Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

סמינר- אתה צריך אהבה חדשה? סמינר על רגשות, אהבה, כלכלה ומסחור

סמינר- אתה צריך אהבה חדשה

הקורס: סמינר- אתה צריך אהבה חדשה? סמינר על רגשות, אהבה, כלכלה ומסחור

המרצה: דר’ מוטי גיגי

מגישה:

תאריך:

תוכן עניינים

מבוא-. 3

סקירת ספרות. 4

המדיה המודרנית החדשה- 4

סוגי המדיה החברתית. 5

דור ה Z- 5

העידן הפוסט מודרני וקפיטליזם. 6

הקפיטליזם והרשתות החברתיות. 8

השפעת הקפיטליזם על בני נוער. 9

אהבה ומתבגרים פוסט מודרניים. 10

מיניות ומדיה החברתית- 11

מתודולוגיה-. 13

ממצאים-. 16

1. הרשתות החברתיות הן הדרך המועדפת לנהל את קשריהם החברתיים של בני הנוער- 16

2. חיפוש אהבה וזוגיות דרך המדיה החברתית. 17

3. תפיסת מיניות שטחית. 18

4. סטטוס חברתי תלוי מדיה חברתית- 19

5. מסחור של המיניות והגוף- 21

6. דימוי גוף שלילי/ אידיאל יופי גבוהה- 22

7. תפיסת אהבה פרגמטית- 23

דיון וסיכום-. 24

ביבליוגרפיה. 27

מבוא-

התגברות השפעתה של הטכנולוגיה על חיינו בעת המודרנית, מעלה שאלות רבות לגבי מהי השפעתם ארוכת הטווח של הטכנולוגיה והאינטרנט על חיי בני האדם, והאם ההתגברות המואצת וחסרת התקדים של הטכנולוגיה יכולה להזיק לחברה האנושית. ההשפעה ארוכת הטווח של הטכנולוגיה יכולה להתגלות רק בדיעבד, מחקרים אמנם יכולים לנסות ולנבות את השפעתה, אך ניתן לדעת את השפעותיה רק לאחר שהיא מתרחשת.

אחת התופעות הבולטות בעת האחרונה להתקדמותה המהירה של הטכנולוגיה, היא התופעה של העלייה בשימוש ברשתות החברתיות, והשימוש בסמארטפונים הנלווה לה. המדיה החברתית השפיעה בצורה מהותית על האידיאלים השונים בחברה האנושית, על התרבות, על הכלכלה, ועל התקשורת הבינאישית של בני האדם.

החשיפה הגבוהה לרשתות החברתיות מגבירה את החשיפה לתרבות המערבית קפיטליסטית, בהתאם לכך משנה את הערכים של בן הנוער. החשיפה הזאת לתרבות המערבית קפיטליסטית יכולה להשפיע על תפיסות של אהבה ומיניות, בייחוד אצל נערים, שלא מכירים משהו אחר, חוץ מהחשיפה הגבוהה הזאת לרשתות החברתיות, אינטרנט וטכנולוגיה.

בסקירת הספרות המחקרית אנו נבדוק מהי המדיה החדשה שהגיעה בעקבות מהפכת האינטרנט והטכנולוגיה, אעלו סוגי מדיה חברתית קיימים, מיהו דור ה Z , העידן הפוסט מודרני והקפיטליזם, הקפיטליזם והרשתות החברתיות, השפעת הקפיטליזם על בני נוער, ואהבה ומתבגרים  בעידן הפוסט מודרני.

בעבודת מחקר זו אנו נבדוק כיצד השפיעה העלייה הדרמטית בשימוש ברשתות החברתיות, על תפיסת האהבה, הרומנטיקה, והמיניות של בני הנוער. בחרנו להתמקד בבני הנוער, משום שבני הנוער שחיים כיום, נחשבים לדור ה Z, דור שנולד לאחר מהפכת האינטרנט, והאינטרנט והטכנולוגיה היו זמינים לו כבר בגיל מאוד צעיר, ונשאלת השאלה כיצד השפיעה חשיפה זו על הדור הצעיר.

השערת המחקר היא שלאורך השנים חל שינוי באידיאל האהבה, הרומנטיקה והמיניות. רציונל המחקר הוא שהתגברות השימוש ברשתות החברתיות בשנים האחרונות גרמה לשינוי משמעותי בנורמות החברתיות, במבנה החברתי, בהבניית המציאות, בתפיסת ערכי אהבה ומיניות, ובדרך שבה האנשים מתקשרים אחד עם השני. השפעתם של הרשתות החברתיות היא יותר מהותית על אנשים צעירים, אשר לא הכירו עולם שאין בו רשתות חברתיות, ולכן, בשבילהם זוהי ברירת המחדל. לכן מטרתו של מחקר זה לבדוק מהי תפיסתם של בני נוער לגבי ערכים כמו זוגיות, אהבה, מיניות ורומנטיקה.

שיטת המחקר שבה ננקוט תהיה באמצעות ריאיון אישי שיערך עם בני הנוער אשר משתמשים באופן קבוע ברשתות החברתיות. לאחר מכן יבוצע ניתוח תימטי של הריאיונות, ואנו ננסה לזהות מוטיבים שחוזרים על עצמם במהלך הראיונות עם בני הנוער. לבסוף אנו נבצע דיון בממצאי המחקר, ונשווה אותם לסקירה הספרותית, ולמחקרים הקודמים בנושא.

סקירת ספרות

המדיה המודרנית החדשה-

דרכי התקשורת של אנשים זה עם זה השתנו דרמטית בעת המודרנית. השינוי בא לידי ביטוי באופן שבו האנשים מעבירים מידע אחד לשני, על עצמם, על אנשים אחרים, ועל כל דבר אחר שמעניין אותם. המדיה החדשה כוללת שלל פלטפורמות שבהן האנשים מתקשרים אחד עם השני, בין אם אלה פלטפורמות חברתיות, ליצירת קשרים חברתיים, או פלטפורמות קמעונאיות כמו איביי ואמזון, או פלטפורמות לצריכת תרבות ופנאי כגון יוטיוב וויקיפדיה. הצרכנים עושים שימוש בפלטפורמות אלה באמצעות מחשבים טאבלטים סמארטפונים וכלים נוספים המאפשרים להם להעביר את המידע בזמן אמת ובמהירות שיא (Barthel, M. Shearer, E. Gottfried, J. 2015.)

אחד המאפיינים המרכזיים של המדיה החדשה, הוא שהיא מאפשרת תפוצה רחבה של מידע בקלות יחסית. אופיה הדיגיטלי של המדיה החדשה נותן לאנשים את האפשרות להפיץ מידע ורעיונות לכל העולם, תוך עקיפת גורמי שלטון מסורתיים מרכזיים, כגון הממשלה והתקשורת הממוסדת הישנה, וכל זאת בעלויות מאוד נמוכות. כל אדם אשר מחובר לאינטרנט יכול להפיץ את רעיונותיו באופן דיגיטלי ובקלות רבה יחסית (כהן-אביגדור, נ. וליימן-ווילציג, ש. 2003).

תופעה בולטת במדיה החדשה היא שהיא מאפשרת למשתמש להיות פעיל ואקטיבי במדיה, בניגוד לעבר כאשר המשתמש היה רק צרכן של מידע כעת, המשתמש החדש לא רק צורך את המידע, אלא גם יוצר אותו ומפיץ אותו, הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בתגובות לכתבות ופוסטים, ועד ליצירה ויוזמה של פוסטים משל עצמו ורעיונות חדשים. בכך המשתמש בעצם יכול לבטא את דעתו ולהשפיע על אחרים. החלק הזה של המדיה נקרא  WEB 2.0(Reisdorf, B. Blank, G. 2012).

אחד מהשינויים הבולטים שעשתה המדיה החדשה הוא שהיא הפכה את המידע שמבצעים האנשים שמשתמשים באינטרנט לגלוי ופתוח לכולם. המידע על המשתמש יכול להיות חשוף בקלות, אלא אם המשתמש עושה יוזמה להסתיר את המידע עליו, וגם זה לא תמיד אפקטיבי. המידע על המשתמשים יכול להיאסף, ויכול להיעשות בו שימוש לצרכים עסקיים, כגון פרסום ומסחר, או למטרות זדוניות, שיכולות לפגוע בציבור, כמו השפעה על דעת הקהל לפני בחירות, או מטרות טרוריסטיות (Panagiotis, T. M., Eni, M. 2012).

עוד מאפיין שישנו למדיה החדשה הוא שהיא יכולה לארגן ולשמר את המידע שמצטבר בה לטווח הארוך. בעוד שבעבר המידע שהיה עובר במדיה המסורתית, לא היה נשמר בצורה טובה, והיה צורך לשמר אותו בצורה יזומה ואקטיבית, כגון ארכיונים של עיתונים, במדיה החדשה, המידע שמועלה לרשת משתמר באופן אוטומטי, בלי מאמץ מיוחד, ויכול להשתמר לשנים ארוכות. בנוסף לכך  עם התפתחותהסמארטפונים והטאבלטים, המידע שמשתמר ברשת יכול להיות נגיש לכל אחד, ומכל מקום בעולם אשר מחובר לרשת האינטרנט, מדובר במהפכה של ממש שמייעלת באופן ניכר את התקשורת בין בני האדם (Reisdorf, B. Blank, G. 2012).

סוגי המדיה החברתית

ישנם כמה סוגים של מדיה חברתית, אשר לכל אחד מהסוגים הללו ישנם מאפיינים שונים ומטרות שונות. הסוג הראשון של המדיה החברתית הוא פרוייקטים שיתופיים. סוג זה של מדיה חברתית מאפשר חילופי תוכן בין המשתמשים בצורה הבסיסית ביותר, ומטרתו של סוג זה יכולה להיות שונה ומגוונת, בדרך כלל, פרויקט שיתופי יכול לבחור כל מטרה שהוא מעוניין בה. דוגמה לפרוייקט שיתופי יכולה להיות אתר ויקיפדיה. הפרויקטים השיתופיים מאפשרים למשתמשים רבים לייצר תוכן בו זמנית, ובמקביל לפקח ולעקוב אחר התוכן שמשתמשים אחרים מייצרים (קול, ע., לב-און, א. 2014).

הסוג השני של המדיה החברתית היא קהילות תוכן. בקהילות התוכן ישנו דגש על התוכן על שיתוף תוכן בין המשתמשים. קיימות קהילות תוכן רבות ששמות דגש על סוגי מדיה שונים, כך למשל אתר יוטיוב שם דגש על סרטוני וידאו, רשת אינסטגרם שמה דגש על תמונות, או אתר בוקקרוס, שבו המשתמשים יכולים לשתף אחד את השני בספרים. המשתמשים במדיה החברתית מסוג זה, בדרך כלל אינם נדרשים ליצור פרופיל אישי על מנת לראות את תוכן האתר, אולם הפופולריות הגבוהה של אתרים אלה, גורמת למשתמשים רבים ליצור פרופיל משלהם (קול, ע., לב-און, א. 2014).

הסוג השלישי של המדיה החברתית הוא אתרי רשתות חברתיות. מטרתם העיקרית של אתרים אלה היא לאפשר למשתמשים ליצור פרופיל אישי, ולתקשר באופן חברתי עם אנשים אחרים. בנוסף לכך אתרים אלה מהווים דרך תקשורת מועדפת על אנשים, עקב הפופולריות הרבה שלהם. באתרים אלה יכולים להופיע סוגים שונים של סוגי מדיה, כגון תמונות, סרטונים, טקסט ואודיו. דוגמאות לאתרים אלה יכולים להיות פייסבוק, טוויטר, גוגל פלוס וכן הלאה (קול, ע., לב-און, א. 2014).

הסוג הרביעי של המדיה החברתית הוא רשתות חברתיות המבוססות על משחקים ברשת. סוג זה של מדיה חברתית שם דגש על משחקי מחשב, ומאפשר למשתמשים ליצור זהות קבועה משלהם, כאשר בדרך כלל המשחק שאותו הם משחקים באינטרנט, הוא משחק מתמשך המאפשר להם לצבור מוניטין, ונכסים וירטואליים בעלי ערך. דוגמה בולטת למדיה חברתית מסוג זה הוא המשחק WORLD OF WARCRAFT, אשר צבר פופולריות גדולה בכל רחבי העולם, ומיליוני שחקנים (קול, ע., לב-און, א. 2014).

דור ה Z-

דור ה Z הוא הדור של האנשים אשר נולדו מאמצע שנות התשעים עד לימינו אלה, אחרי דור ה Y, אשר נולדו מ 1977 עד 1995 בקירוב. דור זה הוא הדור הראשון בהיסטוריה אשר הייתה לו גישה קבועה לאינטרנט כבר בגיל מאוד צעיר, שכן מהפכת האינטרנט החלה בשנות התשעים המוקדמות. בהתאם למהפכת האינטרנט, החשיפה של דור זה לטכנולוגיה היא חסרת תקדים, יותר מכל דור אחר, ובמיוחד עם מהפכת הסמארטפונים בעשור האחרון. בגלל החשיפה המוקדמת לאינטרנט ולטכנולוגיה, לדור זה ישנה גישה רגשית כלפיהם, והם נחשבים לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום (Griffin, R. 2018).

הגישה של דור זה לחינוך היא שונה באופן מהותי מהגישות המסורתיות של החינוך, זאת בעקבות הזמינות המיידית והכמעט אינסופית למידע הנגיש דרך האינטרנט. כאשר ילד הוא נער מודרני רוצה ללמוד משהו על נושא מסוים הוא מייד מחפש את המידע באינטרנט, בקלות ובמהירות, לעומת הגישה המסורתית שבה מידע חינוכי היה מועבר בעיקר דרך בית הספר וספרים. יתרה מכך ישנו מספר גדול מאוד של אפליקציות דרך הסמארטפונים, שייעודם הוא לחנך וללמד פעוטות וילדים, דבר אשר לא היה קיים בעבר (Concordia university Portland.2015).

חיבורם של דור ה Z לטכנולוגיה ואינטרנט הוא נתון למחלוקת, מצד אחד יש הטוענים שחיבור זה גורם לדור הצעיר להיות יותר משכיל בגלל הגישה הרחבה והמיידית למידע, ומצד שני יש הטוענים שגישה זאת לטכנולוגיה ומידע גורמת לדור הזה להיות תלוי בטכנולוגיה, ונתון לסיכון גבוהה אם טכנולוגיה זאת פתאום לא תהיה זמינה לו. טענה נוספת של מתנגדי הטכנולוגיה היא שהחשיפה הגבוהה לאינטרנט וחוסר הגבלתה עלולים ליצור התמכרות לאינטרנט, ממש כמו כל התמכרות מסורתית אחרת (Boston University Medical Center. 2015).

דור ה Z מרגיש יותר בנוח בלחלוק את המידע האישי שלו באינטרנט וברשתות החברתיות מאשר דורות אחרים, דבר זה מתקבל אצלו כנורמה חברתית ודבר טבעי, ואילו אצל הדורות הקודמים, הם היו צריכים להתרגל לתופעה זאת של לחלוק מידע אישי ושיהיה נגיש לציבור הרחב (Madden,M., Lenhart, A. Cortesi, S., Gasser, U., Duggan, M., Smith, A., Beaton, M. 2013).

נקודה בולטת נוספת אצל דור ה Z היא שלדור זה ישנה גישה אחרת כלפי האינטראקציות החברתיות שלהם. המדיה החברתית והטכנולוגיה נתפסות כאמצעי משמעותי באינטראקציות עם החברים, בעוד שאצל הדורות הקודמים האיטראקציות החברתיות דרך המדיה החברתית נחשבות למשניות ולא לדרך העיקרית והחשובה ביותר לתקשר עם המעגל החברתי. הדור החדש רואה במדיה החברתית כדרך מרכזית ללימוד כישורים חברתיים חדשים, בעוד שאצל הדורות הקודמים השקפה זאת לא הייתה קיימת (Madden,M., Lenhart, A. Cortesi, S., Gasser, U., Duggan, M., Smith, A., Beaton, M. 2013).

יתרה מכך השימוש בתקשורת החברתית נטמע בחיי היומיום של רוב דור ה Z שיש להם גישה לטכנולוגיה של הסמארטפון. הם משתמשים בו על בסיס יומי כדי לשמור על קשר עם חברים ובני משפחה, במיוחד אלה שהם רואים כל יום. כתוצאה מכך, השימוש המוגבר בטכנולוגיה הניידת גרם לדור ה Z להשקיע יותר זמן בסמארטפונים שלהם, ובמדיה החברתית ופיתוח קשרים חברתיים מקוונים הפך לנורמה דורית חדשה (Concordia university Portland.2015).

העידן הפוסט מודרני וקפיטליזם

הקפיטליזם הינו מערכת כלכלית המתבססת על בעלות פרטית של אמצעי הייצור ועל כך שאמצעי הייצור יפעלו למען השגת רווחים (פרידמן, 1962). מאפייני הקפיטליזם הינם זכות הקניין הפרטי, צבירת הון, שכר עבודה, סחר חליפין מרצון, מערכת תימחור ושווקים תחרותיים. בשוק כלכלי קפיטליסטי, קבלת ההחלטות וההשקעות נקבעות עושרו, רכושו ותפוקתו של היחיד ואילו מחירים וחלוקת התוצרים נקבעים על ידי התחרות בשוק  (וקסלר, 2007). הראשון לטבוע את המונח כך שנטמע בלב הציבור ונידון בשימוש נרחב הינו קרל מרקס, אשר דווקא יצא כנגד המדיניות הקפיטליסטית ולעג לה (Mandel, 2002).

קרל מרקס טען ב-1867 כי הקפיטליזם החל את דרכו עוד במאה ה-16 (Mandel, 2002). הקפיטליזם הפך נפוץ ברחבי העולם עם תהליכי הגלובליזציה בסוף המאה ה-18 והתעצם עם תהליכי התיעוש במאה ה-19 אשר אפשרו ייצור זול ייצור מהיר וזול של פריטים לבית מה שהגביר את הביקוש של אנשים לייצור נוסף וכן לטכנולוגיות חדשות שהתגלו בהמשך (טלפון, מכונות כביסה ועוד). האימפריאליזם של מדינות המערב, אשר בהן חל שגשוגו של הקפיטליזם, הנחיל את ערכי הקפיטליזם ברחבי המדינות האימפריאליות. הקפיטליזם במאה ה-20 גבר על מערכות כלכליות כגון הקומוניזם והפך למערכת כלכלית כלל עולמית, כאשר צורתו הדומיננטית ביותר של הקפיטליזם המודרני המוכרת לנו כיום הינה “כלכלה מעורבת”, כלומר, כלכלה אשר בה חלק מענפי הכלכלה מולאמים וחלק חופשיים (בבעלות פרטית), כאשר זכות הקניין הפרט, חופש החלטת הפרט וכד’ מהווים ערכים בחשיבות עליונה (וקסלר, 2007).

על הקפיטליזם נשמעות טענות לכאן ולכאן. לפי הטענות התומכות, למדינות הקפיטליסטיות יתרונות ברורים על אחרות: תוצר גבוה יותר – מדינה יותר יצרנית מאפשרת יותר תעסוקה לתושביה ורמת חיים גבוהה יותר (Maddison, 2001). מנגד, רבות הביקורות על הקפיטליזם, ובאופן כללי הן מדברות על מערכת שבה יש אי שוויון חברתי, חלוקת עושר וכוח לא צודקת, חומרנות, דחיקת מעמד הפועלים והסוחרים, אי שוויון כלכלי, אבטלה, אי יציבות כלכלית וחוסר עקביות בתכנון לטווח ארוך (Brander, 1995).

אחת הגישות המבקרת את הקפיטליזם, נקראת הקפיטליזם הצרכני. לפי תיאוריה זו, הביקוש של הצרכן מושפע על ידי מניפולציה באופן מכוון ומתוכנן ובצורה מאד נרחבת. טבע את המושג הנ”ל וויליאם ליך  (Leach, 1993) אשר חקר חנויות כלבו האמריקאיות ב-1850 והבין כי לראשונה ישנו מאמץ מכוון מצד מנהלי התעשייה להפריד בין צרכי הלקוח, עליהם ניתן לענות, לבין רצונות הלקוח, שיישארו בלתי מסופקים. המניפולציה מתווכת על ידי טכניקות שיווק המונים לטובת תועלת המוכרים (אילוז, 2002). התיאוריה מעט שנויה במחלוקת, שכן אומרת שהמניפולציה כה עוצמתית עד כדי כך שההשפעה שלה כמעט ככפייה. נקודת ההנחה של התיאוריה, המוצא הוא להיפרד מהשוק החופשי (הכלכלה ללא התערבות ממשלה). ההשפעה על האדם אינה ישירה אלא מתבטאת דרך אינדיבידואליזם היטלי (projective individualism) בו הפרט משתמש בקפיטליזם צרכני על מנת להראות לסביבה מי הוא היה רוצה להיות. יש המרחיבים ואומרים כי גם האינטרסים של הממשלה, דת, צבא וחינוך (שאינם למטרת רווח כביכול) מושפעים מאלו של העסקים וגם הם משפיעים על ניהול הציפיות החברתיות דרך תקשורת ההמונים (James, 2012). אנו נראה בהמשך העבודה, כי מאפייני הקיפטליזם הצרכנים, כלומר זה שאדם משתמש בחפצים שקונה על מנת להראות לעולם מי הוא, משפיע על בני נוער בדורות האחרונים.

 ביקורת נוספת על הקפיטליזם נשמעה מצד אסכולת פרנקפורט, כגון מצד אריך פרום, אשר ביקרו תיאוריות קיימות, ביניהן הקפיטליזם, וחשבו שאינו רציונאלי מאחר וגורר את אותם חסרונות המתלווים אליו שנמנו מקודם. הם טענו כי ישנו “מבנה על”, אשר בעלי התעשייה עומדים בראשו והציבור מקיים אותו ללא התקוממות משמעותית גם אם זה לא לטובתו, הודות לתקשורת ההמונים, מוסדות החינוך, מוסדות הדת, תעשיית הבידור ועוד, המפיצים את הרעיונות התומכים בסדר הקיים. כך יוצא שהציבור הרחב חי את חייו ובוחר את בחירותיו בהתאם לתפיסות מקובלות ולא בהכרח לפי מה שיביא לו תועלת מרובה ביותר (קניית מותגים יקרים יותר, קבלת סמכות של בעלי הכוח ללא מרידה/ מהפכה/ הפגנה וכד’). ככלל, אמונותיו של הפרט, הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות נובעות מדפוס מקובע מחשבתית אשר מוכתב על ידי אותם בעלי כוח והון. אם יש לפרט רעיונות אחרים משל עצמו, השונים מהמוכתב, הוא מדחיקם. הפרט מכפיף עצמו מרצון לסמכות, נטייה שהם קראו לה “סמכותנות”, ומשום כך חופשו של הפרט מוגבל מרצונו. הם שייכו את עלייתן של הסמכויות שנחיצותן לא רציונאלית (מאחר שגוררות אי שוויון כלכלי וחברתי וכו’) לתעשיית הייצור שהתפתחה רבות במאה ה-19 (אילוז, 2002 וצוקרמן, 1997). גם פה, נראה מאוחר יותר כי בני הנוער אכן משקפים את הביקורות של אסכולת פרנקפורט, וקונים את קניותיהם לפי מה שמקובל בחברה – דבר שלא בהכרח מסב להם תועלת מרובה, כגון העדפת מותגים יקרים על פני העדפת חפצים זהים זולים יותר ללא מותג.

הקפיטליזם והרשתות החברתיות

בשנים האחרונות חלו התפתחויות מבחינה טכנולוגית (אינטרנט, טלפון סלולארי, אנדרואיד ios, וכן אפליקציות ופלטפורמות כגון פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ועוד). הטלפונים החכמים הפכו בעיקר למוצר בשימוש נרחב, באופן שחוצה שכבות סוציו אקונומיות ותרבויות. חשיבותם של אתרי המדיה החברתית וגרסתם באפליקציות הולכת ועולה, אנשים משתמשים בהן כדרך לאסוף ולחפש מידע, לתקשר עם חבריהם, למצוא חברים, לקנות, לבלות בשעות הפנאי, לצרוך תרבות כקריאה, סרטים, טלוויזיה ועוד (Whiting, & Williams, 2013).

הרשתות החברתיות משמשות פלטפורמה מרכזית עבור הקפיטליזם לשני הכיוונים: מצד אחד, האינטרנט מהווה פלטפורמה להקמת עסקים, פתיחת חנויות אינטרנטיות, פתיחת סניפים אונליין לחנויות פיזיות ועוד. כמו כן הוא שופע בפרסומות, באתרי חדשות, אתרי רשתות חברתיות ועוד, והגולשים הרבים נחשפים למגוון פרסומות נרחב על בסיס יומיומי, חלקן בגלוי וחלקן מוסווה (למשל, המלצות של מובילי דעת קהל שקיבלו כסף ולא מודיעים על כך, בניגוד לחוק). מבחינה זו האינטרנט משרת את הקפיטליזם. מצד שני, הרשתות החברתיות מאפשרות לאנשים שמרימים קול מחאה לאסוף סביבם אנשים ולהתאגד נגד ראשי התעשייה, ממשלות וכד’ וליצור מחאות חברתיות, פוליטיות, צרכניות, דתיות ועוד על כל תחום שירצו, אבל כל עוולה, מורת-רוח וחוסר צדק שמשותפים למספיק אנשים. לדוג’, מחאת הקוטג’ בישראל (2011), אביב העמים המצרי (2011) ועוד – הן החלו דרכן ברשת החברתית פייסבוק לאחר שזו הפכה לפלטפורמה בשימוש חובק עולם. בנוסף, פלטפורמות שלא נושאות רווח, כגון ויקיפדיה, הן גם דרך להתנגד לממסד הרווחי, כיוון שמציגות אלטרנטיבה איכותית לרוב וחינמית לפלטפורמות שמציעות דברים דומים אך שעולות כסף. בנוסף, הצרכן יכול לבחור לסנן את הפרסומות (ע”י תוכנות כמו אד-בלוק של גוגל) ובכך להתנגד לממסד. לכן, האינטרנט גם יכול להוות פלטפורמה עוצמתית וסוחפת או פרטית ואישית להתנגדות לממסד (חברות-ענק, ממשלות, דת ועוד) Fuchs, 2011)). בני הנוער משתמשים באינטרנט בעיקר בשירות הקפיטליזם ופחות כהתנגדות לממסד, שכן הם נחשפים לאינסוף פרסומות באינטרנט ומשתמשים בו על מנת לקדם את עינייניהם האישיים (קבוצות צריכה, שיתוף חוויות ועוד). פרט למחאת הקוטג’, שרובה הייתה מורכבת ממבוגרים צעירים ולא מבני נוער, לא קמו מחאות צרכנים גדולות דרך האינטרנט בישראל.

השפעת הקפיטליזם על בני נוער

הראשון להצביע על השפעת המוצרים התקשורתיים האלקטרוניים, כגון טלוויזיה, על האדם, היה מרשל מקלוהן (1967) אשר טבע את המונח “המדיום הוא המסר” ובכך התכוון שהטלוויזיה, בזמנו, העבירה מסרים של שבטיות, ארוחות ביחד וכו’, אולם הפרסומות הרבות ושיטות השידור (תוכניות קצרות ונטייה לשידור חי) הביאו את האנשים להיות קצרי רוח. הוא סבר כי הטלוויזיה ושאר האמצעים האלקטרוניים להעברת מסרים הופכים את האדם מבעל סבלנות ואיפוק לקצר סבלנות שרוצה סיפוקים מיידים (McLuhan, & Fiore, 1967) ‏.

אכן, תהליכי ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיות האינטרנטיות והניידים החכמים תוך ביסוס הקפיטליזם בממשלות רבות בשנות ה-2000 השפיעו על הדורות החדשים שנולדו משנות ה-80 ואילך. מחקרים מראים, כי דורות אלו שונים מהדורות הקודמים ואף זה מזה, וכי בין השאר מקלוהן צדק: אכן הפכנו לחסרי סבלנות יותר מבעבר.

השינוי החל אצל המתבגרים שספגו את תחילת המהפכה הטכנולוגית המהירה ואת עליית הקפיטליזם (נולדו בשנות ה80-90) נקראים דור ה-Y.  מכיוון שהם כיום כבר בוגרים, ידועות כבר השפעות התהליכים המואצים על עיצוב אישיותם והחלטותיהם: הם מאופיינים בבגרות מעוכבת (יוצאים מהבית של ההורים בגיל די מאוחר), אנוכיות רבה יותר וריכוז בעצמי גבוה יותר מבעבר, מתחתנים בגיל מאוחר יחסית, רוצים סיפוקים מיידיים, לא אכפת להם להתחתן מאוחר וגם לא להתגרש, מחליפים עבודות תדיר וחשוב להם קיום חיי הפנאי גם אם זה בא על חשבון עבודה מתגמלת כספית. מחקר הראה כי הפעילויות הבודדות הכוללות צפייה בטלוויזיה, שמיעת מוזיקה או גלישה באינטרנט מאפשרת למתבגר לחוות סוגים שונים של עצמי אשר מהם חוששים או אליהם כמהים. בנוסף, הפעילויות הנ”ל מאפשרות להם להתמודד עם לחצים ורגשות שליליים (Larson, 1995).

המתבגרים בימינו כבר נולדו לתוך העולם שבו הטלפון החכם ושאר הטכנולוגיות המתקדמות, כמו גם המערכת הקפיטליסטית ברבות מן המדינות בעולם, הם דבר מובן אליו. הם נקראים דור ה-Z (נולדו בשנות ה-2000 ומעלה). דור זה מנהל את חייו דרך הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות. הם רגילים לתקשר כל הזמן עם אנשים אחרים דרך האפליקציות השונות והרשתות החברתיות. הם מאופיינים בשימוש רב באותה עת באפליקציות שונות בטלפון, בפרט של רשתות חברתיות, והעדפה לחפש דברים באפליקציות מאשר על ידי קריאת מאמרים, שאילת מבוגרים ועוד ומשום כך נקראים “דור המסכים”. חסרונו של דור Z הינו שהוא מאופיין בתחושת בידוד חברתי: רוב התקשורת עם חברים ואחרים נעשית דרך הסמרטפון, מתוך הבית או העבודה, על אף שהם היו רוצים מאד מגע חברתי פיזי (רובם היו מעדיפים פעילות כמו טיולים, פארקים ועוד). בצד החיובי, כאשר יוצאים לשוק העבודה, הם יחסית יציבים (יותר מדור Y שמחליף עבודות רבות בזמן קצר) ורואים באקדמיה כלי ליצירת מציאות כלכלית טובה יותר עבורם ולא כלי להעמקת ידע ועניין בתחום שאוהבים. גם מבחינה מערכות רומנטיות הם נחשבים יציבים יותר מהדור שלפניהם ואף בעלי זיקה לדורות הקודמים: מתחתנים בגיל יותר מוקדם ונשארים עם אותו בן זוג זמן רב. אך בכל זאת, נחשבים גם הם לנרקיסיסטים במדיה החברתית אולם מצד שני פונים יותר לפעילויות למען הזולת כהתנדבות ולפי סקרים יותר אכפת להם מצדק ושוויון חברתי (Turner, 2015).

בנוסף, לטכנולוגיה, מבחינת הפן של רשתות חברתיות, ישנה השפעה על הערכה עצמית של מתבגרים. ככל שהם מקבלים פידבקים חיוביים בפרופיל שלהם במדיה החברתית הערכתם העצמית מתעצמת וככל שיש יותר פידבקים שליליים, היא קטנה. זה לא משנה אם הפידבק בא מחברים שלהם שהכירו בעולם האמיתי או מגולשים זרים ברשת. המחקר מוסיף וטוען, כי באף נקודה אחרת בהיסטוריה להערכות של אחרים של העצמי לא הייתה השפעה כי עוצמתית על ההערכה העצמית של מתבגרים, בייחוד אלו שבגילאי חטיבת הביניים (Valkenburg, 2006) .

אהבה ומתבגרים פוסט מודרניים

בעבר, אידיאל האהבה נתפס כרגש שגורם לאדם להרגיש שאינו יכול לחיות בלי אהבת אהובו, רגש עמוק לאדם ייחודי, ורגש טהור. האהבה היא מקור של משמעות וצרכים ותגבר על כל המכשולים. האמונות האלו אצל מבוגרים צעירים התגברו ככל שצפו יותר בסרטים רומנטיים (Levesque, 1993).

מבחינה מחקרית, נמצא שמתבגרים לא שונים בהרבה ממבוגרים באופן אהבתם.  נהוג להבדיל בין אהבה, המוגדרת כמכילה מימדים של תשוקה, תקשורת, מחויבות ותמיכה רגשית, לבין סגנון אהבה – גופני, הקרבה עצמית ומשחקי-אהבה.  בשתי דרכי ההתייחסות לאהבה, נמצא מתאם חיובי אצל מתבגרים בין המרכיבים הללו לבין רמת הסיפוק מהקשר, כמו גם אצל מבוגרים. ההבדל נמצא כאשר רכושנות וגרימת כאב לא הפחיתו ממידת הסיפוק מהקשר אצל מתבגרים לעומת מבוגרים, דבר שאותו מסבירים ע”י כך שהמתבגרים עודם בתהליכי צמיחה ועושים אידיאליזציה לבן זוגם ונהנים מהריגוש שבקשר גם אם הוא בעל מרכיבים שליליים (Levesque, 1993).

אולם, המדיה החברתית הביאה לשינויים רבים ביחסים הרומנטיים, ובעיקר אצל המתבגרים אשר גדלו בעודם נחשפים למוצרי תקשורת אלו מגיל צעיר. אמנם הגדרת האהבה לא השתנתה, אך ביטויי האהבה והאידיאל של האהבה כן השתנו (אילוז, 2008).

אם כך, אחד השינויים הוא בביטויי זוויות שונות של היחסים דרך המדיה החברתית. למשל, בחיפוש הקשר, בני הנוער משתמשים במדיה החברתית על מנת לחפש בני זוג, לפלרטט ולשמור על קשר. נמצא כי בדרך זו הדחייה פחות כואבת מאשר פנים אל פנים. נמצא כי אצל מתבגרים רכושנות יכולה להתבטא בידיעת סיסמאות של בני הזוג, שיתוף תמונות של בני הזוג בפני חבריהם במדיה החברתית, מחקר על בן זוג פוטנציאלי ברשתות החברתיות וכן תחושת קינאה במתבגרים אחרים שמציגים במדיה החברתית תמונות שמראות על חיים מאושרים  עם בני זוג, ובנוסף נפוץ גם מעקב אחרי בני זוג לשעבר וניסיון לחדש עימם קשר דרך הרשתות החברתיות (אשר מפחיתות חשש מדחייה העולה בפנייה פנים אל פנים)  (Fox, 2013). לעומת המבוגרים, בני נוער לא ייחסו חשיבות רבה להכרזה על רשמיות היחסים ברשתות החברתית אבל כן השתמשו ברשתות החברתיות ככלי להפגנת קינאה ושליטה בבני זוגם: “ריגול” אחרי הפרופילים שלהם, החלפת סיסמאות, בדיקה שהודעות נקראו וכו’ (Van Ouytsel, J., et al., 2016).

בעידן הפוסט מודרני חל גם שינוי בתפיסת האהבה, הודות לתרבות הצריכה הקפיטליסטית אשר נטעה שורשיה בלב הציבור הנרחב. ב”תרבות הצריכה” המאפיינת את תרבותנו החל משנות ה-50 לערך, האדם נמדד על פי מוצרי הצריכה שהוא קונה ולא על פי המאמצים שהשקיע על מנת להשיג משהו; זו תרבות של קיום רגעי, מרגע צריכה אחד לאחר, ולא של מאמצים לשינוי החברה כך שתהיה טובה יותר (אילוז, 2008). האהבה נתפסת, בהתאם לחברה ההולכת והופכת ליותר קפיטליסטית עם הזמן ומושרשת בה תרבות הצריכה, כמוצר צריכה לכל דבר ועניין. האהבה צריכה להיות תהליך מהיר, שרצוי שלא יבזבז הרבה מהכסף שלנו, ואם מתאכזבים, תמיד אפשר להחליף – ומהר. בדומה לכך, גם הפרטנר הזוגי הפך ממישהו שמממש אידיאל רומנטי, כמתואר למעלה, למישהו שמממש אידיאל צרכני, כלומר, הערך של בן הזוג שלי מקרין עליי ועל מי שאני. נכסים, השכלה, מראה חיצוני, חיי חברה מסועפים, שייכות לקבוצה מועדפת בחברה וכו’ – כל אלו נחשבים כנכסים השייכים לבן הזוג ומשמשים כפרמטרים לבחינתו, בדיוק כמו שהחולצה שקניתי נמדדת לפי פרמטרים מסוימים (עיצוב, בד, וכד’). ככל שערכו גבוה יותר בפרמטרים החשובים לי ולסביבתי, כך הערך שלי כבן/בת זוגו עולה יותר. הדבר מתחזק כאשר הזוגיות משותפת במדיה החברתית לעיני כל, ובמיוחד אצל מתבגרים שהמשוב מהמדיה החברתית משפיע עד מאד על הערכתם העצמית. בנוסף, בין בני הזוג עצמם, האהבה נשפטת על פי המוצרים הנקנים (מתנה יותר גדולה ליום האהבה, פירושה יותר אהבה מצד בן הזוג, שאפשר לשתף בפייסבוק). כמובן שכל תהליך הרכישה של מוצרי לבן הזוג מתועד ברשת החברתית וזוכה (או לא זוכה) לפידבקים תדירים, מה שמחזק (או מוריד) את הערכתו העצמית של האדם ובפרט המתבגר McGrath, 2016)).

מיניות ומדיה החברתית-

למדיה החברתית ישנה השפעה רבה על המיניות של בני הנוער, מכמה בחינות. מבחינה אחת גיל ההתבגרות נחשב לתקופת מפתח בפיתוח הזהות המינית של האדם. בתקופה זאת הנערים בודקים דרכים שונות להציג את עצמם לעולם. פיתוח הזהות כרוך בחיפוש פעיל של מתבגר אחר תפקידו בחברה, בחינת החוזקות והחולשות האישיות שלו וביכולת שלו ליצור משמעות למעשים שלו. ההתפתחות הקוגניטיבית והחברתית בגיל ההתבגרות היא מואצת, ומסייעת גם להתפתחותה של הזהות המינית. כדי לבנות את הזהות המינית של בן הנוער, הוא זקוק לפרשנות של מעשיו ולקונטקסט לאירועים שמתרחשים בחייו, בכדי לתת להם משמעות ולפרש אותם, בכדי ליצור לעצמו זהות מינית בריאה. (ברן, 2014).

התרבות המינית של נערים שזורה באופן הדוק למדיה החברתית, וזאת בעקבות השימוש הגובר בה, והשפעתה על החיים החברתיים של בני הנוער. בהיותה מהירה יותר, אישית יותר, ונגישה יותר, המיניות מתעצבת על ידי סמלים חומריים, וסמלי תרבות נפוצים דרך המדיה חברתית. במדיה החברתית ישנם כוחות סוציולוגיים טכנולוגים, אשר ניתן לראותם כארגוני מפתח בהשפעתם על הנערים, כולל, השפעה על התרבות המינית, כוחות סוציולוגיים אלה הם דמויות או מוסדות מפתח אשר יש להם השפעה רבה על התכנים שמשותפים במדיה החברתית. (Ridder, 2017).

הגורמים המשפיעים במדיות החברתיות, מגדירים את האופן שבו פלטפורמות אלה מציבות באופן משמעי את המשמעויות החברתיות לכלל החברה למשל, מהי “פופולריות”, מהו “מוניטין” ומהי “אותנטיות”, נורמות וערכים אלה מופצים בתרבות ובחברה, ומשפיעים על המוסכמות החברתיות, וביניהן המיניות של בני הנוער. גורמים אלה משפיעים על הצורה שבה בני הנוער מפתחים את המיניות שלהם בהקשר של המדיה חברתית. (Ridder, 2017).

המחקרים מראים שהעליה בשימוש במדיה החברתית, בכל הצורות והפלטפורמות שלה, מעלה את תדירות הביטויים המיניים שאותן מציגים בני הנוער. ביטויים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, אם זה על ידי העלאת תמונות חושפניות באופן יותר תדיר, למדיה החברתית או דרך המדיה החברתית, או על ידי שימוש בשימוש בשפה מינית יותר בין בני הנוער, או על ידי לקיחת סיכונים מיניים באופן יותר תדיר מאשר אם לא היו משתמשים במדיה החברתית. (ויצו, 2014).

השינויים בתפיסה המינית בעקבות השימוש המוגבר במדיה החברתית, משפיע גם על אנשים בוגרים, אך ההשפעה על התפיסה המינית של בני הנוער, היא קריטית במיוחד, וזאת מהסיבה שהמבוגרים שמשתמשים במדיה החברתית, יכולים להשוות תפיסות מיניות אלה, לניסיון העבר שלהם, אולם לנערים אין ניסיון עבר, בכל הנוגע לתפיסה המינית, ולכן אין להם נקודת השוואה מבחינה זו, ולכן התפיסות המיניות שהם סופגים דרך המדיה החברתית הם קריטיים בהשפעה על תפיסתם המינית. (ויצו, 2014).

מתודולוגיה-

שאלת המחקר:

מהי תפסיתם של צעירים על אהבה ומיניות בעידן הפוסטמודרני בעקבות השפעת הרשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם?

השערת המחקר:

 טענת המחקר שלי היא שלאורך השנים חל שינוי באידיאל האהבה, הרומנטיקה והמיניות ובמחקרי אתמקד בלזהות מהם ביטוי אהבה ומיניות של בני נוער כיום בעידן הפוסטמודרני בו הקפיטליזם ותרבות הצריכה שולטים ומשפיעים על תפיסת חיינו.

רציונל המחקר:

התגברות השימוש ברשתות החברתיות בשנים האחרונות גרמה לשינוי משמעותי בנורמות החברתיות, במבנה החברתי, בהבניית המציאות, בתפיסת ערכי אהבה ומיניות, ובדרך שבה האנשים מתקשרים אחד עם השני. השפעתם של הרשתות החברתיות היא יותר מהותית על אנשים צעירים, אשר לא הכירו עולם שאין בו רשתות חברתיות, ולכן, בשבילהם, זוהי ברירת המחדל. לכן מטרתו של מחקר זה לבדוק מהי תפיסתם של בני נוער לגבי ערכים כמו זוגיות, אהבה, מיניות ורומנטיקה.

שיטת המחקר:

שיטת המחקר תהיה ריאיון אישי שיערך עם כל אחד מנבדקי המחקר, כאשר שאלות הריאיון יוכנו מבעוד מועד, ויהיו זהות לכל הנבדקים.

ניתוח הנתונים:

המחקר יבוצע באמצעות ניתוח ריאיונות שיערכו עם בני נוער בגילאים 14-17, כאשר 15 ריאיונות יבוצעו עם בנים, ו 15 ריאונות יערכו עם בנות. שיטת הניתוח תהיה ניתוח תימטי שבו אנו זהה תמות מרכזיות שחוזרות על עצמן במהלך הראיונות עם בני הנוער.

מרואיינים:

בנים-

  1. עידו-17
  2. עמית-14
  3. דוד-16
  4. אבי-14
  5. אביב-14
  6. אלעד-17
  7. סתיו-15
  8. תמיר-16
  9. ראובן-17
  10. רגב-16
  11. חובב-14
  12. קובי- 15
  13. אלחנן-15
  14. מאור- 16
  15. זיו-16

בנות-

  1. אביגיל-14
  2. כרמית-17
  3. חגית-14
  4. צאלה-15
  5. לבנת-16
  6. רינה-17
  7. רוית-14
  8. דיאנה-15
  9. דקלה-14
  10. גלי-16
  11. יאנה-17
  12. יוליה-15
  13. סיוון-16
  14. אביה-14
  15. אירנה-17

שאלון:

1. אחרי מי אתה עוקב באינסטגרם/ פייסבוק ?

2. מה ההבדל בין המדיה החברתית לחיים האמיתיים ?

3. מהי הדרך החביבה עליך לחפש אהבה או זוגיות חדשה ?

4. מה מושך אותך בבן/ בת זוג פוטנציאלי ? מה אצלך מושך את המין השני ?

5. מיהם לדעתך האנשים הכי פופולריים במעגל החברתי שלך ? מדוע ?

6. האם את מעלה תמונות חושפניות שלך לרשתות החברתיות ? מדוע ?

7. ספר לי כיצד אתה תופס את הגוף שלך ביחס לאחרים ?

8. כיצד אתה תופס את האהבה ?

ממצאים-

בשנים האחרונות נוצר לו עולם מקביל באינטרנט, שלב ליבו מתקיים ברשתות החברתיות. בעולם זה אנשים יכולים להתחבר, לתקשר, לאהוב, ליצור חברים חדשים, ולנהל חיים וירטואליים בצורה תקדימית שלא הייתה קיימת בעבר. תופעה זאת הייתה קיימת בעידן האינטרנט, אולם נראה שבעידן הסמארטפונים, כאשר האינטרנט זמין לכל אחד, בכל רגע במהלך היממה, התופעה התגברה באופן משמעותי.

מהראיונות שבוצעו עם בני הנוער, עולה שתפיסתם לגבי אהבה ומיניות, משתנה מנבדק לנבדק, ומהבנים לבנות, לכל נבדק הייתה תפיסה ייחודית ומיוחדת, אולם מממצאי המחקר עולה גם שישנו הרבה מן המשותף בין הנבדקים לגבי אהבה ומיניות, שכן מהראיונות עולים מוטיבים שחוזרים על עצמם. להלן נמנה את התימות המרכזיות שעולות מניתוח הראיונות:

1. הרשתות החברתיות הן הדרך המועדפת לנהל את קשריהם החברתיים של בני הנוער-

תימה מרכזית שעולה מהראיונות עם בני הנוער היא שהדרך המועדפת עליהם לתקשר עם חבריהם, ולנהל את מערכת היחסים ביניהם לבין חבריהם, היא דרך הרשתות החברתיות. רוב בני הנוער שרואיינו מעדיפים לתקשר עם חבריהם דרך המדיה החברתית, וזאת מסיבות שונות, אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהתקשורת דרך המדיה החברתית היא יותר מהירה. האדם יכול להעביר מסר לחבריו בקלות יחסית לעומת החיים האמיתיים, והוא גם יכול להתעדכן במהירות רבה אודות הנעשה בחייהם של כל חבריו, במהירות רבה.

 עידו 17 מספר בריאיון איתו שדרך המדיה החברתית הוא מרגיש שהוא יכול לתקשר עם כל החברים שלו במהירות רבה, ובלחיצת כפתור, זאת לעומת המציאות שבה הוא היה צריך היה להיפגש עם כל אחד מהחברים שלו ולמסור לו את ההודעה באופן אישי, דבר אשר היה לוקח זמן רב. מדבריו של עידו עולה שהסיבה העיקרית לכך שהמדיה החברתית היא יותר מהירה בעבורו היא סיבה לוגיסטית, שכן החברים שלו לא נמצאים כל הזמן בקרבתו הפיזית, והתקשורת איתם תהיה יותר קלה, אם היא מתבצעת דרך המדיה החברתית.

סיבה נוספת להעדפת המדיה החברתית על פני תקשורת בחיים האמיתיים, היא שבמדיה החברתית, לבני הנוער יותר קל למצוא חברים המתאימים להם. המפגשים של בני הנוער עם נערים אחרים בני גילם בחיים האמיתיים, היא מוגבלת אם משווים זאת למדיה החברתית, ובהתאם לכך, גם הסיכוי שלהם למצוא חברים שהם מתחברים איתם ברמה הרגשית, ומתאימים להם מבחינת אישיות. במדיה החברתית נמצאים מגוון רחב של אנשים, ואפשר להגיד שהרוב המוחלט של בני הנוער נמצאים במדיה החברתית בימים אלה, ומסיבה זאת יותר קל לחפש ולמצוא חברים מתאימים. הדבר בולט במיוחד אצל בני נוער שמרגישים שהם “אוטסיידרים”, או דחויים מבחינה חברתית בחיים האמיתיים, לבני נוער כאלה יותר קל למצוא חברים, אשר יש להם הרבה מן המשותף אחד לשני.

כך למשל מספרת המרואיינת אביגיל 14, שהיא אוהבת מוזיקת רוקנרול, ושהיא התקשתה למצוא בבית הספר שלה עוד בני נוער שמתעניינים במוזיקה הזו, ולכן התקשתה למצוא חברים עם אינטרסים דומים, ולעומת זאת בפייסבוק היא מצאה הרבה חברים שמתעניינים בדיוק באותו סוג מוזיקה כמו שהיא אוהבת, ולכן היא מרגישה שבפייסבוק יותר קל לה ליצור חברויות חדשות עם אנשים מתאימים.

עוד סיבה להעדפת המדיה החברתית היא תחושה של קהילתיות. בעולם הקפיטליסטי, שבו רבים מבני האדם חיים בערים גדולות, ובעלי משפחות גרעיניות קטנות, התחושה של הקהילתיות חסרה לרבים מהאנשים. העובדה שרשת חברתית כמו פייסבוק מאחדת רבים מהאנשים במקום אחד, ובאופן כמעט תמידי, והיכול לעדכן את כל החברים שלך ברשת החברתית על כל מה שנעשה בחיים שלך בלחיצת כפתור, יוצר תחושה של קהילתיות שחסרה להרבה אנשים. אנשים מרגישים שהם חלק מקבוצה, חלק ממשפחה מורחבת, שדואגת להם ותומכת בהם בשעת מצוקה.

המרואיינת יאנה 17, מספרת שבמדיה החברתית היא מרגישה שיש לה הרבה יותר חברים מבחיים האמיתיים, שאותם היא מחשיבה בתור משפחה, היא מרגישה חלק מקהילה שחבריה עוזרים אחד לשני, אם מישהו מהחברים צריך עזרה, או אם מישהו נמצא במצוקה, במצבים כאלה, כל החברים נרתמים לעזרתו של החבר המסוים, ולכן התחושה הזו של הקהילתיות, היא משהו שחסר לה בחיים האמיתיים והיא מקבלת את זה דרך המדיה החברתית.

2. חיפוש אהבה וזוגיות דרך המדיה החברתית

תמה שחוזרת על עצמה במהלך הראיונות עם בני הנוער היא שהדרך העיקרית שלהם לחפש אהבה וזוגיות היא דרך המדיה החברתית. בני הנוער מספרים שזו לא הדרך היחידה שלהם לחפש אהבה וזוגיות, הם לא שוללים את האופציה למצוא מישהו שהם אוהבים מבחינה רומנטית, גם בחיים האמיתיים, דרך בית הספר, בפעילויות שונות שבהם הם משתתפים, או דרך חברים משותפים, אולם לפי דעתם דרכים אלה פשוט אינן מספיקות עבורם, והן נראות להן כמיושנות, ופחות נוחות.

אחת הסיבות להעדפת המדיה החברתית על פני החיים האמיתיים במציאת אהבה או זוגיות, היא העובדה שכאשר מתקשרים דרך המדיה החברתית, ישנה פחות תחושת אי נוחות, לחץ או עצבנות יתר, שקורים לעיתים תכופות כאשר פוגשים אדם חדש בחיים האמיתיים. כאשר פוגשים אדם חדש דרך המדיה החברתית, אפשר לנסות לתקשר איתו בצורה פחות מלחיצה, ואם רואים שהכימיה לא קיימת בינם, הם פשוט יכולים לסיים את האינטראקציה בצורה יותר נוחה, והם לא צריכים להתמודד עם האדם בחיים האמיתיים, מה שיותר מלחיץ מבחינת בני הנוער.

כך למשל מספר סתיו 15, שהדרך הכי נכונה מבחינתו למצוא בת זוג היא לחפש מישהי בעלת אינטרסים דומים לשלך בפייסבוק, ואז לנסות לדבר איתה בצ’אט, ולחזר אחריה. הצורה הזאצ היא עדיפה מבחינתו, משום שאם היא לא עונה לחיזוריו, הוא פשוט יכול להפסיק מבלי שתהיה מבוכה מבחינתו, והוא לא צריך להיראות רע בפני החברים שלו.

סיבה נוספת להעדפת המדיה החברתית על פני החיים האמיתיים במציאת אהבה או זוגיות היא האפשרויות הרבות והגיוון הרב שישנו במדיה החברתית, באופן יחסי למציאות. כאשר האדם רוצה לחפש אהבה, במדיה החברתית עומדות בפניו הרבה יותר אופציות של בני זוג פוטנציאלים, מאשר האופציות שיש לו בחייו האמיתיים, הוא יכול לסקור ולהסתכל באלפי פרופילים של בני זוג פוטנציאליים, וכל זאת מהטלפון או מהמחשב שלו. בנוסף לכך הוא אינו מוגבל לאיזור הגיאוגרפי שבו הוא נמצא, הוא יכול לחפש בני זוג שנמצאים במקומות מרוחקים ממנו, בעיר או אפילו במדינה אחרת.

כך למשל מספרת רינה 17, שהיא הכירה את בן הזוג שלה דרך הפייסבוק, הוא לא היה גר קרוב אליה, אבל הוא מצא חן בעיניה, היא הכירה אותו דרך קבוצה בפייסבוק. היא חושבת שהפייסבוק היא דרך טובה להכיר בן זוג, משום שזה פותח בפניה הרבה אופציות, שבחיים האמיתיים, אופציות אלה פשוט לא היו זמינות עבורה.

עוד סיבה שמוזכרת בראיונות לגבי ההעדפה למצוא בן זוג דרך הרשתות החברתיות היא בטיחות, אנשים רבים, במיוחד נערות, מרגישים יותר בטוחים למצוא בן זוג דרך רשת חברתית. דרך הרשת החברתית ניתן לקבל מידע על האדם לפני שפוגשים אותו פנים אל פנים, ניתן לדעת מיהם החברים שלו, סגנון חייו, סוג האישיות, או כל מידע מקדים אחר שיעזור לדעת עם מי נפגשים, לפני שפוגשים אותו, מידע שיכול לעזור בקבלת ההחלטה, האם האדם רוצה להיפגש או לא עם בן הזוג הפוטנציאלי. המרכיב של להרגיש בטוח כשפוגשים מישהו חדש, הוא מרכיב מאוד חשוב, במיוחד לנערות צעירות, שלעתים רבות מרגישות חוסר ביטחון במפגש עם אנשים חדשים.

כך למשל מספרת דיאנה 15, שהיא מעדיפה לפגוש בחור חדש דרך הפייסבוק, משום שלפי דעתה זוהי דרך יותר בטוחה לפגוש בחור חדש, בהשוואה לפגישה עיוורת שבה אין לה מידע מקדים על הבחור שאותו היא פוגשת. היא טוענת שהיא מרגישה יותר בטוחה כאשר היא פוגשת מישהו שהכירה דרך הפייסבוק, משום שהיא יכולה לראות הרבה מידע מקדים עליו, מי הם החברים שלו, היכן הוא גר, ומה הוא עושה בחייו.

3. תפיסת מיניות שטחית

מתשובותיהם של בני הנוער בראיונות, עולה שמה שמושך אותם מבחינה מינית אצל המין השני הם בעיקר דברים שטחיים, ומה שהם חושבים שמושך את המין השני אצלהם, הם גם דברים שטחיים, זאת אומרת שתפיסת המיניות שלהם היא שטחית, ולא מיניות שמבוססת על קשר אנושי, התאמת אופי, וכימיה בין בני הזוג. הדבר ניכר יותר אצל הבנים מאשר אצל הבנות, אולם גם חלק מהבנות הראו סימנים של שטחיות מינית.

ישנן כמה סיבות לשטחיות המינית אצל בני הנוער. אצל הנערים, ישנה סיבה מובנת שנערים נמשכים ליופי חיצוני, יותר מאשר הבנות, אולם אצל הנערים שרואיינו, ניכר שהיופי החיצוני אצל הבחורה הוא מימד מאוד חשוב עבורם, בעיקר משום שזה נתפס בעיניהם כמשהו בעל ערך גבוה, וזאת בעקבות החשיפה המתמדת למודלים של אידיאל היופי הנשי, שבא לידי ביטוי בצורה בולטת ברשתות החברתיות.

כל למשל מספר דוד 16, על כך שהוא רוצה שתהיה לו חברה יפה ומטופחת, ושזה יגרום לו להרגיש טוב עם אצמו, שכן אז החברים שלו יקנאו בו בגלל שיש לו חברה יפה. בנוסף לכך הוא חושב שמה שמושך בו הוא העובדה שהוא נראה טוב, ומקובל יחסית בכיתה שלו.

סיבה נוספת לשטחיות המינית היא משום שהמיניות נתפסת כמוצר שבו ניתן לסחור, והיא מושפעת מאוד מהחברה הקפיטליסטית שבה חיים הנערים, וזה בא לידי ביטוי בצורה מוחצנת ברשתות החברתיות. הנערים והנערות חשופים כל הזמן לאידיאלים של שווי מיני ברשתות החברתיות, שווי מיני שניתן לו ערך כמותי, אם זה במספר הלייקים, התגובות או הצפיות. בחורה יפה או בחור יפה שמקבלים הרבה לייקים, משדרים את המסר לנער המתבגר, שהמיניות היא מוצר לכל דבר שניתן לסחור בו.

כך למשל מספר אביב 14, שמה שמושך אותו אצל בנות זה המראה החיצוני שלהן, והוא חושב שכך המצב אצל כל הבנים, משום שכאשר בחורה יפה מעלה סרטון לרשת החברתית, אז ישר היא מקבלת הרבה לייקים, וזה בעיניו נתפס כמשהו בעל ערך. בעיניו האידיאל של בחורה מושכת היא בחורה שמקבלת הרבה תשומת לב מבני המין השני, ובעידן של המדיה החברתית זה בא לידי ביטוי בלייקים וצפיות.

נראה שישנה סיבה נוספת שגורמת לבני הנוער לתפיסה שטחית של המיניות שלהם ושל אחרים, והיא המשקל שניתן למה שיגידו עליהם האנשים שנמצאים במעגל החברתי שלהם. בעידן של המדיה החברתית שבו כולם רואים מה קורה במעגל החברתי שלהם, כל הזמן ומכל מקום, אנשים מרגישים שהם כל הזמן נמצאים תחת זכוכית מגדלת, ושכל צעד שלהם נצפה ומתועד, וזה גורם להם להשוות את עצמם כל הזמן לאנשים אחרים.

בריאיון עם כרמית 17, היא מספרת על כך שחשוב לה שבן הזוג שלה יראה נקי ומטופח, וזה חשוב לה משום שהיא מנסה לשמור על תדמית מסוימת, כי היא נחשבת לדמות פופולרית בפייסבוק, ולכן זה לא ראוי שהיא תצא עם מישהו שהוא פחות מטופח ממנה. היא מרגישה שהיא ככל הנראה צריכה להפסיק לדאוג כל כך למה שאחרים חושבים עליה, והיא תשנה את זה עם הזמן. נראה שאצל כרמית הגורם העיקרי לכך שהיא דואגת למה שאנשים חושבים עליה היא העובדה שהיא פופולרית באינסטגרם, והיא מרגישה שהיא נמצאת תחת זכוכית מגדלת.

4. סטטוס חברתי תלוי מדיה חברתית-

נראה שלמעמד החברתי בעידן של המדיה החברתית ישנו משקל וחשיבות רבים. בעידן שבו הסטטוס החברתי של בן הנוער יכולים להימדד מבחינה כמותית, על ידי מספר החברים הוירטואליים שיש לו, ומספר הלייקים שהוא מקבל, ובנוסף לכך ישנו פידבק מתמיד מצד החברים שלו במדיה החברתית, הסטטוס החברתי מקבל משקל רב בחייו של הנער.

הסטטוס החברתי במדיה החברתית הוא חוצה פלטפורמות, ונראה שכאשר מישהו מקובל בפלטפורמה חברתית אחת, הוא יהיה גם פופולרי בפלטפורמה חברתית אחרת. החלוקה למעמדות במדיה החברתית היא לא המצאה חדשה, שכן זהו חלק מובנה מהצורה שבה עובדת החברה האנושית, ישנם מעמדות גם בחיים האמיתיים, בדיוק כמו במדיה החברתית, ונראה שהפופולריות במדיה החברתית, והפופולריות בחיים האמיתיים הולכים יד ביד.

מהראיונות שערכנו עם בני הנוער, נראה שיש להם רצון חזק להיות יותר פופולרים במדיה החברתית. אחת הסיבות העיקריות לכך שהם רוצים להיות פופולרים במדיה החברתית היא משום שזה יכול לגרום להם להיות יותר פופולריים גם בחיים האמיתיים. בחברה שבה המדיה החברתית מושרשת היטב, ישנו ערך למספר העוקבים ולמספר החברים, ולכן אדם שיש לו חברים רבים במדיה החברתית, יכול להיתפס כאדם בעל ערך גם בחיים האמיתיים.

כך למשל מספרת אירנה 17, שישנה ילדה בכיתה שלה שנחשבת למאוד פופולרית במעגל החברתי שלהם, ואחת הסיבות לכך היא שיש לה הרבה עוקבים באינסטגרם, ובכל פעם שהיא מעלה תמונה בבגד ים, היא מקבלת הרבה לייקים, בעיקר מהבנים, ולכן הרבה בנות במעגל החברתי שלה מקנאות בה. לפי הדברים של אירנה נראה, שהקנאה של הבנות האחרות בבחורה שיש לה הרבה עוקבים באינסטגרם, היא בעיקר בגלל הפופולריות שלה ברשת החברתית, שכן הפופולריות שלה ברשת החברתית מעידה על השווי שלה ועל הערך שלה בפני כולם, זה מה שקובע אם היא תהיה מקובלת או לא.

סיבה נוספת לכך שהפופולריות במדיה החברתית, מעידה על המעמד של האדם, היא שלפופולריות במדיה החברתית יכולות להיות משמעויות כלכליות. כאשר מישהו פופולרי במדיות חברתיות מסוימות כגון יוטיוב, או אינסטגרם, הוא יכול להרוויח כסף מהחשבון הפופולרי שלו בדרכים שונות, ולכן בעולם קפיטליסטי וחומרי, אדם או נער שיש להם יכולת להרוויח כסף ברמה שהיא מעל לממוצע לבני גילו, יכול להיחשב כאדם בעל ערך, ולכן זה יכול להעלות את הפופולריות שלו, בפני המעגל החברתי שלו.

דוגמה לכך ראינו בריאיון של מאור 16. מאור מספר על תלמיד אחר בשכבה שלו שהוא מאוד פופולרי, בעיקר בקרב הבנים, והסיבה העיקרית לכך שהוא פופולרי היא שיש לו ערוץ יוטיוב עם הרבה עוקבים, וישנם הרבה אנשים שמכירים אותו, אפילו מחוץ לבית הספר שלהם, הוא עושה סרטונים ומעלה אותם בקביעות לערוץ היוטיוב שלו, והוא אף מרוויח מכך כסף. בנוסף לכך הוא מספר שהרבה מהחברים שלו מנסים לחקות את אותו הבחור, וגם פתחו ערוץ יוטיוב משלהם, בניסיון לצבור עוקבים, ואף להרוויח כסף.

עוד סיבה שעולה מהראיונות לכך שהמדיה החברתית מעלה את הסטטוס החברתי, היא שהמדיה החברתית מאפשרת להכיר חברים רבים, מה שבאופן טבעי מעלה את הסטטוס החברתי של בן הנוער.המדיה החברתית מהווה דרך נוספת להכיר אנשים, ישנם אנשים שמעדיפים להכיר את חבריהם בצורה המסורתית, דרך מסגרות שונות, וישנם אנשים המעדיפים את החדשנות הטכנולוגית של המדיה החברתית.

רוית 14 מספרת בריאיון עמה, שהיא מכירה בחורה אחת, שבהתחלה היא לא הייתה פופולרית בקרב הבנות האחרות, בגלל שלא היו לה הרבה חברות, אבל כשעבר הזמן, נהיו לה הרבה חברות, אפילו מחוץ לבית הספר שאותן היא הייתה מכירה דרך הפייסבוק, ואחרי שהיא צברה הרבה חברות, היא נהייתה פופולרית גם בקרב החברות שלה בבית הספר.

5. מסחור של המיניות והגוף-

בעידן המדיה החברתית ישנה תופעה נרחב של מסחור הגוף והמיניות, והחפצתם, בעיקר בקרב נשים צעירות. הדבר בולט במיוחד בפלטפורמה החברתית אינסטגרם, אשר מבוססת על העלאת תמונות של משתמשי הפלטפורמה. נשים צעירות רבות מנצלות את הרשת החברתית הזאת בכדי להעלות תמונות חושפניות בלבוש מינימלי או בבגד ים, והן צוברות עוקבים רבים. העוקבים הרבים מאפשרים לנשים צעירות אלה להרוויח כספים מהחשבון שלהם בדרכים שונות, אם זה על ידי קידום מוצרים, או סוגי פרסום אחרים.

בעולם קפיטליסטי מערבי, הערכים של כסף וחומריות מקבלים חשיבות רבה, ומהווים מטרה מרכזית לכל אדם שאפתן. ולכן המטרה מקדשת את האמצעים, כאשר בחורה צעירה רואה למול עינייה הזדמנות לעשיית כסף מהיר, היא לא תהסס ללכת בדרך זו, גם אם זה אומר שהיא צריכה להחפיץ את גופה ומיניותה, בשביל להשיג את המטרות החומריות שלה.

העלאת תמונות חושפניות בבגד ים לחשבון האינסטגרם הפך להיות נורמה חברתית, ברוב המדינות המערביות המתקדמות, בעוד שלפי 15 או 20 שנה, אם אדם או גוף ממשלתי מסוים היה מחזיק בתמונה ובכתובת שלך, הדבר היה מהווה סקנדל, וקרוב לוודאי שיפחיד את האדם, בעוד שהיום, התמונות של רוב האנשים זמינות כל הזמן באינטרנט.

המסחור של הגוף והמיניות היה קיים גם לפני עידן הרשתות החברתיות, בעת המודרנית, והוא היה נעשה בעיקר דרך תקשורת ההמונים, ודרך עולם הפרסום, אולם המדיה החברתית אפשרה גם לאנשים ברמת הפרט לבצע החפצה של הגוף שלהם עצמם ושל אחרים, והפכה את התופעה להרבה יותר נפוצה.

בריאיון עם יוליה 15, היא מספרת שהיא לא מהססת להעלות תמונות חושפניות שלה בבגד ים לרשתות החברתיות, משום שזה הפך להיות משהו נורמלי, וכל הבנות עושות את זה. לפי דעתה זה בדיוק אותו הדבר, כאשר היא הולכת לים, ואנשים רואים אותה בבגד ים. היא מספרת שהיא מכירה הרבה נערות שמעלות כל הזמן תמונות בבגד ים, ובגלל זה יש להן הרבה עוקבים באינסטגרם, והן אפילו עושות מזה הרבה כסף.

גם רינה 17, מספרת בריאיון שלה שהיא לא מהססת להעלות תמונות חושפניות, היא מרגישה שזו הנורמה בגלל שהרבה בנות עושות את זה. היא מרגישה שככל שהיא מעלה יותר תמונות לחשבון האינסטגרם שלה, כך היא מקבלת יותר עוקבים. המטרה הסופית שלה היא לקבל הרבה עוקבים,כדי שבסופו של דבר היא תוכל לקדם מוצרים דרך החשבון שלה ולהרוויח כסף, היא טוענת שהיא קיבלה השראה לכך ממפורסמות כמו קים קרדשיאן וקיילי ג’נר.

6. דימוי גוף שלילי/ אידיאל יופי גבוהה-

בגלל שהמדיה החברתית ממלאת תפקיד מרכזי בחייהם של נערים ונערות צעירים, השפעתה על דימוי הגוף ותפיסת היופי ממשיכה לגדול. המדיה החברתית חושפת את הנערות והנערים הצעירים לתקני יופי גבוהים ולאידיאל גופני גבוהה. רובם של הנערים והנערות לא ממלאים את האידיאל הזה של היופי, ולכן תופעה שכיחה שנגרמת עקב כך היא דימוי גוף שלילי אצל נערים אלה.

בנוסף לכך שהמדיה החברתית חושפת את הנערים לאידיאל יופי מאוד גבוה, שקשה לעמוד בסטנדרטים שלו, היא גם גורמת לבן הנוער להשוות את עצמו באופן מתמיד לבני נוער אחרים, וזאת בעקבות הקלות היחסית שבה ניתן להשוות בין האנשים, בהתבסס על המראה חיצוני, עקב טבעם של הרשתות החברתיות שמכילות תמונות וסרטונים רבים.

דימוי הגוף הנמוך יכול לגרום להערכה עצמית נמוכה, להוביל לבעיות חברתיות, ולגרום למחלות שונות כגון בולימיה, הנפוצות בעיקר אצל נערות צעירות, שלפעמים המראה החיצוני יכול להיות מאוד חשוב עבור נערות אלה.

כך למשל מספרת חגית 14, על כך שדימוי הגוף שלה הוא די ממוצע, אבל ישנם הרבה דברים שהיא הייתה רוצה לשנות בגוף שלה, כמו הגובה שלה, החזה שלה והמשקל שלה. היא טוענת שזה נובע מכך שהיא רואה כיצד אנשים מגיבים לבחורות שנראות ממש טוב, וזה בעיניה הוא אידיאל שיש לשאוף אליו. היא מספרת שהייתה תקופה שהרגישה לא טוב לגבי המשקל שלה, בזמן שכולם אמרו לה שהמשקל שלה נורמלי, ועדיין היא רצתה מאוד לרזות.

דימוי גוף נמוך יכול להוביל לבעיות חברתיות שונות, שנגרמות מחוסר ביטחון. כך למשל מעיד רגב 16, על כך שיש לו דימוי גוף שלילי, שנגרם בין היתר בגלל העובדה שהוא חושב שעודף משקל נתפס כדבר שלילי בחברה, וזאת בגלל שהוא כל הזמן רואה כיצד נערים ונערות אחרים מעלים כל הזמן תמונות לאינסטגרם ולפייסבוק, כשהם רזים ונראים טוב. הוא מספר שהייתה לו תקופה שעודף המשקל השפיע עליו ממש לרעה ולא היו לו הרבה חברים, הוא התקשה להתמודד עם סיטואציות חברתיות שונות ולא הרבה לצאת מהבית, בגלל חוסר הביטחון שגרם לו דימוי הגוף העצמי.

נראה שדימוי הגוף הנמוך הוא תופעה שהפוצה יותר אצל נערות צעירות, משום שלמראה החיצוני בגיל ההתבגרות, אצל נערות צעירות ישנו משקל רב. ולכן כאשר הנערות הצעירות נחשפות באופן מתמיד למפורסמות, אשר מציגות בפניהן אידיאל יופי בלתי אפשרי, סביר שיפתחו דימוי גוף נמוך.

סיוון 16, מספרת על כך שיש לה דימוי עצמי בעייתי, שמשתנה עם הזמן, אבל לפעמים היא מרגישה רע עם הגוף שלה, למרות שעמוק בפנים היא יודעת שהיא נראית טוב. היא טוענת שהיא מרגישה שהירידה בדימוי הגוף קורית בעיקר כאשר היא נמצאת במעקב אחרי מפורסמות שונות מרחבי העולם, כגון דוגמניות צמרת, ושחקניות מפורסמות, שמציגות אידיאל יופי, שהיא יודעת שלעולם לא תשיג אותו, ולכן כאשר היא רואה את הנשים היפות האלה, זה גורם לה להרגיש רע עם עצמה.

7. תפיסת אהבה פרגמטית-

נראה שבעת המודרנית חל שינוי בערך האהבה, וזה בא לידי ביטוי בדור הצעיר שחשוף באופן מוגבר למדיה החברתית. אם בעבר אידיאל האהבה הי שלכל אדם ישנו את החצי השני שלו, ושאיתו הוא צריך לבלות את מרבית חייו, מהראיונות עם בני הנוער, עולה שאידיאל האהבה הוא לא תמיד כך. מהראיונות עולה שתפיסת האהבה היא יותר פרגמטית ומציאותית, מאשר תפיסת האהבה הקלאסית.

כך למשל בריאיון עם  ראובן 17, הוא מספר שהוא לא מאמין גדול של אהבה. הוא טוען שהאהבה היא דבר יחסי, מה שנחשב לאהבה אצל אדם אחד יכול לא להיחשב לאהבה אצל אדם אחר. בנוסף לכך הוא טוען שהאהבה היא משהו זמני שחולף עם הזמן,כל אהבה בסוף דועכת ומתה, ולא נמשכת לנצח, אלא אם עושים זאת מבחירה ובאופן מלאכותי.

נראה שאחד הגורמים לכך שהקונספט של אהבה נתפס באופן פרגמטי, היא העובדה שבעידן של הרשתות החברתיות, ישנם הרבה יותר אפשרויות זיווג והיכרות לאנשים. אם בעבר כאשר זוג היה מכיר, הדבר היה לוקח זמן באופן יחסי, ואפשרויות ההיכרות של שני בני הזוג היו מוגבלות, כיום בעידן הרשתות החברתיות ניתן לחפש אחר בן זוג באופן מקוון ומהיר יחסית, ובנוסף לכך ישנם הרבה יותר אפשרויות לחפש את בן הזוג המתאים. ולכן עובדה זאת שישנם הרבה יותר אפשרויות גורמת לאנשים לנטות לא להסתמך על בן זוג אחד ולהיות תלוי בו בצורה רבה, אלא להתנסות ולחפש את האדם המתאים ביותר.

בריאיון עם אלעד 17, הוא מספר שהיום הזמנים השתנו, וזה לא כמו שהיה בתקופה של ההורים שלו, כשאנשים נטו להתחתן מהר ובגיל צעיר, משום שהאופציות שלהם היו מעטות. היום אנשים יכולים לחפש ולמצוא אהבה באינטרנט וברשתות החברתיות, בכל גיל, ולכן לא צריך להיות לחוץ לזוגיות או לחוץ לאהבה, אהבה היא משהו שיכול שאפשר לחכות איתו, היא הרבה יותר נגישה וקלה היום, ולא קונספט מוחלט כפי שהיה בעבר.

סיבה נוספת שגורמת לקונספט של האהבה להיתפס בצורה פרגמטית, היא העובדה שבעת המודרנית העולם נהיה יותר קפיטליסטי, וישנה חשיבות רבה לערכים הקפיטליסטיים והחומריים, ודבר זה בא לידי ביטוי בצורה בולטת בעידן של המדיה החברתית. בעידן שבו לכל דבר יש מחיר, גם לעיקרון של האהבה ישנם מוטיבים כלכליים וחומריים.

בריאיון עם לבנת 16, היא מספרת שהיא מאמינה באהבה, והיא חושב שזה חלק מאוד חשוב במערכת היחסים עם כל גבר שתהיה איתו. אבל היא מציינת שההורים שלה אומרים לה מגיל צעיר שעם אהבה לא הולכים למכולת, ושכאשר היא בוחרת בן זוג, היא צריכה לוודא שהוא יכול לספק לה ולילדיה חיי משפחה נאותים. היא טוענת שהיא הושפעה קצת מגישה זו, והגבר שאיתו תתחתן, צריך שתהיה לו את היכולת לספק למשפחתה העתידית חיים נאותים.

דיון וסיכום-

מממצאי המחקר עולה שהמדיה החברתית בעת המודרנית היא חלק מאוד חשוב ובלתי נפרד מעולמם של בני הנוער כיום, שהם בני דור ה Z. מהראיונות שערכנו עם בני הנוער עולות תובנות שונות, ולפי ניתוח הראיונות הצלחנו לזהות תמות שונות שחוזרות על עצמן אצל המרואיינים. בממצאי המחקר ניתחנו ונתנו פרשנות לתמות מרכזיות אלה.

מאפיין מרכזי שחשוב להבין אותו בניתוח הממצאים של המחקר, הוא שבני הנוער שרואיינו במהלך העבודה, רואים במדיה החברתית, כדבר מובן מאליו, וחלק בלתי נפרד מהחיים. בניגוד לאנשים בוגרים, אשר יכולים להשוות את מצב חייהם למצב אשר היה לפני המדיה החברתית, ובכך לבחון את השפעתה, לבני הנוער אין את יכולת ההשוואה הזו, משום שלא חוו את המצב לפני המדיה החברתית, ולכן המצב הנוכחי הוא טבעי עבורם.

אחת מהתמות המרכזיות שעולות מהראיונות עם בני הנוער, היא שהרשתות החברתיות היא אחת מהדרכים העיקריות שבה בני הנוער מתקשרים עם חבריהם ובני משפחתם. זוהי לא הדרך היחידה שבה הם מתקשרים עם המעגל החברתי שלהם, והיא בעיקרה מבוססת על קשרים חברתיים אמיתיים מהחיים, אבל היא מהווה דרך קלה ונוחה לשמור על קשר מתמיד, ולהתעדכן בנעשה במעגל החברתי שלהם.

במהלך הראיונות, בני הנוער הביעו את התחושה שיש להם עושר ושפע בכל הנוגע לחיים החברתיים שלהם, תחושה זאת עלתה אצלהם בעיקר בשל העובד, שהם כל הזמן מתקשרים עם חבריהם במדיה החברתית, והחברים כל הזמן זמינים אצלהם בטלפון הנייד, במרחק של קליק אחד. חלק מהם העידו שתחושה זו יכולה להיות מזוייפת לפעמים, בשל שטחיות הקשרים החברתיים שמנוהלים דרך המדיה החברתית, והסמארטפון.

אם נשווה תמה זאת לסקירה הספרותית נראה שישנה התאמה בין סקירת הספרות לתמה זאת. כך למשל פרק דור ה Z מדבר על כך שבני הנוער של היום, הם בני נוער שנולדו לתוך מהפכת האינטרנט והטכנולוגיה, והשימוש בסמארטפונים ובמדיה החברתית הוא דבר שמרגיש להם כטבעי וחלק מחיי היומיום. בנוסף לכך לדור זה ישנה גישה רגשית כלפי המדיה החברתית, בגלל השימוש בה כבר מגיל מוקדם מאוד.

תמה נוספת שעלתה מממצאי המחקר היא שבני הנוער מעדיפים לחפש אהבה וזוגיות דרך המדיה החברתית, על פני אינטראקציות בחיים האמיתיים. הסיבות העיקריות לכך הן שהרשתות החברתיות מעניקות מגוון רחב יותר של היצע של בני זוג פוטנציאליים, ושהרשתות החברתיות מספקות הגנה יחסית מסכנות בעולם האמיתי, ונוחות על פני אינטראקציות חברתיות מביכות.

הרבה מבני הנוער העידו שזה הרבה יותר קל, פשוט להתעלם מבן זוג פוטנציאלי, שאותו הכירו דרך הרשת החברתית, מאשר להיפרד ממנו פנים אל פנים, כי הם יודעים שאם פשוט יתעלמו ממנו, או יחסמו אותו ברשת החברתית, רוב הסיכויים שלא יראו אותו יותר בחיים, בניגוד לחיים האמיתיים, שבהם הם יצטרכו להתמודד איתו במציאות.

גם בסקירת הספרות מצאנו ממצאים דומים לתמה שלעיל. בפרק של אהבה ומתבגרים פוסט מודרניים, המחקרים מראים שבני הנוער מרבים לחפש קשרי אהבה וזוגיות דרך הרשתות החברתיות. בנוסף לכך נמצא שהם מעדיפים לחפש אהבה בדרך הזאת משום שהדחייה ברשתות החברתיות היא פחות כואבת מאשר בחיים האמיתיים, ולכן הם מעדיפים לתקשר תחילה דרך המדיה החברתית, ורק אחר כך להיפגש בחיים האמיתיים.

עוד תמה שנמצאה בממצאי המחקר היא שלבני הנוער שהשתתפו בריאיונות ישנה תפיסת מיניות שטחית. מה שבני הנוער העידו שמושך אותם אצל המין השני היו בעיקר דבריים שטחיים, כמו יופי חיצוני, וסממנים אחרים של סטטוס חברתי. אחת הסיבות לכך היא רמת החשיפה הגבוהה לאידיאלים של יופי חיצוני ברשתות החברתיות, וחשיפה לתרבות קפיטליסטית שמקדשת מוטיבים קפיטליסטיים וחומריים.

נראה שלפי הממצאים, השטחיות המינית נובעת בעיקר אצל בני נוער שנתונים להשפעתם של דמויות מפתח ברשתות החברתיות, שיש להם השפעה רבה על דעת הקהל, כמו מפורסמים שונים, ודמויות מפתח אלה, הן שמשדרות את התפיסות המיניות השטחיות.

בסקירה הספרותית לא מצאנו התייחסות מיוחדת בנוגע לשטחיות מינית של בני הנוער, אלא המחקרים העידו בעיקר על כך שבני הנוער משתמשים במדדים חומריים וחיצוניים לשם הערכת בן הזוג, מה שיכול להוביל מיניות שטחית.

עוד מוטיב שחוזר על עצמו בממצאי המחקר, הוא שבני הנוער מקשרים בין המעמד החברתי בחיים האמיתיים לבין המעמד החברתי כפי שהוא משתקף במדיה החברתית. הדבר בא לידי ביטוי בכך שאם למישהו ישנו סטטוס חברתי גבוה במדיה החברתית הדבר יכול להעלות את הסטטוס החברתי שלו בחיים האמיתיים, במיוחד בהתחשב בעובדה שהסטטוס החברתי המדיה החברתית יכול להימדד בקלות, ובאופן כמותי וקל להשוואה.

הייתה תחושה כללית במהלך הראיונות, שרבים מבני הנוער שאפו להשיג השפעה וסטטוס ברשתות החברתיות, הם רצו הרבה עוקבים ולייקים, והאמינו שזוהי הדרך האולטימטיבית להשיג סטטוס גבוהה בחייהם, ולא בדרכים אחרות, כגון הצלחה בלימודים או בקריירה.

גם בסקירה הספרותית ראינו שישנה חשיבות גבוהה לסטטוס החברתי, שבאה בעקבות ערכים קפיטליסטיים שישנם לבני הנוער, וזה משתקף בסטטוס החברתי שיש לאדם במדיה החברתית. ישנו ערך לסטטוס החברתי גם בעת בחירת חברים ובני זוג. בגלל שהמדיה החברתית והטכנולוגיה מושרשות בדור הצעיר והוא רואה בהן כמשהו טבעי, יש להן משקל רב בעת קביעת המעמד החברתי של אדם אחר.

מוטיב נוסף שחזר על עצמו בממצאי המחקר הוא שישנה נטייה למסחור של הגוף והמיניות של בני הנוער. דבר זה בולט במיוחד אצל נערות צעירות, אשר מרבות להעלות תמונות חושפניות לרשת האינסטגרם, במטרה לצבור חשיפה ועוקבים רבים, כאשר המטרה הסופית היא להרוויח כסף מפרסום דרך החשבון שלהם. התופעה מתרחשת בגלל החשיפה הגבוהה לתרבות המערבית קפיטליסטית, שמקדשת את החומריות.

רוב הבנות שרואיינו במחקר,לא האמינו שישנו משהו פסול בלהעלות תמונה חושפנית מדי לרשתות החברתיות, ראשית משום שהם האמינו שאם תמונה חושפנית מדי או לא, זה עניין סובייקטיבי, ונתון לשיקול דעת אישי, ושנית גם אם הן מעלות תמונה חושפנית, הם לא חושבות שזה יפגע במישהו, משום שזהו דבר תמים וזה נעשה ברצון.

בסקירה הספרותית לא נמצאה התייחסות מיוחדת מצד מחקרי העבר לגבי נטייה למסחור הגוף והמיניות ברשתות החברתיות, אולם תופעה זאת קיימת באופן כללי בחברה המערבית, ולא רק אצל בני נוער.

תמה נוספת שנמצאה בממצאי המחקר היא שישנה נטייה לדימוי גוף שלילי של בני הנוער שמשתמשים במדיה החברתית. הדבר נובע מכך שבני הנוער חשופים בצורה גבוהה לאידיאלים של יופי, דרך הרשתות החברתיות, אידיאלים שלרוב הם לא יכולים לעמוד בהם, ולכן זה מוביל לדימויי גוף שליליים. בנוסף לכך, התרבות המערבית שנחשפים אליה בני הנוער, מקדשת סממנים חיצוניים, כגון יופי ומעמד חברתי, מה שגם תורם לירידה בדימוי הגוף.

כמעט כל בני הנוער שרואיינו במחקר, היו רוצים לשנות משהו בגופם, לא משנה מה היה הדימוי העצמי שלהם, גבוה או נמוך באופן יחסי, הם עדיין רצו לשפר את עצמם, באיזה שהיא צורה, מה שמעיד על כך שהאדם תמיד ישאף ליותר, לא משנה מה מצבו.

גם בסקירה הספרותית ראינו שתרבות הקפיטליזם ביחד עם חשיפה גבוהה לרשתות החברתיות שמשפיעה על האידיאלים של בן הנוער, יכולים להוביל לירידה בהערכה העצמית ובדימוי העצמי, זאת בנוסף לגורמים אחרים שיכולים להשפיע על ההערכה העצמית, כגון פידבקים ברשתות החברתיות.

התמה האחרונה שאותה זיהינו בממצאי המחקר היא, שלבני הנוער ישנה נטייה לתפיסה פרגמטית של מושג האהבה. הדבר בא לידי ביטוי בכך הערך של האהבה מקבל את ביטויו דרך ערכים קפיטליסטיים חומריים, שקיימים אצל בני הנוער. בעידן שבו לכל דבר יש מחיר וערך, גם האהבה מקבלת את הפן הזה, וניתנים לה ערכים כמותיים או חומריי. בנוסף לכך, לבן הנוער שחשוף באופן גבוהה לערכי התרבות המערבית הקפיטליסטית, ישנו דגש על מהו הערך שאותו הוא יקבל, לעומת הערך שאותו הוא יתן, ישנו מימד של אנוכיות, ולכן ניתנים הערכים החומריים.

בני הנוער אינם מציינים במפורש שהם מפרשים את מושג האהבה באופן חומרי, או קפיטליסטי, אלא שהאידיאלים שלהם לאהבה וזוגיות, מושפעים בצורה חומרית, זאת אומרת שהמניעים שלהם להערכת מושא אהבתם, הוא לא האהבה עצמה והערך שאותו היא מביאה, אלא מה תיתן לי האהבה הזאת, ולמה כדאי ליל אמץ אותה.

תמה זאת תואמת למה שנסקר בסקירה הספרותית, שבה ראינו שבעבר האהבה נתפסה כמשהו מיוחד ועילאי, והוא ערך שיש לקדש אותו, כיום אצל הדור הצעיר ישנו יותר דגש על חומריות ורכושנות, בכל הנוגע למושג האהבה. בנוסף לכך בעת המודרנית ישנו דגש על סממנים חיצוניים אצל בן הזוג, כגון סטטוס חברתי, נכסים וכסף, ופחות על סממנים של אופי או יופי פנימי, ודבר זה מובהק ובא לידי ביטוי במדיה החברתית.

השערת המחקר הייתה שלאורך השנים חל שינוי באידיאל האהבה, הרומנטיקה והמיניות. לפי ממצאי המחקר אנו מקבלים את השערת המחקר, שכן לפי הראיונות עם בני הנוער הצעירים, אשר נולדו  לתוך מהפכת האינטרנט והטכנולוגיה, אכן ישנו שינוי באידיאל האהבה הרומנטיקה והמיניות, בניגוד למה שהיה בעבר. הרציונל המחקרי היה שאצל הדור הצעיר ישנה תפיסה שונה של מיניות ואהבה, וזאת בעקבות החשיפה לטכנולוגיה, כבר מגיל צעיר, בממצאי המחקר ראינו שדבר זה הוא נכון, שכן למדיה החברתית ולטכנולוגיה ישנה השפעה רבה על תפיסת האהבה והמיניות של בני הנוער.

בנוסף לכך בני הנוער שרואיינו במחקר מרגישים שתפיסת אידיאל האהבה שלהם היא התפיסה האידיאלית של אהבה באופן כללי, והם לא מרגישים שונים במיוחד מתפיסות אידיאל האהבה, שהיו בעבר. עובדה זאת נובעת עקב כך שבני הנוער נולדו לתוך תפיסה קפיטליסטית זו של האהבה, ולא היא נראית כברירת המחדל, וכמשהו טבעי ביותר.

המלצה למחקר המשך הוא מחקר שיבדוק מהם ההבדלים בתפיסת אידיאל האהבה והמיניות, אצל נערים מתבגרים המשתמשים בפלטפורמות חברתיות שונות. מטרתו של מחקר זה היא לבדוק האם הרשתות החברתיות השונות משפיעות באופו שונה על תפיסת האהבה והמיניות אצל בני הנוער.

ביבליוגרפיה

אילוז, א’ (2002). תרבות הקפיטליזם. תל אביב: משרד הביטחון.

אילוז, א’ (2008). אינטימיות קרה: עלייתו של הקפיטליזם הרגשי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

ברן, ל. (2014). השפעת המדיה על ההתפתחות הפסיכו-מינית בקרב מתבגרים עם לקות התפתחותית.

אתר ויצו, (2014). השפעות התוכן המיני במדיה על נערות- סקר מיוחד של ויצו ליום האישה הבינ”ל.

וקסלר, פ'(2007). החברה המיסטית: חזון חברתי מתפתח. ירושלים: כרמל.

כהן-אביגדור, נ. וליימן-ווילציג, ש. (2003). “מודל מחזור-חיים טבעי של התפתחות מדיה חדשים: מאבקי הישרדות בין מדיה שונים בעידן האינטרנט”. פתו”ח, 5, עמ’ 113-64.פרידמן, מ’ (1962). קפיטליזם וחופש. ירושלים: אדם.

צוקרמן, מ’ (1997). סמכותנות, שואה וחרושת תרבות: היבטים של חינוך והשכלה בהגותה של אסכולת פרנקפורט. עיונים בחינוך: כתב-העת הישראלי למחקר בחינוך. 2 (2). 76-53.

קול, ע., לב-און, א. (2014). רשתות חברתיות מקוונות וקבלת החלטות רכישה. משרד הכלכלה.

Angus Maddison (2001). The World Economy: A Millennial Perspective. Paris: OECD.

Barthel, M. Shearer, E. Gottfried, J. (2015). The Evolving Role of News on Twitter and Facebook. Pew Research Center’s Journalism Project.

Boston University Medical Center. (2015). Mobile and interactive media use by young children: The good, the bad and the unknown. PUBLIC RELEASE: 30-JAN-2015.

Concordia university Portland. (2015). 5 Benefits of Using Cellphones in School: Smartphones as Learning Tools. Concordia university Portland.

Fuchs, C. (2011). Social media and capitalism. analysis.

Griffin, R. (2018). Move Over Millennials, It’s Gen Z’s Turn to Kill Industries. Bloomberg website.

James A. Brander. (1995). Government policy toward business. J. Wiley & Sons Canada.‏

Fox, J., & Warber, K. M. (2013a). Romantic relationship development in the age of Facebook: an exploratory study of emerging adults’ perceptions, motives, and behaviors. CyberPsychology, Behavior & Social Networking, 16(1), 3e7

James, P., & Scerri, A. (2012). Globalizing Consumption and the Deferral of a Politics of Consequence. Globalizations9(2), 225-240.‏ Louis Hyman and Edward E. Baptist (2014). American Capitalism: A Reader.

Larson, R. (1995). Secrets in the bedroom: Adolescents’ private use of media. Journal of Youth and Adolescence, 24(5), 535-550.‏

Leach, W. (1993). Land of Desire (New York). Pantheon.‏

Levesque, R. J. (1993). The romantic experience of adolescents in satisfying love relationships. Journal of Youth and Adolescence22(3), 219-251.

Lyndon, A., Bonds-Raacke, J., & Cratty, A. D. (2011). College students’ Facebook stalking of ex-partners. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 14(12), 711e716

Madden,M., Lenhart, A. Cortesi, S., Gasser, U., Duggan, M., Smith, A., Beaton, M. (2013). Teens, Social Media, and Privacy. Pew research center.

Mandel, E. (2002). An introduction to Marxist economic theory. Resistance Books.‏

McGrath, S. J. (2016). The theology of consumerism. Analecta Hermeneutica6.‏

McLuhan, M., & Fiore, Q. (1967). The medium is the message. New York123, 126-128.‏

Panagiotis, T. M., Eni, M. (2012). Social Media and the Elections. Science 26 Oct 2012: Vol. 338, Issue 6106, pp. 472-473 DOI: 10.1126.

Reisdorf, B. Blank, G. (2012). The Participatory Web. nformation Communication and Society.

Ridder, S. D. (2017). Social Media and Young People’s Sexualities: Values, Norms, and Battlegrounds.

Turner, A. (2015). Generation Z: Technology and social interest. The Journal of Individual Psychology71(2), 103-113.‏

Valkenburg, P. M., Peter, J., & Schouten, A. P. (2006). Friend networking sites and their relationship to adolescents’ well-being and social self-esteem. CyberPsychology & Behavior9(5), 584-590.‏

Van Ouytsel, J., Van Gool, E., Walrave, M., Ponnet, K., & Peeters, E. (2016). Exploring the role of social networking sites within adolescent romantic relationships and dating experiences. Computers in Human Behavior55, 76-86.‏

Whiting, A., & Williams, D. (2013). Why people use social media: a uses and gratifications approach. Qualitative Market Research: An International Journal16(4), 362-369.‏

המכללה האקדמית ספיר

טופס הצהרה על מקוריות עבודה

בקורס: סמינר- אתה צריך אהבה חדשה? סמינר על רגשות, אהבה, כלכלה ומסחור

למרצה: דר’ מוטי גיגי

בנושא: סקירת ספרות לסמינר

אני     מעיין בן זאב              תעודת זהות: 204713507

מצהיר/ת שהעבודה נכתבה על ידי  תוך כיבוד כללי הכתיבה והאזכור המקובלים באקדמיה.

אני מצהיר/ה כי העבודה אינה מועתקת מעבודה אחרת וכי היא לא הוגשה כמטלה בקורס אחר במסגרת לימודי.

אני מצהיר/ה כי עבודה זו לא נכתבה על ידי גורם אחר בחינם ו/או תמורת תשלום.

אני מצהיר/ה בזאת :

שאני יודע/ת שאם אעבור על אחד מהסעיפים הכתובים מעלה הרי שלא שמרנו על כללי היושר האקדמי וברור לי שתוגש נגדני תלונה על כך לוועדת המשמעת של המכללה וכי אני צפוי/ה לעונשים הקבועים בתקנון המשמעת של המכללה.

תאריך: 25.2.18

חתימה: מעיין  בן זאב