Skip to content

סמינריון- כיצד ניתן לקדם את אפשרויות התעסוקה של נשים בדואיות ?

מגדר וכלכלה- עבודה מסכמת, דו חוגי

כיצד ניתן לקדם את אפשרויות התעסוקה של נשים בדואיות ?

מגישה:

ת.ז:

תוכן עניינים

מבוא. 3

סקירת ספרות.. 4

המקרה של נשים בדואיות: 5

כיצד ניתן לקדם את אפשרויות התעסוקה של נשים בדואיות ?. 5

סיכום. 7

ביבליוגרפיה. 8

מבוא

הנשים הערביות בישראל סובלות באי שיוויון בכל הנוגע למצב התעסוקתי שלהן, ובתוך הקבוצה של הנשים הערביות, הנשים הבדואיות נמצאות בתחתית הסולם החברתי כלכלי, וזאת מכמה סיבות. מצבן של הנשים הבדואיות תלוי במצבה החברתי כלכלי של החברה הבדואית בכללותה, ובגלל שמעמדה של החברה הבדואית הוא מהנמוכים בחברה הישראלית, לא מן הנמנע שגם מצבן של הנשים הבדואיות יהיה רע (מזרחי-סימון, 2015).

מצבן של הנשים בכלל בישראל, מבחינה כלכלית ותעסוקתית, הוא נחות לעומת מצבם של הגברים, וזאת בדומה להרבה מדינות ברחבי העולם. למרות שבעשורים האחרונים ישנה עלייה מתמדת בשיעור ההשתתפות של הנשים בשוק העבודה, עדיין ישנם פערים וחוסר שיוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה, והפערים רק מצטמצמים ולא נעלמים כליל (אנדבלד, גוטליב, 2013).

המצב ברחבי העולם הוא שישנו תהליך של אורבניזציה במהלך עשורים רבים, ותפקידה של האישה עבר להיות מתפקיד מסורתי, שבו היא אחראית בעיקר על גידול הילדים, וטיפול במטלות הבית, לתפקיד שבו היא נוטלת חלק משמעותי וחשוב בכלכלת הבית, ובאופן יותר שיוויוני בינה לבין בעלה. שינויים אלה השפיעו גם על התרבות האנושית ברחבי העולם, והתרבות נהפכת לתרבות שבה מעמד האישה הוא יותר גבוה וחשוב (Kuan, Yazdanifard, 2013).

בעבודה זאת אני אבדוק מהם הדרכים העיקריות שבהם אפשר יהיה להעלות את שיעורי ההשתתפות של נשים בדואיות בשוק העבודה בישראל. הדרכים לשיפור יכללו פתרונות שיתנו מענה לבעיות של החברה הבדואית, ולבעיות כלל ארציות שנוגעות גם לנשים ערביות אחרות, ולנשים בכלל במדינת ישראל.

סקירת ספרות

לנשים בישראל ישנה נחיתות כלכלית בהשוואה לגברים, שבאה לידי ביטוי באי שיוויון בתעסוקה, ובשיעורי עוני יותר גבוהים של הנשים. היות והנשים הן כמחצית מהאוכלוסייה, עובדה זאת הופכת את קבוצת הנשים, לקבוצה הענייה הגדולה ביותר בחברה. תוחלת העוני אצל נשים גבוה ב 15-20 אחוזים מתוחלת העוני אצל גברים, וזה כולל גם את משקי הבית החד הוריים. לאורך השנים חלה עלייה בתוחלת העוני של נשים, והפער ביניהן לבין הגברים הלך וגדל. ישנם הערכות שתוחלת העוני של נשים היא אפילו גבוה יותר מהנתונים הרשמיים, זאת בגלל שישנה פעילות כלכלית סמויה אצל נשים, שלא מתועדת בשוק העבודה הרשמי, שבו ישנם עסקאות בתשלום ועובר בהן כסף, פעילות כלכלית זו כוללת את העבודה במשק הבית של האישה, שעליו היא לא מקבלת שכר (אנדבלד, גוטליב, 2013).

למרות שעם הזמן ישנה עלייה בשיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה, וישנה עלייה בהשכלתן, עדיין ישנו פער מגדרי בשוק העבודה לטובת הגברים, הפערים מצטמצמים עם הזמן, אולם הם לא נעלמים כליל. ההבדלים בשוק התעסוקה בין גברים לנשים באים לידי ביטוי ברמות השכר, במספר שעות העבודה ובהיקף התעסוקה. היקף התעסוקה יכול לנבוע מאפליית נשים בשוק העבודה, או בגלל העובדה שנשים רבות לא יכולות לעבוד במשרה מלאה, בגלל הצורך לטפל בילדים ובבית שלהן (אנדבלד, גוטליב, 2013).

מצבן הרעוע של נשים בשוק העבודה היא לא תופעה הייחודית לישראל, במדינות רבות בעולם ישנם פערים גדולים בשיעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה, ברמת השכר שלהן, וכתוצאה מכך, גם היקף שיעורי הנשים שנמצאות מתחת לקו העוני. אבל יחד עם זאת, במאה השנים האחרונות, ישנה עלייה מתמדת בשיעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה, ישנו מעבר ממצב תרבותי שבו הנשים נתפסו כאחראיות על גידול הילדים, וטיפול במשק הבית, למודל משפחתי יותר שוויוני, שבו גם הגבר במשפחה משתתף בגידול הילדים ובעבודות הבית (Kuan, Yazdanifard, 2013).

המקרה של נשים בדואיות:

במדינת ישראל, מצבן של הנשים הבדואיות מבחינה חברתית וכלכלית, הוא יותר קשה מהאישה הערבייה הלא בדואית בישראל. מבחינה היסטורית, כלכלתן של הנשים הבדואיות, הלכה יד ביד עם מצבה הפוליטי של החברה הבדואית. לפני קום המדינה, כלכלתה של החברה הבדואית התבססה על חקלאות עונתית, ועל מרעי צאן, והנשים השתתפו באופן שיוויוני בכלכלה זו. לאחר קום המדינה, הבדואים רוכזו באזור שבין דימונה ערד ובאר שבע, וכלכלתם הורעה בשל המשטר הצבאי שהם היו נתונים תחתיו, וצמצום שטחי המרעה. איבוד שטחי המרעה, משמעותו הייתה שהנשים איבדו את ההשתתפות המלאה שהייתה להן בכלכלת הבית והמשפחה, והאחריות שלהן צומצמה לגידול הילדים בלבד (פרג’ון, 2018).

מצבן של הנשים הבדואיות המשיך להיות רעוע לאורך שנות קיומה של המדינה, למרות העלייה בתהליך האורבניזציה של האוכלוסייה הבדואית. הנשים הבדואיות המשיכו לסבול מאפשרויות תעסוקה נמוכות, שנבעו בעיקר מהשקעה דלה של הממשלה בתשתיות תעסוקה, תשתיות עירוניות, הכשרות מקצועיות, ומחסור בהשקעה בחינוך. גורמים אלה הפכו את האוכלוסייה הבדואית לתלויה בכלכלתו של המגזר היהודי, הגברים הבדואים יצאו לעבוד ביישובים יהודיים, ואילו הנשים הבדואיות נשארו בבית לטפל בילדים (פרג’ון, 2018).

כיצד ניתן לקדם את אפשרויות התעסוקה של נשים בדואיות ?

ישנם מספר דרכים לקדם את התעסוקה של נשים בדואיות, וזאת בגלל שישנם כמה גורמים המשפיעים על תעסוקתם של נשים אלה. אחת הסיבות המרכזיות להשתתפות הנשים הבדואיות בשוק התעסוקה, היא העובדה שהן מולידות ילדים רבים בגיל צעיר יחסית, בכדי לטפל בבעיה הזאת ישנו צורך לתת חינוך והסברה לגבי התופעה והבעייתיות שלה, ולהסביר את השפעותיה הכלכליות על נשים (מזרחי-סימון, 2015).

פתרון נוסף לילדים המרובים שישנם במשפחה הבדואית, הוא הקמת מעונות יום ביישובים של האוכלוסייה הבדואית, על מנת לאפשר לנשים הבדואיות לצאת לעבוד ביתר קלות, מבלי לדאוג יותר מדי לגבי טיפול בילדים, בשעות שבהן הן עובדות (פרג’ון, 2018).

סיבה מרכזית נוספת לשיעורי ההשתתפות הנמוכים היא חוסר השכלה ראויה, שתאפשר לנשים הבדואיות להשתלב בשוק העבודה. הפתרון לבעיה הזאת הוא על ידי העלאת התקציבים החינוכיים ליישובים הבדואים בדרום, כבר מגיל צעיר, כדי להעלות את רמת ההשכלה של הנשים הבדואיות, ושל החברה הבדואית בכלל. בנוסף להשכלה במערכת החינוך, ישנו מחסור בהכשרה מקצועית, שתיתן לנשים הבדואיות אפשרויות תעסוקה יותר מגוונות, ולכן הפתרון החינוכי צריך לכלול גם את ההכשרה המקצועית (מזרחי-סימון, 2015).

חסם נוסף שעומד בפני הנשים הבדואיות הוא החסם של יכולת ההתניידות ועלותה. ביישובים הבדואים בדרום ישנה תחבורה ציבורית לקויה שלא מאפשרת לנשים בדואיות לצאת אל מחוץ ליישובים שלהן, על מנת לעבוד ביישובים יהודים. הפתרון לכך צריך לבוא בהשקעה של הממשלה בתשתיות התחבורה הציבורית, על מנת לאפשר את ההתניידות של נשים אלה, ובמיוחד בהתחשב בעובדה שביישובים הבדואים ישנו מחסור באזורי תעשייה ותעסוקה, היכולים לספק מקומות עבודה באופן מקומי לנשים הבדואיות (פרג’ון, 2018).

חסם נוסף ולא פחות חשוב הוא החסם התרבותי שישנו בחברה הבדואית בקשר לתעסוקת נשים. החברה הבדואית מאופיינת כחברה פטריארכלית, הרואה בתעסוקה של נשים כמשהו לא מקובל. על הנשים הבדואיות מופעל לחץ מצד משפחותיהן שלא לצאת מחוץ ליישוביהן כדי לעבוד, אלא לעבוד ביישובים שלהם, ומאחר שביישובים שלהם אין הרבה מקומות עבודה, הן נשארות חסרות תעסוקה. הפתרון לכך הוא פתרון הסברתי, צריך לנסות ולעבוד ביחד עם הקהילה הבדואית, ולהסביר לחבריה את השפעותיה השליליות של תרבות זו, וההישגים שיוכלו להשיג על ידי יציאת הנשים הבדואיות לשוק העבודה (פרג’ון, 2018), (מזרחי-סימון, 2015).

סיכום

מצבן התעסוקתי של נשים בדואיות הוא מהרעים של כל קבוצות האוכלוסייה בישראל. מצבן של הנשים הבדואיות מושפע ממצבם של כלל הנשים הערביות בישראל, שמושפע ממצבם של כלל הנשים בישראל בשוק העבודה. לנשים הבדואיות ישנם מאפיינים ייחודיים שתורמים למצב הרע שלהן מבחינה תעסוקתית, חלק מהמאפיינים האלה הם כלל מערכתיים, וחלק מהם הם ספציפיים אינדיבידואליים.

אם נסתכל על הגורמים הכלל מערכתיים, הגורם המערכתי הכי משפיע על תעסוקתם של נשים האלה, הוא הגורם של ההשכלה. ההשכלה הנמוכה של הנשים הבדואיות, שמתחילה כבר בגיל צעיר, מהווה חסם גדול ליכולת שלהם למצוא תעסוקה ראויה בשוק העבודה הישראלי, וליכולת להיות שוות לגברים אחרים. פתרונות לכשל זה צריכים להיות כלל ארציים, ולא רק אצל הנשים הבדואיות, אלא כלל האוכלוסייה הערבית, הממשלה צריכה להשקיע בחינוך אצל האוכלוסייה הערבית, כדי לתת לה את הכלים להשתלב באופן ראוי בחברה.

גורם חשוב נוסף הוא הגורם התרבותי של החברה הבדואית. החברה הבדואית היא חברה פטריארכלית, המתאפיינת בגישה שלילית כלפי יציאת נשים לשוק העבודה, ומעבר לכך ישנה העדפה שאם כבר האישה יוצאת לעבוד, עדיף שהיא תעבוד בתוך היישוב שלה, וקרוב לבית שלה. הפתרון לגישה תרבותית שלילית זאת, צריך להתבצע באמצעות הסברה, ובשיתוף פעולה עם החברה הבדואית, ולהסביר להם את ההשפעות השליליות של אי שילובן של הנשים הבדואיות בשוק התעסוקה.

המסקנה העיקרית של המחקר הזה היא שחוסר ההשתלבות של הנשים הבדואיות בשוק העבודה הישראלי, נובעת בעיקר מכשלים מערכתיים כלליים, המשפיעים גם על נשים ערביות באופן כללי, וגם על נשים יהודיות, שהעיקרי שבהם הוא חוסר חינוך והכשרה ראויים, שיאפשרו לנשים להשתלב בשוק העבודה באופן שיוויוני.

ביבליוגרפיה

אנדבלד, מ’, גוטליב, ד’ (2013). מעמדן הכלכלי-חברתי של נשים בישראל 2011-1997. דוח של המוסד לביטוח לאומי.

מזרחי-סימון, ש’ (2015). תעסוקת נשים ערביות – נתונים, חסמים והמלצות. הכנסת, מרכז המחקר והמידע.

פרג’ון, ב’ (2018). מבט לתעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב. פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי.

Kuan, T.L., Yazdanifard, R. (2013). The Review Of Women Workforce Increment And Its Impact On Society And Future Generation. Center for Southern New Hampshire University Programs.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון