Skip to content

סמינריון- השפעת טכנולוגיה מסייעת על ילדים עם הפרעת קשב וריכוז

מחקר: השפעת טכנולוגיה מסייעת- עזרים שמיעתיים, על ילדים עם הפרעת קשב וריכוז

שם התלמידה:

ת.ז:

תאריך:

תוכן עניינים

מבוא. 3

סקירת ספרות: 5

הגדרת הפרעת ADHD. 5

מאפייני ילדים עם ADHD: חברתית, רגשית, לימודית.. 8

טכנולוגיה מסייעת מהי ?. 11

עזרי קריאה והשפעתם על ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. 12

שיטה. 15

ממצאים. 17

סיכום ומסקנות.. 22

מקורות.. 26

נספחים. 29

מבוא

מטרתה של עבודת מחקר זו היא לבחון את השפעתם של עזרי קריאה על יכולות הקריאה של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נפשית נוירו-התפתחותית, אשר בעלת השפעות על יכולותיו המנטליות של מי שלוקה בהפרעה. התופעה מאופיינת בקשיי קשב וקשיי ריכוז, היפראקטיביות וביצוע פעולות מבלי להתחשב בתוצאות האפשריות שלהן, וחוסר יכולת בוויסות ראוי של הרגשות. בדרך כלל מגדירים את ההפרעה כהפרעת קשב וריכוז כאשר התסמינים מופיעים לפני שהאדם הוא בן שתים-עשרה שנים, הם נוכחים במשך יותר משישה חודשים והם גורמים לבעיות בשתי מסגרות לפחות, כמו בית הספר, בית או פעילויות פנאי. אצל ילדים, בעיות קשב עלולות לגרום לביצועים ירודים בבית הספר. בנוסף לכך, להפרעה זו יש קשר להפרעות נפשיות אחרות והיא מקושרת עם התמכרויות שונות, כמו הימורים וסמים. למרות שתופעה זו מקושרת לקשיי קשב, אנשים רבים עם הפרעות קשב וריכוז יכולים לשמור על קשב ממושך במטלות ופעילויות אשר הם מגלים בהם עניין ומפיקים מהם הנאה (צ’סנר ואחרים, 2009).

טכנולוגיה מסייעת היא טכנולוגיה שנועדה לעזור לתלמידים עם לקויות למידה שונות, בין אם אלה ליקויים גופניים, דיסלקציה או בעיות קוגניטיביות. מטרתה העיקרית של הטכנולוגיה המסייעת היא לעזור לתלמידים לתפקד בתוך הכיתה. הטכנולוגיה המסייעת כוללת כל סוג של ציוד או מכשיר המסייע לתלמידים לפצות על ליקויי הלמידה שלהם. התלמידים אמנם לא מצליחים להתגבר כליל על לקויות הלמידה, אך עזרים אלה יכולים לסייע להם לנצל את נקודות החוזק שלהם ולמזער את חולשותיהם. ללא טכנולוגיה מסייעת, תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז עשויים למצוא את עצמם בעמדת נחיתות. ללא טכנולוגיה זו התלמידים הללו יתבקשו “להתאמץ יותר”, למרות שהם עושים מאמץ, שעשוי להיות כבר מעבר למה שצפוי או נחוץ לבני גילם, והם עלולים לפתח חרדה והערכה עצמית נמוכה הקשורה לקושי שלהם ללמוד (טמיר, 2012).

הספרות המחקרית מראה שהשימוש בעזרי קריאה עוזר רבות לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז. תלוי בסוג ההפרעה שאובחנה אצל התלמיד, ישנו צורך להתאים לו עזרים טכנולוגיים מתאימים, על מנת שהתלמיד יוכל להפיק את המירב מטכנולוגיה זו. מסיבה זו, ניתוח הלקות של התלמיד, והצרכים הסובייקטיביים שיש לו, הם חיוניים בכדי לתת לו את הטכנולוגיה המסייעת המתאימה. ניתוח צרכים צריך להתבצע על ידי אנשי מקצוע בתחום הרפואה והחינוך, בשיתוף עם ההורים. הניתוח מגדיר את קשיי התלמיד ומזהה את האסטרטגיות הטובות ביותר לפיצוי על קשיים אלו ומציעים תמיכה מיטבית (מקמל, בלאו, 2016).

ולכן שאלת המחקר היא כיצד משפיעים עזרי קריאה, כגון ספרי אודיו, על תפקודם של ילדים עם הפרעת ריכוז, המתקשים לקרוא בצורה רגילה ? בכדי לבדוק שאלת מחקר זו יבוצעו ראיונות חצי פתוחים עם מורות שמלמדות בכיתות שיש בהן תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, ומורות אלה משתמשות בעזרי קריאה במהלך הלמידה בכיתה.

סקירת ספרות:

הגדרת הפרעת ADHD

הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות היא הפרעה נוירו-התפתחותית פסיכיאטרית, שבה ישנן בעיות משמעותיות בתפקודים שונים, כמו יכולת שליטה בתשומת הלב, קושי בשליטה עצמית, וחוסר יכולת לווסת את הרגשות. לקויות אלה גורמות לקשיים במיקוד תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות אשר אינם מתאימים לגילו של האדם. התסמינים מופיעים בדרך כלל לפני שהאדם הוא בן שתים עשרה שנים, הם נוכחים יותר משישה חודשים, והם גורמים לבעיות בשתי מסגרות לפחות, כמו פעילויות בית ספר, בבית או בשעות הפנאי. אצל ילדים, בעיות בתשומת הלב והאימפולסיביות יכולות להוביל לביצועים אקדמיים ירודים (אל-דור, לשם, אלבוחר-הובנה ושנער-קסל, 2013).

למרות היותה ההפרעה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר שנחקרת ומאובחנת בילדים ובני נוער, הסיבה להפרעה זו ברוב המקרים אינה ידועה. לפי הערכות, גורמים גנטיים מהווים את גורם הסיכון הגדול ביותר ללקות בהפרעה. בתחילת המאה העשרים ההשערה הייתה שנזק מוחי קל הוא הגורם לסימפטומים שהציגו ילדים ומבוגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז. יחד עם זאת, בשנות השישים עלתה ביוקרת שלפיה לא ניתן לסווג כל ילד בעל התנהגויות אימפולסיביות, כילד בעל נזק מוחי קל, והיו מבקרים רבים שביקרו את הבדיקות הנפוצות בהערכת הנזק המוחי של הילד בעקבות הסימפטומים. הטענה הייתה שאפילו אם יש חוסר תפקוד נוירולוגי, זה עדיין לא מעיד על נזק מוחי. החוקרים החלו להבין שישנם ילדים שמציגים את הפרעות קשב וריכוז, מבלי שיש להם פגיעה טראומטית או זיהומית במוח (אל דור ואחרים, 2013; Mayes, & Rafalovich, 2008).

הפרעת קשב וריכוז, אבחונה, והטיפול בה נחשבו לשנויים במחלוקת מאז שנות השבעים. ישנן מחלוקות לגבי ההפרעה בין רופאים מאבחנים, מורים, וקובעי מדיניות. ההפרעה מאובחנת אצל 3-10% מהילדים, ושיעור זה דומה בכל שכבות האוכלוסייה, כאשר בוחנים את הרמה הסוציו-דמוגרפית. שיעור האבחון דומה בין המדינות ותלוי בעיקר באילו קריטריונים ומבחנים משתמשים. הפרעת קשב וריכוז מאובחנת כשלוש פעמים יותר בבנים מאשר בבנות. רוב האנשים שאובחנו כלוקים בהפרעה בילדות, ממשיכים לסבול מהסימפטומים בבגרות, ובין 2-5% מהבוגרים סובלים מהפרעה זו. אבחונה של הפרעה זו יכול להיות קשה להבדלה מהפרעות אחרות, כמו למשל לקות למידה לא מילולית, או הבדלה בינה לבין התנהגות נורמלית (אל-דור ואחרים, 2013; Mayes, & Rafalovich, 2008). רוב מערכות הבריאות רואות בהפרעת קשב וריכוז כהפרעה אמיתית, והוויכוח העיקרי בקהילה המדעית הוא איך לאבחן את המחלה  (Mayes, & Rafalovich, 2008).

אבחון הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים תלוי במספר קריטריונים. כדי להיות מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, צריכים להיות תסמינים של חוסר תשומת לב או שישה תסמינים או יותר של היפראקטיביות ואימפולסיביות. כדי להיות מאובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז, הילד צריך להראות תסמינים באופן רצוף במשך שישה חודשים לפחות, הוא צריך להתחיל להראות את הסימפטומים לפני גיל 12, להראות סימפטומים בשתי מסגרות לפחות, למשל בבית ובבית הספר, כדי לשלול את האפשרות שההתנהגות היא רק תגובה למורים מסוימים או לסביבה משפחתית, הילד צריך להראות סימנים לכך שהתנהגותו מקשה על חייו באופן משמעותי, ברמה החברתית, האקדמית או התעסוקתית, ובנוסף לכך התסמינים אינם רק חלק מהפרעה התפתחותית בגדילה או שלב קשה בחיים, ואינם נגרמים על ידי גורם חיצוני כלשה (מושבה ואמסלם, 2016).

