Skip to content

סמינריון- השפעת הוותק של המורה על הידע הטכנולוגי פדגוגי

להצעת מחיר ללא התחייבות לכתיבת סמינריון צרו קשר:

>>צור קשר<<

מחקר: השפעת הוותק של המורה על הידע הטכנולוגי פדגוגי

מגישה:

תאריך:

תוכן עניינים

מבוא:. 3

סקירת ספרות. 5

תיאוריה: תיאוריית הלמידה החברתית. 5

מהו ‘ידע מורים’ ?. 6

כיצד מתפתח ידע המורים ?. 6

מהו ידע פדגוגי-טכנולוגי (TPCK) ?. 8

חשיבותו של ידע פדגוגי-טכנולוגי 9

ידע טכנולוגי-פדגוגי ויישומו בקרב מורים בישראל. 10

שיטת המחקר. 12

ממצאים. 15

דיון וסיכום. 22

נספחים. 28

מבוא:

המחקר הנוכחי מבקש לבחון ולזהות את  הידע הטכנולוגי-פדגוגי הקיים בקרב מורים במערכת החינוך הישראלית, לעמוד על מאפייניו, הבנייתו והגורמים המשפיעים עליו. מתוך כך, בהקשר המחקרי של המחקר הנוכחי העוסק בידע מורים ומבקש ללמוד על הבנייתו של ידע זה. בין היתר נראה כיצד נבנה הידע אצל המורים, וננסה  להתבונן  בתופעה על בסיס “תיאוריית הלמידה החברתית”, במיוחד כפי שבאה לידי ביטוי אצל ויגוצקי  (Vygotzky, 1962) שלפיה למידה  היא תהליך של ניכוס אמצעים תרבותיים אשר  תלוי בסביבה החברתית בה מתרחשת הלמידה. לטענת ויגוצקי האדם הוא יצור חברתי עם זיקה לאנשים בסביבתו, הוא מקיים איתם יחסי גומלין ורוכש תפקודים מנטליים גבוהים בעזרת התיווך של האנשים בסביבתו.

ויגוצקי התייחס לתהליך הלמידה של האדם כתהליך הנמצא באחריות החברה, אשר משפיע על ההתפתחות הקוגניטיבית שלו דרך העברה של הידע התרבותי-  מדעי החפצים, המושגים והרעיונות שאותם כינה ויגוצקי “כלים תרבותיים”. התיאוריה של  ויגוצקי מדגישה את חשיבותם של אנשים משמעותיים, כמו הורים, מורים ועמיתים בתהליך הלמידה- זאת על מנת להגיע  לרמת למידה שויגוצקי כינה אותה  “רמת ההתפתחות המקורבת”. וכך, בהקשר למידת מורים בהמשך.

שתי התאוריות החברתיות של בנדורה (Bandura, 1977) ושל ויגוצקי מדגישות את  השייכות  הקהילתית  ואת  ההקשר  הסביבתי  כגורמים  חשובים בלמידה חברתית. על  פי  תפיסה  זו, המורים  לומדים  מתוך  התנסות  בפתרון  בעיות  הקשורות  בעבודתם, תוך  כדי  התבוננות  רפלקטיבית  ביקורתית  בעשייה  היומיומית  שלהם,  דרך  השיח  הבין אישי  המתקיים  בינם לבין חברי  הקבוצה.

מתוך כך, בעבודה זו אתבונן בידע הטכנולוגי-פדגוגי של המורים במערכת החינוך הישראלית, והבנייתו דרך פריזמה זו, התופסת את תהליכי הלמידה המורכבים של המורים עצמם. המחקר מושתת על בסיס מחקרי המבחין בחשיבות של הבנייתו של ידע טכנולוגי-פדגוגי בקרב המורים, כאשר שילוב סוגים שונים של ידע, ובמיוחד שילובו של ידע טכנולוגי עם ידע תוכן פדגוגי- תורמים הן לאפקטיביות של הוראת המורים והן ללמידת התלמידים ( ,Bos 2011).

בחרתי במחקר זה, שכן ישנם ראיות רבות על חוסר היעדר ידע טכנולוגי אצל מורים- המתקשים לשלב בין הידע הטכנולוגי שהם רוכשים לידע הפדגוגי שלהם והדבר מותיר אותם בפני קשיים בשילוב טכנולוגיות בחינוך ובהוראה, למרות כל הרצון הטוב שלהם לבצע זאת. כמו כן, אני מבחינה באפקטיביות הרבה של הוראה המושתת על ידע טכנולוגי-פדגוגי נרחב של מורים. לכן, השאיפה שלי היא לנסות ולזהות את הידע הטכנולוגי-פדגוגי בקרב מורים במגזר הערבי, ולנסות לעמוד על הדרכים בהן ניתן לשפר ולהעצים ידע זה בקרבם, תוך שימת לב לקשיים ולחסמים להבנייתו של סוג ידע מעין זה.

סקירת ספרות

ידע פדגוגי הוא הידע שאותו רוכשים המורים ואנשים אחרים העוסקים בחינוך, על מנת לקבל את היכולת ללמד או לחנך תלמידים במערכת החינוך. שולמן (Shulman, 1987) תיאר שבעה סוגים של ידע פדגוגי של מורים: ידע תוכן, ידע פדגוגי כללי, ידע בתוכניות לימודים, ידע בתוכן פדגוגי, הכרת הלומדים, הכרת ההקשרים החינוכיים וידע על מטרות, מטרות וערכים חינוכיים. הידע הפדגוגי הכללי מתואר כידע או אסטרטגיות שעוזרות למורים ללמד בצורה יעילה, מעבר לידיעה הבסיסית של חומרי הלימוד שאותם הם מעבירים.

ידע בתוכן פדגוגי טכנולוגי (Tpack) הוא מסגרת להבנת ותיאור סוגי הידע הדרושים למורה לתרגול פדגוגי יעיל בסביבת למידה מתקדמת מבחינה טכנולוגית. מישרה וקוהלר הוסיפו טכנולוגיה כמרכיב חיוני למבנה הידע הפדגוגי של שולמן (1987), הם הציעו כי התייחסות לידע תוכן, ידע פדגוגי וידע טכנולוגי במקביל תספק מסגרת ראויה לשילוב טכנולוגי בתכנית הלימודים, בעת המודרנית, שבה הידע הטכנולוגי הפדגוגי הוא דינמי ומשתנה. מטרתה של סקירה ספרותית זאת היא לסקור את הספרות המחקרית בכל הנוגע לידע הטכנולוגי הפדגוגי של המורים, ומהם הגורמים שמשפיעים עליו. מדברים אלה עולה שחשוב להבין את תהליך הלמידה של המורה במהלך הקריירה שלו, ואיך מתפתח הידע המקצועי שלו (Archambault Crippen, 2009).

תיאוריה: תיאוריית הלמידה החברתית

המושג ‘למידה’ הופיע בספרות המחקרית במגוון הגדרות.  מחקר זה מתבסס על הגדרת  המושג  ‘למידה’ בהקשר של למידת המורים והבניית הידע שלהם, על גישת הלמידה החברתית הרואה באדם יצור חברתי  השואף  להשיג  תיאום ושיתוף פעולה עם מערכות סביבתיות לשם הסתגלות, גדילה והתפתחות (אליצור, סומך, וסירקיס, 2010). לפי התיאוריה  של   בנדורה Bandura, 1977)) התנהגות האדם מבוססת במידה רבה על תהליכים קוגניטיביים ונרכשת על רקע יחסי גומלין מתמידים בין משתנים קוגניטיביים התנהגותיים וסביבתיים, כאשר השפעת הסביבה משתלבת בתהליכים פנימיים של הכוונה עצמית ושל בקרה עצמית. לפי התיאוריה הזו אדם לומד על העולם החברתי וכיצד להתנהג בו דרך צפייה באחרים, חיקוי התנהגויות ומהתנסות באינטראקציה אתם, תוך שהוא מייחס חשיבות להשפעות סביבתיות לתהליך הלמידה. מכאן, שהלמידה של האדם מתרחשת בהקשר חברתי (אליצור, סומך, וסירקיס, 2010). 

מהו ‘ידע מורים’ ?

במהלך העשורים האחרונים, ידע של מורים הוא נושא בעל עניין לחוקרים, מדריכי מורים וקובעי מדיניות ברחבי העולם, בין היתר משום שמחקרים רבים מצביעים כל כך שיש קשר בין ידיעותיהם של מורים לבין רמת ההוראה בכיתתם. כתוצאה מכך, מורים משפיעים על הישגיהם העכשוויים של תלמידים וגם על העדפותיהם העתידיים האקדמיים והישגיהם. ידע של מורה הוא הידע הכולל שנמצא ברשותו של המורה ברגע מסוים ועומד בבסיס מעשיו. אולם אין הדבר מעיד על יישום כולל של הידע. מורים יכולים במודע או שלא במודע, להימנע מלהשתמש בתובנות מסוימות במהלך הוראתם משום שבבסיס הידע קיימת הדדיות בין הקוגניציה הכוללת של המורה לבין פעולותיו ( Ben Peretz, 2011).  על פי שולמן ועמיתיו (1986, Shulman אצל: , Ben Peretz  2011) ידע נחשב כמבנה רב ממדי הכולל ידע תכני (CK)ידע פדגוגי תכני  (PCK) וידע פדגוגי כללי (GPK ) ידע תכני הוא ידע הנושא שהמורה מלמד, כלומר ידע מקצועי.  החוקר מציין כי על רמת הידע של המורה בתחום התוכן המקצועי להיות מעבר לרמת הידע התכני של החומר הנלמד בכיתה, ידע עמוק המאפשר לו לבצע את תהליך ההוראה (Ben-Peretz, 2011).

כיצד מתפתח ידע המורים ?

שולמן (Shulman, 1987) טוען כי בחיי מורים, אותנטיות ולמידה מתמדת מתרחשות כאשר המורה הוא “סוכן אקטיבי” במהלך מעשה ההוראה, לא פסיבי, לא קהל, ולא אספן של מידע. למידה של מורה הופכת ליותר אקטיבית באמצעות התנסויות וחקר, כמו גם באמצעות כתיבה, דיאלוג ושאילת שאלות. למידה מתרחשת במצב של עימות עם אי נוחות בשיעור שלא זורם כמתוכנן, כשתלמיד מעלה רעיון בלתי צפוי. במצב כזה, אם המורה מאפשר לפתח דיון ושיתוף פעולה, המורה ותלמידיו יכולים ללמוד האחד מהשני. ידע אומנותי מתפתח במהלך הניסיון ונוטה להיות אישי. ידע זה עשוי להתפתח כתוצאה מיוזמה (רעיון, פתרון, הגדרה וכונ) בלתי צפויה של תלמיד במהלך השיעור, יוזמה שהמורה לא חשב עליה.

לייקין ורוטה (Leikin, & Rota, 2006) מציגים מקרה שבו ידע מורה מתפתח במהלך הוראת נושא מוכר אך די נשכח. המורה הרחיבה והעמיקה את הידע הסיסטמתי שלה על מספרים ראשוניים ועל הרעיון שמאחורי נפת ארתוסתנס, והתמודדה עם אינטואיציות שהיו לה בנוגע לשאלה האם חזקה של מספר ראשוני היא מספר ראשוני. התפתחות הידע התרחשה במהלך ההכנה לשיעור ( הכנת התוכן וחשיבה על קשיים צפויים של תלמידים ) ובמהלך השיעור כשתלמידים העלו רעיונות חדשים לה או כשהתייחסה ותיקנה טעות של תלמיד. עוד מוצגים שלושה מקרים בהם מורים למדו תוך כדי הוראה: למידה מטעות של תלמיד, למידה מפתרון של תלמיד ולמידה משאלה של תלמיד. טעות של תלמיד סייעה למורה לפתח מודעות לגבי רב משמעות ( polysemy ) של מונח והגדרות העשויות להיות סותרות וכתוצאה מכך פיתחה המורה פעילויות לימודיות לתרגול משמעויות והגדרות אלה. פתרון של תלמיד יצר אצל המורה קשרים חדשים.

המאמר של רואסקין (Roesken, 2013), מצהיר שההזדמנות הגדולה ביותר של כל מורה להתפתחות מקצועית היא ההוראה בכיתה, הזדמנות שאין שווה לה. אבל, הניגוד בין הזדמנויות הלמידה שבאופן טבעי טבועות במעשה ההוראה לעומת מוגבלות ומיעוט המקרים שבהם אכן ידע מורים מתפתח במהלך ההוראה, ראוי לחקר ולדיון. מה מגביל את תהליך הפיכת הזדמנויות הלמידה לאירועי למידה עבור המורים בכיתה? תפיסת המורים מעוגנות בתוך רשת הבנויה בשיטתיות פנימית מסוימת, המבנה את האופן שבו המורים חושבים על מה שהם עושים. על מנת להבין את חשיבת המורים חייבים להבין את טבעה של רשת תפישות זו ואת המרכיבים המארגנים אותה. שינוי משמעותי ( שינוי פרדיגמאטי ) לא יקרה אך ורק כתוצאה מלמידה של מורה מהוראה של עצמו. המאמר מעמיק בסוגיית הפער הקיים בין מה מורים בפועל לבין מה הם יכולים בפוטנציה ללמוד דרך הוראה. לטענתו דרושה הבנה מעמיקה לגבי מה ואיך מורים יכולים ללמוד דרך הוראה, מה עושה הזדמנויות למידה מסוימות לפרודוקטיביות. מכניזם העוקב אחר התפתחות הידע משלב הטמעת סיטואציות בעיה לתוך תפישות קיימות, דרך יחסי הגומלין בין פעילות הלומד להשפעה המעשית של הפעילות על התקדמות התהליך ובאמצעות רפלקציה על וחשיבה על פתרונות לבעיות דומות, עד שהלומד מכליל ומטמיע קביעות חדשות.

