Skip to content

סמינריון- השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על מוטיבציית הסטודנטים

להצעת מחיר ללא התחייבות לכתיבת סמינריון צרו קשר:

>>צור קשר<<

עבודת מחקר- השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על מוטיבציה והישגי סטודנטים

האוניברסיטה הפתוחה

מגישה:

תאריך:

תקציר

מטרתה של עבודת מחקר זו הייתה לבדוק את ההשפעה של למידה מקוונת על המוטיבציה ורמת ההישגים של תלמידים. בשנים האחרונות חלה התגברות של למידה מקוונת, במיוחד במוסדות אקדמיים גבוהים, אך עדיין לא ברורה לגמרי ההשפעה של דרך למידה זו על המוטיבציה של התלמידים, ועל רמת ההישגים שלהם. ולכן שאלות המחקר היו מהי השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על מוטיבציית הסטודנטים? ומהי השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על הישגי הסטודנטים?

על מנת לבדוק את שאלות המחקר בוצעו ראיונות פתוחים עם תלמידים הלומדים בצורה מקוונת באוניברסיטה, כדי לבדוק מהי ההשפעה של הלמידה המקוונת על המוטיבציה שלהם ועל רמת ההישגים שלהם בלימודים. תוצאות המחקר הראו מסקנות חד משמעיות, הלמידה המקוונת עוזרת להעלות את המוטיבציה של התלמידים, והיא עוזרת גם להעלות את רמת ההישגים של התלמידים. עוד מסקנות שעלו במחקר הם שהלמידה המקוונת עוזרת להעלות את רמת הגמישות של התלמידים, אך עם זאת ישנו מחסור באינטראקציה החברתית של התלמידים.

המסקנות היישומיות של המחקר הן שיש ליישם למידה מקוונת בצורה משולבת ביחד עם למידה מסורתית אשר מתבצעת באופן פרונטלי. דרך זו עוזרת לקבל את היתרונות של שני העולמות של צורות הלמידה. מגבלה אפשרית של המחקר היא שהמחקר בוצע על מספר מצומצם של תלמידים, ולכן מסקנות המחקר יכולות שלא לייצג באופן מהימן את כלל האוכלוסייה של התלמידים בישראל.

תוכן עניינים

1. מבוא. 4

2. סקירת ספרות.. 6

1.2. למידה מקוונת באקדמיה. 6

1.1.2. הגדרות.. 6

2.1.2. מאפיינים. 7

3.1.2. מטרות הלמידה המקוונת.. 9

2.2. השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על מוטיבציית הסטודנטים. 10

1.2.2. מאפיינים הגדרות ומטרות.. 10

2.2.2. השפעת הלמידה המקוונת על מוטיבציית הסטודנטים. 12

3.2. השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על הישגי הסטודנטים. 14

1.3.2. מאפיינים הגדרות ומטרות.. 14

2.3.2. השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על הישגי הסטודנטים. 16

3. מתודולוגיה. 19

4. ממצאים. 22

5. דיון 27

6. ביבליוגרפיה. 30

1.מבוא

מטרתה של עבודה מחקרית זו היא לבדוק את ההשפעה של הלמידה המקוונת על המוטיבציה של התלמידים בלמידה. הרציונל שמאחורי נושא עבודה זאת הוא שלאחרונה חלו שינויים מהותיים בדרך הלימוד של התלמידים, ובעקבות מגיפה עולמית, הסטודנטים בישראל עברו ללמוד בצורה מקוונת במקום הדרך המסורתית של לימוד בכיתה בהרצאה פרונטלית. מגמה זאת היא בהמשך למגמה איטית יותר שהתרחשה בעשורים האחרונים, של התגברות הלמידה המקוונת. אולם עדיין לא ידוע מהן ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של למידה מקוונת זו, וכיצד היא משפיעה על המוטיבציה של התלמידים ועל הישגיהם, ולכן מחקר זה שואף לשפוך אור על השפעה זאת.

ומכאן גם נובעת חשיבותו של מחקר זה, ללמידה המקוונת ישנה השפעה על מספר רב של תלמידים באקדמיה, לא רק בישראל גם במדינות רבות בעולם, זאת מכיוון שרובם המוחלט של התלמידים עבר ללמוד בדרך המקוונת, והלמידה המקוונת הפכה להיות מדרך לימוד שקיימת בשולי האקדמיה, לדרך הלימוד במיינסטרים של האקדמיה בישראל.

הודות להתקדמות המהירה של הטכנולוגיה, למידה מקוונת היא חלק מהיצע הדרכים של הלימוד של מוסדות אקדמיים רבים ברחבי העולם. החל מקורסים פשוטים, לימודי תארים דוקטורטים, למידת שפה וכן הלאה, לימוד מקוון מעולם לא היה כל כך קל, בעיקר בזכות הזמינות הגבוה של רשת האינטרנט, והקלות היחסית של התקשורת בין התלמיד לצוות החינוכי (שינפלד, 2017). למידה מקוונת מוצעת על ידי מוסדות אקדמיים מהמובילים בעולם. למידה מקוונת מציעה לתלמיד את כל ההטבות של ללמוד באוניברסיטה, עם הנוחות הנוספת של חווית למידה המותאמת ללוח הזמנים שלו. עם קורסים זמינים כמעט בכל הנושאים, ולוחות זמנים גמישים המתאימים כמעט לכל אורח חיים, הסטודנטים פונים יותר ויותר ללמידה מקוונת כחלופה ברת קיימא ללימודים בקמפוס. למידה זו יכולה לאפשר לתלמיד ללמוד אפילו ממדינה אחרת (Patel, 2014).

ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת כעת לסטודנטים ללמוד באופן מקוון לחלוטין תוך שהם עדיין מתקשרים עם חברי הכיתה, צופים בהרצאות ומשתתפים בדיונים ספציפיים בנושא מסוים. בעוד שיש הרואים כי למידה מקוונת דורשת מידה רבה יותר של מוטיבציה עצמית, המוסדות מכירים בכך שתמיכה חינוכית חשובה לא פחות ממשוב המורים לתלמידים, ומקפידים מאוד להבטיח כי תלמידיהם יקבלו את אותן רמות התמיכה שהיו מקבלים בקמפוס (Schenck, & Muriente, 2020).

הלמידה המקוונת נעשית בדרך כלל באמצעות מספר כלים, כגון ספרים אלקטרוניים, כתבי עת, סרטונים, הרצאות מוקלטות, חידונים, קבוצות דיון וכן הלאה. המשאבים והכלים המוצעים לתלמיד ללימוד מקוון יהיו תלויים במוסד שבו הוא לומד, ובדרך הלימוד הספציפית שבה הוא בוחר.  עבור אותם מוסדות שעברו את השימוש במשאבים מקוונים בצורה מוחלטת, התלמידים יכולים ללמוד באמצעות שילוב של משאבים טכנולוגיים חדישים ללא צורך להיות נוכח פיזית בהרצאות, בחינות או מפגשי דיון אישיים (Douglas, Popa, Platz, & Colasante, 2019).

בשנים האחרונות חל שינוי בתנופת הלמידה המקוונת, והפופולריות שלה עלתה, ועדיין לא ברורה ההשפעה המלאה של שיטת לימוד זו על התלמידים (Migueliz Valcarlos, Wolgemuth, Haraf, & Fisk, 2020), המוטיבציה שלהם והישגיהם, ולכן מטרתו של מחקר זה היא לבדוק את ההשפעה של הלמידה המקוונת על המוטיבציה וההישגים של הסטודנטים הבוחרים ללמוד בשיטה זו.

מבחינה אישית, החלטתי לחקור נושא זה של למידה מכוונת, מכיוון שאני חושבת שהוא עוזר לי לקבל פרספקטיבה אישית לגבי הידע הרחב שלי, וגם לגבי הידע שאותו אני רוכשת במהלך לימודי לתואר זה. מבחינה אישית אני גם מרגישה שהלמידה המקוונת השפיעה עלי רבות, העלתה את המוטיבציה שלי בלימודים, ואני מרגישה שהיא משפרת את הישגי.

עבודה זו היא עבודה מחקרית איכותנית, ולכן מבנה העבודה יהיה בחלקה הראשון, סקירה של ספרות המחקר, כדי לבדוק מה אומרת הספרות המחקרית לגבי הנושא של למידה מקוונת. סקירת הספרות תהיה מורכבת מפרק שיסקור תחילה מהי למידה מקוונת, ולאחר מכן כיצד הלמידה המקוונת משפיעה על המוטיבציה של התלמידים, ולאחר מכן פרק שיסקור כיצד הלמידה המקוונת משפיעה על הישגי התלמידים. לאחר פרק הסקירה יהיה פרק של ממצאי המחקר, שבו יבוצע ניתוח תימטי של הראיונות הפתוחים. ולבסוף יהיה פרק של דיון וסיכום העבודה.

2.סקירת ספרות

1.2.למידה מקוונת באקדמיה

1.1.2.הגדרות

למידה מקוונת באקדמיה כוללת קורסים המוצעים על ידי מוסדות אקדמיים שהם וירטואליים באופן מוחלט. למידה מקוונת, או שיעורים וירטואליים המוצעים דרך האינטרנט, מנוגדים לקורסים מסורתיים שנלמדים בצורה של הרצאה פרונטלית. זוהי ההתפתחות החדשה ביותר בחינוך מרחוק שהחלה באמצע שנות התשעים עם התפשטות האינטרנט (שינפלד, 2017). הרוב המכריע של המוסדות האקדמיים משתמשים במערכת ניהול למידה לניהול קורסים מקוונים. עם התפתחות תיאוריות החינוך מרחוק, והתפתחות הטכנולוגיות הדיגיטליות לתמיכה בלמידה מקוונת, צורת למידה זו היא דינמית ומשתנה עם הזמן (Migueliz Valcarlos, Wolgemuth, Haraf, & Fisk, 2020).

הגדרת למידה מקוונת לפי שינפלד (2017) (עמ’ 2):

               “למידה שיתופית מקוונת מתוארת כפעילות שבה שני אנשים או יותר מתקשרים באופן מקוון כדי ללמוד או לחקור נושא מסוים וליצור לו 5 .למידה כזאת משמעות, או כדי לשפר מיומנויות מתאפשרת כיום בדרכים חדשות הודות לשימוש בטכנולוגיות המידע והתקשורת שמקדמות עבודה שיתופית ומובילות ליצירת ידע שיתופי, ולכן נחשבות כמיומנות חיונית במאה ה-21”

ללמידה מרחוק יש היסטוריה ארוכה וישנם מספר סוגים הקיימים כיום, כולל קורסי התכתבות, הנערכים באמצעות דואר רגיל עם מעט אינטראקציה, או כאשר מועברים תכנים באמצעות רדיו או שידור טלוויזיה, קורסים מוקלטים, כאשר התלמיד מקיים אינטראקציה עם תוכן מחשב סטטי, למידה מקוונת- קורסים מבוססי אינטרנט המוצעים באופן סינכרוני או אסינכרוני, למידה ניידת- באמצעות מכשירים כמו טלפונים סלולריים, מחשבי כף יד ונגני שמע דיגיטליים. ללא ספק הגישה הפופולרית ביותר כיום היא למידה מקוונת באינטרנט. הלמידה המקוונת באמצעות האינטרנט צומחת בקצב מהיר בקרב אוכלוסיית הסטודנטים הרחבה, והצפי הוא שקצב הגידול ימשיך בשנים הבאות (Joksimovic, Kovanovic, Gasevic, Dawson, & Siemens, 2015).

למידה מקוונת הופיעה לראשונה בשנת 1982 כאשר המכון המערבי למדעי ההתנהגות (Western Behavioral Sciences Institute), בקליפורניה פתח את בית הספר לניהול וללימודים אסטרטגיים. המוסד הפעיל ועידות מחשבים בכדי להעביר תוכניות חינוך מרחוק למנהל עסקים (Feenberg, 2015). בשנת 1989 החלה אוניברסיטת פיניקס להציע תוכניות חינוך באמצעות האינטרנט. בשנת 1993 עם הופעת הבכורה של דפדפן האינטרנט הראשון, שנוצר על ידי אוניברסיטת אילינוי, הלמידה המקוונת החלה לפרוח. בשנת 1998 נוסדו תכניות החינוך הראשונות המקוונות במלואן, כמו למשל באוניברסיטת ניו יורק, האוניברסיטה הווירטואלית בקליפורניה ואוניברסיטת טרידנט אינטרנשיונל (Bozkurt, 2019).

לאור השיפורים בשיטות ההעברה של חומרי המידע, סביבות הלמידה המקוונות מספקות מידה רבה יותר של גמישות לעומת הכיתה המסורתית. פלטפורמות מקוונות יכולות גם להציע חומרי לימוד מגוונים יותר לאוכלוסיית הסטודנטים. המגוון נובע מהאינטראקציה עם הסטודנטים מחוץ למיקומם הגאוגרפי, וגם בגלל העובדה שחומרי לימוד רבים יכולים להיות מוצעים לסטודנטים רבים בו זמנית (Brooke, 2019). קורסים המוצעים באופן מקוון לחלוטין מועברים בעיקר במתכונת למידה אסינכרונית או למידה סינכרונית. למידה סינכרונית מתייחסת לאירוע למידה בו קבוצת תלמידים עוסקת בלמידה בו זמנית. לפני שטכנולוגיית הלמידה אפשרה סביבות למידה סינכרוניות, מרבית החינוך המקוון התקיים בשיטות למידה אסינכרוניות. מאחר שהכלים הסינכרוניים שניתן להשתמש בהם לחינוך הפכו זמינים, אנשים רבים פונים אליהם כדרך לסייע בהפחתת האתגרים הקשורים למרחק שמתקיימים בלימוד המקוון. מספר מחקרים מצאו כי סטודנטים יכולים לפתח תחושת קהילתיות באמצעות פלטפורמות תקשורת סינכרוניות מקוונות (Cakıroglu, & Kılıc, 2020).

2.1.2.מאפיינים

ישנם כמה מאפיינים ללמידה מקוונת שגרמו לכך שתוכניות למידה מקוונות הפכו לסוג פופולרי של לימוד בהשכלה הגבוהה כיום. הסביבה המקוונת מציעה הזדמנויות חסרות תקדים לאנשים שבדרך כלל יש להם גישה מוגבלת לחינוך, כמו גם פרדיגמה חדשה לאנשי חינוך בה ניתן לפתח קורסים דינמיים באיכות הגבוהה ביותר (Migueliz Valcarlos, Wolgemuth, Haraf, & Fisk, 2020).

ללמידה מקוונת יש מאפיין של למידה מכל מקום. היתרון העיקרי של למידה מקוונת אסינכרונית היא בכך שהיא מאפשרת לתלמידים להשתתף במצבי למידה באיכות גבוהה כאשר המרחק ולוח הזמנים הופכים את הלמידה הפיזית לקשה עד בלתי אפשרית (לובטון, ענבל-שמיר, בלאו, 2018). התלמידים יכולים להשתתף בשיעורים מכל מקום בעולם, בתנאי שיש להם מחשב וחיבור לאינטרנט. בנוסף, הפורמט המקוון מאפשר לתלמידים ומורים בעלי לקות פיזית, נוחות רבה יותר להשתתף בלימוד, המשתתפים ניגשים לכיתה הווירטואלית דרך המחשבים שלהם במקום שהם צריכים “ללכת לכיתה” פיזית (Cakıroglu, & Kılıc, 2020).

בנוסף לכך, הכיתה הווירטואלית נגישה לתלמידים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. יעילות הזמן היא מאפיין נוסף של פורמט הלמידה המקוונת (רביב, צמח, כהן-ברוכי, 2017). תקשורת א סינכרונית באמצעות תוכניות ועידה מקוונות מאפשרת לתלמידים לנווט יותר בקלות בין חייהם המקצועיים, המשפחתיים והאישיים. אין שאלה לגבי מועד ביצוע העבודה, הם פשוט עושים זאת בזמן הנוח ביותר. סטודנטים יכולים לגשת לקורסים שלהם בכל שעה ביום או בלילה. יתר על כן, יש להם גישה רציפה להרצאות, חומרי קורס ודיונים בכיתה. זה נוח במיוחד עבור אנשים שעשויים להזדקק לקרוא מחדש את ההרצאה או לקחת לעצמם יותר זמן להרהר בחומר כלשהו לפני שעוברים הלאה (Littenberg-Tobias, & Reich, 2020).

מאפיין נוסף הוא שהפורמט המקוון מאפשר אינטראקציה דינמית בין המורה לתלמידים ובין התלמידים עצמם. משאבים ורעיונות משותפים, וסינרגיה מתמשכת נוצרים באמצעות תהליך הלמידה (הרשקוביץ, נחמיאס, 2010). כל אדם יכול לתרום לדיוני הקורס ולהערות על עבודתם של אחרים. הסינרגיה הקיימת בכיתה הווירטואלית היא אחת התכונות הייחודיות והחיוניות ביותר שיש לפורמט הלמידה המקוון (Brooke, 2019).

מאפיין נוסף של הלמידה המקוונת הוא דיאלוג איכותי. בתוך מבנה דיון א סינכרוני מקוון, הלומד עשוי לשקף את עמדתו על הערות של אחרים לפני שהוא עובר לפריט הבא. מבנה זה מאפשר לתלמידים זמן לבטא תגובות עם הרבה יותר עומק וחשיבה מראש, מאשר במצב של דיון מסורתי פנים אל פנים בו על המשתתף לנתח את הערתו של אחר במקום ולגבש תגובה  בצורה מהירה, או לאבד את הסיכוי לתרום לדיון (Littenberg-Tobias, & Reich, 2020).

מאפיין לא פחות חשוב הוא שתהליך הלמידה המקוון הוא מרוכז בתלמידים. במסגרת דיון מקוון, התלמיד היחיד מגיב לחומר הקורס, הרצאות וספרי קורס, למשל, ולהערות של תלמידים אחרים. התלמידים בדרך כלל מגיבים לאותם נושאים בשיחה הרחבה יותר, ומבטאים בצורה ברורה ביותר את דעותיהם האישיות (עבדיאל, שמיר, בלאו, 2018). מצבים אלה גורמים לשיחות קטנות יותר שמתקיימות בו זמנית בתוך הקבוצה. אמנם התלמידים צריכים לקרוא את כל התגובות של חבריהם לכיתה, אך הם עוסקים באופן פעיל רק בחלקים אלה של הדיאלוג הרלוונטיים ביותר לחומר שמעניין אותם. באופן זה התלמידים שולטים בחוויית הלמידה שלהם ומתאימים את הדיונים בכיתה על מנת לענות על צרכיהם הספציפיים. באופן אידיאלי, התלמידים תורמים לעצמם תרומות אישיות לקורס ובמקביל תורמים שילוב ייחודי של מידע רלוונטי (Wilde, & Hsu, 2019).

3.1.2.מטרות הלמידה המקוונת

המטרה העיקרית של למידה מקוונת היא לשפר את הגישה של התלמידים לתוכניות האקדמיות של האוניברסיטה. באותה מידה, החינוך המקוון נועד לסייע לתלמידים לרכוש את המיומנויות הטכניות ואסטרטגיות הלמידה המקוונות החשובות לחיפוש מטרותיהם האקדמיות והקריירה (הרשקו, שינפלד, 2017). על ידי פיתוח והוראה של קורסים מקוונים, הסגל האקדמי גם רוכש מיומנויות הוראה חדשות החשובות לצמיחתם ולהתפתחותם המקצועית, ולכן האוניברסיטה מחויבת לספק לסטודנטים ולסגל את התמיכה והמשאבים הדרושים להם כדי להצליח כמשתתפים בחינוך מקוון (Littenberg-Tobias, & Reich, 2020).

לאורך השנים, היו הגדרות שונות למהי למידה מקוונת, או כיצד היא צריכה להתנהל, שכן היא צריכה להתמקד תמיד בצרכים הספציפיים של אדם או ארגון. ישנן כמה מטרות בכל הנוגע ללמידה מקוונת וחלקן הן, לשפר את איכות הלמידה וההוראה, לתת מענה לסגנון הלמידה והצרכים של התלמידים, לשפר את היעילות והאפקטיביות, לשפר את נגישות המשתמשים וגמישות הזמן כדי לערב את הלומדים בתהליך הלמידה (Singh, & Thurman, 2019).

בנוסף לכך, מטרה חשובה היא קביעת יעדי למידה יעילים. הגדרת יעדי למידה יעילים חשובה ביישום למידה מקוונת מכיוון שהיא מסייעת בהפקת תוצאות יעילות מאוד אם יודעים להשתמש נכון בשיטת לימוד זו. למידה יעילה היא לא רק להגדיר יעדים אלא להגדיר את היעדים הנכונים, ולמידה מקוונת עוזרת להגדיר נכון את המטרות האלה, וזאת בהתאם לצרכיו של התלמיד היחיד. יתר על כן, אם הלמידה המקוונת מתוכננת ומפותחת ללא מטרות נכונות מראש, זה יהיה בזבוז זמן וכסף מכיוון שיש צורך לטפל בבעיות שוב מנקודות מבט אחרות. לכן, כדי לקבוע את היעדים הנכונים מההתחלה, צריך לדעת את סוגי היעדים השונים על סמך המצב וההקשר של התלמיד, והדבר הזה הוא יותר קל בלמידה מקוונת משום שהיא עוזרת למערכת החינוך להתמקד בכל תלמיד וצרכיו הייחודיים (Luka, 2018).

2.2. מוטיבציית הסטודנטים

1.2.2.מאפיינים הגדרות ומטרות

מוטיבציה היא מצב שמניע התנהגות כלפי מטרה מסוימת. המוטיבציה היא קריטית ללמידה ולהישגים לאורך החיים, הן במסגרות בלתי פורמליות והן בסביבת למידה פורמלית. לדוגמא, סטודנטים בעלי מוטיבציה נוטים להיות מעורבים, להתמיד זמן רב יותר, להשיג תוצאות למידה טובות יותר ולבצע ביצועים טובים יותר מאשר סטודנטים אחרים (גורב, ויסמן, לאוטרשטיין-פיטליק, 2018). ניתן להבחין בין מוטיבציה לבין תפקוד קוגניטיבי כללי. המוטיבציה היא הסיבה למעשיהם, נכונותם ומטרותיהם של אנשים. המוטיבציה נגזרת מהמילה מניע המוגדרת כצורך הדורש סיפוק. צרכים אלה יכולים להיות רצונות מולדים או נרכשים באמצעות השפעה של תרבות, חברה, אורח חיים וכדומה. המוטיבציה היא הכיוון של האדם להתנהגות, או מה שגורם לאדם לרצות לחזור על התנהגות, מכלול כוח שפועל מאחורי המניעים. המוטיבציה של הפרט עשויה להיות בהשראת אחרים או אירועים- מוטיבציה חיצונית, או שהיא עשויה לבוא מתוך האדם עצמו- מוטיבציה פנימית (Schurmann, Gaschler, & Quaiser-Pohl, 2020).

הגדרת המוטיבציה לפי זיפרט ותשובה (2013) (עמ’ 28):

               “על פי תיאורית ההכוונה העצמית של דסי וריין קיימת הנחה שבבסיס התנהגות האדם עומדים שלושה צרכים בסיסים מולדים: הצורך באוטונומיה – צורך של האדם לחוש שהתנהגותו איננה כפויה עליו אלא שהיא מבטאת את צרכיו ונטיותיו האותנטיים, הצורך ביכולת –צורך של האדם לחוש כי הוא בעל היכולת והמסוגלות להשיג יעדים קשים להשגה והצורך בקשר ושייכות – צורך של האדם לאהוב אנשים אחרים ולהיות אהוב על ידם וכך להיות חלק מתוך קהילה גדולה יותר. לפי תיאוריית ההכוונה העצמית סיפוק צרכים אלה יביא את האדם למעורבות עמוקה ואיכותית בפעילויות בהן יעסוק.”

בפסיכולוגיה ישנן תיאוריות שונות שמנסות להסביר את המוטיבציה של האדם, מה גורם לה ומה משפיע עליה. אחת מהתיאוריות המקובלות שנועדו להסביר את מניעיו של האדם היא תיאוריית הצרכים של מסלאו. היררכיית הצרכים של מאסלו היא תיאוריית מוטיבציה בפסיכולוגיה הכוללת מודל של חמש דרגות של צרכים אנושיים, המתוארים לעיתים קרובות כרמות היררכיות בתוך פירמידה. לאדם יש מוטיבציה לספק את הצרכים הנמוכים יותר בהיררכיה לפני שהוא יכול לספק את הצרכים הגבוהים יותר. מתחתית ההיררכיה ולמעלה הצרכים הם- פיזיולוגיים, בטיחות, אהבה ושייכות, הערכה ומימוש עצמי. המוטיבציות הבסיסיות מבוססות על השכבה הראשונה בפירמידה, צרכים פיזיולוגיים. אם מחסור ברמה זו, כל ההתנהגות תהיה מכוונת על מנת לספק את המחסור הזה. אם לאדם יהיו חסרים אוכל או שינה, הוא פחות יתעניין במטרה של הגשמה עצמית. וכך זה נמשך לאורך הפירמידה, כאשר האדם ינסה לממש כל שכבה בהתבסס על ביסוסה של השכבה שלפניה (Acevedo, 2018).

למוטיבציה ישנה חשיבות מיוחדת בלמידה, בגלל התפקיד המכריע שהיא ממלאת ברכישת השכלה. עם זאת, סוג המוטיבציה הספציפי במסגרת החינוכית שונה מצורות המוטיבציה הכלליות יותר (גורב, ויסמן, לאוטרשטיין-פיטליק, 2018). למוטיבציה בחינוך יכולות להיות כמה השפעות על האופן בו התלמידים לומדים וכיצד הם מתנהגים כלפי השכלתם. מוטיבציית הלמידה יכולה להשפיע על העמדה כלפי יעדים בלימודים, יישום של מאמץ ואנרגיה מוגברים, יוזמה והתמדה בלימודים, שיפור היכולת הקוגניטיבית, להשפיע על אילו תוצאות יכולות לעודד את התלמיד, ולהוביל לביצועים אקדמיים טובים יותר (Tohidi, 2012).

מכיוון שלתלמידים לא תמיד ישנה מוטיבציה פנימית חזקה, הם זקוקים לפעמים למוטיבציה חיצונית, שנמצאת בתנאים סביבתיים שהמורה יוצר. אם המורים מחליטים לתגמל באופן חיצוני התנהגויות פרודוקטיביות של תלמידים, הם עשויים להתקשות להפסיק התנהגות זו, משום שהפסקתה עלולה להוריד בחזרה את המוטיבציה של התלמידים. כתוצאה מכך, תלות התלמידים בתגמולים חיצוניים מייצגת חולשה מובנית בדינמיקה הכיתתית (Shillingford, & Karlin, 2013).

בנוסף לכך, המוטיבציה היא בדרך כלל נטייה כללית של התלמיד כלפי למידה. לכן זה משפיע על מידת הסיכוי של התלמיד לוותר או לנוע קדימה, ומה יהיו השיקולים שלו לגבי השקעתו בלמידה. ככל שישנה מוטיבציה לעשייה עמוקה יותר, כך גדל הסיכוי שהתלמיד לא יסתפק בתשובות קלות לשאלות מורכבות. ולכן, מוטיבציה פנימית מטפחת כישורי חשיבה ביקורתיים חזקים וגמישים אצל התלמיד. מצד שני, רגש ומוטיבציה חיצונית גרידא מובילים לעניין והתמדה נמוכים בלימודים (Kusurkar, Croiset, & ten Cate, 2011).

יתר על כן, תלמידים בעלי מוטיבציה מהותית מתייחסים ללמידה כאתגר. כתוצאה מכך, הם נוטים יותר לראות את הלמידה מזווית אחרת מאשר תלמידים שיש להם מוטיבציה פנימית נמוכה. תלמידים עם מוטיבציה גבוה אינם אינטליגנטים יותר מתלמידים חסרי מוטיבציה, אך הצורך שלהם להשיג את מטרות הלימוד שלהם הוא דחף חזק שגורם להם להצטיין ולהצליח יותר (Tohidi, 2012). תלמידים בעלי מוטיבציה פנימית יחשבו על שאלות הרבה מעבר לגבולות הכיתה, מכיוון שנוכחותו של המורה או הפחד מציון נמוך אינן המניע הבסיסי לחשיבה שלהם. לכן, תלמידים בעלי מוטיבציה גבוה, נהנים מהאתגר, ישאלו שאלות עמוקות יותר ומעוררות מחשבה. סטודנטים עם מוטיבציה גבוה מסוגלים להתאים תכנים נלמדים למצבים חדשים מכיוון שהם נוטים ללמוד את החומר בצורה עמוקה המבוססת על הבנה, ולא למידה לצורך הציון בלבד (Shillingford, & Karlin, 2013).

2.2.2.השפעת הלמידה המקוונת על מוטיבציית הסטודנטים

בספרות המחקר ישנם כמה מחקרים שבדקו את השפעתה של הלמידה המקוונת על המוטיבציה של התלמידים, כאשר ישנם מחקרים שמעידים על תוצאות של עלייה במוטיבציה בעקבות השימוש בלמידה המקוונת, ומחקרים אחרים שמצאו שאין הבדלים משמעותיים בין למידה זו ללמידה מסורתית (Hartnett, 2016).

מחקר אחד בנושא דיווח על כמה ממצאים משמעותיים לגבי חינוך ולמידה מקוונת. המחקר חוקר את יעילות השימוש בטכנולוגיות לימוד אלקטרוני בהוראה במוסד הציבורי של איחוד האמירויות הערביות. המחקר בדק את השפעת היישום של תוכנת שרת חדשה מבוססת אינטרנט. טכנולוגיות למידה מקוונות הן כלי נייד ועכשווי של המורה, שיטה לגיבוש תרבות מידע חדשה. הן מאפשרות לתלמידים לרכוש מיומנויות חיים ברות קיימא ולעבוד עם כמויות גדולות של מידע, ומוכנות ויכולת לעכל את המידע הזה. תהליך הלמידה הופך לגמיש, משתלם ומותאם אישית. הוא עונה על הדרישות של למידה ממוקדת סטודנטים. התהליך החינוכי שבמרכזו הסטודנטים, מבוסס על חדשנות טכנולוגיות, שיטות וצורות חינוך, ונותן אוטונומיה לתלמיד, הערכה עצמית, ואת הרצון למימוש עצמי בעבודה החינוכית. למידה ממוקדת סטודנטים עוזרת לתלמידים לגבש את הכישורים להם הם זקוקים בשוק העבודה המשתנה ותאפשר להם להיות אזרחים פעילים ואחראיים. הפיכת תהליך הלמידה לתהליך שבמרכזו עומד הסטודנט היחיד מגבירה את יכולותיו של התלמיד בהשוואה ללמידה רגילה, ונותנת לו יותר ערך. דבר זה מוביל בסופו של דבר להעלאה במוטיבציה הפנימית של התלמיד, בעקבות הערך המוגבר שהוא מקבל (Sandybayev, 2020).

