כאבי גב תחתון (כג"ת) הם בעיה בריאותית נפוצה מאד ופוגעת באנשים בכל הגילאים ובכל קבוצות האוכלוסייה. קבוצת מומחים לחקר מחלות (Global Burden of Disease)דווחו כי כג"ת הם בין עשרת המחלות והפציעות העיקריות הגורמות לנכות במהלך החיים, יותר מווירוס ה-HIV, מתאונות דרכים, משחפת, מסרטן ריאות, ממחלת ריאות חסימתית כרונית ומסיבוכים מלידה מוקדמת.[1] היארעות של כג"ת באוכלוסייה הישראלית בשנה אחת בין הגילאים 20-70 היא 18.4%, בשיעור דומה למדינות ברחבי העולם כמו קנדה (18.9%), דנמרק (19.3%) ובריטניה (15.4%).[2]

כאבי גב תחתון נמצאו קשורים לגורמי סיכון מתחומים שונים כמו רקע דמוגרפי, מצב בריאות, אורח חיים ורקע פסיכוסוציאלי. מבין המאפיינים הדמוגרפיים נמצא ששכיחות כג"ת באוכלוסייה עם רמת השכלה נמוכה,[3] רמת חיים נמוכה, ומצב סוציואקונומי נמוך,[4] גבוהה במיוחד. גיל הוא אחד מגורמי הסיכון הנפוצים ביותר. כאבי גב תחתון קורים בד"כ בעשור השלישי ושכיחותם עולה עם הגיל עד גילאי 60 או 65 ולאחר מכן יורדים בהדרגה.[5],[6] בתחום הבריאות נמצא שגורמים כמו טראומה לגב, אוסטיאופורוזיס או שימוש ממושך בסטרואידים מעלים את הסיכון לסבול מכג"ת. בערך 5-15% ממקרי כג"ת ניתן לייחס לגורם ספציפי כגון זיהומים או אוסטיאופורוזיס בעוד שב-95-85% מהמקרים לא ברורה הסיבה או הגורם הספציפי.[7] עוד נמצא שעלייה במסת הגוף Body Mass Index(BMI ) מעל 30 הוא גורם סיכון נמוך להתפתחות כג"ת.[8] אורח חיים יושבני וחוסר פעילות גופנית מעלים אף הם את הסיכון לכג"ת. במחקר שנערך בסרילנקה נמצא שפעילות גופנית כמו הליכה או ריצה קלה, למשך 20 דקות ביום ליותר משלושה ימים בשבוע מורידה את הסיכון לכג"ת.[9] בנוסף לכך נמצא קשר חזק בין כג"ת ומנח עמוד השדרה במשך היום, בעיקר תנוחות כיפוף וסיבוב עמוד השדרה המתני. בהשוואה לתנוחת עמידה, תנוחת הישיבה מקטינה את הלורדוזה המותנית ומגבירה את פעולת שרירי הגב התחתון, הלחץ על הדיסק ועל עצם השת הגורמים להתפתחות כג"ת.[10] במישור הפסיכוסוציאלי, נמצא קשר בין גורמים כמו חוסר שביעות רצון ממקום העבודה, עבודה מונוטונית, יחסים גרועים בעבודה וחוסר תמיכה חברתית במקום העבודה.[11] בנוסף ניתן לייחס כג"ת לגורמים פסיכולוגיים כמו לחץ, חרדה ודיכאון.[12], [13]

גורמי הסיכון שצוינו לעיל ובהם רמת השכלה ורמת חיים נמוכים, חוסר שביעות רצון מהעבודה, שכר עבודה פחות מהממוצע, בנוסף לאורח חיים ישבני וחוסר פעילות גופנית, תואמים במידה מסוימת את מאפייני הקהילה הבדואית בישראל. לכן, צפוי שבאכלוסיה זאת תהיה שכיחות גבוהה במיוחד של כג"ת. בדיקת שכיחות כג"ת בקרב האוכלוסייה הבדואית והקשר שלה למשתני הרקע של האוכלוסייה טרם נעשתה.

מאפייני האוכלוסייה הבדואית בישראל

אוכלוסיית הנגב – כללי

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בסוף שנת 2009 מנתה האוכלוסייה הבדואית (מוסלמית) בנגב 192,800 נפש, שהם 27.4% מכל אוכלוסיית הנגב ( כ- 702,600 נפש). שיעורם של האזרחים הבדואים בנגב מתוך כלל אוכלוסיית האזרחים הערבים בישראל (1,239,230 נפש , לא כולל 296,370 תושבים ערבים במזרח ירושלים) עמד ב 2009 על 15.6%.[14]

על פי נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2009 מנתה האוכלוסייה בשבעת יישובי הקבע של הבדואים בנגב 129,210 נפש ( שהם 67% מן האוכלוסייה הבדואית בנגב). כ 40% מהם התגוררו בעיר רהט, שהפכה לעיר השנייה בגדולה בנגב ( לאחר באר שבע). רהט עולה בגודלה על קריית גת, אילת, דימונה, נתיבות, אופקים, ערד ושדרות.[15]

מאפייני האוכלוסייה הבדואית:

האוכלוסייה הבדואית היא אוכלוסייה יותר צעירה מהאוכלוסייה הכללית בישראל, דבר שיכול להשפיע על שכיחותם של כאבי גב תחתון באוכלוסייה. ( טבלה מס’ 1). 15
שיעורי פריון וריבוי טבעי גבוהים ( לוח 1). כשבוחנים את שיעור הגידול של אוכלוסיית הנגב בשנים האחרונות לפי הדת, מתקבל הבדל משמעותי בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הבדואית. על פי נתוני השנתון הסטטיסטי לנגב, גדלה האוכלוסייה היהודית בנגב בשנים 1999-2006 ב 6.9% בלבד ( מ 420,600 נפש בסוף שנת 1999 ל 449,500 נפש בסוף שנת 2006) בעוד שהאוכלוסייה הבדואית גדלה בשיעור גבוה פי 6.5- ב 45.2% ( מ 107,700 נפש בסוף שנת 1999 ל 156,400 נפש בסוף שנת 2006). אחד הגורמים לכך הוא שיעור הריבוי הטבעי הגבוה במיוחד ביישובי הבדואים, בהשוואה לשיעור הריבוי הטבעי ביישובי היהודים.15, [16]
המשפחה הבדואית גדולה באופן משמעותי מכל משפחה אחרת בישראל- ערבים ויהודים כאחת. על פי נתוני 2007, ממוצע הנפשות במשק בית בדואי בנגב היה גבוה ב 30% מהממוצע בקרב משקי בית ערביים וגבוה כמעט פי שניים מהממוצע בקרב משקי בית יהודיים:6.03, 4.64 ו 3.09 נפש בהתאמה.[17]
הישובים הבדואים- בתחתית המדד החברתי- כלכלי של היישובים בישראל. על פי נתוני המדד החברתי- הכלכלי של הישובים בישראל לשנת 2006, כל שבעת יישובי הקבע של הבדואים מדורגים באשכול הנמוך ביותר.
איכות חיים ירודה: חשיפה למפגעים סביבתיים, איכות החיים ביישובי הבדואים ירודה בהשוואה לאיכות החיים בכלל הישובים הערבים בישראל. נחשפים בתכיפות גבוהה למפגעים תברואתיים כגון רעש, ריחות, אבק ועשן. למשל, שיעורם של התושבים הבדואים שהצהירו כי נחשפו בתכיפות גבוהה למפגעים כאבק או עשן, כפול מן השיעור הממוצע בקרב כלל האוכלוסייה הערבית. מדד נוסף המצביע על איכות חיים נמוכה ביישובי הבדואים, נוגע לביטחון האישי. שיעור המתלוננים על גניבת רכוש או רכב מקרב האוכלוסייה הבדואית גבוה פי שניים עד שלושה מן השיעור המקביל בכלל האוכלוסייה הערבית.[18]
עבודה, שכר ואבטלה: לפי נתוני סקר אגודת הגליל לשנת 2007, נכללו רק 37.4% מן האוכלוסייה הבדואית (בגילאי 15 ומעלה) בכוח העבודה האזרחי, לעומת 42.6% מכלל האוכלוסייה הערבית.18
רמת שכר וקבוצות הכנסה: כ 90% מן השכירים הבדואים ביישובי הקבע בנגב משתכרים פחות מן השכר הממוצע במשק. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, היה ממוצע השכר החודשי למשרת שכיר ביישובי הבדואים בנגב בשנת 2008 נמוך ב 34% ממוצע השכר החודשי למשרת שכיר ביישובים יהודיים בנגב: 4,138 ₪ לעומת 6,308 ₪ בהתאמה.18

אבטלה: עומק האבטלה ביישובי הבדואים הוא עובדה מצוקה. על פי נתוני שירות התעסוקה נרשמו בשנים האחרונות (2006-2009) שיעורי אבטלה גבוהים ביישובי הקבע. אחד הגורמים המקשים על מציאת תעסוקה ראויה ויציבה הוא רמת השכלה נמוכה. כמו כן, קיים קשר הפוך בין רמת ההשכלה לשיעור האבטלה: ככל שרמת ההשכלה באוכלוסייה נמוכה , כן עולה שיעור האבטלה בקרבה.[19]
חינוך והשכלה: שיעורם של חסרי השכלה בחברה הבדואית (9.7%) גבוה כמעת פי שניים משיעורם בכלל האוכלוסייה הערבית (5.0%) ועולה פי חמישה של שיעורם האוכלוסייה היהודית (1.9%). שיעורם של בוגרי בית ספר ייסודי וחטיבת ביניים בלבד, באוכלוסייה הבדואית, זהה לשיעורם בכלל האוכלוסייה הערבית וכפול משיעורם באוכלוסייה היהודית. לעומת זאת, שיעורם של בעלי השכלה גבוהה (אקדמית ושאינה אקדמית) באוכלוסייה הבדואית (8.4%) נמוך במקצת משיעורם בכלל האוכלוסייה הערבית (13.8%) ונמוך משמעותית (פי ארבעה ויותר) משיעורם באוכלוסייה היהודית (36.5%).[20]
בריאות:
תוחלת חיים: תוחלת החיים של הבדואים בנגב נמוכה מזו של כלל האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית בארץ. על פי נתונים משנת 2008, גברים בדואים חיים כשלוש שנים פחות מגברים בכלל האוכלוסייה הערבית וכשבע שנים פחות מגברים יהודים. נשים בדואיות חיות כארבע שנים פחות מנשים בכלל האוכלוסייה הערבית וכשש שנים פחות מנשים יהודיות.18
תחלואה במחלות כרוניות: על פי סקר אגודת הגליל לשנת 2007, דיווחו 7.1% מן הבדואים בנגב כי לקו במחלה כרונית כלשהי ואובחנו בפועל כחולים בה. חמש המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר באוכלוסייה הבדואית הן (לפי סדר יורד): יתר לחץ דם, סוכרת, אסתמה, עודף כולסטרול ודלקת פרקים.18

טבלה 1: מאפיינים דמוגרפיים נבחרים של האוכלוסייה ברשויות מקומיות בדואיות

ויהודיות בנגב.15

שם היישוב	מספר תושבים ( באלפים)(2009)	אחוז בני 0-14 ביישוב (2008)	אחוז בני 0-19 ביישוב (2008)	אחוז בני 65 ומעלה ביישוב (2008)	שיעור ריבוי טבעי (2008)	חציון גיל (2006)
רהט	51,687	52.7%	63.9%	1.6%	3.7%	13
תל שבע	15,203	53.2%	64.9%	1.4%	3.8%	13
ערערה בנגב	12,038	48.9%	62.3%	1.3%	3.4%	14
כסייפה	16,768	52.3%	63.6%	1.5%	4.0%	13
חורה	16,600	49.4%	60.3%	2%	3.6%	14
לקייה	9,591	47.7%	57.9%	2.1%	3.4%	15
שגב שלום	7,323	50.8%	62.3%	1.5%	3.7%	14
סך הכל/ ממוצע תושבים בדואים	129,210	51.3%	62.8%	1.6%	3.6%	13.7
באר שבע	194,260	22.6%	29.6%	12.2%	1.0%	32
קריית גת	47,430	24.4%	32.5%	11.5%	1.1%	30
דימונה	32,439	25.4%	33.5%	9.9%	1.1%	29
סך הכל/ ממוצע תושבים יהודים	447,667	25.0%	32.3%	10.6%	1.2%	29.1

מאפייני החברה הבדואית בישראל שנזכרו לעיל, כגון רמת השכלה נמוכה, מצב סוציואקונומי נמוך, הם גורמי סיכון להתפתחות כאבי גב תחתון, ולכן הם מובילים להשערה ששיעור כאבי גב תחתון באוכלוסייה הבדואית הוא יותר גבוה מהאוכלוסייה הכללית בישראל. עם זאת, באוכלוסייה זאת יש גם גורם בעל פוטנציאל להגן מפני כג"ת והוא סגנון התפילה המוסלמית.

גורמי סיכון לכאבי גב תחתון–

גיל-

גיל הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחותם של כאבי גב תחתון. ככל שעולה גילו של האדם כך גדל הסיכוי שהוא יפתח כג"ב, הן כאבי גב מוקרנים או כאבי גב מכניים. מחקר משנת 2003 הראה ששכיחותם של כאבי גב תחתון בקבוצת הגיל מגיל הנעורים עד גיל ארבעים היא בין 10 ל- 25 אחוזים, ואילו שכיחותם של כג"ת אצל אנשים מעל גיל ארבעים עולה לארבעים אחוזים. המחקר מציין שבקבוצת הגיל הצעירה, סוג כאבי הגב הנפוץ יותר הוא כאב גב תחתון בלתי סגולי, שאין סיבה ברורה להיארעות כאב הגב.[21]

מחקר אחר מראה, שישנה עלייה מתמדת וקבועה בכאבי גב תחתון מגיל הנעורים ועד לגיל 60, ואז מגיל 60, השכיחות של כאבי גב תחתון יורדת, מה שעלול להיות מוסבר על ידי כך שאחרי גיל שישים, האדם יוצא משוק העבודה, שכן עבודה ומאמץ פיזי עלולים להיות גורם סיכון להתפתחות כאבי גב תחתון, אולם המחקר מראה שגם בגיל הפנסיה, כאבי הגב התחתון עדיין קיימים. בנוסף לכך, מבחינה סטטיסטית, עם העלייה בגיל ישנה עלייה במשקל, ועלייה באי פעילות ספורטיבית, גורמים שיכולים להסביר באופן חלקי את הקשר הישיר בין העלייה בגיל לבין העלייה בשכיחות בכאבי גב תחתון.[22]

בגלל שהאוכלוסייה הבדואית היא יותר צעירה מהאוכלוסייה הכללית בישראל, 15 צפוי שהשפעתו של גורם הגיל כגורם יחיד, היא שיהיו פחות מקרים של כג"ת באוכלוסייה הבדואית, אולם יש לבדוק גורם זה בשילוב עם המשתנים הבלתי תלויים האחרים במחקר.

עודף משקל-

עודף משקל הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות כאבי גב תחתון. ישנם מחקרים שמראים שישנו קשר חיובי בין מדד מסת הגוף (BMI) לבין פריצות דיסק, כאבי גב תחתון בלתי סגולי, וכאבי גב תחתון מוקרן. מנקודת מבט סטטיסטית, נראה שיש קשר חזק וכמעט בלתי מעורער בין משקל לבין כאבי גב תחתון. מחקר משנת 2016 הראה שעל כל עלייה של 5 קילוגרם במשקל, ישנה עלייה של חמישה אחוזים בסיכוי להתפתחות כאבי גב תחתון ב 12 השנים העוקבות. המחקר מראה שהסיכון להתפתחות כאבי גב תחתון, עולה באופן משמעותי כאשר האדם עובר את רף 25 הנקודות במדד מסת הגוף (BMI), גם כאשר האדם עסק בפעילות גופנית, בכל רמות מדד מסת הגוף.[23]

המנגנון הבסיסי של האופן שבו משקל גבוה, יכול לתרום להתפתחות כאבי גב תחתון הוא מורכב. הן חוסר פעילות גופנית והשמנת יתר, קשורים באופן ישיר לגודל הסחוס שבין חוליות הגב, ולהיווצרותם של פריצות דיסק. בנוסף לכך רקמות שומן בגוף, הן רקמות פעילות מבחינה מטבולית, והם יכולות לגרום לדלקות שונות, אשר הוכח כי הן קשורות להפרעות מבניות במפרקים ובעמוד השדרה, ולהתפתחותם של כאבי גב תחתון. ולכן זה סביר מבחינה ביולוגית כי משקל גבוה יותר, חוסר פעילות גופנית לאורך זמן, ודיכאון, הם גורמים מנבאים לכאבי גב תחתון.9

בדו"ח של מרכז טאוב, [24] נמצא שהאוכלוסייה הבדואית, בדומה לאוכלוסייה הערבית בישראל, סובלת מעודף משקל, בשיעורים יותר גבוהים מהאוכלוסייה הכללית בישראל, וכן שעודף המשקל הוא אחד הגורמים המרכזיים לתחלואה באוכלוסייה הבדואית, כגון מחלות סוכרת ויתר לחץ דם.

חוסר פעילות גופנית/ אורח חיים ישבני-

מחקרים מראים שאורח חיים ישבני או חוסר פעילות גופנית בטווח הארוך, קשורים באופן ישיר להתפתחותם של כאבי גב תחתון, בכל קבוצות הגילאים. פעילות גופנית לאורך זמן ואורח חיים פעלתני, הוכרו כאסטרטגיה מועילה לטיפול בכאבי גב תחתון חמורים או כרוניים שכבר התפתחו, או במניעתם של כאבים מסוג זה, זאת בהתאם להנחיות ארגוני בריאות בינלאומיים, ולפי מחקרים רפואיים שנערכו לאורך השנים. מחקרים רפואיים שנערכו בנושא כג"ת, מצאו לנכון להמליץ לאוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר ללקות בכג"ת, על פעילות גופנית קבועה, כגורם הכי מרכזי ויעיל לטיפול ולמניעת התפתחות של כג"ת. יחד עם זאת, הכמות והאינטנסיביות של הפעילות הגופנית שהאדם צריך לעסוק בה היא לא חד משמעית, וישנם דעות סותרות בנושא, שכן פעילות גופנית אינטנסיבית מדי עלולה אפילו להזיק לאדם מבחינת הסיכון לפתח כג"ת.[25]

בדו"ח של משרד הבריאות, [26] נמצא שהאוכלוסייה הבדואית מעל גיל 21 עוסקת פחות בפעילות גופנית בשעות הפנאי, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בישראל, ועומדת על 43 אחוזים, וזאת בהשוואה ל 59 אחוזים מכלל האוכלוסייה הישראלית, כאשר בקרב שתי האוכלוסיות הפעילות הגופנית השכיחה ביותר היא הליכה, ואחריה ריצה, שחיה התעמלות לעיצוב שרירים.

רמת השכלה-

לאנשים עם תואר אקדמי או רמות גבוהות של השכלה יש סיכוי נמוך יותר ללקות בכאבי גב תחתון, מאשר אנשים עם השכלה תיכונית או רמת השכלה נמוכה. על פי מחקר שנערך בנורבגיה לאנשים עם רמת השכלה גבוהה הייתה הסתברות נמוכה יותר לעישון, ובנוסף לכך רמת ההשכלה משפרת את התפקוד הגופני ואת אורח החיים הבריא כי היא משפרת את התחושה של שליטה עצמית, שמעודדת ומאפשרת אורח חיים בריא כגון הליכה קבועה, פעילות גופנית, שתייה מתונה, הימנעות מעודף משקל ומעישון. החינוך מאפשר לאנשים למזג התנהגויות בריאותיות, וליצור סגנון חיים עקבי, שגורם לשיפור תחושת השליטה על התוצאות של החיים של האדם.[27],[28]

במחקר אחר משנת 2006, מצא שלאחר שלילת משתנים אחרים, אנשים עם רמת השכלה נמוכה יחסית של עד בית ספר התיכון, היו בסיכון גבוה יותר לפתח כאבים בגב התחתון מאשר בעלי תואר אקדמי או רמות השכלה גבוהות יותר. הסיכוי שאנשים יהיו עובדי צווארון כחול בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך עולה ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, ככל שרמת ההשכלה עולה, גדל הסיכוי שהעובדים יהיו עובדי צווארון לבן, שעובדים פחות בעבודה פיזית קשה שיכולה לגרום כג"ת. ישנו קשר ישיר בין סוג העבודה, צווארון כחול או צווארון לבן, לבין כאב בגב התחתון.[29]

לפי מחקר משנת 2017, [30] ההשכלה בחברה הבדואית היא נמוכה מאוד הן בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל, והן בהשוואה לקבוצות אחרות בחברה הערבית. ההבדלים בחינוך בין הבדואים לאוכלוסיות אחרות באים לידי ביטוי בשיעורי השתתפות נמוכים של בני הנוער במערכת החינוך, חלק מהסיבה לכך הוא המחסור הגדול הקיים במסגרות חינוך מפוקחות בישובים שאינם מוכרים. ביטוי נוסף לפערים ניתן לראות ברמת ההישגים של התלמידים הבדואים לעומת האחרים. הציונים של התלמידים הבדואים במבחני המיצ"ב נמוכים באופן משמעותי ועקבי מאלה של שאר התלמידים במדינה.

מצב סוציואקונומי-

במחקר משנת 2014 שבדק את הקשר בין אוכלוסיות מיעוט מוחלשות מבחינה חברתית וכלכלית לבין הסיכוי להיארעות כג"ת בארצות הברית, מצא שלמרות שכיחות דומה של כג"ת בין קבוצות האוכלוסייה השונות כמו אנשים לבנים שהם קבוצת הרוב, לאנשים שחורים והיספנים למשל שהם קבוצות מיעוט, קיימים הבדלים גזעיים ואתניים בגישה ובטיפול הרפואי. ההוצאות הרפואיות עבור כג"ת בקרב קבוצות מיעוטים הן נמוכות ב -30% מאשר קבוצת הרוב של קבוצת הלבנים. קבוצות מיעוטים עם כג"ת מקבלים פחות הדרכה רפואית לחולה, מרשמים לתרופות, ניתוחי גב, הפניות לרופאים מומחים ושיקום פיזיותרפי לפציעות בגב.[31]

הסיבות להבדלים בין קבוצות האוכלוסייה השונות, עשויות לכלול היעדר ביטוח בריאות הולם, הכנסה נמוכה יותר והשכלה נמוכה יותר. עמדות ואמונות של אנשי מערכת הבריאות וחולים עשויים אף הם להוות גורם להבדלים בין קבוצות האוכלוסייה, לדוגמה, רופאים יכולים להעריך את הכאב של אדם בצורה אחרת על בסיס אתני או השתייכות למעמד סוציואקונומי. למרות שמספר מחקרים הוכיחו פערים אתניים וסוציו-אקונומיים בטיפול בתסמיני כג"ת ובתוצאותיהם, ישנו צורך במחקרים נוספים בספרות הרפואית לגבי הבדלים בהתפתחות כג"ת ובטיפול בהם בקרב קבוצות מוחלשות מבחינה סוציואקונומית.13

התנאים העגומים של האוכלוסייה הבדואית בתחום החינוך מובילים אותה למצב עגום גם במצב הסוציואקונומי, חוסר מיומנויות מתאימות לשוק העבודה המודרני, ופיזורה הגיאוגרפי הפריפריאלי של האוכלוסייה, מביאים למיעוט אפשרויות תעסוקה. המצב הסוציואקונומי משתקף גם בשיעורי האבטלה הגבוהים במיוחד בחברה הבדואית. למרות האבטלה הגבוה, שיעורי מקבלי דמי האבטלה מתוך המובטלים, הוא נמוך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בישראל. בנוסף לכך, המגוון התעסוקתי בקרב הבדואים הוא אינו רחב, עיקר הבדואים עוסקים במקצועות מסורתיים או בכאלה שאינם עתירי טכנולוגיה וקידמה. המקצועות המסורתיים כוללים למשל חקלאות ורעיית צאן, לעיתים ללא שכר כלל או בשכר נמוך. 30

פעילות ספורטיבית אינטנסיבית-

לפעילות ספורטיבית מתונה, ובאופן קבוע, כגון הליכה או רכיבה על אופניים, ישנה השפעה חיובית על בריאות האדם, אולם כאשר מדובר בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית, שמבוצעת על ידי אתלטים מקצועיים, היא יכולה להוות כגורם סיכון לכאבי גב תחתון. במחקר [32] משנת 2015 שבדק את שכיחות כאבי הגב התחתון אצל סטודנטים אתלטים בתוניסיה, נמצא שפעילות ספורטיבית אינטנסיבית היא גורם סיכון משמעותי להתפתחות כאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מעידים על כך ש 14.8% מהאתלטים המקצועיים שנדגמו במחקר, דיווחו על כאבי גב תחתון, ונמצא שישנם סוגי ספורט מסוימים שבהם הסיכון לכג"ת הוא יותר גבוהה, כמו התעמלות, ג'ודו, וכדור עף.

