תוכן עניינים
תמצית:
מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק את הקשר בין שיעורי הבית שאותם מקבלים התלמידים, לבין רמת המוטיבציה שלהם בלימודים.
השערת המחקר הייתה שרמה נכונה של שיעורי בית יכולה להגביר את המוטיבציה בלימודים, ורמה גבוהה מדי מפחיתה את המוטיבציה.
בממצאי המחקר נמצא שאכן שיעורי הבית עוזרים להעלות את המוטיבציה של התלמידים, וכאשר ישנה רה גבוה מדי של שיעורי הבית, הגבר מעמיס על התלמידים, ומפחית אצלהם את המוטיבציה.
הקדמה:
לפי מחקרי העבר ידוע שישנו קשר בין שיעורי הבית של התלמידים לבין רמת ההישגים שלהם בלימודים, ולכן הרציונל של המחקר הוא ששיעורי הבית משפיעים על המוטיבציה של התלמידים במהלך הלמידה שלהם, אבל ישנם סוגים שונים של מוטיבציה, שיכולים להיות מושפעים משיעורי הבית, וגם כמות שיעורי הבית יכולה להשפיע בצורה שונה על התלמידים.
ולכן מטרתו של מחקר זה היא לבדוק את הקשר בין שיעורי הבית שניתנים לתלמידים, לבין רמת המוטיבציה שלהם בלימודים.
תהליך בחירת הנושא:
אני בחרתי בנושא של שיעורי הבית, בגלל שזה נושא מאוד חשוב לפי דעתי בתהליך הלימודי, ורציתי לקבל את נקודת מבטם של התלמידים לגבי כל הנושא של שיעורי הבית, ואיך הנושא הזה משפיע על המוטיבציה שלהם בלימודים, ובגלל שאני מורה, אני מאמינה שאם אחקור את הנושא הזה, יהי לי יותר ידע יעיל וכלים בארגז הכלים להעלות את המוטיבציה של התלמידים.
סקירה ספרותית-
מטרתה של עבודת מחקר זו היא לבחון את השפעותיהם של שיעורי הבית על המוטיבציה אצל התלמיד, ולכן בכדי לקבל נקודת מבט רחבה על הנושא, נבחן מהי מוטיבציה, ומהם שיעורי הבית. המוטיבציה היא אחד הביטויים הנפוצים ביותר בפסיכולוגיה. הוא מתייחס לגורמים אשר מזיזים או מפעילים את האורגניזם. אנו מסיקים את נוכחותה של המוטיבציה כאשר אנו רואים כי אנשים פועלים לקראת מטרות מסוימות. לדוגמה, אנו עשויים להבחין כי סטודנט עובד קשה כמעט בכל משימה שהוא מקבל, מכאן אנו מסיקים כי לאדם יש מניע להשיג משהו (משרד החינוך, 2016).
נראה שכל התנהגות אנושית נוצרת בתגובה לאיזושהי צורה של גירוי פנימי פיזיולוגי, או חיצוני סביבתי. ההתנהגויות, אינן אקראיות, לעתים קרובות הם כרוכות במטרה או מטרות כלשהם. מקובל לעתים להניח כי ההתנהגויות מתרחשות כתוצאה מהתעוררות של מניעים מסוימים. לכן מוטיבציה יכולה להיות מוגדרת כתהליך של הפעלה, שמירה וניהול של התנהגות למען מטרה מסוימת. התהליך מסתיים בדרך כלל ברגע שהמטרה הרצויה מושגת על ידי האדם (משרד החינוך, 2016).
ניתן להבחין באופן מהותי בין שני סוגים של מוטיבציה, מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית. המוטיבציה הפנימית היא כאשר אדם מתחייב לפעילות למען עצמו ללא כל פרס חיצוני, כגון ביצוע תחביב. המוטיבציה הפנימית יכולה לנבוע מהרגשות שלנו, למשל, אושר, כעס ועצב, מהמחשבות למשל לבצע מטלה מסוימת שצריך לבצע משום שאנו חושבים עליה כל הזמן, והמוטיבציה יכולה לנבוע מערכים וממטרות שיש לאדם. המוטיבציה הפנימית מתייחסת להתנהגות שהיא מספקת או מהנה באופן מובנה ובזכות עצמה. מטבע הדברים, היא בעלת אופי פנימי, דהיינו, פעולה מוטיבציונית-אינטלקטואלית אינה מותנית בשום מקרה בפרס הניתן להפרדה מן ההתנהגות עצמה (משרד החינוך, 2016).
המוטיבציה החיצונית מתרחשת כאשר מישהו מתנהג בדרך מסוימת מסיבות חיצוניות לו, כגון כסף או מתוך כפייה. המוטיבציה חיצונית עשויה להיגרם מאנשים אחרים הנמצאים בחיינו, כגון עמיתים לעבודה, חברים ומשפחה. המוטיבציה החיצונית מקושרת לעיתים קרובות עם תגמול חומרי, כלומר כסף, אבל גם עם חיזוקים חיוביים לא חומריים, כמו ציונים, שבחים ועונשים (משרד החינוך, 2016).
ישנם עוד כמה סוגי מוטיבציה אשר מתקשרים לסוגים אלה של מוטיבציה, למשל מוטיבציה הכרתית, המוטיבציה ההכרתית נובעת מהעובדה שהאדם מכיר בחשיבותה של הפעילות, למען המטרות שאותם הוא רוצה להשיג, או משום שהפעילות מזוהה עם ערכים ואמונות שיש לאדם. המוטיבציה ההכרתית מקושרת באופן מהותי לתודעה ולהכרה של האדם, והיא יכולה לגרום לתחושת סיפוק גבוה, בעקבות ההכרה של חשיבות הפעילות (קפלן, 2014).
סוג נוסף של מוטיבציה היא מוטיבציה אינטגרטיבית, סוג זה של מוטיבציה נובע בעיקר מתפיסתה של פעילות מסוימת כתואמת את זהותו של הפרט, וידיעה שפעולה זו מועילה לפרט בטווח הארוך והיא טובה בשבילו. סוג מוטיבציה זה נעשה ברמה גבוה של הכוונה עצמית, והיא מלווה בתחושה גבוה של סיפוק עצמי, עניין והנאה מהפעילות (קפלן, 2014).
חלק מהמוטיבציה החיצונית, היא המוטיבציה הכפויה, מוטיבציה זו נעשית כאשר לפרט ישנה מוטיבציה לבצע פעולה כלשהי, כאשר הוא נאלץ לעשות את הפעולה שכן אם לא יעשה אותה יקבל עונש או סנקציות. המוטיבציה הכפויה כוללת בתוכה גם אלמנט של ריצוי, הפרט מרגיש צורך לרצות גורם חיצוני (קפלן, 2014).
המוטיבציה האוטונומית נובעת מכך שלאדם יש שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים, הצורך בקשר ושייכות, בתחושת מסוגלות, ובאוטונומיה. כאשר מספקים לאדם אוטונומיה, ומונעים עליו כפייה, האיכות של המוטיבציה שיש לאדם עולה, והוא מבצע את הפעילות עם רמת סיפוק יותר גבוה (קפלן, 2014).
שיעורי הבית-
שיעורי הבית נועדו להיות חוויה חיובית המעודדת תלמידים ללמוד. המורים מקצים שיעורי בית כדי לעזור לתלמידים לסקור, ליישם ולשלב את מה שנלמד בכיתה, להרחיב את חקר התלמיד של נושאים מסוימים באופן מלא ויסודי יותר מאשר הזמן המוקצב בכיתה, וכדי לסייע לתלמידים להתכונן לשיעור הבא בכיתה. אבל הלמידה היא יותר מאשר פשוט לשלוט בחומר הלימוד. ללמידה יש היבטים רבים הדורשים מיומנויות רבות שילדים צריכים לבנות. ולכן המורים צריכים להקצות שיעורי בית כדי לעזור לילדים לרכוש הרגלים יעילים של משמעת עצמית וניהול זמן, לפתח יוזמה וללמוד לעבוד באופן עצמאי, להשיג תחושה של אחריות אישית ללמידה, פיתוח מיומנויות מחקר, כגון איתור, ארגון ועיבוד מידע, וללמוד להשתמש בספריות ומאגרי מידע אחרים (אשרת, גיל, וידיסלבסקי, יגור, שמש, 2007).
שיטת המחקר-
שאלת המחקר ושאלות משנה:
מה תרומות עבודות בית על מוטיבציה ללמידה?
מה המשמעות של שיעורי בית מנקודת מבט של תלמידים?
מה סוג המוטיבציה של הילדים בהכנת עבודות בית ?
אוכלוסיית המחקר:
האוכלוסייה של המחקר היא קבוצה של תלמידים בכיתה י'
כלי המחקר:
כלי המחקר הוא שאלון שאותו חיברתי בתור חוקרת, שנועד לבדוק את המוטיבציה והמניעים של התלמידים לעשות את שיעורי הבית שלהם, ואיך התלמידים תופסים את שיעורי הבית.
מהלך המחקר:
המחקר בוצע בשיטה של מחקר איכותני, המבוסס על ראיונות חצי מובנים. לאחר שבוצעו הראיונות, נותחו הראיונות להוצאת תמות מחקר שחוזרות על עצמם, ומעידות על חשיבה דומה אצל התלמידים. ולאחר מכן בוצע ניתוח התמות בסיכום והדיון.
ממצאים-
לפי הראיונות שביצעתי עולים כמה תמות, שמעידות על התנהגות שחוזרת על עצמה, ועוזרות לענות על שאלות המחקר.
התמה הראשונה שעולה מהראיונות, היא שלתלמידים יש מוטיבציה פנימית לעשות את שיעורי הבית שהם מקבלים, הם מעידים שברבים מהמקרים הם מרגישים סיפוק כאשר הם משלימים את שיעורי הבית, ויש הרגשה שהם עשו משהו חשוב. ככה למשל מעידה תלמידה 1: "לעשות שיעורי בית זה בשביל ללמוד ולהבין את החומר יותר טוב", גם תלמידה 2 מעידה: "בהתחלה כשאני עושה את שיעורי הבית זה מרגיש לי קצת קשה, אבל כאשר אני מסיימת אני מרגישה שעשיתי משהו חשוב, והתקדמתי בלימודים שלי, ואני מרגישה טוב עם זה"
תמה חשובה נוספת שעולה היא שלתלמידים ישנה מוטיבציה הכרתית, זאת אומרת שהם מודעים לעובדה ששיעורי הבית הם חשובים למען מטרותיהם ארוכות הטווח, ולמען מטרותיהם הלימודיות, ומכאן נובעת המוטיבציה שלהם לבצע את שיעורי הבית, כך למשל בראיות עם תלמידה 1: " אני רואה שיעורי בית זה לתרגל וללמוד את החומר, אני מבינה את זה, זה בשביל ללמוד ולהבין את החומר יותר טוב"
תמה נוספת שעולה מהראיונות היא שלתלמידים יש מוטיבציה חיצונית לבצע את שיעורי הבית שלהם, המוטיבציה החיצונית הזאת היא גם שלילית וגם חיובית, כך למשל מרואיינת 1 מעידה על כך שאחת מהסיבות העיקריות שהיא מקפידה לעשות את שיעורי הבית שלה היא בגלל שיש מעקב על שיעורי הבית שלה מצד המורים ומצד אמא שלה, ובגלל זה היא מרגישה שהיא חייבת לעשות את שיעורי הבית: "רוב המורים בודקים במיוחד באנגלית ומתמטיקה, גם מדווחים למחנכת אם לא עושים עבודות, בבית הספר יש אחוז מהציון על עבודות הבית, אני משתדלת לעשות בזמן וגם מבקשת עזרה מחברים אם לא עומדת בזמן." , כאן בציטוט הזה אנו רואים שהיא מציגה שני סוגים של מוטיבציה חיצונית, גם שלילית וגם חיובית, מצד אחד היא אומרת שהמורים וההורים בודקים לה את שיעורי הבית, ומצד שני היא אומרת שהציון הסופי מבוסס בחלקו על שיעורי הבית, וזאת מוטיבציה חיצונית חיובית, היא רוצה לקבל את הציון הטוב.