מסקנה נוספת במחקר זה היא שישנה ההתפתחות מהירה של החברה, הטכנולוגיה, שינויים באופי תרבות המידע, גלובליזציה, וסוציאליזציה של שירותים וטכנולוגיות, דברים אלה הופכים את הלמידה המקוונת למשלימה את החינוך המסורתי, והיא אף מקבלת עדיפות באקדמיה. לפיכך, למידה מקוונת משנה את אופי האינטראקציה בין המורה לסטודנט, והיא דורשת מהסטודנט מוטיבציה גבוהה ומשמעת עצמית, כלומר הסטודנט המודרני שבוחר ללמוד בצורה מקוונת, חייב שתהיה לו מוטיבציה פנימית גבוה על מנת שיוכל ללמוד בצורה טובה בלמידה המקוונת (Sandybayev, 2020).

מחקר אחר מצא שהלמידה המקוונת גורמת למוטיבציה גבוה יותר בגלל יכולת שיתוף הפעולה בין הסטודנטים בלמידה זו. המחקר הוא מחקר פעולה שהשתמש בשיטות כמותיות לבחינת ההשפעה של פעילויות שיתופיות על מוטיבציית התלמידים באמצעות ניהול שאלון אסטרטגיות מונעות ללמידה (MSLQ), והוא התבסס על קורס של מדעי הביולוגיה באוניברסיטת דרום קרולינה, אוכלוסיית המחקר כולה הייתה מאוניברסיטה זו. הספרות המחקרית מעידה כי למידה מקוונת יכולה לגרום לתחושות של בידוד, הסחת דעת והפרעה להתפתחות חברתית רגילה, בקרב סטודנטים לחינוך מרחוק. עם השנים התפתחה טכנולוגית הלמידה המקוונת, בצורה כזו שתאפשר לתלמידים יותר אינטראקציה ושיתוף פעולה אחד עם השני, על מנת להפחית את הבידוד של התלמידים, מעבר לכך, הלמידה המקוונת יכולה לגרום אפילו לשיתוף פעולה מוגבר בין התלמידים, בעקבות הקלות היחסית של התקשורת והמשוב בין התלמידים. המחקר מצא שישנם הבדלים במוטיבציה של תלמידים שלומדים בצורה מקוונת לבין תלמידים בכיתה רגילה. הסטודנטים הציגו פעילויות שיתופיות אחד עם השני, והציגו מאפיינים של סביבה חברתית מגובשת בעלת מאפיינים של משוב ואינטראקציות בצורה מתמדת. סטודנטים בלמידה מקוונת התמידו בכיתה, השיגו הצלחה לימודית גדולה יותר, והיו בעלי יכולת עצמית גדולה יותר וחרדה נמוכה יותר, ונתנו ערך רב יותר לחינוך (Fieber, 2019).

סיבה נוספת שלמידה מקוונת עוזרת להעלות את המוטיבציה של התלמיד היא משום שלתלמיד ישנה אוטונומיה מוגברת בדרך למידה זו. למידה מקוונת פתחה הזדמנויות עשירות ללמידה בלתי מוגבלת (בן-צדוק, נחמיאס, 2011). פיתוח מקצועי מתמשך של המערכת החינוכית הוביל למסקנה שאפשר וניתן להעניק אוטונומיה מוגברת לתלמידים בלמידה מקוונת, וזאת בהתבסס על יכולתו המפותחת של הפרט ללמוד באופן עצמאי. מחקרים מראים שלומד עצמאי ואוטונומי יעיל יותר מתלמיד תלוי מורה. אף על פי שחינוך מקוון מציע לסטודנטים אפשרויות בחירה גדולות יותר, ויותר חופש ללמידה עצמאית בהשוואה לתוכניות מסורתיות בקמפוס, השכלה אקדמית המבוססת על גישת הוראה ממוקדת מורים עדיין שולטת בצורה נוקשה בתכני הלמידה ובתהליך, ובכך מגבילה את יוזמת התלמידים וגמישותם. מאידך, ישנם סטודנטים רבים אשר אינם מחזיקים בכישורי הלימוד העצמאיים הנדרשים, וחוששים ללמוד בלמידה מקוונת עצמאית. עם זאת, האוטונומיה של הלומדים המקוונים היא קריטית להתפתחותו המתמשכת של התלמיד וליעילות הלמידה שלו, ולכן תלמיד שלומד בצורה מקוונת הוא תלמיד אוטונומי יותר ובעל מוטיבציה פנימית גבוה יותר (Serdyukova, & Serdyukov, 2013).

3.2.השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על הישגי הסטודנטים

1.3.2.מאפיינים הגדרות ומטרות

הישגי התלמידים הפכו לנושא מדובר בחינוך המודרני, במיוחד עם האחריות המוגברת של המורים לגבי הישגיהם של התלמידים. המטרה הסופית עבור כל מורה היא לשפר את רמת היכולת של התלמיד ולהכין אותו לחייו האזרחיים (שרף, 2015). הגדרת הישגי התלמידים וגורמים המשפיעים על ההתקדמות של התלמיד היא קריטית למידת האפקטיביות של המורים. הישגי התלמידים מודדים את כמות התכנים האקדמיים שלומד התלמיד בפרק זמן מסוים. בכל כיתה יש יעדי למידה או סטנדרטים הוראתיים שמחנכים נדרשים ללמד. תקנים דומים לרשימת מטלות בה יכול מורה להנחות הדרכה. הישגי התלמידים יגדלו כאשר משתמשים בהוראה איכותית להוראת תקני ההוראה (Szell, 2013).

הגדרת הישגים בלימודים על פי פרנק (2020) (עמ’ 11):

               ” הכוונה במילה “הישגים” למדידת טווח, של היבטים חינוכיים-לימודיים – החל במדידת מקצועות לימוד מוגדרים )”ליבה”(, המשך במדידת “אקלים בית ספרי” וכלה ברכישת ערכים מוגדרים. בתחילת המאה ה־21 הגדרה ל”הישגים” הייתה בעיקר מסוג זה: “הישגים בית ספריים, מתייחסים לתוצאות של למידה קוגניטיבית שהן תוצר של הוראה או מכוונות בידי הוראה בהקשר בית ספרי.”

ההגדרה לגבי איך למדוד את הישגי התלמידים היא משתנה בהתאם לפילוסופיות חינוכיות שונות. אבל ביסודו של דבר, ביצועים אקדמיים או הישגים לימודיים מוגדרים כמידה בה סטודנט, מורה או מוסד השיגו את יעדיהם החינוכיים לטווח הקצר או הארוך. השלמת אמות מידה חינוכיות כגון תעודות תיכון ותארים ראשונים מייצגות הישגים לימודיים אלה (Ballafkih, & van Middelkoop, 2019).

הישגים אקדמיים נמדדים בדרך כלל באמצעות בחינות או הערכות רציפות, אך אין הסכמה כללית לגבי אופן ההערכה הטוב ביותר או אילו היבטים הם החשובים ביותר, ידע פרוצדורלי כגון מיומנויות, או ידע הצהרתי כגון עובדות. יתר על כן, יש תוצאות לא חד משמעיות לפיהן גורמים בודדים מנבאים בהצלחה ביצועים אקדמיים, אלמנטים כמו חרדת מבחנים, סביבה, מוטיבציה ורגשות דורשים התייחסות בעת פיתוח מודלים ותיאוריות של הישגי הסטודנטים (שרף, 2015). בסופו של דבר בתי הספר והמורים נמדדים לפי מבחני הערכה רשמיים של מערכת החינוך, שאמורים למדוד את מידת הישגיהם של התלמידים, ועובדה זו גורמת לכך שלמורים ובתי הספר ישנה מוטיבציה לכוון את התלמידים להשיג ציונים יותר גבוהים בבחינות הערכה אלה (Szell, 2013).

לפי גישה אחת, הבדלים אישיים בביצועים האקדמיים קשורים להבדלים באינטליגנציה ובאישיות. סטודנטים עם יכולת מנטלית גבוהה יותר כפי שמוצג במבחני מנת משכל, ואלו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר, נוטים להגיע להישגים אקדמיים גבוהים יותר. יתרה מכך, מחקרים מראים שלתכונות אופי אישיות, כמו סקרנות מוגברת יכולות להיות השפעה על ההישגים האקדמיים, בנוסף לאינטליגנציה ולמוטיבציה. בגלל הבדלים אישיים אלה בין התלמידים, שלעיתים יכולים להיות מולדים או נרכשים, חשוב להעריך את הישגיהם הלימודיים של התלמידים בצורות שונות ומגוונות, על מנת לא ליצור נוקשות בהערכת תלמידים, שעלולה לפגוע בתלמידים מסוימים (Azizollah, 2013).

ישנם עוד גורמים שמשפיעים על הישגי התלמידים, כמו למשל מיומנויות לא קוגניטיביות. מיומנויות שאינן קוגניטיביות הם קבוצה של עמדות, התנהגויות ואסטרטגיות המקדמות הצלחה לימודית ומקצועית, כגון יכולת עצמית אקדמית, שליטה עצמית, מוטיבציה, קביעת יעדים, אינטליגנציה רגשית ונחישות. אחת מיכולות אלה היא מסוגלות עצמית. מסוגלות עצמית היא אחד המנבאים הטובים ביותר להצלחה בלימודים. מסוגלות עצמית היא האמונה של היכולת לעשות משהו. זהו שיקול דעת אישי של התלמיד עד כמה אפשר לבצע דרכי פעולה הנדרשות להתמודדות עם מצבים פוטנציאליים, אמונה ביכולות מולדות פירושה הערכת מערך הכוחות הקוגניטיביים המיוחדים של האדם. זה כרוך גם בנחישות והתמדה להתגבר על מכשולים שיפריעו לשימוש באותן יכולות מולדות להשגת יעדים. הסיבה שמסוגלות עצמית משפיעה על הישגי התלמידים היא משום שהיא קשורה ומשפיעה על המוטיבציה של התלמיד להגיע להישגים אקדמיים אלה (Triantoro, 2013).

גורם חשוב נוסף הוא האקלים הבית ספרי. האקלים הבית ספרי הוא גורם משפיע חשוב על הישגי התלמידים. אנשי חינוך רבים רואים באקלים הבית ספרי ובהישגי התלמידים שיקולים נפרדים. עם זאת, ספרות המחקר מראה כי האקלים הבית ספרי והישגי הסטודנטים קשורים זה לזה. למעשה, נראה כי איכות האקלים היא גורם מנבא כללי ביכולתו של בית ספר כלשהו לקדם את הישגי התלמידים. במחקר שבדק את הנושא הממצאים מצביעים על סדרת השלכות כלליות ותיאורטיות על תחום החינוך. נראה כי השימוש בפרקטיקות המקדמות “פסיכולוגיה של הצלחה” מובילה להישגים גדולים יותר ולאקלים בית ספרי איכותי יותר, וכאלה המקדמים “פסיכולוגיה של כישלון” מובילים לביצועים נמוכים (Shindler, Jones, Williams, Taylor, & Cardenas, 2016).

2.3.2.השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על הישגי הסטודנטים

ישנם מחקרים רבים שבדקו את ההשפעה של הלמידה המקוונת על הישגי התלמידים, והממצאים של מחקרים אלה הם לא חד משמעיים. חלק מהמחקרים מעידים על כך שישנה השפעה חיובית ללמידה מקוונת על הישגי התלמידים. הלמידה המקוונת נמצאת בעלייה בשנים האחרונות, וישנה סיבה טובה לכך. מצד אחד, קורסים ללמידה מקוונת הפכו פופולריים מאוד בזכות הפשטות שלהם, והם הרבה יותר נוחים מקורסים פנים אל פנים מסורתיים. התלמידים יכולים להתאים אותם סביב האחריות וההתחייבויות הקיימות שלהם, ויכולים לעסוק בתוכן ובחומרי למידה בכל זמן שנוח להם ביותר, והם לא צריכים לנסוע לשום מקום כדי ללמוד, הם פשוט יכולים להיכנס לקמפוס הווירטואלי מהנוחות של הבית או המשרד שלהם. בנוסף לנוחות ולעלות, מספר רב של סטודנטים פונים לקורסי למידה מקוונים מכיוון שהפכו לדרך טובה יותר ללמוד. סטודנטים שרוצים לשפר את הבנתם, ללמוד כישורים חדשים, מעוניינים להירשם לקורס שיהיה היעיל ביותר עבורם (Baig, 2011).

מחקרים מצאו כי המשתתפים בלמידה מקוונת לומדים חומר רב יותר בקורסי הלמידה המקוונים מאשר בקורסים פנים אל פנים מסורתיים. מכיוון שקורסים מקוונים מעניקים לתלמידים שליטה מלאה בלמידה שלהם, התלמידים מסוגלים לעבוד בקצב שלהם. בדרך כלל התלמידים עובדים מהר יותר מהדרך המסורתית, ולכן הם קולטים יותר מידע. הם מסוגלים לנווט מהר יותר בחומרי הקורס שהם רוצים, ולנווט וללמוד בצורה יותר איטית מהרגיל בחומרים שהם מתקשים בהם (Gartner, & Krasna, 2015).

סיבה נוספת היא ששיעורי השימור של התלמידים בהרצאות ובחומרי הלימוד הם גבוהים יותר עם למידה מקוונת. קורסים לא מקוונים רבים מתקשים לשמור על סטודנטים לכל אורך הקורס, ומחקרים מצאו שבלמידה מקוונת שיעור הנשירה הוא בדרך כלל יותר נמוך, במקום זאת, קורסים מקוונים הגדילו את שיעורי שימור הסטודנטים. הסברה היא כי בלמידה מקוונת ישנו יותר תוכן שמעניין את הסטודנטים, ישנה שליטה רבה יותר על האופן בו הם לומדים את החומר וישנה פחות סבירות לפספוס חומר ופיגור אחר תלמידים אחרים, מה שיכול להעלות את שיעורי הנשירה (Coussement, Phan, De Caigny, Benoit, & Raes, 2020).

בנוסף לכך, למידה מקוונת דורשת פחות השקעה של זמן. סטודנטים רבים דוחים את ההרשמה לקורס פנים אל פנים בשל ההשקעה של זמן שנדרשת. ללכת ולחזור פיזית מהשיעורים כרוך בבזבוז זמן ומשאבים של הסטודנט, וישנו גם זמן שמתבזבז על חיכוך עם סטודנטים אחרים ומורים, ניתן לחסוך את הזמן והאנרגיה האלו בלמידה מקוונת. כמו כן, אפשרויות הלמידה המקוונת בדרך כלל מאפשרות לתלמידים לפצל את הזמן שהם משקיעים בקורס בכל דרך שמתאימה להם. הם לא צריכים להיות מסוגלים להקדיש חלקים גדולים של זמן לקורס מסוים, זה יעבוד באותה אפקטיביות אם הם ירצו להקדיש חלקי זמן קטנים כדי להמשיך בלימוד, מה שלא אפשרי בהרצאה רגילה, שבה הם צריכים להיות נוכחים במהלך כל ההרצאה ברצף (Miertschin, Goodson, & Stewart, 2015).

יתרון נוסף הוא שבלמידה מקוונת ישנם משובים תכופים יותר שיכולים לעזור בתהליך הלמידה. אחד היתרונות בקורסים מקוונים הוא שההערכה והמשוב יכולים להפוך לתהליך מתמשך יותר. שילוב בין טכנולוגיה וחומרי למידה עם מבחנים קצרים קבועים יכולים לשפר את מעורבות התלמידים וזאת בעקבות המשוב המתמיד. מחקרים הראו כי שימוש במבחני משוב קצרים וקבועים אלה מפחית את הסחת הדעת  של התלמידים, והגביר את שימורם הכללי של התלמידים בתהליך הלמידה. בנוסף לכך, ככל שישנו יותר משוב עבור התלמידים, כך זה יותר טוב בעבור המורים, כי הם יכולים להעריך בצורה יותר טובה את התלמידים (Dias, Dolianiti, Hadjileontiadou, Diniz, & Hadjileontiadis, 2020).

מצד שני ישנם גם מחקרים שמראים שלמידה מקוונת אינה מעלה את הישגי הסטודנטים, אלא להפך, גורמת לפערים בין התלמידים. מחקר אחד מצא ששחיקה בלמידה מקוונת בדרך כלל גבוהה יותר מאשר במסגרות מסורתיות, במיוחד בסביבות למידה מקוונות בקנה מידה גדול. המחקר התבסס על מאגרי מידע לניתוח הנתונים, ובוצע ניתוח שיטתי של הבדלים אישיים בשחיקה וביצועים (N> 67, 000) והשווה אזורים גאוגרפים שונים ומגדר. נבדקו לומדים מקוונים באפריקה, באסיה ובאמריקה הלטינית, אירופה, וצפון אמריקה. המחקר ביצע ניתוח שיטתי של הבדלים פרטניים בשחיקה וביצועים ב -20 קורסים מקוונים פתוחים, הממצאים העלו פער הישגים של לומדים בלמידה מקוונת בהשוואה ללומדים בשיטה מסורתית ופער הישגים מגדרי, נשים הראו התמדה וביצועים נמוכים יותר מגברים. עם זאת, לומדים מתמידים יותר היו מרוצים מההישג שלהם בלמידה המקוונת. המכשול העיקרי עבור מרבית הלומדים היה מציאת זמן לקורס, שקשור בחלקו לרמות נמוכות של שליטה עצמית. לומדים מצליחים בעלי דיווחו על רמות גבוהות יותר של חתירה למטרה, רצון לצמיחה ורגשות של שייכות חברתית יותר מאשר התלמידים שלא הצליחו. הגורמים לנשירה מקורסים מקוונים הם ככל הנראה שחיקה וחוסר מוטיבציה (Kizilcec, & Halawa, 2015).

3.מתודולוגיה

נושא המחקר:

השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על מוטיבציה והישגי סטודנטים

שאלת המחקר:

מהי השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על מוטיבציית הסטודנטים?

מהי השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על הישגי הסטודנטים?

אוכלוסייה ומדגם

המחקר הנוכחי נערך בקרב 11 סטודנטים בגילאי 20-45 הלומדים במוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. אוכלוסיית המחקר היא סטודנטים \ בעלי תואר אשר למדו באופן מקוון בחלק או בכל התואר. המשתתפים גויסו דרך חברים ללימודים, מכרים וסטודנטים שלמדו עם החוקרת במספר קורסים מקוונים.

שםשם משפחהגילמגדרהשכלהחוג
מא’חצבני32זכרB.Aמערכות מידע ניהוליות
ש’פריד30נקבהתואר שניתרפיה באמנות
מ’ארביב35נקבהתואר ראשוןמנהל עסקים
ד’נווה28זכרתואר ראשוןפסיכולוגיה
א’רוזנברג29נקבהתואר שנימנהל עסקים
מר’דרגין32נקבהלימודים תואר ראשוןכלכלה וניהול
ג’טאווילי32זכרעממיתמדעי המחשב
ח’אלקריף31נקבהתואר ראשו7כלכלה
י’רביבו33זכרתואר ראשוןהנדסה
ע’פוגל36זכררואה חשבוןחשבונאות

שיטת המחקר

במחקר זה נבחרה שיטת המחקר האיכותני שמטרתה לאסוף מידע מהשטח באופן ישיר, מצומצם (מספר הראיונות מועט) ועמוק, על מנת לבדוק את ההשפעה של הלמידה המקוונת על התלמידים. בחרתי לראיין 10 סטודנטים שלומדים כרגע באוניברסיטה בקורסים של למידה מקוונת, לשמוע וללמוד מניסיונם האישי על על למידה מקוונת והשפעתה על המוטיבציה וההישגים שלהם, ולעסוק באיכות הנתונים שנאספו, (זאת בניגוד למחקר הכמותי אשר עוסק באיסוף מספר רב של נתונים אך אינו דורש איכות ועומק). המחקר נשען על הפרדיגמה הפנומנולוגית, העוסקת בחקר תופעות חברתיות וחותרת להבנת משמעותן בעבור בני האדם החווים אותן. (שקדי,2003).

הליך המחקר 

לאחר קבלת אישור מועדת האתיקה, יערך ראיון עומק חצי מובנה עם משתתפי המחקר. הריאיון כולל שאלון דמוגרפי קצר. בשלב הראשון יערך הליך איסוף מידע במתודה איכותנית על משתתפי המחקר. בשלב זה החוקרת תתאר בפני המשתתפים את הליך המחקר ומטרתו. עם קבלת האישור להשתתף במחקר, יחול שלב העברת השאלונים והראיונות.

כלי המחקר

כלי המחקר שיערך בו שימוש במחקר הנוכחי הינו ראיון עומק מובנה למחצה. ראיון חצי מובנה מאופיין במבנה גמיש ודינמי. יתרונו שהוא מכסה תחומי עניין ותוכן שנראים חשובים לחוקר ומאפשר בתוך תחומים אלה חופש עבור המרואיין להתמקד בתכנים לבחירתו (שקדי,2003). הריאיון המובנה למחצה מאפשר גישה למחשבותיהם של המרואיינים בשפתם.

היבטים אתיים בעריכת המחקר

במחקר הנוכחי יישמרו  כללי האתיקה המקובלים במחקר. למשתתפים במחקר תובטח שמירה על פרטיותם. יובהר למשתתפים כי הנתונים יאספו באופן אנונימי והשימוש בנתונים שייאספו הם לצורך מחקר זה בלבד. יוסבר למשתתפים בעל פה ובכתב כי אין זו חובה להשתתף במחקר וכי הם יכולים להפסיק את השתתפותם במחקר בכל רגע נתון. (מצורף אישור ועדת האתיקה).

מגבלות המחקר

מגבלה אפשרית של מחקר זה היא שהמחקר בוצע על מספר מצומצם של תלמידים והמדגם הוא קטן יחסית, ולכן התוצאות של המחקר יכולות שלא לשקף בצורה ראויה את כלל האוכלוסייה של הסטודנטים בישראל. ולכן יש לבצע מדגם גדול ומגוון יותר כדי לקבל תמונה יותר מייצגת. מגבלה אפשרית נוספת היא שעל העמדות של הסטודנט לגבי למידה מקוונת יכולים להשפיע גורמים נוספים, שיכולים להטות את התוצאות, כך למשל עמדותיו האישיות של הסטודנט וניסיון החיים הספציפי שלו יכולים להשפיע. עוד מגבלה אפשרית למחקר היא שהמוטיבציה היא מדד שקשה למדוד אותו בצורה מדויקת, ולכן מומלץ למדוד את המשתנה הזה גם על בסיס תצפית ולא רק עצמי עצמי בקרב הסטודנטים.

4.ממצאים

במחקר הנוכחי ביקשנו לבדוק את השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על מוטיבציה והישגי סטודנטים. שאלות המחקר היו מהי השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על מוטיבציית הסטודנטים? מהי השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על הישגי הסטודנטים? לצורך ניתוח הממצאים במחקר, רואיינו 11 סטודנטים הלומדים קורסים בלמידה מקוונת, ממוסדות אקדמיים שונים. בניתוח הממצאים נמצאו תמות מרכזיות שחוזרות על עצמם במהלך הראיונות עם המורים:

א. מהי השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על מוטיבציית הסטודנטים?

1. גמישות ביכולת ללמוד-

התלמידים מעידים על כך שבלמידה מקוונת הם מרגישים שיש להם יותר גמישות בלימודים, בלמידה מקוונת הם יכולים ללמוד בזמן שנוח להם, כי אין מחויבות להיות בשעה מסוימת באוניברסיטה, ולכן הם יכולים לתכנן את הזמן שלהם שיהיה אופטימלי, ולהתאים את הלימודים לאילוצים אחרים שיש להם בחיים כמו למשל עבודה ומשפחה.

כך אומרת הסטודנטית מ’:

               “פחות שעות שינה בסופי שבוע אהל יותר זמן שמצליחה להקדיש למשפחה במהלך כל השבוע”

כך אומרת הסטודנטית מר’:

               “כל הלימודים שלי בדרך מקוונת, חוסך לי הרבה זמן כי לא צריך לנסוע לשום מקום, הכל מהבית ,הכל נגיש, הכל מסודר”

כך אומר הסטודנט ג’:

               “עזר לי ללמוד בקצב ובזמן שנח לי (לילות, להפסיק ולהמשיך כרצוני)”

כך אומר הסטודנט מא’:

               ” בקורס מקוון אני יכול ללמוד בכל שעה ומכל מקום שבו אהיה. הרגשתי שהמוטיבציה שלי עלתה ולכן גם הייתי צריך להקדיש פחות זמן להבנה של דברים מסויימים. אלה דברים שלא קרו לי בקורס רגיל בכיתה.”

כך אומר הסטודנט ע’:

“חסכון בזמן ולמידה ברורה.”

מהדברים של הסטודנטים ניתן לראות שהן מרגישים שהלמידה המקוונת עוזרת להם מבחינת הגמישות בלוח הזמנים שלהם. הגמישות בזמן נובעת מהעובדה שחלק מהלימוד בצורה מקוונת נעשה באמצעות הרצאות מוקלטות, שבהם התלמיד יכול ללמוד בכל זמן שנוח לו. בנוסף לכך, התלמידים מעידים על כך שהם חוסכים זמן בכך שהם לא צריכים לנסוע פיזית לאוניברסיטה, והדבר מפנה להם יותר זמן לעשות דברים אחרים. ניתן לראות שההרגשה הכללית של התלמידים לגבי גמישות הזמנים שמאפשרת הלמידה המקוונת היא חיובית, הם אוהבים את העובדה שהלמידה המקוונת מעניקה להם יותר חופש ויותר אפשרויות.

2. מחסור באינטראקציה אישית-

מהראיונות עם הסטודנטים, רבים מהם מעידים על כך שהלמידה המקוונת אמנם תורמת להם מבחינת חיסכון בזמן ואנרגיה, אבל הם מרגישים שלמידה זו פוגעת בפן החברתי של הלימודים. הסטודנטים מספרים שחסר להם את האינטראקציה האישית בין התלמידים, והם היו רוצים להיות יותר בסביבה חברתית, וקיום אינטראקציה בין אישית פנים אל פנים ולא רק דרך המחשב.

כך אומרת הסטודנטית מר’:

               “לא רואה חסרונות, אולי רק את הפאן חברתי שקצת חסר, כי הכל וירטואלי ואין באמת הרגשה של “ביחד” כי כל אחד לומד לבד”

כך אומר הסטודנט ג’:

               “(חסרונות) חברתיים”

כך אומר הסטודנט י’:

               “פחות אינטראקציה אישית.”

כך אומר הסטודנט ע’:

               “פחות חברתי”

מהדברים של הסטודנטים אנו רואים שהם מרגישים שחסר להם משהו בלמידה המקוונת, הם מרגישים שחסרה להם האינטראקציה האישית עם תלמידים אחרים, ואת הפן החברתי שבדרך כלל מלווה את התלמידים במהלך הלימודים באוניברסיטה. רוב הסיכויים שהתלמידים שלומדים בצורה מקוונת עושים זאת דרך ביתם, והם בדרך כלל יושבים לבדם בבית ולומדים, מה שתורם תחושת הבדידות שלהם במהלך הלמידה.

3. מוטיבציה גבוה יותר בלימודים-

רובם של הסטודנטים מספרים שיש להם מוטיבציה גבוה יותר ללמוד כאשר הם לומדים בצורה מקוונת. הסיבות לכך הן מגוונת, אבל נראה שעיקר הסיבות הן שהלמידה המקוונת מרגישה להם יותר נוחה מאשר למידה בכיתה הרגילה, כל החומר נגיש להם, והם מרגישים שיש להם גישה טובה יותר למרצה וליכולת לשאול שאלות ולהבין את החומר. זה גם נובע מהעובדה שהם חוסכים זמן ניכר משום שהם לא נאלצים לנסוע לאוניברסיטה, וגם בגלל הגמישות בלוח הזמנים שמאפשרת להם הלמידה המקוונת.

כך אומר הסטודנט מא’:

               “באופן כללי הלמידה המקוונת נותנת לסטודנטים את האופציה לפנות למרצה עם שאלות.”

               “אין כמו לשבת בבית במזגן עם אוכל טעים ולצפות בקורס מקוון שמאפשר לי לעצור לפעמים או לחזור אחורה או להגביר את המהירות.”

כך אומרת הסטודנטית ש’:

               “יחס אישי יותר. כי לא היה צריך לקבוע פגישה פרונטלית אלא רק דרך המייל ובטלפון”

כך אומרת הסטודנטית מר’:

               “כל התואר שלי מקוון,לא רואה חסרונות להפך,רק יתרונות.לדוגמה,הגמישות שעות שבהן אני צופה בהקלטות ולא מחוייבת להגיע לשיעור שהשעה קבועה ולא תמיד נוחה”

כך אומר הסטודנט ג’:

               “נתן לי הרגשה שהכל פתוח לפני ותלוי רק בי. עזר לדחיינות שלי לפעמים אבל גם מנע ממני תירוצים בידיעה שהכל עליי”

כך אומרת הסטודנטית ח’:

               “כל שאלה שלא הבנתי יכלתי לחזור אחורה בלמידה המקוונת ולעבור עליה שוב עם תשובה”

מהדברים של הסטודנטים אנו רואים שהם מרגישים שהלמידה המקוונת תרמה למוטיבציה שלהם ללמוד. ההסבר לכך הוא שלסטודנטים אלה ישנם יותר אפשרויות כאשר הם לומדים בצורה מקוונת, כמו למשל העובדה שיש להם יותר גישה למרצה ויכולים לשאול אותו שאלות לגבי החומר הנלמד, וזאת בקלות יחסית על ידי שליחת השאלה בצורה מקוונת. בנוסף לכך, הלמידה המקוונת מאפשרת לתלמידים ללמוד מהנוחות של הבית שלהם ובסביבתם הטבעית והנוחה, ויש להם גישה לאוכל ביתי וכל הציוד שלהם זמין באופן מידי.

ב. מהי השפעת הלמידה המקוונת באקדמיה על הישגי הסטודנטים?

4. שיפור הישגיהם של הסטודנטים-

מהראיונות עם התלמידים עולה שהלמידה המקוונת עזרה להם לשפר את הישגיהם, ולמידה זו היא דרך למידה טובה יחסית בהשוואה ללמידה המסורתית. חלק מהתלמידים מעידים שהשיפור בלמידה הוא כללי, וחלק מעידים על כך שזה מגיע בעקבות הטבות אחרות כמו למשל חסכון בזמן שמאפשר להם ללמוד יותר, או הנוחות שמלווה בלמידה מקוונת. חלק מהתלמידים מספרים שבלמידה מקוונת, פשוט העברת הידע אל התלמיד היא הרבה יותר יעילה, וכן שזרימת הידע היא טובה ואיכותית.

כך אומר הסטודנט מא’:

               “בכל הקורסים המקוונים הציונים שלי היו גבוהים מאוד”

כך אומרת הסטודנטית ש’:

               “הגעתי לרמות קטנות יותר של ידע.”

כך אומר הסטודנט ג’:

               “לא הייתי לומד במוסד מוסדר בלי זה”

כך אומרת הסטודנטית ח’:

               “הבנה ממוקדת של הנושא ללא רעשים נלווים”

כך אומר הסטודנט י’:

               “שיפרה אותם, במיוחד אם שיעורי הקורס היו מוקלטים.”

מהדברים של הסטודנטים אנו רואים שרבים מהם מעידים על האפקט החיובי של למידה בצורה מקוונת, חלק מהתלמידים אומרים אפילו שבלי שיטת למידה זו הם לא היו לומדים במוסד אקדמי כלשהו, מה שמעיד על כך שהלמידה המקוונת הנגישה את החינוך הגבוה לתלמידים שלא יכולים היו ללמוד במוסד אקדמי בדרך אחרת. נראה שהישגיהם של התלמידים נובעים בעיקר מהיעילות המוגברת של למידה מקוונת, למידה זו חוסכת להם זמן אנרגיה וכסף, שאותם הם יכולים להפנות להשקעה נוספת בלימודים או לדברים אחרים בחייהם.

5.דיון

מטרתו העיקרית של מחקר זה הייתה לבדוק את ההשפעה של הלמידה המקוונת על המוטיבציה וההישגים של הסטודנטים הבוחרים ללמוד בשיטה זו. התוצאות של המחקר הראו שבסך הכל למידה מקוונת תורמת למוטיבציה גבוה יותר של התלמידים והיא מעלה את ההישגים שלהם. המוטיבציה וההישגים הגבוהים יותר של התלמידים נבעו בעיקר מהעובדה שהלמידה המקוונת חסכה לתלמידים אלה זמן ואנרגיה, והם לא הצטרכו לנסוע פיזית לאוניברסיטה על מנת להשתתף בשיעורים. עוד נמצא במחקר שהלמידה המקוונת נותנת לסטודנטים גמישות רבה יותר ביכולת ללמוד את החומר הלימודי, ונמצא גם שהתלמידים מרגישים שישנו חיסרון ללמידה המקוונת, בכך שישנה פחות אינטראקציה חברתית בין התלמידים, בהשוואה ללמידה בכיתה רגילה.

המסקנה הראשונה במחקר הייתה שהלמידה המקוונת מאפשרת לתלמידים גמישות בלימודים. התלמידים מספרים שהלמידה המקוונת מאפשרת להם גמישות בכל הנוגע לאיך ומתי ללמוד, ומאפשרת להם לנהל את לוח הזמנים שלהם ביתר קלות. העובדה שההרצאות והחומר הלימודי נמצאים באתרי הקורס, והם יכולים לבחור את הזמן הנוח להם ביותר על מנת ללמוד, היא נוחה ביותר עבורם, חלק מהתלמידים אף מספרים שאילולא הלמידה המקוונת הם לא יכלו ללמוד לימודים גבוהים במוסד אקדמי. ההסבר למסקנה זו היא שהלמידה המקוונת אכן מעניקה גמישות לתלמידים, במיוחד כאשר האוניברסיטה בונה את תכנית הלימודים כך שתאפשר גמישות זו לתלמידים. בהשוואה של מסקנה זו לספרות המחקר אנו רואים שישנה התאמה, בספרות המחקר ראינו שלמידה מקוונת מעניקה גמישות לתלמידים בלימודים, והיא מנגישה את החינוך הגבוה לתלמידים, שאחרת לא היו יכולים להשיג חינוך זה (Migueliz Valcarlos, Wolgemuth, Haraf, & Fisk, 2020).

המסקנה השנייה של המחקר היא שהלמידה המקוונת יכולה לגרום לתחושה לש חוסר באינטראקציה חברתית, במיוחד באינטראקציה המבוססת על פנים מול פנים. התלמידים מספרים שחסרה להם תחושת הסוציאליזציה בין התלמידים, והם מרגישים פחות אינטראקציה חברתית, וזאת בניגוד ללימוד בכיתה הרגילה. ההסבר למסקנה מחקרית זו הוא שהתלמידים חווים פחות את המגע הבינאישי בחיים האישים, שהוא נפוץ בדרך הלימוד המסורתית, אמנם התלמידים יכולים לתקשר אחד עם השני דרך האינטרנט ומערכת הלימוד, אולם זהו לא תחליף אמיתי ומלא לאינטראקציה בינאישית בחיים האמיתיים. בהשוואה של מסקנה זאת לספרות המחקר, אנו לא רואים התאמה, בספרות המחקרית ראינו שהלמידה המקוונת אמורה דווקא להעלות את תחושת החברתיות בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים לבין המורה, משום שישנה יכול מוגברת של תקשורת יעילה בין התלמידים והמורים דרך מערכת הלמידה (הרשקוביץ, נחמיאס, 2010).

המסקנה השלישית של המחקר היא שהלמידה המקוונת גורמת למוטיבציה גבוה יותר אצל התלמידים. התלמידים מספרים שיש להם מוטיבציה גבוה יותר כאשר הם לומדים בלמידה מקוונת, וזאת בעיקר בגלל ההטבות השונות שישנן בלמידה זו, כמו למשל החיסכון בזמן ובאנרגיה בעקבות העובדה שהתלמידים לא צריכים לנסוע פיזית לאוניברסיטה, או למשל בגלל היכולת לצרוך את הידע בצורה יותר יעילה ומהירה. ההסבר האפשרי למסקנה זאת הוא שהתלמידים מרגישים עם הזמן את ההטבות שישנן בלמידה מקוונת, הם חוסכים זמן ניכר בכך שהם לא צריכים לנסוע כמעט מדי יום לאוניברסיטה, והם מרגישים יעילות מוגבר כאשר הם צורכים את המידע דרך המחשב, ובזמן שנוח להם. מסקנה מחקרית זו תואמת לספרות המחקר, שכן בספרות המחקר ראינו שהממצאים הם חלוקים, חלק מהמחקרים מדווחים שהלמידה המקוונת עוזרת להעלות את המוטיבציה וחלק מהמחקרים מראים שאין הבדל משמעותי במוטיבציה בין למידה מקוונת ללמידה מסורתית (Hartnett, 2016).

המסקנה הרביעית של המחקר היא שהלמידה המקוונת עוזרת להעלות את ההישגים של התלמידים. התלמידים מעידים על כך שהלמידה המקוונת עזרה להעלות את רמת ההישגים שלהם, ודבר זה נובע בעיקר מן העובדה שהם מרגישים שהלמידה המקוונת היא יותר יעילה מלמידה מסורתית, וזאת מכל מיני בחינות, העברת הידע היא יותר יעילה ויותר מהירה, ישנו חיסכון בזמן, מה שמאפשר להם להשקיע יותר זמן בלימודים, והאינטראקציה עם המרצה היא יותר טובה. ההסבר למסקנה זו הוא שהתלמידים למדו עם הזמן לעשות שימוש יעילה בלמידה מקוונת, והם השוו אותה לאלטרנטיבה של למידה מסורתית, הם הבינו שהלמידה המקוונת היא יותר יעילה מבחינות רבות, והם מייחסים לכך את העלייה בהישגים שלהם בלימודים. בהשוואה של מסקנה זאת לספרות המחקר, אנו רואים שישנה התאמה, שכן בספרות המחקר ראינו שישנם מחקרים שמראים שלמידה מקוונת יכולה להעלות את הישגיהם של התלמידים, ואילו מחקרים אחרים מראים שלמידה מקוונת לא בהכרח מעלה את הישגי התלמידים, ולכן אין סתירה בין ממצא זה לספרות המחקר (Baig, 2011).

מגבלה אפשרית של מחקר זה היא שהמחקר בוצע על מספר מצומצם של תלמידים והמדגם הוא קטן יחסית, ולכן התוצאות של המחקר יכולות שלא לשקף בצורה ראויה את כלל האוכלוסייה של הסטודנטים בישראל. ולכן יש לבצע מדגם גדול ומגוון יותר כדי לקבל תמונה יותר מייצגת. מגבלה אפשרית נוספת היא שעל העמדות של הסטודנט לגבי למידה מקוונת יכולים להשפיע גורמים נוספים, שיכולים להטות את התוצאות, כך למשל עמדותיו האישיות של הסטודנט וניסיון החיים הספציפי שלו יכולים להשפיע. עוד מגבלה אפשרית למחקר היא שהמוטיבציה היא מדד שקשה למדוד אותו בצורה מדויקת, ולכן מומלץ למדוד את המשתנה הזה גם על בסיס תצפית ולא רק עצמי עצמי בקרב הסטודנטים.

ולכן במענה לשאלת המחקר הראשונה, כיצד הלמידה המקוונת משפיעה על המוטיבציה של התלמידים, אנו מסיקים שלמידה מקוונת יכולה לעזור להעלות את המוטיבציה של התלמידים, ובמעה לשאלת המחקר השנייה, כיצד הלמידה המקוונת משפיעה על הישגי התלמידים, אנו מסיקים שלמידה מקוונת יכולה להעלות את הישגי התלמידים. הסיבות לכך הן ככל הנראה שהלמידה המקוונת היא בעלת יתרונות אחדים על פני למידה מסורתית, כמו למשל חיסכון בזמן ואנרגיה של התלמיד, גמישות ביכולת של התלמיד ללמוד ולהתאים את הלימודים לאורח חייו הספציפי, תקשורת יותר טובה עם המרצה, ויכולת להעביר את החומר הלימודי בצורה יותר יעילה ומהירה. בנוסף לכך, נמצא במחקר שהלמידה המקוונת יכולה להשפיע לרעה על האינטראקציה החברתית בין התלמידים, ודבר זה יהיה חסר להם, זאת בניגוד לדרך הלימוד המסורתית שבה האינטראקציה החברתית היא יותר גבוה.

המלצות יישומיות מתוצאותיו של המחקר הם, שכדאי ליישם את הלמידה המקוונת בשילוב עם למידה מסורתית שמתבצעת באופן פרונטלי, וזאת כאשר עושים זאת לסירוגין בין שתי השיטות, שילוב זה יכולה להגביר את יעילות הלמידה והמוטיבציה של הסטודנטים, ומצד שני גם לא לפגוע בחיי החברה של התלמידים. מסקנה נוספת היא להטמיע שיטות למידה מקוונת באופן כזה שיאפשרו יותר אינטראקציה חברתית בין התלמידים, וזאת על מנת לא לפגוע בחיי החברה של התלמידים.

הצעה למחקר שימשיך את המחקר הזה, הוא מחקר שיבדוק האם הלמידה המקוונת תלויה במאפיינים אישיים של התלמיד, כלומר האם תלמידים חברתיים רואים בלמידה מקוונת כמשהו שלילי, לעומת תלמידים שהם פחות חברתיים שיראו בלמידה המקוונת כדרך לימוד יעילה יותר.

6.ביבליוגרפיה

בן-צדוק, ג’, נחמיאס, ר’ (2011). משחק או מבחן? השוואת התנהגויות תלמידים בפעילויות למידה שונות בסביבה מקוונת, באמצעות ניתוח קובץ יומן האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה”ם, , 85-91, 2011.

גורב, ד’, ויסמן, ת’, לאוטרשטיין-פיטליק, א’ (2018). מוטיבציה ללמידה ולהוראה ניהול כיתה. שער רביעי (קובץ בעריכת דבורה גורב ותמי ויסמן), עמ’ 25-31.

הרשקוביץ, א’, נחמיאס, ר’ (2010). עקביות קצב הפעילות בלמידה מקוונת האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה”ם, , 73-80, 2010.

הרשקו, ע’, שינפלד, מ’ (2017). גורמים מקדמים בלמידה שיתופית מקוונת (פוסטר). האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה”ם, 12 (2017), עמ’ 240ע-239ע

זיפרט, ת’, ותשובה, ו’ (2013). הוראה מבוססת טכנולוגיית מציאות רבודה וטלפונים “חכמים” במדע וטכנולוגיה לקידום מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים הכנס הארצי השנתי האחד עשר 2013 של מיט”ל (קבץ): האוניברסיטה העברית בירושלים, , 27-30, 2013.

לובטון, ת’, ענבל-שמיר, ת’, בלאו, א’ (2018). למידה מקוונת בהכוונה עצמית בהתפתחות מקצועית של מובילי תקשוב האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה”ם, 13 (2018), עמ’ 104ע-93ע

פרנק, א’ (2020). “הישגים” – לא מה שנחוץ לחינוך לקסי קיי, 13 (סיוון תש”ף, יוני 2020), עמ’ 9-11.

עבדיאל, א’, שמיר, ע’, בלאו, א’ (2018). “רחוק אבל קרוב”: למידה שיתופית מקוונת לקידום הקשבה לקול הלומד, ויסות למידה עצמית ותפיסת למידה של סטודנטים בקורס האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה”ם, 13 (2018), עמ’ 129ע-121ע

רביב, ד’, צמח, א’, כהן-ברוכי, נ’ (2017). הכיתה הווירטואלית באזרחות: טכנולוגיה מקדמת היכרות והל”ה איכותית בקבוצה רב-תרבותית (פוסטר). האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה”ם, 12 (2017), עמ’ 284ע-283ע

שינפלד, מ’ (2017). למידה שיתופית מקוונת באקדמיה. הוראה באקדמיה, 7 (אייר תשע”ז, אפריל 2017), עמ’ 8-11.

שקדי, א’ (2003). מילים המנסות לגעת. הוצאת רמות- אוניברסיטת תל אביב.

שרף, ר’ (2015). המשמעת בכיתה משפיעה על הישגי התלמידים. שיעור חופשי, 113 (אדר תשע”ה, מרץ 2015), עמ’ 23.

Acevedo, A. (2018). A Personalistic Appraisal of Maslow’s Needs Theory of Motivation: From “Humanistic” Psychology to Integral Humanism. Journal of Business Ethics, 148(4), 741.

Azizollah, A. (2013). Relationship between Different Types of Intelligence and Student Achievement. 10.13140/2.1.4974.5927.

Baig, M. (2011). A Critical Study Of Effectiveness Of Online Learning On Students Achievement. i-manager’s Journal of Educational Technology. Vol. 7 l No. 4. 10.26634/jet.7.4.1391.

Ballafkih, A., & van Middelkoop, D. (2019). Beliefs about Student Achievement Held by Teachers at Dutch Universities of Applied Sciences. International Journal of Higher Education. 8. 45. 10.5430/ijhe.v8n5p45.

Bozkurt, A. (2019). From Distance Education to Open and Distance Learning: A Holistic Evaluation of History, Definitions, and Theories. 10.4018/978-1-5225-8431-5.ch016.

Brooke, B. E. (2019). The Online Classroom: Resources for Effective Middle Level Virtual Education. Information Age Publishing.

Cakıroglu, U., & Kılıc, S. (2020). Understanding community in synchronous online learning: Do perceptions match behaviours? Open Learning: The Journal of Open and Distance Learning, 35(2), 105–121.

Coussement, K., Phan, M., De Caigny, A., Benoit, D. F., & Raes, A. (2020). Predicting student dropout in subscription-based online learning environments: The beneficial impact of the logit leaf model. Decision Support Systems, 135.

Dias, S. B., Dolianiti, F. S., Hadjileontiadou, S. J., Diniz, J. A., & Hadjileontiadis, L. J. (2020). On modeling the quality of concept mapping toward more intelligent online learning feedback: a fuzzy logic-based approach. Universal Access in the Information Society: International Journal, 19(3), 485.

Douglas, K., Popa, T., Platz, C., & Colasante, M. (2019). Technology Aided Learning in Dispute Resolution and Evidence: Combining Video with Online Annotation/Discussion in a Blended Learning Design. Macquarie Law Journal, 19, 189–208.

Feenberg, A. (2015). The Online Education Controversy and the Future of the University. Foundations of Science. 10.1007/s10699-015-9444-9.

Fieber, C. (2019). The Effect of Collaboration on Online Student Motivation in a College Biology Course. (Doctoral dissertation).

Gartner, S., & Krasna, M. (2015). Online learning efficiency in the humanities. 710-714. 10.1109/MIPRO.2015.7160364.

Hartnett, M. (2016). The Importance of Motivation in Online Learning. 10.1007/978-981-10-0700-2_2.

Joksimovic, S., Kovanovic, V., Gasevic, D., Dawson, S., & Siemens, G. (2015). The history and state of online learning.In book: Preparing for the digital university: a review of the history and current state of distance, blended, and online learning (pp.93-132)

Kizilcec, R., & Halawa, S. (2015). Attrition and Achievement Gaps in Online Learning. 57-66. 10.1145/2724660.2724680.

Kusurkar, R., Croiset, G., & ten Cate, O. (2011). Twelve tips to stimulate intrinsic motivation in students through autonomy-supported classroom teaching derived from Self-Determination Theory. Medical teacher. 33. 978-82.

Littenberg-Tobias, J., & Reich, J. (2020). Evaluating access, quality, and equity in online learning: A case study of a MOOC-based blended professional degree program. The Internet and Higher Education, 47.

Luka, I. (2018). Summative Evaluation of Online Language Learning Course Efficiency for Students Studying Tourism and Hospitality Management. Quality Assurance in Education: An International Perspective, 26(4), 446–465.

Miertschin, S., Goodson, C., & Stewart, B. (2015). Time management skills and student performance in online courses. ASEE Annual Conference and Exposition, Conference Proceedings. 122.

Migueliz Valcarlos, M., Wolgemuth, J. R., Haraf, S., & Fisk, N. (2020). Anti-Oppressive Pedagogies in Online Learning: A Critical Review. Distance Education, 41(3), 345–360.

Patel, F. (2014). Online Learning: an Educational Development Perspective. Nova Science Publishers, Inc.

Sandybayev, A. (2020). The Impact of E-Learning Technologies on Student’s Motivation: Student Centered Interaction in Business Education. International Journal of Tourism Research. 6. 16-24.

Schenck, S. M., & Muriente, C. L. (2020). Enhancing Online Learning Through Technology: Case Study of Principles of Macroeconomics at Central Connecticut State University. International Advances in Economic Research, 26(1), 131–133.

Schurmann, L., Gaschler, R., & Quaiser-Pohl, C. (2020). Motivation theory in the school context: differences in preservice and practicing teachers’ experience, opinion, and knowledge. European Journal of Psychology of Education: A Journal of Education and Development, 1.

Serdyukova, N., & Serdyukov, P. (2013). Student Autonomy in Online Learning. CSEDU.

Shillingford, S., & Karlin, N. (2013). The role of intrinsic motivation in the academic pursuits of nontraditional students. New Horizons in Adult Education and Human Resource Development. 25. 10.1002/nha3.20033.

Shindler, J.V., Jones, A., Williams, A.D., Taylor, C., & Cardenas, H. (2016). The School Climate-Student Achievement Connection: If We Want Achievement Gains, We Need to Begin by Improving the Climate.

Singh, V., & Thurman, A. (2019). How Many Ways Can We Define Online Learning? A Systematic Literature Review of Definitions of Online Learning (1988-2018). American Journal of Distance Education, 33(4), 289–306.

Szell, K. (2013). Factors Determining Student Achievement. Hungarian Educational Researcch Journal. 2013. 10.14413/herj.2013.03.06..

Tohidi, H. (2012). The effects of motivation in education. Procedia – Social and Behavioral Sciences. 31. 820 – 824.

Triantoro, S. (2013). Effects of Self-Efficacy on Students’ Academic Performance. Journal of Educational, Health and Community Psychology. 2. 19-25.

Wilde, N., & Hsu, A. (2019). The Feasibility of a Student-Centred Approach to the Presentation of Vicarious Experience Information within Online Learning. Research on Education and Media, 11(2), 3–18.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון