Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

סמינריון- נערים בסיכון במגזר הערבי

נערים בסיכון במגזר הערבי

מגיש:

תאריך:

תוכן עניינים

פתיחה: 3

סקירה ספרותית. 3

מיהם נערים בסיכון ? 3

מאפייני הנערים בסיכון 4

נערים בסיכון במגזר הערבי 4

השלכות של הנוער הערבי בסיכון 6

חשיבות המטפלים בנוער בסיכון 6

מתודולוגית המחקר. 8

ממצאי המחקר. 9

דיון 12

מקורות. 14

נספחים. 16

פתיחה:

נוער אנטי חברתי, הוא נושא שמעסיק חוקרים ומטפלים מראשית המאה העשרים. ויניקוט (1945) הגדיר נוער אנטי חברתי כנוער המנהג בתוקפנות, ונדליזם, ונוטה לגניבות ושקרים. בימינו חוקרים מוסיפים לנטייה האנטי חברתית את השימוש בסמים ובאלכוהול, הנשירה ממסגרות חינוך והחבירה לעבריינים (רונאל 2017). הנוער האנטי חברתי הוא נושא בוער בחבר בכלל ובחברות שמרניות כגון החברה החרדית והערבית בפרט, היות שבחברות אלו המשפחה תופסת מקום מרכזי מאוד בתרבות.

בתור חוקרים המגיעים מחברות שמרניות (רענן- חרדי, עבד ערבי) עניינה אותנו השאלה האם לערך המשפחה הגבוה בחברות הללו יש השפעה חיובית על היכולת לטפל בנוער בעל נטייה אנטי חברתית?

ויניקוט כתב והרצה על יכולת ההכלה כמרכיב חשוב בריפוי הנוער האנטי חברתי. על פניו חברות מסורתיות- שמרניות הינן פחות מכילות, האם יהיה לכך אפקט שלילי- או שמא מרכיבים אחרים הקיימים בחברות מסורתיות כגון קהילתיות, לכידות ואמונה בצדקת הדרך, יהוו משקל נגד חיובי

את הנושאים הללו החלטנו לבדוק באמצעות המחקר, שהינו גם מסע אישי הבוחן את ערכינו, עבור עצמנו.

סקירה ספרותית

מיהם נערים בסיכון ?

בהתבסס על ההגדרה בדוח ועדת שמיד משנת 2006, (שמיד, 2006), נערים בסיכון הם נערים החיים במצבים המסכנים אותם, אם זה בתוך המשפחה שלהם או בסביבתם הקרובה, וכתוצאה ממצבים מסוכנים אלה, נפגעת יכולתם של בני הנוער לממש את זכויותיהם המלאות. הזכויות מתחלקות לשבעה תחומים עיקריים:

קיום פיזי ובריאותי- נערים שיש סיכון פיזי לבריאותם או לבריאותם המנטלית, בנוסף נערים שיש חשש שהתפתחותם הפיזית היא לא תקינה.

השתייכות למשפחה- תחום זה כולל נערים הסובלים מהשגחה לא ראויה מצד האפוטרופוס שלהם, בעיות קשות במערכת היחסים בין ההורים לנערים, נערים שלא מקבלים העשרה ראויה בתחום הלימודי, או שלא מקבלים עזרה ראויה כאשר הם מתקשים בלימודיהם, נערים שהוריהם מתקשים להתמודד עם התנהגותם ולא מסוגלים להציב להם גבולות, נערים שלפחות אחד מהוריהם סובל ממוגבלות נפשית, נערים שלפחות אחד מהוריהם סובל מהתמכרות כלשהי.

למידה ורכישת מיומנויות- בקטגוריה זאת נכללים נערים שנמצאים במסגרת חינוכית כלשהי, אך התפקוד החינוכי שלהם הוא מאוד לקוי, נערים בעלי הפרעות התנהגותיות במסגרת החינוכית, נערים שאינם נמצאים במסגרת חינוכית כלשהי.

רווחה ובריאות רגשית- בקטגוריה זאת נכללים נערים שיש להם בעיות רגשיות שונות, ובעיות אלה משפיעות באופן מהותי על אורח חייהם התקין.

השתלבות חברתית- בקטגוריה זאת נכללים נערים אשר מתקשים להשתלב במסגרת החברתית בסביבה שלהם, ודבר זה משפיע לרעה על חייהם, ובנוסף לכך נערים אלה מתקשים ליצור קשרים חברתיים חדשים, נערים המפגינים התנהגויות אלימות כלפי אנשים אחרים.

נערים חסרי הגנה- בקטגוריה זאת נכללים נערים אשר חסרה להם הגנה מפני התנהגויות מזיקות ופוגעניות של אחרים, אם זה מבני המשפחה או מהסביבה החיצונית, נערים שיש חשד שעוברים התעללות מינית או פיזית או נאנסו.

חשופים להתנהגויות מסוכנות- בקטגוריה זאת נכללים נערים אשר חשופים להתנהגויות מסוכנות ולא נורמטיביות, כגון פעילויות פליליות, שימוש באלכוהול וסמים, נערים שיש חשד שמבצעים התעללויות מיניות או פיזיות.

מאפייני הנערים בסיכון

כ 60 אחוזים מבני הנוער שנמצאים בסיכון הם בנים, ו 40 אחוז בנות. מחציתם של הנערים הם מהאוכלוסייה הערבית, ומחצית הם יהודים, בהתחשב בעובדה שהאוכלוסייה הערבית היא רק 20 אחוז מהאוכלוסייה, המספר הזה מעיד ששיעורם היחסי של הנערים הערבים בסיכון הוא גבוה בהרבה מהאוכלוסייה היהודית. 8 אחוז מכלל הנערים בסיכון הם מאוכלוסיות העולים החדשים והוותיקים, וכמחצית מאלה הם עולים מאתיופיה, מה שמעיד על שיעור יחסי גבוה. יותר ממחצית מהנערים באים ממשפחות מרובות ילדים, כחמישית ממשפחות חד הוריות, ועם הורה אחד לא מפרנס. מעל לשליש מהנערים בסיכון סובלים ממוגבלויות ולקויות שונות (סבו-לאל, מנור, 2014).

נערים בסיכון במגזר הערבי

שיעורם היחסי של הנערים הערבים הנמצאים בסיכון הוא גבוה בהרבה משיעורם של הנערים בסיכון באוכלוסייה היהודית, וזאת בדומה לשיעורם של הנערים בסיכון באוכלוסיות העולים החדשים, ובאוכלוסייה החרדית. הסיבות להיותה של האוכלוסייה הערבית כבעלת שיעור גבוה של נוער בסיכון הן שונות ומגוונות, והן כוללות מצב סוציואקונומי יותר נמוך, תשתיות חינוך לקויות, עצם היותה של האוכלוסייה הערבית אוכלוסיית מיעוט במדינת ישראל (סבו-לאל, חסין, 2011).

מצבם הכללי של הנערים הערבים שנמצאים בסיכון הוא יותר גרוע ממצבם של הנערים היהודים, הבעיות השונות שלפיהם הם מוגדרים בסיכון, הן יותר מגוונות, ובנוסף לכך הן יותר מורכבות, וזאת בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הכללית, ובהשוואה לקבוצות אחרות של נערים בסיכון, כמו קבוצות העולים, וקבוצות של חרדים בישראל (סבו-לאל, חסין, 2011).

אחד הגורמים המרכזיים שמשפיע על מצבם של הנערים הערבים וגורם להם להיות בסיכון, הוא הפן החינוכי. הגורמים המרכזיים שגורמים לחינוך הערבי להיות לקוי ונחות בהשוואה למגזר היהודי, הם שישנה בעיית נשירה גדולה בבתי הספר הערביים, וישנו העד מסגרות טיפוליות לטיפול בתופעה זו, בנוסף לכך ישנו העדר של חינוך משלים שיעשיר את השכלתם של התלמידים מעבר לשעות הלימוד, חוסר הכשרה מקצועית ראויה, למורים במגזר הערבי, ולאנשי מקצוע שונים בתחום החינוך, ולפיכך הרמה החינוכית במגזר הערבי היא נמוכה יותר, ובעיות אלה נובעות בעיקר מהיעדר תקציבים ראויים מספיק, להשקעה בתשתית החינוכית במגזר הערבי (מי-עמי, 2004).

נתונים אלה על החינוך במגזר הערבי גורמים לתופעה יותר רחבה וכללית של נוער המנותק ממערכת החינוך, וממסגרות ראויות אחרות, ובשל כך הוא נמצא בסיכון מוגבר. תחת ההגדרה של נוער מנותק, נמצאים גם תלמידים אשר נפלטו ממערכת החינוך, אולם הם עובדים במשרות חלקיות בכדי לתמוך בעצמם או במשפחתם (מי-עמי, 2004).

הנשירה מבית הספר מתחלקת לשני חלקים, הנשירה הגלויה, זוהי הנשירה שבה התלמיד מפסיק ללמוד במערכת החינוך, והנשירה הסמויה, בתקופה ממושכת שלפני הנשירה הגלויה, קיימת נשירה סמויה, שבה התלמיד כבר לא לומד בצורה יעילה, ובעצם הוא כבר לא תלמיד פעיל ופרודוקטיבי (מי-עמי, 2004).

ישנו קשר ישיר בין הנוער המנותק ממערכת החינוך וממסגרות חינוכיות או לא חינוכיות אחרות, לבין התנהגות שולית ומסוכנת, כמו התנהגות אלימה, עבריינות, שימוש בסמים ואלכוהול. ההתנתקות מהמוסדות החינוכיים היא שמעלה את הסיכון להתנהגויות המסוכנות שמכניסות את הנער להגדרה של נער בסיכון (מי-עמי, 2004).

השלכות של הנוער הערבי בסיכון

הממצאים לגבי הנוער הערבי שנמצא בסיכון, שיעורם הגבוהה ביחס לאוכלוסיות אחרות, מורכבות בעיותיהם, וקשיי הטיפול בהם, מחייבים הפניית תשומת לב מיוחדת לטיפול בבעיה זו, על ידי מוסדות המדינה השונים. בכדי לטפל באופן ראוי בבעיית הנוער הערבי שנמצא בסיכון, יש לפתור בעיות יותר רחבות שמהם סובלת האוכלוסייה הערבית, בעיות כמו תשתיות לקויות, לא רק במערכת החינוך הערבית, אלא תשתיות עירוניות, כלכליות חברתיות ואחרות, יש לטפל בבעיות כמו הדרה משוק העבודה, והדרה ממקצועות בשוק העבודה, מה שגורם למצב סוציואקונומי נמוך של האוכלוסייה הערבית, מצב שבאופן ישיר מעלה את הסיכויים של הנערים הערבים להיות בסיכון (סבו-לאל, חסין, 2011).

הטיפול באוכלוסיית הנוער הערבי שנמצא בסיכון, צריך להיות טיפול נקודתי ומותאם לאוכלוסייה שבה מטפלים, לכל יישוב ערבי יש את המאפיינים שלו, ואת גורמי הסיכון שלו, שגרמו לבני הנוער באותו יישוב להיות נוער בסיכון (סבו-לאל, חסין, 2011).

הימצאותם של הנערים הערבים בסיכון גורמת למעגל שמזין את עצמו, הנערים שבסיכון גדלים להיות מבוגרים שלא מתפקדים כראוי, מה שיכול להוביל אותם להיות במצב סוציואקונומי נמוך, להיות במשפחות מרובות ילדים, או להיות במשפחות שאחד ההורים אינו מפרנס, מה שבתורו משפיע על ילדיהם, שגם הם נהפכים להיות בני נוער בסיכון, וכך המעגל מזין את עצמו  (סבו-לאל, חסין, 2011).

חשיבות המטפלים בנוער בסיכון

חשיבותו של המטפל בנוער שנמצא בסיכון היא גדולה מאוד בעבור עתידו של הנער. המטפל מהווה כגורם הכי חשוב שיכול למנוע התדרדרות נוספת במצבו של הנער, ואף לעזור לו לצאת ממצב הסיכון שהוא נמצא בו, ולפתח חיים בוגרים נורמטיביים. אחד הגורמים להתנהגויות סיכון בקרב בני נוער, המכניסים אותם לקטגוריה של נוער בסיכון, היא אי תחושת שייכות של הנער לקבוצה החברתית שלו, במקרים כאלה מטפל של הנער יכול לעזור לו לפתור את תחושת אי השייכות, ולגלות מה הסיבות שלה, וכתוצאה מכך לעזור לו לפתור את השורש של התנהגויות הסיכון (אוריין, 2018).

אחד התפקידים המרכזיים של מחנכים בכלל, ושל מטפלים בנוער בסיכון בפרט, הוא להגביר את תחושת השייכות אצל התלמידים או המטופלים, במעגלי השייכות שלהם, בבתי הספר ובסביבה החברתית. המטפל בבני הנוער בסיכון, צריך לדעת כיצד להעלות את תחושת הערך של הנער, וצריך שיהיו לו את הכלים הנכונים לשם כך, כמו למשל לתת תחושת ערך אישית לנער, גם מבלי להשתמש בסביבה החיצונית, לתת התייחסות אישית, לתת לנער תחושה של צמיחה והתקדמות, לתת תחושה של תרומה ותועלת, ולתת תחושה של משמעות (אוריין, 2018).

בנוסף לכך, ישנם שיטות שונות לטיפול בנוער הנמצא בסיכון, העוזרים לו להשיג תחושת ערך ושייכות, כמו למשל ריקוד ומחול, לשיטה זו יש יתרונות בטיפול בנוער בסיכון, הבאות לביטוי לא רק בפן הרוחני, אלא גם בפו הפיזי (סוניה ויסמן, 2018). דוגמה נוספת היא רכיבה טיפולית, לסוג טיפול זה יש אפקטים של הרגעה ותרפיה על הרוכב, העוזרים לתחושתו העצמית של הנער, בנוסף לכך העבודה עם החיות, יש פה פן רגשי שעוזר להעלות את ביטחונו העצמי של הנער (גוטל, 2012).

מתודולוגית המחקר

שאלת המחקר

מהי חווייתו וקשייו הייחודיים של המטפל בחברה החרדית והערבית?

שיטת המחקר

בחרנו לערוך מחקר איכותני. בשיטת ראיונות העומק. המחקר האיכותני אמור להבין את החוויה שלא יכולה לעבור כנתנונים סטטיסטיים. החוקר האיכותני נכנס לנעליו של המרואיין ומבין את עולמו ואת שפתו היחודיים.  (שקדי 2003) בחרנו לראיין מטפלים במגזר הערבי וחרדי. עבד ראיין מטפלים ערבים מכיוון שהוא מבין את שפתם תרתי משמע ורענן בעל הרקע החרדי מטפלים חרדים. הבחירה במטפלים היא על מנת לקבל תמונה כוללת של מצב הטיפול ושל סיפורים שחוזרים על עצמם.

אתיקת המחקר

רמת האתיות של מחקר זה תהיה בגין איכות מקסימלית- הבטחה כי המחקר יעשה בצורה מקצועית לחלוטין

ממצאי המחקר

הראיונות עם המטפלים של בני הנוער בסיכון העלו כמה מכנים משותפים שחזרו על עצמם במהלך הראיונות. להלן נסקור את המכנים המשותפים האלה.

דרך ההגעה לתפקיד של מטפל בבני נוער בסיכון-

המטפלים מעידים על עצמם שהם הגיעו לתפקיד הזה, לא מתוך מטרה ראשונית, אלא לרוב בתור מטרה משנית שהפכה לראשית, או שהם הגיעו לתפקיד במקרה. הם מכירים בעובדה שהטיפול בבני הנוער היא עבודה לא פשוטה, ולכן לרוב זו לא הייתה המטרה הראשית בקריירה שלהם. כך למשל מעיד מרואיין מס 1, ומספר שהוא הגיע לתפקיד כחלק מהכשרתו להיות יועץ בבית הספר. מרואיינת מס 2 מעידה שהיא בכלל הייתה מורה לחינוך גופני, והיא ראתה שיש קשר חזק בינה לבין התלמידים שנמצאים בסיכון, ולכן החליטה להיות מטפלת בבני נוער בסיכון, בנוסף היא מספרת שהיא ידעה שהאוכלוסייה הזאת בעייתית וקשה, אבל בכל זאת היא החליטה ללכת על זה, ולמרות הקשיים היא מרגישה סיפוק מעבודתה כמטפלת. מרואיין מס 3, מספר שהתפקיד העיקרי שלו הוא פסיכולוג חינוכי, אבל בגלל שהוא נמצא בקשר עם אוכלוסיית ילדים ונוער בסיכון, הוא מטפל בהם במסגרת העבודה שלו.

גם מרואיינת מס 4 הגיעה לתחום הזה דרך עבודת היועצת החינוכית. מרואיין מס 5, בכלל למד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, וכחלק מההכשרה שלו הוא עבד עם נערים שנמצאים בסיכון, וכך הוא הגיע לתחום הטיפולי. גם מרואיינת מס 6 מעידה שתחילת דרכה הייתה עם בני נוער בכלל, ואז בחלק מהפרויקטים היא הרגישה שבני הנוער בסיכון צריכים אותה יותר, ולכן החליטה לעבוד איתם.

תחושת סיפוק בעבודה עם בני הנוער-

המטפלים בנוער עם הסיכון מעידים על עצמם שהם נהנים מעבודתם ומרגישים תחושת סיפוק מהעזרה לבני הנוער, הרגשה שהיא בדרך כלל ארוכת טווח ומתמשכת לאורך הזמן. מרואיין מס 1 מספר שזה משמח אותו מאד לעבוד עם הנוער בסיכון, וזאת הרגשה טובה לתרום לזולת, מרואיינת מס 2 מעידה שהיא אדם מאוד אמפטי, והיא מתמזגת עם רגשותיהם של בני הנוער, מה שמספק אותה מאוד.

גם מרואיין מס 3 מעיד שהוא מרגיש סיפוק אישי מאוד גדול. מרואיינת מס 4 מספרת שהיא מאוד אוהבת את מה שהיא עושה, וזה מהווה בעבורה אתגר. גם מרואיינת מס 5 מעידה שהיא מרגישה תחושת סיפוק גדולה מאוד, בכל מיני מובנים בעבודתה עם בני הנוער. מרואיינת מס 6 מספרת שהיא מרגישה סיפוק בגלל שהיא מרגישה שהיא משפיעה באופן חיובי על הנערים.

תפקידה של המשפחה בטיפול בנער עם הסיכון-

רבים מהמטפלים מעידים שהמשפחה והגורמים הסובבים את הנער, מהווים גורם לא פחות חשוב בטיפול בנער עם הסיכון, מאשר הגורמים של טיפול ישיר בנער. חלק מהמטפלים העידו שהמשפחה מהווה מכשול בטיפול בילד עם המצוקה, בגלל העובדה שהם צריכים להתמודד גם עם המשפחה וגם עם הילד, כך למשל מעיד מרואיין מס 3, שמספר שהקושי העיקרי שלו בהתמודדות עם הנערים הוא המשפחה והגורמים הסובבים אותם, לשכת רווחה, קב”סים ומחלקת חינוך במועצה מקומית, מצד שני הוא גם מספר שהמשפחה באופן ספציפי, לא תמיד חייבת להכביד על עבודת המטפל, ושהדבר הזה תלוי במודעות של המשפחה לגבי הטיפול בנער, ודרכי הטיפול הנכונות.

מטפל מס 1 מעיד מעיד שהקשיים הם לא רק בנער אלא יכולים להיות גם במשפחה שלו, וזה תלוי בהשכלה שיש להם, אם יש להם השכלה טובה, הם לא יכבידו על עבודת המטפל, מטפל מס 2 מספר שהקושי העיקרי בטיפול בנער הוא לא בנער עצמו אלא בעובדה שלנער אין כתובת קבועה שהוא יכול לפנות אליה לעזרה, כמו מבוגר אחראי, ועם הבעיה הזאת הוא צריך להתמודד. מטפל מס 4 מעיד שיש קשיים רבים בטיפול בבני הנוער, אבל הקושי העיקרי הוא כאשר אין שיתוף פעולה מבני המשפחה, אבל הדבר יכול להשתנות ממשפחה למשפחה, מטפל מס 5 מספר שאחד מהקשיים שלו הוא לשכנע את ההורים להיות זמינים בעבור הנער ולתת לו את מה שהוא צריך, על מנת לעזור לטפל בו, בנוסף הוא מספר, שבהתחלה ההורים יותר קשים ויותר מפריעים לעבודה, אבל ככל שעובר הזמן, הם מתחילים להבין ולעזור יותר לילד.

קשיים רגשיים בטיפול בנערים-

כמעט כל המטפלים מעידים שהם חווים קשיים רגשיים בטיפול בבני הנוער, קשיים שיכולים לנבוע מעצם ההזדהות עם מצבו של הנער ותחושת אמפטיה אמיתית, או קשיים רגשיים שיכולים לנבוע מהתסכול של המטפל מחוסר יכולתו לעזור למטופל, ובסופו של דבר הנער מגיע למצבים קשים למרות הטיפול. מטפל מס 2 מספר על מקרה קשה שהיה לו עם נערה בסיכון, והוא גרם לו לקשיים רגשיים בהתמודדות עם המצב, הוא מספר על נערה שניסה לטפל בה, אך בסופו של דבר הוא לא הצליח והנערה הזו התדרדרה לזנות וסמים.

מטפל מס 1 מספר על מצבים שקשה לו להתמודד איתם כאשר הוא נתקל בקשיים של נערים במצב קשה, כמו פיגור שכלי, והוא מביע כלפיהם אמפטיה רגשית.

מטפל מס 3 מעיד על כך שקשה לו להתמודד מבחינה רגשית עם נערים אשר עברו התעללות מינית, הוא טיפל בהרבה מקרים כאלה, והוא כבר למד לזהות דפוסי התנהגות שלנערים אלה שמנסים להדחיק את הפגיעה המינית שהם חוו, ובנוסף לכך הוא מספר שקשה לו להתמודד עם מקרים של נערים שעוברים ניסיונות התאבדות, שכן המקרים האלה הם קשים, והם מחייבים עבודה אינטנסיבית עם המשפחה.

גם מטפל מס 4 מעיד שיש לו קשיים רגשיים עם נערים אובדניים, ונערה אחת שנכנסה להריון בגיל צעיר מאוד. מטפל מס 5 מספר שהיו לו קשיים כשהוא טיפל בנער אחד שהוא זוכר אותו היטב והיו לו בעיות שלוונדליזם ואלימות, והמקרה של הנער הזה זכור לו היטב בגלל שהוא לקח לו הרבה זמן לטפל בנער הזה.

הגורמים שהופכים את הנערים לנערים בסיכון-

נראה שרובם של המטפלים מסכימים על הסיבות שגורמות לנערים להיות נערים בסיכון. הגורם המרכזי שגורם לנער להיות בסיכון לפי דעת המטפלים הוא הגיל של הנערים, עצם העובדה שהנערים נמצאים בגיל הטיפש עשרה, הופך אותם להיות פגיעים בפני הסביבה החיצונית וכלפי השפעות חיצוניות, ולכן זה מסכן אותם.

עוד גורם חשוב לפי המטפלים הוא מצב סוציואקונומי נמוך של הנער, המצב הסוציואקונומי שם את הנער בשכבה החברתית הנמוכה, וגורם לכך שיהי לו מחסור בדברים בסיסים שהוא צריך בחייו, ולכן יש לו מוטיבציה לעשות בעיות בגלל שהוא מרגיש שחסר לו כל הזמן.

עוד גורם שהוא משפיע לפי המטפלים הוא המשפחה והסביבה החיצונית של הנער, שכן הם משפיעים על הנער באופן ישיר, על החינוך שלו ותפיסת עולמו, ואם לילד יש סביבה לא טובה, הוא יפעל ויתנהג לפי הנורמות של הסביבה שלו, שהם נורמות לא טובות, ולא הוא יתנהג בצורה לא טובה.

דיון

מטרתה העיקרית של עבודה זו הייתה לבדוק מהי חווייתו הייחודית של המטפל בנוער בסיכון במגזר הערבי. מממצאי המחקר שהתקבלו בראיונות עם המטפלים, עולה שישנם מכנים משותפים אצל המטפלים בנוער זה, התמונה הכללית שהתקבלה היא שהמטפלים חווים קשיים בטיפול בבני נוער אלה, אבל למרות הקושי, רוב המטפלים מעידים על עצמם שהם חווים סיפוק מעבודתם כמטפלים, הם שמחים לעשות את העבודה, והם מרגישים שהם באמת עוזרים לנערים אלה להתגבר על הקשיים בחייהם.

התובנה העיקרית שעולה מממצא זה, לגבי הקשיים שחווים המטפלים, היא שאוכלוסיית בני הנוער שבה הם מטפלים היא אוכלוסייה קשה באופן יחסי לשאר הנערים בסיכון, וזה כנראה בגלל העובדה שהאוכלוסייה הזאת באה מאוכלוסיית מיעוט בחברה הישראלית, שגם ככה חווה קשיים חברתיים, בנוסף לקשיים הספציפיים שיש לנערים, זאת אומרת שהקושי הוא כפול לנערים אלה, הם גם חלק מאוכלוסיית מיעוט, והם גם חווים קשיים בחייהם הפרטיים.

עובדה נוספת שמעידה על הרקע הבעייתי שממנו באים הנערים, היא שרבים מהמטפלים מספרים שהם חווים קשיים בהתמודדות עם המשפחות של נערים אלה, והמשפחות הן לא פחות בעייתיות וקשות מהנערים עצמם, מה שמקשה על הטיפול בהם, בהשוואה נערים אחרים שהמשפחה שלהם, פחות מהווה מכשול וקושי.

הממצא שהתקבל במחקר לגבי הקושי לטפל בנערים ערבים בסיכון, תואם למה שנסקר בסקירה הספרותית, שמראה שבגלל שהאוכלוסייה הערבית היא בעלת מאפיינים סוציואקונומיים נמוכים, ישנו יותר סיכוי שהנערים יהיו בסיכון, והקשיים בטיפול בהם הם יותר גדולים.

למרות הקשיים שחווים המטפלים בטיפול בנערים אלה, רובם מעידים שהם מקבלים סיפוק גדול מהעבודה עם נערים אלה, והם מרגישים שהם באמת עוזרים להם, ומשפרים את החיים שלהם. הסיפוק הזה מהעזרה לנערים עולה על ההטבות הכספיות שמקבלים המטפלים, והוא מה שגורם להם להישאר במקצוע הזה לטווח הארוך.

לסיכום ניתן לומר שהנערים הערבים בסיכון, הם נערים שקשה לטפל בהם, בעיקר בגלל הרקע שממנו הם באים ומהמצב הסוציואקונומי שלהם, ולכן הטיפול בנערים אלה הוא הכרחי וחשוב. מחקר המשך אפשרי למחקר זה, הוא מחקר אשר יבדוק מהם הדרכים היעילות ביותר לטפל בנערים אלה מהמגזר הערבי, ולמצוא גם דרכים פרקטיות ליישם את דרכי הטיפול בהם, דרכי טיפול אלה צריכים להיות ספציפיים כלפי הנערים הערבים, כדי לעזור למטפלים לטפל באוכלוסייה הזו.

מקורות

אוריין, ש’ (2018). תחושת השייכות בקרב נוער בסיכון לנשירה: דרכים לביסוסה על פי הגישה האדלריאנית. בתוך- מניתוק לשילוב. עמ’ 21-37.

בן יאיר, י’ (2014). רונאל נ. מהגרים בארצם- נוער חרדי בסיכון. חברה ורווחה לד מרץ 2014.

גוטל, א’ (2012). קורס רכיבה ואילוף סוסים כמנוע ללימודי תעודה לנוער מנותק. מניתוק לשילוב, 17: 61-68.

דויטש, ח’ (2010). “חינוכי וטיפולי במפגש עם המתבגר” מניתוק לשילוב. חוברת 19 יוני 2010

ויניקוט, ד’ (2014). חסך ועבריינות. הוצאת תולעת ספרים תל אביב 2014 הקדמה מאת קולנר ש. עמ 7-11

ויניקוט, ד’ (2009). עצמי אמיתי ועצמי כוזב אסופת מאמרים ברמן ע. עורך. עמ’154-156 הוצאת עם עובד תל אביב 2009

ישראל, ד’ (2018). על היאוש והתקווה שמתעוררים אצל ילדים ומתבגרים עם נטיה אנטי חברתית.מתוך האתר “פסיכולוגיה עברית” דצמבר 2018 מוך הרצאה שניתנה ביו עיון של המחלקה לחינוך בלתי פורמלי התנועה הקיבוצית.

כהן, ר’ (2009). העצמת הורים, דרך המלך למניעת סיכון לילדים ובני נוער. עט השדה פברואר  2009 עמ’ 20-26

מי-עמי, נ’ (2004). מסמך רקע בנושא: נוער מנותק במגזר הערבי. הכנסת, מרכז מחקר ומידע.

סבו-לאל, ר’, חסין, ט’ (2011). מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער: איתור ומיפוי במסגרת התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון. מאיירס-ג’וינט-מכון ברוקדייל מרכז אנגלברג לילדים ולנוער.

סבו-לאל, ר’, מנור, א’ (2014). ילדים ובני נוער בסיכון – מאפייניהם וצורכיהם על פי מיפוי ” 3600 התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון”. משרד הרווחה.

סוניה ויסמן, א’ (2018). תנועה ומחול כגשר לריפוי: טיפול בתנועה ומחול עם אוכלוסיית ילדים ונוער בסיכון. בתוך- מניתוק לשילוב. עמ’ 235-251.

שמיד, ה’ (2006). דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה. דו”ח ועדת שמיד, כנסת ישראל.

שקדי א’. מילים המנסות לגעת. הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב

תימור, א’ בן ברוך, ס’ אלישע, א’ (2015). נוער בבלאגן- קטינים עוברי חוק בישראל. הוצאת מאגנס.

תימור, א’ אוזן, ת’ רונאל, נ’. התנהגות אנטי סוציאלית בגיל ההתבגרות

נספחים

תשובות המרואיינים במחקר

שאלות המחקר  -למרואיינים -לנוער בסיכון:

  1. איך הגעת לתחום הטיפולי בכל הקשור לנוער בסיכון ?
  2. האם את/ה אוהב/ת את מה שאת/ה עושה?
  3. באיזה קשיים את/ה נתקל/ת?
  4. האם זכורות לך סיטואציות קשות במיוחד עם מטופל שפגשת??
  5. האם היחס של ההורים מקל או מכביד על עבודתיך?
  6. מה הגורם המרכזי לנוער להדרדר ???

מרואיין 1)תפקיד המרואיין יועץ ומטפל בתיכון מדיין כפר מנדא (גליל ):

תשובה 1)הכשרת היועצים מתמקדת באיתור ודרכי התמודדות עם נוער בסיכון והמשך התמקצועות של כלל היועצים בהמשך לומדים שיטות ודרכים חדשניים להתמודד עם נוער בסיכון.

תשובה 2) בטח עבודתי מול נוער הזקוקים לעזרתי מאוד משמח אותי .ולתרום לזולת והם הנוער הזקוקים לסיוע עד הגעה להגשמת חלום .

תשובה 3) המון קשיים כאשר הבעייה לא רק בנער (ילד) אלא גם במשפחה שלו . משפחה שלמה בסיכון  .דוגמא:הורים גרושים או אב נורקומן ..וכאשר הסביבה אינה תומכת לטיפול .

תשובה 4) יש נערים שאני מתקשה מאוד איתם בטיפול כאשר אני פוגש  נוער עם פיגור שיכלי או מוח משכל גבולי וגם הוריו אינם משכילים ואינם יכולים להתמודד עם בנם וההשכלה שלהם מאוד דלה.

תשובה 5) מצב זה תלוי בהשכלת הורים וחינוכם . לעיתים התערבותם של ההורים תתרום לטובה במידה וההורים משכילים או מבינים או מכבדים המלאכה של מקצוע  ההוראה .

 תשובה 6)  נוער נמצא בגיל התבגרות וכול הזמן עובר תהליך שינוי תהליך זה צריך להיות תקין לפי הנורמות והערכים החברתיים המוכרים והמוסכמים ולפי התיאוריה הבהביורסטית התנהגות נרכשת ולא מולדת לכן המשפיע העיקרי על הילד הוריו משפחתו והסביבה אלו הם המזינים את חינוכיו של הנער היום תהליך זה עבר שינויים המזינים לחינוכו של הנער התרבו כמו טכנולוגיה סמרטפונים רחוב בתי קפה נרגילות חברים המשפיעים בשלילה כול אלא לקחו את מקומם של ההורים בחינוך לכן היום מרבית מקרה האלימות באים מחוץ לבית אל תוך הבית

————————————————————————–

מרואיין 2)תפקיד המרואיינת יועצת ומטפלת בתיכון מדיין כפר מנדא  (גליל ):

1)       איך הגעת לתחום הטיפולי בכל הקשור לנוער בסיכון ?

2)       האם את/ה אוהב/ת את מה שאת/ה עושה?

3)       באיזה קשיים את/ה נתקל/ת?

4)       האם זכורות לך סיטואציות קשות במיוחד עם מטופל שפגשת??

5)       האם היחס של ההורים מקל או מכביד על עבודתיך?

6)       מה הגורם המרכזי לנוער להדרדר ???

תשובה 1)במהלך הקריירה שלי עבדתי שנים רבות עם בני נוער. בתחילת דרכי עבדתי מורה לחינוך גופני ואז נוצר חיבור חזק בינינו במיוחד בגיל ההתבגרות  הקשבתי לצרכיהם  למרות שידעתי שהטיפול במתבגרים  ובמיוחד במצבי סיכון ומשבר היא מלאכה קשה ומורכבת . אשר אל לנו לחשוב  שמטפל לבדו יכול לשאת בה. הצורך והצרחה שלהם  הובילה אותי  לייעוץ החינוכי  התנסיתי בתיכון . שוב עולמם הפנימי משך אותי יותר ויותר . הדאגה וחוסר האונים של ההורים  המורים ואנשי החינוך הולידו אצלי את המחשבה  לשאוף להיות מטפלת נפשית  כי האמנתי שטיפול נפשי הינו חיוני ועשוי להביא להטבה בתפקוד המתבגר (הנוער בסיכון).

 תשובה 2)בתשובה ובגדול כן. אני מתמזגת  ברגשותיהם ובחוויתם של בני נוער . אני בעלת יכולת אמפטית מאוד גבוהה  כלפי מתבגרים  וקל לי להיות איתם  בסערה הפנימית שלהם. משפיעה ומובילה אותם  למלא מקומות שונים . הבחירה שלי בנושא ההתמחות היתה “גיל ההתבגרות “

תשובה 3) גיל ההתבגרות נקרא  (מועד  לפורענות ) ומה אם הנוער בסיכון . הבעיות הרגשיות שאיתן מתמודדים בני הנוער  משפיעות לט מיעט על איכות חייהם ועל הנהלותם והתנהגותם ביום יום . בעיות אלה יוצרות עבורם מכשולים רבים ויכולת להחמיר עם השנים .  כאן נוצר הקושי . כשנתקעים בשלב זה ללא עזרה וטיפול או העדר כתובת למתבגר הזה .אין דמות משמעותית שאפשר לסמוך עליה לעבודה שיתופית מול הנוער שבסיכון .מצבו ילך ויתדרדר  . החרפות עולות,האלימות מוגברת , זה הקושי הכי גדול שאפשר להתקבל .

תשובה 4)בוודאי מלא סיפורים עם סיטואציות קשות ושונות אבל הכי לא אשכח את סיפורה של “יעל” שם בדוי ילדה הורית , היא הבת החמישית במשפחה ממורכבת משמונה אחים ואחיות ,יעל מתגוררת עם אמא שלה והאחים , אמה התגרשה לאחר מאבק קשה וממושך , חייה של יעל היו מלאים ומלווים באלימות פיזית ומילולית , סמים ועוני גדול , האמא לאחר הגירושין עסוקה מאוד וממעטת לשהות בבית , יעל היא עקרת הבית בכל המובנים ,התדרדרה לאחר מלא נסיונות לעזור לילדה (יעל) , ללא יעילות לבסוף המלצתי לסדר אותה במעון  חוץ ביתי כי יעל התחילה לעסוק בזנות וסמים , וטופלה בכפייה.

תשובה 5)  לא ניתן לקבוע בצורה חד משמעית באם ההורים מקלים או מכבידים את העבודה הטיפולית. דבר זה קשור יותר לרמת המודעות  וההשכלה של ההורים והמוכנות שלהם לעזור לבנם/לבתם ולהיות שותפים אמיתיים בתהליך ההתערבות הטיפולית .

6) מה הגורם המרכזי לנוער להדרדר ?

כל מיני גורמים מרכזיים:

1- מצב סוציו אוקונומי נמוך .

2- גיל התבגרות, בגיל הזה הנער לא מבין את הרגשות שלו והוא רוצה להיות הכי מקובל ונראה הכי טוב והוא מוכן לעשות הכל בכדי להבליט את עצמו ואפילו מעשים לא מקובלים.

3- הטכנולוגיה והחשיפה הלא נכונה לרשתות החברתיות השונות  מבלי יד מכוונת ומבקרת של ההורים לילדיהם.

4- נשירתם מבית הספר ללא  מתן אלטרנטיבה או מענה מצד  הממשלות למיניהם .

מרואיין 3)תפקיד המרואיין פסיכולוג חינוכי  במועצה מקומית כפר מנדא ובתיכון מדיין כפר מנדא : (גליל ):

1)איך הגעת לתחום הטיפולי בכל הקשור לנוער בסיכון ?

היות והתפקיד שלי פסיכולוג חינוכי אני נמצא בקשר ישיר עם אוכלוסיית ילדים ונוער בסיכון במסגרת החינוך בישוב . יתרה על כך, אני משמש אחראי מענה על תכנית “חדרי שלווה” המופעלת ע”י התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, תכנית אשר מעניקה מענה רגשי לתלמידי בתי הספר. הטיפולים שמוענקים לילדים ונוער בסיכון במסגרת חדרי שלווה הם טיפול פסיכולוגי, טיפול באומנות והתערבות סוציאלית ע”י עובדת סוציאלית.

2)האם את/ה אוהב/ת את מה שאת/ה עושה?

כן, להיות גורם רלוונטי בתוכניות טיפוליות אשר מוענקות לילדים ונוער בסיכון מהווה סיפוק אישי ומקצועי בשבילי.

3)באיזה קשיים את/ה נתקל/ת?

העבודה הטיפולית עם ילדים ונוער בסיכון מחייבת עבודה אינטגרטיבית עם גורמים מרובים, הורים, מורים, תלמידים בנוסף לגורמים נוספים כגון לשכת רווחה, קב”סים ומחלקת חינוך במועצה מקומית. חשוב לציין, שהקשיים השגרתיים בעבודה שלנו עם ילדים ונוער בסיכון היא ריבוי גורמים ושותפים המשפיעים על הצלחת העבודה הטיפולית. האפקט המקסימלי בעבודה עם אוכלוסייה זו מתהווה רק באמצעות שיתוף פעולה עם כל הגורמים. בישוב שלנו אנו נתקלים לרוב בבעיה ספציפית בכל הנוגע בשותפות ההורים בתהליך הטיפולי והגעתם להדרכת הורים בצורה מתמדת.

4)האם זכורות לך סיטואציות קשות במיוחד עם מטופל שפגשת??

כמעט כל הקליינטים שלנו במסגרת העבודה הטיפולית סובלים מקשיים חמורים. המקרים הכי קשים הם המקים של תלמידים שעברו “התעללות מינית ובמיוחד ע”י קרובי משפחה. נפגעי מין נוטים לעיתים קרובות לשמור על הסוד, נותנים לפוגע לגיטימציה להתנהגותו החורגת בנוסף להכחשה, דבר אשר מהווה התנגדות סמויה וגלויה לטיפול. עמדת נפגע המין מקשה לעיתים על התהליך הטיפולי וגוזלת זמן ארוך עד שהמטופל מפנים שהפוגע גרם לו עוגמה נפשית חמורה.

מקרים נוספים שמהווים אתגר לכל מטפל הם מקרים של “ניסיונות אובדנות”. הנער/ה האובדני/ת חסר תקווה ולרוב ההתנהגות האובדנית הנה על רקע תנאים משפחתיים קשיים. על כן, שותפות ההורים ושינוי עמדתם כלפי הנער/ה מהוה אתגר למטפל. במקרים הנ”ל ישנו צורך בעבודה “כפולה”, עבודה אינטנסיבית עם ההורים מצד אחד ועם הנער בצורה ישירה מצד שני. לעיתים אנו צרכים גם להתערב ברמת בית הספר בכדי לשמור על הנער/ה האובדני/ת.

5)האם היחס של ההורים מקל או מכביד על עבודתך?

לא ניתן לקבוע בצורה חד משמעית באם ההורים מקלים או מכבידים את העבודה הטיפולית. דבר זה קשור יותר לרמת המודעות של ההורים והמוכנות שלהם לעזור לבנם/לבתם ולהיות שותפים אמתיים בתהליך ההתערבות הטיפולית.

6)מה הגורם המרכזי לנוער להדרדר ???

גיל התבגרות והמאפיינים שלו. בגיל זה הנוער עובר בתהליך גיבוש זהות אישית.. סובל מחוסר יציבות רגשית… ריבוי קונפלקטים עם הורים ועם הסביבה מביא לבלבול בתהליך זה.

מרואיין 4)תפקיד המרואיינת יועצת חינוכית  ופסיכותרפיסטית ומטפלת בתיכון טכנולוגי לבנות  בעיריית אום אלפחם(משולש צפוני)

1.איך הגעת לתחום הטיפולי בכל הקשור לנוער בסיכון

הגעתי לעבודה עם נוער בסיכון דרך העבודה שלי כיועצת חינוכית בתיכון טכנולוגי לבנות שרוב התלמידות שמגיעות ללמוד בו הינן תלמידות בסיכון, יחד עם זה אני עובדת כפסיכותרפיסטית עם קבוצת נוער בסיכון לתלמידים שמשולבים במעדונית אירע הצהריים דרך הרווחה.

2.האם את/ה אוהב/ת את מה שאת/ה עושה?

.אני מאוד אוהבת מה שאני עושה .זה מאוד מעניין ומאתגר לעבוד עם נוער בסיכון.

הסיפוק שיש לי בעבודתי כיועצת גרם לי להמשיך ללמוד פסיכותרפיה בכדי להתעמק יותר בעבודתי . העבודה עם נוער בסיכון מאופיינת בזיהוי עולם הפנימי ואת התשתית של החסכים שעליה מתבסס הסיכון.

3. באיזה קשיים את/ה נתקל/ת?

העיקרון של העבודה שלי הינו קושי.

הקשיים בעבודתי הם לעצמם מהווים את בסיס  העבודה שלי. אני נתקלת בהרבה סוגיות ומקרים  קשים כמו מחשבות אובדניות , ניסיון התאבדות, אלימות במשפחה, הטרדה מינית ועוד.

כל מקרה הינו לגופו ומחייב טיפול מקצועי ואנושי. הקושי כאשר ישנה סכנה מיידית לחיי הנערה , במיוחד שאין שיתוף פעולה מהמשפחה .

4. )האם זכורות לך סיטואציות קשות במיוחד עם מטופל שפגשת?

נתקלתי בסיטואציות קשות כמו תלמידה שסיפרה לי שהיא בהיריון, תלמידה שניסתה להתאבד בבית הספר, תלמידה  שנעלמה מספר ימים , ותלמידה שהתחתנה והתגרשה בגיל 16. אלו סיטואציות  שאני זוכרת אותם טוב.

5. )האם היחס של ההורים מקל או מכביד על עבודתיך?

זה תלוי על איזה הורים מדובר.

אם מדובר בהורים קשים שלא משתפים פעולה  זה בדרך כלל מקשה על העבודה שלי , וההפך הוא נכון. כאשר מדובר בהורים בעלי אחריות שמשתפים פעולה זה מקל על העבודה שלי  ועוזר לי בהמשך טיפול .

6) מה הגורם המרכזי לנוער להדרדר ?

יש כמה סיבות להידרדרות בני נוער

  1. 1)    -משפחה מפורקת ויחסים לא טובים במשפחה 
  2. 2)    -חסכים רגשיים מתקופת הילדות 
  3. 3)    -חווית כישלון בלימודים בבית הספר 
  4. 4)    -היעדרות של  דמות משמעותית 
  5. 5)    -מצב סוציו אוקונומי נמוך 
  6. 6)    -אלימות במשפחה , או אבא שמשתמש בסמים ,  או אבא אלכוהוליסט או שניהם ביחד .

מרואיין 5)תפקיד המרואיינת יועצת חינוכית  ומטפלת בנערים בסיכון  מכפר ג’לג’וליה(משולש הדרומי) :

1)איך הגעת לתחום הטיפולי בכל הקשור לנוער בסיכון ?

בהכשרה שעברתי אותה במסגרת הלימודים בחוג סוציולוגיה ואנתרופולגיה ובהכשרה שקיבלתי אותה גם במסגרת עבודתי לפני כמה שנים כמדריכה במעדונית למתבגרים, הגעתי לתחום הטיפולי בכל הקשור לנוער בסיכון. וגם עברתי הרבה השתלמויות מטעם משרד חינוך והתוכנית הלאומית 360 לילדים ונוער בסיכון בכנסי אמות מידה .

2)האם את/ה אוהב/ת את מה שאת/ה עושה ?

כמנהלת מרכז נוער וכמדריכה בעבר החלטתי שזה התחום שברצוני להמשיך בו. זה תחום שמספק אותי מכל מיני דברים. פשר לראות את העשייה שלך בנוער. את משקיעה בבן אדם ולכוון אותו למסלול הנכון. את יכולה להציל לא רק נער אלא משפחה שלמה. מבחנתי זו עבודת קודש,ועבודה שקרובה ללבי מאוד.

3)באיזה קשיים את/ה נתקל/ת ?

בתחום של נוער בסיכון יש הרבה קשיים, קושי להתמודד עם הנוער בהתחלה ועד שיקבל אותך כדמות סמכותית. קושי שני שמתומודדת איתו הוא להשכנע את ההורים מסיבה שהם לא זמינים. הקושי השלישי והעיקרי מבחנתי כמנהלת מרכז נוער הוא להתמודד עם הסטירוטיפ שנמצאים בו הנוער שלנו במרכז. הם נוער שמתפקד לאחר מסלול טיפולי והעשרה והם יכולים להשתלב בחברה לאחר מכן כמו כל נוער אחר.

4)האם זכורות לך סיטואציות קשות במיוחד עם מטופל שפגשת ?

אני זוכרת שהיה לי מטופל אחד שעברנו אותו תהליך מאוד ארוך. גורמים רבים שעבדו איתו על מנת להציל איתו מהונדליזם שטבע בו.

מדובר על נוער בעל בעיות התנהגות ווינדליזם ששלט בו ובסביבתו, אלימות שנחשף אליה ברחוב ובבית. סטיגמה שלוותה אותו להרבה שנים. לאחר בניית תכנית עבודה טיפולית שהכילה אותו בכל התחומים, הצלחנו לשכנע את הנער להמשיך בלימודיו בבית הספר, כיום אינו מביע שום התהגות אלימה או בעתית, מסיים את לימודיו התיכון כרגיל ובבגרות.

ההורים רואים את ההשפעה החיובית שהחלה עליו, ואיך הוא הפך מדמות של מנהיג שלילי למנהיג חיובי, ובעל דמות חיקוי חיובית.

5)האם היחס של ההורים מקל או מכביד על עבודתיך ?

   אני יכולה להגיד שבהתחלה ועד שההורים יתפסו אותך כדמות סמכותית וכמשיהי שאכפת לה ומוכנה ובאה לעזור לבנם או בתם. זו עבודה שמכבידה אבל לא ברמה שחוסמת את העבודה עם הנער. אבל ולאחר מכן, ברגע שיראו אותך שמישהיה שמשפיעה באופן חיובי על הנער/ה מתחילים לראות בך כמישהו שבא להציל אותם ממאבק שמתמודדים איתו ביום יום שלהם.

6) מה הגורם המרכזי לנוער להדרדר ?

כל מיני גורמים מרכזיים:

1- הסביבה, כגון חברים והלחץ החברתי שלהם והשפעתם על הדעה של בני הנוער.

2- משפחה והורים, בעיות וסכסוכים בין ההורים אשר גורם לנוער לצאת החוצה ולחפש דברים אחרים בכדי לשכוח את כל הבעיות ולהתפרק בחוץ.

3- עוני שגורם לבני נוער להתעסק בעבריינות או בדברים לא חוקיים בכדי לקבל כסף.

4- טכנולוגיה, כל עניין הטכנולוגיה המשתדרגת כל הזמן, המשחקים שהמטרה שלהם אלימות, סרטים…וכו’  גורמת להם לפתח מחשבות שליליים.

5- החברה והשכונה, מקום המגורים הינו גורם משמעותי שמשפיע על חיי בני הנוער, האנשים שגרים בשכונה הם דוגמא לנער והוא מושפע מהם.

6- גיל התבגרות, בגיל הזה הנער לא מבין את הרגשות שלו והוא רוצה להיות הכי מקובל ונראה הכי טוב והוא מוכן לעשות הכל בכדי להבליט את עצמו ואפילו מעשים לא מקובלים.

7- מוסדות חינוך, יש מצבים שהנער לא מקבל יחס טוב במוסדות חינוך או מאנשי חינוך ובזה הוא מרגיש חסר ערך ומתחיל לעשות בעיות או מעשים לא מקובלים בכדי להגיד שהוא קיים.

8- חברה שמרנית או משפחה, הורים שמרנים- במידה והנער גר בבית דתי ועם עקרונות והוא לא מאמין בזה אז יש סיכוי שיצא לכיוון אחר ויבצע מעשים לא טובים.

מרואיין 6)תפקיד המרואיינת יועצת חינוכית  ומטפלת בנערים בסיכון בכפר יפיע/נצרת(גליל תחתון):

1)איך הגעת לתחום הטיפולי בכל הקשור לנוער בסיכון ?

–         תחילת דרכי הייתה עם בני נוער בכלל, אם זה בקבוצות התנדבות ואחר כך דרך פרויקטים, ואז במהלך פרויקטים אלו הרגשתי שיש אנשים מתוך קבוצה שצריכים יחס יותר, יחס שונה בהתאם לצרכים ולתנאים שהם חיים בהם .

2)האם את/ה אוהב/ת את מה שאת/ה עושה?

כן אני אוהבת את מה שאני עושה, אני מרגישה שאני נוגעת בנערים, בנקודות החשובות עבורם

3)באיזה קשיים את/ה נתקל/ת?

בעיקר בהתחלה, עד שאני רוכשת את האמון שלהם, התנגדויות ואי חשיפה / חשיפה חלקית.

4)האם זכורות לך סיטואציות קשות במיוחד עם מטופל שפגשת??

אחת הסיטואציות הקשות הייתה עם בחורה שרצתה לברוח מהבית, היה חשש למצב נפשי פגוע, היא נתנה רמזים לא דברה על זה באופן גלוי, ואני הייתי מבולבלת, ניסיתי לשתף גורמים מקצועיים שלא לקחו את הדברים ברצינות, ואני כל הזמן הייתי בלחץ ודאגה שזה הולך לקרות, וכן זה קרה

5)האם היחס של ההורים מקל או מכביד על עבודתיך?

זה תלוי במקרה, לפעמים ההורים הם מקור הבעיה לנער או חלק משמעותי ממנה ולכן במקרים כאלו היחס עם ההורים מכביד על העבודה ומקשה

ובמקרים אחרים דווקא היחס עם ההורים יכול לקדם את הטיפול ויביא לתוצאות יותר טובות

6)מה הגורם המרכזי לנוער להדרדר ?

יש כל מיני סיבות, זה תלוי נער והרקע ממנו  הוא בא :

  1. הנערים מאוד מושפעים מקבוצות החברים שלהם ומנסים לעשות הכל על מנת להיות מקובלים, הם מתחברים לקבוצות של ” הדודים” איך שהם קוראים להם והם יכולים להיתקע בהרבה דברים לא מקובלים .
  2. היחסים עם ההורים יכולים להשפיע לרעה על הנער ולגרום לו להידרדר.
  3. חוסר אמון בעצמם וביכולות האישיות ובסביבה הקרובה .
  4. אי קבלה בחברה.
  5. הטכנולוגיה והחשיפה הלא נכונה לרשתות החברתיות השונות .