מחקר – הקשר בין זמינות של מידע לגבי חברה ציבורית לבין השקעה לטווח ארוך במניית החברה
תאריך:
תוכן עניינים
1.תקציר
מטרתה של עבודת מחקר זאת הייתה לבדוק את ההשפעה של שכיחות זמינות ואיכות המידע לגבי חברה ציבורית, על ההשקעה לטווח ארוך בחברה זו. הרציונל המחקרי היה שכאשר ישנו מידע זמין ומהימן לגבי חברה ציבורית, המשקיעים נוטים לפתח אמון בחברה ציבורית זו, ולפיכך להשקיע בחברה בטווח הארוך, ולכן שאלת המחקר הייתה האם ישנו קשר בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית?
בכדי לבדוק את שאלת המחקר בוצע סקר בקרב 80 משקיעים, אשר משקיעים בחברות ציבוריות דרך הבורסה. השאלון של הסקר נוסח על ידי החוקר, והוא נועד לבדוק את המשתנים של שאלת המחקר. לאחר איסוף הנתונים בוצע עיבוד סטטיסטי לנתוני המחקר.
התוצאות של המחקר מראות שישנה קורלציה חיובית בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה שלו להשקיע לטווח ארוך בחברות ציבוריות, כאשר הקורלציה הייתה מובהקת ברמת וודאות של 95 אחוזים. לפיכך מסקנת המחקר היא שישנו קשר מהותי בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית.
Abstract
The purpose of this research was to investigate the impact of the prevalence of availability and quality of information on a public company on the long-term investment in this company. The research rationale was that when there is an available and reliable information about a public company, investors tend to develop trust in that public company and therefore invest in the company for the long term, so the research question was whether the prevalence and quality of information the investor seeks about a public company affects the tendency to invest long term in shares Public companies?
To answer the research question, a survey was conducted among 80 investors who invest in public companies through the stock exchange. The questionnaire of the survey was formulated by the researcher, and it was designed to examine the variables of the research question. After the data collection, statistical data processing was performed.
The results of the study show that there is a positive correlation between the prevalence and quality of information that an investor seeks on a public company, and its tendency to invest long-term in public companies, when the correlation was significant at 95 percent certainty. Therefore, the study concludes that there is a significant correlation between the prevalence and quality of information the investor seeks on a public company, and the tendency to invest long-term in public company shares.
2.מבוא
עבודת מחקר זו בודקת את ההשפעה של פרסום מידע פיננסי אודות חברות ציבוריות, על ההחלטה של המשקיעים להשקיע בחברות ציבוריות לטווח הארוך. הרציונל המחקרי הוא שחברות ציבוריות שיש לגביהן מידע פיננסי מהימן ותכוף, כמו למשל דוחות כספיים מהימנים, ידיעות לגבי מצבה של החברה, המצב של הסקטור שבו היא פועלת, ותחזיות לגבי עתידה ומצב עסקיה, יכולים לעודד את המשקיעים להשקיע בחברות אלה לטווח הארוך, משום שהאמון של המשקיעים בחברות אלה עולה בעקבות המידע הזמין והמהימן.
חברות ציבוריות הן חברות אשר מניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך על ידי הציבור. חברות אלה מציעות את מניותיהן לציבור הרחב על ידי הנפקה ראשונה של מניות, כאשר לאחר הנפקה זו החברה הופכת מפרטית לציבורית. מטרתה של הנפקה כזו היא לגייס כספים מהציבור הרחב, על מנת להשקיע כספים אלה להתפתחות החברה, ובתמורה לכך מקבלים המשקיעים בעלות חלקית על החברה (Anagnostopoulou, & Tsekrekos, 2017). השקעות אלה נעשות דרך גוף פיננסי, הבורסה לניירות ערך, מוסד זה קיים כמעט בכל מדינה מפותחת בעולם. המסחר דרך הבורסה מאפשר קנייה ומכירה של חברות ציבוריות רבות, בהתאם לביקוש והיצע של המניות על ידי המשקיעים (Horvat, & Mojzer, 2019; Barton, Berns, & Brooks, 2014).
ישנם סוגים שונים של משקיעים בבורסות לניירות ערך, כמו למשל משקיעים לטווח הקצר, שסוחרים במניות בתדירות גבוה יחסית, וישנם משקיעים לטווח הארוך, משקיעים אלה הם משקיעים פסיביים, ובדרך כלל מחזיקים במניותיה של חברה לטווח הארוך. לכל אחד ממשקיעים אלה ישנם מטרות שונות, וגורמים שונים שמשפיעים על שיקולי ההשקעה שלהם (Otuteye, & Siddiquee, 2019). אחד מהגורמים העיקריים המשפיעים על שיקולי ההשקעה הוא הרמה האיכות והזמינות של המידע שקיים לגבי חברה ציבורית. חברה שיש לגביה מידע שוטף, איכותי ומהימן, עוזרת לבסס את אמונם של המשקיעים לגבי חברה זו, והם נוטים יותר להשקיע בחברה לטווח הארוך (Darrough, & Deng, 2019).
ולכן שאלת המחקר היא האם ישנו קשר בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית? שאלת המחקר תיבדק על ידי סקר שיחולק ל 80 נדגמים שיבחרו באופן אקראי. המשתתפים במחקר הם אנשים שמשקיעים בבורסה לניירות ערך, בישראל או בחו"ל. לאחר איסוף המדגם בוצע ניתוח סטטיסטי לבדיקת הקורלציה בין הרצון לקבל מידע זמין ואיכותי לגבי חברות ציבוריות, לבין הנטייה להשקיע בחברות ציבוריות לטווח הארוך. בסוף העבודה בוצע דיון בתוצאות המחקר והוסקו מסקנות המחקר.
3.סקירת ספרות
מטרתה של סקירה זו היא לספק רקע לגבי שיקוליהם של משקיעים בבורסה בבחירת ההשקעות שלהם בחברות ציבוריות. תיבדק הספרות המחקרית לגבי ההשפעה של מידע למשקיעים ואיכותו, על שיקולי ההשקעה בבורסה ובחברות ציבוריות, תוך דגש על השקעה ארוכת טווח, כלומר האם המשקיע מחליט שהחברה בה הוא משקיע היא חברה איכותית, וזאת בהתבסס על איכות ושכיחות המידע שזמין לגבי אותה חברה.
1.3.חברות ציבוריות
חברה ציבורית היא עסק או חברה שאת מניותיה ניתן לסחור בחופשיות בבורסה או על ידי מתווכך של מניות. ידועה בשמה גם כחברה הנסחרת בבורסה, חברה בבעלות ציבורית או תאגיד ציבורי. המניות של חברה מסוג זה שייכות לקהל הרחב, כמו גם לקרנות פנסיה, וארגונים גדולים אחרים להשקעות (Anagnostopoulou, & Tsekrekos, 2017). חברה ציבורית היא לא כמו חברה פרטית, שאינה רשומה בבורסה ומניותיה אינן נסחרות או מוחלפות, אלא שהן יכולות להימכר רק באמצעות הסדר פרטי עם בעלי המניות. ברוב המקרים, מניותיה של חברה ציבורית שייכות למשקיעים רבים, בעוד שמניותיה של חברה פרטית נמצאות בידי מעט בעלי מניות יחסית. שווי החברה הציבורית נקבע באמצעות מסחר יומי במניות בבורסה לניירות ערך (Nelson, & Rupar, 2015).
בעוד שחברות ציבוריות נהנות מהיתרונות של היכולת לגייס סכומי כסף ניכרים בשווקי הון ציבוריים, חברות ציבוריות כפופות לתקנות דיווח, תקנות ובדיקה ציבורית אשר גבוהות ומחמירות בהרבה מחברות פרטיות. החברות הציבוריות צריכות לפרסם דוחות שנתיים ורבעוניים, ודיווחים מיוחדים לרשות לניירות הערך, או המקבילה שלה בארה"ב ה- SEC (Hoitash, & Hoitash, 2018). החברות הציבוריות צריכות לפרסם מידע באופן פומבי אודות כספיהם ופעילותם העסקית. חברות גדולות מסוימות מעדיפות להישאר כחברות פרטיות מכיוון שהן אינן מעוניינות לחשוף מידע עסקי שיכול לסייע למתחרים עסקיים. בחברות ציבוריות הדירקטורים צריכים לקבל את אישור בעלי המניות לכל שינוי משמעותי באסטרטגיה או בניהול החברה. נציבות ניירות הערך האמריקאית (SEC) קובעת כי כל חברה בארצות הברית עם מעל ל 500 בעלי מניות, ונכסים של יותר מ -10 מיליון דולר חייבת להירשם ל- SEC ולציית לתקני הדיווח והתקנות שלה (Hendri, & Amelia, 2019).
כדי שחברה תהפוך להיות ציבורית היא צריכה לבצע הנפקה ראשונית של מניות לציבור (IPO), ביום ההנפקה היא הופכת מחברה פרטית לחברה ציבורית. חברות בדרך כלל משתמשות בהנפקה הראשונית כאמצעי לגיוס כסף (Barth, Landsman, & Taylor, 2017). לפעמים הדירקטורים עשויים להחליט לבצע הנפקה ראשונית כדי שהעובדים, הבעלים והמשקיעים המוקדמים יוכלו לממש את הרווחים של המניות שהם מחזיקים בהם. הכסף שהציבור משלם בהנפקה הראשונית לרכישת מניות אינו מוחזר לציבור, והם הופכים להיות בעלים ושותפים בחברה. חברות הנסחרות בבורסה עשויות לחזור להיות חברות פרטיות אם יירכשו מספיק מניות מבעלי המניות הציבוריים (Gimeno, Lobán, & Vicente, 2019).
לחברות ציבוריות יש יתרונות מובנים לעומת חברות פרטיות. חברות ציבוריות מוכרות חלק בהון העצמי עתידי, ומגדילות את הנגישות לשווקי חוב. ברגע שחברה הופכת לציבורית, היא יכולה לבצע הנפקת מניות נוספות, המניבות הכנסות נוספות לחברה, באמצעות יצירה ומכירה של מניות חדשות בשוק ההון. עם זאת, עם היתרונות הללו מגיעים עם רגולציה מוגברת ופחות שליטה של בעלי השליטה ומייסדי החברה. על חברות ציבוריות לעמוד בתקני דיווח חשבונאיים המוסדרים על ידי גורמים ממשלתיים. בנוסף, ישנה חובה לדווח באופן שותף לבעלי המניות לגבי מצבה הפיננסי של החברה (Flores, & Lopes, 2019).
2.3.השקעה בבורסה
שוק המניות הוא המקום בו ציבור המשקיעים מתקשר לרכישה ומכירה של השקעות, לרוב מניות, שהן חלקי בעלות בחברה ציבורית. המונח "שוק מניות" מתייחס לעתים קרובות לאחד המדדים העיקריים בשווקי המניות, כמו הממוצע התעשייתי של הדאו ג'ונס או ה- S&P 500. מכיוון שקשה לעקוב אחר כל מנייה בודדת, מדדים אלה כוללים חברות מסקטורים שונים בשוק המניות, ומקלות את המעקב אחר פעילותם, לעתים מדדים אלה נתפסים כמייצגים את ביצועי השוק כולו. כאשר ישנם חדשות חיוביות או שליליות לגבי פעילות המשק, ושוק המניות עולה או יורד, לרוב פירוש הדבר שמדדי שוק המניות עלו או ירדו, כלומר המניות במדד צברו או איבדו ערך באופן כללי. משקיעים שקונים ומוכרים מניות מקווים להשיג רווח באמצעות תנועה זו במחירי המניות (Horvat, & Mojzer, 2019; Barton, Berns, & Brooks, 2014).
הרעיון שמאחורי האופן בו שוק המניות עובד הוא פשוט למדי. שוק המניות פועל בדומה לבית מכירה פומבית, ומאפשר לקונים ולמוכרים לנהל משא ומתן על מחירים ולבצע עסקאות. שוק המניות עובד ומיושם דרך מספר של בורסות לניירות ערך, הנמצאות במדינות שונות, כמו למשל הבורסה של ניו יורק או הנאסד"ק. חברות רושמות את מניותיהן בבורסה בתהליך שנקרא הנפקה ראשונית לציבור, או הנפקה ראשונה. המשקיעים רוכשים את המניות הללו, מה שמאפשר לחברה לגייס כסף כדי להצמיח את עסקיה של החברה. לאחר מכן המשקיעים יכולים לקנות ולמכור מניות אלה בינם לבין עצמם, וההחלפה עוקבת אחר ההיצע והביקוש של כל מניה רשומה (Liu, Chang, & Geman, 2017; Oluwagbemiga, 2019).
ההיצע והביקוש עוזרים לקבוע את המחיר עבור כל נייר ערך, או את רמות המחירים שבהן המשתתפים מוכנים לסחור במניה מסוימת. כיום אלגוריתמים ממוחשבים בדרך כלל עושים את העסקאות והחישובים הנדרשים. הקונים מציעים הצעה או את הסכום הגבוה ביותר שהם מוכנים לשלם בעבור המנייה, ומחיר זה בדרך כלל נמוך מהסכום שהמוכרים מבקשים בעבור אותה המנייה. ההבדל הזה נקרא המרווח במחיר. כדי שתוכל להתבצע עסקת מכירה של מנייה, הקונה צריך להעלות את המחיר או שהמוכר צריך להוריד את המחיר שלו, עד שתהיה הסכמה על המחיר בין הקונה למוכר (Liu, Chang, & Geman, 2017; Oluwagbemiga, 2019).
בעבר, עסקאות למסחר במניות התרחשו בשוק פיזי. בימינו שוק המניות פועל באופן אלקטרוני, דרך האינטרנט ומתווכים מקוונים. כל הסחר מתבצע על בסיס מלאי היצע וביקוש של מניות, אך מחירי המניות באופן כללי לרוב נעים במקביל לחדשות, אירועים פוליטיים, דוחות כלכליים וגורמים אחרים שמשפיעים על שווקי המניות והשווקים הפיננסיים (Barton, Berns, & Brooks, 2014).
בכל השקעה ישנם סיכונים, אבל השקעה במניות טומנת בחובה סיכון רב יותר, ופוטנציאל רב יותר לתגמול, בהשוואה לניירות ערך אחרים. אמנם היסטוריית הביצועים של השוק מרמזת כי תיק מניות מגוון יגדל לאורך זמן, אך מניות יכולות לחוות ירידות חדות בשעריהם בטווח הקצר. כדי לבנות תיק השקעות מגוון ללא רכישת מניות בודדות רבות, ניתן להשקיע בקרנות נאמנות או תעודות סל, הנסחרות בבורסה. מטרת קרנות אלה היא לשקף באופן פסיבי את ביצועי המדד על ידי החזקת כל המניות או ההשקעות במדד זה, מבלי להצטרך לקחת סיכון בהשקעה במנייה בודדת, או לנתח את מצבה הפיננסי של חברה אחת, ההשקעה בתעודות סל מפזרת את הסיכון של המשקיע על פני חברות רבות (Barth, Landsman, & Taylor, 2017).
מניות וקרנות נאמנות המשקיעות במניות הן אידיאליות לטווח זמן ארוך, כמו לתכנון פרישה, אך אינן מתאימות להשקעה לטווח זמן קצר, המוגדר בדרך כלל ככסף שהמשקיע זקוק לו תוך חמש שנים. עם השקעה לטווח קצר, יש סיכוי גדול יותר שהמשקיע יפסיד חלק מההון שלו, לפני שיספיק לראות הטבות כספיות כלשהן מההשקעה שלו (Barton, Berns, & Brooks, 2014; Barth, Landsman, & Taylor, 2017).
3.3.בעלי המניות
בעל מניות הוא אינדיבידואל או מוסד, כולל תאגיד, המחזיק באופן חוקי במניה אחת או יותר במניותיו של תאגיד ציבורי או פרטי. ניתן לכנות בעלי מניות כחברים בתאגיד. על פי חוק, אדם אינו בעל מניות בתאגיד, עד ששמו ופרטיו האחרים ייכנסו לפנקס בעלי המניות או החברות בתאגיד, בין היתר גם דרך המסחר בבורסה (Otuteye, & Siddiquee, 2019).
השפעת בעל המניות על החברה נקבעת על ידי אחוז האחזקות שלו במניות החברה. בעלי מניות בחברה מופרדים לפי החוק מהתאגיד עצמו. בדרך כלל הם אינם אחראים לחובות התאגיד, והאחריות של בעלי המניות לחובות החברה מוגבלים למחיר המניה, אלא אם בעל מניות נתן ערבויות אישיות. התאגיד עצמו אינו נדרש לרשום את הבעלות של מחזיקי מניותיו, אלא רק רשם החברות, או הבורסה שדרכה הנעשה המסחר (Patari, Leivo, Hulkkonen, & Honkapuro, 2018).
בעלי מניות עשויים לרכוש את מניותיהם בבורסה בהנפקה ראשונית, ובכך הם משקיעים את הונם בתאגיד. עם זאת, מרבית בעלי המניות רוכשים מניות בשוק המסחר המשני ולא מספקים הון ישירות לתאגיד. בעלי מניות ניתן לקבל הרשאות מיוחדות בהתאם לשיעור האחזקה שלהם במניות. דירקטוריון התאגיד מתנהל בדרך כלל לפי רצונם של בעלי המניות. בעלי המניות נחשבים כחלק מבעלי העניין בחברה, אשר עשויים לכלול כל מי שיש לו אינטרס ישיר או עקיף בגוף העסקי, לדוגמה, עובדים, ספקים, לקוחות, הקהילה וכו'. אלה נחשבים בדרך כלל לבעלי עניין מכיוון שהם תורמים ערך או מושפעים על ידי התאגיד (Barth, Landsman, & Taylor, 2017).
4.3.מידע למשקיעים
הפצת מידע למשקיעים ממלא תפקיד מכריע בביקוש וההיצע של השווקים הפיננסיים, בפרט, חדשות פיננסיות, הודעות שוק, חדשות של תאגידים או תחזיות אנליסטים, המהווים ציפיות ודעות של משקיעים, ומתבטאות בתגובות נדיפות או תזזיתיות של שוק המניות. עם זאת, מחקרים בתחומי מימון, שווקים פיננסיים ותחומים קשורים, עדיין חלוקים לגבי ההשפעה של הכיסוי התקשורתי ואת יחסיהם לביצועים הכספיים של חברות ציבוריות, מה שמהווה חשש לעיוות השווקים הפיננסיים. מחקרים רבים התמקדו רק בהכרת המשקיעים את החברה ובהשפעה של הכרות זו על תנודות מחירי שוק המניות, או השתמשו במדידות פשוטות כמו כמות מאמרי חדשות העוסקים בחברות מסוימות (Darrough, & Deng, 2019).
על פי תיאוריית בעלי העניין, לתקשורת אין כל אינטרס כלכלי בחברה ציבורית, אך היא ממלאת תפקיד מכריע בהפצת מידע והשפעה על בעלי עניין בחברה, כמו משקיעים, ועל תהליכי קבלת ההחלטות שלהם. עובדה זו רלוונטית לתקשורת פיננסית אסטרטגית, ולמנהלי יחסי המשקיעים בחברה ציבורית, שכן הם רואים בסיקור התקשורתי ככלי חשוב למשוך את תשומת לב המשקיעים, ולניהול ביצועי המניות של חברות ציבוריות. יתרה מזאת, סיקור מדויק והוגן של אנליסטים פיננסיים ותקשורת פיננסית הוא אחת מהמטרות העיקריות של מחלקת ניהול התקשורת בחברה ציבורית. עם זאת, ממצאים אמפיריים התומכים ברלוונטיות של כיסוי תקשורתי בניהול הביצועים הכספיים של חברות נותרו מוגבלים למדי (Kiousis, Popescu, & Mitrook, 2007).
בשנים האחרונות ישנם מחקרים מדעיים השואפים לחקור את תפקידם של החדשות הכלכליות על מחירי שוק המניות מנקודת מבט כוללת יותר, כשלא מסתכלים רק על נוכחות הסיקור התקשורתי, אלא גם על מאפייני הסיקור בתקשורת. לדוגמה מחקר אחד בדק את הפן הרגשי בחדשות הכלכליות ביחס לתגובות בשוק המניות, כמו גם ממדים שונים בתקשורת זו, כמו למשל, נוכחות חוות דעת של מומחים או רלוונטיות. עם זאת, חדשות השוק הן חיוניות כשמנסים להסביר את תנועות שוק המניות, שכן חדשות אלה עשויים להעביר מידע רב יותר למשקיעים מאשר רק סנטימנט או נימה תקשורתית (Strauss, Vliegenthart, & Verhoeven, 2016).
בניגוד להשערת השוק היעיל, חוקרים רבים מצאו כי חדשות, ובמיוחד חדשות פיננסיות, משפיעות על שוק המניות בהיקפים שונים. לכאורה, השווקים הפיננסיים אינם יעילים באופן שכל המידע הזמין משולב באופן מידי במחירי המניות כפי שמניחים תומכי תאוריית השוק היעיל. כתוצאה מכך, חוקרים מתחום הכלכלה ההתנהגותית חקרו את תאוריית השוק היעיל וטענו כי השווקים הפיננסיים אינם נשלטים אך ורק על ידי המשתתפים בשוק הרציונלי. במקום זאת, לא ניתן להניח כי כל המשקיעים יהיו מיודעים באותה מידה, ושיש להם מספיק זמן ואנרגיה לעיבוד מידע ולהערכתו המספקת. לפיכך, הטענה היא כי החלטות המסחר וההשקעה מעוצבות ומושפעות מרגשות המשקיעים, התנהגות עדר והתנהגות לא רציונלית (Williams, 2015).
בהקשר זה, בספרות המחקרית זוהה כי התקשורת ממלאת תפקיד משמעותי בעיצוב דעת הקהל והקונצנזוס ומעוררת התנהגות "דומה לעדר". דייוויס (Darrough, & Deng, 2019) טוען כי הזמינות הנרחבת של מידע פיננסי בקרב משקיעים מקצועיים וקמעונאיים כאחד גורמת למשתתפי השוק להגיב למידע חדש באופן דומה. במילים אחרות, המשקיעים נוטים להתבונן כיצד השוק הפיננסי מגיב לחדשות מסוימות, מנסה לחזות כיצד העדר יכול להגיב, ובכך לנצל את הכיוון המשוער של תנועות השוק.
5.3.דיווחים חשבונאיים
דוחות כספיים הם רשומות המדווחות על הפעילות העסקית ועל הביצועים הכספיים של חברה. דוחות כספיים נבדקים לרוב על ידי סוכנויות ממשלתיות, רואי חשבון, חברות וכו' בכדי להבטיח דיוק בדיווח על מצבה הפיננסי של החברה, ולמטרות מס, מימון או השקעה. הדוחות הכספיים כוללים מאזן, דוח רווח והפסד, ודוח תזרים מזומנים (Anagnostopoulou, & Tsekrekos, 2017).
בשוק ההון, משקיעים ואנליסטים פיננסיים מסתמכים על נתונים פיננסיים בדוחות הכספיים, כדי לנתח את ביצועיה של חברה ולגבש תחזיות לגבי העתיד של החברה, ובכדי לקבוע את התמחור של מניות החברה. אחד הדוחות החשובים ביותר של דיווחים פיננסיים אמינים ומבוקרים הוא הדוח השנתי, המכיל את כלל הדוחות הכספיים של החברה. הדוחות הכספיים משמשים משקיעים, אנליסטים בשוק ונושים כדי להעריך את פוטנציאל העסקים והרווחים הפיננסיים של החברה (Darrough, & Deng, 2019).
ישנם כמה סיבות לכך שדיווחים חשבונאיים הם חשובים, הסיבה החשובה ביותר לשימוש בדוחות הכספיים היא שזו חובה לעשות זאת על פי החוק, וזאת משום שרשויות המס משתמשת בדוחות אלה כדי לחשב את חבות המס של החברות. עסקים שמרוויחים הרבה צריכים לשלם די הרבה מיסים. דיווח כספי מדויק עוזר להפחית את נטל המס שלהם ועוזר להם להבטיח שכל המשאבים שלהם לא יבוזבזו לשווא ותוך זמן קצר (Flores, & Lopes, 2019).
סיבה חשובה נוספת היא להראות את מצבה הפיננסי של החברה. משקיעים פוטנציאליים רוצים לדעת עד כמה החברה מצליחה לפני שהם משקיעים את כספם בחברה. משקיעים, נושים וספקי הון אחרים מסתמכים על הדיווח הכספי של החברה כדי לאמוד את הבטיחות והרווחיות של השקעותיהם. בעלי עניין רוצים לדעת לאן הכסף שלהם הלך והיכן הוא נמצא כעת. דוחות כספיים כמו המאזן מספקים מידע מפורט על השקעות של החברה ונכסיה, ורכיבי חוב והון עצמי. משקיעים ונושים יכולים להשתמש במידע זה כדי להבין טוב יותר את מצבה של החברה ואת תמהיל ההון שלה (Schroeder, 2016).
בנוסף לכך, הדוחות הכספיים מאפשרים להעריך את הפוטנציאל העסקי של החברה. המידע במאזן הוא תמונת מצב של נכסי החברה, התחייבויותיה וההון העצמי שלה בתום תקופה כספית. עם זאת, מאזן לא מראה אילו שינויים תפעוליים עשויים להתרחש כדי לגרום לשינויים במצבה העסקי של חברה. שינויים בפוטנציאל העסקי בתקופה זה גם מה שמשקיעים צריכים לקחת בחשבון. דיווח כספי שנערך בדוח רווח והפסד מציג תוצאות, מכירות, הוצאות ורווחים או הפסדים. באמצעות דוח רווח והפסד, המשקיעים יכולים להעריך את ביצועי הכנסות החברה בעבר והן להעריך את תזרים המזומנים העתידי (Schroeder, 2016; Flores, & Lopes, 2019).
נקודה חשובה נוספת היא בחינת תזרים המזומנים של החברה. רווחי החברה מדווחים בדוח רווח והפסד אך אינם מספקים מידע ישיר על תזרים המזומנים של החברה. לחברה הוצאות תזרימי מזומנים ויציאות מזומנים במהלך תקופה מפעילויות לא תפעוליות, כלומר פעילויות השקעה ומימון. מזומנים מכל המקורות, ולא רק הכנסות מפעילות, זה מה שעוזר להבין את איתנותה הפיננסית של החברה. לכן דוח תזרים מזומנים הוא דוח חשוב עבור המשקיעים. דוח תזרים המזומנים מראה את חילופי המזומנים בין החברה לגורמים חיצוניים במהלך תקופת זמן מסוימת. על ידי סקירת דוח זה, המשקיעים יכולים לדעת אם לחברה יש מספיק מזומנים כדי לשלם עבור ההוצאות והרכישות שלה (Frankel, & Sun, 2018).
חשיבות נוספת היא הערכת השווי הנקי של החברה. סעיף ההון העצמי חשוב למשקיעים במניות. זה מראה את השינויים ברכיבי הון שונים כמו רווחים שנשארו במהלך התקופה. הון עצמי הוא סך הנכסים של החברה בניכוי סך ההתחייבויות שלה ומייצג את השווי הנקי של החברה. צמיחה מתמדת בהון העצמי של העסק בגלל הגדלת הרווחים שנשארו, לעומת הרחבת בסיס בעלי המניות, פירושה תשואות השקעה גבוהות יותר עבור בעלי המניות הנוכחיים (Gimeno, Lobán, & Vicente, 2019).
סיבה נוספת היא קבלת החלטות, תכנון וחיזוי. כאשר עסק צריך לקבל החלטה אסטרטגית או חשובה, ניתוח דוחות כספיים הוא קריטי לשם מטרה זו. מנהלים יכולים להסתכל על שווי הנכסים שהחברה מחזיקה כיום ולהחליט אם הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש יותר נכסים. לעומת זאת, כאשר המנהלים חוזים שהשווי של הנכסים של החברה יכול לרדת בצורה דרמטית, הם יכולים להחליט אם יש למכור אותם, וזאת בהתבסס על הדוחות הכספיים (Frankel, & Sun, 2018).
סיבה לא פחות חשובה היא לאתר ולתקן טעויות. דיווח כספי מדויק יכול לעזור לאתר טעויות יקרות ושגיאות ביניים מוקדם בתהליך העסקי. אין דרך טובה יותר לגלות פעילויות פיננסיות לא חוקיות מאשר אי התאמות בדוחות הכספיים. באמצעות תהליך התאמה או הצלבה ניתן למצוא טעויות ומרמות שנעשו. חברות מקדישות זמן רב לתאם את ספרי החשבונות שלהן ולאמת כל רישום ביומן, כך שיוכלו למצוא אם אירעה שגיאת חשבונאית או אם מישהו עשה פעולה שהוא לא צריך היה לעשות (Flores, & Lopes, 2019).
6.3.שיקולי השקעה
ישנם מחקרים רבים שניסו לבדוק את שיקולי ההשקעה של משקיעים ארוכי טווח בחברות ציבוריות. טווח הזמן שהמשקיע מחליט להחזיק בהשקעה, מורכב מכמה שיקולים שיכולים להשפיע אחד על השני, חלקם נובעים מהנסיבות הספציפיות של המשקיע, לרבות מקורות המימון והדבקות שלהם בהשקעה, טיבן של ההשקעות, ושיקול הדעת האישי של המשקיע. מהבחינה הזו, חלק מהמשקיעים נוטים באופן טבעי לטווח קצר ואילו לאחרים יש קו מחשבה גדול יותר, ולהמשיך בגישה לטווח הארוך. מערכת השפעות נוספת נוגעת לעיצוב הסביבה בה מתקבלות החלטות השקעה. היבטים רלוונטיים כוללים תכונות ארגוניות כולל ממשל, כיצד מוערכים ומתגמלים ביצועים, ומבנה השווקים הפיננסיים (Otuteye, & Siddiquee, 2019).
אחד מהמרכיבים החשובים של שיקולי ההשקעה הוא הזמינות של המידע הנמצאת בידיו של המשקיע, וסוגי מידע אלה הם נבדלים בין משקיעים לטווח קצר למשקיעים לטווח ארוך. מידע המשמש את משקיעי שוק המניות לטווח הקצר: מכיוון שתשואות לטווח הקצר מוכתבות על ידי שינויי מחירים מיידיים, משקיעי שוק המניות לטווח הקצר יעסקו בעיקר בכל מה שעלול להזיז את מחירי המניות. זה יגרום להם להתמקד בהיבטים כמו חדשות עדכניות, מתי הודעת הרווחים הבאה והאם היא עשויה להשתוות למקובל בשוק, להתבונן בפעולות של משקיעים אחרים, טרנדים בשוק, וכמובן הערכה כיצד מחירי המניות עשויים להגיב לדברים אלה. הם לא בהכרח לא מתעסקים בגורמים שיש להם השפעה ערך ההשקעה בטווח הארוך. עם זאת, הם ימקדו את האינטרס שלהם בגורמים שעלולים להשפיע על מחירי המניות בטווח הקצר, כלומר כיצד יגיב השוק (Ping, 2019).
מידע המשמש את משקיעי שוק המניות לטווח הארוך: משקיעים בשוק המניות לטווח הארוך יעסקו יותר ביכולתה של החברה לייצר תזרים מזומנים, ולבנות שווי לבעלי המניות לאורך זמן. בדרך כלל זה בא לידי ביטוי בהיבטים כמו רווחיות עסקית, הזדמנויות צמיחה ואיכות הניהול. האמונה העומדת בבסיסה של עמדה זו היא שלא רק שהפקת תזרים המזומנים חשובה לטווח הארוך, אלא גם שמחירי המניות יתיישרו בסופו של דבר לכיוון של הערך הנתמך על ידי יסודות אלה. משקיעים לטווח ארוך יתעניינו גם במחיר ששולם עבור תזרים מזומנים זה, מכיוון שזה קובע את התשואה שניתן לצפות לטווח הארוך. משקיעים אלה לא בהכרח יתעלמו מהיבטים של ההשקעה לטווח הקצר, כגון הרווחים. עם זאת, הם ייחשבו רק במידה שהם שופכים אור על הפוטנציאל לטווח הארוך של החברה, או אולי משום שהם עשויים לגרום לתגובת יתר המספקת הזדמנות לקנות או למכור במחירים אטרקטיביים. למרות שמשקיעים לטווח הארוך ככל הנראה נוטים לסחור לעתים רחוקות, כפי שנדון בעבר זה לא בהכרח גורם מבדיל. מסחר בתגובה להזדמנויות בשוק או לשינויים בציפיות לטווח הארוך עשויים להיות בקנה אחד עם ההתנהגות האופטימלית לטווח הארוך. מה שבאמת מבדיל את המשקיע לטווח הארוך הוא שהם מפנים את תשומת ליבם לגורמים בעלי ערך ותשואות לטווח הארוך, ולא על תנועות מחיר המניה בטווח הקצר (Rothery, et al. 2020).
4.שיטה
נושא המחקר
השפעת מידע לגבי חברות ציבוריות על החלטות השקעה בחברות ציבוריות
שאלת המחקר: האם ישנו קשר בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית?
משתני המחקר:
- המשתנה המוסבר: השקעה לטווח ארוך במניות חברה – ישנם כמה סוגי משקיעים בבורסות בעולם, וביניהם משקיעים לטווח ארוך ומשקיעים לטווח קצר. בעבודה זאת נתמקד במשקיעים לטווח ארוך, ומהם המניעים שלהם. כדי למדוד את משתנה המחקר הזה, חוברו להם 5 פריטים מהשאלון אשר בדקו את המשתנה, בוצע ממוצע למשתנים אלה, ונוצר משתנה ממוצע חדש שמייצג את המשתנה.
- המשתנה המסביר: שכיחות ואיכות המידע שמתפרסם על ידי חברה ציבורית – חברה ציבורית יכולה לפרסם מידע בשכיחות שונה, ובאיכות שונה. החברה יכולה לפרסם גם מידע שלא נדרש ממנה על פי חוק, ומידע זה יכול לעזור למשקיעים להבין את מצבה של החברה. כדי למדוד את משתנה המחקר הזה, חוברו להם 5 פריטים מהשאלון אשר בדקו את המשתנה, בוצע ממוצע למשתנים אלה, ונוצר משתנה ממוצע חדש שמייצג את המשתנה.
השערת המחקר:
ישנו קשר חיובי בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית.
שיטת המחקר:
המחקר הוא מחקר כמותי, שיתבסס על ניתוח שאלונים שאותם נפיץ לאוכלוסיית המחקר, שתעזור לנו להבין האם יותר מידע זמין לגבי חברה ציבורית עוזר למשוך אליו משקיעים ארוכי טווח.
אוכלוסיית המחקר
המחקר הנוכחי יערך בקרב משתתפים בין הגילאים 18-60, אשר יבחרו באופן אקראי. לצורך המחקר ידגמו אנשים שמשקיעים במניות דרך הבורסות לניירות ערך השונות. גודל המדגם יהיה 80 אנשים. כל הנדגמים יהיו אזרחי ישראל, אשר משקיעים בבורסה של תל אביב, או בבורסות לניירות ערך זרים, כדוגמת הנאסדק.
הליך המחקר
בשלב הראשון של המחקר, יחולקו השאלונים בצורה אלקטרונית לנבדקים בצורה של לינק באינטרנט. החוקר יציג את עצמו לפני כן, את המחקר ואת מטרותיו. יובהר לנבדקים אשר ייטלו חלק במחקר הנוכחי כי זהותם לא תיחשף בשום צורה שהיא, ותשמר על אנונימיות מוחלטת לכל אורך המחקר לשלביו השונים. יובהר להם כי לא יעשה שימוש בנתונים שייאספו אלא לצורכי מחקר הנוכחי וכי הנתונים לא יחשפו או יועברו לאף גורם הוא , למעט לחוקרים. הנבדקים יתבקשו למלא שאלונים. יאמר לנבדקים כי זהו שאלון הבוחן את " השפעת מידע לגבי חברות ציבוריות על החלטות השקעה בחברות ציבוריות". יובהר להם כי אין תשובה נכונה או לא נכונה בשאלונים וכי עליהם לסמן מה שלדעתם משקף באופן הנכון ביותר את עמדותיהם בנושאים הנמדדים. לאחר איסוף הנתונים יבוצע עיבוד וניתוח סטטיסטי של נתוני המחקר, ולבסוף יוסקו מסקנות המחקר, בחלק של הדיון והסיכום.
כלי המחקר
הכלי המחקרי שעליו יתבסס המחקר הוא שאלון הכולל עשרה פריטים שנועדו לבדוק את שני משתני המחקר. לפי פריטים אלה ישנם שאלות רקע, הבודקות את הרקע האישי של הנבדק. כלי המחקר חובר על ידי החוקר. (מצורף בנספחים)
5.ממצאים
סטטיסטיקה תיאורית
המשתנה התלוי: השקעה לטווח ארוך במניות חברה
| השקעה לטווח ארוך במניות חברה | |
| מספר הנבדקים (N) | 80 |
| ממוצע | 2.96 |
| חציון | 3 |
| שכיח | 2.6 |
| סטיית תקן | 0.66 |
| שונות | 0.43 |
משתנה בלתי תלוי: שכיחות ואיכות המידע שמתפרסם על ידי חברה ציבורית
| שכיחות ואיכות המידע שמתפרסם על ידי חברה ציבורית | |
| מספר הנבדקים (N) | 80 |
| ממוצע | 2.97 |
| חציון | 2.9 |
| שכיח | 2.6 |
| סטיית תקן | 0.67 |
| שונות | 0.46 |
סטטיסטיקה היסקית
1. השערת המחקר היא ישנו קשר חיובי בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית.
בדיקת ההשערה על ידי מבחן פירסון:
עוצמת, כיוון ומובהקות הקשר בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית
| שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית | הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית | |
| שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית | 0.486** | |
| הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית | 0.486** |
0.001>p***, 0.01>p**, 0.05>p*
ממצאי המחקר מראים שישנה קורלציה ברמה מובהקת, בעוצמה בינונית- חזקה, בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית. אנו מאששים את השערת המחקר.
r (80) =0.486, p<.05
דיאגרמת פיזור:
6.דיון ומסקנות
מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק את ההשפעה של מידע איכותי וזמין לגבי חברות ציבוריות, על ההחלטה של ציבור המשקיעים להשקעה ארוכת טווח בחברות ציבוריות. התוצאות של המחקר היו חד משמעיות, נמצא שישנו קשר חיובי מובהק בין סוג ואיכות המידע שהמשקיע מחפש לגבי חברות ציבוריות, לבין ההחלטה שלו להשקיע בחברות ציבוריות לטווח הארוך.
השערת המחקר הייתה, שישנו קשר חיובי בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית. ממצאי המחקר מראים שהשערה זו אוששה, נמצא קשר חיובי בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית. עוצמת הקשר היא ברמה בינונית גבוה, והמתאם שנמצא בין שני המשתנים הוא 0.486.
יכולים להיות כמה הסברים אפשריים לאישושה של השערת מחקר זו. ראשית, ייתכן שהקשר משקף את העקרונות והאמונות של המשקיע, משקיעים שמאמינים שישנו מידע פיננסי אמין ובתכיפות גבוה לגבי חברה ציבורית, אז חברה זאת היא טובה להשקעה לטווח הארוך, ולכן הוא משקיע בפועל בחברות אלה, הוא מאמין שהוא מכיר היטב את החברה ואת המצב הפיננסי שלה. הסבר נוסף הוא שחברות ציבוריות שיש לגביהן מידע איכותי וזמין, מעלות את רמת האמון של המשקיעים בחברות אלה, ולכן הם נוטים יותר להשקיע בהם בטווח הארוך. הסבר נוסף הוא שכאשר ישנו מידע איכותי וזמין לגבי חברה ציבורית, הדבר יכול לעזור למשקיעים לנבא את העתיד ארוך הטווח של החברה, ולכן זה אפשרי מבחינם להשקיע לטווח הארוך בחברות אלה.
אם נשווה את הממצא של הקשר בין איכות המידע לטווח ההשקעה של המשקיעים לספרות המחקרית, אנו נראה שישנה התאמה בין ספרות המחקר לקורלציה שנמצאה. בספרות המחקר ראינו שישנם כמה גורמים שיכולים להשפיע על שיקולי ההשקעה לטווח הארוך אצל המשקיע, ובעיקרון, ככל שהמשקיע מאמין שההשקעה היא טובה ויציבה, הוא נוטה להשקיע בה לטווח הארוך יותר (Otuteye, & Siddiquee, 2019). אחד הגורמים החשובים ביותר בשיקולי ההשקעה אצל המשקיעים ארוכי הטווח, הוא הזמינות של המידע ואיכותו של המידע לגבי חברה ציבורית שהמשקיע מעוניין להשקיע בה (Ping, 2019). בנוסף לכך ראינו שהמשקיעים מעוניינים לדעת את המידע הפיננסי מהדוחות הכספיים של החברה, כולל תזרין המזומנים שלה,על מנת לאמוד את מצבה לטווח הארוך (Rothery, et al. 2020). מדברים אלה עולה שמידע איכותי זמין ותכוף לגבי מצבה הפיננסי של החברה הוא גורם חשוב בהחלטתו של המשקיע האם להשקיע בחברה ציבורית לטווח הרחוק.
מגבלה אפשרית של מחקר זה היא שהמחקר בוצע על מספר קטן של נדגמים, והמדגם הוא קטן יחסית, ולכן התוצאות של המחקר יכולות שלא לשקף בצורה ראויה את כלל אוכלוסיית המשקיעים. ולכן יש לבצע מדגם גדול ומגוון יותר כדי לקבל תמונה יותר מייצגת. מגבלה אפשרית נוספת היא שעל העמדות של המשקיעים לגבי השקעה לטווח ארוך יכולים להשפיע גורמים נוספים, שיכולים להטות את התוצאות, כך למשל המצב של כלל השוק, האם השוק במגמת ירידה או עלייה.
ולכן אם נסכם את מסקנות המחקר, אנו מסיקים שיש קשר מהותי בין שכיחות ואיכות המידע שהמשקיע מחפש על חברה ציבורית, לבין הנטייה להשקיע לטווח ארוך במניות חברה ציבורית. ההחלטה של המשקיעים להשקיע בחברה לטווח הארוך, נובעת ככל הנראה מהאמון שהמשקיעים נותנים בחרה זאת, עקב המידע הזמין אודותיה, ואיכותו של המידע.
הצעה למחקר שימשיך את המחקר הזה, הוא מחקר שיבדוק האם ישנו קשר בין הסקטור שבו פועלת החברה הציבורית לבין ההחלטה של המשקיעים להשקיע בחברה זו לטווח הארוך. ההנחה במחקר שכזה הוא שמשקיעים מעדיפים להשקיע בחברות שפועלות בסקטורים יציבים יותר, שההכנסה שלהם צפויה ולא משתנה הרבה, כמו למשל חברות תעשייה מסורתית, וזאת בניגוד לחברות טכנולוגיה שעתידם הכלכלי הוא לא בטוח ומהימן.
7. ביבליוגרפיה
Anagnostopoulou, S. C., & Tsekrekos, A. E. (2017). Accounting quality, information risk and the term structure of implied volatility around earnings announcements. Research in International Business and Finance, 41, 445–460. https://doi-org.elib.openu.ac.il/10.1016/j.ribaf.2017.04.046
Barth, M. E., Landsman, W. R., & Taylor, D. J. (2017). The JOBS Act and Information Uncertainty in IPO Firms. Accounting Review, 92(6), 25–47.
Barton, J., Berns, G. S., & Brooks, A. M. (2014). The Neuroscience behind the Stock Market’s Reaction to Corporate Earnings News. Accounting Review, 89(6), 1945–1977.
Darrough, M. N., & Deng, M. (2019). The Role of Accounting Information in Optimal Debt Contracts with Informed Lenders. Accounting Review, 94(6), 165–200.
Flores, E., & Lopes, A. B. (2019). Decrease in the Value Relevance of Accounting Information in Electric Distributors after the Brazilian IFRS adoption. Revista Brasileira de Gestão de Negócios, 21(5), 928–952.
Hoitash, R., & Hoitash, U. (2018). Measuring Accounting Reporting Complexity with XBRL. Accounting Review, 93(1), 259.
Gimeno, R., Lobán, L., & Vicente, L. (2019). A neural approach to the value investing tool F-Score. Finance Research Letters. https://doi-org.elib.openu.ac.il/10.1016/j.frl.2019.101367
Hendri, & Amelia, S. (2019). The Influence of Human Resources, and Internal Control on the Quality of Financial Statement: Accounting Information System as a Moderating Role. International Journal of Management, Accounting & Economics, 6(10), 761–769.
Horvat, T., & Mojzer, J. (2019). Influence of Company Size on Accounting Information for Decision-Making of Management. Nase Gospodarstvo/Our Economy, 65(2), 11–20. https://doi-org.elib.openu.ac.il/http://www.degruyter.com/view/j/ngoe
Kiousis, S., Popescu, C. & Mitrook, M. (2007). Understanding Influence on Corporate Reputation: An Examination of Public Relations Efforts, Media Coverage, Public Opinion, and Financial Performance From an Agenda-Building and Agenda-Setting Perspective. Journal of Public Relations Research. 19. 147-165.
Liu, B., Chang, L.-B., & Geman, H. (2017). Intraday Pairs Trading Strategies on High Frequency Data: The Case of Oil Companies. Quantitative Finance, 17(1), 87–100. https://doi-org.elib.openu.ac.il/http://www.tandfonline.com/loi/rquf20
Nelson, M. W., & Rupar, K. K. (2015). Numerical Formats within Risk Disclosures and the Moderating Effect of Investors’ Concerns about Management Discretion. Accounting Review, 90(3), 1149–1168.
Oluwagbemiga, O. E. (2019). The Influence of Accounting Information Disclosure on Foreign Direct Investment in Nigerian Listed Companies. Management & Accounting Review, 18(3), 131–168.
Otuteye, E., & Siddiquee, M. (2019). Buffett’s alpha: further explanations from a behavioral value investing perspective. Financial Markets and Portfolio Management, 33(4), 471. https://doi-org.elib.openu.ac.il/10.1007/s11408-019-00339-y
Patari, E. J., Leivo, T. H., Hulkkonen, J., & Honkapuro, J. V. S. (2018). Enhancement of value investing strategies based on financial statement variables: the German evidence. Review of Quantitative Finance & Accounting, 51(3), 813–845. https://doi-org.elib.openu.ac.il/10.1007/s11156-017-0689-y
Ping, L. (2019). Design and Implementation of Financial Accounting Information Management System of Shipping Companies Based on ERP. Journal of Coastal Research, 94, 470–474. https://doi-org.elib.openu.ac.il/10.2112/SI94-093.1
Rothery, C., Strong, M., Koffijberg, H. (Erik), Basu, A., Ghabri, S., Knies, S., Murray, J. F., Sanders Schmidler, G. D., Steuten, L., & Fenwick, E. (2020). Value of Information Analytical Methods: Report 2 of the ISPOR Value of Information Analysis Emerging Good Practices Task Force. Value in Health, 23(3), 277–286.
Schroeder, J. H. (2016). The Impact of Audit Completeness and Quality on Earnings Announcement GAAP Disclosures. Accounting Review, 91(2), 677.
Strauss, N., Vliegenthart, R., & Verhoeven, P. (2016). Newspapers lagging behind? Emotions in newspaper articles and stock market prices in the Netherlands. Public Relations Review, 42(4), 548–555. doi:10.1016/j.pubrev.2016.03.010
Williams, C. D. (2015). Asymmetric Responses to Earnings News: A Case for Ambiguity. Accounting Review, 90(2), 785–817.
8.נספחים
שאלון המחקר
סקר:
שלום, אנו סטודנטים המבצעים עבודת מחקר בנושא של:
הקשר בין זמינות של מידע לגבי חברה לבין השקעה לטווח ארוך במניית החברה.
להלן שאלון לבדיקת השקעה לטווח ארוך במניות, נודה לך אם תענה על השאלון בכנות האפשרית.
פרטים אישיים:
שם: היישוב __________
גיל __________ מין .
השכלה: יסודית/ עד 8 שנות לימוד / תיכונית / אקדמית
חלק א- דרג את ההיגדים הבאים:
| הרגלי השקעה בטווח הארוך | 1- לא מסכים בכלל | 2- לא מסכים | 3- לא יודע | 4- מסכים | 5- מסכים מאוד |
| 1 אני קונה הרבה מניות להשקעה ומחזיק בהם מעל לשנה | |||||
| 2 אני חושב שהשקעה לטווח ארוך היא יותר טובה מהשקעה לטווח קצר | |||||
| 3 אני חושב שיש סיכוי לתשואה טובה יותר בהשקעות לטווח ארוך | |||||
| 4 השקעה לטווח ארוך היא פחות מסוכנת | |||||
| 5 השקעה לטווח ארוך היא יותר טובה מהשקעות סולידיות אחרות כדוגמת נדלן |
חלק ב- דרג את ההיגדים הבאים:
| הרגלי צריכת מידע לגבי השקעות | 1- לא מסכים בכלל | 2- לא מסכים | 3- לא יודע | 4- מסכים | 5- מסכים מאוד |
| 6 לפני שאני קונה מנייה אני מבצע עלייה מחקר מקיף | |||||
| 7 אני מוכן לקנות מנייה לטווח ארוך רק אם יש עליה מספיק מידע באופן שוטף | |||||
| 8 אני נוהג לקרוא עיתונות כלכלית כדי לקבל מידע על שוק המניות, ועל המניות שאני מושקע בהם | |||||
| 9 המניות שבהן אני משקיע מפרסמות מידע לגבי החברה באופן קבוע | |||||
| 10 יש לי אמון גבוה במידע שמתפרסם על ידי החברות שאני משקיע בהם לטווח ארוך |