לפי דו"ח של משרד החקלאות, [33] ביישובים הבדואים בדרום הארץ ישנו מחסור גדול של מתקני ספורט מקצועיים ולמטרות של פנאי, כגון מגרשי ספורט שונים, מועדוני ספורט מקצועיים, חוגים לילדים ובני נוער. מחסור זה בתשתיות גורם לירידה ביכולת של האוכלוסייה לעסוק בספורט בצורה מקצועית, ולמטרות הפנאי. המצב הוא יותר קשה כאשר מדובר בנשים בדואיות, שכן כמות מועדוני הספורט הייעודיים לנשים הם מאוד נמוכים.

גורמים פסיכולוגים-

תוצאות מחקרים קליניים מהעשורים האחרונים, מעידים על קיומו של המודל הרב ממדי של תסמונת כאב הגב התחתון, המעיד על כך שגורמים פיזיים, רגשיים וחברתיים, יכולים לגרום להיווצרותם של כג"ת. מחקר משנת 2010 בדק את הקשר שבין המצב הפסיכולוגי והרגשי של האדם לבין היווצרותם של כג"ת. כל המטופלים במחקר סבלו מפגיעה דומה בעמוד השדרה, ומצב דומה של השרירים והרצועות באזור הגב התחתון. עם זאת, החולים נבדלו זה מזה במצב הרגשי שלהם, 37.3% סבלו ממצוקה רגשית שהתבטאה ברמות גבוהות של חרדה סימפטומים קליניים משמעותיים של דיכאון. החוקרים חילקו את הנבדקים לשתי קבוצות מחקר, קבוצה שלא סבלה ממצוקה רגשית, וקבוצה שהייתה נתונה במצוקה רגשית.[34]

ממצאי המחקר מראים שמטופלים בקבוצת המצוקה הרגשית הביעו יותר תפקוד לקוי במערכת השרירים או בשלד, כגון יותר בעיות בעמוד השדרה, או נוקשות יתרה של מערכת השרירים, וזאת בהתחשב בעובדה שלכולם היה נזק מבני דומה בעמוד השגרה, אך נזק זה הוביל לתוצאות שונות בין שתי הקבוצות. ולכן מסקנות המחקר הן שהפרעות רגשיות, רמה מוגברת של חרדה ותסמיני דיכאון קליניים, נחשבו לגורמים פתוגנטים עצמאיים המשפיעים על תפקודם של השרירים והשלד בחולים עם כאבי גב תחתון כרוניים. המחקר גם מצא קשר ישיר בין רמות החרדה והדיכאון של המטופל, לבין רמת האינטנסיביות של הכאבים שאותם חווה המטופל, ורמת היכולת המוטורית שאותה חווה המטופל.16

ממצא נוסף הוא שמטופלים שחוו רמות גבוהות של מצוקה רגשית ודיכאון, הביעו שמצבם הבריאותי הכללי הוא יותר גרוע, מאשר הקבוצה שלא סבלה ממצוקה רגשית. מטופלים שסבלו ממצוקה רגשית ודיכאון נטו לעשות פחות פעילויות שהצריכו מוביליות פיזית וגופנית, מה שמעכב את תהליך השיקום של כג"ת.16

במחקר משנת 2015, [35] נמצא שהאוכלוסייה הבדואית סובלת יותר מבעיות בריאותיות נפשיות, יותר מהאוכלוסייה הכללית, ויותר משאר האוכלוסייה הערבית, נתון זה נובע בעיקר מהמצב הסוציואקונומי הנמוך שממנו סובלת האוכלוסייה הבדואית, שמשפיעה על בריאותה הנפשית. למרות שישנם בעיות בריאותיות נפשיות אצל הבדואים, הם ממעטים לפנות לעזרה בנושא, והנתונים מצביעים על שיעור נמוך של צרכני שירותים פסיכיאטריים בקרב הבדואים בישראל באופן יחסי לשיעורם באוכלוסייה. יש סיבות שונות לשימוש המופחת בשירותי בריאות הנפש, בין השאר יחס אמביוולנטי כלפי גורמים מטפלים, כמות שירותי בריאות הנפש מצומצמת במגזר הבדואי, ויחס תרבותי סטיגמטי של החברה כלפי פגועי נפש.

עישון-

מחקר משנת 2016 שבדק את הקשר בין עישון לכג"ת, בדק נתונים מ – 34,525 מבוגרים בארצות הברית בסקר בריאותי כולל. המחקר בחן את ההבדל בשכיחות כג"ת בקרב מעשנים, מעשנים לשעבר, ואנשים שמעולם לא עישנו, ומספר הסיגריות המעושנות בין המעשנים באופן קבוע, עם כג"ת ובלי כג"ת.[36]

המחקר מצא כי אצל מעשנים נוכחיים הייתה השכיחות הגבוהה ביותר של כאבי גב תחתון מאשר אנשים מעשנים לשעבר, או אנשים שמעולם לא עישנו, וכי למעשנים לשעבר הייתה שכיחות גבוהה יותר של כאבי גב תחתון מאשר אנשים שמעולם לא עישנו. בקרב מעשנים נוכחיים, אלה שעישנו יותר סיגריות ביום, היו בעלי שכיחות גבוהה יותר של כאבי גב תחתון. ממצאים אלה מצביעים על כך שחשיפה תכופה יותר לעישון סיגריות עשויה להיות קשורה באופן ישיר לשכיחות גבוהה יותר של כאבי גב תחתון. המחקר הראה כי שכיחות כג"ת בקרב הנבדקים הייתה הגבוהה ביותר בקבוצה של המעשנים הכבדים, השכיחות עלתה מ 23.5% עבור אנשים שאף פעם לא עישנו ל 33.1% בקרב מעשנים לשעבר ו 36.9% במעשנים כבדים.37

המחקר מעריך שההשפעה של העישון על כג"ת נובעת ממנגנונים ביולוגיים, ונעו בין מנגנונים נוירולוגיים לביומכניים. בנוסף לכך ניקוטין, באמצעות ההשפעות המרגיעות שלו, משנה את סף הכאב של המעשן, ולכן ישנה דיווח של תחושה גדולה יותר של כאב מאשר אנשים שלא מעשנים. עישון גם מגביר להגביר את התחושה של הכאב של המעשן מכג"ת. המחקר גם מציע את האפשרות שהעישון גורם לשיעול מוגבר אצל המעשנים, והשיעול גורם ללחצים מכניים על הגב התחתון, וזה מה שגורם לכג"ת.37

דוח שנערך לגבי בריאותה של האוכלוסייה הבדואית, 24 נמצא ששיעורי העישון בקרב גברים באוכלוסייה הבדואית, כמו שאר האוכלוסייה הערבית, הם גבוהים ביחס לאוכלוסייה הכללית, וזאת בכל קבוצות הגיל של האוכלוסייה. לעומת זאת נמצא במחקר, ששיעור הנשים הבדואיות המעשנות הוא נמוך בהרבה משיעור הנשים היהודיות שמעשנות. בנוסף לכך, גברים בדואים וערבים סובלים יותר מעישון פסיבי.

תורשה-

ישנם כמה מחקרים המעידים על כך שישנו קשר בין גורמים תורשתיים לסוגים שונים של כג"ת, כגון ניוון דיסק בין חולייתי, או פריצת דיסק.[37], [38] קצב הניוון בניוון דיסק בין חולייתי, מושפע מגורמים גנטיים, בחלק מהמקרים הניוון הוא מהיר יחסית, מה שמזרז את הופעתם של כג"ת. מספר פגמים גנטיים נמצאו בקורלציה עם ניוון דיסק בין חולייתי הן בבעלי חיים והן בבני אדם. גורמים גנטיים עם או ללא נוכחותם של גורמי סיכון אחרים, כגון גיל, פגיעה בעמוד השדרה, או משתנים דמוגרפים, עלולים לגרום לניוון דיסק בין חולייתי באמצעות מנגנונים מכניים או ביולוגיים. דוגמה להשפעה מכנית של הגנטיקה היא, שפגמים גנטיים עשויים לגרום לשינויים מבניים ותפקודיים של קולגן ספציפי בתוך הדיסק הבין חולייתי, אשר משנים את התכונות המכניות של הדיסק וכן את הרגישות שלו ללחץ חיצוני. פעילות מכנית חריגה של הדיסק הבין חולייתי, בעקבות גורמים גנטיים, עלולה לגרום לשינוי מטבולי בהרכב הרקמות של החוליה, והיא עלולה להיות פגיעה יותר, והרקמות שלה ישחקו באופן מוגבר.18

הגנטיקה גם משפיעה על חוזק העצמות והשרירים באזור הגב התחתון והבטן, מה שגם משפיע על הופעתם של כג"ת, כך למשל הגנטיקה משפיעה על סיבי השריר ותכונותיו השונות כמו כוח השריר, מהירות התכווצות, סיבולת ויכולת חמצון. הגנטיקה יכולה להשפיע גם על מבנה העצבים שנמצאים באזור הגב התחתון, ובכך להשפיע על הסיכוי של אנשים שונים ללקות בכג"ת.19

מחקר אחר שנערך בשנת 2011, בדק את ההשפעות הגנטיות על ניוון דיסק בין חולייתי, והופעתם של כג"ת. המטרה העיקרית של המחקר הייתה להעריך עד כמה גורמים גנטיים תורמים לדיווחים על אפיזודות קודמות של כג"ת שאינם ספציפיים באוכלוסייה של נשים בריטיות בגיל העמידה. הממצאים העיקריים של המחקר מראים שישנה תרומה גדולה של גורמים גנטיים מסוימים להופעתם של כג"ת, והם גם משפיעים על ניוון הדיסק בין חולייתי, שגורם לכג"ת. המחקר גם כלל בדיקה של גורמי סיכון אחרים, כגון משקל עודף, וגורמים דמוגרפיים, ומצא שלגורמים הגנטיים ישנה את ההשפעה הגדולה ביותר על הופעתם של כג"ת.[39]

ישנו מחסור של מחקרים שבדקו את השפעת הגנטיקה על הופעת כג"ת בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל. ההנחה היא שההשפעות התורשתיות על הופעת כג"ת בקרב האוכלוסייה הבדואית, דומות להשפעות של האוכלוסייה הכללית, וישנה השפעה אינדיבידואלית של התורשה על כג"ת.

דרכי טיפול בכאבי גב תחתון

ישנו מגוון רחב של טיפולים רפואיים ואלטרנטיביים לכאבי גב תחתון. לרוב היעילות של טיפולים אלה היא שנויה במחלוקת. ישנם מטופלים רבים שלא מרוצים מהטיפולים הקונבנציונליים שהרפואה המערבית מציעה, ולכן הם פונים לאלטרנטיבות, כגון הרפואה הסינית המסורתית כמו דיקור סיני, אולם גם טיפולים אלה, יעילותם מוטלת בספק. החולה המודרני מצויד בטלפון חכם, ובאינטרנט שהופך את כל המידע הרפואי זמין בשבילו בכל זמן נתון, וזה הופך אותו ליותר מודע לשיטות הטיפול השונות בכג"ת, ומהדרישות שלו מהרפואה הקונבנציונלית, לגבי תהליך ואיכות הטיפול.[40]

1. מוביליזציה-

מוביליזציה שמתבצעת בגוף, מטרתה העיקרית היא להניע את איברי הגוף השונים, ובמקרה של כג"ת את האזור הסובב את הגב התחתון, במטרה לשפר את התנועתיות, ולשפר את אספקת הדם לאזור, מה שעלול להפחית את הכאבים, ולשפר את יכולת התנועה של החולה. פעולות המוביליזציה מבוצעות בדרך כלל על ידי פיזיותרפיסטים, ולפעולות אלה ישנם גם סיכונים והם יכולות לפגוע במטופל, לגרום לחבלות או לדימומים פנימיים, והנזק עלול להיות גדול מהתועלת.[41]

כאשר מקורם של כג"ת הוא במפרק ה-sacroiliac, אחד הטיפולים הנפוצים למצב רפואי זה הוא מוביליות של המפרק, במטרה לתקן את המצב הלקוי. מפרק זה הוא מיוחד בהשוואה לשאר המפרקים בגוף, והדעות בקהילה המדעית לגבי תפקידו ומטרתו הן שונות. מחקר משנת 2008 בדק האם זה נכון לבצע טיפול מסוג זה בחולים עם כג"ת בכל קבוצות הגילאים, והאם יש סיכונים בביצוע טיפול מסוג זה. המחקר מצא שיעילותו של טיפול המוביליזציה כאשר מפרק ה-sacroiliac פגוע, משתנה ביעילותה בין גברים לנשים, בעיקר משום שהוא ממלא תפקיד שונה אצל כל אחד מהמינים, אצל הגברים הוא נועד בעיקר לשמור על שיווי המשקל של הגוף, ואילו אצל נשים מטרתו היא לשרת את תהליך הלידה. עוד מצא המחקר שלביצוע מוביליזציה למפרק זה אצל גברים מבוגרים ישנו סיכוי גבוה להיות לא יעילה ואף מסוכנת, ולפגוע במפרק עצמו וברקמות הסובבות אותו, וזאת משום שמפרק זה עובר תהליך של איחוי בגיל מבוגר, אצל אחוז גבוה מהגברים המבוגרים.19

העובדה שהאוכלוסייה הבדואית נוטה יותר לעבוד בעבודות פיזיות, שיש בהן מרכיב של מוביליזציה, 30 יכולה להוות גורם למוביליות מוגברת של אוכלוסייה זו, ולכן אנשים בדואים שמפתחים כג"ת, עבודתם הפיזית יכולה להוות כגורם טיפול לכאבי הגב התחתון.

2. התפילה המוסלמית "סאלאא"

בגלל הדמיון של התנועתיות שכרוכה בתפילה המוסלמית, שמדמה חלק מהטיפולים הניתנים לכג"ת, כגון שיטת מקינזי, ישנו בסיס להשערה שהתפילה המוסלמית יכולה להוות כדרך טיפול יעילה לכאבי גב תחתון. בנוסף לכך, האפשרות שהתפילה יכולה להשפיע פסיכולוגית על האדם, מחזקת את ההשערה לגבי השפעותיה של התפילה המוסלמית על כג"ת.

מורכבת מפעילות על הנפש "מֶדִיטָצִיָה" ופעילות גופנית הכרוכה בתנועתיות. במהלך התפילה, הפעילות הפרא-סימפתטית מוגברת והפעילות הסימפתטית מופחתת, לכן סאלאא עשויה לעזור לקדם רגיעה, למזער חרדה, ולהפחית את הסיכון למחלות לב.21במחקר אחר שבוצע באוניברסיטה בקוניה בטורקיה השתתפו 500 סטודנטים. כמחצית (55%) דיווחו כי הם מתפללים 5 פעמים ביום, (8.2%) דיווחו שמתפללים פעם בשבוע, (27.2%) דיווחו שמתפללים מדי פעם. כארבעים אחוז מאלו שהתפללו 5 פעמים ביום דיווחו על תחושה של אושר, נוחות ופחות לחץ נפשי לאחר התפילה בהשוואה לסטודנטים שמתפללים פעם בשבוע או מדי פעם.[42] בנוסף לכך, יש טענה שתפילה באופן קבוע חמש פעמים ביום גורמת להרכב גוף בריא יותר, מגדילה קצב חילוף החומרים הבסיסיים בגוף ומפחיתה מסת שומן בגוף.[43]

התפילה המוסלמית היא פעילות גופנית עדינה המבוצעת באופן קבוע על ידי המוסלמים, בדומה לתרגילים אירוביים אחרים כגון טאי צ’י ויוגה, המשפרים את הכושר הגופני. התפילה כוללת ארבע תנוחות בסיסיות (עמידה, כיפוף, הִשׁתַטְחוּת וישיבה).[44]

יחידת התפילה נקראת "רקעה", בכל תפילה מתוך חמש התפילות יש מספר רקעות למשל:

תפילת "פ'גר" (עם השחר) ארבע רקעות.
תפילת "דוהור" ( בצהריים) שמונה רקעות.
תפילת "עסר" ( אחרי צהריים) ארבע רקעות.
תפילת "מגרב" ( עם השקיעה) חמש רקעות.
תפילת "עישא" ( בלילה לאחר תפילת "מגרב" בסביבות שעתיים) תשע "רקעות".

סה"כ 30 "רקעות", בכל "רקעה" ישנם מספר שלבים כפי שמתואר טבלה מס' 2.

3. טיפול נפשי-

מחקר משנת 2007 בדק את היעילות של שיפור המצב הפסיכולוגי על הפחתת הסימפטומים של כג"ת. המחקר בדק מטופלים שדיווחו על שיפור במצב הפסיכולוגי שלהם, בדק את ההשפעה של השיפור הפסיכולוגי על סימפטומים שונים, כגון אינטנסיביות הכאבים, תפקוד פיזי ומוביליות, מצב כללי של הבריאות, ורמת השיפור הכללית שהם חוו בכל הנוגע לכג"ת, וזאת בהשוואה לחולים שלא חוו שיפור במצבם הפסיכולוגי.[45]

ממצאי המחקר מראים שהשינוי הפסיכולוגי שאותו עברו המטופלים שסבלו מכג"ת, נמצא כגורם יעיל בהפחתת כל הסימפטומים שנבדקו במחקר, וזאת בהשוואה לקבוצת החולים שלא חוותה שיפור פסיכולוגי. שינויים שונים במצב הרגשי משפיעים על סימפטומים שונים של כג"ת, כמו למשל שיפור ברמת הדיכאון, מפחיתה את רמת הכאב שאותה מרגיש החולה.24

בגלל שבאוכלוסייה הבדואית ישנו מחסור של תשתיות לטיפול בבעיות פסיכולוגיות, ומכיוון שהפן הפסיכולוגי יכול להוות גורם משפיע על כג"ת, הדבר יכול להיות גורם מעכב לטיפול ראוי בכאבי גב תחתון. 35

4. טיפול פיזיותרפי-

אחד הטיפולים הנפוצים בטיפולים פיזיותרפים לחולים עם כג"ת היא שיטת הטיפול של מקנזי. מטפלים פיזיותרפיסטים ממליצים לעיתים קרובות על שיטת מקנזי או על תרגילי ייצוב לעמוד השדרה לטיפול בכאבי גב תחתון. ישנם הטוענים ששיטת מקנזי מעט יותר יעילה מאשר שיטות נפוצות אחרות לטיפול בכאבי בגב התחתון, עם זאת, ההבדלים אינם מהותיים מבחינה קלינית, וישנם ראיות סותרות על השפעתה על אנשים נכים. בנוסף לכך נראה שאין הטבות משמעותיות בטווח הארוך בטיפול בשיטת מקנזי.[46]

שיטה נוספת היא תרגילים לייצוב עמוד השדרה, ישנם ראיות המעידות שתרגילי ייצוב עמוד השדרה גורמים ירידה בכאב, הפחתת המוגבלות, והפחתת הסיכון לחזרה של אפיזודה נוספת של כג"ת. תכניות אימון ביתיות המיועדות כטיפול פיזיותרפי לכאבי גב חריפים יכולות להפחית את קצב חזרת המחלה, להגדיל את הזמן בין הפרקים של כאבי הגב ולהקטין את הצורך בשירותי בריאות מקצועיים, ולכן, רוב תכניות התרגילים הללו שניתנים כטיפולים פיזיותרפים, הם יעילים מבחינת עלות תועלת, הן מבחינת החולה, והן מבחינת מערכת הבריאות.21

ישנו דמיון בין התנועתיות של התפילה המוסלמית, לבין שיטות טיפול בכאבי גב תחתון, כמו למשל שיטת מקינזי, ולכן הועלתה ההשערה שתפילה יכולה להוות כגורם מטפל או כגורם מונע לכאבי גב תחתון.

שיטות

מטרות המחקר

לאמוד את שכיחות כג"ת בקרב גברים בדואים.
להצביע על הקשר בין מאפייני הרקע של האוכלוסייה לבין כג"ת.
לבדוק האם קיים קשר בין תפילה לבין שכיחות כג"ת בקרב האוכלוסייה הבדואית.

שיטה

מחקר תצפיתי, סקר חתכי ((Cross-sectional survey

כדי לבדוק את אחוז האנשים שסובלים מכג"ת באוכלוסייה הבדואית בנקודת זמן אחת.

איסוף הנתונים יעשה באמצעות שאלון למילוי עצמי. למעוניינים תוצע עזרה במילוי השאלונים.

אוכלוסיית המחקר

אוכלוסייה המחקר: תושבי עיר רהט. העיר רהט נבחרה בגלל הנגישות הגבוהה יחסית במקום מרוכז אחד, בהשוואה לשאר האוכלוסייה הבדואית שגרים על פני שטחים גיאוגרפים נרחבים.

קריטריונים להכללה:

1. גברים, המחקר יבוצע על גברים משום שצפוי קושי לפנות לנשים מסיבות תרבותיות ומנהג באוכלוסייה הבדואית. לכן, הוחלט שבשלב ראשון תבוצע העבודה על גברים בלבד.

2. בני גיל 18-65, בחירת הגיל הייתה על פי הידוע מהספרות לגבי טווח הגיל שבו יש עלייה בשיעור הסובלים מכג"ת. מדובר בתקופה של יציאה לשוק העבודה והחשיפה לגורמי סיכון לכג"ת כמו הרמת משאות כבדים ולחץ נפשי גבוה.^12,5

קריטריונים לאי הכללה:

תושבים שעברו תאונה דרכים בשנה האחרונה.
לאחר פגיעה נוירולוגית או אורתופדית הקשורה לכג"ת בשנה האחרונה.

בחירת המדגם

המדגם מבוסס על האוכלוסייה הזכאיים לבחור בבחירות הממשלה בשנת 2013 כוללת 26,000 תושבים שמחציתם גברים, כולם מעל 18 שנה.
בוצעה דגימה אקראית (RANDOM SAMPLE), ברמת ביטחון של 95% ובגבול טעות של 10%. התקבל מדגם של 96 אנשים. מכיוון שהמדגם כולל גם נשים, שאינן נכללות באוכלוסיית המחקר ובנוסף לכך, בשל ההערכה שחלק יסרבו להשתתף, המספר הגדל פי ארבע 96*4= 384, שהם 1.5% מ 26,000.
מ 1.5% שנבחרו מתוך 26,000 בוצע איתור נשים על פי שמות פרטיים. רשימת הבוחרים כוללת כתובות אבל לא כוללת מידע על מספרי טלפון, כתובת מייל ומין. לכן סינון הנשים נעשה באופן ידני על פי שמות פרטיים. בחברה הערבית, ניתן להבדיל בין שמות גברים ונשים בצורה ברורה.
סה"כ במדגם 192 גברים.
המשתתפים קיבלו מכתב הסבר לביתם עם מסירה אישית. בעת מסירת המכתב הוצעה למשתתפים אחת מהאפשרויות הבאות:
1. לחתום על טופס הסכמה מדעת ולמלא את השאלון במקום.
2. לחתום על טופס הסכמה מדעת ולמלא את השאלון במועד יותר מאוחר.
השליח ביקש מהאדם את מספר הטלפון והמייל לפני תחילת שלב מילוי השאלונים על מנת ליצור קשר לתאום מסירת שאלון.

לכל המשתתפים ובמיוחד למשתתפים עם בעיות קריאה וכתיבה הוצעה עזרה במילוי השאלון.

שאלון המחקר: (נספח 1)

בחלק הראשון השאלון מתייחס למשתנים דמוגרפיים ( כגון גיל, גובה, משקל, רמת השכלה [לפי מספר שנות לימוד]), מצב תעסוקתי ( שכיר, עצמאי, שכיר ועצמאי, פנסיונר, מובטל או אחר), שביעות רצון בעבודה (מרוצה מאד, מרוצה, מרוצה ברמה בינונית, לא כל כך מרוצה, לא מרוצה בכלל), מעשן (כן, לא), מספר סיגריות ביום. פעילות גופנית נמדד ע"י The Beacke Physical activity Questionnaire (BPAQ)²⁵המחולק לשלושה חלקים:

א. פעילות בעבודה (OAI) Occupational Activity Index

ב. פעילות ספורט Sport Activity Index (SAI)

ג. פעילות פנאי ) Leisure Activity Index (LAI

המשתנים לגבי התפילה, מתפלל (כן, לא), גיל תחילת התפילות, מקום תפילה ( מסגד, בית), זמן תפילה ( 1-3 ד, 3-6 ד ,6-10 ד, יותר מ 10 ד).

חלק שני- תיאור כאבי הגב:

המשתתף יענה לשאלות על כג"ת כמו מעולם לא סבלתי, סבלתי בעבר, בשנה האחרונה , בששת החודשים האחרונים, בחודש האחרון והיום.

אם המשתתף עונה בחיוב לגבי המצאות כג"ת בחודש האחרון או היום, הוא עובר לחלק השני של השאלון.

בחלק השני של השאלון מתייחסים לעוצמת כאב הנמדדת ע"י visual analogue pain scale(VAS) 1-10, כאשר 1- ללא כאב, 10- כאב בלתי נסבל. ובסוף הערכת חומרת כאבי גב תחתון ע"י שאלון תפקודי – אוסווסטריOswestry Low Back Pain Questionnaire .²⁷ משתני המחקר מוצגים בטבלה 3.

טבלה 3: משתני המחקר
שם המשתנה	מהות המשתנה	יחידת מדידה	צורת המדידה
משתני רקע
גיל	כמותי רציף	שנים	יימדד באמצעות הפחתת שנת הלידה מהשנה בעת מילוי טופס פרטים אישיים
מספר שנות לימוד	כמותי בדיד	שנים שלמות
מצב תעסוקתי	איכותי	שכיר, עצמאי, שכיר ועצמאי, פנסיונר, מובטל, אחר
גובה	כמותי רציף	מטר
משקל	כמותי רציף	kg
מסת גוף ) BMI(¹	כמותי רציף		משקל (ק"ג) / ריבוע הגובה (מטר) 18.5 ל-25 – משקל תקין מעל 25 – משקל עודף מתחת 18.5 תת-משקל
פעילות גופנית	כמותי רציף		שאלון הערכת פעילות גופנית כללית בעבודה, בספורט ובשעות הפנאי (The Beacke Physical activity Questionnaire)²⁵
שביעות רצון מעבודה	אורדינלי	מרוצה מאד, מרוצה, מרוצה ברמה בינונית, לא כל כך מרוצה, לא מרוצה בכלל	סולם ליקרט בן חמש דרגות
עישון	דיכוטומי	כן, לא
מס סיגריות ביום	כמותי בדיד	מס סיגריות
זמן נהיגה ברכב ( ביום)	כמותי בדיד	שעה
שם המשתנה	מהות המשתנה מהות המשתנה	יחידת מדידה	צורת המדידה
זמן נהיגה ברכב ( בשבוע)	כמותי בדיד	שעה
תפילה	דיכוטומי	כן, לא
גיל תחילת התפילה	כמותי בדיד	שנים
מקום התפילה	איכותי	מסגד, בית, אחר
זמן התפילה	כמותי בדיד	דקות
משתנים תלויים
המצאות כג"ת בשנה האחרונה	דיכוטומי	כן, לא
המצאות כג"ת בשישה החודשים האחרונים	דיכוטומי	כן, לא
המצאות כג"ת בחודש האחרון	דיכוטומי	כן, לא
המצאות כג"ת היום	דיכוטומי	כן, לא
חומרת הכאב	כמותי רציף	1-10	חומרת הכאב נמדד ע"י visual analogue pain scale, כאשר 1- ללא כאב, 10- כאב בלתי נסבל
הערכת כג"ת	כמותי בדיד	1-100	הערכת כאבי גב ע"י שאלון תפקוד גב תחתון אוסווסטריOswestry Low Back Pain) Questionnaire)²⁸ טווח ציונים בין 0 (תפקוד גבוה) עד 100 (תפקוד נמוך)

השאלונים: יהיו בשפה העברית והערבית ובנוסף לכך תהיה אפשרות למלא שאלון מודפס או שאלון אלקטרוני – לפי בחירת המשתתף, כולל:
הסבר פשוט ומובן על המחקר
טופס הסכמה מדעת
נתונים דמוגרפיים (גיל, השכלה, סוג העבודה (עצמאי, שכיר, מובטל, פנסיונר), גובה, משקל)
פעילות גופנית נבדקה ע"י (BPAQ) The Beacke Physical activity Questionnaire.²⁵

א. פעילות בעבודה (OAI) Occupational Activity Index: מחושב בנוסחה,

work index=((6-(point for sitting))+sum(point for other 7 parameters))/8.

ב. פעילות ספורט Sport Activity Index (SAI) מחושב בנוסחה:

sport index=(sum(point for all 4 parameters))/4

ג. פעילות פנאי ) Leisure Activity Index (LAI: מחושב בנוסחה:

leisure index=((6-(point for television watching))+ sum(point for remaining 3 items))/4

המהימנות²⁶והתוקף²⁷ ל שלושה המדדים היו טובים (המתאם התוך-קבוצתי intraclass correlation > 0.85) .

המבדק יתורגם משפה העברית לערבית ע"י תרגום ותרגום חוזר.

שביעות רצון מעבודה
שאלות על עישון
שאלות הבודקות אדיקות דתית (התפילה)
שאלות הבודקות את שכיחות כאבי הגב
עוצמת כאב הנמדדת ע"י visual analogue pain scale(VAS) 1-10, כאשר 1- ללא כאב,10- כאב בלתי נסבל.
הערכת חומרת כאבי גב תחתון ע"י שאלון תפקודי – אוסווסטריOswestry Low Back Pain²⁸ Questionnaire

כלי זה נקבע על-ידי הפורום הבינלאומי למחקר בטיפול בכאב גב תחתון ביותר ככלי המתאים ביותר להערכת מוגבלות תפקודית הקשורה לכאב גב תחתון.²⁹השאלון תקף לשימוש בשפה העברית ובעל מהימנות פנימית בין בודק גבוהה (ICC>0.9).³⁰השאלון נמצא במחקר בנוסף בשימוש בשפה הערבית שגם כן תקף ובעל מהימנות גבוהה (ICC>0.9). ³¹

שיטות לעיבוד נתונים

1. שכיחות כג"ת בקרב המשתתפים descriptive statistics (טבלה מס' 4 ).

2. בדיקת הקשר באמצעות מבחן חי בריבוע בין :

עישון לכג"ת
פעילות גופנית לכג"ת
ü השכלה לכג"ת
משקל לכג"ת

3. מבחן INDEPENDENT SAMPLES T-TEST למדגמים בלתי תלויים כדי:

להצביע על הבדלים בעוצמת הכאב בין נבדקים שמתפללים לעומת נבדקים אשר אינם מתפללים.
להצביע על הבדלים בעוצמת הכאב בין נבדקים אשר עוסקים בפעילות גופנית לעומת נבדקים אשר אינם עוסקים בפעילות גופנית.

4. רגרסיה לוגיסטית

עיבוד רב משתני להערכת התרומה של כל המשתנים הבלתי תלויים למשתנים התלויים.

השערות המחקר:

שכיחות כג"ת בקרב האוכלוסייה הבדואית היא גבוה יותר מהשכיחות באוכלוסייה הכללית בישראל
ישנו קשר חיובי בין גיל הנבדק לכאבי גב תחתון
ישנו קשר חיובי בין משקל הנבדק לכאבי גב תחתון
ישנו קשר שלילי בין רמת ההשכלה של הנבדק לכאבי גב תחתון
ישנו קשר חיובי בין עישון לכאבי גב תחתון
ישנו קשר שלילי בין המצב התעסוקתי לכאבי גב תחתון
ישנו קשר שלילי בין רמת הסיפוק מהעבודה לכאבי גב תחתון
ישנו קשר שלילי בין התפילה המוסלמית לכאבי גב תחתון
ישנו קשר שלילי בין הפעילות הגופנית לכאבי גב תחתון
עוצמת כג"ת גבוהה יותר אצל גברים שלא מתפללים

ממצאים

סטטיסטיקה תיאורית

בוצעה דגימה אקראית (RANDOM SAMPLE), ברמת ביטחון של 95% ובגבול טעות של 10%. התקבל מדגם של 96 אנשים. מכיוון שהמדגם כולל גם נשים, שאינן נכללות באוכלוסיית המחקר ובנוסף לכך, בשל ההערכה שחלק יסרבו להשתתף, המספר הגדל פי ארבע 96*4= 384, שהם 1.5% מ 26,000. מ 1.5% שנבחרו מתוך 26,000 בוצע איתור נשים על פי שמות פרטיים. רשימת הבוחרים כוללת כתובות אבל לא כוללת מידע על מספרי טלפון, כתובת מייל ומין. לכן סינון הנשים נעשה באופן ידני על פי שמות פרטיים. בחברה הערבית, ניתן להבדיל בין שמות גברים ונשים בצורה ברורה.

סה"כ במדגם 192 גברים. משתתפים קיבלו מכתב הסבר לביתם עם מסירה אישית. בעת מסירת המכתב הוצעה למשתתפים אחת מהאפשרויות הבאות: לחתום על טופס הסכמה מדעת ולמלא את השאלון במקום. לחתום על טופס הסכמה מדעת ולמלא את השאלון במועד יותר מאוחר. השליח ביקש מהאדם את מספר הטלפון והמייל לפני תחילת שלב מילוי השאלונים על מנת ליצור קשר לתאום מסירת שאלון. לכל המשתתפים ובמיוחד למשתתפים עם בעיות קריאה וכתיבה הוצעה עזרה במילוי השאלון.

טבלה מס'4 : מאפייני המשתתפים
	Total N=148	With LBP* N=105	Without LBP N=43	P
Age (yrs; mean,CI)	36.8, 34.92-38.73	38.37, 36.14-40.60	33, 29.49-36.60	0.012
BMI**	18.5<BMI≤25( mean,CI)	22.13,21.55-22.7	21.88, 20.97-22.97	22.42,21.74-23.10	0.002
25≤BMI≤30( mean,CI)	27.56, 27.20-27.92	27.7,27.27-28.12	27.11, 26.40-27.82	0.002
BMI>30( mean,CI)	34,32.5-35.44	33.40,32.46-34.34	37.68,23.18-52.19	0.002
Education (yrs of schooling; mean,CI)	10.8, 10.30-11.44	10.25, 9.53-10.96	12.40, 11.67-13.12	0.000
Smoking (yes/n,%)	83/65; 56/44	69/36; 65.7/34.3	14/29; 32.6/67.4	0.000
Work status	Employed (n,%)	80;54	54;51.4	26;60.5	0.482
Independent worker( n,%)	17; 11.5	15; 14.3	2; 4.7	0.482
Employed & Independent worker (n,%)	10; 6.5	7; 6.7	3; 7	0.482
Pensioner (n,%)	6;4	5;4.8	1;2.3	0.482
Unemployed(n,%)	35; 23.6	24; 22.9	11; 25.6	0.482
		40;27	39;37	1;2.3	0.000
Work satisfaction	Not satisfied (n,%)
Moderately satisfied (n,%)	32; 21.6	25; 23.8	7; 16.3	0.000
Satisfied (no,%)	17;11.5	9;8.6	8;18.6	0.000
Very satisfied (n,%)	23;15.5	8;7.6	15;34.9	0.000
Prayer (yes/no,%)	72/76; 48.6/51.3	40/65; 38/62	32/11; 74.4/25.6	0.000
BPAQ***	Occupation activity index; range 1–5; (mean ,CI)	3.15,3.07-3.23	3.19,3.09-3.29	3.06,2.92-3.20	0.146
Sport activity index; range 0–32( mean,CI)	0.415,0.25-0.57	0.5,0.31-0.73	0.15,0.05-0.25	0.003
Leisure activity index; range 1–5(mean,CI)	3.17,3.09-3.24	3.19,3.10-3.27	3.11,2.96-3.26	0.373
Visual analog scale for pain(mean,CI)	6.14,5.67_6.61	6.14,5.67_6.61
Oswestry Low Back Pain (mean,CI)	25.53,24.28_26.78	25.53,24.28_26.78
frequency	100%	70.9%	29.1%

*LBP-low back pain,**BMI-body mass index,*** BPAQ- The Beacke Physical activity Questionnaire

ממצאים לפי השערות המחקר-

הבדל בשכיחות כג"ת בין האוכלוסייה הבדואית לאוכלוסייה הכללית:

השערת המחקר הראשונה הייתה ששכיחות כג"ת באוכלוסייה הבדואית תהיה גבוה יותר משכיחות כג"ת באוכלוסייה הכללית. לפי סקירת הספרות, השכיחות של כג"ת בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל היא 18.4%, 2 ממצאי המחקר מראים ששכיחות כג"ת בקרב האוכלוסייה הבדואית היא 70.9%, ולכן אנו מאששים את השערת המחקר.

בדיקת הקשר בין גיל לכג"ת, מבחן T:

השערת המחקר הייתה כי הגיל משפיע על הופעתם של כג"ת. נערך מבחן T למדגמים בלתי תלויים כדי להשוות את הגיל בין הנבדקים שחוו כאבי גב תחתון לנבדקים שלא חוו כאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר אוששה, יש הבדל מובהק בגיל בין קבוצת הגברים שסובלים מכאבי גב תחתון

(M=38.37, SD=11.52), לבין קבוצת הגברים שלא סובלים מכאבי גב תחתון

(M=33.05, SD=11.54): t(146)=-2.55, p = 0.012.

בדיקת הקשר בין משקל לכג"ת, מבחן חי בריבוע:

השערת המחקר הייתה שהמשקל משפיע על הופעתם של כג"ת. בוצע מבחן חי בריבוע לבדיקת הקשר בין משקל לבין כאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר אוששה, הקשר בין משקל לכאבי גב תחתון היה מובהק: X2 (2, N = 147) = 11.98, p =.002. ככל שעולה המשקל יש סיכוי גדול יותר לפתח כאבי גב תחתון.

בדיקת הקשר בין עישון לכג"ת, מבחן חי בריבוע:

השערת המחקר הייתה שהעישון משפיע על הופעתם של כג"ת. בוצע מבחן חי בריבוע לבדיקת הקשר בין עישון לבין כאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר אוששה, הקשר בין עישון לכאבי גב תחתון היה מובהק: X2 (1, N = 148) = 13.61, p =.0001. לגברים בדואים שמעשנים ישנו סיכוי יותר גדול לפתח כאבי גב תחתון.

בדיקת הקשר בין מצב תעסוקתי לכג"ת, מבחן חי בריבוע:

השערת המחקר הייתה שהמצב התעסוקתי משפיע על הופעתם של כג"ת. בוצע מבחן חי בריבוע לבדיקת הקשר בין המצב התעסוקתי לבין כאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר נדחתה, הקשר בין מצב תעסוקתי לכאבי גב תחתון היה לא מובהק:

X2 (4, N = 148) = 3.47, p >.05. המצב התעסוקתי של גברים בדואים לא משפיע על הופעתם של כג"ת.

בדיקת הקשר בין רמת הסיפוק מהעבודה לכג"ת, מבחן חי בריבוע:

השערת המחקר הייתה שרמת הסיפוק מהעבודה משפיעה על הופעתם של כג"ת. בוצע מבחן חי בריבוע לבדיקת הקשר בין רמת הסיפוק מהעבודה לבין כאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר אוששה, הקשר בין רמת הסיפוק מהעבודה לכאבי גב תחתון היה מובהק:

X2 (4, N = 112) = 32.64, p <.05. רמת הסיפוק מהעבודה של גברים בדואים משפיעה על הופעתם של כג"ת.

בדיקת הקשר בין התפילה לכג"ת, מבחןT:

השערת המחקר הייתה שתפילה מפחיתה את כג"ת. נערך מבחן T למדגמים בלתי תלויים כדי להשוות את התפילה בין הנבדקים שחוו כאבי גב תחתון לנבדקים שלא חוו כאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר אוששה, יש הבדל מובהק בתפילה בין קבוצת הגברים שסובלים מכאבי גב תחתון

(M=1.62, SD=0.48), לבין קבוצת הגברים שלא סובלים מכאבי גב תחתון

(M=1.26, SD=0.44): t(85.8)=-4.4, p = 0.000.

בדיקת הקשר בין פעילות גופנית לכג"ת מבחן T:

הפעילות הגופנית בעבודהOccupation activity index-:

השערת המחקר הייתה ששכיחות כאבי גב תחתון גבוהה יותר בקרב אנשים שלא עוסקים בפעילות גופנית בעבודה. נערך מבחן T למדגמים בלתי תלויים כדי להשוות את הפעילות הגופנית בעבודה בין הנבדקים שחוו כאבי גב תחתון לנבדקים שלא חוו כאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר נדחתה, אין הבדל מובהק בפעילות הגופנית בעבודה בין קבוצת הגברים שסובלים מכאבי גב תחתון

(M=3.19, SD=0.43), לבין קבוצת הגברים שלא סובלים מכאבי גב תחתון

(M=3.06, SD=0.37): t(108)=-1.46, p = 0.146.

פעילות ספורט Sport Activity Index (SAI) :

השערת המחקר הייתה ששכיחות כאבי גב תחתון גבוהה יותר בקרב אנשים שלא עוסקים בפעילות ספורט. נערך מבחן T למדגמים בלתי תלויים כדי להשוות את פעילות ספורט בין הנבדקים שחוו כאבי גב תחתון לנבדקים שלא חוו כאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר אוששה, יש הבדל מובהק בפעילות ספורט בין קבוצת הגברים שסובלים מכאבי גב תחתון

(M=0.52, SD=0.57), לבין קבוצת הגברים שלא סובלים מכאבי גב תחתון

(M=0.15, SD=0.16): t(39.2)=-3.2, p = 0.003.

פעילות פנאי Leisure Activity Index (LAI):

השערת המחקר הייתה ששכיחות כאבי גב תחתון גבוהה יותר בקרב אנשים שלא עוסקים בפעילות פנאי. נערך מבחן T למדגמים בלתי תלויים כדי להשוות את פעילות פנאי בין הנבדקים שחוו כאבי גב תחתון לנבדקים שלא חוו כאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר נדחתה, אין הבדל מובהק בפעילות פנאי בין קבוצת הגברים שסובלים מכאבי גב תחתון

(M=3.19, SD=0.44), לבין קבוצת הגברים שלא סובלים מכאבי גב תחתון

(M=3.11, SD=0.47): t(142)=-0.894, p = 0.373.

בדיקת הקשר בין השכלה לכג"ת מבחן T:

השערת המחקר הייתה שישנו קשר חיובי בין רמת ההשכלה לבין כג"ת. נערך מבחן T למדגמים בלתי תלויים כדי להשוות את מספר שנות הלימוד בין הנבדקים שחוו כאבי גב תחתון לנבדקים שלא חוו כאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר אוששה, יש הבדל מובהק במספר שנות הלימוד בין קבוצת הגברים שסובלים מכאבי גב תחתון (M=10.25, SD=3.68), לבין קבוצת הגברים שלא סובלים מכאבי גב תחתון (M=12.40, SD=2.36): t(119.56)=4.21, p = 0.000.

בדיקת הקשר בין עוצמת כג"ת לבין התפילה, מבחן T:

השערת המחקר הייתה שעוצמת כג"ת היא יותר גבוהה אצל גברים שלא מתפללים. נערך מבחן T למדגמים בלתי תלויים כדי להשוות את עוצמת הכאב בין הנבדקים שמתפללים לנבדקים שלא מתפללים. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר אוששה, יש הבדל מובהק בעוצמת הכאב בין קבוצת הגברים שמתפללים

(M=3.45, SD=2.06), לבין קבוצת הגברים שלא מתפללים

(M=6.96, SD=0.99): t(24.8)=-7.63, p = 0.000.

בדיקת הקשר בין עוצמת כג"ת לבין פעילות גופנית, מבחןT:

השערת המחקר הייתה שעוצמת כג"ת היא יותר גבוהה אצל גברים שלא עוסקים בפעילות גופנית. נערך מבחן T למדגמים בלתי תלויים כדי להשוות את עוצמת הכאב בין הנבדקים שעוסקים בפעילות גופנית לנבדקים שלא עוסקים בפעילות גופנית. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר אוששה, יש הבדל מובהק בעוצמת הכאב בין קבוצת הגברים שעוסקים בפעילות גופנית

(M=4.85, SD=2.73), לבין קבוצת הגברים שלא עוסקים בפעילות גופנית

(M=6.36, SD=1.68): t(24.13)=-2.32, p = 0.029.

רגרסיה לוגיסטית-

בכדי לבחון את ההשפעה של משקל, השכלה, פעילות גופנית, עישון, ותפילה, על הסיכוי של הנבדק לפתח כאבי גב תחתון ביצענו רגרסיה לוגיסטית. מודל הרגרסיה נמצא מובהק סטטיסטית:

χ2(9) = 59.897, p < .0001

המודל הסביר 60.1% (Nagelkerke R2) מהשונות בכאבי גב תחתון.

נמצא שאין קשר בין עישון, תפילה, מידת שביעות רצון מהעבודה, משקל, להופעת כג"ת.

נמצא שיש קשר בין פעילות גופנית, ומספר שנות לימוד לבין הופעתם של כג"ת.

העיסוק בפעילות גופנית מקטין את הסיכוי להופעתם של כג"ת ב 80.5%.

כל תוספת בשנת לימוד מקטינה את הסיכוי להופעתם של כג"ת ב 30.5%.

דיון-

המטרות העיקריות של מחקר זה היו לאמוד את שכיחות כאבי הגב התחתון בקרב גברים בדואים, להצביע על הקשר בין מאפייני הרקע של האוכלוסייה הבדואית לבין כאבי הגב התחתון, לבדוק האם קיים קשר בין התפילה המוסלמית לבין שכיחות כאבי גב תחתון בקרב האוכלוסייה הבדואית, והאם התפילה עוזרת למנוע את הכאבים או להפחית את עוצמת הכאב.

הרציונל של המחקר הוא שלאוכלוסייה הבדואית בישראל ישנם תנאי רקע התורמים להתפתחותם של כאבי גב תחתון, וזאת לפי מחקרי העבר, שבאים לידי ביטוי בעיקר במצב סוציואקונומי נמוך משאר האוכלוסייה, ולכן המטרה הייתה לבדוק האם שכיחות כאב הגב התחתון היא אכן גבוהה בקרב גברים באוכלוסייה הבדואית. בנוסף לכך לחברה הבדואית ישנו מאפיין תרבותי ייחודי שיכול להשפיע על כאבי גב תחתון, והוא התפילה המוסלמית. התפילה יכולה למנוע או להפחית את עוצמת כאבי הגב משתי סיבות עיקריות, האחת היא שהתפילה עצמה מהווה מעין פעילות גופנית מתונה, וכרוכה בכיפוף ויישור הגב והגוף פעמים רבות, , והשנייה שהתפילה מהווה מעין מדיטציה, ויש לה השפעות פסיכולוגיות חיוביות על האדם. לפי מחקרי העבר, ישנה השפעה של המרכיב הפסיכולוגי על כאבי הגב התחתון.36

הסבר הממצאים:

רוב השערות המחקר אוששו, וזאת בהתאם למה שנסקר בסקירה הספרותית, ממצא זה תומך במהימנות של תוצאות המחקר ומעיד על כך, שמאפייני גברים עם כאבי גב תחתון בחברה הבדואית דומים לאלה של כלל האוכלוסייה.

1. השערת המחקר הראשונה הייתה ששכיחות כג"ת בקרב האוכלוסייה הבדואית הם גבוהים יותר מהשכיחות באוכלוסייה הכללית. השערת המחקר אוששה. הסבר אפשרי לכך הוא שהאוכלוסייה הבדואית מאופיינת ברמה גבוה יותר של גורמי סיכון להופעתם של כג"ת, כמו מצב סוציואקונומי יותר נמך, השכלה יותר נמוכה, חוסר פעילות גופנית, וכן הלאה.

2. השערת המחקר השנייה הייתה שישנו קשר בין גיל הנבדק לכאבי הגב התחתון. ממצאי המחקר מאששים את השערת המחקר הזו. ממצא זה תואם את הספרות המחקרית, שמעידה על כך שישנו קשר ישיר בין גילו של האדם להופעתם של כג"ת, וגיל הוא אחד מגורמי הסיכון הנפוצים ביותר.27 בנוסף לכך, מבחינה סטטיסטית, עם העלייה בגיל ישנה עלייה במשקל, ועלייה באי פעילות ספורטיבית, גורמים שיכולים להסביר באופן חלקי את הקשר הישיר בין העלייה בגיל לבין העלייה בשכיחות בכאבי גב תחתון.28

3. השערת המחקר השלישית הייתה שישנו קשר בין משקל הנבדק לכאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מאששים את השערת המחקר הזו,. ממצאים אלה תואמים לספרות המחקרית, שמעידה שהמשקל הוא גורם משמעותי בהופעתם של כג"ת. ישנם מחקרים שמראים שישנו קשר חיובי בין מדד מסת הגוף (BMI) לבין פריצות דיסק, כאבי גב תחתון בלתי סגולי, וכאבי גב תחתון מוקרן.29

4. השערת המחקר הרביעית הייתה שישנו קשר בין רמת ההשכלה של הנבדק לכאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר הזו אוששה. ממצא זה תואם לספרות המחקרית, שלפיה לאנשים עם תואר אקדמי או רמות גבוהות של השכלה יש סיכוי נמוך יותר ללקות בכאבי גב תחתון, מאשר אנשים עם השכלה תיכונית או רמת השכלה נמוכה. לגורם של ההשכלה ישנו השפעות נגזרות שעלולות גם הן להשפיע על הופעתם של כג"ת, כך למשל אנשים עם השכלה גבוה נוטים לחיות חיים יותר בריאים, יש להם יותר תחושה של שליטה עצמית, לעשן פחות, והסיכוי להיות מובטל פוחת, כל אלה גורמים שמשפיעים על כאבי הגב התחתון.31, 32

5. השערת המחקר החמישית הייתה שישנו קשר בין עישון לכאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר הזו אוששה, הקשר בין עישון לכאבי גב תחתון היה מובהק. ממצא זה תואם לספרות המחקרית, שלפיה ישנו קשר ישיר בין עישון לכג"ת, אצל מעשנים נוכחיים הייתה השכיחות הגבוהה ביותר של כאבי גב תחתון מאשר אנשים מעשנים לשעבר, או אנשים שמעולם לא עישנו, וכי למעשנים לשעבר הייתה שכיחות גבוהה יותר של כאבי גב תחתון מאשר אנשים שמעולם לא עישנו, ובנוסף לכך אלה שעישנו מספר גבוה יותר של סיגריות ביום היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח כג"ת.37

6. השערת המחקר השישית הייתה שישנו קשר בין המצב התעסוקתי לכאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר הזו נדחתה, הקשר בין עישון לכאבי גב תחתון היה לא מובהק. ממצא זה לא תואם לספרות המחקרית שלפיה המצב הסוציואקונומי של האדם משפיע על הופעתם של כג"ת. הסיבות להבדלים בין הקבוצות הסוציואקונומיות השונות, עשויות לכלול היעדר ביטוח בריאות הולם, הכנסה נמוכה יותר והשכלה נמוכה יותר, בקרב הקבוצות המוחלשות, או המובטלים.34

7.השערת המחקר השביעית הייתה שישנו קשר בין רמת הסיפוק מהעבודה לכאבי גב תחתון. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר הזו אוששה, הקשר בין רמת הסיפוק מהעבודה לכאבי גב תחתון היה מובהק. ממצא זה תואם את הספרות המחקרית, שלפיה ישנם השפעות לגורמים פסיכולוגיים על הופעתם של כג"ת. כך למשל במחקר משנת 2010 שבדק את הקשר בין המצב הפסיכולוגי והרגשי של האדם לבין היווצרותם של כג"ת, ומצא שגורמים פיזיים, רגשיים וחברתיים, יכולים לגרום להיווצרותם של כג"ת.36

8. השערת המחקר השמינית הייתה שישנו קשר שלילי בין התפילה המוסלמית לכאבי גב תחתון. תוצאות המחקר מאששות גם את ההשערה הזאת. במחקר נמצא ששכיחות כאבי גב תחתון היא נמוכה יותר בקרב מתפללים. בנוסף, בבדיקת הקשר בין עוצמת כג"ת לבין התפילה, נמצא שעוצמת כאבי הגב התחתון נמוכה יותר בקרב המתפללים. ממצא זה תואם למחקרים מסוימים מהספרות המחקרית, בעיקר מהתחום של ההשפעות הפסיכולוגיות על הופעתם של כג"ת, שכן לפי הספרות, ישנו קשר בין המצב הפסיכולוגי והרגשי של האדם לבין שכיחות כג"ת.36 התפילה המוסלמית משפיעה בשני אלמנטים עיקריים, היא מורכבת מפעילות על הנפש, מדיטציה, ופעילות גופנית הכרוכה בתנועתיות, התפילה עשויה לעזור לקדם רגיעה, למזער חרדה.21

9. השערת המחקר התשיעית הייתה שישנו קשר בין הפעילות הגופנית לכאבי גב תחתון. הפעילות הגופנית חולקה לשלושה חלקים, הפעילות הגופנית בעבודה, פעילות ספורט, ופעילות פנאי. ממצאי המחקר מראים שלפי הבדיקה של הפעילות הגופנית בעבודה, אנו דוחים את השערת המחקר, אין הבדל מובהק בפעילות הגופנית בעבודה בין קבוצת הגברים שסובלים מכאבי גב תחתון, לקבוצת הגברים שלא סובלים מכאבי גב תחתן. לפי הבדיקה של פעילות הספורט השערת המחקר אוששה, יש הבדל מובהק בפעילות ספורט בין קבוצת הגברים שסובלים מכאבי גב תחתון לבין קבוצת הגברים שלא סובלים מכאבי גב תחתון. לפי הבדיקה של פעילות פנאי, השערת המחקר נדחתה, אין הבדל מובהק בפעילות פנאי בין קבוצת הגברים שסובלים מכאבי גב תחתו, לבין קבוצת הגברים שלא סובלים מכאבי גב תחתו.

ממצאי מחקר אלה תואמים בחלקם לספרות המחקרית, לפיה ישנו קשר ישיר בין הפעילות הגופנית לבין כג"ת. אורח חיים ישבני או חוסר פעילות גופנית בטווח הארוך, קשורים באופן ישיר להתפתחותם של כאבי גב תחתון, בכל קבוצות הגילאים. פעילות גופנית לאורך זמן ואורח חיים פעלתני, הוכרו כאסטרטגיה מועילה לטיפול בכאבי גב תחתון חמורים או כרוניים שכבר התפתחו, או במניעתם של כאבים מסוג זה, זאת בהתאם להנחיות ארגוני בריאות בינלאומיים, ולפי מחקרים רפואיים שנערכו לאורך השנים30. במחקר שנערך בסרילנקה נמצא שפעילות גופנית כמו הליכה או ריצה קלה, למשך 20 דקות ביום ליותר משלושה ימים בשבוע מורידה את הסיכון לכג"ת.9

מצד שני ישנם מחקרים שמראים שפעילות ספורטיבית אינטנסיבית, המבוצעת בדרך כלל על ידי ספורטאים מקצועיים, יכולה להוות כגורם סיכון להופעתם של כג"ת. מחקר משנת 2015 שבדק את שכיחות כאבי הגב התחתון אצל סטודנטים אתלטים בתוניסיה, נמצא שפעילות ספורטיבית אינטנסיבית היא גורם סיכון משמעותי להתפתחות כאבי גב תחתון.35

10. השערת המחקר העשירית הייתה שעוצמת כג"ת גבוהה יותר אצל גברים שלא מתפללים. ממצאי המחקר מראים שהשערת המחקר הזו אוששה. ממצא זה תואם את הספרות המחקרית, שלפיה לתפילה המוסלמית ישנם השפעות פסיכולוגיות, וגופניות חיוביות על האדם, ולכן היא יכולה להפחית מעוצמתם של כג"ת. ה "סאלאא" עשויה לעזור לקדם רגיעה, למזער חרדה, ולהפחית את הסיכון למחלות לב21. בנוסף לכך התפילה המוסלמית היא פעילות גופנית עדינה המבוצעת באופן קבוע על ידי המוסלמים, בדומה לתרגילים אירוביים אחרים כגון טאי צ’י ויוגה, המשפרים את הכושר הגופני. התפילה כוללת ארבע תנוחות בסיסיות, עמידה, כיפוף, השתטחות וישיבה.49

רגרסיה לוגיסטית-

הרגרסיה הלוגיסטית מראה שאין קשר בין עישון, תפילה, מידת שביעות רצון מהעבודה, משקל, להופעת כג"ת. ממצאים אלה מנוגדים בחלקם למה שנסקר בסקירה הספרותית, שלפיה ישנו קשר בין עישון לבין הופעת כג"ת, עישון מהווה גורם סיכון ראשי לכג"ת, וישנו קשר בין משקל לכג"ת, שגם הוא נחשב לאחד מגורמי הסיכון, לא נמצאו ראיות מספקות בסקירת הספרות לגבי הקשר בין התפילה המוסלמית לכג"ת, ובין שביעות רצון מהעבודה לכג"ת.

נמצא שיש קשר בין פעילות גופנית, ומספר שנות לימוד לבין הופעתם של כג"ת, ממצא זה תואם למה שנסקר בסקירה הספרותית, שלפיה יש קשר שלילי בין פעילות גופנית להופעת כג"ת, וישנו קשר שלילי בין ההשכלה לבין הופעתם של כג"ת.

להתאמתם החלקית של ממצאי הרגרסיה הלוגיסטית למה שנסקר בסקירה הספרותית יכולים להיות מספר הסברים. ראשית, בגלל שמדובר במדגם קטן יחסית יכול להיות שישנו עיוות בייצוג המאפיינים של האוכלוסייה הבדואית.

שנית כל, יכול להיות שמאפייניה של האוכלוסייה הבדואית הם באמת שונים ממאפייניה של האוכלוסייה הכללית בישראל, והגורמים שנמצאו לא משפיעים, באמת השפעתם זניחה בקרב האוכלוסייה הבדואית.

הסבר נוסף, הוא שיכול להיות שחלק מהמשתנים משפיעים וסותרים אחד את השני, כך לדוגמה אם ישנו נבדק, שיש לו רמת השכלה גבוה, אבל הוא חי אורח חיים ישבני, ולא עוסק בפעילות גופנית, שני משתנים אלה משפיעים בצורה מנוגדת על המשתנה התלוי, או למשל גבר שעוסק בפעילות גופנית אבל מעשן סיגריות.

מסקנות:

האוכלוסייה הבדואית היא בעלת סיכון מוגבר לכאבי גב תחתון, וזאת בעקבות מאפייני הרקע שלה שתואמים לגורמי הסיכון לכאבי גב התחתון. האוכלוסייה הבדואית סובלת מרמה סוציואקונומית נמוכה, ביחס לשאר החברה הישראלית, לפי נתוני סקר אגודת הגליל לשנת 2007, נכללו רק 37.4% מן האוכלוסייה הבדואית (בגילאי 15 ומעלה) בכוח העבודה האזרחי, לעומת 42.6% מכלל האוכלוסייה הערבית18. כ 90% מן השכירים הבדואים ביישובי הקבע בנגב משתכרים פחות מן השכר הממוצע במשק. על פי נתוני שירות התעסוקה בשנים האחרונות ישנם שיעורי אבטלה גבוהים ביישובים הבדואים. שיעורם של חסרי השכלה בחברה הבדואית (9.7%) גבוה כמעת פי שניים משיעורם בכלל האוכלוסייה הערבית (5.0%) ועולה פי חמישה של שיעורם האוכלוסייה היהודית (1.9%)20. מאפייניה של החברה הבדואית, הולכים יד ביד עם גורמי הסיכון לכאבי גב תחתון, מה שמעמיד אותה בסיכון מוגבר לכאבים אלה.

רוב השערות המחקר אוששו, מה שמעיד על כך, שהציפייה מתוצאות המחקר שכג"ת יהיו שכיחים בקרב גברים בדואים, אכן התממשה לפי ממצאי המחקר. ציפיות המחקר היו שגורמי הסיכון המסורתיים של כג"ת, יהיו הגורמים העיקריים של כג"ת בקרב הגברים הבדואים, אלה גם הגורמים שנבדקו במחקר הנוכחי, ואכן נמצא שגורמים אלה, הם בעלי השפעה על הופעתם של כג"ת, וזאת בעקבות אוששותם של כמעט כל השערות המחקר.

ההשערה הייחודית במחקר זה, הייתה שהתפילה המוסלמית, "סלאא", תהיה בעלת השפעה חיובית על כג"ת. הציפייה הייתה ששכיחות כג"ת בקרב מתפללים תהיה נמוכה משכיחותה בקרב לא מתפללים בנוסף, אם יש כאבי גב, עוצמתם תהיה נמוכה יותר בקרה המתפללים. הציפייה שלתפילה יהיו השפעות חיוביות נבעה משתי נקודות מרכזיות, האחת היא, שהתפילה מהווה פעילות גופנית מתונה, עקב טבעה של התפילה, שכולל התכופפויות, והשתטחויות חוזרות ונשנות והזדקפות, והנקודה השנייה היא שהתפילה מעין פעילות מרגיעה על נפש האדם, ויש לה השפעות פסיכולוגיות חיוביות, באופן דומה למדיטציה, או יוגה, או כל פעילות רוחנית רווחת שיש לה השפעה על נפש האדם. שני מרכיבים אלה בתפילה המוסלמית, מהווים כגורם מטפל ומונע בכג"ת, לפי הספרות המחקרית. 25, 34

מגבלות והטיות המחקר:

מגבלה אפשרית למחקר היא שגודל המדגם הקטן יחסית יכול שלא לשקף באופן נאות את המצב באוכלוסייה. מדגם יותר גדול ייתן תוצאות יותר מהימנות, לגבי המצב של כג"ת בקרב האוכלוסייה הבדואית.

מגבלה אפשרית נוספת נובעת מהחשש שחלק מהנבדקים לא השיב בצורה נכונה על השאלות, עקב אי הבנה של השאלות. בכדי להפחית את משקלה של המגבלה הזאת, החוקר עודד את המשתתפים לשאול שאלות הבהרה, לא היו שאלות הבהרה משמעותיות מצד הנבדקים.

הטיה אפשרית למחקר יכולה להיות מקיומו של משתנה מתערב, הוא משתנה חיצוני המשפיע הן על המשתנה התלוי והן על המשתנה הבלתי תלוי באופן דומה, ולפיכך עלול להוביל למסקנה מוטעית על הקשר הסיבתי ביניהם. השפעה כזו יכולה להיות חלקית או מלאה.

הצעה למחקר המשך:

יש מקום למחקר בעתיד אשר יבדוק יותר לעומק את הקשר בין התפילה המוסלמית "סאלאא" לבין הופעתם של כאבי גב תחתון. כך למשל ייבדק למה יש השפעה יותר גדולה על כג"ת, לפן הפסיכולוגי, או לפן הפיזיולוגי של התפילה המוסלמית. לשם כך יערכו בדיקות נוספות, כמו למשל מבחן שיבדוק האם קריאה בספר התפילה לבדה, יכולה להפחית את הופעתם של כג"ת, או להפחית את עוצמת הכאבים אצל מי שכבר לקו בכג"ת.

לסיכום ניתן לומר, ששכיחותם של כג"ת בקרב גברים בדואים היא גבוה, כמו שהונח לפני ביצוע המחקר. השכיחות הגבוה של כג"ת בקרב גברים בדואים נובעת בעיקר מתנאי הרקע של האוכלוסייה הבדואית, שמקבילים לגורמי הסיכון של הופעתם של כג"ת, כמו מצב סוציואקונומי נמוך, השכלה נמוכה יחסית, אורח חיים ישבני וחוסר פעילות ספורטיבית, משקל גבוה, ועבודות פיזיות קשות. מצד שני ציפיות המחקר היו שלתכונות ייחודיות של האוכלוסייה הבדואית, כמו התפילה המוסלמית, ישפיעו באופן חיובי על הופעתם של כג"ת, ועל הפחתת עוצמת הכאב למי שכבר לקה בכג"ת, ואכן מתוצאות המחקר עולה שהתפילה המוסלמית מפחיתה את הסיכוי ללקות בכג"ת, ומפחיתה מעוצמת הכאב למי שכבר לקה בכג"ת.

ביבליוגרפיה-

[1] Murray CJ, AlMazroa MA, Memish ZA, et al. a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010. Lancet. 2012;380(9859):2163-96.

[2] Kopec JA, Sayre EC, Esdaile JM. Predictors of back pain in a general population cohort. Spine 2004; 29(1):70–7.

[3] Dionne CE, Dunn KM, Croft PR. Does back pain prevalence really decrease with increasing age? A systematic review. Age and Ageing 2006; 35(3): 229–34.

[4] Leboeuf-Yde C. Body weight and low back pain. A systematic literature review of 56 journal articles reporting on 65 epidemiologic studies. Spine 2000; 25(2):226–37.

[5] Dionne CE, Von Korff M, Koepsell TD, et al. Formal education and back pain: a review. JECH. 2001; 55(7):455–68.

[6] Linton SJ. A review of psychological risk factors in back and neck pain. Spine 2000 May 1; 25(9):1148–56.

[7] Currie SR, Wang J. More data on major depression as an antecedent risk factor for first onset of chronic back pain. Psychological Medicine 2005; 35(9):1275–82.

[8] Hoogendoorn WE, van Poppel MN, Bongers PM, et al. Systematic review of psychosocial factors at work and private life as risk factors for back pain. Spine 2000; 25(16):2114–25.

[9] Hollingworth W, Todd CJ, King H, et al. Primary care referrals for lumbar spine radiography: diagnostic yield and clinical guidelines. Br J Gen Pract. 2002; 52(479):475– 80.

[10] Karunanayake AL, Pathmeswaran A, Kasturiratne A, Wijeyaratne LS. Risk factors for chronic low back pain in a sample of suburban Sri Lankan adult males. Int J Rheum Dis. 2013; 16:203-210.

[11] Heneweer H, Staes F,Aufdemkampe G,van Rijin M, Vanhees L Physical activity and low back pain: a systematic review of recent literature. Eur Spine J. 2011; 20:826-845.

[12] Großschädl F, Stolz E, Mayerl H, et al(2015). Educational inequality as a predictor of rising back pain prevalence in Austria-sex differences. Eur J Public Health. 2016 Apr;26(2):248-53. doi: 10.1093

[13] Beenackers MA, Kamphuis CB, Giskes K, et al. Socioeconomic inequalities in occupational, leisure-time, and transport related physical activity among European adults: a systematic review. 2012; Int J Behav Nutr Phys Act 9: 116.

[14]yearly statistical data for Israel. 2010. (number 61) board 1,2, board 26. [Hebrew] available from http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/shnatonh_new.htm?CYear=2010&Vol=61

[15] noriel L. Avraham fund. 2008;p. 22-23. [Hebrew] available from: http://www.abrahamfund.org

[16] survey of the galil foundation. yearly statistical data for Israel- 2007. the central statistics office. board 5.1, p. 92. [Hebrew] available from:http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/shnatonh_new.htm?CYear=2010&Vol=91

[17]Israel land authority. [Hebrew] Available from: http://www.mmi.gov.il/static/hanhalapirsumim/beduin_.information%20hebrew.pdf

[18] Rodniski R. Social characteristics, demographic and economic of Bedouin society. Abraham fund. 2011:8-50. Available from: http://www.abrahamfund.org/webfiles/fck/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%206%D7%90%20-%20%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA%20-%20%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7%20%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99.pdf

[19] social security agency: bandelk. bedwien tribes, population outside of cities. 2010. [Hebrew] Available from: http://www.btl.gov.il/Publications/survey/Documents/seker_228.pdf

[20] the office of industry trade and employment. 2009. [Hebrew] available from http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/FE4E51D7-88B1-4DEB-B7A1-C0E89B06067D.htm

[21] Taguchi T. Low Back Pain in Young and Middle-Aged People. Yamaguchi University School of Medicine. 2003.

[22] Wong AY, Karppinen J, Samartzis D. Low back pain in older adults: risk factors, management options and future directions. Scoliosis and spinal disorders, 2017;12, 14.

[23] Brady SR, Hussain SM, Brown WJ, Heritier S, Billah B, Wang Y, Teede H, Urquhart DM, Cicuttini, F.M. Relationships Between Weight, Physical Activity, and Back Pain in Young Adult Women. Medicine, 2016; 95(19), e3368.

[24]chernichovsky D, bsharat B, bavers B. the health of the arab population in Israel. taub center. 2017.

[25] Hendrick P, Milosavljevic S, Hale L, Hurley DA, McDonough S, Ryan B, Baxter, G. D. The relationship between physical activity and low back pain outcomes: a systematic review of observational studies. European spine journal : official publication of the European Spine Society, the European Spinal Deformity Society, and the European Section of the Cervical Spine Research Society, 2010; 20(3), 464-74.

[26] the Israeli health office. survey for physical activity habits for citizens over 21. 2012;.

[27] Finne V T. The role of education for current, former and never-smoking among non-western immigrants in Norway. Does the pattern fit the model of the cigarette epidemic?. Ethnicity & health, 2012; 18(2), 190-210.

[28] Mirowsky J, Ross CE. Education, Social Status, and Health. Transaction Publishers. 2003.

[29] Kwon MA, Shim WS, Kim MH, Gwak MS, Hahm TS, Kim GS, Kim CS, Choi YH, Park JH, Cho HS, Kim TH. A correlation between low back pain and associated factors: a study involving 772 patients who had undergone general physical examination. Journal of Korean medical science,2006; 21(6), 1086-91.

[30]aliezer M.the connection between education and income in the bewien society. the benthomi college. 2017.

[31] Saper RB, Sherman KJ, Delitto A, Herman PM, Stevans J, Paris R, Keosaian JE, Cerrada CJ, Lemaster CM, Faulkner C, Breuer M, Weinberg J. Yoga vs. physical therapy vs. education for chronic low back pain in predominantly minority populations: study protocol for a randomized controlled trial. Trials, 2014; 15, 67. doi:10.1186/1745-6215-15-67

[32] Triki M, Koubaa A, Masmoudi L, Fellmann N, Tabka Z. Prevalence and risk factors of low back pain among undergraduate students of a sports and physical education institute in Tunisia. The Libyan Journal of Medicine,2015; 10, 10.3402/ljm.v10.26802.

[33]the Israeli office of agriculture. the program for advancing growth and economical development of the bedwien population in the negev. 2015.(act n. 3708) [Hebrew] .

[34] Ancane G, Smite D. Psychosomatic aspects of chronic low back pain syndrome. Proceedings of the Latvian Academy of Sciences. Section b, vol. 64 (2010), no. 5/6 (670/671), pp. 202–208.

[35]fahom H. stigma for mentaly ill in the Arabic society in Israel, personal charectaristics in social context. 2015. [Hebrew] .

[36] Green BN, Johnson CD, Snodgrass J, Smith M, Dunn AS. Association Between Smoking and Back Pain in a Cross-Section of Adult Americans. Cureus, 2015; 8(9), e806. doi:10.7759/cureus.806

[37] Feng Y, Egan B, Wang J. Genetic Factors in Intervertebral Disc Degeneration. Genes & diseases,2016; 3(3), 178-185.

[38] Aranjan LK. Risk Factors For chronic Low Back Pain. Department of Health Sciences, College of Medicine, Nursing and Health Sciences Fiji National University, Fiji. Community Med Health Educ 2014, 4:2 DOI: 10.4172/2161-0711.1000271

[39] Livshits G, Popham M, Malkin I, Sambrook PN, Macgregor AJ, Spector T, Williams FM. (2011). Lumbar disc degeneration and genetic factors are the main risk factors for low back pain in women: the UK Twin Spine Study.2011; 70(10), 1740-5.

[40] Atkinson L, Zacest A. Surgical management of low back pain. 2 Department of Neurosurgery, Royal Adelaide Hospital, Adelaide, SA. 2016.

[41]Dr G. mobilization of the sacroiliac joint as treatment for low back pain, risks vs. benefits. 2008; phyisicaltherapy journal, 2008; (2), 2[Hebrew] .

[42] Sayin E. The Effects of Prayer on Character Development. Master's thesis. Unpublished Master thesis. Bursa, Turkey: Uludağ University, 2003. available from: http://www.uludag.edu.tr/

[43] Mohd W, Ridzwan W, Nasrul H, et al. Salat and brainwave signal analysis. Jurnal Teknologi, UTM. 2011:(54): 181-192.

[44] Syed I. The Medical Benefits of Taraweeh Prayers. Islamic Research Foundation International, Inc. available from: http://www.irfi.org/articles/articles_1_50/medical_benefits_of_taraweeh_prayers.htm

[45] Hoffman BM, Papas KR, Chatkoff DK, Kerns DR. Meta-Analysis of Psychological Interventions for Chronic Low Back Pain. Health Psychology In the 2007, Vol. 26, No. 1, 1–9

[46] Casazza, B. Diagnosis and Treatment of Acute Low Back Pain. University of North Carolina School of Medicine, Chapel Hill, North Carolina. Am Fam Physician. 2012 Feb 15;85(4):343-350.

סמינריון- שכיחות כאבי גב בקרב גברים באוכלוסייה הבדואית