גם מרואיינת 3 מעידה על מוטיבציה חיצונית שלילית, שמגיעה מתוך הכרח: "אני משתדלת לעשות את כל שיעורי הבית בזמן, בגלל שהמורים שלנו מאוד מקפידים לבדוק לנו את שיעורי הבית ואם עשינו אותם בזמן, אם מישהו לא עושה זה פוגע לו בתעודה ובציונים"
בנוגע לשאלת המחקר- מה תרומות עבודות בית למוטיבציה ללמידה? התלמידים מעידים ששיעורי הבית עוזרים להעלות את המוטיבציה שלהם ללמידה, בגלל שהם מאמינים ששיעורי הבית הם חשובים ללמידה באופן כללי, ולהבנת החומר, כך מעידה מרואיינת 1: " זה בשביל ללמוד ולהבין את החומר יותר טוב," גם מרואיינת 2 מעידה ששיעורי הבית מעלים את המוטיבציה ללמידה בכיתה:" שיעורי הבית עוזרים לי להיות תלמידה יותר טובה בכיתה, ואני מרגישה שאני מבינה יותר טוב על מה המורה מדבר, אם אני עושה שיעורי בית בעקביות, כי זה עוזר לי להבין את החומר יותר טוב"
בנוגע לשאלה מהי כמות שיעורי הבית המתאימה, שיכולה לתת את המוטיבציה הטובה ביותר של התלמידים, התלמידים מעידים שלפעמים המורים נותנים להם הרבה שיעורי בית, וזה דווקא מקשה עליהם ומוריד להם את המוטיבציה מהלימודים בכלל, בגלל שהם מרגישים עומס גדול, והם לא מצליחים להתמודד עם הכמות הגדולה הזאת של שיעורי הבית. כך מעידה תלמידה 1: " אבל לפעמים המורים מגזימים ונותנים הרבה, כל מורה חושב שרק המקצוע שלו חשוב.
לפעמים אני חוזרת לבית עם הרבה עבודות, אני חוזרת לבית לחוצה לפעמים לא מספיקה ומתעזרת בחומר מהאינטרנט או מהחברים, אני חוזרת הביתה אוכלת ומתחילה בעבודות בית אם זה באמצע השבוע , אבל אם יש שבוע להגשה אני עושה בשבת."
גם תלמידה 3 מעידה שלפעמים יש עומס גדול בשיעורי הבית, וזה מוריד מהחשק שלה לעשות שיעורי בית וללמוד בכלל, כך היא מעידה: "אני יודעת ששיעורי הבית הם מאוד חשובים להבנת החומר, גם בבית וגם בכיתה, אבל לפעמים המורים לא מתואמים אחד עם השני, והם נותנים לנו הרבה שיעורי בית, ואני פשוט לא מספיקה לעשות את כולם, או שהם נותנים שיעורי בית ועבודות, שצריך להגיש אותם בזמנים מאוד קרובים אחד לשני, וזה יוצר הרבה לחץ על התלמיד, וזה בכלל מוריד את החשק לעשות את השיעורי בית האלה, ואחר כך גם בכיתה את נמצאת בפיגור כי לא הספקת הכל, ואין לך חשק ללמוד."
מבחינת השאלה של מה המשמעות של שיעורי בית מנקודת מבט של תלמידים, המרואיינות מעידות שהם מודעות לעובדה ששיעורי הבית יש להם משמעות רבה, והם חשובים מאוד, מרואיינת 1: " אני רואה שיעורי בית זה לתרגל וללמוד את החומר, אני מבינה את זה, זה בשביל ללמוד ולהבין את החומר יותר טוב,"
גם מרואיינת 3 מעידה: "אני חושבת שכל התלמידים מבינים ויודעים את החשיבות של שיעורי הבית ולמה המורים שלנו נותנים לנו אותם, זה חלק חשוב ומשמעותי מהלמידה, כדי שהתלמיד יוכל להבין יותר טוב את החומר שהוא לומד בכיתה, וגם אם יש חומר שהוא לא הבין ב 100 אחוז בכיתה, בשביל זה יש את שיעורי הבית, שהוא יוכל לתרגל ולחזור על החומר."
עוד תמה חשובה, היא שהתלמידים מראים סימנים שיש להם גם מוטיבציה כפויה, הם עושים את שיעורי בית, מתוך כפייה, ומתוך רצון לרצות את המורים וההורים שלהם, ככה למשל מעידה תלמידה 1: " אבל לפעמים המורים מגזימים ונותנים הרבה, כל מורה חושב שרק המקצוע שלו חשוב."
תמה נוספת היא שהתלמידים מעידים שיש להם רמת אוטונומיה נמוכה בכל הנוגע לשיעורי הבית שלהם, מה שפוגע להם במוטיבציה האוטונומית, ככה מעידה תלמידה 1: " אמא שלי לפעמים מזכירה לי שיש שיעורי בית אבל לא כזה בודקת אחרי, גם כך המחנכת מעבירה לה הכל." אמא שלה והמורה בודקות אחריה כל הזמן אם היא עושה את שיעורי הבית שלה, ולא נותנים לה אוטונומיה בהחלטה לגבי שיעורי הבית.
סיכום ודיון-
לסיכום ניתן לומר שהתלמידים שאותם ראיינו בעבודה, מעידים על כך ששיעורי הבית תורמים למוטיבציה הכללית שלהם בלמידה, וזאת משתי סיבות עיקריות, האחת היא מוטיבציה פנימית, התלמידים מעידים שהם מקבלים תחושה של סיפוק כאשר הם עושים את שיעורי הבית, גם בגלל ההצלחה בלפתור את שיעורי הבית, וגם בגלל שהם יודעים שפתרון שיעורי הבית טוב להם, וזה עוזר להם בלמידה. מצד שני התלמידים גם מעידים שסיבה מרכזית לכך שהם עושים את שיעורי הבית היא מוטיבציה חיצונית של אילוץ או כפיה, שכן המורים וההורים שלהם בודקים ועוקבים אחר ביצוע שיעורי הבית, והדבר הזה מרתיע אותם והם מרגישים שהם חייבים לעשות את שיעורי הבית.
את הממצא הזה ניתן להשוות לסקירה הספרותית, ולראות שהוא תואם לסוגי המוטיבציה שאותם סקרנו בסקירה הספרותית, שם ראינו שישנם שני סוגים עיקריים של מוטיבציה, פנימית וחיצונית, כאשר הפנימית מונעת על ידי סיפוק והנאה פנימיים או על ידי הערכים והאמונות הפנימיים, והמוטיבציה החיצונית מונעת על ידי גורמים חיצוניים מעבר להתנהגות, בין אם זה גורמים חיוביים, כמו חיזוק חיובי או תגמול כספי, ובין אם זה גורמים שלילים, כמו למשל כפייה או אילוץ.
מסקנה שעולה ממצאי המחקר, היא שאמנם שיעורי הבית עוזרים להעלות את רמת המוטיבציה של התלמיד, אולם יש לשקול מהי הרמה הנכונה של שיעורי בית שתעזור לתת את רמת המוטיבציה הגבוהה ביותר, ומתן שיעורי בית רבים או מוגזמים, לא רק שלא יעלו את המוטיבציה אלא הם עלולים לפגוע במוטיבציה ולהשפיע עליה באופן שלילי. המרואיינות מעידות על כך שכאשר הן מקבלות שיעורי בית רבים, הן מרגישות עומס גדול, בנוסף לדברים האחרים שהם צריכים לעשות, והדבר הזה פוגע ביכולת ובאמונה שלהם לגבי יכולתם, לבצע את כל המטלות האלה.
המרואיינות מעידות על כך שהן מבינות את החשיבות של שיעורי הבית, ואת מטרתן, וזה מעיד על מוטיבציה הכרתית גבוה של התלמידות, הן יודעות שזה חשוב לתת ולעשות שיעורי בית, משום שזה חלק בלתי נפרד מהלמידה בכיתה, וזה גם עוזר להם להבין יותר טוב את החומר הלימודי, וזה מהווה חלק גדול מהמוטיבציה שלהם לבצע את שיעורי הבית.
בנוסף לכך ראינו המוטיבציה האוטונומית של התלמידים נמוכה, הם מעידים שאין להם הרבה אוטונומיה בהכנת שיעורי הבית, ושהמורים וההורים בודקים אחריהם את שיעורי הבית כל הזמן, וזה מוריד להם את המוטיבציה.
בנוסף לכך ראינו שלתלמידים יש גם מוטיבציה אינטגרטיבית גבוה, הם מעידים שפתרון שיעורי הבית, הוא חשוב משום שזה תואם את הזהות הפנימית והערכים שלהם, בגלל שהם תופסים את עצמם כתלמידים טובים, ולכן יש להם מוטיבציה לעשות את שיעורי הבית.
המסקנה היישומית המרכזית שעולה מהמחקר, ושאותה צריך ליישם המורה בכיתה, היא שאכן שיעורי הבית הם חשובים, והם עוזרים להעלות את המוטיבציה הכללית של התלמיד בכיתה, הן מסיבות של מוטיבציה פנימית והן מסיבות של מוטיבציה חיצונית, אבל המורה צריך לשים לב לכמות שיעורי הבית שאותה הוא נותן לתלמידים שלו, שכן אם הוא יתן יותר מדי שיעורי בית, הוא עלול דווקא להשיג את המטרה ההפוכה, ולהוריד את רמת המוטיבציה של התלמידים.
רפלקציה אישית-
אני חושבת שבתור מורה, היה לי חשוב ומועיל מאוד לעשות את עבודת המחקר הזאת, בגלל שהיא נותנת נקודת מבט רחבה על כל הנושא של שיעורי בית אצל התלמידים, ואיך הם משפיעים עליהם לטובה, ואולי אפילו לרעה, אם לא משתמשים נכון בשיעורי הבית. אחרי שביצעתי את המחקר הרגשתי שיש לי כלי ביד שבו אני יכולה להשתמש ומבינה אותו יותר טוב, שהוא הכלי של שיעורי בית. בנוסף לכך אני מרגישה שאני מרגישה גם את נקודת המבט של התלמידים ולא רק את נקודת המבט שלי כמורה, אני מבינה מה מניע אותם, מבחינת מוטיבציה לעשות את שיעורי הבית, ואני גם מרגישה קצת יותר סימפטיה לתלמידים שמקבלים הרבה שיעורי בית, כי שמעתי את הסיפורים האישיים שלהם, לגבי העומס הגדול ששיעורי בית רבים גורמים להם.
ביבליוגרפיה-
אשרת, י', גיל, ח', וידיסלבסקי, מ', יגור, ל', שמש, ד' (2007). עיצוב מדיניות בבית הספר היסודי בנושא שיעורי הבית. בתוך: ירחון לקידום מנהיגות, מקצועיות, מקצוענות ומצוינות במינהל הבית-ספרי בחינוך היסודי. משרד החינוך.
משרד החינוך, (2016). מוטיבציה גישות והגדרות. בתוך: הכלה למעשה, 8.
קפלן, ח' (2014). הכוונה עצמית ומוטיבציה. לקסי-קיי (2 )יוני 2014: 15-17.
נספחים-
ראיון 1:
אני רואה שיעורי בית זה לתרגל וללמוד את החומר, אני מבינה את זה, זה בשביל ללמוד ולהבין את החומר יותר טוב, אבל לפעמים המורים מגזימים ונותנים הרבה, כל מורה חושב שרק המקצוע שלו חשוב.
לפעמים אני חוזרת לבית עם הרבה עבודות, אני חוזרת לבית לחוצה לפעמים לא מספיקה ומתעזרת בחומר מהאינטרנט או מהחברים, אני חוזרת הביתה אוכלת ומתחילה בעבודות בית אם זה באמצע השבוע , אבל אם יש שבוע להגשה אני עושה בשבת.
יש עבודות שדורשות הרבה זמן במיוחד אם אני עושה פרויקט או עבודת הגשה באנגלית זה לפעמים לוקח ימים. אני זוכרת בחופשת אביב עבדתי כל הזמן על עבודת האנגלית, גנבה ממני כל החופש. לא כיף שיש עבודות בית אני לא חוזרת לבית שלנו זה כמו לחזור לכיתה, לפעמים זה מעצבן ומתיש.
אמא שלי לפעמים מזכירה לי שיש שיעורי בית אבל לא כזה בודקת אחרי, גם כך המחנכת מעבירה לה הכל.
חשוב לעשות עבודות בית אבל לא כל הזמן, אנחנו לומדים יותר ממקצוע, צריך להתחשב בזה.
רוב המורים בודקים במיוחד באנגלית ומתמטיקה, גם מדווחים למחנכנת אם לא עושים עבודות, בבית ספר יש אחוז מהציון על עבודות הבית. אני משתדלת לעשות בזמן וגם מבקשת עזרה מחברים אם לא עומדת בזמן.
ראיון 2-
בהתחלה כשאני עושה את שיעורי הבית זה מרגיש לי קצת קשה, אבל כאשר אני מסיימת אני מרגישה שעשיתי משהו חשוב, והתקדמתי בלימודים שלי, ואני מרגישה טוב עם זה
שיעורי הבית עוזרים לי להיות תלמידה יותר טובה בכיתה, ואני מרגישה שאני מבינה יותר טוב על מה המורה מדבר, אם אני עושה שיעורי בית בעקביות, כי זה עוזר לי להבין את החומר יותר טוב
ראיון 3-
אני משתדלת לעשות את כל שיעורי הבית בזמן, בגלל שהמורים שלנו מאוד מקפידים לבדוק לנו את שיעורי הבית ואם עשינו אותם בזמן, אם מישהו לא עושה זה פוגע לו בתעודה ובציונים
אני יודעת ששיעורי הבית הם מאוד חשובים להבנת החומר, גם בבית וגם בכיתה, אבל לפעמים המורים לא מתואמים אחד עם השני, והם נותנים לנו הרבה שיעורי בית, ואני פשוט לא מספיקה לעשות את כולם, או שהם נותנים שיעורי בית ועבודות, שצריך להגיש אותם בזמנים מאוד קרובים אחד לשני, וזה יוצר הרבה לחץ על התלמיד, וזה בכלל מוריד את החשק לעשות את השיעורי בית האלה, ואחר כך גם בכיתה את נמצאת בפיגור כי לא הספקת הכל, ואין לך חשק ללמוד
אני חושבת שכל התלמידים מבינים ויודעים את החשיבות של שיעורי הבית ולמה המורים שלנו נותנים לנו אותם, זה חלק חשוב ומשמעותי מהלמידה, כדי שהתלמיד יוכל להבין יותר טוב את החומר שהוא לומד בכיתה, וגם אם יש חומר שהוא לא הבין ב 100 אחוז בכיתה, בשביל זה יש את שיעורי הבית, שהוא יוכל לתרגל ולחזור על החומר