הצעה לעבודת מחקר
השפעת גבולות המדינה על הכפר ברטעה
מגיש:
תאריך:
רקע
עבודה מחקרית זו תחקור את השפעותיהם של שינויי הגבול בסמוך לכפר ברטעה, לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל, על הכפר ברטעה, תושביו, כלכלתו, תרבותו והווייתו של הכפר. ברטעה הוא כפר ערבי הממוקם בחלקה הצפוני של ישראל, בסמוך לקו הירוק המפריד בין מדינת ישראל לגדה המערבית.
הכפר ברטעה הוקם באמצע המאה ה 19, על ידי משפחה אחת מורחבת, בשם משפחת כבהא. בני משפחת כבהא, במקור מאזור שכם, עברו לחלק הצפון מערבי של הגדה המערבית היום, במאה ה 18, ולאחר מכן רכשו את אדמות הכפר ברטעה, לצרכי מחייה, אדמת הכפר פורייה, והם מצאו בכפר מעיין ומרעה לעדריהם. עם הזמן התפתח הכפר, ונוצרו מסביבו כפרי משנה יותר קטנים, שגם הם כללו את בני משפחת כבהא (Amara, 1999).
בשנת 1949, בעקבות הסכמי רודוס, חולק הכפר באופן שרירותי, כאשר חלקו המזרחי של הכפר השתייך לתחום המדינה הירדנית, וחלקו המערבי של הכפר השתייך למדינת ישראל החדשה שהוקמה. קו הגבול החדש בין ישראל לירדן, אשר חילק את הכפר, היה מבוסס על ואדי אלמיה החוצה את הכפר ומהווה גבול טבעי נוח, ועובר במרכזו של הכפר. במשך כמעט עשרים שנה, עד מלחמת ששת הימים, הגבול בין ברטעה המזרחית למערבית נותר ללא שינוי, בו בזמן ששני חלקיו של הכפר עברו שינויים רבים, בכל התחומים, כמו חינוך, כלכלה, וגידול האוכלוסין בכפר (Amara, 1999).
גם לאחר מלחמת העצמאות, שחילקה את הכפר לשניים, נותרו קשרים חברתיים, כגון נישואין וקרבת משפחה, וקשרים כלכליים בין שני חלקיו של הכפר, ותושבי שני החלקים הצליחו לנוע בין מחלק אחד לשני למרות האיסור על כך, ולמרות שמבחינה רשמית, חלקו המזרחי של הכפר קיבל את כל שירותיו המוניציפליים ממלכת ירדן (קליאוט, חמאיסי, שמואלי, 2007).
לאחר מלחמת ששם הימים, תושבי ברטעה שגרו בחלק הפלסטיני, החלו לעבוד במדינת ישראל, ומקור הפרנסה הקודם שלהם, החקלאות, הופחת במידה רבה. בעקבות כך, רמת החיים בברטעה המזרחית עלתה בצורה משמעותית, ובצורה מאוד מהירה, בהשוואה לערים וכפרים אחרים בשטח הגדה המערבית, זאת בגלל הקרבה של ברטעה המזרחית לברטעה המערבית, ולגבול הישראלי (Ingvald Haugen, 1997).
למרות שתושביו המזרחיים של הכפר החלו לעבוד בישראל לאחר מלחמת ששת הימים, עדיין נותרו הבדלים תרבותיים משמעותיים בין שני חלקי הכפר, בעוד שהתושבים בחלק הישראלי היו חשופים יותר לתרבות הישראלית ומושפעים ממנה, התושבים בחלק המזרחי, נטו יותר להידמות לתושבי הגדה מבחינת ההיבט התרבותי. אולם ככל שעבר הזמן, ההבדלים התרבותיים בין שני חלקי הכפר החלו להצטמצם, בעקבות העלייה ברמת החיים בצדו המזרחי של הכפר, וחשיפתו המתמשכת לתרבות הישראלית (Ingvald Haugen, 1997).
המצב המאוחד של שני חלקי הכפר נמשך לתחילתה של האינתיפאדה השנייה, שבמהלכה חזר היישוב לתפקד שוב כשני חלקים נפרדים. ביוני 2002, החלה בניית גדר ההפרדה בעקבות אירועי האינתיפאדה. גדר ההפרדה הפרידה בין המובלעת של הכפר ברטעה, לבין שאר חלקי הגדה המערבית, והחלק המזרחי של הכפר נותק משאר הגדה. המצב מאז ועד היום הוא שבין המובלעת של כפר ברטעה והכפרים הסובבים אותו, ובין ישראל אין כל מכשול פיזי, והתנועה לישראל נעשית ללא כל הפרעה, אולם תושבי המובלעת שלא מחזיקים בתעודת זהות כחולה, אינם רשאים להיכנס לישראל, ואם יעשו כן, הם צפויים לעונשים כבדים (האגודה לזכויות האזרח בישראל, 2005).
פרקי הסקירה הספרותית שעליהם אתמקד:
- רקע היסטורי על הכפר ברטעה
- שינויי גבול באזור מובלעת ברטעה
- יחסי תושבי הכפר ברטעה עם החברה הישראלית
- יחסי תושבי הכפר ברטעה עם החברה הפלסטינית
- קשרים בין שני חלקי הכפר
- כלכלת הכפר
- ברטעה כסיכון ביטחוני
- מעורבות בפוליטיקה
- זכויות אדם וזכויות הומניטריות
- השפעת גדר ההפרדה על מרקם החיים בברטעה
מערך המחקר-
שאלת המחקר:
כיצד השפיעו שינויי הגבולות לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל על הכפר ברטעה ?
שיטת המחקר:
בכדי לענות על שאלת המחקר, אסקור מחקרים ומאמרים מהעבר בכדי לבדוק את המצב שהיה בכפר לאורך השנים. בנוסף לכך, אבצע ראיונות איכותיים עם תושבי הכפר והמקום, בכדי לקבל את חוות דעתם לגבי האירועים שהשפיעו על הכפר ועל תושביו, לאורך השנים.
שיטת הניתוח:
שיטת הניתוח תהיה בצורה של סקירה היסטורית ממאמרי העבר, ובשיטה תימטית, שבה נסיק קווי אופי דומים שחוזרים על עצמם בתשובותיהם של המרואיינים. ניתוח ממצאי המחקר יהיה בצורה איכותנית.
מקורות
ארגון האומות המאוחדות OCNA. (2014). 10שנים לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק. http://data.ochaopt.org/documents/ocha_opt_10_years_barrier_report_hebrew.pdf
האגודה לזכויות האזרח בישראל, (2005). לבטל את מובלעת ברטעה, שנותקה מהגדה ע"י גדר ההפרדה. https://law.acri.org.il/he/1135
כבהא, ר' (2015). שתי גדות לוואדי: סיפור חיי. קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
קליאוט, נ', חמאיסי, ר', שמואלי, ד' (2007). עמדות ותפיסות כלפי גדר ההפרדה ביישובים יהודיים וערביים. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
תותרי, מ' (1996). האוריינטציה הפוליטית של הפלסטינים משני עברי הקו הירוק: המקרה של הכפר החצוי ברטעה.
Amara, M. (1999). Politics and sociolinguistic reflexes: Palestinian border villages, John Benjamins Publishing Company. https://books.google.com.ua/books?id=LG5seycNTAcC&pg=PA12&redir_esc=y&hl=en#v=onepage&q&f=false
Ingvald Haugen, E. (1997). Language and its ecology: essays in memory of Einar Haugen, Walter de Gruyter. https://books.google.com.ua/books?id=YNDMzUXlSDkC&pg=PA41&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false