המכללה האקדמית רמת גן
עבודה מסכמת- דו חוגי
מגדר ויזמות- כיצד ניתן לשפר ולעודד את היזמות הנשית?
מגישה:
ת.ז:
תוכן עניינים
כיצד ניתן לשפר ולעודד את היזמות הנשית?. 5
מבוא
ישנה חשיבות גדולה לקידום מעמדן הכלכלי באופן כללי, והגדלת השתתפותן ביזמות בפרט של נשים בישראל. בדומה למדינות אחרות, הגדלת השתתפותן של נשים בשוק העבודה בעקבות היזמות תתרום רבות להתפתחותו של המשק במדינה, הגדלת ההון האנושי במשק, הגדלת השיוויון המגדרי, צמצום הפערים החברתיים, וחיזוק הדמוקרטיה והלכידות החברתית (משרד הכלכלה והתעשייה, 2019).
במסגרת עבודה זו אני אבדוק מהו מצבן של נשים בשוק העבודה בישראל, מהו שיעור ההשתתפות שלהן ביזמות בהשוואה לגברים, וכיצד ניתן לשפר ולעודד את היזמות הנשית בישראל.
הנשים בישראל סובלות מחסמים מבניים בשוק העבודה המונע מהן השתתפות מלאה ושיוויונית בשוק העבודה, עובדה זאת גורמת לכך שגם בתחום היזמות הנשית ישנם פערים בין הנשים לגברים. אם רוצים לקדם את השיוויון בין הנשים לגברים בשוק העבודה בכלל, חובה גם לצמצם את הפערים בתחום היזמות, בגלל שזה תחום בלתי נפרד משוק העבודה, ואפילו יכול להיות מניע חיזק להתפתחות כלכלית (משרד הכלכלה והתעשייה, 2019).
מעבר לחסמים המבניים שישנם בשוק העבודה, שמונעים מנשים הזדמנויות שוות, ישנם חסמים תרבותיים, במיוחד כאשר מדובר ביזמות בתחומים ספציפיים, כמו למשל יזמות בתחום ההייטק והמקצועות הטכנולוגיים, מקובל לתפוס את התחומים האלה כתחומים גבריים, והרוב המוחלט של היזמים בתחומים האלה הם גברים. עוד דוגמה היא תחום היזמות בתעשייה, שגם אותה מקובל לתפוס כתחום גברי (ימיני, 2009).
סקירת ספרות
מחקר של בנק ישראל משנת 2018 מצביע על הבדלים מהותיים בשכר, בשעות העבודה, ובסוג ענפי הפעילות הכלכלית, בין גברים ונשים בישראל. פערים אלה נובעים בין היתר מיזמות נשית נמוכה לעומת היזמות הגברית, וזאת בגלל קושי של הנשים לנהל עסק ומשפחה במקביל, חששות בנוגע לכישורים שלהן לנהל את העסק, וכן חוסר הון להשקעה ראשונית להקמת העסק. חסמים אלה גורמים להבדלים מהותיים ביזמות של נשים וגברים, ודבר זה אופייני למדינות עם כלכלות מפותחות, שכן במדינות אלו לנשים יש יותר אלטרנטיבות, ולכן הן פונות לעבוד בעבודה שכירה, ופחות בוחרות לפתוח עסק כדי להימנע מהסיכונים, לעומת זאת במדינות מתפתחות, יותר נשים פונות ליזמות מחוסר ברירה תעסוקתי (בנק ישראל, 2018).
מחקרים מהעולם מראים שהיזמות הנשית היא נמוכה לא רק בישראל, אלא במדינות רבות ברחבי העולם. ברוב המדינות בעולם, ישנם מאפיינים דומים המדכאים את שיעור היזמות הנשית, כמו למשל שסביבת המיקרו של האישה כמו משפחתה והסביבה החברתית, מהווים גורם מכריע ביכולתה של האישה ליזום בעולם העסקי, ואילו גורמי המקרו, כמו מצב הכלכלה, והמצב הפוליטי, פחות מהווים כגורם שחוסם נשים אלה מהיזמות, בנוסף לכך העובדה שהנשים הן בדרך כלל האחראיות על גידול הילדים וטיפול במשק הבית, גורמת לשילוב חיי המשפחה עם הקמת וניהול העסק, מה שמוריד את הסיכוי להצלחת היזמיות. למרות הקשיים של היזמיות, בעשורים האחרונים ישנה עלייה מתמדת בשיעור הנשים היזמיות במדינות רבות בעולם (Ettl, Welter, 2012).
