Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

סמינריון- כיצד טכנולוגיה בגיל הרך משתלבת בגני הילדים, ומהן עמדותיהם של הגננות וההורים לגבי טכנולוגיה וכלפי שילובה בגני הילדים

מבוא

נושא העבודה הוא טכנולוגיה בגיל הרך. כיצד היא משתלבת בגני הילדים, ומהן עמדותיהם השונות של הגננות וההורים לגבי טכנולוגיה בכלל, וכלפי שילוב הטכנולוגיה בגני הילדים בפרט. מטרת המחקר היא להכיר ולהבין את עמדותיהן השונות של הגננות, מול עמדותיהן השונות של ההורים כלפי שילוב הטכנולוגיה וסביבת למידה מתוקשבת, על כל גווניה השונים. האם בעד או נגד שילוב אמצעים טכנולוגיים וכיצד יכול להשפיע השילוב על הילדים? כמו[TS1]  כן האם לדעתם שילוב ושימוש באמצעים טכנולוגיים יכול לקדם ילדים, או להיפך? אם כן באילו תחומים ואם לא, מדוע?

בחירת הנושא לעבודה זו היה לאחר התנסות בגן בו שילבו את הטכנולוגיה באופן כזה שהילדים יכלו לשתף את הוריהם ואפילו ליצור עמם קשר באמצעות שליחת מיילים בתוכנת ה- Googale. הנושא הנ”ל ייבחן לעומק הדברים ונראה האם ההורים היו תומכים בזאת, וכמובן בשימושים נוספים מעולם הטכנולוגיה. כידוע לכולם הטכנולוגיה פורצת דרך בשנים האחרונות, ויש המתלוננים שהתקשורת הבין אישית הולכת ופוחתת, שהילדים של היום משחקים שעות על גבי שעות במשחקי מחשב, וגם מול הטלוויזיה ואינם מבלים את שעותיהם הפנויות במשחקים עם חברים אלא במשחקים וירטואליים מולם.

חשיבות המחקר היא להעמיק בדברים[TS2] , וליצור אחת ולתמיד דעה רווחת בנוגע לשילוב הטכנולוגיה  בגן הילדים, ובכלל במערכת החינוך. עדיף ואף רצוי שגננות וגם ההורים יהיו מודעים לעמדותיהן השונות האחד של השני, ובמידת הצורך להתאים זאת במהלך השימוש בטכנולוגיה, הגדלת או הפחתת השימוש במידת הצורך על מנת שיחסי הורים-גננות יהוו מקור לקידום הילד בלבד, ולא להיפך.

סקירת ספרות

מהי טכנולוגיה?

המילה “טכנולוגיה” מאגדת בתוכה את התהליכים המדעיים בהן האדם עושה שימוש במקורות אנרגיה בטבע, תוך ניצול של חומרי הגלם ליחסי העדפות האישיות שלו, תוך חיפוש פתרונות מעשיים. לאחרונה הטכנולוגיה מהווה איום ממשי על הסביבה. האוכלוסייה גדלה, ועמה גדל הצורך בשימוש במקורות אנרגיה חדשים, מזון, וניצול של חומרי גלם שונים אשר גרם לשימוש נרחב יותר בטכנולוגיה (מאור, 1993).

הטכנולוגיה מאפשרת לאדם לקידום אישי באורח החיים שלו[TS3] , ולייצור מוגבר של מוצרים חדשים. כמו כן במקביל התפתחה הרפואה המודרנית אשר הביאה לגידול נוסף באוכלוסייה. הטכנולוגיה מביאה את האדם לקידום מחד גיסא, אך את הפגיעה בזיהום הסביבה מאידך גיסא. האדם ימשיך ואף יגדיל את השימוש בטכנולוגיה על אף כי זאת פוגעת באיכות הסביבה מפני שהיא עוזרת לקידומו, אך במקביל ינסה לפתח אמצעים טכנולוגיים אשר יוכלו להפחית במידה מסוימת את הפגיעה בסביבה ואף תמצא פתרון לשיקומה (מאור, 1993).

כבר מימי “אדם וחוה” חוקרים ראו בהבנתם ובפתרון בעיותיהם כהליך טכנולוגי. “ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם. ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות” (בראשית ג’, ז’). מסבירים כי כאשר אדם וחוה אכלו מעץ הדעת, נפקחו עיניהם והם נתקלו בבעיה, אשר מצאו לה פתרון ויישמו אותו במידי בסביבתם הקרובה. הם לקחו עלי תאנה ויצרו את הבגד הראשון. ידע מדעי או טכנולוגי כלל לא היה, אך יחד עם זאת הם מצאו פתרון שנחשב בעיני החוקרת כתהליך טכנולוגי כשם שאנו רואים בטכנולוגיה המוכרת לנו כיום. ההבנה כי הטכנולוגיה משרתת את האדם משחר האנושות ועד היום מלמדת אותנו על יחסי הגומלין בניהם ועל השינוי המשמעותי בחיי האנושות. במאה העשרים הייתה מהפכה טכנולוגית אשר משלבת בתוכה את המדע וקיימת התפתחות בכל תחומי החיים (דוד, 1997).

שילוב הטכנולוגיה בגן הילדים

פרופסור גבריאל סולומון (גבי[TS4] ), אשר מוזכר במאמר “שילוב אמצעי מדיה בטיפוח אוריינות בגני ילדים[TS5] ” (איריס לוין, 2010), אחד החוקרים הבולטים במערכת החינוך, חקר ותרם במיוחד לקידומה של תרומת הטכנולוגיה לחינוך. אך עם השנים החל לשנות את דעתו בנוגע למהפכה בתחום החינוך בעזרתה של הטכנולוגיה “כדי שמידע יהפוך לידע צריכים להתקיים כמה תנאים, החשוב בהם מגע אישי ואנושי, פנים אל פנים (…) גברת שפירא, מורה בכיתה ח’, היא לעתים קרובות אפקטיבית הרבה יותר מלמידה מרחוק או מתכנה מתוחכמת שהושקע בה הון, לא רק מבחינת הקניית ידע אלא גם מבחינות חינוכיות אחרות[TS6] ” מתוך ראיון ל”הד החינוך” (2008).

במאמר “שילוב מחשבים בחינוך- גישה מציאותית[TS7] ” (שניר, 1992) מוצגות הציפיות הגדולות שהגיעו עם הכנסת המחשב כאמצעי טכנולוגי מעשיר לחינוך. התלמיד היה אמור לרכוש מושגים חדשים בתחומי דעת שונים, ולפתח דרכי חשיבה הגיוניות ועקביות, יכולת פתרון בעיות והבנת נושאים חדשים. בנוסף ציפו לבנות מודל אשר יקלוט את ממצאיו של הלומד, וכך התוכנה תתאים את עצמה, תבין את כוונותיו הנסתרות ואף תגיב בצורה נבונה. המאמר תיאר את הכנסת המחשב לתכנית הלימודים כ’מהפכה’ ומצב בו התלמיד יתעלה על המורה, יתמצא ויצליח בעולם הדיגיטלי החדש.

תרומת הטכנולוגיה לגננת

כפי שהטכנולוגיה הפכה נגישה לקהל האוכלוסייה, גם הגנות יכולות לנצל את הידע הרב הזמין על מנת לקדם את עצמן בהיבט האישי והמקצועי גם יחד. קיימת יכולת מהירה למצוא ידע באופן מידי ותשובות לשאלות העולות בנושאים מגוונים וזו מעלה את מקצועיות ורמת ההוראה של הגננת. בנוסף, הנגישות לידע ולחומרי הלמידה החדשים מפנה לגננות זמן ומאפשרת להן לפתח תכני לימוד נוספים. נמצא כי התוכן האינטרנטי מכיל מידע רב בנושאים כגון הוראה ולמידה בגן, קשר עם הורים, מאפיינים התפתחותיים ומאפיינים פסיכולוגיים של ילדים ועוד, ולעזור לגננת בהתמודדות היום-יומית עם המצבים השונים בגן. כידוע לכל, על כל משתמש לדעת לברור ולבחור במקורות מהימנים ומבוססים על מנת שאלה יהוו מקור לקבלת החלטות קשות. (פלוטוב, 2014).

פלוטוב (2014) מזכירה במאמרה את מאמרו של אלון (2007) אשר עוסק בהכשרתן של המורים במחשבים ובהוראה מקוונת. הוא טוען כי המחשב הוא אמצעי זמין וזול, וכי יכול להכניס את העולם שלנו אל תוך הגן. המחשב לדעתו הוא אמצעי להעברת מידע חזותי (ויזואלי) וניתן לתעד דרכו מאפיינים חזותיים וקוליים שונים מעולם החי, הצומח והדומם, ואף תומך בסגנונות למידה שונים.

תרומת הטכנולוגיה לילד

זלכה (2011) טוענת כי שילוב המחשב צריך להיות חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים. קיימים משחקי מחשב אשר משמשים אמצעי לקידום אוריינות בגן הילדים. משחקי המחשב מטפחים מיומנויות של מוטוריקה עדינה, תיאום של עין-יד על ידי הזזת ה”עכבר” תוך כדי הסתכלות למסך המחשב, התנסויות במהירויות תגובה של הילד, טיפוח מיומנות הריכוז והחשיבה, תוך ארגון ועשיית רצף פעולות, ובנוסף טיפוח מיומנויות מרחביות שמיעתיות וחזותיות. משחקי המחשב מוגשים לילד באופן כזה שיגרה למידה חדשה בה הוא יפתח את היכולת לשלוט בסביבתו. כמו כן המשחק הממוחשב מאפשר לילד הזדמנויות להתמודדות לפני הישגים אישיים או קבוצתיים, לעמוד בפני כללים ברורים, ומתוך המשחק ללמוד על עבודה בשיתוף פעולה. משחק מחודש יעלה את הצורך בלגבש לעצמו עמדה אופטימית חדשה לגבי תוצאותיו.

העולם הדיגיטלי מביא אתו מוטיבציה חדשה ללמידה בקרב ילדים מפני שהוא מלא בצבע, צלילים וקולות אשר יכולים למשוך את תשומת לבו של הילד. הוא מספק אתגרים חדשים בעלי רמות קושי שונות, היכולות להתאים למגוון רחב של רמות התפתחות, הילד יקבל מהמשחק משוב על התקדמותו והמחשב מכיל עולם שלם של דמיון ופנטזיה, ואף מלא בהפתעות אשר תורמות להגברת סקרנותו של הילד במשחק (זלכה, 2011)

זלכה (2011), במחקרה בדקה כיצד משולב המחשב בחיי הגן כסביבה מתוקשבת כאשר בראש ובראשונה היה מיקוד בפיתוח המודעות לפער הדיגיטלי. לאחר מכן שימוש בכלים פתוחים, אשר היו מותאמים ברמה האישית, ניהול יעיל של המידע ולבסוף פתיחה של ערוצי תקשורת בין הילדים והגננות. 

במאמרו של שניר (1992), הוא מציג התפתחות אצל ילדים אשר צפו בתכניות טלוויזיה שונות, ואת התפתחותם העתידית. הוא טוען כי השימוש בטלוויזיה בשלושים השנים האחרונות היה כאמצעי לקידום אוריינות בגיל הרך. האמצעי הוא זול ונגיש לכלל האוכלוסייה וניתן לשימוש רב-פעמי. הוא מציג במאמרו מחקרים שונים אשר עולה מממצאיהם כי צפייה בתכניות טלוויזיה אינפורמטיביות (מעבירות מידע) כמו “רחוב סומסום” ו-“בין האריות” השפיעו במידת מה על התפתחותם בתחום האוריינות של הילדים. בשתי התכניות הללו נמצא הבדל ברמת הקידום ובידע שפיתחו, אך ניתן להסיק כי תרמו במיומנות אות-מילה, הבנת מילים, מוכנות לבית הספר, קידום המודעות הפונולוגית ועוד. כמו כן נמצא כי עם העלייה בגיל- פוחתת התרומה כי התכניות פחות אטרקטיביות לילדי הגן.

על פי כמה מחקרים בהם המציינים[TS8]  שהטלוויזיה יכולה גם להוות כלי חיובי בחייהם של ילדים. איתם (2011) מביאה דוגמאות מעולם הטלוויזיה מהן ניתן ללמוד.  אחת מבין הדוגמאות הינה תכנית הטלוויזיה הישנה “בלי סודות” אשר היוותה תכנית לימוד לילדים, כמו-כן. כיום ניתן למצוא מספר תכניות שלהן מטרה דומה, כמו “דורה”, ו”רינת בארץ האנגלית” בערוץ “הופ”. לטענתה, מחקרים בנושא טוענים שלפחות חלק מכישורי האוריינות, כמו העשרת אוצר המילים והפחתת שגיאות כתיב של הצופים, אשר ניתן לרכוש מקריאת ספרים אנו יכולים להשיג מצפייה בתכניות טלוויזיה המיועדות לכך . (איתם, 2011)

נמצא כי מאמרה של פלוטוב (2014) עוסק אפוא בשילוב כלים תקשוביים לתמיכה בתהליכי למידה בגן, ואף מציג כי אלו יעילים כאשר נבחן את התפתחותו האישית של הילד כבר בגיל הרך. היא מזכירה את מאמרה של ספקטור לוי (2012),ומביאה את השפעותיו החיוביים של המחשב על הילד מבחינה קוגניטיבית. השימוש במחשב תורם לאוריינות השפתית של הילד, ליכולת הקריאה שלו, להבנת מושגים חדשים מעולם המדע, זיהוי מילים שונות וגם הבנה מתמטית. בנוסף המחשב תורם להתפתחות הרגשית והחברתית של הילד. היא מדגימה זאת באמצעות התמודדות של אותם ילדים מעורבים בסביבה הממוחשבת במצבים שונים שהיו צריכים להפגין שליטה, יצירתיות, מתן פקודות והבעה, וכך גם גוברת תחושת המסוגלות העצמית שלהם והמוטיבציה. כמו כן מציגה במאמרה כי שימוש בכלים מתוקשבים יפתח מיומנויות בחשיבה מסדר גבוה אשר כוללים חשיבה יצירתית, יכולת בטיפול בידע חדש, יכולת חשיבה מפותחת, למידה המעודדת הבנה, חשיבה ושאילת שאלות חקר.

על מנת שהילד אכן יוכל לממש את הפוטנציאל הגלום שיש בשימוש במחשב ללמידה על הלמידה להיות בעלת תיווך של מבוגר. ממחקרים נמצא כי בעזרת תיווך נכון ללמידה הילד יוכל לפתח יכולות בתחומים שונים. לא די בכך להפגיש את הילד עם המחשב על אף כי הילד יכול לתפעל את המחשב ברמה מקצועית ומוצלחת, אך ללא פיתוח קוגניטיבי. ילדים אשר פועלים על המחשב ללא תיווך עלולים לבצע פעולות של ניסוי וטעייה, ולכן אינם ינצלו את המחשב לפיתוח מיומנויות לחשיבה גבוהה, ולכן יש תורך בתיווך של מבוגר. כך הילד ילמד התנהגויות המאפשרות לו ללמוד מחוויות חדשות, ולפתח מערכת של צרכים חדשים אשר תכוון אותו לקבל מידע דרך חושיו השונים, לחשוב על תפיסות שונות במובנים שונים של השוואה וחיבור, ללמוד תכנון לפני ביצוע והפקת תועלת מלמידה חדשה בעתיד. (ניר-גל וקליין, 2000)

השפעות שליליות של הטכנולוגיה על ילדים

על פי מחקרו של עמית (2012), קיים עידוד לאלימות בדרך של חיקוי והזדהות, כאשר קיימים מספר גורמים עיקריים אשר משפיעים על תהליכים אלו. עמית מייחס את מודל החיקוי וההזדהות ממסך הטלוויזיה על התנהגות[TS9]  אלימה בקרב ילדים. לטענתו, ילדים בגיל צעיר אשר צופים בתכנים אלימים בטלוויזיה יפתחו הזדהות עם הדמות התוקפנית. ילדים אלו יתפסו את המעשים האלימים כמוצדקים (“בטח שהוא היה צריך להרוג אותם. הם עמדו לו בדרך והפריעו לו!”) וכך ישוו את המעשים האלימים למעשים מוצדקים בחייהם האמתיים, ובנוסף יתפסו את התסריטים האלימים בהם הם צופים כמציאותיים. ישנם ילדים אשר לא מצליחים להפריד בין התוכן המוצג להם על מסך הטלוויזיה ובין החיים האמתיים. כתוצאה מכך ילדים אלו יכולים להשליך את מה שהם רואים בטלוויזיה על מציאות חייהם, ובעתיד הם עלולים להפוך למבוגרים אלימים. ילדים אשר זיהו בתסריט שבו הם צופים שהדמות האלימה, או הגיבור האלים זוכה לאהדה ולחיזוק, הם אלו שיהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להפוך למבוגרים אלימים.

למיש (2002), מביאה כדוגמה את הרזון בטלוויזיה ובמציאות. בשנות ה-90 עלתה המודעות להפרעות אכילה שונות כמו אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית. מחלות מן הסוג הזה הן בעלות היבטים פסיכולוגיים פיזיולוגיים וחברתיים. לטענתה, בשנים אלו החלו להופיע דוגמניות ושחקניות רזות ויפות אשר המסך ואמצעי התקשורת השונים הגדירו את הופעתן כ”זוהרות” ו”סקסיות”. הצגת אותן דמויות כרזות בא כביטוי להצלחה ולשליטה עצמית.

ישנן הוכחות חד משמעיות, הנסמכות על מעקב אחרי עשרות אלפי ילדים, כי בעיות קשב וריכוז קשורות למספר שעות הצפייה ולגיל הצופה. ככל שהגיל צעיר יותר ומספר שעות הצפייה גדול יותר, כך הסיכויים להפרעות בריכוז גדלות, בדומה לאלימות. (לוי, 2009)

למיש (2002) דנה בנושא התפתחות קוגניטיבית בקרב ילדים הצופים בטלוויזיה.  לטענתה כישורי החשיבה המתפתחים מופעלים על ידי הטלוויזיה, יכולת האבחנה בין דמיון ומציאות, בין טפל לעיקר, ובין סיבה לתוצאה חיוניים להבנת תכנים הנצפים בטלוויזיה. כישורים אלו חשובים להתפתחות ילדינו אשר אותם הם יכולים להפיק מתכנים בהם הילדים צופים.  כמו-כן, למרות שהטלוויזיה מצטיירת כ”פסק זמן”, היא זמן חשוב להפעלת כישורי חשיבה. היא מספקת מאגר להתפתחות ותרגול של מיומנויות חשיבה רבות, חלקן יהוו חלק מהצפייה בטלוויזיה בלבד, וחלקן יהוו במטלות חשיבה בהתנהגויות אחרות.

עמדות ותפיסות המורה כלפי טכנולוגיה

העמדות והתפיסות של המורים כלפי שילוב הטכנולוגיה בתהליכי הלמידה משפיעות על שילובה במערכת החינוך (זלכה, 2011), על פי מחקרים שהצטברו בתחום זה המלמדים כי ההצלחה של קידום הטכנולוגיה בדרך הלימוד תלויה בעמדה החיובית שיש למורים ביחס לשילוב זה (אורן וניר-גל, א.ת). אמי (Hutchison, 2011) תומכת בדברים אלו, ומוסיפה שככל שהמורים תומכים בקשר בין הטכנולוגיה לנושא הלימוד, כך גדל הסיכוי שהמורים יפתחו סביבה לימודית טכנולוגית, לכן, בראש ובראשונה צריך לבחון את עמדת המורים כלפי הטכנולוגיה. ממצאי המחקר (תירוש, 1999 בתוך אורן, א.ת) הראו שהאינטרנט גלוי לעין בקרב מרצים ואנשי הוראה בתחילת דרכם במידה רבה וכן, יש להם מודעות רבה ליכולת פיתוח הלימוד בקרב תלמידים על ידי שימוש באינטרנט. על כן, יחסם של המרצים ואנשי ההוראה כלפי האינטרנט הוא חיובי. יחד עם זאת, המרצים מגלים קשיים בדרך ההתאמה של האינטרנט לתוכניות הלימודים ודרכי ההוראה. חוקרים מצאו שאין קשר מתמיד בין עמדות של המורים לבין התנהגותם (זלכה, 2011).

אורן (א.ת) שנה???????במאמרו מסכים עם אמירה זאת ובמחקרו מתמקד בהשערה בין תפיסות המורים לגיל הרך לבין תפיסת התפקיד שלהם. הוא משער שימצא פער, זאת על פי, מחקרים בהם נמצאו פערים בתפיסות התפקיד של המורה בסביבה הממוחשבת. (פוקס, 1995 בתוך זלכה, 2011) מתאר שלושה תחומים של שינוי עמדות בקרב מורים: התחום ההכרתי, התחום הרגשי והתחום ההתנהגותי.

(מור, 2001 בתוך אורן, א.ת) מצאה שפרחי ההוראה המתנסים בשימוש בטכנולוגיה מתרשמים ממנה, אך פחות מתרשמים מהדבר העיקרי, כיצד להביא את הטכנולוגיה לידי ביטוי הן בתכנים הלימודיים והן בדרכי ההוראה אף על פי שהתנסו בשיטת החינוך בשטח. בנוסף, המורים ופרחי ההוראה משקיעים את רוב זמן הלימוד בסביבה הממוחשבת מתוך הנחה שאינם מודעים לנזקים שהילדים עלולים להיחשף אליהם כתוצאה מהשימוש הרב במחשבים.

הסוגיה הנחקרת בעבודה זו לאחר שקיבלנו רקע אודות הטכנולוגיה, שימושיה השונים והשפעותיה לחיוב ולשלילה על ילדי הגיל הרך בתיווך למשמעות תהיה עמדותיהן השונות של הגננות לעומת עמדותיהן השונות של ההורים כלפי שילוב הטכנולוגיה בגן הילדים. נבחן ונבדוק את ההשפעות השליליות והחיוביות בעמדותיהן ונראה האם הם תומכים בהכנסת הטכנולוגיה, על כל גווניה השונים לגן הילדים. כיצד הגננת מרגישה כלפי הכנסת הטכנולוגיה? האם לדעתה הכנסת הטכנולוגיה יכולה לתרום לה, וכמובן לילדי הגן? ומהן עמדותיה בנושא.

ביבליוגרפיה 

Hutchison, A’. (2011). TeachersPerceptions of Integrating Information and Communication Technologies Into Literacy Instruction. אוחזר מתוך https://classes.lt.unt.edu/Fall_2013/CECS_5030_790/jau0014/Webproject/Teacher%20Technology%20Survey.pdf.

איריס לוין, מ’ ש’. (אוקטובר 2010). שילוב אמצעי מדיה בטיפוח אוריינות בגני ילדים. חיפה, ישראל. אוחזר ב- 20 2 2017, מתוך http://www.jstor.org.ezproxy.levinsky.ac.il/stable/23394078?seq=1#page_scan_tab_contents

איתם, א’. (12 12 2011). מי אמר שצפייה בטלוויזיה מזיקה לילדים? אוחזר ב- 23 5 2015, מתוך mako: http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-efe9cfc82b13431006.htm

דוד, ד’ ל’. (1997). חיים בעולם טכנולוגי. כמעט 2000 : כתב עת למדע וטכנולוגיה(13). אוחזר ב- 20 2 2017, מתוך http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13807

זלכה, ג’. (12 4 2011). סביבה לימודית דיגיטלית בגני הילדים. אוחזר מתוך http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4001.

לוי, מ’. (02 04 2009). התפתחותהילד: התמכרותלטלוויזיה. אוחזר ב- 23 05 2015, מתוך zap doctors: http://www.doctors.co.il/ar/8158/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93:+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94

למיש, ד’. (2002). לגדול עם הטלוויזיה, המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער. האוניברסיטה הפתוחה.

מאור, ח’. (1993). מגדיר איכות הסביבה. אאחר מאור.

עמית, ח’. (24 1 2012). היחשפות ילדים ובני נוער לתכנים אלימים בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו – בחינת התופעה והצעת מודל להתערבות ייעוצית. אוחזר ב- 21 5 2015, מתוך עמית בעין החורש: http://amithaim.com/2012/01/24/hehasfoot-yeladim/

פלוטוב, א’. (2014). גן שלנו מתוקשב הוא על גן הילדים בעידן הדיגיטלי. עלון דע-גן(7). אוחזר ב- 19 2 2017, מתוך http://s3-eu-west-1.amazonaws.com/schooly/da-gan/da-gan/da-gan7_gan_shelanu_metukshav.p58-69.pdf

קליין, ד’ ע’-ג’. (2000). השימוש במחשב בגיל הרך בתיווך מבוגר או בלעדיו- לקידום פעילותם הקוגניטיבית של הילדים. הד הגן, 20-29.

שניר, י’. (9 1992). שילוב מחשבים בחינוך- גישה מציאותית. חיפה, ישראל: אוניברסיטת חיפה. אוחזר ב- 20 2 2017, מתוך http://www.jstor.org.ezproxy.levinsky.ac.il/stable/23393642?seq=2#page_scan_tab_contents