1.סקירת ספרות

1.1.רקע

במהלך העשורים האחרונים ישנה מודעות בספרות המחקר בנושא טיפול במוזיקה לילדים בעלי צרכים מיוחדים. עם התפתחות היכולת לפקח על ההשפעה המנטלית של המוזיקה, חוקרים מנסים ללמוד כיצד האזנה והופעה של מוסיקה משפיעה על הבריאות הגופנית והרגשית של הילד. מכיוון שמוזיקה היא שפה אוניברסלית, שניתן לפרש אותה ללא קשר למחסומי שפה, היא יוצרת חיבור ייחודי. חוקרים ברחבי העולם בוחנים את היתרונות, ההשפעות והיעדים ההתפתחותיים שלימוד המוסיקה לילדים עם צרכים מיוחדים יכולים להשיג (Hallam, & Price, 1998; Krikeli, Michailidis, & Klavdianou, 2010).

יחד עם זאת, הורים ומחנכים רבים אינם מודעים לשיפור המדהים שיכולים להיות הן לטיפול במוזיקה והן לחינוך למוזיקה בחייהם של ילדים עם צרכים מיוחדים. על ידי מתן כלי רב עוצמה לילדים אלה, שיכול לבנות את כישוריהם התקשורתיים, המוטוריים והחברתיים, אימונים למוזיקה מספקים דרך יעילה בשבילם להבין את עצמם, אנשים אחרים ואת העולם הסובב אותם (ברוקנר-מאירי, 1998).

בלי קשר לצרכים המיוחדים של הילדים, למוזיקה יש את היכולת להפוך את חייהם של הילדים לטובים מאוד, מכיוון שהיא מייצרת ללא מאמץ סביבת למידה בטוחה, והיא יכולה לגשר על הפער בין מודעות לחוסר מודעות למודעות אצל הילד. מכיוון שהאזנה ונגינה במוסיקה מעוררת כמעט כל אזור במוח של הילד, וכמעט את כל מערכות החישה, ההשפעה החיובית שלה על תפקודים קוגניטיביים היא אדירה. מדריכים ומחנכים שמשלבים מוזיקה בתוכנית החינוך שמותאמת אישית לתלמיד, מציגים תוצאות שמשנות את חייהם של הילדים, על ידי טיפוח מודעות עצמית וביטוי עצמי (דסה, ואמיר, 2015).

מוסיקה היא עוצמתית ואוניברסלית עבור אנשים בכל הגילאים והרקעים. יש לה את היכולת לעורר רגש, לעזור לזכור אירועים ורגעים בחיים ולחבר אותנו זה לזה. למוזיקה היכולת לגעת בכל ילד, כולל אנשים עם צרכים מיוחדים, והיא יכולה להיות כלי מדהים בחינוך וסוציאליזציה של ילדים עם כל מיני מוגבלות (ויס, ואמיר, 2013).

המאפיין האינטראקטיבי של המוסיקה הופך אותה לכלי הוראה מהנה ויעיל במיוחד. אינספור מחקרים הוכיחו כי הדבר נכון במיוחד לילדים עם הפרעת ספקטרום אוטיזם ובעלי צרכים מיוחדים אחרים כמו שיתוק מוחין, אפרקסיה של הדיבור בילדות, ובעלי לקויות למידה. בנוסף לכך, חינוך וחשיפה למוזיקה משפיעים לטובה על ילדים הסובלים מדיכאון, הפרעות קשב וריכוז וחרדות (Geist, Mccarthy, Rodgers-Smith, & Porter, 2008).

לילדים עם צרכים מיוחדים שיש להם אתגרים גופניים, נפשיים וחברתיים, מוזיקה יכולה להיות דרך ייחודית ליצור קשרים ולבסס הבנה רגשית. במקרים רבים, המוזיקה מאפשרת לתלמידים עם מוגבלות מסוימת ללמוד בדרכים שלא זמינות להם בעבר. לא רק שהמוזיקה יכולה לעורר למידה ולעודד היענות, אמפתיה ותקשורת בקרב בעלי צרכים מיוחדים, כפי שהיא עושה במקרים רבים, היא גם מקדמת תחושות של העצמה וחיבור שיכולים להיות טרנספורמטיביים בעבור הילד (Meadows, 1998).

2.1.השפעת המוזיקה על הילדים בעלי צרכים מיוחדים

1.2.1.מיומנויות דיבור ותקשורת

מוזיקה היא כלי לא מילולי. גם כאשר ילד נמצא במצב שהוא לא יכול לתקשר עם הסובבים אותו ועם העולם בכלל, קיימת שפה אוניברסלית שעדיים יכולה לאפשר לו לתקשר עם העולם, והיא השפה של המוסיקה. חוסר היכולת לתקשר בצורה רגילה אצל הילד, יוצר תחושות של חוסר יכולת, תסכול, בלבול ודיכאון. עם תלמידים עם צרכים מיוחדים, פירוק מחסומי הדיבור באמצעות מוסיקה מציע תחושה של הבנה, ושבירה של מעגל התסכול (Kennelly, Hamilton, & Cross, 2001).

יתר על כן, כשמשתמשים במוזיקה באופן ספציפי לילדים עם צרכים מיוחדים, היא מציעה דרך יעילה לפתח מיומנויות מילוליות. למעשה, ישנם משאבים רבים המספקים מוזיקה בהתאמה אישית, אשר נועדה לבודד צלילי דיבור או להעביר אמצעי זיכרון ולמידה. היכולת לתקשר ביעילות ולקיים אינטראקציה עם אחרים נותנת לילדים גם מוצא חיובי בריא לרגשותיהם (Pellitteri, 2000).

ככל שמספר המקרים של ילדים המאובחנים עם הפרעות בתקשורת עולה, הצורך בטיפול חסכוני ויעיל יותר עולה. מטפלים במוזיקה מעריכים ומפתחים טיפול לילדים עם מוגבלויות התפתחותיות ובעיות רגשיות במתקנים כמו בתי חולים, בתי ספר, ומרכזי טיפול באשפוז. מטפלים בתחום לקויות הדיבור והשפה לא רק עובדים עם ילדים באמצעות מוזיקה בסוגיות דיבור וקול, אלא עובדים גם עם אנשים הסובלים מלקויות למידה, בעיות זיכרון ואנשים הסובלים מבעיית בליעת אוכל או שתייה. בתחום המחקרי, חוקרים ללקויות דיבור ושפה, ומטפלים במוזיקה, פועלים בשיתוף פעולה לשיפור הטכניקות למתן מענה לצרכים תקשורתיים וחינוכיים מגוונים ולעתים מורכבים של ילדים עם מוגבלות (Agheana, 2017).

מוסיקה מספקת מדיום מובנה להדגשת דפוסי דיבור או המשמעות של השפה, בהקשר של גירוי מהנה ומניע. מטפלים במוזיקה מאומנים להתאים אלמנטים של מוזיקה למשל, קצב, מנגינה, הרמוניה ומרקם לקידום אסטרטגיות תקשורת אפקטיביות. למרות שלטיפול בתקשורת ובטיפול במוזיקה יש פוטנציאל להשלים זה את זה בהקשר טיפולי, מחקרים המתעדים גישה בין-תחומית זו אינם נפוצים בספרות. אולם ישנם מחקרים שמראים שגישה בין-תחומית זו יכולה לטפל באופן יעיל בילדים עם צרכי תקשורת מורכבים (Geist, Mccarthy, Rodgers-Smith, & Porter, 2008).

מחקרים מצאו כי טיפול במוזיקה לילדים עם לקויות דיבור קידמו שיפור בנשימה ובקרת שרירים, גירו את הווקליזציה, פיתחו מיומנויות שפה רגישות, ושיפרו את כישורי ההתבטאות. מחקרים הדגימו כיצד ילדי הגן הסובלים מהפרעות בשפה ודיבור הפגינו כישורי תקשורת חברתית בפעילות בסיסית במוזיקה קבוצתית עם בני גילם הלא מוגבלים. בנוסף לכך, ישנם ראיות לכך שילדים מפיקים תועלת משירי סיפור קבוצתיים שעוזרים להם להביע את רגשותיהם, ואת תחושותיהם החברתיות. הספרות המחקרית מצביעה גם על כך שילדים עם אוטיזם למדו יותר סימנים מוזיקליים כשהם נקשרים למוזיקה ודיבור, מאשר כאשר לימדו אותם עם מוסיקה בלבד או עם דיבור בלבד. ישנם טכנולוגיות שמאפשרות את השילוב של המוזיקה והדיבור, כמו סיפורי שיר, ועזרים אחרים, שהוכיחו את עצמם כיעילים מאוד בטיפול בלקויות דיבור (Geist, Mccarthy, Rodgers-Smith, & Porter, 2008).

ישנן מספר דרכים שמוסיקה יכולה להתווסף לפעילות של טיפול בלקויות דיבור. פעילויות מוזיקליות מדגישות צורות תקשורת לא מילוליות ולעיתים קרובות עוזרות להתגבר על מגבלות פיזיות, תרבותיות, אינטלקטואליות ורגשיות. ישנם אסטרטגיות מוזיקליות ספציפיות הניתנות לשילוב: תרגילי הרפיה, תרגילי נשימה וקוליות, חוויות ניסוח שירים, חוויות שירה במילים וביטויים, אוצר מילים ופיתוח מושגים (Beathard, & Krout, 2008).

2.2.1.יכולות מוטוריות

אוטיזם היא קבוצה גדולה של הפרעות הטרוגניות הכוללות בדרך כלל תסמינים רבים. לקויות הרצף האוטיסטי הן לקויות נוירולוגיות (לקויות בהליכי חשיבה מורכבים ומודעים) ותפישתיות (הליכי עיבוד מידע חושי ראשוניים), המשלבות עיכוב התפתחותי לעיתים עם נסיגה התפתחותית. תסמינים אלה מאובחנים על ידי חריגות מוטוריות שיכולות להיראות כבר בגיל שישה חודשים ומעצבים את השגת ההתפתחות המוטורית בגילאים חיוניים. חוסר יכולת ברורה או נסתרת בשליטה על תנועות עיניים, שליטה על תנועות עיניים, שליטה על ידי דינמיות, בקרת משימות ידניות, ותנועות לא תקינות במהירות, קואורדינציה, מובילה להפרעה בקואורדינציה מוטורית אצל ילדים. בעיות קואורדינציה מוטורית משליכות לרעה על ההתפתחות החינוכית ועל פעילויות חיי היומיום של ילדים עם בעלי צרכים מיוחדים. אצל ילדים אלו, אנחנו רואים מגבלות בביצוע תנועות ותיאום מוטורי, הפרעות הליכה וחולשות במאזן הדינמי. מחקרים דיווחו כי תנועותיהם של הילדים המתבססות על מוזיקה, מתעצבות באמצעות ניסיון ורגש, תחושת תנועה ותקשורת (דודאי, 2019).

בעיות קואורדינציה מוטורית משפיעות לרעה על ההתפתחות החינוכית ופעילויות חיי היומיום בקרב ילדים עם אוטיזם. בנוסף לכך, ילדים ובני נוער עם אוטיזם מראים מגבלות בביצוע תנועות מוטוריקה גסה ותיאום מוטורי עדין, הפרעות הליכה וחולשות באיזון סטטי ודינאמי בשנותיהם המוקדמות. מחקרים הראו כי תנועותיהם של אנשים מייצגות את הרגע ומבטאות "תנועה פנימית", תנועה פנימית היא הכוח המניע של המוסיקה הקשורה לפרשנות אישית של המוזיקה, המעוצבת על ידי ניסיון אישי וקשורה לרגש, תחושת תנועה ותקשורת (גולדברג-שטרן, ווינטראוב, 2005).

האזנה למוזיקה, נגינה ואפילו תנועות קצביות המלוות במוזיקה משפרים את יכולת התנועה והכישורים המוטוריים, את יכולת תנועת המפרקים, מגבירים את יכולת התיאום בין העיניים לידיים ומחזקים את השליטה באצבעות. פעילויות מוזיקליות משמשות לרוב לשיפור התנועה ומשפרות את תפקודי החישה של כפות הידיים, הרגליים, הראש והגוף. מחקרים מצביעים על כך ששימוש במוזיקה ומשחקים מבוססי מוסיקה מפחיתים את העיכוב והמגבלות בתחומים שאינם מוזיקליים אצל ילדים עם אוטיזם. למעשה, מוזיקה ובעיקר הקצב שלה מובילה להתחלת תנועות בידיים, בראש, ברגליים ובגוף, כמו גם לביטויי פנים ולשון, ולביטויים רגשיים (גולדברג, וזיף, 1992; פרידמן, 2018).

האזנה למוזיקה בשילוב עם משחק מעצימה את האיזון בין התנועות הגופניות, מצב הגוף וגירוי רגשות חיוביים באמצעות הקלה על השליטה העצמית. בנוסף, פעולות קצביות כמו מחיאות כפיים והליכה במהלך נגינת מוסיקה מקלות במידה ניכרת על כישורים מוטוריים גסים בקרב ילדים עם אוטיזם וצרכים מיוחדים. מחקרים מצביעים על כך שתוצאה חיובית בולטת של טיפול במוזיקה היא עלייה במיומנויות מוטוריות בקרב ילדים אלה. בנוסף, פעולה משולבות של שימוש במוסיקה ומשחק, הכוללים נגינה, תנועה ושירה, מצמצמות עוד יותר את הבעיות המוטוריות אצל ילדים עם אוטיזם, בהשוואה לשיטת טיפול שכוללת רק אחת משיטות אלה (לוי, 2019).

מחקרים הראו כי השימוש של מוזיקה יחד עם פעילויות מוטוריות משפיע על התיאום המוטורי של אנשים עם אוטיזם. השילוב של מוזיקה ופעילויות גופניות, כמו משחקים שונים תוך כדי המוזיקה, מבוסס על ההנחה שפעילות גופנית באופן כללי היא טובה מאוד בעבור ילדים עם מוגבלות, משום שהיא משפרת את היכולות המוטוריות שלהם, וגם את היכולות המנטליות שלהם (Atigh, Akbarfahimi, & Zarei, 2017).

3.2.1.פיתוח קוגניטיבי

הנושא של השפעת החינוך המוזיקלי על ההתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של ילדים הוא נושא אשר מעורר התעניינות רבה בתחום המחקר. כיום, ידוע כי למוזיקה קיימת השפעה חיובית על ההתפתחות הקוגניטיבית ומנת המשכל, פיתוח היצירתיות, התמצאות במרחב ובזמן. מבנה המוח של אדם אשר משתתף בפעילות מוזיקלית נמצא שונה ממבנה מוחו של אדם שאינו חשוף ללימוד מוזיקה. למשל: אדם אשר למד מוזיקה כבר מגיל צעיר מפתח את יכולת האינטליגנציה המרחבית והחשיבה המופשטת, אשר נחוצים להבנת מושגים מתמטיים (Agheana, 2017).

במחקר שנערך, החוקרים ניסו למדוד את השפעתה של תוכנית מוזיקה חדשנית שתפקידה לזרז את ההתפתחות הקוגניטיבית והכישורים החברתיים אצל ילדים בסיכון בגילאי בית הספר העממי. עיקרו של המחקר בדק את הסוגייה כיצד החינוך המוזיקלי מסייע בפיתוח יכולות הלמידה, תוך התמקדות בשלושה נושאים מרכזיים: עיצוב תוכנית הלימודים המוזיקלית, תכנון סביבת למידה איכותית, ופיתוח כישורי למידה ספציפיים. הניסוי נערך על קבוצת ילדים בני 6-12. במהלך התוכנית, התלמידים קיבלו שיעורי מוזיקה שבועיים המתוכננים באופן התמקדותי בסביבת למידה מתווכת ופיתוח יכולות הלמידה. הקבוצה השנייה של הילדים לא למדה שיעורי מוזיקה. הממצאים של המחקר בדקו את התפתחות הכישורים הקוגניטיביים והדימוי העצמי החברתי של שתי הקבוצות. נמצאו הבדלים משמעותיים בהתפתחויות הקוגניטיביות הספציפיות שנבדקו (Sharda, et al. 2018).

המוסיקה מילאה תפקיד בולט בספרות הקלינית והמחקרית בנושא הפרעת הספקטרום האוטיסטי בכל הקשור לאבחון, טיפול והתבוננות התנהגותית ביכולות אומנותיות חריגות באוכלוסייה זו. מוסיקה כטיפול באוטיזם התמקדה באופן מסורתי באינטראקציה חברתית, כישורי תקשורת והתנהגויות חברתיות-רגשיות. עם זאת, ישנה גם התמקדות מחקרית מוגברת בתפקידם של פונקציות קוגניטיביות וקשב כחלק מהשפעת המוזיקה על האוטיזם, שעלולות להיות לכך השלכות משמעותיות על תפקידה של המוזיקה כהתערבות עבור אנשים עם אוטיזם. ישנם התפתחויות מחקריות חדשות עבור מטפלים וחוקרים, במטרה לשוב ולהעריך את תפקידה של המוסיקה כהתערבות לתמיכה בהתפתחות עצבית בריאה בקרב אנשים הסובלים מאוטיזם, ולהרחיב את ההיקף הקליני הנוכחי בטיפול במוזיקה לאוטיזם. עדויות מחקריות משכנעות מצביעות על כך שליקויים מוטוריים וקוגניטיביים מעורבים באופן עמוק בהתפתחות עצבית בריאה של כישורי סוציו-תקשורת ויכולים להיות אינדיקטורים מרכזיים לתפקוד מוחי אצל אנשים עם אוטיזם. לאור עדויות אלה הספרות המחקרית מציעה כי אימונים התפתחותיים מבוססי מוסיקה לתשומת לב ושליטה מוטורית עשויים לקבל תפקיד פונקציונלי חדש קריטי בטיפול באוטיזם, כתוצאה מההשפעה המשמעותית של המוזיקה על היכולות הקוגניטיביות אצל אנשים אלה, ולכן יש לשקול בחיוב טיפול במוזיקה גם בעבור שיפור היכולות הקוגניטיביות (Braun-Janzen, & Thaut, 2018).

4.2.1.מוטיבציה חיובית ואינטראקציה חברתית

באופן כללי, ילדים עם מוגבלות הם בד"כ צופים פסיביים בחינוך למוזיקה, מכיוון שמגבלותיהם עשויות למנוע מהם להשתתף במלואם בחוויות מוזיקה. מכשירים טכנולוגיים פותחו במטרה לסייע לתלמידים ליצור, לבצע ולחבר אינטראקציה עם מוזיקה. לפי האיגוד האמריקני לטיפול במוזיקה, קיימים מחקרים רבים המוכיחים את יעילות הטיפול במוזיקה ובפיתוח הכישורים והיכולות של ילדים צעירים בתחומי ההתנהגות השונים- התנהגות חברתית, רגשית, מיומנויות מוטוריות, יכולות תקשורת, פיתוח שפה וקול, כישורים קדם אקדמיים וקדמיים. המוזיקה נמצאה כמעוררת רגשות שבאמצעותם ניתן להניע את הילדים ולסייע להם להיות חדורי מטרה בהשגת יעדיהם הטיפוליים. היא נחשבת בעיני הילד למדיום מגרה ומהנה, מסייעת לילד להעלות את רמת המיומנויות ההתפתחותיות, ועוד (אילת, ורייכל, 2015).

בנוסף לכך, האינטראקציות המוזיקליות והטיפול במוזיקה מאפשר לילד בעל מוגבלות ללמוד מיומנויות פונקציונאליות ואקדמיות הנחוצות לניהול חיים עצמאיים ומספקים. הטיפול במוזיקה מגרה את הילד ומקל על הלמידה וההתפתחות בקרב ילדים בעלי צרכים מיוחדים, כגון הפרעה בספקטרום האוטיסטי, תסמונת דאון, ליקוי ראייה, אובדן שמיעה, עיכוב התפתחותי, שיתוק מוחין וקשיי למידה (Beathard, & Krout, 2008).

המוזיקה מחזקת את המוטיבציה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים להקשיב וללמוד דברים חדשים באמצעותה, כיוון שהתקשורת באמצעותה היא קלה הרבה יותר עבורם מאשר שפה מדוברת. השימוש בשירים ומזמורים מחזק התנהגות קשובה, מיומנות מוקדמת ללימוד במסגרת הוראת קבוצות, כישורי הקשבה, ויכולת דקדוק- כל אלה נחוצים לצורך אוריינות מוקדמת והתפתחות שפה. לפי של מחקר קים וויגרם וגולד (Kim, Wigram & Gold, 2008), הטיפול באמצעות אלתור במוזיקה נמצא כיעיל בתיווך ילדים אוטיסטים לרמתם ולעניין שלהם, פיתוח יכולת הביטוי העצמי, תקשורת רגשית ואינטראקציה חברתית.

גישת ההתערבות העיקרית לטיפול בכישורי תקשורת חברתית באוטיזם היא אלתור מוזיקלי. בגישה טיפולית זו, מוזיקה משמשת כאמצעי לביטוי עצמי, לתקשורת ולאינטראקציה, ולפיתוח או שיקום של תפקוד חברתי-רגשי מתאים (Kim, Wigram & Gold, 2008).

קים, וויגרם וגולד (Kim, Wigram & Gold, 2008) חקרו את ההשפעות של טיפול במוזיקת אלתור על התנהגויות קשב משותפות. ילדים בגיל הרך עם אוטיזם השתתפו ב 12 מפגשי טיפול במוזיקת אלתור שבועית ו -12 מפגשי משחק שבועיים עם צעצועים. המחקר דיווח על שיפור ביוזמת תשומת הלב המשותפת הקבוצתית, תשומת לב חזותית משותפת, משך זמן קשר עין וקשר עין מתחלף, במהלך הפגישות הטיפול במצב הטיפול במוזיקה אך לא במצב הביקורת. בניתוח שלאחר מכן של נתונים אלה, החוקרים התמקדו בהיבטים החברתיים-מוטיבציוניים של האינטראקציה בין הילד למטפל במהלך טיפול במוזיקת אלתור. לשם כך, נערך ניתוח התנהגותי של מפגשי הטיפול, כמו גם תוצאות, תדירות ומשך תגובתיות רגשית ומוטיבציונית של המשתתף (שמחה, סינכרוניות רגשית, התחלת מעורבות). התוצאות הצביעו על כך שהתנהגויות רגשיות והתגובות היו תכופות יותר ובמשך זמן רב יותר בהתערבות הטיפול במוזיקה מאשר במצב שבו היה רק משחק. לפיכך, ממצאי המחקר מראים שישנה חשיבות לשימוש בטיפול במוזיקת אלתור כדי לשפר אינטראקציות חברתיות, קשב משותף והתנהגויות פרו-חברתיות.

שיטה

2.מקורות

1 אילת, י', ורייכל, נ' (2015). סיפורה של מקהלת בית ספר, המשלבת ילדים עם אוטיזם כגשר לקשר. טיפול באמנויות.
א' (1999). תרפיה במוסיקה עם ילדים בעלי תסמונת ויליאמס סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, , 14 (1): 93-98, 1999.
נ' (2005). הקשר בין מיומנויות מוטוריות וויזומוטוריות לבין איכות הכתב בקרב ילדים עם "הפרעה התפתחותית בקואורדינציה" (DEVELOPMENTAL COORDINATION DISORDER). כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק, , 14 (4): 193-212, 2005.
א' (1992). מוסיקה – כלי טיפולי לעידוד תקשורת בין-אישית אצל הילד האוטיסט כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק, , 1 (4): 133-146, 1992. https://doi.org/10.2307_23460022
א' (2019). החומר כמעטפת: קבוצות טיפול באמנות בגנים לילדים על הספקטרום האוטיסטי בין המילים, 16‏ (2019).
ד' (2015). השפעת שירה בקבוצת טיפול במוזיקה על כישורי שפה של חולי אלצהיימר במצב בינוני-מתקדם – מחקר משולב גרונטולוגיה וגריאטריה: כתב-עת בנושאי הזיקנה, מ"ב, 3-4 (תשע"ה, 2015), עמ' 19-45.
ד' (2013). משמעות הטיפול הקבוצתי במוזיקה בנערות שנעקרו מגוש קטיף מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, , 37: 61-87, 2013.
מ' (2019). משחקי חברה בשירות החינוך המוזיקלי קשר עין, 289 (ניסן-אייר תשע"ט, מאי 2019), עמ' 42.
ע' (2018). יצירה עם העיניים תקשורת תומכת וחליפית, 34 (תשע"ט, 2018), עמ' 14-19.
V. (2017). Music Therapy for children with intellectual disabilities.
Anaby, D., Hand, C., Bradley, L., DiRezze, B., Forhan, M., DiGiacomo, A., & Law, M. (2013). The effect of the environment on participation of children and youth with disabilities: A scoping review. Disability and Rehabilitation: An International, Multidisciplinary Journal, 35(19), 1589–1598.
M. (2017). The Effect of Movement Activities in Synchronization With Music on Motor Proficiency of Children With Autism. Journal of Advanced Medical Sciences and Applied Technologies. 3. 61. 10.18869/nrip.jamsat.3.2.61.
R. (2008). A music therapy clinical case study of a girl with childhood apraxia of speech: Finding Lily's voice. The Arts in Psychotherapy. 35. 107-116. 10.1016/j.aip.2008.01.004.
Bhasin, T. K., Brocksen, S., Avchen, R. N., & Van Naarden Braun, K. (2006). Prevalence of four developmental disabilities among children aged 8 years–Metropolitan Atlanta Developmental Disabilities Surveillance Program, 1996 and 2000. Morbidity and Mortality Weekly Report. Surveillance Summaries (Washington, D.C. : 2002), 55(1), 1–9.
15 Braun-Janzen, T., & Thaut, M. (2018). Rethinking the role of music in the neurodevelopment of Autism Spectrum Disorder. Music & Science. 1. 1-18. 10.1177/2059204318769639.
J. (2008). Integrating Music Therapy Services and Speech-Language Therapy Services for Children with Severe Communication Impairments: A Co-Treatment Model.
Gonzales, S.G., (2013). Effect of Music in Inducing Sleep among Children in Need of Special Care in a Child Shelter Institution: Basis for Independent Nursing Intervention. Journal of Biology, Agriculture and Healthcare ,(3), No.7.
Hallam, S., & Price, J. (1998). Can the use of background music improve the behaviour and academic performance of children with emotional and behavioural difficulties? British Journal of Special Education, 25(2), 88.
Kennelly, J., Hamilton, L. & Cross, J. (2001). The interface of music therapy and speech pathology in the rehabilitation of children with acquired brain injury..
Kim, J., Wigram, T., & Gold, C. (2008). The Effects of Improvisational Music Therapy on Joint Attention Behaviors in Autistic Children: A Randomized Controlled Study. Journal of Autism & Developmental Disorders, 38(9), 1758–1766.
Krikeli, V., Michailidis, A., & Klavdianou, N.-D. (2010). Communication Improvement through Music: The Case of Children with Developmental Disabilities. International Journal of Special Education, 25(1), 1–9.
T. (1997). Music therapy for children with severe and profound multiple disabilities: A review of literature. Australian Journal of Music Therapy, 8, 3-17.
Pellitteri, J. (2000). The Consultant's Corner: Music Therapy in the Special Education Setting. Journal of Educational and Psychological Consultation – J EDUC PSYCHOLOGICAL CONS. 11. 379-391. 10.1207/S1532768XJEPC113&4_06.
Petruta-Maria, C. (2015). The Role of Art and Music Therapy Techniques in the Educational System of Children with Special Problems. Procedia – Social and Behavioral Sciences, 187, 277–282.
Sharda, M., Tuerk, C., Chowdhury, R., Jamey, K., Foster, N., Custo-Blanch, M., Tan, M., Nadig, A., & Hyde, K. (2018). Music improves social communication and auditory-motor connectivity in children with autism. Translational psychiatry, 8(1), 231.
Swingler, T., & Brockhouse, J. (2009). Getting Better All the Time: Using Music Technology for Learners with Special Needs. Australian Journal of Music Education, 2, 49–57.

סמינריון- השפעת המוסיקה על ילדים בעלי צרכים מיוחדים