הצלחתן של הנשים היזמיות ברחבי העולם, לא צריכה להימדד רק לפי ההצלחה המוניטרית הכספית, אלא שיכולות להיות צורות שונות של הצלחה יזמית, וזאת בעיקר משום שדרך החשיבה של הנשים היזמיות משתנה מהחשיבה של היזמות הגברית. כך למשל הצלחה חברתית במיזם שמטרותיו היו חברתיות, מעידה על הצלחה של מיזם נשי (Ettl, Welter, 2012).
כיצד ניתן לשפר ולעודד את היזמות הנשית?
ישנם מספר פתרונות שמטרתם לעודד את היזמות הנשית, אחד מהפתרונות האלה האו עידוד יזמות טכנולוגית של נשים בערי הפריפריה בישראל. בדרך כלל נשים לא נוטות לבחור וללמוד את המקצועות הטכנולוגיים, למרות שזוהי קבוצת המקצועות המשתלמת ביותר, אחת הסיבות העיקריות לכך היא התרבות הגברית שסובבת סביב מקצועות טכנולוגיים אלה, חשיבותם של הכישורים הטכניים שנדרשים למקצועות אלה, מוקנים לגברים כבר מגיל קטן, והם אינם מוקנים לנשים במהלך חייהם בדרך כלל (ימיני, 2009).
ישנם שני אספקטים עיקריים שמונעים מנשים להיות יזמיות בתחום הטכנולוגי, האחד הוא חוסר מוטיבציה והתעניינות מצד נשים בתחום הטכנולוגי, והאספקט השני הוא חסמים הקיימים כלפי נשים המעוניינות ליזום בתחום זה. שני גורמים אלה משפיעים אחד על השני ומשלימים אחד את השני, זה מתחיל בכך שנשים לא בוחרות את המגמות שקשורות לטכנולוגיה בבית הספר התיכון, ומשם זה נמשך. הפתרון צריך להגיע מגורמים ממשלתיים שיעודדו בנות ונערות ללמוד את התחומים שקשורים לטכנולוגיה, ובכך להסיר את החסמים שעומדים בפני הנשים בתחומים אלה, ובאופן טבעי המוטיבציה שלהם תעלה לעסוק בתחומים אלה (ימיני, 2009).
בדוח של משרד הכלכלה שבדקת את החסמים בפני יזמות נשית, הוצעו מספר דרכים לעידוד היזמות הנשית. דרך אחת שהוצעה לעידוד נשים ביזמות בתעשייה, היא על ידי שינוי התרבות הארגונית שקיימת כיום בתעשייה הישראלית. תרבות ארגונית שתומכת בנשים במפעלים ובתעשייה, תשנה את התפיסה בחברה שלפיה התעשייה מיועדת בעיר לגברים, ובעקבות כך תסיר את החששות של נשים מליזום בתחום זה. בנוסף לכך מציע הדוח לתת הטבות כספיות לנשים על מנת לעודד אותן ליזום בתחום התעשייה, הטבות שיכולות לבוא לידי ביטוי בצורה של שיעורי מס מופחתים, הלוואות ראשוניות להקמת העסקת הניתנות על ידי המדינה או סובסידיות שונות (משרד הכלכלה והתעשייה, 2019).
במחקר משנת 2018 שבדק כיצד ניתן לעודד תעסוקת נשים ויזמות נשים במגזר הבדואי בנגב, נמצא שישנו חסם של מוביליות של נשים אלה, המפחית את המוטיבציה שלהם ליזמות ולהשתתפות בשוק העבודה. המחקר מציע להשקיע בתשתיות התחבורה הציבורית העירונית והבינעירונית בנגב, וביישובים הבדואים בפרט, על ידי הממשלה, על מנת לתת לנשים את התשתית הנחוצה להקמת עסק ויזמות. עד שנת 2009 לא היו בכלל קווי תחבורה ציבורית ביישובים הערבים בנגב, בשנת 2015 השתפרו משמעותית קווי התחבורה, אך עדיין ישנו מקום רב לשיפור. נשים הן המשתמשות העיקריות בתחבורה תוך עירונית, ובעיקר ביישובים הערבים, שם יש מיעוט ברישיונות נהיגה אצל נשים ערביות (פרג'ון, 2018).
במחקרים מהעולם שבדקו מהם הדרכים האוניברסליות לשיפור מעמדן של נשים יזמיות, ולעידוד יזמות נשית, ממליצים על שיפור החינוך של נשים באופן כללי, על מנת לעודד אותן ליזמות. נשים מקבלות פחות השכלה כלכלית רשמית, כמו למשל במנהל עסקים, ויש להם פחות ניסיון מעשי בתפקידי ניהול, לפני התחלת הפעילות היזמית. חברות רבות המנוהלות ומוקמות על ידי נשים, מצליחות פחות מחברות שמוקמות על ידי גברים, וזאת בשל המחסור בהון אנושי איכותי, קרי השכלה וידע עסקי וכלכלי, וגם מחסור בניסיון עסקי מעשי (Schneider, 2017).
בכדי לפתור את הבעיה הזו של ההבדלים בהשכלה הכלכלית, ובניסיון המעשי בין נשים לגברים, ישנו צורך לחנך את הנשים כבר מגיל צעיר, בהשכלה שמוטה לכיוון הכלכלי ולכיוון של מנהל עסקים, ובנוסף לכך יש לספק להן חינוך בצורה של ניסיון מעשי בחברות קיימות, על מנת לתת להם את הידע שמתקבל מניסיון זה (Schneider, 2017).
ההשכלה של הנשים בכל הנוגע ליזמות, היא קריטית בשלבים הראשונים של התחלת המיזם, אבל ישנו מחסור בידע המדויק שהנשים צריכות לקבל על מנת שיהיו מוצלחות בשלביו הראשונים של המיזם, ישנו צורך במחקרים נוספים שיבדקו את הגורמים המדויקים, ואת הידע הספציפי, שיעזור בצורה הכי טובה לנשים יזמיות מתחילות (Schneider, 2017).
סיכום
לסיכום אפשר לומר שהיזמות הנשית היא תחום חשוב מאוד, לא רק לטובתן של הנשים בישראל, אלא גם לטובתו של כלל המשק בישראל, שכן שיפור היזמות לנשים, תוביל לשיוויון מגדרי בשוק העבודה, ותשפר את כל הכלכלה של ישראל, ובגלל זה חשוב מאוד ליישם את ההמלצות לשיפור מעמדן של הנשים היזמיות.
בפני הנשים היזמיות בישראל עומדים הרבה חסמים המונעים מהן להיות יזמיות מוצלחות, חלק מהחסמים האלה הם מבניים בכלל שוק העבודה, כמו תרבויות בארגונים או בענפים שלא מקבלות את הנשים היזמיות, חלק מהן הן חסמים שנוגעים לנשים עצמן, כמו חוסר מוטיבציה, וחוסר יכולת ואמונה עצמית, וישנם גם חסמים שהם ספציפיים לסקטורים מסוימים במשק, כמו למשל החסמים אצל נשים בדואיות, שיש להן מחסורים בתחבורה ציבורית ראויה.
לצורך פתרון חסמים אלה העומדים בפני הנשים, יש לתת מענה בצורות שונות, למשל לתת מענה ברמה הארצית וכלל המשק, שיפתרו חסמים כלל מערכתיים וארוכי טווח, כמו למשל לשנות את התרבויות שישנן בענפים מסוימים, שהתפיסה הרווחת לגביהם היא שהם ענפים גבריים, כמו יזמות טכנולוגיה ותעשייה. עוד פתרון הרמה המערכתית הוא שיפור החינוך הטכנולוגי של נשים כבר מגיל צעיר, כדי לתת להם את הכלים הנכונים להצליח ביזמות, וכדי להעלות את המוטיבציה שלהם להיות יזמיות.
פתרונות אחרים שאותם צריך ליישם הם פתרונות ברמה הספציפית יותר, למשל לפתור את בעיית התחבורה הציבורית שישנה אצל נשים בדיות בנגב, זוהי בעיית תשתית שהכרחית כדי לעודד יזמות. פתרון נוסף הוא לסייע ברמה הספציפית ליזמיות מתחילות, בצורה של סובסידיות, הטבות מס, והלוואות בחסות המדינה.
המסקנה העיקרית מעבודה זו היא שבהחלט ניתן לשפר את מעמדן של הנשים היזמיות, ולתת להם מעמד שווה, בדיוק כמו לגברים היזמים, זה יעזור לשוק התעסוקה של נשים באופן כללי, ויתרום לקידום מעמדם באופן כללי של הנשים בישראל.
ביבליוגרפיה
בנק ישראל, (2018). יזמות נשים בישראל. בנק ישראל.
ימיני, מ' (2009). נשים כפריפריה תעסוקתית במדינת ישראל, ניתוח הבעיה והצעות לשינוי הסטטוס קוו. המרכז ליזמות וחדשנות.
משרד הכלכלה והתעשייה, (2019). קידום נשים בתעשייה, ביזמות ובעסקים. דוח משרד הכלכלה והתעשייה
פרג'ון, ב' (2018). מבט לתעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב. פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי.
Ettl, K., & Welter, F. (2012). Women Entrepreneurs and Success. Women’s Entrepreneurship and Economics, International Studies in Entrepreneurship, p. 73-90.
Schneider, K. (2017). Promoting the Entrepreneurial Success of Women Entrepreneurs Through Education and Training. Science Journal of Education. Science Journal of Education 2017; 5(2): 50-59.