Skip to content

סמינריון- התנהגויות סיכון ממכרות סמים אלכוהול הימורים וגלישה באינטרנט בקרב ילדים ובני נוער

עבודת סיכום קורס

התנהגויות סיכון ממכרות, סמים אלכוהול הימורים וגלישה באינטרנט בקרב בני נוער

שם המרצה:

שם הסטודנט:

מס' ת"ז:

תאריך הגשה:

תוכן עניינים

מבוא. 3

סקירת ספרות. 4

רקע. 4

גיל ההתבגרות- תקופה של רגישות. 4

התנהגויות סיכון אופייניות לגיל ההתבגרות. 5

שתיית אלכוהול. 5

הימורים. 5

התמכרות לאינטרנט. 6

פרק טיעוני 7

סיכום ודיון 8

ביבליוגרפיה. 9

מבוא

גיל ההתבגרות מאופיין בהתנהגויות סיכון רבות של בני הנוער, שיכולות להוביל להתמכרויות שונות. הסיבה שבני הנוער נוטים יותר להתנהגויות התמכרותיות, היא בגלל שהם נמצאים בשלב של מעבר מבחינה פיזיולוגית ונפשית, ושינויים מוחיים, מה שמשפיע גם על התנהגותם, הזהות העצמית שלהם ועל הנטייה שלהם לקחת יותר סיכונים. ישנם גם סיבות נלוות שנובעות משינויים במאופי חייו של הנער, כמו שינוי סביבה חברתית, הפחתת התלות בהורים, וסקרנות טבעית שקיימת אצל בני נוער (הראל-פיש, וולש, שטיינמץ, לובל, רייז, טסלר, חביב, 2014).

מבחינה נוירולוגית, המוח של המתבגר רגיש יותר לגירויים, בעקבות שינויים כימיקלים שמתרחשים במוח, ולכן הנער מתמכר יותר בקלות לחומרים פסיכו אקטיביים, ומצד שני הוא גם חשוף יותר לנזקים קצרי טווח מחומרים אלה (ויינשטיין, 2009).

ישנן התמכרויות שהם אופייניות לבני הנוער, כמו למשל השימוש באלכוהול. שימוש באלכוהול ושתייה כבדה הם נפוצים בגיל ההתבגרות, במדינות רבות בעולם, ומדינות אלה מנסות להילחם בתופעה הזו על ידי העלאת גיל המינימום לשתיית אלכוהול. בנוסף לכך שתיית אלכוהול בגיל הנעורים, יכולה להגביר את הסיכוי להמשך הרגלי השתייה גם בגיל בוגר (בורד, בראון-אפל, 2010).

מטרתה של עבודה זו היא לסקור את התופעה של הנטייה להתמכרות, והתנהגויות ממכרות בקרב בני נוער, ומה הם הגורמים להתנהגויות אלה. בנוסף לכך אנו נסקור כיצד ניתן להתמודד עם התופעה, או אולי למנוע אותה, ומהן האסטרטגיות הטיפוליות שבהן אפשר לנקוט על מנת להתמודד עם התנהגויות ממכרות אלה.

סקירת ספרות

רקע

התנהגויות סיכון ממכרות בגיל ההתבגרות, כמו צריכת אלכוהול, שימוש סמים, הימורים, גלישת יתר באינטרנט ומין לא מוגן, הם שכיחות. תדירותן של רבות מהתנהגויות אלה עולה בגיל ההתבגרות ויכולה להמשיך בחייו הבוגרים של האדם, ולהוביל לנזקים ארוכי טווח, ולפגיעה משמעותית בחייו של האדם. הסיכון שבו נמצא בן הנוער עולה בצורה משמעותית כאשר ישנן מספר התנהגויות סיכון במקביל (הראל-פיש, וולש, שטיינמץ, לובל, רייז, טסלר, חביב, 2014).

בספרות המחקרית ישנם כמה הסברים אפשריים לעלייה בשכיחות של התנהגויות הסיכון בגיל ההתבגרות, כאשר מה שמשותף להן הוא העובדה שגיל ההתבגרות היא תקופה של שינויים מהותיים בחייו של האדם. גיל ההתבגרות מלווה בשינויים פיזיולוגיים רבים, ומהווה גם שלב בהתבגרות והתפתחות פסיכולוגית מורכבת. הנער משחרר את עצמו בהדרגה מתלות מוחלטת בהוריו, ומפתח את כישוריו החברתיים. תהליך ההתבגרות מלווה לעתים בחיפוש חוויות חדשות, הכוללות לעתים קרובות התנגדות מסוימת לסמכות וחוקים. גיל ההתבגרות מהווה גם שלב של סקרנות, נטילת סיכונים והתרסה (הראל-פיש, וולש, שטיינמץ, לובל, רייז, טסלר, חביב, 2014).

גיל ההתבגרות- תקופה של רגישות

תחילת השימוש בחומרים ממכרים, כמו חומרים פסיכואקטיביים חוקיים (אלכוהול / טבק), וגם חומרים בלתי חוקיים (קנאביס וכו '), מתרחשת בעיקר בתקופה של גיל ההתבגרות. מתבגרים מראים תפיסות מגוונות ושונות מאוד בכל הנוגע לשימוש בחומרים ממכרים, שנתונים בדרך כלל להשפעה מצד המעגל החברתי, והשפעות של מגדר. בני נוער מראים רגישות מועטה לאזהרות בנוגע לסיכונים ארוכי טווח לבריאות, מכיוון שהם תופסים אותם רק כסיכונים מרוחקים מאוד שלא באמת נוגעים להם. המחקרים מראים כי עבור מתבגרים, חוויה ראשונה חיובית של חומרים פסיכו-אקטיביים עשויה להשפיע על השימוש בהמשך החיים, לעודד שימוש קבוע בחומרים אלה, ולעודד התפתחות פוטנציאלית של תלות בחומר (ויינשטיין, 2009).

המוח של המתבגר רגיש יותר לחומרים פסיכואקטיביים מאשר מוח של אדם בוגר. הרגישות של מוח המתבגר נובעת מהעובדה שהוא נמצא בתקופה של מעבר ושינויים פיזיולוגיים. תהליכי התבגרות המוח, שנמשכים עד גיל 25 בערך, גורמים לדרגה גבוהה יותר של רגישות בקרב מתבגרים בפני ההשפעות הנוירולוגיות של חומרים פסיכואקטיביים. אזור אחד במוח, קליפת המוח הקדם-מצחית, המאפשרת קבלת החלטות והתאמה של ההתנהגויות לסיטואציה, נתונה לרגישות מוגברת במהלך גיל ההתבגרות, וחומרים פסיכואקטיביים משפיעים עליה מאוד (ויינשטיין, 2009).

מעבר לכך שהשינויים המוחיים גורמים לפגיעות ורגישות אצל בני הנוער, ישנם עוד גורמים שמגבירים את הרגישות שלהם, כמו למשל ההתפתחות הרגשית שלהם. ההתפתחות הקוגניטיבית וההתפתחות הרגשית שזורים זה בזה. התפתחות רגשית בגיל ההתבגרות מאופיינת לרוב ברגשות שמשתנים במהירות, ובקוטביות. בנוסף לכך בני הנוער לרוב חווים את הרגשות בצורה חזקה יותר. הסיבה לכך היא שהחלק במוח שלהם החווה רגשות מתפתח במהירות במהלך גיל ההתבגרות. הם גם נוטים יותר לקחת סיכונים בכדי למקסם את הרגשות והחוויות שלהם. זוהי תקופה בה הם לומדים בצורה יותר מפותחת, והחוויות של הרגשות מאפשרות להם ללמוד יותר על העולם (ויינשטיין, 2009).

עוד גורם חשוב שמשפיע על רגישותו של בן הנוער, הוא ההתפתחות הפסיכולוגית שלו. כאשר הילד נכנס לשלב של גיל ההתבגרות, מתרחשים שינויים משמעותיים ולעתים דרמטיים בפסיכולוגיה שלהם. גיל ההתבגרות הוא זמן מכונן, שבו ישנם שינויים קוגניטיביים ופיזיים המעצבים את הדרך שבה האדם יחשוב כמבוגר. כך למשל גיל ההתבגרות הוא זמן של מודעות מוגברת לזהות האישית ולמאפיינים האישיים. בשנים האחרונות של גיל ההתבגרות ישנו דגש רב יותר על מעבר תפקידים. לדוגמא המעבר מבית הספר לעבודה, ולעתים תחילת העבודה הראשונה, שמתחילה בתקופת בית הספר, מחייב את המתבגר ללמוד התנהגויות שונות שתואמות לאדם מבוגר, ולא לילד. הזהות של המתבגר משתנה ומתאימה את עצמה. ישנם שני סוגים של שינוי תפקידים אצל בני נוער: שינויים המשפיעים על התפקידים הקיימים שלהם כתוצאה מהציפיות של אחרים סביבם, ותפקידים חדשים שאותם הם צריכים לאמץ. חלק מגיל ההתבגרות כרוך באיזון בין התפקידים השונים והזהויות השונות שבהם נתקלים בני הנוער (שמש, שמש, 2010).

התנהגויות סיכון אופייניות לגיל ההתבגרות

שתיית אלכוהול

שימוש באלכוהול ושתייה כבדה הם נפוצים בגיל ההתבגרות, אם כי גיל השתייה החוקי המינימלי ברחבי ארצות הברית הוא 21 שנים, וגילאים דומים במדינות שונות בעולם. אנשים מסוימים עלולים אף להתחיל בצריכת אלכוהול כבר בילדותם. שכיחות השימוש באלכוהול הופכת לנפוצה אף בגילאים צעירים יותר, בתחילת גיל ההתבגרות. תוצאות מחקרים הוכיחו כי התפתחות המוח נמשכת עד תום גיל ההתבגרות, בסביבות גיל 25, וכי צריכת אלכוהול יכולה להפריע להתפתחות זו, ולכן שימוש באלכוהול בקרב בני נוער הנו חשש בריאותי בטווח הקצר ובטווח הארוך (בורד, בראון-אפל, 2010).

התנהגויות שתייה של מתבגרים יכולה לכלול את כל הספקטרום של השימוש באלכוהול, החל מהתנזרות מוחלטת ועד לתלות באלכוהול. מחקרים מגדירים שימוש לרעה באלכוהול, שנחשב לדפוס הקיצוני ביותר מבחינת ספקטרום השימוש, כדפוס שימוש אשר לא מסתגל לסביבה או לסיטואציה, ומוביל לפגיעה או מצוקה משמעותית מבחינה קלינית, בתוך תקופה של 12 חודשים (בורד, בראון-אפל, 2010).

הימורים

בעשורים האחרונים ישנה התרחבות של הימורים שמדינות שונות בעולם, כמו צפון אמריקה ומדינות אירופה, התרחבות זו קשורה להגדלת ההזדמנויות להימורים, לקבלה תרבותית של התנהגות זאת. קידום הגרלות מזל ממשלתיות, שזמינות באופן נרחב, תכניות טלוויזיה לגבי טורנירי פוקר וקלפים, והנגישות של הימורי אינטרנט הופכים את סביבת ההימורים של ימינו לשונה משמעותית מזו של העבר. בעת המודרנית, יותר מבוגרים מדווחים על הימורים מאשר בעשורים הקודמים . נתונים מסוימים מצביעים על כך ששכיחותן של הימורים ובעיית הימורים פתולוגיים עלתה גם בקרב האוכלוסייה של בני הנוער (וייסבלאי, 2016).

ההשפעה של סביבת ההימורים הנוכחית, בעת המודרנית על בני נוער היא פחות מובנת. גיל ההתבגרות נראה כתקופה קריטית במיוחד, בכל הנוגע להתנהגויות הימורים כפייתיות,  במיוחד לאור העובדה שבני נוער נוטים יותר לקחת סיכונים. באופן ספציפי, בתוך אקלים ההימורים הנוכחי, חשוב להבין את מידת ההימורים של בני נוער, את השפעת ההימורים על ההתפתחות שלהם בשלבים יותר מאוחרים בחיים. מחקרים מראים שאדם שמתחיל להמר בגיל ההתבגרות, יש לו סיכוי סביר להמשיך התנהגות זו גם בחייו הבוגרים, ואף לפתח התנהגות הימורים כפייתית, שיש לה השלכות הרסניות (וייסבלאי, 2016).

התמכרות לאינטרנט

האפשרויות שמציע השימוש באינטרנט מעצימות יותר ויותר את בעיית ההתמכרות לאינטרנט, שהפכה נפוצה יותר בעשור האחרון, בעקבות בזמינות הגוברת של טלפונים ניידים והעלייה בפופולריות של המדיה החברתית. מחקרים על התמכרות לאינטרנט, עוד מסוף המאה העשרים, מצביעים על כך שבני נוער הם פגיעים יותר להתמכרות זו. שימוש כפייתי באינטרנט היא תופעה מורכבת, השפעותיה ניכרות כמעט בכל תחומי חייו של הנער (מני-איקן, רוזן, מרמור, ברגר-טיקוצ'ינסקי, 2017).

ההתמכרות לאינטרנט באה לידי ביטוי במגוון התנהגויות פתולוגיות ומצבים רגשיים, שיכולות להיות להם השפעות פסיכו-גופניות וחברתיות, והן יכולות להופיע בו זמנית. כמו למשל כעס, דיכאון, בדידות או חרדה, ירידה בהישגים בבית הספר, עייפות כרונית או התדרדרות בריאותית, כל אלה יכולים לנבוע כתוצאה מחוסר גישה לאינטרנט, היחלשות הקשרים החברתיים ונסיגה מהחיים האמיתיים (מני-איקן, רוזן, מרמור, ברגר-טיקוצ'ינסקי, 2017).

במחקר שבדק את השכיחות של ההתמכרות לאינטרנט של בני נוער, בדק 3105 בני נוער, ואת התנהגויות האינטרנט שלהם.  המתבגרים היו מהולנד, והם מילאו שאלון לדיווח עצמי הכולל את סולם השימוש הכפייתי באינטרנט. מהתוצאות עולה כי 3.7% מהמדגם סווגו כמי שמכורים לאינטרנט. השימוש במשחקים מקוונים וביישומים חברתיים (אתרי מדיה חברתית), הגדיל את הסיכון להתמכרות לאינטרנט, ואילו המודעות לגבי התמכרות לאינטרנט ותוצאותיה, הפחיתו את הסיכוי להתמכרות זו (Kussa, van Rooij, Shorter, Griffith, van de Mheen, 2013).

פרק טיעוני

 ובכן ראינו שבני הנוער נוטים לקחת יותר סיכון בתקופה זו של חייהם, והם נוטים יותר להתנהגויות ממכרות, שעלולות לגלוש גם לחייהם הבוגרים, ולגרום להם נזק משמעותי בטווח הארוך, נשאלת השאלה כיצד ניתן לטפל או למנוע בתופעה זו של התנהגויות ממכרות בקרב בני הנוער.

בגדול אפשר לחלק את הטיפול בהתמכרויות של בני הנוער לשתי אסטרטגיות עיקריות, אסטרטגיות שנועדו למנוע את ההתמכרות או החמרה של ההתמכרות, ואסטרטגיות שנועדו לטפל בהתמכרויות קיימות, להפסיק אותם ולהחלים מהן(מני-איקן, רוזן, מרמור, ברגר-טיקוצ'ינסקי, 2017).

הצעד הראשון בטיפול בהתמכרות של הנער היא לספק לו סביבה תומכת, שמסופקת על ידי הקהילה שלו, והאנשים שסובבים אותו. התמיכה של הקהילה יכולה לספק התערבות מוקדמת ככל האפשר, על מנת לזהות בצורה מוקדמת את התנהגויות הסיכון ולטפל בהם. הסביבה התומכת לא רק שיכולה למנוע את ההתמכרות של הנער מלכתחילה, אלא שהיא יכולה לעזור בטיפול בכל סוגי ההתמכרויות שנפוצים אצל בני הנוער(מני-איקן, רוזן, מרמור, ברגר-טיקוצ'ינסקי, 2017).

הסביבה של הנער כוללת גם את הקהילה שלו, אבל המרכיב העיקרי והכי חשוב שלה הוא המשפחה של הנער. גישות מבוססות משפחה לטיפול בהתמכרויות מתבגרים מדגישות את הצורך לכלול את כל המשפחה הקרובה, כולל הורים ואחים, בטיפול של המתבגר. מעורבות המשפחה יכולה להיות חשובה במיוחד, מכיוון שהמתבגר לרוב יחיה עם הורה אחד לפחות ויהיה כפוף לשליטתו ולתמיכתו. גישות אלה בדרך כלל רלוונטיות למגוון רחב של בעיות, לא רק בעיות של התמכרות, כולל בעיות של תקשורת ובעיות של יחסי משפחה לא תקינים. מחקרים מראים שטיפולים מבוססי משפחה הם יעילים ביותר, במניעת התמכרויות, או מניעת ההחמרה שלהן. טיפולים של שיפור הסביבה המשפחתית של הנער, בדרך כלל נעשים על ידי גורם שלישי, שמוסמך בזיהוי בעיות משפחתיות, וטיפול בהן(מני-איקן, רוזן, מרמור, ברגר-טיקוצ'ינסקי, 2017).

אסטרטגיה נוספת שנועדה למנוע התמכרות, ובו זמנית גם לעזור להחלים מהתמכרות קיימת, היא האסטרטגיה של טיפול התנהגותי. התערבויות התנהגותיות עוזרות למתבגרים להשתתף באופן פעיל בהתאוששותם מהתמכרויות ומשפרים את יכולתם להתנגד לשימוש בסמים ולהתנהגויות ממכרות. בגישות מסוג זה, מטפלים עשויים לספק תמריצים לבני הנוער להימנע מההתנהגות הממכרת, לשנות את העמדות ודרך החשיבה שלהם שקשורים להתנהגויות אלו, לסייע להם בשיפור התקשורת והאינטראקציה עם הסביבה שלהם, ולהגדיל את כישורי החיים שיעזרו להם להתמודד עם נסיבות שעלולות לעורר את התשוקה להתנהגות הממכרת. (מני-איקן, רוזן, מרמור, ברגר-טיקוצ'ינסקי, 2017).

גישת טיפול אחרת היא גישה של מתן תרופות פסיכיאטריות כדי להתמודד עם התמכרויות קשות. גישה טיפולית זו נועדה בעיקר להתמכרויות של חומרים ממכרים, כגון אלכוהול וסמים. נמצא כי ישנן מספר תרופות יעילות לטיפול בהתמכרות לסמים אלכוהול או ניקוטין אצל מתבגרים. השפעתן של תרופות אלה על מוחו של המתבגר שנויה במחלוקת, משום שהמוח של המתבגר נמצא בתהליכים של שינויים נוירוביולוגיים, והוא רגיש לתרופות מסוג זה. עם זאת, למרות חוסר הראיות היחסי, חלק מהמטפלים אכן משתמשים בתרופות אלה כאשר הם מטפלים במתבגרים עם התמכרויות קשות. יחד עם זאת ישנם גם טיפולים תרופתיים שנועדו לטפל בהפרעות התנהגותיות של בני הנוער, שגורמים להתמכרויות, כמו למשל תרופות נגד דיכאון כרוני (דהאן, 2018).

סיכום ודיון

לסיכום ניתן לומר שהמסקנה העיקרית של המחקר, היא שבני נוער הם קבוצת גיל שנמצאת בסיכון מוגבר להתנהגויות ממכרות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שגיל ההתבגרות היא תקופה של מעבר שמאופיינת בשינויים פיזיים ונוירולוגיים, שגורמים גם לשינויים בהתנהגות, ברגשות ובזהות של הנער. ראינו שהמוח של הנער עובר שינויים במהלך גיל ההתבגרות, מה שהופך אותו לרגיש בפני החוויות של העולם, וגורם לנער לחפש ריגושים, ולקחת יותר סיכונים, מה שיכול להשפיע על התנהגויות ממכרות.

מעבר לכך שגיל ההתבגרות היא תקופה רגישה, שבה הנער נוטה יותר להתמכרויות, ישנם התמכרויות ספציפיות שאופייניות לגיל ההתבגרות. כמו למשל אלכוהול, שימוש באלכוהול הוא נפוץ בקרב בני נוער, והוא יכול להוביל לשתיית יתר גם בחיים הבוגרים. במדינות רבות בעולם מנסים להילחם בתופעה זו על ידי העלאת גיל המינימום לשתיית אלכוהול. התמכרות נוספת טיפוסית לבני נוער היא התמכרות להימורים. העובדה שההימורים הפכו ליותר פופולריים בעת המודרנית, בגלל הנגישות הגבוה שלהם, בעיקר באינטרנט, העלתה את החשיפה אליהם ואת ההתמכרות של בני הנוער להימורים אלה. עוד התמכרות טיפוסית היא התמכרות לאינטרנט. הגישה לאינטרנט הפכה להיות מאוד גבוה בעשורים האחרונים, לאור העלייה בפופולריות של מכשירי הטלפון החכמים, והדבר הזה הגביר את שימוש היתר באינטרנט על ידי בני נוער. מחקרים מראים שבני נוער נוטים יותר להתמכרות לאינטרנט מאשר מבוגרים.

ובכן ראינו מהם הסיכונים להתמכרויות בקרב בני נוער, אבל נשאלת השאלה כיצד מתמודדים עם כך. ראינו מחקרים שטוענים לאסטרטגיות טיפול שונות להתמכרות של בני הנוער. השיטות הטיפוליות מתחלקות לשניים, שיטות שנועדו לזהות התנהגות בעייתית בתחילתה, ולמנוע את ההתמכרות של הנער, ושיטות אחרות שנועדו בעיקר להתמודד עם התמכרויות קיימות.  בכל מקרה, גם כשרוצים למנוע התנהגות של התמכרות, וגם כאשר רוצים לטפל בה, חשוב מאוד לספק סביבה תומכת לנער, שהיא בעיקר כוללת את המשפחה הגרעינית שלו.

הצעה למחקר המשך הוא מחקר שיבדוק את השפעתם המשולבת של התנהגויות ממכרות, ואף את השפעתם אחת על השנייה. הרבה מחקרים בודקים את ההתנהגויות שנסקרו בעבודה זו בנפרד, אבל להתנהגויות אלה יכולה להיות השפעה משולבת, ואולי אף השפעה אחת על השנייה, כמו למשל שימוש יתר באינטרנט, שיכול להוביל להתמכרות להימורים, או התמכרות לאלכוהול שיכולה להוביל לסמים קשים.

ביבליוגרפיה

בורד, ש', בראון-אפל, א' (2010). שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב בני נוער "בני טובים". קידום בריאות בישראל, 2010,  אפריל -גיליון 3: 32-40.

דהאן, ג' (2018). למה נשירה ? בתוך פסיכואקטואליה, 71: 35-42.

הראל-פיש, י', וולש, ס', שטיינמץ, נ', לובל, ש', רייז, י', טסלר, ר', חביב, ג' (2014). נוער בישראל בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל. משרד הבריאות.

ויינשטיין, א' (2009). השפעת סמים על המוח של צעירים. המכללה האקדמית תל חי.

וייסבלאי, א' (2016). הימורים והתמכרות להימורים בקרב בני נוער. הכנסת, מרכז המחקר והמידע.

מני-איקן, ע', רוזן, ד', מרמור, ע', ברגר-טיקוצ'ינסקי, ט' (2017). בני נוער ברשת- מסוכנות והזדמנות לטיפול. המוסד לביטוח לאומי.

שמש, א', שמש, ר' (2010). קידום החוסן הנפשי בעבודה חינוכית-טיפולית עם נוער בסיכון. "מניתוק לשילוב", חוברת מס 16, עמ' 127-143.

Kussa, D., van Rooij, A., Shorter, G., Griffith, M., van de Mheen, D. (2013). Internet addiction in adolescents: Prevalence and risk factors. Computers in Human Behavior Volume 29, Issue 5, September 2013, Pages 1987-1996.