אולם הידע לא נותר מנוטרל מגורמים אחרים. מה שלומדים בתוך סיטואציות מוגדר לא רק על ידי  הידע המאורגן שמוצג בסיטואציה, אלא גם על ידי האופן בו הוא מוצג, ומאפיינים נוספים, כמו יחסים  חברתיים בין המשתתפים. היחידים משתייכים לכמה קבוצות חברתיות, שבהן הם גם רוכשים וגם תורמים.  המורים נמצאים במספר קבוצות- כמתמחים, כמורים בצוות בית הספר, כמודרכים של מדריך חיצוני, וכדומה. בכל  אחת מהמסגרות המורה לומד ומפרש את הנלמד באופן אישי, אך ישנה השפעה הדדית בין מה שהוא לומד  בכל הקבוצות. לכך יש חשיבות רבה בהקשר לשאלת המחקר הנוכחי, המנסה להבין מה לומדים המורים, על  ידי מי, ומי הוא המשפיע ביותר על למידתם. מחקרים שונים הדגימו כי מורים  זקוקים לזמן כדי להתפתח, לקלוט, לדון. המסקנה היא, שפעילויות התומכות באופן יעיל בלמידה מקצועית של מורים צריכות להיות, מתמשכות ואינטנסיביות יותר מאשר קצרות ולא רציפות. התפתחות מקצועית, אשר מערבת מספר שעות משמעותית לאורך תקופה ארוכה של זמן ומקושרת בדרך כלל לאפקטיביות בהבניית הידע (Gokcek, & Yilmaz, 2019).

מהו ידע פדגוגי-טכנולוגי (TPCK) ?

ידע פדגוגי כללי (GPK) מתייחס לידע המכיל שיטות כלליות של הוראה ללא תלות בתחום תוכן מסוים, ידע הכולל המחשות, דוגמאות, הסברים, הדגמות, תכנון שיעור, יצירת שיתוף פעולה בין תלמידים, הענקת אווירה לימודית, ניצול מיטבי של זמן השיעור, שימוש בעזרים לימודיים לקידום הלמידה (טכנולוגיות, מקורות מידע וכדומה)  שליטה בכיתה, קיום רצף הגיוני ונכון בין חלקי השיעור הערכת למידה ועוד. שילוב של ידע תכני וידע פדגוגי כללי נקרא ידע פדגוגי תכני ( (PCK באמצעות ידע פדגוגי תכני המורים מנגישים את הידע המקצועי לתלמידים (Konig, et al. 2018).

קוהלר ומישרה מציעים את הרחבת המושג ‘ידע מורים’ ופיתחו מסגרת המבוססת על המושג  שולמן ועמיתיו.  הם יצרו מסגרת תוכן פדגוגי דיגיטלי  והראו כיצד ניתן להשתמש במסגרת TPCK  לתכנון אסטרטגיות פדגוגיות ועדשות אנליטיות קונספטואליות כדי ללמוד שינויים בידע המחנכים להוראה מוצלחת עם הטכנולוגיה.  כך, מסגרת TPCK  הינה צורה מתהווה לידע המוגדר כבסיס להוראה טובה עם טכנולוגיה. מסגרת זו, המאפיינת את הידע של המורה בשילוב טכנולוגיה בהוראה היא תחום מושגי אינטגרטיבי. המסגרת מבהירה את חשיבות התפקיד של המורה המשתמש בטכנולוגיה בסביבה הלימודית ואת התפתחות הידע המקצועי של המורים המשלבים פדגוגיה בתקשוב. על מנת לייצור את הגמישות הפדגוגית של המורים המיישמים בהוראתם את התקשוב.TPCK  מדגישה את הקשרים, האינטראקציות, הרכיבים והסביבות בין ובקרב שלושת גופי הידע המרכזיים: תוכן- פדגוגיה וטכנולוגיה (Mishra, & Koehler, 2008).

חשיבותו של ידע פדגוגי-טכנולוגי

אחד הגורמים המהותיים המשפיעים על אפקטיביות ההטמעה של טכנולוגיות חדשניות בביה”ס הוא כישוריו של המורה כגורם מקצועי-פדגוגי (אבידב-אונגר, 2011). על כן חשוב להכשיר את המורים לשילוב מושכל של טכנולוגיות מידע בהוראה ובחינוך. אבידב אונגר (2011) מתארת כיצד “כתה חכמה” מזמנת אתגרים בהוראה אחרת. ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי הנו ידע מורכב וככל שהמורה שולט בו יותר, כך חששותיו מהשינוי יפחתו ועמדותיו כלפי השינוי יהיו חיוביות יותר. שליטה בידע זה תהפוך את מעשה ההוראה עם טכנולוגיה בכיתה כמאתגר ולא כמאיים. היכולת לשלב בין ידע פדגוגי, ידע בתחום התוכן וידע טכנולוגי (Tpack ) היא יכולת נרכשת המשתפרת תוך אימון וקרקע טובה לשיפורה היא דפוסי עבודה של בית -הספר כארגון לומד.

 בספרות המחקרית מוצעות דרכים שונות כדי לענות על השאלה כיצד לסייע למורים להגיע למרחב TPACK בהוראה. בתחומי הכשרת המורים בעולם הולכת ומתפתחת ההכשרה המשלבת ידע טכנולוגי עם ידע תוכן פדגוגי שמטרתה לפתח אצל הסטודנטים להוראה מודעות קוגניטיבית גבוהה לשילוב ידע טכנולוגי בהוראה (אוסטר-לוינץ וקליגר, 2012).

קוהלר ומישרה (Mishra, & Koehler, 2008) מציעים לקשר באופן ישיר את צורכי הלמידה ואת הפעילויות של התלמידים לטכנולוגיות רלוונטיות שיתמכו ביישום הפעילויות. השיקול אם להשתמש בטכנולוגיה מסוימת ייקבע בהתאם לפעילות הלמידה שכל כלי מאפשר ובהתאם לתוכן הנלמד. הם מציעים לספק למורה רשימה מגוונת של פעילויות שלכל אחת ואחת מהן תוצמד המלצה בדבר סוגי הטכנולוגיה המועדפים לצורך יישומה. מאחר שמדובר במספר רב מאוד של פעילויות הם ממליצים למיין את הפעילויות כדי להקל על המורים את הבחירה בכלים המתאימים (אוסטר-לוינץ וקליגר, 2012).

במחקר שחקר את השפעותיו של שילוב סוגי הידע השונים בהוראה (Bos, 2011), התבקשו המורים לשלב בין פדגוגיה, תוכן וטכנולוגיה באחת מיחידות ההוראה שהם מתכננים. מתוצאותיו של מחקר זה עלה שתכנון יחידת הוראה משולבת שכזו הגביר אצל המורים את המודעות לשילובה של טכנולוגיה שאינה מתאימה להוראה למעשה, אף לא אחת מן ההצעות שתוארו לעיל מציעה דרך ברורה שיש בה כדי להורות למורה כיצד להגיע לשילוב מיטבי של ידע טכנולוגי עם ידע תוכן פדגוגי.

ידע טכנולוגי-פדגוגי ויישומו בקרב מורים בישראל

המחקר של שמיר-ענבל, וקלי, (2009) אפיין את טווח העשייה המתוקשבת של מורים בחינוך הפורמאלי בארץ ולהתחקות אחר השפעת תפיסותיהם הפדגוגיות על עשייתם. טווח העשייה המתוקשבת הוגדר באמצעות שני קצותיו: מורים הנמצאים בתחילת דרכם בשימושי תקשוב להוראה, מחד, ומורים הנחשבים כמובילי–תקשוב, מאידך. האפיון התמקד בבחינת מידת היישום של תיאוריות למידה קונסטרוקטיביסטיות–חברתיות בפעילויות שפיתחו המורים. הממצאים מעלים שקיימים הבדלים  משמעותיים במאפייני העשייה המתוקשבת של מורים משתי הקבוצות, זאת למרות ששתי הקבוצות נמצאו דומות במרבית התפיסות הפדגוגיות לגבי שילוב תקשוב בהוראה. המורים משתי הקבוצות מציגים תפיסות חיוביות לגבי הצורך בשילוב תקשוב: בעיניהם זהו כלי חשוב לשיפור ההוראה, המתחבר לעולם הלומדים ומאפשר למידה מתוך הנאה והרחבת עולם המידע. קיימים הבדלים משמעותיים במאפייני העשייה המתוקשבת של מורים משתי הקבוצות. את מרבית ההבדלים בפעילויות שפיתחו המורים ניתן להסביר באמצעות הניסיון הרב שצברו המורים המובילים, כלומר, בידע הטכנולוגי-פדגוגי שלהם. סביר להניח כי ההתמדה של המורים המובילים בתחום, יצרה אצלם תרבות שבה התקשוב הוא חלק בלתי נפרד מההוראה (אבידב-אונגר, וארזי-כהן, 2014).

ממצאי המחקר של אבידב-אונגר (2011) אשר בחן את הקשר בין “ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי של מורים, תפיסתם את בית הספר כארגון לומד לבין עמדותיהם ביחס לתהליך השינוי בהטמעה של חדשנות טכנולוגית בבית הספר כדוגמת “הכיתה החכמה”, הצביעו על החשיבות שרואים המורים במאפייני בית הספר כארגון לומד, אך מסגרת ההשתלמות שהוקצתה על ידי משרד החינוך סיפקה לבית הספר מסגרת אחת ללמידה ותכנים, שלא שינתה את דפוסי העבודה היום יומיים ולא יצרה שינוי מהותי בכיוון של תרבות ארגון לומד. המחקר משרטט תמונה בה קיימת שונות בין המורים בעמדותיהם ביחס לשינוי. כאשר נמצאו שני מנבאים להטמעה אפקטיבית של טכנולוגיות חדשניות :מקצועיות המורה ותרבות בית-הספר כארגון לומד. גישת המורים כלפי השינוי משפיעה על אפקטיביות ההטמעה ובכך קובעת את הצלחתה או כישלונה של הטמעת החדשנות. התרבות הארגונית של בית -הספר כארגון לומד איננה מספיקה וחשוב גם איזה ידע המורה מביא עמו לכיתה. כלומר, ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי הנו ידע מורכב וככל שהמורה שולט בו יותר, כך חששותיו מהשינוי יפחתו ועמדותיו כלפי השינוי יהיו חיוביות יותר. שליטה בידע זה תהפוך את מעשה ההוראה עם טכנולוגיה בכיתה כמאתגר ולא כמאיים (בריינר, 2018).

גם מחקרה של אפללו (2012), תיאר את התהליכים שהתרחשו בבית-הספר התיכון ובחטיבה העליונה בעקבות שילוב של טכנולוגיות מידע בתוכניות הלימודים ובהוראה. כמו כן, עקב המחקר אחר דפוס ההתפתחות של תפיסות חינוכיות של קבוצת מורים, התפתחות תהליכי הלמידה שלהם וכן אחר דרכי השימוש שלהם בטכנולוגיות המידע בכיתותיהם. ממצאי המחקר מעידים כי אותרו ארבעה מישורים של שינוי בבית הספר: פיזי, ארגוני, קוריקולרי-פדגוגי ואישי מקצועי; נמצא כי דפוסי היישום בטכנולוגיות מידע על ידי מורים תואמים את תפיסותיהם האפיסטמולוגיות, כך שמורים בעלי אוריינטציה הבנייתית אימצו את השימוש בטכנולוגיה לממש סגנון למידה והוראה ממוקד בתלמיד ואילו מורים בעלי גישות מסורתיות פוזיביסטיות משקפים אוריינטציה חינוכית של “המורה-במרכז” והשתמשו במחשבים להוראה כמסירת מידע ותרגול; נמצאה זיקה-הדדית בין אופיין של פעילויות המורות בכיתות בהנחיית למידה מבוססת חקר תוך שילוב טכנולוגיות מידע, לבין תהליכי השינוי המערכתיים בבית הספר. ממצאי המחקר הוכיחו ששינוי חינוכי הכולל שימוש בטכנולוגיות מידע הוא תהליך אינדיבידואלי, ייחודי לכל מורה. בנוסף, המחקר הבליט את העובדה כי גם במקרה של עבודה קבוצתית בקהילה לומדת דינמית ותומכת ובתרבות המכוונת ליעדים קונסטרוקטיביסטיים, כל מורה מגיב באופן שונה למערך אחיד של רעיונות חדשניים ביחס להטמעת טכנולוגיות מידע ובניית סביבת למידה עתירת מידע.

באשר לידע טכנולוגי-פדגוגי של מורים במגזר הערבי, לא נמצאו  מחקרים אשר עסקו ישירות בנושא זה. יחד עם זאת, ישנם מחקרים שביקשו לבחון במידה מסוימת את יישום התקשוב בלימודי מדע וטכנולוגיה בבית הספר במגזר הערבי, וקשיי המורים בהטמעת התקשוב כחלק מאסטרטגיות ההוראה שלהם. ממצאי מחקרים אלה מצביעים על מידה גבוהה יחסית של הימנעות המורים מיישום התקשוב בהוראה שלהם כאשר הסיבה לכך הינה כי היישום של הטכנולוגיות החדשניות בבית הספר הינו תהליך מורכב ומסובך המצריך את הנחלתו של שינוי תרבותי מהותי ומעמיק ביותר, ברמה המערכתית, הניהולית, הטכנולוגית והפדגוגית של בית הספר.  המסקנה היא כי קיים צורך להכשיר את המורים לא רק להפעלת המכשירים הנוגעים לטכנולוגיית התקשוב, אלא לקראת שילוב מלא לטכנולוגיה בכיתה, זאת תוך כדי שיפור עמדותיהם כלפי התקשוב; כמו כן, קיים צורך להפוך את נושא הכשרת המורים לצורך הטמעת התקשוב בהוראתם לחלק בלתי נפרד מתוכניות הלימודים במכללות ובאוניברסיטאות השונות להכשרת פרחי הוראה עתידיים (מגן-נגר, רתם, ענבל-שמיר, דיין, 2014) (מגן-נגר, ענבל-שמיר, 2017).

שיטת המחקר

שאלת המחקר:

מהי ההשפעה של הוותק של המורה על רמת הידע הטכנולוגי שלו ?

שאלות נוספות הנגזרות משאלה זו הינן:

  • כיצד נבנה הידע-טכנולוגי פדגוגי של מורים?
  • כיצד הידע הטכנולוגי-פדגוגי משפיע על הוראת המורים?
  • מהם הגורמים המשפיעים על הידע הטכנולוגי-פדגוגי של מורים?

סוג המחקר:

מחקר זה הינו מחקר המתבסס על השיטה האיכותנית- במסגרת המחקר האיכותני יבוצעו ראיונות עומק חצי מובנים עם מורים מבתי ספר שונים על מנת לבדוק את רמת הידע הטכנולוגי שלהם, ואת היכולת שלהם לשלב אותו בתהליך הפדגוגי.

מטרות המחקר- שאלות והשערות

מטרת המחקר הינה לזהות את הידע הטכנולוגי-פדגוגי הקיים בקרב מורים, לעמוד על מאפייניו, הבנייתו והגורמים המשפיעים עליו.

השערות המחקר הינן:

  • הידע הטכנולוגי-פדגוגי של המורים מושפע מוותק והדרכה- ככל שלמורים יותר וותק ויותר הדרכה והשתלמויות, כך הידע הטכנולוגי-פדגוגי שלהם גבוה יותר.
  • הידע הטכנולוגי-פדגוגי של המורים משפיע על דרכי ההוראה שלהם- מורים בעלי ידע טכנולוגי-פדגוגי פחות ישתמשו בשיטות הוראה מסורתיות יותר .
  • הידע הטכנולוגי פדגוגי של המורים מושפע מגורמים ארגוניים ואישיותיים, ככל שהגורמים הגורמים האישיותיים והארגוניים יותר טובים/ גבוהים, כך הידע הטכנולוגי יותר גבוה.

2.2 אוכלוסיית המחקר

השאלונים יחולקו לכ-10 מורים ממקצועות שונים המלמדים בבתי ספר במגזר בארץ. ראיונות העומק ייערכו בהסכמתה של הנהלת בית הספר.

מס’ ראיוןכינוי מרואייןגילוותקמגדרהשכלה
1ע’5028נקבהתואר שני
2ס’288נקבהB.A
3מ’3313נקבהאקדמית
4נ’3211נקבהתואר שני
5מו’4319נקבהתואר שני
6מא’3714נקבהתואר שני
7ל’3918נקבהתואר שני
8א’4214נקבהתואר ראשון

2.3 כלי המחקר

במחקר זה כלי המחקר:

2. ראיונות עומק חצי מובנים עם כ-10 מורים.

שקדי (2003) כותב, כי מטרת ריאיון העומק היא להבין את החוויה האנושית של אנשים אחרים, וכי דרכו ניתן להבין באופן בלתי אמצעי את החוויה האנושית אותה רוצים החוקרים להבין. ראיון העומק מתנהל כשיחה ולא כראיון עיתונאי מובנה ולכן מאפשר ליצור אוירה נעימה שבתוכה המרואיין משתף את המראיין ומספר לו את הסיפור האישי שלו. ראיון העומק החצי מובנה מאפשר למראיין להיעזר בשאלות מובנות במהלך הריאיון, אך יחד עם זאת יש מקום לשינויים בהתאם להלך הריאיון ובהתאם למרואיין.
במהלך הריאיון יש התמקדות במספר נושאים כלליים, המאפשרים למשתתף לחלוק את סיפורו ואת תפיסת עולמו ובנוסף לכך, ראיון מאפשר לשמוע את הנרטיב האישי של המרואיין וכך לעמוד על הניואנסים של הסיפור.

2.4 הליך המחקר

ראשית כל, יחולקו השאלונים לאוכלוסיית הנבדקים באמצעות טופס. בשלב השני, ייערכו ראיונות העומק פנים מול פנים עם שני הנחקרים. בשלב הבא, תיערך אינטגרציה בין הממצאים ויועלו ממצאי המחקר המשולבים. 

2.6 חשיבות המחקר

חשיבות המחקר בכך שמחקר זה יאפשר לשפוך אור נוסף על הבניית ידע בקרב מורים בכלל, ועל הבנייתו של ידע טכנולוגי-פדגוגי. באופן זה, ניתן יהיה ללמוד יותר על ידע זה הן באופן תיאורטי, והן באופן מעשי לסייע בטיפוח ידע טכנולוגי-פדגוגי בקרב מורים תוך הבנת האופנים בהם הוא נבנה, השכיחות שלו והגורמים המקשים/מסייעים בבנייתו.

ממצאים

במחקר הנוכחי ביקשנו לבדוק מהי ההשפעה של הוותק של המורה על רמת הידע הטכנולוגי שלו, כיצד נבנה הידע-טכנולוגי פדגוגי של מורים, כיצד הידע הטכנולוגי-פדגוגי משפיע על הוראת המורים, ומהם הגורמים המשפיעים על הידע הטכנולוגי-פדגוגי של מורים. לצורך ניתוח הממצאים במחקר, רואיינו שמונה מורים מאזור הצפון, מבתי ספר שונים. בניתוח הממצאים נמצאו תמות מרכזיות שחוזרות על עצמם במהלך הראיונות עם המורים:

1. מורים עם וותק גבוה יותר פתוחים פחות לטכנולוגיה חדישה-

מהראיונות עם המורים עולה שלמורים עם וותק גבוה יותר ישנה פתיחות נמוכה יותר לטכנולוגיה חדישה יותר, כגון שימוש בווטסאפ וברשתות חברתיות. המורים הוותיקים מנסים להשתמש בטכנולוגיה חדשה ומעודכנת, ככל שזה מתבקש על ידם בתהליך החינוכי, אולם כאשר הם לא חייבים, או שיש להם אלטרנטיבה אחרת, הם מעדיפים שלא להשתמש בטכנולוגיות שהם לא מכירים אותם. כך למשל מספרת מ’ בעלת הוותק הגבוה לגבי היחס שלה לטכנולוגיות חדישות:

” אישית לא הייתי מתחילה ללמד דרך שימוש בטכנולוגיה בלי השתלמויות כי לא הייתי מחוברת בכלל למחשב ולטכנולוגיה.”

לפי דבריה אנו רואים שהיא משתמשת בטכנולוגיה רק כי היא מחויבת, ובית הספר שלח אותה להשתלמויות, אולם בדרך כלל היא לא מחוברת בכלל לטכנולוגיה.

גם ל’ מספרת על יחסה לטכנולוגיה חדישה, לעומת הדרך הישנה שבה היה נהוג ללמד, לפי דעתה הטכנולוגיה יכולה לפגוע במעט בחינוך של התלמידים:

” אני מרגישה שהרבה תלמידים הפסיקו לחשוב הרבה , כי סומכים על ויקופדיה או אתרים אחרים , אפילו ישנם עבודות מוכנות , הרבה תלמידים לא מעתיקים מהלוח כי הם מצלמים את כל החומר”

בנוסף לכך, חלק מהמורים עם הוותק הגבוה יותר הראו נטייה להעדפת טכנולוגיות שנחשבות לישנות יותר, כגון ספרים ואנציקלופדיות, כך למשל מספרת ע’:

” החסרונות לפי דעתי שהתלמידים לא ניגשים יותר לספרים אינסקלופידיות  זאת אומרת שהתלמידים לא מתאמצים  כדי לחפש מידע ולא קוראים ספרים .”

לפי דבריה של ע’ אנו מרגישים שהיא מעדיפה שהתלמידים ישתמשו בטכנולוגית שהיו נפוצות יותר כאשר היא החלה ללמד, כמו קריאה באנציקלופדיות וקריאת ספרים, מה שהיה נפוץ מאוד בעבר במערכת החינוך, אולם היום ישנם חלופות טכנולוגיות טובות יותר.

מצד שני המורים עם הוותק הנמוך יותר מראים נכונות גבוה יותר לשימוש בטכנולוגיה, ואף בלמידה מתמדת שלהם על מנת להשתפר מבחינה טכנולוגיות, וכדי שיוכלו לתת לתלמידים את כל הכלים הטכנולוגיים שהם צריכים. כך למשל מ’ בעלת הוותק הנמוך מספרת שאפילו אם היא לא הייתה חייבת לשלב את הטכנולוגיה בכיתה, היא הייתה עושה זאת כי זה תורם מאוד לתלמידים שלה:

” כן זה מאוד תורם לתהליך ההוראה אי שהסברתי קודם , ועובדה נקלענו למצב שאנחנו חייבים ללמד מהבית עכשיו בזמן הקורונה אם לא היינו ערוכים בהתאם אז הייתה לנו בעיה רצינית גם לתלמידים שלי אבל כי הם ערוכים בהתאם ובצורה טובה לא נתקלנו בבעיות עם כל התהליך הזה.”

כך גם ס’ בעלת הוותק הנמוך מביעה את דעתה לגבי שילוב טכנולוגיה בכיתה הלימודית, ומדוע היא בעד זה:

” שילוב הטכנולוגיה בהוראה ובלמידה הפך את הלימודים למהנים יותר, וחומר הלמידה נהיה נגיש וזמין תמיד לתלמידים. עידן הלמידה המסורתית הסתיים, והטכנולוגיה מושכת את התלמידים ואם הטכנולוגיה תשולב בהוראה זה גם ימשוך אותם ללמוד.”

לפי דבריה של ס’ אנו מבינים שהיא מאוד בעד שימוש בטכנולוגיה בכיתה, ולא רק כך, אלא שהיא נגד שיטות הלימוד המסורתיות יותר, שלפי טענתה זמנם הסתיים.

2. דרך צבירת הידע הטכנולוגי הפדגוגי היא פסיבית אצל מורים עם וותק גבוה-

לפי הראיונות שהוצעו עם המורים עולה שישנו הבדל משמעותי בדרך שבה נבנה הידע הטכנולוגי אצל המורים, אצל מורים צעירים יותר עם וותק נמוך, הבנייה של הידע נעשית בצורה יזומה ואקטיבית, מורים אלה בוחרים ללכת להשתלמויות וללמוד בכוחות עצמם אפילו לגבי שיטות הלימוד שכוללות טכנולוגיה, משום שהם מאמינים שידע זה יהפוך אותם למורים טובים יותר, עם כלים טובים יותר. מצד שני נראה שהמורים עם הוותק הגבוה לומדים את הידע הטכנולוגי בעיקר בצורה פסיבית, כלומר הם עושים זאת רק כאשר לא נותרה להם ברירה אחרת, או כאשר בית הספר מחייב אותם. כך למשל מ’ מספרת, כאשר נשאלה לגבי ההשתלמויות הטכנולוגיות שאליהן היא הולכת:

” נחשפתי לכלים שיש בהם יתרון משמעותי של תכנים לימודיים המועברים באמצעים טכנולוגיים שיכולים לגרום לתלמידים התגייסות ומוטיבציה יותר גבוהים לביצוע מטלות.”

לפי דבריה של מ’ אנו מבינים שיש לה השקפה חיובית לגבי ההשתלמויות שאותם מבצעים המורים, לפי דעתה זה תורם מאוד לשיפור הידע הטכנולוגי של המורים, ולכן יש ליזום השתלמויות אלה בצורה קבועה.

גם המורה נ’ בעלת הוותק הנמוך מספרת על השקפתה החיובית לגבי ההשתלמויות שאותם עוברים המורים:

” מאחר וההשתלמות הקנתה לי ידע על אמצעים טכנולוגיים שונים אני מרגישה שולטת יותר ומעבירה את החומר הנדרש בצורה מעניינת.”

לפי דבריה ההשתלמויות עזרו לה מאוד לרכוש ידע טכנולוגי פדגוגי, והיא מרגישה שיש לה את הכלים הנכונים שיעזרו לה לשפר את הלמידה של התלמידים, והדבר מאוד חיובי בגלל שזה מעורר עניין אצל התלמידים.

לעומת זאת, המורה אקתמאל בעלת הוותק הגבוה מעידה על הדרך שבה היא צוברת את הידע הטכנולוגי פדגוגי שלה, כאשר היא נשאלה לגבי ההשתלמויות שהיא ביצעה, היא מעידה שעברה מעט מאוד השתלמויות:

” עברתי קורס אחד של mooc שנתן כלים לעבודה בכיתה.”

וכאשר היא נשאלה לגבי הצורה שבה ההשתלמויות השפיעו עליה כמורה, כך היא השיבה:

” עדיין יש קושי להשתמש בכל הכלים שהשתלמות נתנה לי, כי לא היה יישום בכלים. עדיין אני

משתמשת בטכנולוגיה ברמה נמוכה לעומת מורים אחרים.”

מדבריה אנו רואים שהיא עברה מעט מאוד השתלמויות, הדבר מלמד שהיא לא יוזמת בכוחות עצמה השתלמויות שנושא של ידע טכנולוגי, וכאשר היא כן עוברת השתלמויות, היא מרגישה שיש לה קושי להטמיע את הכלים שהיא קיבלה בהשתלמויות אלה, ובנוסף לכך היא מעידה על עצמה שהיא מהמורות שפחות משתמשות בידע הטכנולוגי בתהליך החינוכי בכיתה, וזאת ביחס למורות אחרות, מה שמתיישב עם הצורה שבה היא רוכשת את הידע הטכנולוגי פדגוגי שלה.

3. הידע הטכנולוגי פדגוגי משפיע בצורה יותר מהותית על מורים בעלי וותק נמוך יותר-

לפי הראיונות עם המורים במחקר, נראה שהידע הטכנולוגי הפדגוגי משפיע בצורה יותר מהותית על מורים צעירים יותר, בעלי וותק נמוך יותר, שבדרך כלל כפי שראינו מקודם, יש להם גישה חיובית יותר כלפי ידע טכנולוגי זה. בגלל המוכנות של המורים בעלי הוותק הנמוך יותר לשלב בצורה תכופה יותר את הטכנולוגיה בתהליך הלימודי, הם גם מרגישים את האפקטים החיוביים של הידע הטכנולוגי והמימוש שלו בתהליך החינוכי. כך למשל מספרת מ’ בעלת הוותק הנמוך על השפעת הטכנולוגיה על הלימוד בכיתה:

” אני מורה למתמטיקה עם נסיון אני יכולה להגיד שזה מאוד תורם ועוזר לי בהעברת התכנים המתמטים, אתר יישומטיקה למשל שיש בו המון מערכי שיעור כמו כן המון יישומונים שעוזרים בהעברת התכנים.”

לפי דבריה של מ’ אנו רואים שהטכנולוגיה השפיעה לטובה על יכולת הלימוד שלה בכיתה, וזה תרם לה בהשגת המטרות החינוכיות שלה. היא מרגישה שהיא משיגה הרבה יותר תועלת מהשימוש בכלים טכנולוגיים, מאשר אם היא לא הייתה משתמשת בכלים אלה, וניתן להרגיש את הגישה החיובית שיש לה לגבי הטכנולוגיה בלמידה.

גם נ’ בעלת הוותק הנמוך מספרת על האפקט של השימוש בטכנולוגיה, וכיצד היא עוזרת להגביר את המוטיבציה של התלמידים:

” כן זה מאוד תורם להעלאת המוטיבציה מאחר והתלמידים יש להם סמארטפונים זה מעניין אותם יותר מאשר למידה פרונטלית”

לפי דבריה של נ’ אנו מבינים שהיא מרגישה שהטכנולוגיה עוזרת לה מאוד בתהליך החינוכי, וזאת בעיקר בגלל העובדה שהתלמידים של היום הם יותר בקיאים בעניינים הטכנולוגיים, ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת עוזר לקבל את תשומת לבם ולהעלות את המוטיבציה שלהם.

לעומת זאת, המורים עם הוותק היותר גבוה מעידים על כך שהשימוש בטכנולוגיה פדגוגית פחות משפיע על הלימודים שלהם בכיתה, גם בשל הגישה שלהם לטכנולוגיה חדישה, וגם בשל העובדה שלעתים הם מתקשים להתמודד עם הטכנולוגיה הפדגוגית החדשה, כך למשל מספרת א’, על העובדה שהידע הטכנולוגי הפדגוגי יכול להיות יעיל למורים שמתמצאים בידע הזה, ואוהבים לשל אותו בלימוד שלהם:

” השימוש בטכנולוגיה, לדעתי מגביר מוטיבציה גבוהה אצל התלמידים, והמורה שהיא יותר טכנולוגית יכולה להרוויח המון כאשר יודעת להשתמש בטכנולוגיה. לצערי, השימוש שלי והידע שלי בכלים טכנולוגיים מוגבל.”

לפי דבריה של א’ אנו רואים, שהיא מרגישה את עצמה כמורה שלא אוהבת יחסית את השימוש בכלים הטכנולוגיים הפדגוגיים, וזאת בהשוואה למורים אחרים. לפי דעתה אם המורה מתחבר לכלים טכנולוגיים אלה, והוא אוהב לשלב אותם בלימוד שלו, אז במקרה כזה היעילות של הטכנולוגיה הזו יכולה להיות גבוה, אבל במקרה שלה, בגלל שהיא לא מתחברת כל כך לכלים אלה, אז היא לא חושבת שזה יכול להועיל לה מאוד.

גם המורה ל’ בעלת הוותק הגבוה מספרת שבתור מורה בעלת וותק גבוה, היא צריכה להתאים את עצמה לעידן החדש שבו הטכנולוגיה שולטת בכיתה הלימודית, והדבר יכול להביא לתועלת רבה יותר אם היא תשתמש ביותר טכנולוגיה:

” כן , אני משתמשת באמצעים טכנולוגיים בשיעורים שלי, באמצעים הטכנולוגים אנחנו יכולים לגוון בשיטות ההוראה ובמיוחד שתוכנית הלימודים של היום שנה ואנחנו המורים צריכים להתאים את עצמינו לעידן החדש . ולענות על כל הדרישות  של היום , וגם באמצעים הטכנולוגים רואים   שהילדים נהנים יותר וקשובים יותר”

לפי דבריה של ל’ אנו מבינים שהיעילות של השימוש בכלים טכנולוגיים אלה יכול להיות הרבה יותר יעיל אם היא הייתה מתאימה את עצמה בתור מורה לכלי הטכנולוגיים הפדגוגיים שבהם משתמשים רוב המורים, כי בעידן של היום הטכנולוגיה מתקדמת מאוד, וחייבים להתאים את המורים לטכנולוגיה זו.

4. גורמים שונים המשפיעים על הידע הטכנולוגי הפדגוגי של המורים-

נראה שישנם גורמים שונים שמשפיעים על צבירת הידע הטכנולוגי הפדגוגי אצל המורים, אצל המורים עם הוותק היותר נמוך, נראה שמה שמניע אותם לרצון לצבור ידע טכנולוגי פדגוגי היא העובדה שהם מאמינים שצבירת ידע זאת תגרום להם להצליח יותר עם התלמידים שלהם, והיא תעלה את המוטיבציה של התלמידים, מצד שני הגורם שתורם לצבירת הידע הטכנולוגי אצל המורים בעלי הוותק הגבוה יותר היא העובדה שהם צריכים להשלים את הפער הטכנולוגי הזה כל מנת להישאר רלוונטיים בתפקידם, ולא לפתח פיגור טכנולוגי גדול מדי, ולכן הם נאלצים להשלים את הפערים האלה בידע הטכנולוגי. כך למשל מ’ בעלת הוותק הגבוה מספרת:

” בדרך כלל אני משלבת אמצעים טכנולוגים בתהליך הלמידה כי אני מרגישה שזה עוזר לתהליך, במיוחד עם כל היישומונים והשיטות החדשות .וערה למהפך בעולם בשילוב הטכנולוגיה בכל אשר עושים ולומדים לכן מרגישה שזה מקרב בין הלמידה לעולמו של התלמיד.”

לפי דבריה של מ’ אנו רואים שהיא מרגישה שהידע הטכנולוגי הפדגוגי הוא דבר שמשתנה במהירות ולכן היא חייבת להתאים את עצמה כדי להתמודד עם השינויים האלה, היא מדברת על השיטות החדשות בלימוד, והעובדה שהיא צריכה ללמוד את השיטות האלה.

גם מ’ בעלת הוותק הגבוה מספרת:

” אישית לא הייתי מתחילה ללמד דרך שימוש בטכנולוגיה בלי השתלמויות כי לא הייתי מחוברת בכלל למחשב ולטכנולוגיה”

לפי דבריה של מ’ היא לא הייתה מתחילה ללמד באמצעות טכנולוגיה פדגוגית בכוחות עצמה, אלא רק בעזרתם של השתלמויות, כי כנראה שהיא לא מרגישה שהיא מסוגלת לבדה ללמוד את הטכנולוגיות האלה. לדבריה היא לא מרגישה שהיא מתחברת לטכנולוגיה הפדגוגית החדשה, ובגלל זה היא לומדת את הטכנולוגיות האלה רק כי היא חייבת ללכת להשתלמויות על ידי בית הספר, ולא משום שהיא יזמה את הלמידה של הטכנולוגיה הפדגוגית.

לעומת זאת, המורים בעלי הוותק הנמוך יותר מרגישים שהם רוצים ללמוד את הטכנולוגיה הפדגוגית ולהשתמש בה, משום שטכנולוגיה זו עוזרת לשפר את הלמידה, את יכולותיהם כמורים, ואת המוטיבציה של התלמידים. כך למשל מספרת המורה נ’:

” כן תמיד אני משתמשת כי זה יותר מעניין לתלמידים וגורם להם להיות יותר מעורבים ואקטיביים בשיעור”

מדבריה של נ’ אנו למדים שהיא מאמינה מאוד בשילוב של הטכנולוגיה הפדגוגית במהלך הלמידה, כי היא חושבת שזה גורם לעניין אצל התלמידים, והדבר הזה הוא חיובי מאוד מבחינתה. בנוסף לכך היא מציינת שהטכנולוגיה גורמת לתלמידים להיות יותר מעורבים בשיעורים, שזו גם סיבה טובה ללמוד את הטכנולוגיה הזו.

גם המורה מ’, כאשר היא נשאלה לדעתה לגבי הטכנולוגיה הפדגוגית, השיבה שטכנולוגיה זו היא מאוד חשובה לתהליך החינוכי:

” כן, אמצעים טכנולוגים מהווים חלק בלתי נפרד מחיי היומיום כך שחשיפת התלמידים לתכני למידה באמצעים טכנולוגיים יאפשרו מגוון יותר גדול של למידה משמעותית.”

מדבריה של מ’ עולה הדגש שהיא שמה לגבי חשיבותה של הטכנולוגיה הפדגוגית, ועד כמה היא תורמת לחיים הלימודיים, עד כדי כך שטכנולוגיה זו הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של התלמידים, ושהיא דבר בלתי נפרד, ולכן מדברים אלה עולה שהיא חושבת שחשוב שהמורה בכיתה ילמד את הידע הטכנולוגי הפדגוגי, ויעדכן את עצמו בנושאים אלה, כדי להצליח בחינוך התלמידים.

דיון וסיכום

מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק מהי ההשפעה של הוותק של המורה על רמת הידע הטכנולוגי שלו, כיצד נבנה הידע-טכנולוגי פדגוגי של מורים, כיצד הידע הטכנולוגי-פדגוגי משפיע על הוראת המורים, מהם הגורמים המשפיעים על הידע הטכנולוגי-פדגוגי של מורים. התוצאות של המחקר סיפקו ממצאים אשר עונים על שאלות מחקריות אלה.

המסקנה המחקרית הראשונה שהתקבלה במחקר היא שמורים עם וותק גבוה יותר פתוחים פחות לטכנולוגיה חדישה. לפי ממצא זה עולה שלוותק ישנה השפעה על הגישה של המורים כלפי טכנולוגיות חדשות יחסית, ועל המוכנות של המורה לקדם וללמד באמצעות טכנולוגיות אלה. נמצא שמורים בעלי וותק גבוה, נוטים פחות להיות פתוחים ללמידה של טכנולוגיות חדשות, ואם כבר הם משתמשים בטכנולוגיות, אז הם מעדיפים את הטכנולוגיות שהם כבר מכירים, ולא ללמוד משהו חדש שזר להם. בנוסף לכך נמצא שמורים בעלי וותק נמוך יותר, כלומר מורים צעירים יותר, נוטים להיות פתוחים לטכנולוגיה החדישה, והם מודעים לפוטנציאל החיובי שישנו לטכנולוגיה חדישה זו, בכל הנוגע ליכולת שלהם ללמד את הכיתה בצורה יותר טובה, ובנוגע לשיפור תהליך הלמידה.

אם נשווה את הממצא הזה לספרות המחקרית, אנו נראה שישנה התאמה בין ספרות המחקר לבין הממצא, כך לדוגמא, המאמר של שולמן (Shulman, 1987), מראה שכדי שהמורה ילמד טכנולוגיה פדגוגית חדשה, הוא צריך להיות סוכן אקטיבי בתהליך החינוכי, ולתת מאמצים על מנת ללמוד ולהטמיע טכנולוגיה חדישה זו, אם למורה תהיה גישה שלילית לגבי טכנולוגיה חדישה, יהי לו יותר קשה לללמוד ולהטמיע אותה.

מסקנת המחקר השנייה היא שדרך צבירת הידע הטכנולוגי הפדגוגי היא פסיבית אצל מורים עם וותק גבוה. כאשר מדובר במורים בעלי וותק גבוה, הדרך שבה הם לומדים את הידע הטכנולוגי הפדגוגי החדש, היא רק אם הם מחויבים לעשות זאת על ידי בית הספר, או דרך השתלמויות, סביר להניח שרק במקרים כאלה הם ילמדו את הטכנולוגיה החדישה, דרך למידה זאת היא דרך פסיבית, כלומר המורים לומדים את הטכנולוגיה רק כאשר הם מחויבים. לעומת זאת אצל מורים בעלי וותק נמוך, הדרך שבה הם לומדים את הידע הטכנולוגי הפדגוגי, היא בדרך אקטיבית, מורים אלה יוזמים לימוד של טכנולוגיה זו, השתתפות בהשתלמויות, וכל דרך לימוד אחרת שתעזור להם לרכוש את הידע החדש, ניתן לראות שהם רוצים ללמוד את הידע הטכנולוגי הפדגוגי החדש, משום שהם מכירים בערך שידע זה יכול לתת להם, ולהשפיע על היכולת שלהם ללמד את התלמידים שלהם, מורים אלה לא מחכים שבית הספר ישלח אותם להשתלמויות, אלא שהם יוזמים בעצמם את הלימוד של הטכנלוגיה.

אם נשווה את הממצא הזה לספרות המחקרית, אנו נראה שישנה התאמה בין ספרות המחקר לבין הממצא, כך לדוגמא, לפי המאמר של רואסקין (Roesken, 2013), המורה צריך ליזום את ההתפתחות שלו בכיתה, בכל דרך שהוא יכול, וזאת על מנת לשפר את יכולותיו כמורה, וכדי שתלמידיו יצליחו, מדברים אלה עולה שהמורה צריך להיות מעודכן לגבי דרכי הלימוד החדשניות ביותר, ושיטות הלימוד היעילות ביותר, על מנת שיוכל לתת את החינוך הטוב ביותר לתלמידים שלו, ולפיכך הוא צריך ללמוד באופן פעיל את הטכנולוגיות הפדגוגיות החדישות.

מסקנת המחקר השלישית היא שהידע הטכנולוגי פדגוגי משפיע בצורה יותר מהותית על מורים בעלי וותק נמוך יותר. נמצא שמורים צעירים בעלי וותק נמוך יותר, מראים יותר נכונות לשל את הידע הטכנולוגי הפדגוגי בלימוד שלהם, ויש להם גישה יותר פתוחה לידע זה, ובשל כך ידע טכנולוגי זה משפיע בצורה יותר מהותית על תהליך הלימוד של מורים אלה. לעומתם, מורים בעלי וותק גבוה יותר, הראו פחות נכונות לשלב את הידע הטכנולוגי הפדגוגי בתהליך הלימוד שלהם, ויש להם גישה פחות פתוחה אליו, ולכן ההשפעה של ידע טכנולוגי זה על תהליך הלימוד שלהם היא פחות טובה מאשר המורים בעלי הוותק הנמוך.

אם נשווה את הממצא הזה לספרות המחקרית, אנו נראה שישנה התאמה בין ספרות המחקר לבין הממצא, כך לדוגמא, בספרות המחקרית ראינו שלמורה ישנו תפקיד משמעותי וחשוב בהטמעה של הידע הטכנולוגי, ועל אפקטיביות ההטמעה של שיטות חינוך ולימוד חדשות (אבידב-אונגר, 2011), ולכן זוהי אחריותו של המורה להטמיע בצורה נכונה את הידע הטכנולוגי הפדגוגי, ולוודא שהוא מביא תועלת בתהליך הלימוד, ושהדבר מטיב עם התלמידים.

מסקנת המחקר הרביעית היא שישנם גורמים שונים המשפיעים על הידע הטכנולוגי הפדגוגי של המורים. נראה שאצל המורים עם הוותק היותר נמוך, נראה שמה שמניע אותם לרצון לצבור ידע טכנולוגי פדגוגי היא העובדה שהם מאמינים שצבירת ידע זאת תגרום להם להצליח יותר עם התלמידים שלהם, לעומתם אצל המורים בעלי הוותק הגבוה, הגורם שתורם לצבירת הידע הטכנולוגי הוא העובדה שהם צריכים להשלים את הפער הטכנולוגי הזה כל מנת להישאר רלוונטיים בתהליך החינוכי, שכן אם לא יעשו זאת הם עלולים לאבד את היכולת שלהם ללמד במערכת החינוך המודרנית.

אם נשווה את הממצא הזה לספרות המחקרית, אנו נראה שישנה התאמה בין ספרות המחקר לבין הממצא, כך לדוגמא בספרות המחקרית ראינו שהידע של המורה הוא הכרחי על מנת שיכולתו הפדגוגית של המורה תהיה טובה, ולכן הוא חייב להשיג לעצמו ידע פדגוגי חינוכי טוב ( Ben Peretz, 2011), וזאת בין אם הוא רוצה להטיב עם התלמידים, ולהעלות את המוטיבציה של התלמידים, ובין אם הוא רוצה להישאר רלוונטי, ולשמור על היכולת שלו ללמד במערכת החינוך המודרנית.

מגבלה אפשרית של מחקר זה היא שהמחקר במספר מצומצם של בתי ספר, והמדגם הוא קטן יחסית, ולכן התוצאות של המחקר יכולות שלא לשקף בצורה ראויה את כלל האוכלוסייה של המורים בישראל. ולכן יש לבצע מדגם גדול ומגוון יותר כדי לקבל תמונה יותר מייצגת. מגבלה אפשרית נוספת היא שעל העמדות של המורה כלפי ידע טכנולוגי פדגוגי יכולים להשפיע גורמים נוספים, שיכולים להטות את התוצאות, כך למשל עמדותיו האישיות של המורה וניסיון החיים הספציפי שלו יכול להשפיע.

ולכן אם נסכם את מסקנות המחקר, אנו מסיקים שישנו קשר בין רמת הוותק של המורה לבין רמת הידע הטכנולוגי פדגוגי שלו, ככל שלמורה יש וותק גבוה יותר, כך יש לו פחות ידע טכנולוגי פדגוגי. ישנה גם השפעה של הוותק על הצורה שבה נבנה הידע, אצל מורים וותיקים יותר, הידע נבנה בצורה פסיבית יותר, וזאת לעומת המורים בעלי הוותק הנמוך, שאצל המידע נבנה בצורה אקטיבית יותר. ישנה גם השפע השל הוותק על הוראת המורים, מורים בעלי וותק נמוך יותר מראים נכונות רבה יותר לשלב את הידע הטכנולוגי פדגוגי בלימוד שלהם. ישנה גם השפע השל הוותק על הגורמים המשפיעים על הידע הטכנולוגי הפדגוגי, מורים בעלי וותק גבוה יותר נוטים לרכוש ידע טכנולוגי פדגוגי, כי הם רוצים להישאר רלוונטיים בתחומם, ולא להפוך לבלתי יעילים, ואילו המורים בעלי הוותק הנמוך יותר רוצים ללמוד ידע טכנולוגי פדגוגי, כי הם מאמינים שהידע הזה יתרום ליכולת שלהם ללמד, וזה יעזור הרבה לתלמידיהם.

הצעה למחקר שימשיך את המחקר הזה, הוא מחקר שיבדוק האם ישנו קשר בין ניסיון העבר הספציפי של המורה בלימוד עם טכנולוגיה בכיתתו, לבין העמדה שלו לגבי למידת ידע טכנולוגי פדגוגי חדשני, ההשערה במחקר שכזה היא שכאשר למורה ישנה התנסות חיובית עם ידע טכנולוגי פדגוגי, הוא יהי מוכן יותר ללמוד ידע טכנולוגי חדש, שיעזור לו בתהליך הלימוד שלו.

מקורות

אבידב-אונגר, א’ (2011). מקצועיות המורה )Tpack )ותרבות בית הספר כארגון לומד כמנבאים אפקטיביות של הטמעת טכנולוגיות חדשניות בבתי ספר. בתוך: עשת-אלקלעי, י’ ואחרים )עורכים(, האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

  אבידב-אונגר, א’, וארזי-כהן, פ’ (2014). מה משפיע על הטמעת התקשוב בבית הספר? – רמת הידע הפדגוגי טכנולוגי של המורה ‏TPACK ‏ עמדות ביחס לשינוי ולהטמעת התקשוב האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה”ם, , 10-17, 2014.

אוסטר-לוינץ , ע’ וקליגר, א’ (2012).  “הכשרת פרחי הוראה לשילוב ידע טכנולוגי עם ידע תוכן פדגוגי” , מעוף ומעשה , מכללת אחווה, עמודים: 222-252.

אליצור, י’, סומך, ל’, וסירקיס, ר’ (2010). תכנית התקשרו”ת: קבוצות הורים להתערבות מוקדמת בילדים בני שלוש וארבע המגלים קשיים בוויסות עצמי- התנהגותי. האוניברסיטה העברית.

אפללו, א’ (2012). סתירות בתפיסות של מורים: החסם הסמוי בהטמעת טכנולוגיות המחשב דפים, , 54: 139-166, 2012.

בריינר, א’ (2018). לאן פנינו בתחום הוראת המדע והטכנולוגיה בבתי הספר היסודיים? אאוריקה, 41 (סיון תשע”ח, יוני 2018).

מגן-נגר, נ’, רתם, א’, ענבל-שמיר, ת’, דיין, ר’ (2014). השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה”ם, , 104-111, 2014.

מגן-נגר, נ’, ענבל-שמיר, ת’ (2017). הערכת תרומת תכנית התקשוב הלאומית לקידום עבודת המורים דפים, 64 (תשע”ז, 2017), עמ’ 78-110.

שמיר-ענבל, ת’, וקלי, י’ (2009). הטמעת תרבות תקשוב בבתי ספר. בתוך: עשת-אלקלעי, י’ ואחרים )עורכים(, האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

שקדי, א. (2003). מילים המנסות לגעת. תל אביב: תל אביב: רמות – אוניברסיטת תל אביב.

Archambault L., Crippen, K. (2009). Examining TPACK among K-12 online distance educators in the United States. Contemporary Issues in Technology and Teacher Education, 9(1), 71–88

Bandura, A. (1977). Self-efficacy: toward a unifying theory of behavioral change. Psychological review, 84 (2), 191.

Ben-Peretz, M. (2011). Teacher knowledge: What is it? How do we uncover it? What are its implications for schooling?. Teaching and Teacher Education – TEACH TEACH EDUC. 27. 3-9. 10.1016/j.tate.2010.07.015.

Biton, Y., & Fellus, O. (2019). Kept Cheek by Jowl: Technology and Math-Teachers, and Student-Teachers’ Community of Practice.

Bos, B. (2011). Teachers preparation using TPACK when fidelity of treatment is defined. Contemporary Issues in Technology and Teacher Education, 11(2), 167-183.

 Eckhaus, E., & Davidovitch, N. (2019). Technology-Supported Teaching: Technological Progress or a Sham? European Journal of Educational Research8(3), 697–702.

Forkosh-Baruch, A., Alon, L., & Gadot, R. (2019). Perceived Digital Competence among Haredi and Non-Haredi Preservice Teachers.

Gokcek, T. & Yilmaz, A. (2019). The adaptation of the pedagogical knowledge and skills survey into Turkish: Validity and reliability study. 8. 52-70. 10.19128/turje.459678.

Konig, J., Doll, J., Buchholtz, N., Förster, S., Kaspar, K., Ruhl, A., Strauss, S., Bremerich-Vos, A., Fladung, I. & Kaiser, G. (2018). General pedagogical knowledge versus pedagogical content knowledge?: The structure of professional knowledge in pre-service teachers of German, English, and Mathematics at university. Zeitschrift fur Erziehungswissenschaft. 21. 10.1007/s11618-017-0765-z.

Leikin, R. & Rota, S. (2006). Learning through Teaching: A Case Study on the Development of a Mathematics Teacher’s Proficiency in Managing an Inquiry-Based Classroom. Mathematics Education Research Journal. 18. 10.1007/BF03217442.

Mishra, P. & Koehler, M. (2008). Introducing Technological Pedagogical Content Knowledge. Teachers College Record. 9.

Roesken, B. (2013). Hidden Dimensions in the Professional Development of Mathematics Teachers – In-Service Education for and with Teachers. Journal für Mathematik-Didaktik. 30. 10.1007/BF03339087.

Shulman, L. (1987) Knowledge and teaching: foundations of the new reform. Harv Educ Rev 57(1):1–22.

Vygotsky, L. S. (1962). Language and thought. Massachusetts Institute of Technology Press, Ontario, Canada.

  Zeichner, O., & Cohen, A. (2019). The Process of Developing a Curriculum in Cyber Informatics (Poster).

נספחים

ראיונות

1. ע’

מכתב פניה:

אני אפנאן שקור סטודנטית לתואר שני בחוג מינהל מדיניות ומנהיגות באוניברסיטה הפתוחה עורכת מחקר בנושא: עמדות מורים כלפי  שילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה,

אבקש את השתתפותכם במחקר, יש לציין שתשמר דיסקרטיות ואנונימיות מלאה של כלל המשתתפים ולא יצוינו פרטים אישיים מזהים כלשהם. בכל שלב של המחקר אתם ראשים לפרוש ממנו ללא צורך בהסבר, נתוני המחקר ישמשו אך ורק לצורך עבודה זו בלבד.

לכל המעוניין נא לצור קשר: 054-5671022

שאלות הריאיון:

1) שאלות דמוגרפים:

מגדר: נקבה

גיל:50

השכלה: תואר שני

ותק:28

מקצוע ההוראה:

2) האם את/ה נוהג להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראת מקצועך? מדוע?

כן אני תמיד משתמשת באמצעים טכנולוגים במקצוע ההוראה שלי וזה עוזר לי מאוד בתהליך הלמידה בתוך השיעור , אשר משתמשת באמצעים הטכנולוגים בהברת הנושאים הנלמדים בכתה וכל הספרים דיגיטלים  וקשה ללמד בלי אמצעים דיגיטלים .

3) האם עברת השתלמויות לשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה? כיצד?

כן עברתי השתלמות לשילוב אמצעים טכנולוגים ,הדרכות והשתלמויות בכל דבר חדש אשר רוצים להכניס אותו לכתה ןלהשתמש בו עם התלמידים .

4)  כיצד ההשתלמויות השפיעו על היכולת שלך להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראה?

ההשתלמויות נותנות לנו כלים חדשים איך להשתמש באמצעים טכנולוגים לטובת הנלמד בכתה ולטובת התלמידים .

5) האם תוכל לציין כיצד שילוב הטכנולוגיה והתקשוב יכול לתרום להוראה ולמידה שלך?

כאשר מלמדים נושא חדש או רוצים להמחיש את הנושא נעזרים ומשלבים הטכנולוגיה בתוך הכתה וגה תורם ועוזר בהבנת הנושא יותר .

6) האם את/ה משתמש במצגות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן אני משתמשת במצגות בכל נושא חדש שאני מלמדת בכתה שלי אני משתמשת במצגות .

פעמיים עד שלושה פעמים בשבוע .

7) האם את/ה משתמש במשימות מתוקשבות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד.

כן אני משתמשת במשימות מתוקשבות במקצועות שאני מלמדת  בתדירות פעם בשבועיים

8) האם את/ה משתמש בסרטונים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

תמיד משתמשת בסרטונים אשר זה עוזר לי מוד בתהליך  הלמידה ובמיוחד שני מלמדת גיל רך וכמעט בכל יום אני משתמשת בסרטונים.

9) האם את/ה משתמש במשחקים / ספרים דיגיטליים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

בכל שעור אני משתמשת בספרים דיגיטליים אשר מסבירה את השיעור ואת המשימות בעזרת הספרים הדיגיטליים וזה עוזר מאוד בתהליך הלמידה.

10) האם את/ה משתמש בוואצאף ככלי למידה בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

כפי שציינתי אני מלמדת גיל רך אני משתמשת בוואצאף ככלי תקשורת עם ההורים וגם בהעברת החומר הלימודי לתלמידים ולהורים בכל יום .

11) האם ישנם אמצעים טכנולוגים נוספים שאת/ה משתמש בהם בהוראת מקצועך?

לפעמים משתמשת בקהות .

12) האם השימוש באמצעים טכנולוגיים בתוך בית הספר השפיע על המוטיבציה של התלמידים ללמידה? כיצד.

כן זה מאוד משפיע אשר השימוש באמצעים טכנולוגיים גורם בהעלאת המוטיבציה אצל התלמידים בגלל שיש גיוון בדרכי ההוראה והלמידה , התלמיד לומד בדרכים שונים והעברת החומר שונה ומהנה יותר .

13) כיצד לדעתך משפיע שילוב האמצעים הטכנולוגיים בהוראה על הישגי התלמידים?

כאשר משתמשים באמצעים טכנולוגיים בהוראה זה עוזר להנאת והענת התלמידים בתהליך הלמידה וגם מאתגר התלמידים והחומר הנלמד מגיע לתלמידים בצורה יותר ברורה ומהירה יותר.

14. מהם היתרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

שילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה מסייע למורים בתהליך הלמידה מפני שהמורה נעזר באמצעים אלה להסביר החומר הלימודי ,והחומר נהיה ברור וגמיש יותר .

15. מהם החסרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

החסרונות לפי דעתי שהתלמידים לא ניגשים יותר לספרים אינסקלופידיות  זאת אומרת שהתלמידים לא מתאמצים  כדי לחפש מידע ולא קוראים ספרים .

16. האם ישנם די משאבים בבית הספר שאת/ה מלמד לשילוב טכנולוגיה? אם כן , אילו משאבים וכיצד

המשאבים שיש בכל כיתה מחשב ומקרן , ויש בכמה כיתות  5-6 מחשבים .

17. אילו היה דבר נתון בידך, האם את/ה היית משלב אמצעים טכנולוגיים בהוראה. מדוע.

כן אני בעד שימוש באמצעים טכנולוגיים והייתי מוסיפה לכל כיתה יותר ויותר מחשבים ואמצעים טכנולוגים.

18 . אילו שינויים היית עושה בשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה.

הייתי מוסיפה יותר מחשבים ואמצעים טכנולוגיים בכל כיתה .

2. ס’

מכתב פניה:

אני אפנאן שקור סטודנטית לתואר שני בחוג מינהל מדיניות ומנהיגות באוניברסיטה הפתוחה עורכת מחקר בנושא: עמדות מורים כלפי  שילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה.

אבקש את השתתפותכם במחקר, יש לציין שתשמר דיסקרטיות ואנונימיות מלאה של כלל המשתתפים ולא יצוינו פרטים אישיים מזהים כלשהם. בכל שלב של המחקר אתם ראשים לפרוש ממנו ללא צורך בהסבר, נתוני המחקר ישמשו אך ורק לצורך עבודה זו בלבד.

לכל המעוניין נא לצור קשר: 054-5671022

שאלות הריאיון:

1) שאלות דמוגרפים:

מגדר: נקבה

גיל: 28

השכלה: B.A

ותק: 8

מקצוע ההוראה: שפות

2) האם את/ה נוהג להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראת מקצועך? מדוע?

כן, אני משתמשת באמצעים טכנולוגים להעברת המידע לתלמידים, אני רואה בטכנולוגיה דרך להסבר החומר הנלמד ולגיוון בשיטות ההוראה

3) האם עברת השתלמויות לשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה? כיצד?

כן, עברתי בשנים האחרונות כמעט כל שנה השתלמות על שילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה, אפילו ההשתלמויות הפכנו ללמוד אותם דרך האמצעים הטכנולוגיים (למידה מקוונת)

4)  כיצד ההשתלמויות השפיעו על היכולת שלך להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראה?

ההשתלמויות מאוד תרמו מאוד, איך ומתי וכמה להשתמש באמצעים הטכנולוגים ומהם האמצעים המגוונים הניתן להשתמש בהם בהוראה.

5) האם תוכל לציין כיצד שילוב הטכנולוגיה והתקשוב יכול לתרום להוראה ולמידה שלך?

הטכנולוגיה בימינו דבר מאוד חיוני והיא רק תתרום ותעצים את הלמידה וההוראה שלי, אנחנו בעידן הטכנולוגיה ואי אפשר בלעדיה.

6) האם את/ה משתמש במצגות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן, כמעט פעמים בשבוע.

7) האם את/ה משתמש במשימות מתוקשבות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד.

כן, פעם בשבוע יש לתלמידים משימה מתוקשבת עליהם לפתור אותה ויהיה למשימה ציון

8) האם את/ה משתמש בסרטונים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן, הסרטונים מאוד מושכים את התלמידים, כמעט בכל נושא חדש אני משתמש בסרטון שקשור לנושא כפתיח לשיעור.

9) האם את/ה משתמש במשחקים / ספרים דיגיטליים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

כן, לעיתים רחוקות , כמעט פעם בחודשיים משתמש במשחקים דיגיטליים (כמו: קאהוט..)

גם בספרים דיגיטליים אני משתמשת

10) האם את/ה משתמש בוואצאף ככלי למידה בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

כן, הוואצאף כלי מאוד פופולארי, נוח נגיש וזמין לכולם, כל יום עם התלמידים אני משתמשת באפליקציה הזאת.

11) האם ישנם אמצעים טכנולוגים נוספים שאת/ה משתמש בהם בהוראת מקצועך?

משתמשת הרבה בדואר האלקטרוני עם התלמידים, להעברת חומר ומצגות, גם התלמידים שולחים לי עבודות חקר למיל על מנת לתקן אותם

12) האם השימוש באמצעים טכנולוגיים בתוך בית הספר השפיע על המוטיבציה של התלמידים ללמידה? כיצד.

כן מאוד, בכל שיעור שאני משתמשת בטכנולוגיה (מצגת, סרטון, משחק דיגטלי….) התלמידים נמשכים יותר לשיעור ומרוכזים יותר דבר זה מעלה את המוטיבציה שלהם ללמוד.

13) כיצד לדעתך משפיע שילוב האמצעים הטכנולוגיים בהוראה על הישגי התלמידים?

כפי שציינתי למעלה, הטכנולוגיה גורמת לתלמידים להתרכז יותר וזה ישפיע על ההישגים שלהם, כי אם המוטיבציה ללמידה גבוהה אז בוודאי זה ישפיע על ההישגים.

14. מהם היתרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

שילוב הטכנולוגיה בהוראה ובלמידה הפך את הלימודים למהנים יותר, וחומר הלמידה נהיה נגיש וזמין תמיד לתלמידים

עידן הלמידה המסורתית הסתיים, והטכנולוגיה מושכת את התלמידים ואם הטכנולוגיה תשולב בהוראה זה גם ימשוך אותם ללמוד .

15. מהם החסרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

לא רואה בשילוב הטכנולוגיה חסרונות אלא ההפך.

16. האם ישנם די משאבים בבית הספר שאת/ה מלמד לשילוב טכנולוגיה? אם כן , אילו משאבים וכיצד

לא אין די מספיק משאבים בבית הספר שאני מלמדת בו, לא תמיד בבית הספר יש חיבור לאינטרנט, לא בכל הכיתות יש מקרן ורמקולים או לוח חכם. יש כיתות שנראים כמו הכיתות שהיו מאז קום המדינה.

17. אילו היה דבר נתון בידך, האם את/ה היית משלב אמצעים טכנולוגיים בהוראה. מדוע.

כן, בוודאי הטכנולוגיה חלק מהחיים שלנו וחלק מהלמידה וההוראה ואי אפשר להתעלם מממנה ומהיתרונות שלה, כל העולם רודף אחרי ההתקדמות הטכנולוגית ומן הראוי לשלב אותה בבית הספר ובהוראה שלנו.

18 . אילו שינויים היית עושה בשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה.

אני נגד התפיסה המסורתית בלמידה, הייתי בעד שיהיה לכל תלמיד מחשב נייד במקום ילקוט.

3. מ’

מכתב פניה:

אני אפנאן שקור סטודנטית לתואר שני בחוג מינהל מדיניות ומנהיגות באוניברסיטה הפתוחה עורכת מחקר בנושא: עמדות מורים כלפי  שילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה,

אבקש את השתתפותכם במחקר, יש לציין שתשמר דיסקרטיות ואנונימיות מלאה של כלל המשתתפים ולא יצוינו פרטים אישיים מזהים כלשהם. בכל שלב של המחקר אתם ראשים לפרוש ממנו ללא צורך בהסבר, נתוני המחקר ישמשו אך ורק לצורך עבודה זו בלבד.

לכל המעוניין נא לצור קשר: 054-5671022

שאלות הריאיון:

1) שאלות דמוגרפים:

מגדר: נקבה

גיל: 33

השכלה: אקדמית

ותק: 13

מקצוע ההוראה: חינוך מיוחד

2) האם את/ה נוהג להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראת מקצועך? מדוע?

כן, אמצעים טכנולוגים מהווים חלק בלתי נפרד מחיי היומיום כך שחשיפת התלמידים לתכני למידה באמצעים טכנולוגיים יאפשרו מגוון יותר גדול של למידה משמעותית.

3) האם עברת השתלמויות לשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה? כיצד?

כן, דרך השתלמויות מטעם משרד חינוך.

4)  כיצד ההשתלמויות השפיעו על היכולת שלך להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראה?

נחשפתי לכלים שיש בהם יתרון משמעותי של תכנים לימודיים המועברים באמצעים טכנולוגיים שיכולים לגרום לתלמידים התגייסות ומוטיבציה יותר גבוהים לביצוע מטלות.

5) האם תוכל לציין כיצד שילוב הטכנולוגיה והתקשוב יכול לתרום להוראה ולמידה שלך?

הגדלת אפשרויות למידה יגרום למתן מענה הולם לכל צרכי התלמידים השונים.

6) האם את/ה משתמש במצגות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן, פתיחת נושא חדש נעזרת במצגות שיש בהן להמחיש בדרך ויזואלית את חשיבות הנושא.

7) האם את/ה משתמש במשימות מתוקשבות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד.

כן, לפעמים

8) האם את/ה משתמש בסרטונים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן, מדי פעם מכינה סרטון רלוונטי לחמור הנלמד לקוח מיוטיוב או פורומים או דפי פייסבוק רלוונטיים.

9) האם את/ה משתמש במשחקים / ספרים דיגיטליים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

לא, מהסיבה שהמשחקים מורכבים מהוראות בשפה העברית כך שמבחינה מעשית תרגום ההוראות יפגום בתהליך הלמידה הרצוי.

10) האם את/ה משתמש בוואצאף ככלי למידה בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

כן, יומיומית במיוחד כשאני רוצה לחדד חומר או נקודות למשימות שאני נתתי או כאשר אני נתקלת בסרטון שיש בו לעזור לתלמידים במילוי משמיות הבית, ושולחת בוטסאפ.

11) האם ישנם אמצעים טכנולוגים נוספים שאת/ה משתמש בהם בהוראת מקצועך?

Classroom, google meet

12) האם השימוש באמצעים טכנולוגיים בתוך בית הספר השפיע על המוטיבציה של התלמידים ללמידה? כיצד.

כן, כי עולם הטכנולוגי הוא חלק אינטגרלי מחיי התלמידים כך ששימוש באמצעים טכנולוגיים יביא בהכרח להעלאת המוטיבציה.

13) כיצד לדעתך משפיע שילוב האמצעים הטכנולוגיים בהוראה על הישגי התלמידים?

באופן כללי הישגי התלמידים מראים על עלייה, קיימים מקרים בהם תלמידים שאין להם גישה חופשית לאינטרניט במהלך שהותם בבית לא רואים שיפור בהישגים.

14. מהם היתרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

שפה משותפת, פלטפורמה ( בסיס) עשירה לשימוש במכוון כלי למידה בו זמנית.

15. מהם החסרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

פערים בציוד הנלווה שברשות התלמידים או הוריהם, חוסר המעקב הישיר של המורה.

16. האם ישנם די משאבים בבית הספר שאת/ה מלמד לשילוב טכנולוגיה? אם כן , אילו משאבים וכיצד

כן, מקרנים, מחשבים.

17. אילו היה דבר נתון בידך, האם את/ה היית משלב אמצעים טכנולוגיים בהוראה. מדוע.

כן, אני מאמינה כי הלמידה צריכה ללכת ביד אחת עם ההתקדמות בעולם הטכנולוגי שמאופיין בעבודה עם מחשבים, טאבלטים, מכשירים חכמים שהם זמינים והשימוש בהם אינו כרוך בהכשרת התלמידים לאופן השימוש הם מגיעים עם הידע בתפעול מהבית לכן צריך לנצל את זה על מנת להעביר את ההוראה לא בדרך המלך.

18 . אילו שינויים היית עושה בשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה.

הייתי מאחלת שלכל תלמיד יהיה טאבלט אישי עם אפליקציות מובנות מותאמות לנושאים הנלמדים כך שטאבלט זה יהיה תחליף של הילקוט, היומן, ספרים ומחברות.

4. נ’

מכתב פניה:

אני אפנאן שקור סטודנטית לתואר שני בחוג מינהל מדיניות ומנהיגות באוניברסיטה הפתוחה עורכת מחקר בנושא: עמדות מורים כלפי  שילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה,

אבקש את השתתפותכם במחקר, יש לציין שתשמר דיסקרטיות ואנונימיות מלאה של כלל המשתתפים ולא יצוינו פרטים אישיים מזהים כלשהם. בכל שלב של המחקר אתם ראשים לפרוש ממנו ללא צורך בהסבר, נתוני המחקר ישמשו אך ורק לצורך עבודה זו בלבד.

לכל המעוניין נא לצור קשר: 054-5671022

שאלות הריאיון:

1) שאלות דמוגרפים:

מגדר: נקבה

גיל: 32

השכלה:תואר שני m.a.

ותק:11

מקצוע ההוראה:אנגלית

2) האם את/ה נוהג להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראת מקצועך? מדוע?

כן תמיד אני משתמשת כי זה יותר מעניין לתלמידים וגורם להם להיות יותר מעורבים ואקטיביים בשיעור

3) האם עברת השתלמויות לשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה? כיצד?

כן עברתי השתלמות לכלים דיגיטליים ללימוד אוצר מלים באנגלית ההשתלמות גם אונליין הייתה

4)  כיצד ההשתלמויות השפיעו על היכולת שלך להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראה?

מאחר וההשתלמות הקנתה לי ידע על אמצעים טכנולוגיים שונים אני מרגישה שולטת יותר ומעבירה את החומר הנדרש בצורה מעניינת.

5) האם תוכל לציין כיצד שילוב הטכנולוגיה והתקשוב יכול לתרום להוראה ולמידה שלך?

6) האם את/ה משתמש במצגות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

אני כן משתמשת במצגות ואפילו הספרים שלנו גם דיגיטליים . כמעט חמישית מההשיעורים שלי כוללים מצגות

7) האם את/ה משתמש במשימות מתוקשבות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד.

כן משתמשת פעם בחודש

8) האם את/ה משתמש בסרטונים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן פעם בשני שיעורים

9) האם את/ה משתמש במשחקים / ספרים דיגיטליים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

ספר דיגיטלי כל שיעור משחק פעם בשבוע

10) האם את/ה משתמש בוואצאף ככלי למידה בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

כן אני מעבירה בחנים אינטרנטיים forms דרך הוואצאף… פעם בשבועיים

11) האם ישנם אמצעים טכנולוגים נוספים שאת/ה משתמש בהם בהוראת מקצועך?

כן, פאדליט קאהות קוויזיז פווטון לינווית

12) האם השימוש באמצעים טכנולוגיים בתוך בית הספר השפיע על המוטיבציה של התלמידים ללמידה? כיצד.

כן זה מאוד תורם להעלאת המוטיבציה מאחר והתלמידים יש להם סמארטפונים זה מעניין אותם יותר מאשר למידה פרונטלית

13) כיצד לדעתך משפיע שילוב האמצעים הטכנולוגיים בהוראה על הישגי התלמידים?

הישגים יותר גבוהים מההתנסות שלי

14. מהם היתרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

יותר מעניין

מעורר השראה

יותר מתקדם ומודרני

15. מהם החסרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

חלק מהתלמידים מנצלים את זה לשימוש לא נכון

לפעמים גם אין אינטרנט

חלק מהתלמידים אינם משתמשים בסמארטפונים

16. האם ישנם די משאבים בבית הספר שאת/ה מלמד לשילוב טכנולוגיה? אם כן , אילו משאבים וכיצד

יש,רק מקרנים ועובדים על אינטרנט אלחוטי בכל בית הספר

17. אילו היה דבר נתון בידך, האם את/ה היית משלב אמצעים טכנולוגיים בהוראה. מדוע.

כן אני משלבת המון וכפי שהזכרתי למעלה יש בזה הרבה יתרונות

18 . אילו שינויים היית עושה בשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה.

כלום

5. מ’

מכתב פניה:

אני אפנאן שקור סטודנטית לתואר שני בחוג מינהל מדיניות ומנהיגות באוניברסיטה הפתוחה עורכת מחקר בנושא: עמדות מורים כלפי  שילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה,

אבקש את השתתפותכם במחקר, יש לציין שתשמר דיסקרטיות ואנונימיות מלאה של כלל המשתתפים ולא יצוינו פרטים אישיים מזהים כלשהם. בכל שלב של המחקר אתם ראשים לפרוש ממנו ללא צורך בהסבר, נתוני המחקר ישמשו אך ורק לצורך עבודה זו בלבד.

לכל המעוניין נא לצור קשר: 054-5671022

שאלות הריאיון:

1) שאלות דמוגרפים:

מגדר:

גיל:43

השכלה:תואר שני

ותק:19

מקצוע ההוראה:ערבית

2) האם את/ה נוהג להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראת מקצועך? מדוע?

כן, כדי לקרב יותר בני נוער לשפה וכאמצעי להבנת החומר הנלמד

3) האם עברת השתלמויות לשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה? כיצד?

כן , חלק וירטואלי וחלק פנים מול פנים בפסגות

4)  כיצד ההשתלמויות השפיעו על היכולת שלך להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראה?

אישית לא הייתי מתחילה ללמד דרך שימוש בטכנולוגיה בלי השתלמויות כי לא הייתי מחוברת בכלל למחשב ולטכנולוגיה

5) האם תוכל לציין כיצד שילוב הטכנולוגיה והתקשוב יכול לתרום להוראה ולמידה שלך?

עזרה לי מאוד בהשגת מטרות בשיעורים

6) האם את/ה משתמש במצגות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן, תדירות נמוכה

7) האם את/ה משתמש במשימות מתוקשבות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד.

לא

8) האם את/ה משתמש בסרטונים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן , כמעט בכל נושא חדש

9) האם את/ה משתמש במשחקים / ספרים דיגיטליים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

כן , לא הרבה כל חודשיים פעם

10) האם את/ה משתמש בוואצאף ככלי למידה בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

לא

11) האם ישנם אמצעים טכנולוגים נוספים שאת/ה משתמש בהם בהוראת מקצועך?

לא

12) האם השימוש באמצעים טכנולוגיים בתוך בית הספר השפיע על המוטיבציה של התלמידים ללמידה? כיצד.

כן, התלמידים של היום מחוברים יותר לטכנולוגיה וכל דבר יכול לענין אותם חוץ מספר

13) כיצד לדעתך משפיע שילוב האמצעים הטכנולוגיים בהוראה על הישגי התלמידים?

אני לוקחת הטכנולוגיה כאמצעי להמחשה , לא חושבת שמשפיע

14. מהם היתרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

המחשה, יותר קרוב לילדים, פחות בעיות משמעת, יותר מעניין

15. מהם החסרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

לוקח לפעמים המון זמן , ולפעמים יש בעית אנטרנט כמו אצלנו

16. האם ישנם די משאבים בבית הספר שאת/ה מלמד לשילוב טכנולוגיה? אם כן , אילו משאבים וכיצד

לא לצערי אין בכלל כמעט

17. אילו היה דבר נתון בידך, האם את/ה היית משלב אמצעים טכנולוגיים בהוראה. מדוע.

כן , טכנולוגיה נותנת לילדים יותר דחף ויותר התעניינות

18 . אילו שינויים היית עושה בשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה.

הייתי יותר מוסיפה חומרי למידה, משחקים , ומעבירה חותר שיעורים דרך טכנולוגיה

6. מ’

מכתב פניה:

אני אפנאן שקור סטודנטית לתואר שני בחוג מינהל מדיניות ומנהיגות באוניברסיטה הפתוחה עורכת מחקר בנושא: עמדות מורים כלפי  שילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה,

אבקש את השתתפותכם במחקר, יש לציין שתשמר דיסקרטיות ואנונימיות מלאה של כלל המשתתפים ולא יצוינו פרטים אישיים מזהים כלשהם. בכל שלב של המחקר אתם ראשים לפרוש ממנו ללא צורך בהסבר, נתוני המחקר ישמשו אך ורק לצורך עבודה זו בלבד.

לכל המעוניין נא לצור קשר: 054-5671022

שאלות הריאיון:

1) שאלות דמוגרפים:

מגדר: נקבה

גיל:37

השכלה:בעלת תואר שני

ותק:14

מקצוע ההוראה: מתמטיקה

2) האם את/ה נוהג להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראת מקצועך? מדוע?

בדרך כלל אני משלבת אמצעים טכנולוגים בתהליך הלמידה כי אני מרגישה שזה עוזר לתהליך, במיוחד עם כל היישומונים והשיטות החדשות .וערה למהפך בעולם בשילוב הטכנולוגיה בכל אשר עושים ולומדים לכן מרגישה שזה מקרב בין הלמידה לעולמו של התלמיד.

3) האם עברת השתלמויות לשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה? כיצד?

עברתי המון השתלמויות בנושא אם זה בפיסג”ה או דרך השתלמויות מקוונות , בעשר השנים האחרונות כמעט כל השתלמות שאני משתלמת בה יש את עניין שילוב הטכנולוגיה והכלים הדיגיטליים.

4)  כיצד ההשתלמויות השפיעו על היכולת שלך להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראה?

אין ספק שמאוד למדתי והתנסיתי בנושא דרך ההשתלמויות תמיד יש מה ללמוד ומה לחדש

5) האם תוכל לציין כיצד שילוב הטכנולוגיה והתקשוב יכול לתרום להוראה ולמידה שלך?

אני מורה למתמטיקה עם נסיון אני יכולה להגיד שזה מאוד תורם ועוזר לי בהעברת התכנים המתמטים, אתר יישומטיקה למשל שיש בו המון מערכי שיעור כמו כן המון יישומונים שעוזרים בהעברת התכנים.

יש עוד המון אתרים  שאני נעזרת בהם בתהליך ההוראה כמו אופק \גלים  יש משחקים מובנים ופעילויות מרתקות שעוזרות המון בהעברת המסר בשיטה הכי מעניינת את התלמיד ומושכת אותו. האתרים הללו תמיד מתעדכנים ומתחדשים.

6) האם את/ה משתמש במצגות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

אני כן משתמשת במצגות , לפעמים אני מכינה לפי הצורך ולפי צרכי האוכלוסיה ולפעמים נעזרת במצגות מוכנות שהן עשירות מאוד בתכנים ומושכות בעיצוב שלהן. אפשר להגיד שבכל שבוע יש לפחות מצגת אחת שמעבירה לתלמידים

7) האם את/ה משתמש במשימות מתוקשבות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד.

אני נעזרת במשימות מתוקשבות כל הזמן לפי הצורך ולפי המקצוע דרך המון אתרים כמו אופק\ CLASSROOM\עת הדעת או אתר בית הספר שלנו.אני מכינה משימות מתוקשבות לפי נושא והתלמידים משתפים פעולה ושולטים טוב מאוד בזה.

8) האם את/ה משתמש בסרטונים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן לפי הצורך ולפי האיכות אפשר להתחיל בזה כמין פעילות פתיחה ולמען האמת האינטרנט מוצף בסרטונים שיכולים לעזור לי בהעברת הנושאים הנלמדים, ישנם סרטונים שממחישים תכנים מתמטיים ועוזרים לי הרבה בתהליך ההוראה והלמידה.

9) האם את/ה משתמש במשחקים / ספרים דיגיטליים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

אני מקפידה על שילוב המשחוק בשיעורים שלי, חלק מהמשחקים הם משחקים דיגיטליים אשר תורמים ועוזרים המון בתהליך ההוראה אני מנצלת כל משחק שקשור לנושא הנלמד ומחפשת כל משחק שדרכו אני יכולה להעביר את התכנים המתמטיים בצורה הכי טובה לתלמידים שלי כמעט כל נושא משלבת לו משחק אחד לפחות ואם אני לא מוצאת אני מאלתרת וממציאה כי אני מאמינה שמשחקים דבר מאוד חשוב בהעברת המסר.

10) האם את/ה משתמש בוואצאף ככלי למידה בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד

כמעט ולא כי בבי”ס אסור להיות חלק מקבוצות וואתסאפ של תלמידים לפי חוזר מנכל משרד החינוך לכן כמעט ואין קשר בוואתסאפ ביני לבין התלמידים שלי.

11) האם ישנם אמצעים טכנולוגים נוספים שאת/ה משתמש בהם בהוראת מקצועך?

אני משתמשת בכל אמצעי טכנולוגי אשר ייעזרו לי בהעברת התכנים והמסרים

איך שאמרתי לפני אני משתמשת באתר בית הספר ובקלאסרוום

12) האם השימוש באמצעים טכנולוגיים בתוך בית הספר השפיע על המוטיבציה של התלמידים ללמידה? כיצד.

התלמידים כצפוי נמשכים לכל דבר שקשור לטכנולוגיה הרי זה הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלהם , ואני מרגישה שהם נמשכים לזה יותר מאשר לתהליך הלמידה המסורתי ,הדרך הפרונטלית. בשילוב הכלים הדיגטלים אנו מקרבים את המתמטיקה לעולם התלמיד ועוזרים לו יותר להבין את הנושא.

13) כיצד לדעתך משפיע שילוב האמצעים הטכנולוגיים בהוראה על הישגי התלמידים?

זה יכול לעזור לנו הרבה בהעברת התכנים והמסרים בצורה פשוטה וקלה יותר ,אך צריך להבין את הצורך ולדעת מה להעביר ואיך להעביר לתלמידים. צריך לדעת איך לשלב את הכלים הטכנולוגים בצורה מתאימה והולמת, לדעת במה להשתמש ומה לא הרי לפעמים אין מנוס משיטת ההוראה הפרונטלית ותרגול מתאים לתלמידים.

14. מהם היתרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

אחד היתרונות המובהקים זה לקרב את המסרים לתלמידים בדרך שהתלמידים הכי אוהבים שזה שילוב הטכנולוגיה , גם דרך הכלים הטכנולוגים אפשר להציג בעיות ופתרון שלהן בצורה מוחשית ומובנת יותר, גם עיצוב ומשחוק דיגיטליים יכול לעזור לנו בתהליך ההוראה.

15. מהם החסרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

הסחת דעת התלמידים, שימוש לא נכון בכלים הדיגיטליים יכול להניב תוצאות הפוכות לכן צריך להיות בקיאים בכל הקשור לנושא ולדעת איך ומתי לשלב כלים דיגיטליים

16. האם ישנם די משאבים בבית הספר שאת/ה מלמד לשילוב טכנולוגיה? אם כן , אילו משאבים וכיצד

אצלנו בבית הספר מנסים לתת לנו את כל מה שנדרש וצריך על מנת להצליח ולהניב תוצאות טובות גם אם זה בכלים ואם זה באתרים או בהשתלמויות ואנשי מקצוע שיכולים לעזור לנו להתמצא בנושא. אך כמו בכל מקום יש את הצד  השלילי בנושא כמו תחזוקה ואינטרנט לפעמים אתה מכין שיעור מצויין ומעולה ומוכן להכל אך למזלנו הרע פתאום אין רשת ואין אינטרנט, אז צריך להיות מוכנים ןערוכים לכל מצב ולהכין תוכניות  מגירה  בצד.

17. אילו היה דבר נתון בידך, האם את/ה היית משלב אמצעים טכנולוגיים בהוראה. מדוע.

כן זה מאוד תורם לתהליך ההוראה אי שהסברתי קודם , ועובדה נקלענו למצב שאנחנו חייבים ללמד מהבית עכשיו בזמן הקורונה אם לא היינו ערוכים בהתאם אז הייתה לנו בעיה רצינית גם לתלמידים שלי אבל כי הם ערוכים בהתאם ובצורה טובה לא נתקלנו בבעיות עם כל התהליך הזה.

18 . אילו שינויים היית עושה בשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה.

אשמח מאוד אם יהיה לכל תלמיד מחשב נייד גם בכיתה זה יעזור לנו הרבה

7. ל’

מכתב פניה:

אני אפנאן שקור סטודנטית לתואר שני בחוג מינהל מדיניות ומנהיגות באוניברסיטה הפתוחה עורכת מחקר בנושא: עמדות מורים כלפי  שילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה,

אבקש את השתתפותכם במחקר, יש לציין שתשמר דיסקרטיות ואנונימיות מלאה של כלל המשתתפים ולא יצוינו פרטים אישיים מזהים כלשהם. בכל שלב של המחקר אתם ראשים לפרוש ממנו ללא צורך בהסבר, נתוני המחקר ישמשו אך ורק לצורך עבודה זו בלבד.

לכל המעוניין נא לצור קשר: 054-5671022

שאלות הריאיון:

1) שאלות דמוגרפים:

מגדר:

גיל: 39

השכלה:תואר שני

ותק:18

מקצוע ההוראה:עברית

2) האם את/ה נוהג להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראת מקצועך? מדוע?

כן , אני משתמשת באמצעים טכנולוגיים בשיעורים שלי, באמצעים הטכנולוגים אנחנו יכולים לגוון בשיטות ההוראה ובמיוחד שתוכנית הלימודים של היום שנה ואנחנו המורים צריכים להתאים את עצמינו לעידן החדש . ולענות על כל הדרישות  של היום , וגם באמצעים הטכנולוגים רואים   שהילדים נהנים יותר וקשובים יותר

3) האם עברת השתלמויות לשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה? כיצד?

כן עברתי , השתלמות מקוונת והשתלמות בית ספרית

4)  כיצד ההשתלמויות השפיעו על היכולת שלך להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראה?

נתנו לי כלים חדשים , שבאמצעותם ניתן לשלב בשיעורים שלנו ולעשות את השיעור ליותר מעניין ואפקטיבי

5) האם תוכל לציין כיצד שילוב הטכנולוגיה והתקשוב יכול לתרום להוראה ולמידה שלך?

באמצעות שילוב הטכנולוגיה הכל ניתן בהישג יד ואנחנו יכולים להרחיב ולהראות ולהשמיע דברים הקשורים יותר לשיעורים שלנו , והם יהיו יותר משמעותיים ויעילים .

6) האם את/ה משתמש במצגות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן אני משתמשת . כמעט לכל נושא יש לי מצגת מנחה ובמיוחד בשיעורים של הלשון

7) האם את/ה משתמש במשימות מתוקשבות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד.

מעט מאוד , אבל בתקופה האחרונה עקב המצב שנקלענו אליו למידה מרחוק , אני מרבה להשתמש במשימות מתוקשבות

8) האם את/ה משתמש בסרטונים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן אני משתמשת , אני מנסה שזה יהיה הפתיח לשיעורים שלי , וכמובן זה תלוי בנושא השיעור

9) האם את/ה משתמש במשחקים / ספרים דיגיטליים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד . כן ,אבל לא בתדירות רבה מעט

10) האם את/ה משתמש בוואצאף ככלי למידה בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

בדרך כלל לא . אלא למתן תשובות ובירורים 

11) האם ישנם אמצעים טכנולוגים נוספים שאת/ה משתמש בהם בהוראת מקצועך?

אני משתמשת במחשב ,מקרן , רמקולים …

12) האם השימוש באמצעים טכנולוגיים בתוך בית הספר השפיע על המוטיבציה של התלמידים ללמידה? כיצד.

כן , התלמידים יותר קשובים , ופתוחים יותר לכל חידוש ולכל מידע חדש , יותר עירניים ,

13) כיצד לדעתך משפיע שילוב האמצעים הטכנולוגיים בהוראה על הישגי התלמידים?

אני מרגישה בזמן אני משתמשת באמצעים הטכנולוגים התלמידים יותר קשובים ויותר פעילים זה מושך את תשומת ליבם יותר משיעור פרונטלי. ואני חושבת שזה גם משפיע על ההישגים שלהם .

14. מהם היתרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

היתרונות בשילוב אמצעים טכנולוגים :

גיוון בשיטות הוראה , תלמידים קשובים יותר , מושך את תשומת ליבם של התלמידים , מרחיב אופקים , תלמידים יותר ערניים , מקל על המורה ישנם הרבה מערכי שיעורים מוכנים שאפשר להיעזר בהם …

15. מהם החסרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

אני מרגישה שהרבה תלמידים הפסיקו לחשוב הרבה , כי סומכים על ויקופדיה או אתרים אחרים , אפילו ישנם עבודות מוכנות , הרבה תלמידים לא מעתיקים מהלוח כי הם מצלמים את כל החומר .

16. האם ישנם די משאבים בבית הספר שאת/ה מלמד לשילוב טכנולוגיה? אם כן , אילו משאבים וכיצד

ישנה בעיה עיקרית שאנחנו המורים לא מצליחים להתחבר לאינטרנט – בעיית אינטרנט  לכן אנחנו נאלצים לוותר על הרפה הפעלות

17. אילו היה דבר נתון בידך, האם את/ה היית משלב אמצעים טכנולוגיים בהוראה. מדוע.

כן הייתי משלבת אמצעים טכנולוגיים   , והייתי מוסיפה מחשה לכל ילד במקום הספרים והמחברות . זה חוסך הרבה משאבים ומאמצים

18 . אילו שינויים היית עושה בשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה.

השינויים שהייתי עושה הייתי מתאימה את ביתה ספר לעידן החדש הטכנולוגי חדרי מחשבים פעילים , אינטרנט חופשי בכל בית הספר , מחשב לכל ילד 

8. א’

מכתב פניה:

אני אפנאן שקור סטודנטית לתואר שני בחוג מינהל מדיניות ומנהיגות באוניברסיטה

הפתוחה עורכת מחקר בנושא: עמדות מורים כלפי שילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה,

אבקש את השתתפותכם במחקר, יש לציין שתשמר דיסקרטיות ואנונימיות מלאה של

כלל המשתתפים ולא יצוינו פרטים אישיים מזהים כלשהם. בכל שלב של המחקר אתם

ראשים לפרוש ממנו ללא צורך בהסבר, נתוני המחקר ישמשו אך ורק לצורך עבודה זו

בלבד.

לכל המעוניין נא לצור קשר: 5671022-054

שאלות הריאיון:

1 )שאלות דמוגרפים:

מגדר: נ

גיל: 42

השכלה: תואר ראשון

ותק: 14

מקצוע ההוראה: מורה לחינוך מיוחד

2 )האם את/ה נוהג להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראת מקצועך? מדוע?

אני משתמשת באופן חלקי באמצעים טכנולוגיים, כי אני חושבת שהמחשה באמצעות

הטכנולוגיה תורמת יותר להבנת השיעור.

3 )האם עברת השתלמויות לשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה? כיצד?

עברתי קורס אחד של mooc שנתן כלים לעבודה בכיתה.

4 )כיצד ההשתלמויות השפיעו על היכולת שלך להשתמש באמצעים טכנולוגים בהוראה?

עדיין יש קושי להשתמש בכל הכלים שהשתלמות נתנה לי, כי לא היה יישום בכלים. עדיין אני

משתמשת בטכנולוגיה ברמה נמוכה לעומת מורים אחרים.

5 )האם תוכל לציין כיצד שילוב הטכנולוגיה והתקשוב יכול לתרום להוראה ולמידה שלך?

השימוש בטכנולוגיה, לדעתי מגביר מוטיבציה גבוהה אצל התלמידים, והמורה שהיא יותר

טכנולוגית יכולה להרוויח המון כאשר יודעת להשתמש בטכנולוגיה. לצערי, השימוש שלי

והידע שלי בכלים טכנולוגיים מוגבל.

6 )האם את/ה משתמש במצגות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

כן, אני משתמשת במצגות, בדרך כלל לסיכום הנושא. בסוף כל נושא לפני המבחן אני בונה

מצגת.

7 )האם את/ה משתמש במשימות מתוקשבות בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות

וכיצד.

לא משתמשת במשימות מתוקשבות

8 )האם את/ה משתמש בסרטונים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות וכיצד .

אני משתמשת בסרטונים רק לשיעורי חינוך וכישורי חיים.

9 )האם את/ה משתמש במשחקים / ספרים דיגיטליים בהוראת מקצועך? אם כן באיזה

תדירות וכיצד

כן, משתמשת במשחקים דיגיטליים, לחזרת החומר הנלמד, או לעשות תחרות בין התלמידים

10 )האם את/ה משתמש בוואצאף ככלי למידה בהוראת מקצועך? אם כן באיזה תדירות

וכיצד

אני משתמשת בווטסאפ, אך לא ככלי ללמידה, אלא רק ככלי לתקשורת.

11 )האם ישנם אמצעים טכנולוגים נוספים שאת/ה משתמש בהם בהוראת מקצועך?

לא

12 )האם השימוש באמצעים טכנולוגיים בתוך בית הספר השפיע על המוטיבציה של

התלמידים ללמידה? כיצד.

אין ספק שהטכנולוגיה משפיעה לטובה על מוטיבציה של התלמידים. הם אוהבים סרטונים,

מצגות ומשחקים דיגיטליים.

13 )כיצד לדעתך משפיע שילוב האמצעים הטכנולוגיים בהוראה על הישגי התלמידים?

לא תמיד יש קשר בין שילוב בטכנולוגיה להישגים של התלמידים. למשל, כאשר בניתי מבחן

דיגיטלי, התלמידים התקשו בו מאוד והציונים היו נמוכים.

14 .מהם היתרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

הגברת מוטיבציה, עצמאות אצל התלמיד, למידה לאורך החיים, פיתוח כישורים טכנולוגיים

גם אצל התלמידים.

15 .מהם החסרונות לדעתך בשילוב אמצעים טכנולוגים בהוראה? מדוע?

יש הרבה כלים טכנולוגיים, אך המורים משתמשים בכלים אלו בשיטות הוראה ישנות. קודם

המורה צריכה לשנות את שיטות ההוראה, ואז להתאים את הטכנולוגיה לשיטות הוראה

החדשות.

16 .האם ישנם די משאבים בבית הספר שאת/ה מלמד לשילוב טכנולוגיה? אם כן , אילו

משאבים וכיצד

יש מקרן ומחשב בכל כיתה, יש אינטרנט ויש אנשי תחזוקה וטכנאים שעוזרים ורכזת

מחשבים שמעודדת שימוש בכלים טכנולוגיים.

17 .אילו היה דבר נתון בידך, האם את/ה היית משלב אמצעים טכנולוגיים בהוראה. מדוע.

כן, אם אני אקבל יותר כלים. כי המורה שמשתמשת בטכנולוגיה מדברת עם התלמידים

באותה שפה.

18 . אילו שינויים היית עושה בשילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראה.

הייתי נותנת למורים יותר כלים ויותר השתלמויות לשימוש בטכנולוגיה בכיתה

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון