סמינריון- כיצד הקהילה ההומוסקסואלית מיוצגות בפרסומות הישראליות

עבודת מחקר- ייצוג הקהילה ההומוסקסואלית בתקשורת הישראלית

מגישה:

תאריך:

רקע

מבחינה היסטורית, הייצוג של קהילות להט"ב בתקשורת היו שליליים, ומשקפים את חוסר הסובלנות התרבותית כלפי אנשים גאים. עם זאת, בעשורים האחרונים חלה שיפור בייצוג אנשים גאים בתקשורת המיינסטרים, שמייצג שינוי תפיסתי בחברה לגבי מעמדם של אנשים אלה (Wiedlack, 2017). אנשים גאים נקטו עמדה פרואקטיבית יותר ויותר בהגדרת התרבות שלהם, במטרה להשיג נראות מתקנת בתקשורת המיינסטרים. התיאור החיובי או הנוכחות המוגברת של אנשים גאים בתקשורת שימשו להגברת הקבלה והתמיכה בקהילות הלהט"ב, וגרמו לקבלת אנשים גאים כנורמה וסיפקו לציבור מידע בנושא (Santos, 2016).

הייצוג של הקהילה ההומוסקסואלית בתקשורת הישראלית נע על סקאלה של התנגדות לקבלה של אוכלוסייה זו, שבאים לידי ביטוי בקבלה או דחייה של אופן הייצוג של הגאים באוכלוסייה. ישנן אוכלוסיות שמתנגדות בתוקף לכל ייצוג של הקהילה הגאה, כמו התנגדות לסיקור של מצעדי הגאווה, כמו האוכלוסייה החרדית למשל, וישנן אוכלוסיות אחרות שלא מתנגדות, או שאפשר לומר ניטרליות לייצוג של גאים, כמו האוכלוסייה החילונית (פדבה, 2009). התקשורת ההמונית בישראל ממלאת תפקיד חשוב בייצוגם של "אחרים", לא רק הקבוצה של הגאים, אלא כל קבוצות המיעוט בישראל. ייצוגם של קבוצות מיעוט אלה יכול להשפיע מהותית על תפיסתה של החברה את קבוצות המיעוט האלה, היחס של החברה כלפי הקבוצה, ובהתאם לכך גם זכויותיה ומעמדה של קבוצה זו, ולכן ישנה חשיבות רבה לאופן הייצוג של קבוצת מיעוט, כמו קבוצת הגאים בישראל (קמה, פירסט, 2015).

ומכאן נובעת השאלה המחקרית של עבודה זו, כיצד הקהילה ההומוסקסואלית מיוצגות בפרסומות הישראליות?

מקורות

פדבה, ג' (2009). נעלבים באופן טבעי? ארבע פרדיגמות בשיח התקשורתי ההטרוסקסואלי אודות מצעד הגאווה בירושלים סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה, , 7: 120-149, 2009.

קמה, ע', פירסט, ע' (2015). על ההדרה : ייצוגים תקשורתיים של “אחרים”. רסלינג.

Santos, A. C. (2016). “In the Old Days, There Were No Gays”: Democracy, Social Change and Media Representation of Sexual Diversity. International Journal of Iberian Studies, 29(2), 157–172.

Wiedlack, M. K. (2017). Gays Vs. Russia: Media Representations, Vulnerable Bodies and the Construction of a (Post)modern West. European Journal of English Studies, 21(3), 241–257.