סקירת ספרות
השפעת ליקוי בתפקודיים ניהוליים על איכות חיים אצל חולי סכיזופרניה
רקע על חולי סכיזופרניה
סכיזופרניה היא הפרעה פסיכיאטרית המאופיינת בפרקים מתמשכים או חוזרים של פסיכוזה. התסמינים העיקריים כוללים הזיות, בדרך כלל שמיעת קולות, אשליות וחשיבה לא מאורגנת. תסמינים אחרים כוללים נסיגה חברתית, ירידה בביטוי רגשי ואדישות. הסימפטומים מופיעים בדרך כלל בהדרגה, מתחילים בבגרות הצעירה, ובמקרים רבים לעולם אינם נפסקים (חסון-אוחיון, רועה, פרידמן, 2011). אין בדיקת אבחון אובייקטיבית למחלה, האבחנה מבוססת על התנהגות שנצפית, היסטוריה הכוללת את חוויותיו המדווחות של האדם, ודיווחים של אחרים המכירים את האדם. כדי לאבחן חולה סכיזופרניה, סימפטומים וליקויים בתפקוד צריכים להיות נוכחים במשך שישה חודשים, לפי סולם DSM-5. לאנשים רבים הסובלים מסכיזופרניה יש הפרעות נפשיות אחרות הכוללות לעיתים קרובות הפרעת חרדה כמו הפרעת פאניקה, הפרעה טורדנית כפייתית או הפרעת שימוש בחומרים (Harvey, Strassnig, & Silberstein, 2019).
ההערכה בספרות המחקרית היא שעד אחוז אחד מכלל האנשים בעולם סובלים מסכיזופרניה במהלך חייהם (קריבוי, חשן, פישל, טלר, שגב, ויצמן, 2019). גברים לוקים בשכיחות גבוה יותר במחלה לעומת נשים, ובממוצע הם לוקים במחלה בשלב מוקדם יותר בחייהם. הגורמים לסכיזופרניה כוללים גורמים גנטיים וסביבתיים. גורמים גנטיים כוללים מגוון וריאציות גנטיות נפוצות ונדירות. גורמים סביבתיים אפשריים כוללים מגורים באזור עירוני, שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות, זיהומים, גיל האם או אביו של האדם ותזונה לקויה במהלך ההיריון (Patel, Cherian, Gohil, & Atkinson, 2014).
כמחצית מהמאובחנים כחולי סכיזופרניה יחוו שיפור משמעותי בטווח הארוך ללא הישנות נוספת, וחלק קטן מאלה יחלים לחלוטין מהמחלה. למחצית השנייה של החולים תהיה פגיעה מתמשכת לכל החיים, ובמקרים חמורים הם עלולים להתאשפז שוב ושוב בבית חולים (אמיתי, סבר, ויצמן, זלצמן, 2012). בעיות חברתיות כמו אבטלה ארוכת טווח, עוני, מחסור בדיור, ניצול וקורבנות הן השלכות שכיחות אצל חולי סכיזופרניה. בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, לאנשים עם סכיזופרניה יש שיעור התאבדויות גבוה יותר, ובעיות בריאותיות גופניות רבות יותר, מה שמוביל לירידה ממוצעת בתוחלת החיים ב -20 שנה (Leutwyler, Hubbard, Jeste, Miller, & Vinogradov, 2014).
עמוד התווך של הטיפול במחלה הוא טיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי, לצד ייעוץ, הכשרה תעסוקתית ושיקום חברתי (שטין-ריזנר, 2004). בטיפול במחלה, עד שליש מהחולים אינם מגיבים לתרופות אנטי-פסיכוטיות ראשוניות, ובמקרה זה ניתן להשתמש פסיכוטיות חזקות יותר ומותאמות יותר לחולה. במצבים בהם קיים סיכון לפגיעה עצמית או באחרים, ייתכן שיהיה צורך באשפוז כפוי. ייתכן שיהיה צורך באשפוז ארוך טווח עבור מספר קטן של החולים בסכיזופרניה קשה. במדינות בהן השירותים התומכים מוגבלים או אינם זמינים, אשפוזים ארוכי טווח הם אופייניים יותר (Acosta, Hernández, Pereira, Herrera, & Rodríguez, 2012).
מניעת סכיזופרניה היא קשה מכיוון שאין סימנים אמינים להתפתחות מוקדמת יותר של המחלה. ישנן עדויות אם כי לא חד משמעיות ליעילות ההתערבות המוקדמת למניעת סכיזופרניה בשלב הפרודרום. ישנן עדויות לכך שהתערבות מוקדמת בקרב אנשים עם פסיכוזה בפרק ראשון עשויה לשפר את התוצאות לטווח הקצר, אך ישנה תועלת מועטה לאמצעי זה בטווח הארוך. טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי להפחית את הסיכון לפסיכוזה בקרב אנשים בסיכון גבוה לאחר שנה, ומומלץ בקבוצה זו. אמצעי מניעה נוסף הוא הימנעות מסמים שקשורים להתפתחות ההפרעה, כולל קנאביס, קוקאין ואמפטמינים. תרופות אנטיפסיכוטיות ניתנות בעקבות פסיכוזה בפרק ראשון, ובעקבות הפוגה ממשיך הטיפול כדי למנוע הישנות. עם זאת, מכירים בכך שאנשים מסוימים יכולים להתאושש בכוחות עצמם אחרי פרק פסיכוזה בודד, וכי לא יהיה צורך בשימוש ארוך טווח בתרופות אנטי-פסיכוטיות, אך אין שום דרך לזהות קבוצה זו (Tandon, Nasrallah, & Keshavan, 2010).
רקע על תפקוד ניהולי לקוי
בפסיכולוגיה ומדעי המוח, תפקוד ניהולי לקוי או תפקוד מבצעי לקוי, מהווים הפרעה ליעילות התפקודית המבצעת, שהיא קבוצה של תהליכים קוגניטיביים המווסתים, שולטים ומנהלים תהליכים קוגניטיביים אחרים (רוזנברג, גלסברג-שחר, ברט, 2019). תפקוד ניהולי לקוי יכול להתייחס הן לחסרים נוירו-קוגניטיביים והן לתסמינים התנהגותיים. התהליך קשור פסיכופתולוגיה והפרעות נפשיות, כמו גם שינויים קצרי טווח וארוכי טווח בשליטה מבצעת שאינה קלינית. תפקוד ניהולי לקוי אינו זהה ללקות למידה וקשיי קשב וריכוז, שהם דפוסים נפוצים של תפקוד לקוי בתפקוד המבצע, כמו ליקויים בתכנון, חשיבה מופשטת, גמישות ושליטה התנהגותית (Olaithe, & Bucks, 2013).
תפקוד ניהולי הוא מבנה תיאורטי המייצג תחום של תהליכים קוגניטיביים המווסתים, שולטים ומנהלים תהליכים קוגניטיביים אחרים. תפקוד ניהולי אינו מושג אחיד, זהו תיאור רחב של מכלול התהליכים המעורבים בתחומים מסוימים שמעורבים בשליטה קוגניטיבית והתנהגותית (תורג'מן, גלבוע, 2020). תהליכים מבצעים הם חלק בלתי נפרד מתפקוד מוחי גבוה יותר, במיוחד בתחומי גיבוש המטרה, תכנון, פעולה מכוונת מטרה, ניטור עצמי, תשומת לב, עיכוב תגובה ותיאום בין קוגניציה מורכבת ושליטה מוטורית לצורך ביצוע יעיל. ליקויים בתפקוד ניהולי נצפים בכל האוכלוסיות בדרגות שונות, אך תפקוד ניהולי לקוי בדרגה חמורה עלול להיות בעל השפעות הרסניות על הקוגניציה וההתנהגות בהקשרים פרטניים וחברתיים כאחד (Champagne-Lavau, & Stip, 2010).
נראה כי תפקוד ניהולי לקוי כרוך בשיבושים בהתנהגות מכוונת משימות, הדורשת שליטה מנהלתית בעיכוב תגובות רגילות והפעלת מטרה. בקרה מנהלתית כזו אחראית על התאמת התנהגות כדי להתאים לשינויים סביבתיים עם יעדים להתנהגות אפקטיבית (לביא, הרטמן-מאיר, טראוב בר אילן, לבנון-ארז, 2017). ליקויים ביכולת התאמת התנהגות הם מאפיין בולט בתפקוד ניהולי לקוי, התאמת התנהגות היא היכולת הקוגניטיבית לשנות באופן דינמי את ההתנהגות בין עקרונות מקובעים, בהתבסס על מטרות משתנות וגירויים סביבתיים. זה מציע הסבר מצוין להופעה השכיחה של התנהגות אימפולסיבית, היפראקטיבית, לא מאורגנת ותוקפנית בחולים קליניים עם תפקוד ניהולי לקוי. תפקוד ניהולי לקוי, במיוחד בכושר זיכרון העבודה, עלול להוביל גם לדרגות שונות של ויסות רגשי, אשר יכול להתבטא בדיכאון כרוני, חרדה או רגישות יתר. ראסל בארקלי הציע מודל היברידי של תפקיד הפרעה התנהגותית זו על הופעת הפרעות קשב וריכוז, מה ששימש בסיס למחקר רב של הפרעות קשב וריכוז בהקשר של תפקוד ניהולי לקוי (Barkley, & Murphy, 2010).
תסמינים שכיחים ומובחנים אחרים של תפקוד ניהולי לקוי כוללים התנהגות של ניצול הסביבה באופן כפייתי, שהיא שימוש כפייתי באובייקטים בסביבה פשוט בשל זמינותם ולא בשל סיבה פונקציונלית, והתנהגות חיקוי, נטייה להסתמך על חיקוי כאמצעי ראשוני לאינטראקציה חברתית (גילמור-גריל, פרבר, 2008). מחקרים מצביעים גם על כך שתפקוד ניהולי הוא מתווך משותף עם זיכרון אפיזודי. בנוסף לכך, ישנן עדויות המצביעות על כך שתפקוד ניהולי לקוי יכול לגרום לתופעות מועילות וליכולת הסתגלות טובה יותר. חשיבה יצירתית בסכיזופרניה מתווכת על ידי תפקוד ניהולי לקוי, והיא מהווה אטיולוגיה איתנה ליצירתיות בלקויות פסיכוטיות, ומאופיינת בחשיבה אסוציאטיבית רחבה יותר לעומת חשיבה מכוונת מטרה, באופן הדומה מאוד להפרעת ADHD (Chang, Yang, Wang, & Faraone, 2020).
הגורם לתפקוד ניהולי לקוי הוא הטרוגני, מכיוון שתהליכים נוירו-קוגניטיביים רבים מעורבים במערכת המבצעת במוח, וכל אחד מהם עלול להיפגע ממגוון גורמים גנטיים וסביבתיים. למידה ופיתוח של זיכרון לטווח ארוך ממלאים תפקיד חשוב בחומרת התפקוד הניהולי, באמצעות אינטראקציה דינמית עם מאפיינים נוירולוגיים. מחקרים במדעי המוח הקוגניטיביים מצביעים על כך שהחלקים האחראים על התפקוד הניהולי מפוזרים באופן נרחב בכל המוח, אם כי כמה אזורים נמצאו כתורמים עיקריים לתפקוד זה. תפקוד ניהולי לקוי נחקר רבות גם בנוירו-פסיכולוגיה קלינית, מה שמאפשר לבצע מתאם בין תסמינים לבין הקורלציה הנוירולוגית שלהם. תהליכים ניהוליים קשורים ביכולת של אחזור זיכרון ושליטה קוגניטיבית כוללת. בפרט, מידע על מטרה או משימות נשמר בזיכרון לטווח הקצר וגם לטווח הארוך, וביצועים יעילים דורשים אחסון ואחזור יעילים של מידע זה (Parker, Lamichhane, Caetano, & Narayanan, 2013).
תפקוד ניהולי לקוי אצל חולי סכיזופרניה
חוקרי סכיזופרניה הבחינו בהפרעות קוגניטיביות כבר בשלב מוקדם בחקר המחלה, המטופלים מוסחים בקלות, חסרי תשומת לב, והם לא יכולים לזכור את המחשבה. חוקרים השתמשו במבחנים נוירופסיכולוגיים כדי לטעון כי ישנו תפקוד לקוי של חשיבה מופשטת או מושגית אצל חולי סכיזופרניה. מטופלים חולי סכיזופרניה הניבו תוצאות גרועות יותר מאשר אחרים בבדיקות שהשוו שיפוט, ריכוז, יכולת תכנון וציפייה וכי חלה הידרדרות ביצירת הרעיון ובזיכרון. חוקרים גילו כי מנת המשכל של חולי הסכיזופרנים נמוכה מזו של אחרים. מחקרים נוירופסיכולוגיים הראו כי הליקויים הקוגניטיביים הבולטים ביותר שמוצגים על ידי מטופלים עם סכיזופרניה כוללים הסחת דעת, אסוציאציות רופפות, התנהגות לא מאורגנת או בלתי הולמת מבחינה חברתית, והפרעות של תפקוד ניהולי לקוי (Champagne-Lavau, & Stip, 2010).
מחקרים אחרונים ניסו לאפיין את השכיחות, ההיקף והטבע של הפרעות קוגניטיביות בסכיזופרניה. פגיעה בקוגניציה במגוון רחב של תחומים קוגניטיביים היא תכונה נרחבת של סכיזופרניה, והיא קשורה לתוצאה תפקודית ירודה של חולים. אין הסכמה כללית האם ניתן לייחס את הליקויים הקוגניטיביים הנראים בסכיזופרניה למנגנון משובש יחיד, למספר מערכות משובשות או ליקויים תפיסתיים ברמה נמוכה. גירעון קוגניטיבי כללי, המוגדר באופן רחב, ככל הנראה אינו קיים בסכיזופרניה. הפרעות קוגניטיביות בסכיזופרניה הן הטרוגניות, לפעמים הן סלקטיביות וספציפיות, ומתבטאות בדפוסים שונים של ביצועים קשורים ומנותקים במשימות קוגניטיביות שונות. ליקויים נוירופסיכולוגיים קשורים להפרעה בתפקוד הפסיכו-סוציאלי, ומנותקים מתסמינים פסיכיאטריים, יעילות קוגניטיבית כללית ואינטליגנציה בסכיזופרניה. יתרה מכך, מדדי הכרה גלובליים מתייחסים לשורה רחבה של יכולות בסכיזופרניה, הם אינם מספקים עומק של ידע אודות תחום מסוים של קוגניציה, כגון תפקוד ניהולי (Bora, et al. 2016).
הפרעות בתפקוד ניהולי הן החסרונות הקוגניטיביים הנצפים ביותר בסכיזופרניה (קרן, 2008). התסמינים הסכיזופרניים השליליים דומים מאוד לתסמינים של חולים עם פגיעה באונה הקדמית של המוח וחלקים קשורים. חולי סכיזופרניה מראים חסרים במשימות הקשורות לאונה הקדמית, הפרעות אלה באות לידי ביטוי ביכולת מוטורית עקב קשיים בשילוב מידע זמני וחושי, תכנון ושמירה על התנהגות מכוונת מטרה וגמישות התנהגותית. ניתן להעריך הפרעות אלה על ידי מבחנים נוירו-פסיכולוגיים המעריכים מיומנויות שונות: המשגה, גמישות קוגניטיבית, ויכולת לפתור בעיות מורכבות (Teigset, Mohn, & Rund, 2020).
מחקר אחד השווה את התפקודים הניהוליים של חולי סכיזופרניה לעומת אנשים בריאים, והוא השווה זאת גם לאנשים עם הפרעה דו קוטבית. לפי המחקר, סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית, והפרעת דיכאון, קשורים לתפקודים לקוגניטיביים והניהוליים שונים. מטרת המחקר הייתה להעריך ולהשוות תפקודים קוגניטיביים וניהוליים בסכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית והפרעה דיכאונית מהותית. במחקר השתתפו שישים וארבעה חולי סכיזופרניה, 68 חולים דו קוטביים, 62 חולים עם הפרעת דיכאון קשה. כל המשתתפים הוערכו באמצעות ריאיון קליני מובנה לבדיקת הפרעות בתפקוד ניהולי. הנתונים נותחו על ידי מבחן ANOVA, ו- MANOVA. תוצאות המחקר הראו בתפקוד הקוגניטיבי, שהציונים של חולי סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית ודיכאון היו נמוכים מאלה של אנשים בריאים. בתפקוד הניהולי, הציונים של חולי סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית ודיכאון היו נמוכים מאלה של אנשים בריאים. המסקנה של המחקר היא שלאנשים חולי סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית ודיכאון יש תפקודים קוגניטיביים וביצועיים גרועים יותר מאשר אנשים בריאים, גם כאשר חולים אלה נמצאים במצב יציב. הערכת תפקודים קוגניטיביים וביצועיים בחולים אלה יכולה לסייע בהבנת הפתולוגיה של הפרעות אלה (Afshari, Shiri, Ghoreishi, & Valianpour, 2020).
השפעת הלקות בתפקודים ניהוליים על איכות חייהם של חולי סכיזופרניה
ליקויים קוגניטיביים הם תכונה מרכזית בהפרעות בספקטרום הסכיזופרניה. תפקודים קוגניטיביים מוקדמים ומתמשכים הם מהקובעים הקריטיים ביותר לפונקציונליות יומיומית, וקשורים לרמת מוגבלות גבוהה יותר וליכולת תעסוקתית נמוכה יותר. מחקרים על הקשר בין ביצועים קוגניטיביים לאיכות החיים מעידים על תוצאות מעורבות. מחקרים אחדים מצאו שאיכות החיים קשורה בקשר הפוך ליכולת מילולית מגובשת, תשומת לב, זיכרון עבודה ופתרון בעיות, כלומר ככל שאלה יורדים איכות החיים יורדת, ואילו מחקרים אחרים לא מצאו שום קשר משמעותי בין מדדי איכות החיים לבין מדדים נוירופסיכולוגיים של תשומת לב, זיכרון או תפקוד ניהולי בקרב חולים עם סכיזופרניה. הסבר אפשרי הוא כי ניתן לתווך בין התוצאות הפונקציונליות באמצעות יכולות מטה-קוגניטיביות, כלומר קוגניטיביות כלליות ולא בהכרח רק לתפקוד ניהולי. מחקרים אלה מובילים למסקנה שחשוב לפתח כלים מאומתים לשיפור הקוגניציה החברתית, ולספק רציונל לטיפולים המכוונים למיומנויות קוגניטיביות בחולים עם סכיזופרניה. חשיבותה של הקוגניציה החברתית בחולים עם סכיזופרניה נתמכת עוד יותר על ידי תוצאות מחקרים, אשר מצאו תובנה טובה יותר לגורמי המחלות (Baumstarck, Boyer, Boucekine, Aghababian, Parola, Lançon, & Auquier, 2013).
מחקר אחד בדק באופן רחב יותר את הקשר בין היכולות הקוגניטיביות הכלליות לבין איכות החיים. מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לבחון את הקשר בין איכות חיים לבין תפקוד קוגניטיבי אצל חולי סכיזופרניה. הנבדקים היו 61 מאושפזים חולי סכיזופרניה. איכות חיים ותפקוד קוגניטיבי הוערכו באמצעות שאלון סולם איכות החיים, ונעשתה הערכה של הקוגניציה בסכיזופרניה. הסימפטומים הקליניים הוערכו באמצעות סולם התסמונת החיובית והשלילית, וסולם הדיכאון לסכיזופרניה. הציון המורכב של היכולת הקוגניטיבית וציון הזיכרון המילולי, היו בקורלציה חיובית עם הציון הכולל של איכות החיים וקטגוריות המשנה של איכות החיים. יכולת תשומת הלב והמהירות של עיבוד המידע היו גם הם בקורלציה חיובית לאיכות חייו של המטופל. ניתוח רגרסיה בשלבים הראה שיכולת תשומת הלב ומהירות עיבוד המידע היו מנבא עצמאי של הציון הכולל של איכות חייו של המטופל, גם יכולותיו הקוגניטיביות הכלליות יותר של המטופל היוו מנבא טוב לאיכות חייו. התוצאות מצביעות על כך שתסמינים שליליים ודיכאוניים הם גורמים חשובים באיכות החיים של החולים, ותומכים גם בתפיסה כי ביצועים קוגניטיביים מספקים יכולים להעלות את איכות חייהם של החולים בסכיזופרניה באופן מהותי (Ueoka, et al. 2011).
מחקר אחר בדק באופן ספציפי יותר את ההשפעה על איכות חייהם של חולי סכיזופרניה, והתמקד בליקוי בתפקוד ניהולי. לפי המחקר נראה שחומרת הליקויים בתפקוד הניהולי מכריעה את ניבוי החיים הקהילתיים והחברתיים של חולי סכיזופרניה, ואת חיי היומיום שלהם. עם זאת, הערכה נוירו-פסיכולוגית אינה מספקת מידע רב ערך אודות האופן בו לקות קוגניטיבית זו משפיעה ישירות על חיי היומיום ואיכות החיים, כלומר איזה לקות קוגניטיבית משפיע על איזו התנהגות. המחקר הנוכחי נועד לקבוע אם תפקוד ניהולי לקוי אצל חולי סכיזופרניה יכול להימדד ישירות על ידי ניתוח שלוש פעילויות בחיי היומיום, בנוסף להערכת תקפותן האקולוגית של בדיקות נוירו-פסיכולוגיות נפוצות. כדי למדוד את איכות החיים וחיי היומיום נעשה שימוש במדדים של בחירת תפריט תזונה, קניות וביצוע מטלות, ובישול ארוחות, נותחו רצפי ההתנהגויות שבוצעו על ידי 27 נבדקי בקרה ו -27 חולים עם סכיזופרניה באמצעות רצף התנהגות אופטימלי קבוע מראש. בהשוואה לנבדקים בביקורת, חולים עם סכיזופרניה הראו יותר מחדלים בהתנהגות היומיומית, יותר טעויות רצף וחזרות במהלך משימת הקניות, ויותר טעויות תכנון, רצף, חזרה והשמטה במהלך משימת הבישול, וזה העיד על איכות חיים נמוכה יותר אצל חולים אלה. שגיאות התנהגות אלה התואמות באופן משמעותי עם תסמינים שליליים של סכיזופרניה, אך לא עם התסמינים החיוביים של המטופלים. יתר על כן, הם גם מתואמים עם הביצועים הירודים במבחנים נוירו-פסיכולוגיים מנהליים, במיוחד אלה הרגישים ליכולות שינוי ורצף, אך לא עם מבחני זיכרון. תוצאות אלו מצביעות על כך שלקות בתפקוד הניהולי בסכיזופרניה עשויה להשפיע באופן ספציפי על איכות חייהם של חולים אלה, וכי ניתן להעריך כמותית לקויות כאלה באמצעות סולם התנהגותי של רצפי פעולה (Semkovska, Bédard, Godbout, Limoge, & Stip, 2004).
ביבליוגרפיה
אמיתי, מ', סבר, י', ויצמן, א', זלצמן, ג' (2012). סכיזופרניה בילדים ונוער: עדכונים והגדרות חדשות הרפואה, ,151 (9): 550-553, 2012.
גילמור-גריל, נ', פרבר, ט' (2008). השימוש במחשב ככלי טיפולי לאוכלוסייה עם ליקויים בתפקודים הניהוליים כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק, , 17(2): 120-123, 2008. https://doi.org/10.2307_23470704
חסון-אוחיון, א', רועה, ד', פרידמן, ש', (2011). סכיזופרניה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במבוגרים (קובץ בעריכת צופי מרום, איוה גלבוע-שכטמן, נילי מור ויופ מאיירס), הוצאת דיונון, , 197-213, 2011.
לביא, ג', הרטמן-מאיר, ע', טראוב בר אילן, ר', לבנון-ארז, נ', (2017). קשר בין תפקודים ניהוליים להשתתפות בקרב מתבגרים עם וללא הפרעת קשב כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 26, 3 (נובמבר 2017), עמ' 250-266.
קריבוי, א', חשן, מ', פישל, צ', טלר, מ', שגב, א', ויצמן, א', (2019). טעון שיפור: הטיפול בקלוזפין בקרב חולי סכיזופרניה בישראל הרפואה, 158, 7 (סיוון-תמוז תשע"ט, יולי 2019), עמ' 449-452.
קרן, נ', (2008). טיפול בליקויים בתפקודים אקזקוטיביים בקרב אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה: הצגת שתי גישות טיפול באמצעות תיאורי מקרה כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק, , 17(2): 97-117, 2008. https://doi.org/10.2307_23470702
רוזנברג, ל', גלסברג-שחר, ק', ברט, א', (2019). תפקוד ניהולי והשתתפות – קשרים והבדלים בקרב ילדים עם וללא קושי בתפקודים ניהוליים כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 28, 2 (יולי 2019), עמ' 153-171.
שטין-ריזנר, א' (2004). טיפול בתרופה נוגדת-פסיכוזה ארוכת-טווח – התנסות בישראל הרפואה, , 143 (6): 408-409, 2004.
תורג'מן, א', גלבוע, י', (2020). הקשר בין מיומנויות גרפו מוטוריות לתפקודים ניהוליים בקרב ילדי גן כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 29, 1 (מרס 2020), עמ' 41-53.
Acosta, F. J., Hernández, J. L., Pereira, J., Herrera, J., & Rodríguez, C. J. (2012). Medication adherence in schizophrenia. World journal of psychiatry, 2(5), 74.
Afshari, B., Shiri, N., Ghoreishi, F. S., & Valianpour, M. (2020). Examination and comparison of cognitive and executive functions in clinically stable schizophrenia disorder, bipolar disorder, and major depressive disorder. Depression research and treatment, 2020.
Barkley, R. A., & Murphy, K. R. (2010). Impairment in occupational functioning and adult ADHD: the predictive utility of executive function (EF) ratings versus EF tests. Archives of clinical neuropsychology, 25(3), 157-173.
Baumstarck, K., Boyer, L., Boucekine, M., Aghababian, V., Parola, N., Lançon, C., & Auquier, P. (2013). Self-reported quality of life measure is reliable and valid in adult patients suffering from schizophrenia with executive impairment. Schizophrenia Research, 147(1), 58-67.
Bora, E., Hıdıroğlu, C., Özerdem, A., Kaçar, Ö. F., Sarısoy, G., Arslan, F. C., & Tümkaya, S. (2016). Executive dysfunction and cognitive subgroups in a large sample of euthymic patients with bipolar disorder. European Neuropsychopharmacology, 26(8), 1338-1347.
Champagne-Lavau, M., & Stip, E. (2010). Pragmatic and executive dysfunction in schizophrenia. Journal of Neurolinguistics, 23(3), 285-296.
Chang, S., Yang, L., Wang, Y., & Faraone, S. V. (2020). Shared polygenic risk for ADHD, executive dysfunction and other psychiatric disorders. Translational Psychiatry, 10(1), 1-9.
Harvey, P. D., Strassnig, M. T., & Silberstein, J. (2019). Prediction of disability in schizophrenia: Symptoms, cognition, and self-assessment. Journal of Experimental Psychopathology, 10(3), 2043808719865693.
Leutwyler, H., Hubbard, E. M., Jeste, D. V., Miller, B., & Vinogradov, S. (2014). Associations of schizophrenia symptoms and neurocognition with physical activity in older adults with schizophrenia. Biological research for nursing, 16(1), 23-30.
Olaithe, M., & Bucks, R. S. (2013). Executive dysfunction in OSA before and after treatment: a meta-analysis. Sleep, 36(9), 1297-1305.
Patel, K. R., Cherian, J., Gohil, K., & Atkinson, D. (2014). Schizophrenia: overview and treatment options. Pharmacy and Therapeutics, 39(9), 638.
Parker, K. L., Lamichhane, D., Caetano, M. S., & Narayanan, N. S. (2013). Executive dysfunction in Parkinson’s disease and timing deficits. Frontiers in integrative neuroscience, 7, 75.
Semkovska, M., Bédard, M. A., Godbout, L., Limoge, F., & Stip, E. (2004). Assessment of executive dysfunction during activities of daily living in schizophrenia. Schizophrenia research, 69(2-3), 289-300.
Tandon, R., Nasrallah, H. A., & Keshavan, M. S. (2010). Schizophrenia,“Just the Facts” 5. Treatment and prevention Past, present, and future. Schizophrenia research, 122(1-3), 1-23.
Teigset, C. M., Mohn, C., & Rund, B. R. (2020). Perinatal complications and executive dysfunction in early-onset schizophrenia. BMC psychiatry, 20(1), 1-12.
Ueoka, Y., Tomotake, M., Tanaka, T., Kaneda, Y., Taniguchi, K., Nakataki, M., & Ohmori, T. (2011). Quality of life and cognitive dysfunction in people with schizophrenia. Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry, 35(1), 53-59.