המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
סמינריון בחינוך – חינוך לקיימות
שם המרצה: ד"ר מיכל יובל, מר אייל בלוך
מגישה: רוזאן עוואדאללה
מטלה 1: גישושים ראשונים
חלק א': מחקר עצמי
שאלת המחקר: כיצד משפיעה מעורבות ההורים על החינוך בגיל הרך ?
למה בחרתי בנושא זה?
בחרתי בנושא זה משום שבמסגרת עבודתי כמחנכת במסגרת חינוך של הגיל הרך, נתקלתי פעמים רבות במעורבות של ההורים של הילדים, בחינוך שניתן לילדים בגיל הרך. מעורבות זו משפיעה רבות הן על הילדים והן על המחנכות של הילדים. בדרך כלל ההורים סבורים שהם יודעים מהי דרך החינוך המתאימה ביותר לילדיהם, ומנסים להשפיע על המסגרת החינוכית, כך שתתאים לצרכים שלהם ושל ילדיהם.
מה אני רוצה להבין/לפצח דרך העבודה?
מה שאני שואפת להבין מעבודה זו, היא באיזה דרגה משפיעה התערבותם של ההורים לגבי איכות החינוך שמקבלים הילדים בגיל הרך, האם התערבותם של ההורים היא דבר שולי וזניח יחסית, כאשר מדובר בהשפעה על החינוך, או שמא מדובר בגורם קריטי שמשפיע על איכות החינוך של הילדים.
כיצד אני מצפה שהעבודה תתקשר להכשרתי כאיש חינוך?
ההכשרה שלי היא כאשת חינוך במסגרת הגיל הרך, ועבודה זו יכולה לתת לי פרספקטיבה על אופן חינוכם של הילדים, ולתת לי כלים יותר טובים לחינוכם של הילדים. במסגרת ההכשרה של המחנך, הוא מקבל מגוון כלים כדי להשיג את המטרה שלו, שהיא לתת את החינוך הכי טוב שהוא יכול לילדים, ובמסגרת עבודה זו, אני מצפה להרחיב את מגוון הכלים שיש ברשותי כמחנכת.
מה הקושי שלי כרגע?
הקושי העיקרי שלי כרגע, הוא להעריך באופן אינדיבידואלי, האם ההתערבות הספציפית של הורה מסוים בחינוך ילדו, היא התערבות פרודוקטיבית, נייטרלית, או מזיקה, לחינוך של ילדו, שכן ההתערבות של ההורה בחינוך ילדו, יכולה להיות גם חיובית, משום שהוא מכיר היטב את הילד שלו, ואת צרכיו המיוחדים, בניגוד להתייחסותה הכללית של המחנכת, שלרוב רואה את הילד כחלק מכלל הכיתה. מצד שני ההתערבות של ההורה בחינוך ילדו, יכולה להיות גם מזיקה, משום שמה שעומד לנגד עיניו של ההורה, הוא בעיקר האינטרס של הילד שלו, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם האינטרס של כלל הכיתה.
מה תרצה לחדש לעצמך דרך העבודה?
דרך עבודה זו, ארצה ללמוד כלים חדשים המאפשרים לי לזהות ולאפיין את מעורבותם של ההורים בתהליך החינוך של ילדיהם. חשוב לדעת לזהות, האם ההתערבות של ההורה מיטיבה רק עם ילדיו ומזיקה לשאר הכיתה, או שמא היא מיטיבה עם כל ילדי הכיתה. אני מאמינה שזוהי דרך מאוד חשובה לשיפור יכולות הלימוד של המחנך, שכן הוא ידע לזהות מכשולים, ולנצל יתרונות שיעזרו לתלמידים.
אני מאמינה שבכדי ליצור תרבות בת קיימא, חשוב מאוד להנחיל את זרעי החינוך כבר בגיל מאוד צעיר, שכן זרעים אלה ישפיעו על מהלך החיים של התלמיד. לגננת יש תפקיד חשוב בעיצוב הערכים והרגלי התנהגות, אשר ילוו את הילדים כבוגרים. זריעת זרעים של שינוי ברוח הקיימות תשפיע בטווח הארוך על הגישה, הערכים והתנהגות לא רק של הילדים, אלא גם של סביבתם הקרובה ותעצב את העתיד של כל החברה.
חלק ב':
צדק סביבתי:
א. צדק סביבתי הוא מושג שמתייחס למצב של שיווין חברתי, בפיתוח, יישום ואכיפה של חוקים סביבתיים, ובנוגע לצריכת משאבי טבע וההשפעה של הסביבה על האינדיבידואל, ועל הקבוצות השונות בחברה. הצדק הסביבתי יושג לאחר שכלל האוכלוסייה תזכה להגנה מפני סיכונים סביבתיים ובריאותיים, ולכל חברי האוכלוסייה תהיה יכולת השתתפות זהה בתהליך קבלת ההחלטות.
כאשר ישנו צדק סביבתי, ישנה מעורבות משמעותית של חברי הקהילה, בקבלת ההחלטות היכולות להשפיע על הסביבה שבה הם חיים, ומעורבות זאת של חברי הקהילה, משפיעה על קבלת ההחלטות של נציגי השלטון, כאשר שיקול הדעת יהיה לטובת כלל האוכלוסייה, ולא רק חלק ממנה.
המושג צדק סביבתי הולך יד ביד עם עקרון הצדק החברתי, וקשה מאוד להפריד בין צדק סביבתי וצדק חברתי. בצדק סביבתי ההתמקדות היא בעיקר בנושאים סביבתיים אזוריים, אבל כדי להשיג צדק סביבתי, חייב להתקיים בהכרח צדק חברתי, שמשמעו שיווין בין כל חברי הקבוצות השונות באוכלוסייה.
ב. מושג זה קשור לנושא העבודה, משום שכאשר ההורים של הילדים בגן משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות של המחנכת, ישנו בעצם צדק חברתי, שהוא הבסיס לקיומו של צדק סביבתי. בחרתי במושג זה משום שמעורבות ההורים בתהליך החינוך של ילדיהם, אמנם עלולה להשפיע על החינוך, אך היא עוזרת להשיג צדק חברתי, על ידי שיתוף האוכלוסייה בקבלת ההחלטות שמשפיעות עליהם.
חינוך בסביבה חוץ כיתתית-
א. מושג זה מתייחס לתהליך הלמידה אשר מתרחש מחוץ לכיתת הלימודים, והוא כולל בתוכו כל תהליך שיכול לחנך ולהשפיע חינוכית על הילדים מחוץ לכיתה. החינוך החוץ כיתתי נעשה לא רק על ידי המורים, אלא על ידי כל גורם שיכול לחנך את התלמיד, כמו המשפחה הגרעינית והמורחבת, הסביבה והחברים. החינוך החוץ כיתתי יכול להיות קשור למגוון רחב של נושאי לימוד, ולאו דווקא לנושאי לימוד ספציפיים, והוא יכול להיות קשור גם לגישה הלימודית שמוענקת לתלמיד, והאופן שבו הוא לומד.
ב. מושג זה קשור במעורבות ההורים בחינוך, משום שלהורים ישנה השפעה גדולה מאוד על חינוכם של הילדים בסביבה החוץ כיתתית, ובמיוחד בביתם של הילדים. בחרתי במושג זה משום שלפי דעתי המעורבות של ההורים בחינוך הילדים במסגרת הגיל הרך, היא רק המשך לחינוך שאותו מקבלים הילדים בבית, ואם יהיה דיאלוג ומעורבות של ההורים בחינוך הילדים במסגרת הגיל הרך, למחנכת תהיה יותר גישה, ויותר השפעה על החינוך שאותו מקבלים הילדים בבית, והיא תוכל לתאם ציפיות ביחד עם הורי התלמידים, בכל הנוגע לאסכולת החינוך שלה.
הסביבות של החינוך הסביבתי-
א. החינוך של התלמיד מתבצע במספר סביבות במקביל, אשר כולן משפיעות על חינוכו. הכוונה היא לסביבה התרבותית, הסביבה החברתית, הסביבה הערכית, והסביבה הפיזית שבה נמצא התלמיד. הסביבה התרבותית, היא התרבות הספציפית שבה נמצא התלמיד, ומשפיעה על אורח חייו יחסיו עם אנשים אחרים, וההשפעה על זהותו. הסביבה החברתית, היא המסגרות החברתיות שבהן נמצא התלמיד ומשפיעות על חייו וחינוכו. הסביבה הערכית היא המערך של הערכים אשר מונחלים לתלמיד, והצורה שהם משפיעים על יכולתו בלימודים. הסביבה הפיזית היא רמת ההיכרות של התלמיד עם סביבתו הפיזית הקרובה והרחוקה, שכן ישנה חשיבות להכיר את הסביבה כדי ללמוד להעריך אותה.
ב. מושג זה קשור למעורבות ההורים בחינוך, משום שמעורבותם של ההורים היא חלק מכמה סביבות אשר משפיעות על חינוכו של התלמיד. ההורים הם חלק מהסביבה התרבותית, הסביבה החברתית, והסביבה הערכית של התלמיד, הם הגורם המרכזי המחליט איזה תרבות הילד יצרוך, איזה ערכים הוא יקבל, ובאילו מסגרות חברתיות הוא ישתתף.
בחרתי במושג זה, משום שלפי דעתי ההורים יכולים להשפיע על מגוון הסביבות שבהם נמצא התלמיד, וקשר חיובי וטוב בין המחנכת להורים, יכול לתת גישה למורה, כלפי העולם שממנו מגיע התלמיד, ונותן לה יכולת השפעה לגבי הסביבות שבהן נמצא התלמיד, ורמת ההשפעה של סביבות אלה עליו.
דפוסי המעורבות של ההורים בחינוך ילדיהם-
מעורבותם של ההורים בחינוך ילדיהם היא רב גונית, והיא תלויית סיטואציה, היא מושפעת מהתכונות הכלליות של בית הספר, מערכיו, יעדיו הלימודיים, ומהרכב אוכלוסייתו. לרוב ניתן להגיד שככל שהקשר בין ההורים לבין בית הספר הוא יותר הדוק, כך גובר מגוון התחומים שבהם מעורבים ההורים. ככל שישנה תקשורת יותר פתוחה וחיובית בין ההורים לבין גורמים שונים בבית הספר, כך גובר מגוון התחומים שבהם מעורבים ההורים. סגנון הניהול של בית הספר, הוא גורם מכריע לגבי מידת מעורבותם של ההורים, סגנון ניהול מתחשב, ועם "ראש פתוח" יתן יותר יותר מקום למעורבות ההורים ולשיקול דעתם, ואילו סגנון ניהול משימתי וממוקד מטרה, יפחית את מעורבות ההורים (וינקלר ר' 1996).
ישנם מספר גורמים המשפיעים על התקשורת בין ההורה למורה ובית הספר. תפיסת הורים את המורים ולהיפך, היחסים בין המורים להורים תלוי באופן שבו תופס כל אחד מהצדדים את מהות הקשר טיבו וחשיבותו, מצב חיובי הוא מצב ששני הצדדים רואים בקשר ביניהם כצורך בסיסי וחשוב, על מנת לשפר את חינוכו של התלמיד. גורם נוסף שיכול להשפיע הוא הזדהות ההורים עם מטרותיהם וערכיהם של המורה ובית הספר, הורים שלא מזדהים עם מטרותיו של בית הספר, יתקשו לשמור על קשר חיובי עם בית הספר והמורה, כך גם לגבי הערכים שמנסה בית הספר להנחיל לתלמידים (כצנלסון ע' 2014 ).
מקורות:
– וינקלר ר' (1996). מעורבות הורים בבתי הספר. הגיגי גבעה, ה', תשנ"ז.
– כצנלסון ע' (2014). קשר בין הורים ומערכת החינוך של ילדיהם. פורסם "בפסיכואקטואליה" – גליון אוקטובר 2014.