה, ואילו ההוצאות שהן לא גמישות כמו שכר דירה וחשמל, היא לא מצמצמת בהוצאות אלו בכלל, וכך נוצר מצב שלמשפחה אין ביטחון תזונתי.

תופעת אי הביטחון התזונתי מתגברת כאשר מדובר במשפחות מרובות ילדים, במשפחות אלה הפגיעה של הי ביטחון התזונתי היא הקשה ביותר, שכן ברור לכל שביטחון תזונתי הוא תנאי בסיסי חשוב ביותר לילדים קטנים. הביטחון התזונתי לילדים קטנים הוא חשוב משום שבלי ביטחון תזונתי הילד הקטן לא יוכל להתמקד בלימודיו ובהשכלתו, על מנת שיהיה לו את הבסיס לעתיד השכלתי ותעסוקתי (אנדבלד מ' ושותפיו, 2014 ).

הנתונים מראים שרמת המשפחות שמקבלות קצבה על מנת לתת להם ביטחון תזונתי היא הרבה יותר גבוהה מקשישים אשר מקבלים קצבת זקנה ואין להם ביטחון תזונתי. הבדלים אלה נובעים בעיקר מהעובדה שקצבת הזקנה היא הרבה יותר גבוה מהקצבאות שמקבלות המשפחות עם הילדים על מנת לתת להם ביטחון תזונתי. הנתונים גם מראים שאי הביטחון התזונתי הולך יד ביד עם ממדי העוני במדינה, ככל שרמת העוני עולה במדינה, כך גם עולה מספר האנשים שאין להם ביטחון תזונתי ראוי (גוטליב ד' (2014)).

על ההגדרה הבינלאומית, של ארגון הבריאות העולמי, ההגדרה של אי ביטחון תזונתי מורבת משלושה מרכיבים שונים- זמינות המזון,שמשמעותו שלה היא היכולת לספק מזון בכמות מספקת באופן עקבי, נגישות למזון, המשמעות של מרכיב זה היא שיש למשפחה את המשאבים הכלכליים לספק למשפחה את כמות המזון המספקת שהיא צריכה, שימוש במזון, המרכיב הזה משמעותו היא שלמשפחה יש את תנאי התברואה המתאימים, ההגיינה הראויה, ושיש למשפחה את היכולת להשתמש במזון בצורה ראויה. החשש לאי ביטחון תזונתי מתעורר בדרך כלל במדינות מפותחות, שבהן העוני או האי שיווין הכלכלי הוא יחסית גבוה, זאת למרות הרמה הכלכלית הבוה שמצויה באותן מדינות, ושרמת החיים הממוצעת של המשפחה הם יחסית גבוהים, ואולם עדיין במדינות אלה ישנו חשש מאי ביטחון תזונתי שיפגע בחלק גדול מהאוכלוסיה. היקף אי הביטחון התזונתי בישראל הוא מהגדולים ביותר במדינות המפותחות, וזאת בעיקר בשל העובדה שהיקף העוני בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות (גוטליב ד' (2014)).

5. אפקטיביות גימלת הבטחת הכנסה לצמצום העוני-

האם הקצבאות במדינת ישראל וביניהן גימלת הבטחת ההכנסה מפחיתות את ההיקף של השכבות העניות בישראל, או שמא הן רק תרופת אקמול שנותנת פתרון זמני, ובפועל הן עושות נזק לטווח הארוך, בכך שהן נותנות תמריץ שלילי למקבליהן לא לצאת לעבודה ?

ישנה דעה רווחת שסוברת שהבטחת הכנסה מגשימה רק את היעדים קצרי הטווח שלה, ולא רק שהיא לא מגשימה את היעדים ארוכי הטווח שלה, אלא היא גם תורמת לשימור המצב הקיים, בכך שהיא יוצרת תלות של השכבות החלשות בתשלומי הקצבאות, ויוצרת מעגל שחוזר על עצמו. מצב זה נקרא מלכודת הרווחה, שזהו מקרה פרטי של מלכודת העוני או מעגל העוני. במצב זה לפרט ישנו תמריץ כלכלי חזק להישאר תלוי בתשלומים שהוא מקבל ממערכת הרווחה (חכם י. הולנדר נ. (2015)).

כאשר ישנו הפרש קטן בין הקצבה להבטחת הכנסה לבין ההכנסה מעבודה בשכר נמוך, מצב זה לא מייצר תמריץ לאזרח שנזקק לסיוע לצאת לעבודה, ולפעמים אף מהווה תמריץ שלילי ליציאה לעבודה במקרים שבהם ההוצאות הכרוכות ביציאה לעבודה, מקטינות את ההכנסה מעבודה לרמה יותר נמוכה מהקצבה להבטחת הכנסה (חכם י. הולנדר נ. (2015)).

רבים ממקבלי הקצבה להבטחת הכנסה הם אנשים שלא מסוגלים לעבוד באופן כרוני, כמו נכים, קשישים, חוסר כישורים וכדומה, אנשים אלה לא חל לגביהם העיקרון של מלכודת הרווחה, העיקרון מתייחס רק לאנשים שיש ביכולתם לעבוד באופן כללי, אולם באופן זמני נבצר מהם מלעבוד או לעבוד באופן מלא (חכם י. הולנדר נ. (2015)).

האפקטיביות של צמצום העוני על ידי הבטחת ההכנסה ניתנת לשיפור על ידי שינוי והתאמה של גודל הקצבה, כדי להימנע ממלכודת הרווחה. קיומה של מלכודת הרווחה תלוי במידה רבה בגובה הקצבה של הבטחת ההכנסה, וההפרש בינה לבין שכר המינימום, שכן כאמור מלכודת הרווחה מתקיימת כאשר ההפרש בין השניים הוא קטן. ולכן הפרתון המיידי למלכודת הרווחה הוא להגדיל את הפער בין הבטחת ההכנסה לבין שכר המינימום, בין אם על ידי הורדת קצבת הבטחת הכנסה, ובין אם על ידי העלאת שכר המינימום (חכם י. הולנדר נ. (2015)).

ישנם עוד פתרונות לפתירת מלכודת הרווחה, והם שהממשלה יכולה להפחית את המיסים המוטלים על בעלי ההכנסות הנמוכות, כך שיווצר מצב שבו הרווח נטו שישאר בידי בעל ההכנסה הנמוכה יהיה יותר גבוה. פתרון אחר הוא לא לשלול את קצבאות הבטחת ההכנסה גם לאלו שעובדים בשכר מאוד נמוך, או לאלו שעובדים במשרה חלקית, כך יווצר מצב שלמקבל הבטחת ההכנסה יהיה תמריץ חיובי לצאת לעבוד, מפני שאז יווצר לו רווח כלכלי ממשי (חכם י. הולנדר נ. (2015)).

הורדת הבטחת ההכנסה לרמה כזאת שתאפשר את יציאתם לעבודה של האזרחים שלא עובדים, לא מספיקה לבדה לצמצום רמת העוני, במקביל צריכים להינקט צעדים נוספים אשר יבטיחו את צמצום העוני. כך למשל ישנם הרבה אנשים שלא עובדים לא רק משום שאין להם תמריץ חיובי לצאת לעבוד, אלא משום שאין להם את הכישורים הנדרשים לעבודה, במקרה כזה יש לעבוד על התשתית של ההון האנושי ולתת הכשרה מתאימה לאנשים על מנת שיוכלו למלא את תפקידם בעבודה הנדרשת. סיבה נוספת יכולה להיות סיבה מקרו כלכלית כלשהי שגורמת לאנשים להיות מחוסרי עבודה, כך למשל בכל משק ישנה אבטלה חיכוכית באופן מתמיד, שגורמת למספר מסוים של אנשים להיות ללא עבודה, הממשלה צריכה לפעול את מנת לטפל בסיבות מקרו כלכליות אלו (חכם י. הולנדר נ. (2015)).

דיון ומסקנות

הממצאים העיקריים במחקרנו מעידים על כך שהגמלה להבטחת הכנסה לא מאפשרת למי שמקבל אותה לקיים את עצמו בכבוד. אחת הסיבות לכך היא שכפי שראינו בסקירת הספרות, אמות המידה לקביעת גובה הבטחת ההכנסה הם לא תמיד אמות מידה שמאפשרים למשפחה צעירה לספק את כל צרכיה הבסיסיים. כך למשל בבואה של מדינה מסוימת לקבוע את גובה הגימלה להבטחת הכנסה, המדינה מתבססת על חישוב שלוקח בחשבון הוצאה דרושה על מנת שהאזרח ישרוד, ולא בהכרח חישוב שנותן לאזרח את רמת החיים הממוצעת או קצת פחות ממוצעת ממה שמקובל באותה מדינה, באופן יחסי לרמה הכלכלית שישנה במדינה. כך יוצא מצב שאזרח שאינו עובד באופן זמני או קבוע, מקבל קצבה להבטחת הכנסה, אולם היא מאפשרת לו רק לשרוד, אבל הוא לא יחיה את החיים הנורמלים שמקובלים במדינתו, ומצב זה יוצר תחושה של קיום, אבל לא בכבוד, משום שהאזרח מרגיש נחות מאחרים.

בנוסף על כך ראינו בסקירת ספרות, שגם יכולתה של גימלת הבטחת ההכנסה לתת ביטחון תזונתי למקבלי הקצבה מוטלת בספק. כך למשל ראינו שאחוז גדול ממקבלי קצבת הבטחת ההכנסה הם משפחות צעירות שאין ביכולתם, באופן זמני או באופן קבוע לייצר הכנסה, משפחות אלה הן בדרך כלל משפחות מרובות ילדים, במצב כזה משפחה שמקבלת קצבה להבטחת הכנסה שהיא ממילא קצבה נמוכה יחסית, עלולה להיקלע למצב של חוסר ביטחון תזונתי, זאת משום שלמשפחה ממוצעת ישנם הרבה הוצאת קשיחות וקבועות, אשר לא ניתנות לשינוי, כמו שכר דירה וחשמל, וכך נוצר מצב שמשפחה מרובת ילדים תשלם קודם כל את תשלומיה הקשיחים, ותפחית את ההוצאות מתשלומי המזון, שהם הוצאות יותר גמישות.

בנוסף לכך ראינו במחקר שגימלת הבטחת הכנסה משיגה רק את היעדים קצרי הטווח השלה, וגם זה שנוי במחלוקת, ואילו את היעדים לטווח הארוך, של צמצום העוני הכללי במשק, היא לא משיגה, ואף יוצר מעגל שנקרא מלכודת הרווחה, שנוצר כאשר ישנו פער נמוך בין קצבת הבטחת ההכנסה לשכר מינימום. עובדה זאת שקצבת הבטחת הככנסה עוזרת לשמר את המצב, ויוצרת מעגל עוני, מכניסה עוד ועוד אנשים למעגל הרווחה, וכך היא לא מאפשרת קיום בכבוד של האזרחים החלשים לטווח הארוך, ולא רק לטווח הקצר.

מסקנה חשובה שהוסקה ממחקר זה היא שבכדי לצמצמם את מעגלי העוני, ולאפשר לשכבות שלמות באוכלוסיה להתקיים בכבוד על ידי כך שלא יכנסו מלכתחילה למלכודת הרווחה, היא שיש לטפל בבעיות שורשיות במשק שגורמות לאנשים מלכתחילה להגיע למצב שבו הם נזקקים לסיוע של הבטחת ההכנסה. בעיות אלה הן בעיות מקרו כלכליות שקיימות בכל משק, כמו אבטלה חיכוכית שקיימת בצורה מתמדת, ויש לפעול על מנת לשמור אותה ברמת המינימום, מיתון גבוהה שישנו במשק, חוסר הכשרה מתאים של העובדים במשק, ועוד.

מחקר המשך למחקר זה יכול להיות מחקר שיבדוק מהי הרמה האופטימלית והמאוזת של גימלת הבטחת ההכנסה שמצד אחד תאפשר קיום בכבוד של מקבלי הקצבה, ומצד שני תתן תמריץ למקבלי הקצבה, לצאת לעבוד ולא להמשיך ולקבל את הקצבה, או שילובה של הבטחת ההכנסה עם עוד כלים, שישיגו שתי מטרות אלה.

ביבליוגרפיה

1.            חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980.

2.            מבקר המדינה, דוח שנתי 65ג (2014), (אי מיצוי של זכויות חברתיות), 3-44.

3.            בן ישראל, רות, ביטוח סוציאלי, כרך ב', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 1026.

4.            קורא מ', גל ג', כהן ר', "מבט בינלאומי משווה על רשת הביטחון האחרונה בישראל", ביטחון סוציאלי 74, 43-69, 2007.

5.            פז-פוקס, אמיר, רפורמת רווחה בין הקפיטליזם לפטריארכייה: על חוק ההסדרים התשס"ג- 2003 והקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה למובטלים צעירים ולאימהות חד-הוריות, עבודה, חברה ומשפט, 10, 339-361, 2004.

6.            גל ג', דורון א', "מינימום לקיום בכבוד", 2014, סדרת "זרקורים על מדיניות חברתית" 1/2004 (האונ' העברית בי-ם) עמ' 1-11 .

7.            אנדבלד מ', ברקלי נ', פרומן א', גאליה א', גוטליב ד' (2014), "ביטחון תזונתי 2012- ממצאים סוציו־כלכליים עיקריים", פרסום מס' 115 בסדרת פרסומים של המוסד לביטוח לאומי.

8.  גל, ג'וני (2005). ביטחון סוציאלי בישראל. ירושלים: מאגנס

9. חכם י. הולנדר נ. (2015). כיצד מדיניות ממשלתית מתערבת באמצעות קיצוצי קצבאות תשפיע על הגדלת שיעור התעסוקה ? המרכז הבינתחומי הרצליה. עמ' 1 -25 .