Skip to content

סמינריון- חובות בעייתיים ומידת הרציונליות של הפרט

ממצאים

השערות המחקר:

H1- קיים קשר חיובי בין אמון יתר של הפרט בקבלת החלטותיו לבין היקלעותו לחובות יתר.

H2- קיים קשר חיובי בין אשליית שליטה של הפרט לגבי הכספים שלו של לבין היקלעותו לחובות יתר.

H3- קיים קשר חיובי בין הטיה לאישור של הפרט לבין היקלעותו לחובות יתר.

H4- קיים קשר חיובי בין אופטימיות יתר של הפרט לבין היקלעותו לחובות יתר.

H5- קיים קשר חיובי בין הטיית סטטוס קוו של הפרט לבין היקלעותו לחובות יתר.

H6- קיים קשר שלילי בין רתיעה מאובדן לבין היקלעות הפרט לחבות יתר.

H7- קיים קשר חיובי בין הנהלת חשבונות אישית לבין היקלעות הפרט לחובות בעייתיים.

H8- קיים קשר חיובי בין אפקט העדר לבין היקלעות לחבות יתר.

H9- קיים קשר שלילי בין מידת הרציונליות של הפרט לבין יצירת חובות בעייתיים, כך שככל שרציונליות הפרט מכוח שמונת ההטיות לעיל גבוהה יותר, כך הפרט יהיה פחות שקוע בחובות בעייתיים, וזאת דרך בדיקת ההשפעה המובהקת של קבוצת המשתנים יחדיו.

סטטיסטיקה תיאורית

הסקר נערך בקרב מדגם מייצג ואקראי של 301 אנשים. הנתונים נאספו באמצעות מילוי שאלון באמצעות שיחת טלפון על ידי חברת סקרים. המדגם שנאסף הוא אנונימי ופרטי המשתתפים לא יחשפו לציבור הרחב מפאת צנעת הפרט והאתיקה של המחקר, למשתתפים הוסבר שפרטיהם יישארו אנונימיים. מתוך המדגם הזה היו 146 (48.4%) גברים ו 155 (51.5%) נשים. הגיל הממוצע של המשתתפים היה  40 שנים וסטית תקן של 13.7 וטווח הגילאים 18-70. מרבית הנשאלים היו שכירים (87%), 9% עצמים, 7% בעלי חברה. מרביתם נשואים (68%). 50% מהנבדקים הגדירו עצמם כחילוניים , 32% כמסורתיים ו 18% כדתי/חרדים. לגבי הכנסת המשתתפים, רק 22% מהנשאלים היו ברמות הכנסה גבוהות (מעל 15,000 שח), 12% בין 15-20 אלף שח, 9% 20 אלף שח ומעלה, 32% בין 5-10 אלף שח, ו 25% עד 5 אלף שח. לגבי ההשכלה, – 45% מהנשאלים היו בעלי תואר אקדמי, 24% בעלי תעודת בגרות, ו 17% בעלי תעודת סיום בית ספר תיכון.

מגדר
  FrequencyPercentValid PercentCumulative Percent
ValidFemale15551.551.551.5
 Male14648.548.5100.0
 Total301100.0100.0 
אזור מגורים
  FrequencyPercentValid PercentCumulative Percent
Validאזור השרון (09)279.09.09.0
 הדרום והשפלה (08)6722.322.331.2
 חיפה והצפון (04)7926.226.257.5
 ירושלים והסביבה (02)3311.011.068.4
 תל אביב וגוש דן (03)9531.631.6100.0
 Total301100.0100.0 
רמת דתיות
  FrequencyPercentValid PercentCumulative Percent
Validדתי/ה4214.014.014.0
 חילוני/ת15551.551.565.4
 חרדי/ת93.03.068.4
 מסורתי/ת9531.631.6100.0
 Total301100.0100.0 
מצב משפחתי
  FrequencyPercentValid PercentCumulative Percent
Validאלמן31.01.01.0
 גרוש268.68.69.6
 נשוי או ידוע בציבור18461.161.170.8
 רווק8829.229.2100.0
 Total301100.0100.0 
כמות ילדים
  FrequencyPercentValid PercentCumulative Percent
Validאין ילדים10133.633.633.6
 ארבעה ילדים ומעלה4113.613.647.2
 ילד אחד3511.611.658.8
 שלושה ילדים5919.619.678.4
 שני ילדים6521.621.6100.0
 Total301100.0100.0 
תעסוקה
  FrequencyPercentValid PercentCumulative Percent
Validבעל חברה שמקבל משכורת מהחברה20.70.70.7
 חבר  קיבוץ/מושב שיתופי  שעובד  ללא תשלום20.70.71.3
 עובד בעסק משפחתי ללא תשלום82.72.74.0
 עצמאי279.09.013.0
 שכיר26287.087.0100.0
 Total301100.0100.0 
הכנסה חודשית ברוטו
  FrequencyPercentValid PercentCumulative Percent
Valid10,000-15,000 ₪6320.920.920.9
 15,000-20,000 ₪3712.312.333.2
 20,000 ₪ ומעלה289.39.342.5
 5,000-10,000 ₪9631.931.974.4
 עד 5,000 ₪7725.625.6100.0
 Total301100.0100.0 
השכלה
  FrequencyPercentValid PercentCumulative Percent
Validתואר אקדמי ראשון B A או תואר מקביל9230.630.630.6
 תואר אקדמי שלישי Ph D או תואר מקביל10.30.330.9
 תואר אקדמי שני A M או תואר מקביל (כולל דוקטור לרפואה)4314.314.345.2
 תעודה אחרת62.02.047.2
 תעודת בגרות7424.624.671.8
 תעודת סיום של בית ספר יסודי/חטיבת ביניים (ללא תעודת סיום תיכון)62.02.073.8
 תעודת סיום של בית ספר על-תיכוני שאינה תעודה אקדמית5217.317.391.0
 תעודת סיום של בית ספר תיכון (שאינה תעודת בגרות)279.09.0100.0
 Total301100.0100.0 

מדדי המחקר:

אשליית שליטהסטטוס קוואמון יתרהטיית האישורהנהלת חשבונות אישיתאופטימיות יתרסלידה מאובדןאפקט העדרחבות יתר
גודל  N301301301301301301301301301
ממוצע2.8143.12742.33552.59033.88042.99673.33892.76852.1307
חציון2.66673.33332.33332.6667433.33332.66672
שכיח33.3322.6743.33432.33
ס.ת.0.58570.623930.653190.549470.781080.65120.703150.73280.78922
שונות0.3430.3890.4270.3020.610.4240.4940.5370.623

טבלת קורלציות:

  אשליית שליטהסטטוס קוואמון יתרהטיית האישורהנהלת חשבונות אישיתאופטימיות יתרסלידה מאובדןאפקט העדרחבות יתר 
אשליית שליטהPearson Correlation1.247**.350**.196**.244**.181**.258**.237**.159** 
 Sig. (2-tailed) 0.0000.0000.0010.0000.0020.0000.0000.006 
 N301301301301301301301301301 
סטטוס קווPearson Correlation.247**1.139*.256**.242**0.108.465**.237**.138* 
 Sig. (2-tailed)0.000 0.0160.0000.0000.0620.0000.0000.016 
 N301301301301301301301301301 
אמון יתרPearson Correlation.350**.139*1.304**.122*.227**0.104.243**.287** 
 Sig. (2-tailed)0.0000.016 0.0000.0350.0000.0720.0000.000 
 N301301301301301301301301301 
הטיית האישורPearson Correlation.196**.256**.304**10.100.113*.347**.269**.346** 
 Sig. (2-tailed)0.0010.0000.000 0.0820.0500.0000.0000.000 
 N301301301301301301301301301 
הנהלת חשבונות אישיתPearson Correlation.244**.242**.122*0.1001.178**.211**0.052-0.086 
 Sig. (2-tailed)0.0000.0000.0350.082 0.0020.0000.3710.135 
 N301301301301301301301301301 
אופטימיות יתרPearson Correlation.181**0.108.227**.113*.178**10.042.152**.134* 
 Sig. (2-tailed)0.0020.0620.0000.0500.002 0.4670.0080.020 
 N301301301301301301301301301 
סלידה מאובדןPearson Correlation.258**.465**0.104.347**.211**0.04210.095.184** 
 Sig. (2-tailed)0.0000.0000.0720.0000.0000.467 0.1020.001 
 N301301301301301301301301301 
אפקט העדרPearson Correlation.237**.237**.243**.269**0.052.152**0.0951.364**
 Sig. (2-tailed)0.0000.0000.0000.0000.3710.0080.102 0.000
 N301301301301301301301301301
חבות יתרPearson Correlation.159**.138*.287**.346**-0.086.134*.184**.364**1
 Sig. (2-tailed)0.0060.0160.0000.0000.1350.0200.0010.000 
 N301301301301301301301301301

מין:

אזור מגורים:

הכנסה:

סטטיסטיקה היסקית

1. השערת המחקר הראשונה היא שקיים קשר חיובי בין אמון יתר של הפרט בקבלת החלטותיו לבין היקלעותו לחובות יתר.

מתאם פירסון לבדיקת ההשערה

 אמון יתר של הפרט בקבלת החלטותיוחובות יתר
אמון יתר של הפרט בקבלת החלטותיו 0.287**
חובות יתר0.287**
0.001>p***, 0.01>p**, 0.05>p*

השערת המחקר הייתה שקיים קשר חיובי בין אמון יתר של הפרט בקבלת החלטותיו לבין היקלעותו לחובות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר בינוני מובהק בין המשתנים.

r=0.287, p<.05

2. השערת המחקר השנייה היא שקיים קשר חיובי בין אשליית שליטה של הפרט לגבי הכספים שלו לבין היקלעותו לחובות יתר.

מתאם פירסון לבדיקת ההשערה

 אשליית שליטהחובות יתר
אשליית שליטה 0.159**
חובות יתר0.159**
0.001>p***, 0.01>p**, 0.05>p*

השערת המחקר הייתה שקיים קשר חיובי בין אשליית שליטה של הפרט לגבי הכספים שלו לבין היקלעותו לחובות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר מובהק ברמה חלשה בין המשתנים.

r=0.159, p<.05

3. השערת המחקר השלישית היא שקיים קשר חיובי בין הטיה לאישור של הפרט לבין היקלעותו לחובות יתר.

מתאם פירסון לבדיקת ההשערה

 הטיה לאישורחובות יתר
הטיה לאישור 0.346**
חובות יתר0.346**
0.001>p***, 0.01>p**, 0.05>p*

השערת המחקר הייתה שקיים קשר חיובי בין הטיה לאישור של הפרט לבין היקלעותו לחובות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר בינוני מובהק בין המשתנים.

r=0.346, p<.05

4. השערת המחקר הרביעית היא שקיים קשר חיובי בין אופטימיות יתר של הפרט לבין היקלעותו לחובות יתר.

מתאם פירסון לבדיקת ההשערה

 אופטימיות יתרחובות יתר
אופטימיות יתר 0.134*
חובות יתר0.134*
0.001>p***, 0.01>p**, 0.05>p*

השערת המחקר הייתה שקיים קשר חיובי בין אופטימיות יתר של הפרט לבין היקלעותו לחובות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר חלש מובהק בין המשתנים.

r=0.134, p<.05

5. השערת המחקר החמישית היא שקיים קשר חיובי בין הטיית סטטוס קוו של הפרט לבין היקלעותו לחובות יתר.

מתאם פירסון לבדיקת ההשערה

 הטיית סטטוס קווחובות יתר
הטיית סטטוס קוו 0.138*
חובות יתר0.138*
0.001>p***, 0.01>p**, 0.05>p*

השערת המחקר הייתה שקיים קשר חיובי בין הטיית סטטוס קוו של הפרט לבין היקלעותו לחובות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר חלש מובהק בין המשתנים.

r=0.138, p<.05

6. השערת המחקר השישית היא שקיים קשר שלילי בין רתיעה מאובדן לבין היקלעות הפרט לחבות יתר.

מתאם פירסון לבדיקת ההשערה

 רתיעה מאובדןחובות יתר
רתיעה מאובדן 0.184**
חובות יתר0.184**
0.001>p***, 0.01>p**, 0.05>p*

השערת המחקר הייתה שקיים קשר שלילי בין רתיעה מאובדן לבין היקלעות הפרט לחבות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר חלש מובהק בין המשתנים.

r=0.184, p<.05

7. השערת המחקר השביעית היא שקיים קשר חיובי בין הנהלת חשבונות אישית לבין היקלעות הפרט לחובות בעייתיים.

מתאם פירסון לבדיקת ההשערה

 הנהלת חשבונות אישיתחובות יתר
הנהלת חשבונות אישית -0.086
חובות יתר-0.086
0.001>p***, 0.01>p**, 0.05>p*

השערת המחקר הייתה שקיים קשר חיובי בין הנהלת חשבונות אישית לבין היקלעות הפרט לחובות בעייתיים. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה נדחתה, לא נמצא קשר מובהק בין המשתנים.

r=-0.086, p>.05

8. השערת המחקר השמינית היא שקיים קשר חיובי בין אפקט העדר לבין היקלעות לחבות יתר.

מתאם פירסון לבדיקת ההשערה

 אפקט העדרחובות יתר
אפקט העדר 0.364**
חובות יתר0.364**
0.001>p***, 0.01>p**, 0.05>p*

השערת המחקר הייתה שקיים קשר חיובי בין אפקט העדר לבין היקלעות לחבות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר בינוני מובהק בין המשתנים.

r=0.364, p<.05

רגרסיה ליניארית

בוצעה רגרסיה לינארית לבדיקת הקשר בין הסולמות השוני והמשתנים הדמוגרפים שיצאו מובהקים בניתוח חד משתני, כפי שהוצג מעלה, לבין חבות יתר.

  -ENTER  רגרסיה בשיטת   

Variables Entered/Removeda
ModelVariables EnteredVariables RemovedMethod
1Q6, d2_rel, d1_relb.Enter
2statusquo, confidence, accunting, overoptimism, herding, confirmation, loss_aversionb.Enter
a. Dependent Variable: debts
b. All requested variables entered.
Model Summary
ModelRR SquareAdjusted R SquareStd. Error of the Estimate
10.260a0.0670.0580.76598
20.534b0.2850.2600.67881
a. Predictors: (Constant), Q6, d2_rel, d1_rel
b. Predictors: (Constant), Q6, d2_rel, d1_rel, statusquo, confidence, accunting, overoptimism, herding, confirmation, loss_aversion


ANOVAa
ModelSum of SquaresdfMean SquareFSig.
1Regression12.60134.2007.1590.000b
Residual174.2592970.587  
Total186.860300   
2Regression53.235105.32311.5530.000c
Residual133.6252900.461  
Total186.860300   
  
Coefficientsa
ModelUnstandardized CoefficientsStandardized CoefficientstSig.
BStd. ErrorBeta
1(Constant)2.2290.138 16.1150.000
d1_rel0.0400.1240.0250.3210.748
d2_rel0.3480.1330.2052.6060.010
Q6-0.0920.036-0.146-2.5440.011
2(Constant)0.4120.354 1.1650.245
d1_rel0.0700.1130.0450.6240.533
d2_rel0.1820.1220.1071.4850.139
Q6-0.1000.034-0.158-2.9400.004
statusquo0.0020.0750.0010.0250.980
confidence0.1700.0660.1412.5920.010
confirmation0.2650.0830.1843.2050.002
accunting-0.1540.053-0.152-2.8780.004
overoptimism0.1110.0650.0921.7230.086
loss_aversion0.0740.0680.0661.0880.278
herding0.2890.0580.2684.9340.000
a. Dependent Variable: debts

מסקנה – בנוכחות כל המשתנים שיצאו מובהקים בנתוח החד משתני , 4 משתנים יצאו משפיעים על חבות יתר: הכנסה, אמון יתר, הטית אישור והנהלת חשבונות אישית.

Regression      STEPWISE   רגרסיה בשיטת     

Model Summary
ModelRR SquareAdjusted R SquareStd. Error of the Estimate
10.217a0.0470.0440.77170
20.259b0.0670.0610.76483
30.435c0.1900.1810.71404
40.490d0.2400.2300.69245
50.507e0.2570.2450.68584
60.523f0.2730.2580.67961
a. Predictors: (Constant), d2_rel
b. Predictors: (Constant), d2_rel, Q6
c. Predictors: (Constant), d2_rel, Q6, herding
d. Predictors: (Constant), d2_rel, Q6, herding, confirmation
e. Predictors: (Constant), d2_rel, Q6, herding, confirmation, confidence
f. Predictors: (Constant), d2_rel, Q6, herding, confirmation, confidence, accunting
ANOVAa
ModelSum of SquaresdfMean SquareFSig.
6 51.07068.51218.4290.000g
 135.7902940.462  
 186.860300   
a. Dependent Variable: debts
g. Predictors: (Constant), d2_rel, Q6, herding, confirmation, confidence, accunting
Coefficientsa
ModelUnstandardized CoefficientsStandardized CoefficientstSig.
BStd. ErrorBeta
6(Constant)0.7860.295 2.6670.008
d2_rel0.1430.0880.0841.6150.107
Q6-0.0940.032-0.150-2.9340.004
herding0.2930.0570.2725.1450.000
confirmation0.3060.0780.2133.9470.000
confidence0.1850.0650.1532.8670.004
accunting-0.1300.051-0.128-2.5350.012
a. Dependent Variable: debts

 מסקנות – התקבלו תוצאות דומות אבל נוסף משתנה נוסף שהוא אפקט העדר.

בעמודה beta אפשר לראות איזה משתנה קשור חזק יותר לחבות  יתר.

סדר חשיבות המשתנים:  אפקט העדר, הטית אישור, אמון יתר, הכנסה והנהלת חשבונות אישית.

דיון

מטרתה של עבודת מחקר זו הייתה לבדוק האם ישנו קשר בין רמת הרציונליות של הפרט לבין הנטייה שלו להיכנס לחובות יתר, כך שרמת רציונליות נמוכה תתרום לנטייה גבוה יותר להיכנס לחובות יתר. הרציונל המחקר היה שרמת רציונליות נמוכה גורמת לקבלת החלטות פחות טובות בכל הנוגע להתנהלות הכלכלית, מה שמוביל לחובות יתר. תוצאות המחקר היו חד משמעיות, הן הראו שישנו קשר בין המדדים השונים שבדקו את רמת הרציונליות של הפרט, לבין הנטייה של הפרט להיכנס לחובות יתר. כמעט כל השערות המחקר שנבדקו אוששו, שמעידים על קשר בין מידת הרציונליות של הפרט לבין הנטייה להיכנס לחובות יתר, יחד עם זאת בבדיקה משולבת של כל מדדי הרציונליות שנבדקו במחקר, על ידי ביצוע ניתוח רגרסיה ליניארית, נראה שלחלק מהמדדים אין השפעה על נטייתו של הפרט להיכנס לחובות יתר.

השערת המחקר הראשונה הייתה שקיים קשר חיובי בין אמון יתר של הפרט בקבלת החלטותיו לבין היקלעותו לחובות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר בינוני מובהק בין המשתנים. הסבר אפשרי לממצא זה הוא שאמון יתר בהחלטותי של הפרט יכול לגרום לו לטעויות בהתנהלות הכלכלית, בהסתמך על האמונה כי העתיד יהיה טוב, יותר ממה שהמציאות מאפשרת, וכתוצאה מכך הוא נכנס לחובות יתר. בהשוואה של ממצא זה לספרות המחקרית, ראינו בספרות המחקר שאמון יתר הוא תופעה די נפוצה, שיכולה להשפיע גם על התחום הכלכלי (Peo’n et al. 2015).

השערת המחקר השנייה הייתה שקיים קשר חיובי בין אשליית שליטה של הפרט לגבי הכספים שלו, לבין היקלעותו לחובות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר מובהק ברמה חלשה בין המשתנים. ההסבר האפשרי לממצא זה הוא שאמנם ישנו קשר בין אשליית השליטה לבין חבות יתר, אך הקשר הוא חלש, מה שיכול להסביר את העובדה שאדם יכול להפריז באמונתו לגבי השליטה העצמית שיש לו במצב הפיננסי שלו, וזה יכול להוביל לחבות יתר. בהשוואה של ממצא זה לספרות המחקרית, ראינו שאשליית השליטה יכולה ליצור רושם מוטעה לגבי המציאות (Chira et al. 2008), ודבר זה יכול להסביר את הממצא שהתקבל במחקר.

השערת המחקר השלישית הייתה שקיים קשר חיובי בין הטיה לאישור של הפרט, לבין היקלעותו לחובות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר בינוני מובהק בין המשתנים. הסבר אפשרי לממצא זה הוא שהטיית האישור מחוזקת על ידי ניסיון העבר של הפרט, וזה יכול להוביל להתנהלות כלכלית בעייתית של הפרט ולהוביל לחובות יתר. בהשוואה של ממצא זה לספרות המחקרית, אנו רואים שהספרות המחקרית תואמת לממצא זה, הטיית האישור היא תופעה פסיכולוגית ידועה שנחקרה רבות, והיא יכולה להוביל להתנהלות בעייתית של הפרט, גם בתחום הכלכלי (Allahverdyan & Galstyan 2014).

השערת המחקר הרביעית הייתה שקיים קשר חיובי בין אופטימיות יתר של הפרט לבין היקלעותו לחובות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר חלש מובהק בין המשתנים. הסבר אפשרי לממצא זה הוא שאופטימיות יתר יכולה להוביל לקבלת החלטות כלכליות שגויות על ידי הפרט, וזה יכול להוביל לחובות יתר, כמו גם לתוצאות שליליות אחרות בתחומים אחרים, ולכן ראינו קשר חלש בין המשתנים. בהשוואה לסקירת הספרות ראינו שישנה התאמה לממצא זה, אופטימיות יתר היא אחת הסיבות העיקריות להיווצרותם של חובות יתר (Chira et al. 2008).

השערת המחקר החמישית הייתה שקיים קשר חיובי בין הטיית סטטוס קוו של הפרט לבין היקלעותו לחובות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר חלש מובהק בין המשתנים. הסבר אפשרי לממצא זה הוא שהנטייה של אנשים לשמור על הסטטוס קוו יכולה למנוע מהם להתמודד בצורה ראויה עם קשיים ושינויים, ומצב זה יכול להוביל לנטייה להיכנס לחובות יתר. בהשוואה לספרות המחקרית, אנו רואים שישנה התאמה לממצא זה, בספרות המחקר ראינו שהטיית הסטטוס קוו היא הטייה די נפוצה והיא יכולה להשפיע גם על המצב הכלכלי של הפרט, וזאת לפי Alexander & John (2009).

השערת המחקר השישית הייתה שקיים קשר שלילי בין רתיעה מאובדן לבין היקלעות הפרט לחבות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר חלש מובהק בין המשתנים. הסבר אפשרי לממצא זה הוא שהסלידה מאובדן משאבים יכולה לגרום להטייה בקבלת ההחלטות של הפרט, וכתוצאה מכך להוביל לנטייה להיכנס לחובות יתר. בהשוואה לספרות המחקרית, ראינו שישנה התאמה לממצא זה, לאדם ישנה נטייה לשמור על מה שכבר יש לו מבחינה כלכלית, ודבר זה יכול לפגוע ביכולת קבלת ההחלטות שלו (Chen et al. , 2006).

השערת המחקר השביעית הייתה שקיים קשר חיובי בין הנהלת חשבונות אישית לבין היקלעות הפרט לחובות בעייתיים. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה נדחתה, לא נמצא קשר מובהק בין המשתנים. הסבר אפשרי לממצא זה הוא שחשבונאות היא לא עניין שמשפיע על הרציונליות הכלכלית של האדם, והיא כנראה לא מובילה לנטייה להיכנס לחובות יתר. בהשוואה לספרות המחקר, כפי הנראה שאין התאמה, בספרות המחקרית ראינו שחשבונאות הוא התהליך של פעולות קוגניטיביות המשמשות אנשים להערכות כלכליות, שככל הנראה משפיעות על התנהלותו הכלכלית של האדם (Thaler, 1999).

השערת המחקר השמינית הייתה שקיים קשר חיובי בין אפקט העדר לבין היקלעות לחבות יתר. ממצאי המחקר מראים כי ההשערה אוששה, נמצא קשר בינוני מובהק בין המשתנים. הסבר אפשרי לממצא זה שאפקט העדר גורם לפרט להתנהג בצורה לא רציונלית התואמת את מצבו האישי, והוא עלול לחקות אנשים שנמצאים בסביבתו, וכאשר הוא נמצא בסביבה לא טובה, הדבר עלול להשפיע לרעה על מצבו הכלכלי ולגרום לו להיכנס לחובות יתר. בהשוואה של ממצא זה לספרות המחקרית אנו רואים שישנה התאמה, בספרות המחקרית ראינו שאפקט העדר היא הפרעה די שכיחה שקיימת אצל רבים מהאנשים, והיא יכולה להשפיע על יכולת קבלת ההחלטות של הפרט, וביניהם גם ההחלטות הכלכליות, מה שעלול להוביל לנטייה לחובות יתר (Dewan et al. 2019).

אחרי שנבדקו כל השערות המחקר בצורה אינדיבידואלית, נבדקה השפעתן המשולבת של מדדי הרציונליות על הנטייה להיכנס לחובות יתר של הפרט, וזאת על ידי ניתוח רגרסיה ליניארית. תוצאותיה של הרגרסיה העלו תוצאות מעט שונות מהניתוח האינדיבידואלי של המדדים, בניתוח הרגרסיה התקבל שרק ארבעה מ שתנים הם מובהקים ומשפיעים בצורה מובהקת על המשתנה התלוי שהוא הנטייה להיכנס לחובות יתר, והם הכנסה, אמון יתר, הטית אישור והנהלת חשבונות אישית. ניתן להסביר את השוני בין התוצאות של הרגרסיה הליניארית לבין הבדיקה האינדיבידואלית של המשתנים הבלתי תלויים, בכך שישנה השפעה של המשתנים הבלתי תלויים על עצמם, כך שחלקם מבטלים אחד את השני, או מחלישים אחד את השני. הדבר יכול לנבוע גם מהשפעה חופפת שיש בין המשתנים, כך לדוגמא, יכולה להיות השפעה בין המשתנה רמת הכנסה גבוה לבין המשתנה של אופטימיות יתר, שניהם משפיעים בצורה חופפת על המשתנה הבלתי תלוי של הנטייה להיכנס לחובות יתר, ולכן השפעתם יכולה להתקזז. עוד יכול להיות מצב שמשתנה דמוגרפי, כמו למשל מצב משפחתי, יכול להיות בהשפעה שלילית על משתנה אחר, כמו למשל אופטימיות יתר, וכך יוצא ששניהם נוגדים אחד את השני בהשפעתם על המשתנה התלוי, ולכן לא נראה שיש להם השפעה מובהקת על המשתנה התלוי.

ולכן המסקנה המרכזית של מחקר זה היא שישנה השפעה לרציונליות של הפרט על הנטייה שלו להיכנס לחובות יתר, אך ככל הנראה שהשפעה זו היא מוגבלת, אמנם ראינו בצורה אינדיבידואלית שכל המדדים של הרציונליות משפיעים על הנטייה לחבות יתר אצל הפרט, אך בבדיקתם המשולבת השפעתם פחתה, בין היתר בגלל השפעה חופפת או מנוגדת בין משתנים אלה, ולכן חלק מהמדדים שנבדקו אכן משפיעים בצורה חזקה על הנטייה לחבות יתר, ואילו אחרים פחות משפיעים. מכך נובע שיש לבדוק את השפעתם המשולבת של המדדים של הרציונליות של האדם על הנטייה לחבות יתר, על מנת לקבל את התמונה האמיתית לגבי מידת השפעה זו.

מגבלה אפשרית למחקר זה הוא שהוא בוצע על מספר קטן יחסית של אנשים, ולכן תוצאות המחקר יכולות שלא לשקף בצורה ראויה את כל פלחי האוכלוסייה בישראל, ובטח שלא ניתן להסיק ממסקנותיו לגבי אנשים במדינות אחרות. יש לבצע מחקר מקיף יותר, הכולל ייצוג של כל פלחי האוכלוסייה בישראל על מנת לקבל תמונה מייצגת יותר, וזאת בהתחשב בעובדה שבישראל ישנם פלחי אוכלוסייה שונים הנבדלים זה מזה ברקע שלהם ובהתנהגותם הכלכלית.

סיכום

מטרתה של עבודת מחקר זו הייתה לבדוק את הקשר בין רמת הרציונליות של הפרט לבין הנטייה שלו להיכנס לחובות יתר, ההנחה המחקרית הייתה שכלל שישנה לאדם יותר רציונליות, לא תהיה לו נטייה להיכנס לחובות יתר. הרציונל המחקרי היה שאדם הפועל על פי עקרונות רציונליים, ימנע מלנקוט מהתנהגות כלכלית מסוכנת העלולה להוביל אותו לחובות יתר. הדרך שבה נמדדה ההתנהגות הרציונלית של הפרט היא על ידי תתי מדדים שונים שבדקו התנהגות רציונלית, כממצאי המחקר נמצא שכמעט כל תתי המדדים האלה קשורים בקשר מובהק לנטייה של הפרט להיכנס לחובות יתר. לעומת זאת כאשר נבדקו כל המדדים יחדיו בקורלציה רבת משתנים, נמצא שחלק מהמדדים לא משפיעים על הנטייה להיכנס לחובות יתר, ככל הנראה בגלל שישנה השפעה מבטלת או חופפת בין המדדים. מסקנת המחקר העיקרית היא שישנה השפעה לרציונליות של הפרט על הנטייה שלו להיכנס לחובות יתר, אך ככל הנראה שהשפעה זו היא מוגבלת.

הצעה למחקר המשך

הצעה למחקר שימשיך את המחקר הזה הוא מחקר שיבדוק את ההשפעה של האוכלוסיות השונות בישראל על הנטייה להיכנס לחובות יתר, ולא להתבסס רק על מקום מגורים ואזור גאוגרפי בארץ, או רמת הכנסה, משום שבישראל ישנן אוכלוסיות ייחודיות בעלות רקע תרבותי שונה, ולכן זה יכול להשפיע גם על ההתנהגות, גם בתחום הכלכלי.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון