1.מבוא

מטרתה של עבודת מחקר זו היא לבדוק את התפתחותו של נושא חלוקת התפקידים במשפחה הערבית בישראל, תוך כדי השוואה בין המשפחה הערבית העירונית, למשפחה הערבית הכפרית, וזאת כדי לבדוק את חלוקת התפקידים בין הבעל והאישה במשפחה הערבית.

הרקע לנושא מחקרי זה במאה העשרים החברה הערבית התאפיינה בהתפתחות של כל תחומי החיים, בתהליך עיור ובתיעוש הולך וגובר, בעיקר שינויים כלכליים שהשפיעו גם על תחומים אחרים, כמו על החינוך, החברה, הביטחון והבריאות. החברה הערבית בישראל היא חברה מגוונת בעלת מאפיינים שונים מאוד, משום שהיא נבדלת מבחינת קבוצות אתניות רבות שכלולות בחברה זו, כגון נוצרים, מוסלמים, בדווים ודרוזים. לכל אחת מהקבוצות הללו ישנם מאפיינים ותרבות ייחודים משלה, ביחד עם התרבות הערבית הכללית שמשותפת לכולם[1].

החברה הערבית עברה בעשרות השנים האחרונות תהליך של עיור, תהליך שהיה מקביל לתהליך של עיור בכלל החברה הישראלית. כפרים ערבים רבים התפתחו והפכו להיות ערים, ואנשים עברו להתגורר בערים גדולות. יחד עם זאת חוקרים מתארים את החברה הערבית כחברה שעדיין נחשבת לחברה חקלאית ומסורתית ברובה[2].

הטענה המרכזית במחקר היא שימצאו הבדלים בין התפיסה של המשפחה הכפרית והמשפחה העירונית בישראל, בכל הנוגע לחלוקת התפקידים במשפחה, כאשר המשפחה הכפרית, תהיה לה תפיסה מסורתית יותר לגבי התפקיד של האישה, שבו לאישה יש אחריות לדאגה למשק הבית, ולגבי התפקיד של הבעל, שאחריותו העיקרית היא לפרנס את הבית. לעומת הזאת המשפחה העירונית תהיה נוטה יותר להאמין בשוויון בין הבעל והאישה במטלות הבית, ובפרנסת המשפחה.

הסיבה לטענה מחקרית זו היא העובדה שלנשים ערביות כפריות יש רמה נמוכה יחסית של השכלה, בהשוואה לנשים ערביות אחרות בישראל, ובהשוואה גם לגברים ערבים. העובדה הזאת גורמת לכך שלנשים ערביות משתכרות פחות מהגברים הערבים, והדבר הזה יכול להשפיע על חלוקת התפקידים במשפחה הערבית[3].

2.חלוקת מטלות הבית במשפחה הערבית

מטרתו של פרק זה היא לבחון את התרבות של חלוקת מטלות הבית במשפחה הערבית בין הגבר לאישה, וכיצד תרבות זאת השתנתה עם הזמן.

3.הבדלים בין המשפחה הערבית הכפרית למשפחה הערבית העירונית

מטרתו של פרק זה היא לבחון את ההבדלים שישנם בין המשפחה הערבית העירונית למשפחה הערבית הכפרית, מה גורם להבדלים אלה, והאם הם השתנו עם הזמן.

4.הבדלים בחלוקת תפקידים במשפחה הערבית הכפרית לעומת המשפחה הערבית העירונית

בפרק זה נסקור את ההבדלים שישנם בחלוקת התפקידים בין המשפחה הערבית הכפרית למשפחה הערבית העירונית, מהי בדיוק החלוקה התפקידית במשפחות אלה, וכיצד חלוקה זו משפיעה על אורח חייהן של משפחות אלה.

5.סיכום ומסקנות

6.מקורות

גרינברג, אִ ילה. "חינוך נשים בין קהיר לאסתנבול בשלהי המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים," בתוך רות רודד ונוגה אפרתי )עורכות(, נשים ומגדר במזרח התיכון במאה העשרים. מאגנס, 2008 ,7-26.

חג' יחיא -אבו אחמד נסרין, " זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: תהליכי שינוי ושימור בשלושה דורות", אוניברסיטת חיפה, 2006.

טלמור-דודיאן, נועה. "זַ יְנַ ּב אל־עַ 'זַ אלִ י: אחות מוסלמית — מסע ומעש," המזרח החדש נ"ח )2018.

נג'מאבּאדי, אפסאנה. "'האם ייזכר שמנו?': כתיבת ההיסטוריה של המפכה החוקתית באיראן כאילו יש חשיבות לנשים ולמֵ גְ דר," ג'מאעה, 4( 1999 ,)94-124.

פוקס הדס, פרידמן-ווילסון תמר, “השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה: השכלה גבוהה, תעסוקה ושכר.” דוח מצב המדינה, 2018, עמ' 125-127.

קנדיוטי, דניז. "נושאות ונותנות עם הפטריארכיה," בתוך חנה הרצוג וענת לפידות־פירילה )עורכות(, פרדוקס ספינת תזאוס: מגדר, דת ומדינה. ון ליר והקיבוץ המאוחד .121-106 ,2014 ,

רודד, רות. "השפעות אידיאולוגיות על הספרות בנושא נשים בתולדות האסלאם והמזרח התיכון," המזרח החדש 41(2000 ,)132-149

[1] נסרין חג' יחיא -אבו אחמד, " זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: תהליכי שינוי ושימור בשלושה דורות", אוניברסיטת חיפה, 2006.

[2] שם, שם.