אבחון הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים קשה יותר, מכיוון שיש מחלוקת בקהילה המדעית בשאלה אם התסמינים המשמשים לאבחון ילדים ובני נוער מתאימים גם למבוגרים. במקרים מסוימים, מבוגר עשוי להיות מאובחן בהפרעת קשב וריכוז אם יש לו חמישה או יותר מהתסמינים של חוסר תשומת לב, או חמישה או יותר מהתסמינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות, הזהים לקריטריונים לאבחון לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. כחלק מהאבחון של האדם הבוגר, המאבחן יבדוק את קיומם של תסמיני ההפרעה, אולם האדם הבוגר לא יאובחן כבעל ההפרעה אלא אם התסמינים היו קיימים גם בילדותו. גם אצל המבוגר ההתנהגות צריכה לגרום לשיבוש מהלך חייו התקין במסגרות שונות, המסגרת החברתית התעסוקתית והמשפחתית (מושבה ואמסלם, 2016).

האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי מגדיר שלושה תתי סוגים של הפרעת הקשב והריכוז, הפרעה שמאופיינת בעיקרה בחוסר קשב (ADHD-PI), הפרעה שמאופיינת בעיקרה בהיפראקטיביות ואימפולסיביות (ADHD-PH) והפרעה שמאופיינת בעיקרה בשילוב של חוסר קשב והיפראקטיביות -אימפולסיביות (ADHD-C). מערכת הסיווג של תתי הסוגים של ההפרעה משמשת רבות את המאבחנים והחוקרים, אולם בפועל המאבחנים של הפרעות קשב ולמידה מתקשים להבדיל בין תתי הסוגים השונים של ההפרעה, וברבים מהמקרים, מסווגים את כל שלושת תתי הסוגים תחת אותה קטגוריה של הפרעת קשב וריכוז. הקלינאים מעוניינים בעיקר לדעת אם ישנם דפוסים של תחלואה נלוות להפרעה, והאם יעילות הטיפול משתנה לפי תתי הסוגים השונים של ההפרעה. הספרות המחקרית מעידה על כך שילדים עם הפרעה שעיקרה היפראקטיביות ואימפולסיביות (ADHD-PH), והפרעה המאופיינת בשילוב קשב והיפראקטיביות (ADHD-C), נמצאים בסיכון גבוה יותר לבעיות התנהגות, ואילו ילדים הסובלים מהפרעה שעיקרה בחוסר קשב  (ADHD-PI), נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקויות למידה, חרדות ודיכאון (Drtilkova, & Fiala, 2016).

ניתן לסווג את הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז לשני סוגים של בעיות התנהגות: חוסר תשומת לב, והיפראקטיביות ואימפולסיביות. לרוב האנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ישנן בעיות שנכללות בשתי הקטגוריות הללו, אך זה לא תמיד המקרה. לדוגמה, ישנם אנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, שיכולים לסבול רק מיכולת קשב ירודה, או רק מהיפראקטיביות או אימפולסיביות. תסמינים של הפרעה זו מתחילים בגיל שש עד שתיים עשרה, והאבחון שלהם נמשך יותר משישה חודשים בדרך כלל. אצל ילדים בגיל בית הספר, חוסר תשומת לב לעתים קרובות יגרום לביצועים אקדמיים ירודים. למרות שהפרעה זו מורידה מיכולתו של הילד, במיוחד בחברה המודרנית, יש דרכים להתמודד עם ההפרעה, ילדים רבים יכולים להשיג קשב טוב במשימות שהם מוצאים בהם עניין (אל-דור ואחרים, 2013).

כאשר מדובר בהפרעת קשב בלבד, הסימפטומים העיקריים הם, טווח קשב קצר ומוסח בקלות, ביצוע טעויות רשלניות, למשל בעבודות בית ספר, נטייה לשכוח או לאבד דברים, אי יכולת לדבוק במשימות מייגעות או גוזלות זמן, חוסר יכולת להקשיב או לבצע הוראות, נטייה לבצע פעילות או משימה בעלי אופי דינמי, קושי בארגון משימות (אל-דור ואחרים, 2013).

כאשר מדובר בהפרעת היפראקטיביות ואימפולסיביות הסימפטומים העיקריים הם, אי יכולת לשבת בשקט, במיוחד בסביבה רגועה או שקטה, עיסוק בדברים שונים ללא הרף, אי יכולת להתרכז במשימות, תנועה פיזית מוגזמת, דיבור מוגזם, אי יכולת לחכות בסבלנות, התנהגות ללא חשיבה מוקדמת, הפרעה לשיחות של אחרים, תחושת סכנה מועטה או לא קיימת כלל (אל-דור ואחרים, 2013).

המלצות הטיפול בהפרעה משתנות ממדינה למדינה, ויכולים להיות שינויים באורח חיים, או מתן תרופות. ארגוני בריאות ממליצים על מתן תרופות כטיפול ראשון בילדים שיש להם תסמינים חמורים, ויש לשקול טיפול תרופתי בילדים עם תסמינים מתונים שמסרבים או מתקשים לשפר את המצב שלהם אפילו עם שינויי התנהגות. ישנן המלצות להשתמש בשילוב של תרופות וטיפול התנהגותי יחד כטיפול משולב. טיפול תרופתי אינו מומלץ כטיפול ראשון בילדים בגיל הרך. טיפול תרופתי הוא יעיל לתקופה של עד 14 חודשים, יחד עם זאת, היעילות ארוכת הטווח של התרופות אינה ברורה. מתבגרים ומבוגרים נוטים לפתח מיומנויות התמודדות והתנהגויות שמפצות על כל הליקויים שלהם או על כמה מהם (מושבה ואמסלם, 2016).

פעילות ספורטיבית או פעילות פיזית כלשהי יכולים לעזור לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז להתמודד עם מטלות שונות, שאחרת הם לא היו מסוגלים להתמודד איתם. אחת הסיבות הברורות לשיפור שחל אצל ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז עקב פעילות גופנית היא האפשרות לפרוק את האנרגיות האצורות בהם בצורה מקובלת ונורמטיבית. ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז נתונים בהרבה מקרים למצבי רוח משתנים. כעס או אפילו התרגשות מוגברת עשויים להחמיר בעיות הקשורות להפרעת קשב וריכוז, כמו למשל לגרום לחוסר מנוחה, לכן סיבה נוספת להטבה מפעילות גופנית אצלם קשורה בשחרור הורמונים (אנדורפינים) שגורמים לתחושות רגיעה ומשפרים את מצב הרוח (דובנוב-רז וקונסטנטיני, 2012).

מאפייני ילדים עם ADHD: חברתית, רגשית, לימודית

הפרעת קשב / היפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה כרונית שמשפיעה על היבטים רבים בחייו של הילד, כולל בתחום האקדמי, בתחום המיומנויות החברתיות ובתחום הרגשי. בעוד שההשערה בעבר הייתה שילדים מתגברים בסופו של דבר על ההפרעה בבגרותם, מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי חלק גדול מהילדים בעלי ההפרעה ממשיכים להראות תסמינים משמעותיים של ההפרעה גם בבגרות. בעקבות ההשפעה על תחומים רבים אלה, ובמיוחד כאשר ישנו שילוב שלהם, ילדים עם ההפרעה נמצאים בסיכון גבוה יותר להשפעות שליליות בטווח הארוך יותר, כגון השכלה נמוכה ובעיות בתעסוקה. שיקול חשוב בטיפול יעיל בהפרעות קשב וריכוז הוא כיצד ההפרעה משפיעה על חיי היומיום של ילדים, צעירים ומשפחותיהם. להלן נסקור את תחומי ההשפעה של ההפרעה, ואת המאפיינים בכל תחום (עינת, 2015).

מאפיינים חברתיים:

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מאופיינים בהתנהגות חברתית שלעתים קרובות נתפסת כאימפולסיבית, לא מאורגנת, תוקפנית, רגישה יתר על המידה, אינטנסיבית, רגשית או מפריעה. האינטראקציות החברתיות שלהם עם אחרים בסביבתם החברתית, עם ההורים, אחים, מורים, וכן הלאה, לרוב מלאות באי הבנה ותקשורת שגויה. לילדים הסובלים מהפרעה זו יש יכולת ירודה של וויסות עצמי של פעולותיהם ותגובותיהם כלפי אחרים, וזה יכול לגרום למערכות היחסים שלהם להיות מתוחות ושבריריות מדי (צ’סנר, ואחרים, 2009).

העובדה שילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים במצבים חברתיים, היא ידועה ומבוססת במחקרי העבר והיא נחקרה רבות, וזאת בשל החשיבות שישנה ליכולתו החברתית של הילד בחייו. אינטראקציה יעילה עם בני גילם ובוגרים היא אחד ההיבטים החשובים ביותר בהתפתחותו החברתית של הילד, ובכל זאת רוב הילדים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים בלבנות מערכות יחסים תקינות עם עמיתיהם.  כדי לקיים אינטראקציה חברתית תקינה עם ילדים אחרים, הילד צריך להיות קשוב, אחראי ומסוגל לשלוט בהתנהגויות אימפולסיביות (מקמל, בלאו, 2016). ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הם לעתים קרובות בלתי קשובים וחסרי שליטה בדחפים שלהם. מכיוון שהפרעת קשב לעתים קרובות לא מוכרת על ידי אנשים אחרים, ההתנהגות של בעל הלקות נראית כבלתי הולמת מבחינה חברתית, והיא לרוב מיוחסת לסיבות אחרות. כלומר, לעיתים קרובות אנשים תופסים את ההתנהגויות הללו ואת האדם שמבצע אותם כגסות, שהתלמיד מרוכז בעצמו, חסר אחריות, עצלן, ועוד שלל תכונות שליליות אחרות. עם הזמן תוויות שליליות כאלה מובילות לדחייה חברתית של הילד הסובל מ- ADHD. דחייה חברתית גורמת לכאב רגשי בחייהם של רבים מהילדים והמבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, והיא יכולה להוביל להערכה עצמית נמוכה לטווח ארוך (צ’סנר, ואחרים, 2009).

חינוך אנשים הסובבים את הילד בעל הפרעת קשב וריכוז, יכולה לעזור מאוד בקבלתו מבחינה חברתית, ובהפחתת האשמה שמטילים עליו בשל התנהגות חברתית לא ראויה (ברנט, 2015). בנוסף לכך, האדם הסובל מהפרעות קשב וריכוז צריך לשאוף ולשפר את המיומנויות החברתיות שלו, מה שיקבל עליו ועל הסביבה שלו. עם הערכה נאותה, טיפול וחינוך, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז יכולים ללמוד לקיים אינטראקציה עם אחרים באופן המשפר את חייהם (צ’סנר, ואחרים, 2009).

מאפיינים רגשיים:

ידוע זה מכבר בספרות המחקר כי הפרעה רגשית היא שכיחה בקרב ילדים ואנשים הסובלים מהפרעות עצביות, כולל הפרעת קשב וריכוז (ברנט, 2015). במחקרים המוקדמים על הפרעות קשב וריכוז כמשקפות ‘נזק מוחי מינימלי’, הפרעת הרגש הוצבה במיקום גבוה בסדר העדיפויות של התסמינים של ההפרעה שבהם צריך לטפל, למען איכות חייו של הילד. במחקרים ואבחונים יותר עדכניים הפכו התסמינים הרגשיים למאפיין קשור ולא לקריטריון אבחוני של הפרעות קשב וריכוז. העניין בחקר הפרעות הרגש בהפרעת קשב וריכוז נוגע גם לעובדה שהפרעת הרגש באופן ספציפי יכולה להיגרם גם מהפרעות אחרות, ויכולה להיות חפיפה, ולכן חשוב להבין את המקור של ההפרעות הרגשיות (בוחנר, 2013).

ובכן ראינו שהיכולת הרגשית של הילד הלוקה בהפרעת קשב היא חשובה, ולכן חשובה גם ההגדרה שלה. בהתאם למחקרי העבר ההפרעה הרגשית היא אי יכולת של הילד לווסת את רגשותיו באופן ראוי. ויסות הרגש מוגדר כיכולת של הפרט לשנות מצב רגשי שבו הוא נתון, כדי לקדם התנהגויות מסתגלות ומוכוונות מטרה, או לשם פתרון של בעיות וקונפליקטים (כצנלסון, וברנט, 2017). תהליך זה כולל את התהליכים המאפשרים לילד לבחור, לשנות ולהעריך גירויים חיצוניים המעוררים אותו רגשית. תהליכים אלה מעוררים תגובות התנהגותיות ופיזיולוגיות הניתנות לוויסות בהתאם למטרות של האדם. הפרעת הרגשות מתרחשת כאשר נפגעים תהליכי הוויסות האלה, מה שמוביל להתנהגות שיכולה להיות נוגדת לאינטרסים של האדם (בוחנר, 2013).

מעבר לעובדה שלילדים עם הפרעת קשב וריכוז ישנה חוסר יכולת לוויסות רגשות, יש להם מאפיין נוסף שקשור לפן הרגשי, והוא רגישות יתר. לילדים עם ADHD יש תגובות רגשיות חזקות, לגירויים שיכולים להיתפס אצל ילדים אחרים כחוויה נורמלית. רגישות יתר לגירויים חיצוניים יכולה להיות במצבים חיוביים ושליליים כאחד.  תגובת היתר מבחינה רגשית לגירויים חיצוניים הולכת יד ביד עם רגישות גופנית למגע צלילים ואור וכדומה, שקיימת גם היא אצל ילדים אלה. בנוסף לכך, המחקרים רואים ברגישות יתר אצל ילדים עם ADHD, הן פיזית והן רגשית, כמצב של קו מורדבידיות (תחלואה נלווית).  יתרה מכך, רגישות היתר אצל ילדים אלה יכולה להיות חופפת גם לתחומים אחרים, כמו למשל התחום החברתי. כך למשל ילדים עם רגישות יתר יכולים לפתח קומורבידיות של דיספוריה רגישה לדחייה (Rejection sensitive dysphoria). דיספוריה רגישה לדחייה היא רגישות וכאב רגשי קיצוניים הנובעים ממקרים שבהם האדם נדחה או נמתחת עליו ביקורת על ידי אנשים חשובים בחייו. דבר זה עשוי להתבטא גם בתחושה של כישלון, האם מרגיש שהוא לא עומד בסטנדרטים הגבוהים או הציפיות של סביבתו (כצנלסון, וברנט, 2017).

מאפיינים אקדמיים:

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מראים הישג אקדמיים נמוכים משמעותית, ובעיות חינוכיות. מבחינת ליקויים גופניים, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז הם בעלי מאפיין של מנת משכל נמוכה יותר מאשר שאר התלמידים. בנוסף לכך, ילדים אלה משיגים ציונים נמוכים משמעותית משאר התלמידים. מבחינת ההשתתפות בכיתה, ילדים אלה נוטים להשתתף פחות בצורה משמעותית מאוד משאר התלמידים, נוטים לצרוך יותר שיעורי עזר ועזרה של מורים פרטיים, ונוטים להיות מושעים או מגורשים מבית הספר בצורה כרונית בעקבות עבירות משמעת (אבישר, 2010).

אולם ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז מראים סימנים להפרעה עוד לפני שהם מגיעים לגיל של בית הספר. אבל בבית הספר ההפרעה מתחילה לבלוט, כאשר הם מתקשים לעמוד בציפיות שישנם לילדים בגילם בכיתה, ולרוב בשלב זה הם מופנים לאבחון מקצועי. הפרעות קשב וריכוז היא אחת ההפרעות הראשונות שנחשדות כאשר הישגיו האקדמיים של התלמיד הם ירודים. סימפטומים של ילד שלא מקשיב בשיעור בצורה שקטה כמו שאר התלמידים, שמתפרץ בשיעור ללא רשות, שלא עושה שיעורי בית בצורה כרונית, ולעתים רבות נראה שהוא חולם במהלך השיעורים, הם מאפיינים אקדמיים המעידים על הפרעת קשב וריכוז (מנור, 2013).

יחד עם זאת ישנן ראיות סותרות בספרות המחקר בשאלה האם המאפיינים האקדמיים והחינוכיים של הסוגים השונים של הפרעת הקשב והריכוז הם דומים, כמו למשל המאפיינים האקדמיים של ADHD-I שונים באופן מהותי ממאפייני ADHD-C. ישנם מחקרים שלא מצאו תוצאות שונות מבחינת הישגים אקדמיים, שימוש בשירותי עזר וביצועים במהל השיעורים, בין הסוגים השונים של ההפרעה. עם זאת, ישנם ראיות שמעידות שדווקא כן מצאו הבדלים במאפיינים האקדמיים של סוגים שונים של הפרעת הקשב והריכוז (Adams, Derefinko, Milich, & Fillmore, 2008).

טכנולוגיה מסייעת מהי ?

טכנולוגיה מסייעת היא טכנולוגיה שנועדה לעזור לתלמידים עם סוגים שונים של מוגבלויות, במהלך הלימודים, וזאת החל מבעיות קוגניטיביות ועד לקות גופנית. בפרק זה נתמקד בטכנולוגיה מסייעת שנועדה לתלמידים עם לקויות למידה, והפרעת קשב וריכוז. השימוש בטכנולוגיה מסייעת להעצמת הלמידה הוא גישה יעילה עבור תלמידים רבים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. בנוסף, מחקרים בנושא מראים שתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז לרוב חווים הצלחה רבה יותר בלימודיהם כאשר הם מורשים להשתמש ביכולות שלהם, בשילוב עם טכנולוגיה מסייעת, כדי להתגבר על המוגבלויות שלהם (משגב, רוזן, וישראל, 2018).

אכן המחקרים מראים שטכנולוגיה מסייעת יכולה לעזור לתלמידים עם לקויות למידה, אולם נשאלת השאלה מהי בדיוק טכנולוגיה זו. טכנולוגיה מסייעת לתלמידים עם לקויות למידה מוגדרת ככל מכשיר, ציוד או מערכת, העוזרים לעקוף או לפצות על ליקויי הלמידה הספציפיים של התלמיד. במהלך העשורים האחרונים, מספר מחקרים הוכיחו את יעילות טכנולוגיה זו בקרב תלמידים עם לקויות למידה, אך חשוב להבין שטכנולוגיה זו אינה מרפאת או מבטלת את קשיי הלמידה, אך היא יכולה לעזור לתלמיד להגיע לפוטנציאל המלא שלו, מכיוון שהיא מאפשרת לו לנצל את נקודות החוזק שלו, ולהתגבר על קשייו. כך לדוגמה, תלמיד המתקשה בקריאה אך בעל כישורי הקשבה טובים, עשוי להפיק תועלת מהאזנה לספרי שמע, במקום לקרוא אותם (מקמל, בלאו, 2016).

באופן כללי, טכנולוגיה מסייעת מפצה על ליקויים בכישורי התלמיד הבסיסיים, אשר נמצאים אצל כל תלמיד רגיל. עם זאת, השימוש בטכנולוגיה מסייעת אין משמעותו שהתלמיד לא יכול גם לקבל הדרכה מתקנת ומכווינה מהמורה, שמטרתה גם היא להקל על ליקוייו של התלמיד. מחקרים הראו כי טכנולוגיה מסייעת יכולה להיות יעילה יותר בהפחתת ליקויים מסוימים, יותר מאשר אחרים, כמו למשל ליקויי קריאה (שריבר, 2018).

הטכנולוגיה המסייעת יכולה להגביר את ההסתמכות העצמית של הילד על עצמו, ולהגביר את תחושת העצמאות שלו. תלמידים המתקשים בבית הספר לרוב תלויים יתר על המידה בהורים, אחים, חברים ומורים לקבלת עזרה במשימות. באמצעות הטכנולוגיה המסייעת, התלמידים יכולים לחוות הצלחה באופן עצמאי, מה שתורם לביטחון העצמי שלהם (דוד, 2013).

עזרי קריאה והשפעתם על ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD

תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז מתלוננים בדרך כלל שהם קוראים קטעים של טקסט, אולם הם מתקשים לזכור את מה שהם קראו, או על מה היה הנושא של הטקסט. קושי לזכור את מה שנקרא נגרם לרוב בגלל ליקויים בתפקוד הביצועי – חוסר היכולת להחזיק מידע מפתח בזיכרון העבודה. זו הסיבה שהורים רבים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז מקצים לילדם לא יותר ממשימה אחת או שתיים בכל פעם. בכיתה, תלמידים שאינם יכולים לזכור יותר משניים או שלוש עובדות לאחר קריאת דף, צריכים לרשום הערות או להדגיש מידע מפתח בטקסט (Sexton, Gelhorn, Bell, & Classi, 2011).

בעוד שמחקרים מראים שטיפול בהפרעות קשב וריכוז הוא חשוב לשיפור מיומנויות הקריאה, ישנן אסטרטגיות ועזרים טכנולוגיים אחרים שיכולים לסייע לתלמידים אלה לשפר את אוריינות הלמידה שלהם. עבור תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז שמתקשים לקרוא טקסט, טכנולוגיה יכולה להיות עזרה חשובה מאוד. ספר שמע (audio book), למשל, מאפשר לתלמידים אלה לחוות סיפור שאולי לא זמין להם באותה רמה ואיכות באמצעות ספר מסורתי. כלים אלה (Assistive Technology) לקריאה הם לא יקרים וקלים ליישום. אבל עם כל כך הרבה כלים בחוץ, לא תמיד קל לדעת באילו כלים להשתמש (Sonne, Marshall, Obel, Thomsen, & Grønbæk, 2016).

ישנן כמה טכנולוגיות לסיוע בקריאה, להלן כמה מהכלים המועילים ביותר. טקסט לדיבור (TTS), מאפשר לראות טקסט ולשמוע אותו נקרא בקול רם בו זמנית. כדי להשתמש בכלי זה, התלמיד לוחץ על המילים או מסמן אותן, והמילים נקראות על ידי קול שנוצר על ידי המחשב. ניתן להשתמש בטקסט לדיבור כדי לקרוא ספרים, מיילים, דפי אינטרנט וכל טקסט דיגיטלי. ניתן להשתמש בכלי זה גם כדי להמיר קבצי טקסט לקבצי שמע (Grunér, Östberg, & Hedenius, 2017).

מחקר אחד בדק אם ההשפעה המפצה של טכנולוגיית טקסט לדיבור (TTS) על הבנת הנקרא וקצב הקריאה בקרב תלמידים עם לקות קריאה המושפעת מבעיות חוסר תשומת לב והיפראקטיביות, ובחן האם ההשפעה של טכנולוגיה זו יכולה למתן תסמינים כאלה. המשתתפים חולקו באקראי לאחד משני התנאים הניסויים: קבוצה אחת האזינה לטקסט עם טכנולוגיית טקסט לדיבור, וקבוצה שנייה קראה את הטקסט בלי הטכנולוגיה. לאחר מכן הוחלפו התנאים. תסמיני חוסר תשומת לב והיפראקטיביות הוערכו בעזרת שאלון חוזקות וקשיים (SDQ). נמצא כי השימוש בטכנולוגיית טקסט לדיבור השפיע לטובה על איכות הקריאה בשתי קבוצות הכיתה, גם הקבוצה שהייתה בעלת הפרעת קשב וריכוז, וגם הקבוצה שהייתה ללא הפרעת קשב וריכוז. ולכן מסקנת המחקר היא שטכנולוגית עזר זו יכולה להועיל לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז ויש ליישם אותה בטיפול בהפרעה זו, והיא גם עוזרת לתלמידים רגילים אך לא באותה מידה כמו התלמידים עם הפרעת קשב וריכוז (Grunér, Östberg, & Hedenius, 2017).

טכנולוגיה נוספת היא ספר שמע (audio book). ספרי שמע דיגיטליים מאפשרים לשמוע ספרים שנקראים בקול רם. יש אנשים שאוהבים לשמוע את הקריאה יחד עם הספר כדי שיוכלו לראות את המילים בו זמנית. ספרי שמע נקראים על ידי קולות אנושיים. ספרי שמע דיגיטליים נוצרים בעזרת טקסט לדיבור ומשתמשים בקולות שמאוחסנים על ידי מחשב. מחקר אחד שבדק את הנושא מצא שילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים להבין קשרים סיבתיים ותוכניות יעד במסגרת סיפורים שהם קוראים בצורה רגילה. המחקר בדק הבדלים הקבוצתיים בקריאה ושמיעת סיפורים מספרי אודיו בילדים בגילאי 7-9 עם וללא הפרעות קשב וריכוז, כולל ליקויי הליבה של הפרעות קשב וריכוז, כלומר, חוסר תשומת לב, בעיות זיכרון, וכן מדדים של עיבוד פונולוגי ויכולות ורבליות. נמצא שילדים עם הפרעת קשב וריכוז ששומעים ספרי אודיו, מראים פחות סימנים של הפרעות קשב, ועיבוד פונולוגי טוב יותר, בהשוואה למקרה שבו הם קוראים את הספר בעצמם (Flory, Milich, Lorch, Hayden, Strange, & Welsh, 2007).

שיטה

נושא העבודה

השפעת טכנולוגיה מסייעת- עזרי קריאה, על ילדים עם הפרעת קשב וריכוז

שאלת המחקר

כיצד משפיעים עזרי קריאה, כגון ספרי אודיו, על תפקודם של ילדים עם הפרעת ריכוז, המתקשים לקרוא בצורה רגילה ?

שיטת המחקר

המחקר הוא מחקר איכותני אשר יתבסס על ראיונות חצי מובנים. לאחר ביצוע הראיונות יבוצע ניתוח תימטי של ממצאי המחקר.

רציונל המחקר

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נפוצה יחסית בקרב תלמידים, במדינות שונות, והיא יכולה להוות מחסום עיקר בפני ההצלחה של התלמידים בבית הספר, ולכן ישנה חשיבות לחקור אמצעים שונים שיכולים לעזור לתלמידים אלה להצליח בלימודים. בנוסף לכך, בשנים האחרונות שינה התקדמות טכנולוגית מהירה, והתקדמות זו מתרחשת גם בתחום של טכנולוגיה מסייעת לתלמידים, ולכן המחקר יבדוק את השפעתם של חידושים טכנולוגיים אלה.

אוכלוסיית המחקר:

המחקר הנוכחי נערך בקרב 5 מורות המלמדות בבתי ספר ערביים בישראל בגילאי 20-60. המורות נבחרו בצורה אקראית על מנת לא להטות את תוצאות המחקר. כל המורות שהשתתפו במחקר, יש להם תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז שלומדים בכיתתם.

השאלונים חולקו לכ-5 מורים ממקצועות שונים המלמדים בבתי ספר במגזר בארץ.

מס’ ראיוןכינוי מרואייןגילוותקמגדרהשכלה
1ע’5028נקבהתואר שני
2ס’288נקבהB.A
3מ’3313נקבהאקדמית
4נ’3211נקבהתואר שני
5ל’3918נקבהתואר שני

מהלך המחקר

החוקרת קיימה ראיונות עומק חצי מובנים עם 5 מורות. בכל בית ספר ,נדגמו אקראית המורות. הראיונות נקבעו בהתאם לזמן ולמקום המרואיינים. כל מורה רואיין בנפרד. המרואיינים יכלו לבחור את המקום הנוח להם להתראיין אם זה בפגישה או בטלפון. זמן הריאיון המשוער בין 20 לבין 30 דקות, בהתאם לטווח הקשב ושיתוף הפעולה של המרואיין. בתחילת הריאיון יינתן למרואיינים רקע על המחקר והמסגרת בו הוא נעשה. יאמר לנבדקים כי הזכות להפסיק את הריאיון שמורה להם בכל עת. וכי ניתן לבצע הפסקות במידת הצורך. המרואיינים אינם מחויבים לענות על אף שאלה אם אינם מרגישים איתה נוח. המרואיינים יתבקשו לענות על כל השאלות באופן המפורט והכנה ביותר, מכיוון שהדבר יסייע בידי החוקרת בתהליך ניתוח התוכן. הראיונות נערכו באווירה נעימה ומכובדת תוך התחשבות בצורכי המרואיין.

ממצאים

במחקר הנוכחי ביקשנו לבדוק מהי ההשפעה של עזרי קריאה, על יכולת הקריאה של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז. לצורך ניתוח הממצאים במחקר, רואיינו חמישה מורים המלמדים תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, מבתי ספר שונים ברחבי הארץ. בניתוח הממצאים נמצאו תמות מרכזיות שחוזרות על עצמם במהלך הראיונות עם המורים:

1. שימוש בעזרי קריאה כדרך העברת מידע לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז-

מהראיונות עולה תמה שבה המורים נוטים להשתמש עזרי קריאה כדרך טובה של העברת מידע לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז, כמו קריאה עם קול במחשב וספרים דיגיטליים לדוגמה.

המורה ע’:

” כן אני משתמשת בקריאה עם קול דרך המחשב, כי אני מרגישה שזה דרך יעילה מאוד שהתלמידים עם הפרעות קשב קולטים את החומר, ולומדים יותר מהר.”

המורה ס’:

” אני משתמשת בספרי אודיו ללמידים עם הפרעות קשב, בדרך הזאת הם סופגים את המידע בצורה יותר טוב, והם לא שוכחים אותו”

המורה מ’:

אם אני משווה את ספרי האודיו למשל, לקריאה רגילה, התלמידים שיש להם הפרעת קשב, הם הרבה יותר נוח להם בספרי אודיו, הם מרגישים שזה פחות מאמץ בשבילם, והם קולטים את החומר יותר טוב.”

מהדברים של המורות עולה שהן משתמשות בעזרי קריאה כי הן מרגישות שעזרים אלה עוזרים לתלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז להתגבר על הקושי שלהם בקריאה, התלמידים מרגישים שהם קולטים יותר טוב את החומר ומבינים אותו יותר טוב, וזה נשמר להם בזיכרון לאחר הקריאה, וזאת בהשוואה לקריאה רגילה. בגדול, המורות מרגישות שעזרים טכנולוגיים אלה עוזרים להן להעביר את המידע ביתר קלות, הן רוצות להעביר את המידע ביתר קלות לתלמידים המתקשים, וזאת בניגוד לתלמידים הרגילים, שאצלם העברת המידע דרך הקריאה היא יותר קלה.

2. שימוש בעזרי קריאה מעורר עניין אצל תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז-

המורות מעידות על כך שכאשר הן משתמשות בעזרי קריאה, הדבר מעורר את העניין אצל תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, והם אוהבים ללמוד ולקרוא בדרך הזו, וזאת מעבר להטבות של הבנה יותר טובה וקריאה משופרת שנגרמים בגלל עזרי הקריאה.

המורה נ’:

” התלמידים חושבים שעזרי קריאה זה יותר מעניין, מעורר השראה, יותר מתקדם ומודרני.”

המורה מ:

” אני יכולה להגיד לך שתלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז חושבים שעזרי קריאה הם הרבה יותר מעניינים מקריאה רגילה, הם אוהבים לשמוע ספרי אודיו, הם אוהבים את הטכנולוגיה הזו.”

המורה ל’:

” אני בהחלט מרגישה הבדל בין הקריאה הרגילה לבין הקריאה באמצעות ספרי אודיו למשל, התלמידים אוהבים את זה מאוד, לא רק שזה עוזר להם להבין את הטקסט ולזכור אותו, אלא שזה מקצר להם זמן, והם עוברים על החומר בצורה יותר מהירה כך”

מהדברים של המורות עולה שהתלמידים, במיוחד התלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, רואים בטכנולוגיות של עזרי קריאה כדבר מעניין וחיובי, ולכן זה תורם עוד יותר להצלחתם של טכנולוגיות אלה. עצם העובדה שמדובר במשהו חדש שמכניסים לכיתה, מעורר עניין אצל התלמידים האלה, במיוחד אצל התלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, כי מבחינתם של תלמידים אלה דרך הקריאה הרגילה היא גם ככה קשה בעבורם, ולכן הם רק יכולים להרוויח מהעניין.

3. שימוש תכוף בעזרי קריאה-

שימוש בתכיפות גבוה בעזרי קריאה על ידי המורות בכיתה, במיוחד בעזרי קריאה שאליהם הם כבר התרגלו, והאמצעים שהן מרגישות שעוזרות לתלמידים.

המורה ל’:

“…אני מרבה להשתמש בעזרי קריאה, למשל אצלי בכיתה התלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז התרגלו להשתמש באמצעים אופטיים כדי לקרוא וזה עוזר להם הרבה”

המורה ע’:

” כן אני תמיד משתמשת בעזרי קריאה במקצוע ההוראה שלי, בעיקר במה שאני כבר רגילה ומכירה, ומה שבאמת עוזר”

המורה ס’:

” הטכנולוגיה בימינו דבר מאוד חיוני …. אני מאמינה שגם עזרי קריאה הפכו להיות כבר חלק בלתי נפרד מהכיתה ומהשיעור שלי, אני משתמשת בזה הרבה בשיעור”

מהדברים של המורות עולה שהן מרבות להשתמש בעזרי קריאה בכיתה שלהם, בגלל שהן מאמינות שזה עוזר בלימוד, וגם בגלל שהן התרגלו אליהם, או שהתלמידים התרגלו לעזרי קריאה אלה. השימוש התכוף מעיד על יעילות השימוש בטכנולוגיה זו, והעובדה שהיא יותר טובה אם משווים אותה לקריאה רגילה ללא עזרים.

4. השימוש בעזרי קריאה גורם להעלאת המוטיבציה אצל התלמידים-

לפי דבריהם של המורות, בגלל שהן משתמשות בעזרי קריאה, המוטיבציה של התלמידים בלימודים מתגברת, ובמיוחד אצל התלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז.

המורה ע’:

” כן זה מאוד משפיע אשר השימוש בעזרי קריאה גורם בהעלאת המוטיבציה אצל התלמידים בגלל שיש גיוון בדרכי ההוראה והלמידה…”

המורה ס’:

” בגלל השימוש באמצעים מגוונים, אמצעים אופטיים לקריאה, ספרי אודיו, התלמידים נמשכים יותר לשיעור ומרוכזים יותר דבר זה מעלה את המוטיבציה שלהם ללמוד.”

המורה נ:

” התלמידים של היום מחוברים יותר לטכנולוגיה וכל דרך קריאה חדשנית מעניינת אותם, יותר מאשר הקריאה המסורתית.”

מהדברים של המורות עולה שהמוטיבציה של התלמידים עולה בעקבות השימוש בעזרי קריאה, בין אם אלה עזרים אופטיים לקריאה והבנה פונולוגית, או שימוש בספרי אודיו למשל. הסיבה לכך היא שקודם כל השימוש באמצעי קריאה חדש מעורר את הסקרנות של התלמידים ויש להם משיכה טבעית לכלים טכנולוגיים חדישים, ולכן המוטיבציה שלהם עולה, וגם בגלל שהשימוש בעזרי קריאה מעלה את היכולת הלימודית של התלמידים, מה שגם מגביר את המוטיבציה של התלמידים בכיתה.

5. עם עזרי קריאה הלמידה הופכת ליותר מאתגרת, מה שמעלה את הישגי התלמידים עם הפרעת קשב וריכוז-

השימוש בעזרי קריאה בשיעור עוזר לאתגר את התלמידים, מה שמוביל להשתתפות והיענות יותר גבוה בשיעורים, ולכן זה גם מעלה את הישגיהם של התלמידים.

המורה ע’:

” כאשר משתמשים בעזרי קריאה בהוראה זה עוזר להנאת והענות התלמידים בתהליך הלמידה וגם מאתגר התלמידים…”

המורה נ’:

..עזרי הקריאה יותר מעניינים ומעוררי אתגר, וגורמים לעלייה בהישגים של תלמידים עם הפרעת קשב”

המורה ע’:

” דרך עזרי הקריאה ניתן לפתור את בעיות הקריאה של התלמידים בעלי הפרעת הקשב בצורה מוחשית וטובה יותר, וזה בהכרח מוביל להישגים טובים יותר בלימודים”

מהדברים של המורות אנו רואים שעזרי הקריאה הופכים את הלמידה ליותר מאתגרת בעבור התלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, כאשר התלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז קוראים בצורה רגילה, הם מתקשים להבין את החומר או לזכור אותו, ולכן הם מאבדים עניין או תחושה של אתגר, עזרי הקריאה עוזרים להכניס את התלמידים האלה לעניינים, והחומר הופך להיות רלוונטי בפניהם, ולכן האתגר והעניין שלהם בחומר הנלמד עולה, ובהתאם לכך גם ההישגים הלימודיים שלהם עולים.

6. בעקבות השימוש בעזרי קריאה החומר הופך לנגיש וזמין יותר עבור תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז-

החומר הלימודי שעומד לרשותם של התלמידים הופך להיות הרבה יותר נגיש וזמין בעקבות השימוש בעזרי קריאה, מה שנותן עזרה חשובה לתלמידים, ועוזר להעלות את ההישגים שלהם בלימודים.

המורה ע’:

” החומר הנלמד מגיע לתלמידים בצורה יותר ברורה ומהירה יותר, כאשר הם משתמשים בעזרי קריאה.”

המורה ס’:

” … עם עזרי קריאה חומר הלמידה נהיה נגיש וזמין תמיד לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז.”

המורה מ’:

“… קיימים מקרים בהם תלמידים שאין להם גישה ממשית לחומר שבטקסטים בגלל בעיית הפרעת הקשב והריכוז, והטכנולוגיה של עזרי קריאה משנה את המצב הזה לחלוטין, הטקסט הופך להיות זמין בפניהם, וזה גם משפיע מאוד על ההישגים והציונים שלהם.”

לפי דבריהן של המורות ישנו יתרון חשוב של שילוב עזרי קריאה בהוראה, לתלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז. הטכנולוגיה הופכת את החומר הלימודי להרבה יותר זמין בעבור התלמידים האלה, בהשוואה למצב שבו לא נעשה שימוש בטכנולוגיות אלה, הזמינות של החומר הלימודי היא יותר גבוה. תלמיד בעל הפרעת קשב וריכוז, שמקודם קרא בצורה רגילה, פשוט לא היה מסוגל להבין את החומר או לזכור אותו בצורה ראויה, אבל עזרי הקריאה משנים את המצב הזה, ובהתאם לזמינות הזאת של החומר, הישגיהם של התלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז עולים.

סיכום ומסקנות

מטרתו העיקרית של מחקר זה הייתה לבדוק את ההשפעה של עזרי קריאה על תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז. הרציונל המחקרי היה שתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים בקריאה רגילה של טקסטים, לעתים רבות הם שוכחים את מה שהם קראו, ולכן יש להם הבנה נמוכה של החומר הלימודי. עזרי הקריאה יכולים לעזור לתלמידים מתקשים אלה לקרוא יותר טוב ולהבין טוב יותר את החומר. כדי לבדוק את הנושא המחקרי בוצעו ראיונות פתוחים חצי מובנים עם חמישה מורות שמלמדות תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז בכיתתם. תוצאות המחקר מראות שעזרי קריאה משפיעים באופן מהותי על ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, וכראיה לכך התקבלו כמה תמות מחקריות שמעידות על כך.

התמה המחקרית הראשונה שהתקבלה היא ששימוש בעזרי קריאה מהווה דרך יעילה למורים להעביר ידע לתלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז. המורים מעידים על כך שבהשוואה לקריאה רגילה, השימוש בעזרי קריאה אצל תלמידים אלה הופך את תהליך העברת המידע להרבה יותר יעיל. תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז מתקשים בקריאה רגילה של טקסטים לימודיים, ובהרבה מהפעמים הקריאה היא לא יעילה, והחומר פשוט לא נשמר טוב אצל התלמידים. כאשר המורים משתמשים בעזרי קריאה כמו ספרי אודיו, אמצעים אופטיים לקריאה, או קריאה בעזרת קריאה אוטומטית מהמחשב, התלמידים מבינים הרבה יותר טוב את החומר הלימודי, וישנה זרימה יותר טובה של החומר הנלמד, המורים מרגישים שזוהי דרך יעילה ללמד.

בהשוואה של תמה מחקרית זו לסקירת הספרות, אנו רואים שישנה התאמה. ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז יכולים להתקשות מבחינה אקדמית בהשוואה לילדים אחרים בכיתה (מנור, 2013), באופן יותר פרטני, ראינו שילדים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים בקריאה רגילה של טקסטים לימודיים, משום שהם לא מצליחים לזכור את מה שהם קראו, ובהתאם לכך גם לא להבין את החומר (Sexton, Gelhorn, Bell, & Classi, 2011). כמו כן ראינו שישנם כלים טכנולוגיים שונים, כמו עזרי קריאה שיכולים לעזור לשפר את הקריאה של תלמידים אלה, ולהוות דרך יעילה להעברת הידע הלימודי (Sonne, Marshall, Obel, Thomsen, & Grønbæk, 2016).

התמה המחקרית השנייה שהתקבלה היא שעזרי הקריאה מעוררים עניין אצל התלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז. בשביל תלמידים אלה, מדובר במשהו חדשני וגיוון בדרך הלמידה שהם מכירים ורגילים אליה, ולכן זה מעורר עניין באופן טבעי אצלם. המורות מרגישות שהתלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז אוהבים לקרוא את הספרים וחומרי הלימוד כאשר הם משתמשים בעזרי קריאה, הדבר הזה נכון במיוחד משום שהתלמידים האלה מתקשים לקרוא בדרך הרגילה.

בהשוואה של תמה מחקרית זו לספרות המחקר, ישנה התאמה, המחקרים מראים ששימוש בעזרי קריאה יכול להפחית את הסימנים של הפרעת קשב וריכוז ולעורר עניין אצל תלמידים אלה (Flory, Milich, Lorch, Hayden, Strange, & Welsh, 2007).

התמה המחקרית השלישית הייתה שהמורות מרבות להשתמש בטכנולוגיות של עזרי קריאה עם תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז. המורות מרגישות שעזרי קריאה הן כלי יעיל להשתמש בו עם תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, ולכן הן מרבות להשתמש בכלי זה. גם תמה מחקרית זו תואמת לסקירה הספרותית, שמראה שעזרים טכנולוגיים יכולים להועיל לתלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז (Sonne, Marshall, Obel, Thomsen, & Grønbæk, 2016).

התמה הרביעית הייתה שהשימוש בטכנולוגיה של עזרי קריאה עוזר להעלות את המוטיבציה בלימודים של התלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז. המורות מרגישות מוטיבציה מוגברת של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז בעקבות השימוש בעזרי קריאה, בין אם אלה עזרים אופטיים לקריאה, או עזרי אודיו. השימוש בעזרי קריאה אלה מעורר את הסקרנות של התלמידים האלה, והם אוהבים להשתמש בטכנולוגיה זו, בנוסף לכך, העלאת היעילות של הקריאה גורמת לתלמידים להרגיש מסוגלות גבוה יותר, ולכן גם המוטיבציה שלהם עולה.

אם נשווה את הממצא הזה לספרות המחקרית נראה שישנה התאמה, בספרות המחקר ראינו שטכנולוגיות של עזרי קריאה יכולות לשפר מאוד את הישגי התלמידים עם הפרעת קשב וריכוז, ולהעלות את המוטיבציה שלהם (Grunér, Östberg, & Hedenius, 2017).

המסקנה המחקרית החמישית שהתקבלה היא שעזרי הקריאה עוזרים להעלות את תחושת האתגר אצל תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, ובהתאם לכך, גם ההישגים שלהם בלימודים עולים. כאשר התלמידים קוראים בצורה רגילה, אז ברבים מהמקרים הם לא מבינים את החומר, מפתחים פערים בלימודים, ולכן הם משתעממים בלימודים, אבל כאשר הם משתמשים בעזרי קריאה, הם נכנסים יותר לעניינים והאתגר שלהם בלימודים עולה, ובהתאם לכך גם ההישגים הלימודיים שלהם.

כאשר אנו משווים את המסקנה המחקרית הזו לספרות המחקר, אנו רואים שישנה התאמה. ספרות המחקר מראה ששימוש בטכנולוגיות לסיוע בקריאה במהלך הלימודים, יכול להעלות את הישגיהם של התלמידים, בגלל היכול שלהם להיות באותה רמה אקדמית כמו התלמידים הרגילים (Grunér, Östberg, & Hedenius, 2017).

המסקנה המחקרית השישית שהתקבלה במחקר היא שהשימוש בעזרי קריאה בלמידה הופך את החומר הלימודי להרבה יותר זמין בעבור תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז. כאשר תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז קוראים חומרים בצורה רגילה, אז בהרבה מהמקרים הם לא זוכרים את מה שקראו ולכן לא מבינים את החומר, ולכן החומר האקדמי פשוט לא זמין עבורם, גם אם הם רוצים ללמוד בצורה רגילה כמו שאר התלמידים, השימוש בעזרי קריאה עוזר לפתור את הבעיה הזאת אצל תלמידים אלה, ולהשוות אותם לתלמידים הרגילים.

אם נשווה את המסקנה הזאת לספרות המחקר אנו נראה שישנה התאמה. בספרות המחקר ראינו ששימוש בעזרי קריאה עוזר לשפר את רמתם האקדמית של תלמידים בעלי הפרעת קקשב וריכוז, ועוזר להם להתחרות עם התלמידים האחרים, משום שעם עזרים אלה הם יכולים ללמוד כמו התלמידים הרגילים (Sexton, Gelhorn, Bell, & Classi, 2011; Sonne, Marshall, Obel, Thomsen, & Grønbæk, 2016).

מגבלה אפשרית של מחקר זה היא שהמחקר בוצע על קבוצה מצומצמת של מורות, והמדגם הוא קטן יחסית, ולכן התוצאות של המחקר יכולות שלא לשקף בצורה ראויה את כלל האוכלוסייה של המורות בישראל. ולכן יש לבצע מדגם גדול ומגוון יותר כדי לקבל תמונה יותר מייצגת. מגבלה אפשרית נוספת היא שעל ההשפעה של השימוש בעזרי קריאה על תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, יכולים להשפיע גורמים נוספים, שיכולים להטות את התוצאות, כך למשל עמדותיו האישיות של המורה או התלמיד יכולים להשפיע.

המסקנות היישומיות של מחקר זה הן שטכנולוגיה מסייעת של עזרי קריאה יכולה לשפר מאוד את יכולתם הלימודית של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, הטכנולוגיה עוזרת לתלמידים אלה להתחרות עם תלמידים רגילים ולהיות באותה רמה כמו שלהם, והיא מהווה כלי מפתח בשיפור ההישגים האקדמיים של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז.

הצעה למחקר שימשיך את המחקר הזה, הוא מחקר שיבדוק האם ישנם עוד גורמים שיכולים להשפיע על השפעת עזרי קריאה על יכולתם הלימודית של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, כמו למשל עמדתו האישית של המורה לשימוש בטכנולוגיות עזר בכיתה, או עמדתו הכללית של המורה לגבי טכנולוגיה.

מקורות

אבגר, ע’ (2018). לקויות למידה במערכת החינוך בישראל. הכנסת, מרכז המחקר והמידע.

אבישר, א’ (2010). התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2489

בוחנר, מ’ (2013). היבטים רגשיים בהפרעת קשב. בתוך: אם מישהו היה אומר לי… מדריך להורים של תלמידים בעלי הפרעות קשב, עמ’ 67-74.

ברנט, א’ (2015). טיפול משפחתי עם ילד שמתמודד עם הפרעת קשב וריכוז : [מתוך המדור: פינת ההורות]. פסיכואקטואליה, ,ינואר 2015, 55-58.

דהן, א’, מלצר, י’, שלו, א’, הדס-לידור, נ’ (2015). לקות הלמידה איננה מוגבלות: היא זהות. סיכויים וסיכונים בהוראה מנקודת מבטו של המורה עם ליקויי למידה. ביטאון מכון מופ”ת, גיליון 56, עמ’ 26-33.

דוד, נ’ (2013). הערכה לקידום הכוונה עצמית בלמידה: שימוש בטכנולוגיות למידה לשיפור ההישגים של סטודנטים בשנת הלימודים הראשונה הוראה באקדמיה, , 3: 15-17, 2013.

טמיר, ר’ (2012). טכנולוגיה מסייעת להוראה ולמידה, מתודולוגיה וכלים. האגף להכשרה ולפיתוח, משרד התמ”ת.

כצנלסון, ע’, וברנט, א’ (2017). לטפל בהפרעת קשב וריכוז דרך טיפול משפחתי – עבודה של שיתוף פעולה פסיכואקטואליה, (ינואר 2017), עמ’ 11-17.

מנור, א’ (2013). הפרעת קשב מהי?. בתוך: אם מישהו היה אומר לי… מדריך להורים של תלמידים בעלי הפרעות קשב, עמ’ 17-27.

מקמל, ל’, בלאו, א’ (2016). כיצד יכולה רשת חונכות חברתית להוות טכנולוגיית סיוע לתלמידים עם לקויות תקשורת ולתלמידים עם ליקויים קוגניטיביים?. בתוך: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, (11), עמ’ 156-166.

משגב, נ’, רוזן, ה’, וישראל, ר’ (2018). “שקלקלים” – טכנולוגיה מסייעת עבור אנשים עם מוגבלות שכלית האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה”ם, 13 (2018), עמ’ 236ע-232.

עינת, ע’ (2015). ” מי שלא חווה לא מסוגל להבין”: לקות למידה – סינדרום מתעתע. ביטאון מכון מופ”ת, גיליון 56, עמ’ 43-46.

צ’סנר, ש’, כץ, מ’, אל-דור, י’, דרי, א’, לוי-שמעון, ש’, טרגר, ט’, עינת, ע’, שדמי, ח’ (2009). לגעת מבעד לשריון, שיח בין עולמו הפנימי למעטפת חייו של תלמיד בעל הפרעת קשב וריכוז. משרד החינוך.

שריבר, ב’ (2018). אפליקציות למימוש הפוטנציאל: שילוב סביבות הוראה אוניברסליות (UDL) בצד אפליקציות ללמידה הרבגוני הוא הסטנדרטי החדש (קובץ בעריכת נמרוד אלוני, קובי גוטרמן, ציון שורק), עמ’ 157-163.

Article, R., Mackenzie, G. & Ferrari, J. (2017). The Necessity of Advancing Our Knowledge on Assistive Technologies To Better Support Students With Attention Deficit Hyperactivity Disorder.

Bolic Baric, V., Lidström, H., Thelin, N. & Hemmingsson, H. (2013). Computer use in educational activities by students with ADHD. Scandinavian journal of occupational therapy. 20. 10.3109/11038128.2012.758777.

Fabio, R. & Antonietti, A. (2014). Hypermedia Tools Enhance Learning in ADHD Students. ADHD Report The. 6. 8-9.

Flory, K., Milich, R., Lorch, E., Hayden, A., Strange, C., & Welsh, R. (2007). Online Story Comprehension among Children with ADHD: Which Core Deficits are Involved?. Journal of abnormal child psychology. 34. 853-65. 10.1007/s10802-006-9070-7.

Grunér, S., Östberg, P., & Hedenius, M. (2017). The Compensatory Effect of Text-to-Speech Technology on Reading Comprehension and Reading Rate in Swedish Schoolchildren With Reading Disability: The Moderating Effect of Inattention and Hyperactivity Symptoms Differs by Grade Groups. Journal of Special Education Technology. 016264341774289. 10.1177/0162643417742898.

Lewandowski, L., Wood, W. & Miller, L. (2016). Technological Applications for Individuals with Learning Disabilities and ADHD. 10.1016/B978-0-12-802075-3.00003-6.

Sexton, C., Gelhorn, H., Bell, J., & Classi, P. (2011). The Co-occurrence of Reading Disorder and ADHD. Journal of learning disabilities. 45. 538-64.

Sonne, T., Marshall, P., Obel, C., Thomsen, P. & Grønbæk, K. (2016). An assistive technology design framework for ADHD. 10.1145/3010915.3010925.

Sonne, T., Obel, C. & Grønbæk, K. (2015). Designing Real Time Assistive Technologies: A Study of Children with ADHD. 34-38. 10.1145/2838739.2838815.

Xu, C., Reid, R. & Steckelberg, A. (2002). Technology applications for children with ADHD: Assessing the empirical support. Education & Treatment of Children. 25. 224-248.

Zuckerman, O., Hoffman, G., Kopelman-Rubin, D., Brunstein Klomek, A., Shitrit, N., Amsalem, Y. & Shlomi, Y. (2016). KIP3: Robotic Companion as an External Cue to Students with ADHD. 10.1145/2839462.2856535.

נספחים

ראיונות:

1. ראיון עם ע’

1. ספרי על עזרי קריאה בכיתתך ומה יחסך אליהם?

כן אני משתמשת בכיתה בקריאה עם קול דרך המחשב, כי אני מרגישה שזה דרך יעילה מאוד שהתלמידים עם הפרעות קשב קולטים את החומר, ולומדים יותר מהר.

2. כיצד עזרי קריאה משפיעים על התלמידים?

כן זה מאוד משפיע אשר השימוש בעזרי קריאה גורם בהעלאת המוטיבציה אצל התלמידים בגלל שיש גיוון בדרכי ההוראה והלמידה. התלמידים אוהבים את הגיוון כי ככה זה תלמידים, הם אוהבים חדש.

3. האם את משתמשת הרבה בעזרי קריאה? מדוע ?

כן אני תמיד משתמשת בעזרי קריאה במקצוע ההוראה שלי, בעיקר במה שאני כבר רגילה ומכירה, ומה שבאמת עוזר

4. האם הישגי התלמידים יותר גבוהים ? מדוע?

כאשר משתמשים בעזרי קריאה בהוראה זה עוזר להנאת והענות התלמידים בתהליך הלמידה וגם מאתגר התלמידים, ובגלל זה גם הם יכולים להגיע להישגים יותר גבוהים

5. האם עזרי קריאה עוזרי להפחית פערים של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז עם התלמידים האחרים ?

דרך עזרי הקריאה ניתן לפתור את בעיות הקריאה של התלמידים בעלי הפרעת הקשב בצורה מוחשית וטובה יותר, וזה בהכרח מוביל להישגים טובים יותר בלימודים לעומת התלמידים הרגילים

6. מהי יכולתם של התלמידים בעלי הפרעת קשב לעבד את החומר הנקרא עם עזרי קריאה ?

החומר הנלמד מגיע לתלמידים בצורה יותר ברורה ומהירה יותר, כאשר הם משתמשים בעזרי קריאה.

2. ראיון עם ס’

1. ספרי על עזרי קריאה בכיתתך ומה יחסך אליהם?

אני משתמשת בספרי אודיו ללמידים עם הפרעות קשב, בדרך הזאת הם סופגים את המידע בצורה יותר טוב, והם לא שוכחים אותו. אני חושבת שבאופן כללי זה שיטה טובה מאוד

2. כיצד עזרי קריאה משפיעים על התלמידים?

הטכנולוגיה בימינו דבר מאוד חיוני …. אני מאמינה שגם עזרי קריאה הפכו להיות כבר חלק בלתי נפרד מהכיתה ומהשיעור שלי, אני משתמשת בזה הרבה בשיעור, בגלל שיש לזה השפעה מאוד חיובית על התלמידים שלי שיש להם הפרעת קשב וריכוז.

3. האם את משתמשת הרבה בעזרי קריאה? מדוע ?

בכיתה שלי אני נותנת לתלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, וגם לתלמידים הרגילים עזרי קריאה, זה חשוב לתלמידים בעלי הפרעת קשב כי הם לפעמים מתקשים להתרכז בקריאה רגילה.

4. האם הישגי התלמידים יותר גבוהים ? מדוע?

בגלל השימוש באמצעים מגוונים, אמצעים אופטיים לקריאה, ספרי אודיו, התלמידים נמשכים יותר לשיעור ומרוכזים יותר דבר זה מעלה את המוטיבציה שלהם ללמוד, והדבר הזה מוביל בהכרח להישגים יותר גבוהים של התלמידים

5. האם עזרי קריאה עוזרי להפחית פערים של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז עם התלמידים האחרים ?

אני חושבת שניתן להפחית את הפער עם עזרים אלה, עם עזרי קריאה חומר הלמידה נהיה נגיש וזמין תמיד לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז, וככה הם יכולים להיות כמו הילדים הרגילים.

6. מהי יכולתם של התלמידים בעלי הפרעת קשב לעבד את החומר הנקרא עם עזרי קריאה?

יכולת משופרת ללא ספק, זה עוזר להם הרבה, כי הם לא מתקשים לקרוא כמו בקריאה רגילה.

3. ראיון עם מ’

1. ספרי על עזרי קריאה בכיתתך ומה יחסך אליהם?

אם אני משווה את ספרי האודיו למשל, לקריאה רגילה, התלמידים שיש להם הפרעת קשב, הם הרבה יותר נוח להם בספרי אודיו, הם מרגישים שזה פחות מאמץ בשבילם, והם קולטים את החומר יותר טוב. ואני מאוד בעד הטכנולוגיה הזו של עזרי קריאה

2. כיצד עזרי קריאה משפיעים על התלמידים?

אני יכולה להגיד לך שההשפעה היא מהותית וחשובה, גם אני מרגישה את זה בצור מורה, וגם התלמידים עצמם מרגישים את זה, הם אומרים לי שהם אוהבים לקרוא ככה

3. האם את משתמשת הרבה בעזרי קריאה? מדוע ?

בכל פעם שיש לנו שיעור שיש בו טקסטים וקריאה רבה, אני משתדלת להשתמש בעזרי קריאה, כי אני יודעת שזה עובד, אז למה להקשות על התלמידים, לא תמיד יש ספרי אודיו, אבל התלמידים יכולים לקרוא באמצעות המחשב גם.

4. האם הישגי התלמידים יותר גבוהים ? מדוע?

התלמידים שמשתמשים בעזרי קריאה, ומקפידים להשתמש בזה, יכולים להגיע לציונים יותר גבוהים, כי הם לומדים כמו שצריך, ואין משהו שיכול לעצור אותם, ולכן לא צריכה להיות סיבה שלא.

5. האם עזרי קריאה עוזרי להפחית פערים של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז עם התלמידים האחרים ?

מרגישים את זה שהתלמידים שמשתמשים בעזרי קריאה, בשיעורים של קריאה, הם לאט לאט מתקרבים ביכולת שלהם לתלמידים רגילים, השיפור הוא איטי ולוקח זמן, אבל עדיין יש שיפור.

6. מהי יכולתם של התלמידים בעלי הפרעת קשב לעבד את החומר הנקרא עם עזרי קריאה?

יכולת חשובה ביותר, קיימים מקרים בהם תלמידים שאין להם גישה ממשית לחומר שבטקסטים בגלל בעיית הפרעת הקשב והריכוז, והטכנולוגיה של עזרי קריאה משנה את המצב הזה לחלוטין, הטקסט הופך להיות זמין בפניהם, וזה גם משפיע מאוד על ההישגים והציונים שלהם.

4. ראיון עם נ’

1. ספרי על עזרי קריאה בכיתתך ומה יחסך אליהם?

אני משתמשת בזה בכיתה, וזה עוזר לתלמידים שיש להם הפרעת קשב וריכוז, ובגלל זה פיתחתי יחס חיובי אליהם, אני מעדיפה להשתמש בהם כדי לעזור לתלמידים.

2. כיצד עזרי קריאה משפיעים על התלמידים?

התלמידים חושבים שעזרי קריאה זה יותר מעניין, מעורר השראה, יותר מתקדם ומודרני. התלמידים אוהבים את עזרי הקריאה, הם מאמינים בזה ורוצים להשתמש.

3. האם את משתמשת הרבה בעזרי קריאה? מדוע ?

כן אני משתמשת בזה הרבה, כי זה ברור שזה עוזר לתלמידים, אז למה לא להשתמש בזה, גם בתור מחנכת אני יודעת שאם יש משהו שמקל על הלמידה של התלמידים אני צריכה לתת להם אותו.

4. האם הישגי התלמידים יותר גבוהים ? מדוע?

אני חושבת שכן, אבל זה לא רק עניין של הישגים או ציונים של התלמידים, אלא שהרמה האקדמית של התלמידים האלה עולה כי הם קוראים יותר ביעילות.

5. האם עזרי קריאה עוזרי להפחית פערים של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז עם התלמידים האחרים ?

בשביל התלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז, עזרי הקריאה יותר מעניינים ומעוררי אתגר, וגורמים לעלייה בהישגים של תלמידים עם הפרעת קשב

6. מהי יכולתם של התלמידים בעלי הפרעת קשב לעבד את החומר הנקרא עם עזרי קריאה?

תראי זה יכולת הרבה יותר גבוה, תלמידים כאלה שיש להם הפרעת קשב וריכוז, קשה להם מאוד לקרוא כמו תלמידים רגילים, ועם עזרי הקריאה הם יכולים לעבד ולהבין את החומר יותר טוב.

5. ראיון עם ל’

1. ספרי על עזרי קריאה בכיתתך ומה יחסך אליהם?

אני הרגשתי שהיו תלמידים שיש להם הפרעת קשב וריכוז, והם לא הצליחו לקרוא את החומרים שהייתי נותנת להם בכיתה וגם בבית, והרגשתי שיש בעיה, ולכן נתתי להם עזרי קריאה כדי לעזור להם להתמודד עם הקריאה שלהם. אני מאוד בעד עזרי הקריאה כי הם עוזרים לתלמידים האלה.

2. כיצד עזרי קריאה משפיעים על התלמידים?

אני בהחלט מרגישה הבדל בין הקריאה הרגילה לבין הקריאה באמצעות ספרי אודיו למשל, התלמידים אוהבים את זה מאוד, לא רק שזה עוזר להם להבין את הטקסט ולזכור אותו, אלא שזה מקצר להם זמן, והם עוברים על החומר בצורה יותר מהירה כך

3. האם את משתמשת הרבה בעזרי קריאה? מדוע ?

למען האמת אני מרבה להשתמש בעזרי קריאה, למשל אצלי בכיתה התלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז התרגלו להשתמש באמצעים אופטיים כדי לקרוא וזה עוזר להם הרבה

4. האם הישגי התלמידים יותר גבוהים ? מדוע?

תראי, עזרי הקריאה משפרים את יכולת הקריאה של התלמידים, ולכן הדבר משפיע על הציונים והידע שלהם, כי הם קולטים את החמר יותר טוב.

5. האם עזרי קריאה עוזרים להפחית פערים של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז עם התלמידים האחרים ?

כן ללא ספק, הפער היה גדול לפני השימוש בעזרי קריאה, זה כאילו מדובר בשתי כיתות שונות, אבל עזרי הקריאה עוזרים להעלות את התלמידים המתקשים למעלה, ומביאים אותם לרמה של התלמידים הרגילים.

6. מהי יכולתם של התלמידים בעלי הפרעת קשב לעבד את החומר הנקרא עם עזרי קריאה?

יכולת הרבה יותר גבוה, בהשוואה ליכולת של קריאה לבד בלי עזרי קריאה, גם בלי עזרי קריאה אין להם כל כך הרבה מוטיבציה לקרוא, כי הם יודעים שיהיה להם קשה.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון