Skip to content

סמינריון- הקשר בין שלומות ללחץ ושחיקה בקרב מורים

להצעת מחיר ללא התחייבות לכתיבת סמינריון צרו קשר:

>>צור קשר<<

עבודת מחקר- הקשר בין שלומות בסיסית לשחיקה בקרב מורים חרדים בחינוך העל-יסודי

מגיש:

תאריך:

סקירת ספרות

בריאות הנפש היא אחד הצרכים הבסיסיים שיש לנו כבני אדם והצורך להיות בריא נפשית הוא אלמנט בסיסי לחיים טובים, החל מהילדות וההתבגרות ועד לבגרות ולזקנה, ברגע שבריאות הנפש שלנו היא לא תקינה אנו מגיעים למצב של שחיקה בו אנו נפגעים גם מבחינה נפשית כאשר אנו נכנסים לדיכאונות אך גם יש פגיעה פיזית כמו ירידה במשקל , עייפות ונדודי שינה. כדי להימנע משחיקה זו אנו צריכים להגיע לרווחה נפשית שהיא אחד מן הכלים לבריאות נפש תקינה ויש לה את היכולת לייצר אצלנו רגשות חיוביים. מוקד עיקרי בו יש סיכון גבוהה לשחיקה הוא בקרב המורים, מקצוע החינוך הוא  מקצוע קשה ותובעני אשר מעמיד את אנשי החינוך במצבים רבים של לחץ, אינטנסיביות והעבודה שלהם ממשיכה גם מחוץ לכתלי בית הספר (Spilt, Koomen, & Thijs, 2011).

מטרתה של עבודת מחקר זאת היא  לבדוק את השפעת העבודה במערכת החינוך על השחיקה והרווחה הנפשית בקרב מורים, חשיבות המחקר נובעת מכך שבריאות הנפש היא אחד המצרכים החשובים שיש כבני אדם והמירוץ להשגת דבר זה הוא בלתי נגמר, החל מהילדות וההתבגרות ועד לבגרות ולזקנה, ברגע שבריאות הנפש שלנו היא לא תקינה אנו מגיעים למצב של שחיקה בו אנו נפגעים גם מבחינה נפשית כאשר אנו נכנסים לדיכאונות אך גם יש פגיעה פיזית כמו ירידה במשקל , עייפות ונדודי שינה.

הרציונל המחקרי הוא שכדי להימנע משחיקה זו אנו צריכים להגיע לרווחה נפשית שהיא אחד מן הכלים לבריאות נפש תקינה ויש לה את היכולת לייצר אצלינו רגשות חיוביים משום שהמוקד עיקרי בו יש סיכון גבוהה לשחיקה הוא בקרב המורים אשר עומדים במצבים רבים של לחץ, אינטנסיביות והעבודה שלהם ממשיכה גם מחוץ לכתלי בית הספר חשוב לראות כיצד הדברים האלה משפיעים על הרווחה הנפשית שלהם וכיצד אפשר דרכם למצוא כלים כדי לצמצם זאת ובכך לעזור לבני האדם בכלל ולמורים בפרט (Spilt, Koomen, & Thijs, 2011).

ולכן שאלת המחקר היא מה הקשר בין שלומות בסיסית לשחיקה בקרב מורים חרדים בחינוך העל יסודי כדי לבדוק את שאלת המחקר נבין קודם כל מהי רווחה נפשית וכיצד ניתן להשיג אותה ולאחר מכן נראה את הסממנים והגורמים לשחיקה בקרב מורים בכלל ומורים חרדים בישראל בפרט ונבחון מחקרים בהם הראו את הקשר בין שלומות בסיסית לשחיקה בקרב מורים.

  1. פרק ראשון: “שלומות”- רווחה רגשית

בריאות הנפש חשובה בכל שלב בחיים, החל מהילדות וההתבגרות ועד לבגרות, והיא משפיעה על האופן שבו אנו חושבים, מרגישים ופועלים, רווחה רגשית היא אחד הכלים לבריאות נפש תקינה משום שיש לה את היכולת לייצר רגשות חיוביים, מצבי רוח, מחשבות ותחושות ולהסתגל כאשר הם מתמודדים עם מצוקות ומצבי לחץ, רווחה זו יכולה להשפיע על השקפתך על החיים, על מערכות היחסים שלך ועל בריאותך ,כאשר אתה בריא רגשית אתה מנהל את המרכיבים השונים בחייך ועובד עם מגוון רגשות, מבלי לאבד שליטה. אתה קופץ לאחור , החיים מציגים אירועים המאתגרים אותך, אך כאשר אתה יודע כיצד להתמודד עם המכשולים האלה עם הלך רוח גמיש, הביטחון שלך ביכולת שלך לעבור כל נסיבה מתחזק ולכן לטפל ברווחה הרגשית שלך היא תמיד השקעה טובה, בזמנים טובים או רעים ותנאי בדרך להצלחה בהתמודדות עם קשיים (Spilt, Koomen, & Thijs, 2011).

אחד היסודות של הרווחה הרגשית הוא חוסן, המאפשר לנווט באירועי חיים מאתגרים. יש לחשוב על חוסן כמו שריר, הוא מתגמש ומתפתח ככל שאתה משתמש בו יותר. חוסן משפיע על האופן שבו אתה מתמודד עם אתגרים וכיצד אתה חושב על האתגרים העומדים בפניך. בנוסף לכך, רווחה רגשית מאפשרת לך להתמקד בחיובי ולנהל את הרגשות והרגשות השליליים שיש לך במצב נתון כמו כן, זה יכול לעזור לך ליצור מערכות יחסים חזקות יותר עם הסובבים אותך (ג’יני, שגיא-שורץ, מרק, אביעזר, 2014).

רווחה רגשית חזקה פירושה שאתה מוכן להתמודד עם אירועים שאולי הם נמצאים בשליטתך וכך בזמן שאתה מתמודד עם מצב מאתגר ולהביא את עצמך למסגרת נפשית המאפשרת לך לנהל את הרגשות שלך. בנוסף, החיבור בין גוף לנפש הוא חזק. טיפול ברווחה הרגשית שלך יכול לעזור לך להרגיש טוב יותר פיזית, ולהיפך מימד זה מתמקד במודעות וקבלה של גורמי לחץ ורגשות, חיוביים ושליליים כאחד.הביטוי “רווחה רגשית” מעלה בדרך כלל אסוציאציות נעימות כגון התרגשות, אושר, אהבה וקבלה. עם זאת, האופן שבו אנו מתמודדים עם התחושות הלא נעימות שאנו חווים הוא למעשה האינדיקטור המשמעותי ביותר לרווחתנו הרגשית (ג’יני, שגיא-שורץ, מרק, אביעזר, 2014).

  • פרק 2: שחיקה נפשית

אנשים הנאבקים להתמודד עם לחץ במקום העבודה עלולים לסכן את עצמם בסיכון גבוה לשחיקה. שחיקה היא תגובה ללחץ עבודה ממושך או כרוני ומאופיינת בשלושה ממדים עיקריים: תשישות, ציניות ותחושות של יכולת מקצועית מופחתת, במילים פשוטות יותר, אם אתה מרגיש מותש, מתחיל לשנוא את העבודה שלך ומתחיל להרגיש פחות מסוגל בעבודה, אתה מראה סימנים של שחיקה, שחיקה יכולה לגרום לאנשים להרגיש מותשים, ריקים וחסרי יכולת להתמודד עם דרישות החיים, שחיקה עשויה להיות מלווה במגוון תסמינים בריאותיים נפשיים ופיזיים גם כן. אם הוא לא מטופל, שחיקה עלולה להקשות על הפרט לתפקד היטב בחיי היומיום שלו (קרן-יער, 2015).

 המתח שתורם לשחיקה יכול לבוא בעיקר מהעבודה שלך, אך לחץ מאורח החיים הכללי יכול להוסיף ללחץ הזה. תכונות אישיות ודפוסי חשיבה, כגון פרפקציוניזם ופסימיות, יכולים לתרום גם כן ,רוב האנשים מבלים את רוב שעות היום שלהם בעבודה, ואם הם שונאים את העבודה, מפחדים לצאת לעבודה, ולא מקבלים סיפוק ממה שהם עושים, זה עלול לגבות מחיר במשך הזמן. השחיקה חולקת כמה סימפטומים דומים של מצבי בריאות הנפש, כגון דיכאון. אנשים הסובלים מדיכאון חווים רגשות ומחשבות שליליים על כל היבטי החיים, לא רק בעבודה. תסמיני הדיכאון עשויים לכלול גם אובדן עניין בדברים, תחושות של חוסר תקווה, תסמינים קוגניטיביים ופיזיים כמו גם מחשבות על התאבדות (Maslach, & Leiter, 2016).

למרות שהמונח “שחיקה” מעיד על כך שמדובר במצב קבוע, הוא הפיך, אדם שמרגיש שחוק עשוי לבצע שינויים מסוימים ואף ייתכן שיהיה צורך לשנות תפקיד או עבודה חדשה כדי לשים קץ לשחיקה. כמו כן, זה יכול גם להיות מועיל לפתח אסטרטגיות ברורות שיסייעו לך לנהל את הלחץ שלך. אסטרטגיות לטיפול עצמי, כמו אכילת תזונה בריאה, קבלת הרבה תרגילים ועיסוק בהרגלי שינה בריאים עשויות לסייע בהפחתת חלק מההשפעות של עבודה במתח רב (קרן-יער, 2015).

  • פרק 3: שחיקה בקרב מורים

הוראה היא קריירה מתגמלת אך תובענית. עם שעות ארוכות ועומס רב, קל להיטרף לשחיקה של מורים. ללא תמיכה מתאימה, המורים נמצאים בסכנה של עבודה מאומצת ולא דואגים לצרכיהם הנפשיים והפיזיים. מורים הם בדרך כלל בעלי הישגים גבוהים שאוהבים לעבוד קשה ותמיד מחפשים דרכים להשתפר. תכונות אלה ראויות לשבח, אך הן יכולות לגרום לכך שאנשי חינוך נופלים טרף לפרפקציוניזם ואינם משאירים מספיק זמן למנוחה והחלמה (זרצקי, כץ, 2019).

בעיות עייפות ושינה הם אחד הגורמים המרכזיים לשחיקה וכשאנחנו מדברים על מורים נוצר מצב שיום שלם של הוראה מספיק כדי לגרום לכל אחד להרגיש עייף, אבל אם אתה חווה עייפות עוד לפני שאתה מגיע לבית הספר, ייתכן שתזדקק להפסקה ולכו מורים שנשחקו עלולים להתקשות לבצע משימות רגילות ולהתקשות להתרכז בעבודתם. מרכיב התשישות מתבטא בחולאים פיזיים ונפשיים ובמקרים קיצוניים אף בהתמוטטות נפשית בקרב מורים מחסור בשינה יכול להעצים את הסימפטומים הללו עוד יותר (זרצקי, כץ, 2019).

 כמו כן, מרכיב העדר ההגשמה העצמית מתבטא, אפוא, בתחושת כישלון מקצועי בשל הפער בין העצמי המקצועי הריאלי של המורים לעצמי האידיאלי המקצועי אליהם הם שואפים. כמו כן, מרכיב הדה-פרסונליזציה מתבטא בנוקשות, בהאשמת התלמידים ובדאגה נמוכה למצבם ואם מתעלמים משחיקת המורים  או מתכחשים אליה בשלב מוקדם, שחיקה של מורים יכולה להתעצם לתחושות של חרדה ודיכאון. דבר תמיד עם הרופא שלך אם תחושות של עצב או כעס משפיעות על חיי היומיום שלך. כדי להימנע מלהיות קורבן לשחיקה של מורים, אנשי חינוך צריכים לבנות איזון בחייהם משום שפעולת ההוראה היא מתן הזדמנויות, רעיונות, ידע והכוונה לתלמידים. אבל לא ניתן לעשות זאת ביעילות אם אתה שחוק לכן  על המורה  לדאוג לצרכיו ולבדוק  באופן קבוע את בריאות הנפשית ואולי דבר זה יעזור למורה להתגבר על השחיקה או אפילו להימנע ממנה מלכתחילה (לבקוביץ, ריקון, 2020).

מורים מדווחים על שחיקה בעוצמות שונות לכל אורך שלבי ההתפתחות שלהם, וכן בהתייחס לכלל מרכיבי השחיקה כאשר חל תהליך מואץ של עלייה ברמת השחיקה בשנות העבודה הראשונות של המורה. כמו כן, ככל שעלה הוותק בהוראה עלתה גם השחיקה והתחושה השלילית של המורים כלפי ההוראה כשמורים ותיקים הראו מדדים גבוהים בסולם העדר הגשמה ותשישות ולכן קיים קשר חיובי מובהק בין ותק גבוה בקרב מורים לבין מרכיב התשישות בשחיקתם (שטיין-כהן, ברגמן, 2018).

על מנת לתת מענה לתופעת השחיקה בקרב מורים, קמו תוכניות שונות ברמת הארגון או ברמת הפרט, הכוללות התערבויות שונות, עם תוכניות אלו נמנות ברמת הארגון תוכניות המקדמות שינוי ארגוני. עם זאת, בשל העמימות ואי היציבות האינהרנטית של מערכות חינוכיות, הינן קשות להטמעה ויישום אך לצד תוכניות אלו קיימות תוכניות שונות  ברמת הפרט. לתוכניות אלו קיימת השפעה לפיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות וירידה ברמת השחיקה בקרב המורים ,עם תוכניות  אלו נמנות תוכניות קוגנטיביות כמו  שיטות הרפיה שונות  וכן תוכניות אשר מבוססת על הקשבה ככלי הבסיסי והמרכזי (שטיין-כהן, ברגמן, 2018).

  • פרק 4: חינוך חרדי בישראל

האוכלוסייה החרדית בישראל מונה קרוב למיליון איש, כ 12% מאוכלוסיית ישראל, והיא גדלה במהירות. בירושלים לבדה לומדים עשרות אלפי תלמידים בבתי ספר חרדיים, המהווים כשני שליש מכלל התלמידים היהודים בעיר. אוכלוסייה זו הפרידה את עצמה באופן מכוון משאר החברה ורוב הילדים, במיוחד בנים, שאינם נחשפים לתכנית הליבה של הלימודים הכלליים (ברנשטיין-פרץ, לחמני, לוי-עצמון, 2019).

כיום למידת מקצועות הליבה (מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה) נחשבת לכלי בסיסי להצלחה במאה ה -21. הרחבת תרבות המדע בקרב ילדים ונוער מעצימה אותם בכך שהם מציידים אותם בכישורים הדרושים לעתידם. ישראל מקדמת מדיניות לאומית בחינוך מקצועות הליבה, אך לא ניתן לה קול במערכת החינוך החרדית, במיוחד בקרב בנים (פרי-חזן, 2018).

במקביל, המדע והטכנולוגיה עושים את דרכם לחברה החרדית, כל עוד הם קשורים לתעסוקה. שיעור העוני הגובר, הצורך להשתלב בכוח העבודה ולהתפרנס בכבוד כדי לפרנס משפחות גדולות, והעלייה בשיעורי הנשירה מבתי ספר חרדיים תורמים כולם לנכונות החברה החרדית לכלול חינוך מקצועות הליבה בבתי הספר שלהם, בתנאי שזה לא ישפיע לרעה על אורח החיים המסורתי שלהם (פרי-חזן, 2018).

כאמור, קבוצת האוכלוסייה החרדית, הגדלה במהירות הגבוהה ביותר בישראל ממשיכה לפגר אחרי שאר החברה בהישגים בחינוך ובתעסוקה. עם שיעור ילודה שנתי גבוה מהממוצע הארצי, האוכלוסייה החרדית או החרדית, צפויה להיות חלק גדול יותר מהחברה הישראלית. ההשלכות ארוכות הטווח על החברה הישראלית והצורך לטפל בהן הוכרו על ידי הממשלה, שהשקיעה משאבים כדי להגדיל את מספר החרדים הלומדים במכללות ובאוניברסיטאות. עידוד צעירים חרדים לקבל תואר ראשון הניב תוצאות מעורבות (ברנשטיין-פרץ, לחמני, לוי-עצמון, 2019).

יחד עם זאת, ישנם שינויים בחינוך החרדי. מטמורפוזה התרחשה בחינוך החרדי, והפכה אותו מזרם אחד, מוגבל הן בהיקפו והן בזיקתו למדינה, לשני זרמים דומיננטיים המבקשים להשפיע על המדינה והחברה הישראלית. במסגרת זו דרך ארוכה עשה הזרם החינוכי העצמאי הוותיק. ממדיניות של סלקטיביות ו”בידוד” בקבלת תלמידים, הוא נע למדיניות “משולבת”, המאופיינת בהרחבת קריטריוני הקבלה של תלמידים חרדים (פרי-חזן, 2018).

לצד המשך השימוש בגישות הבידוד והמשולבות. כפי שעולה מנתוני ההרשמה למסגרות החדשות של החינוך החרדי, קליטת תלמידים בעלי רקע מגוון במוסדות חינוך אלו סייעה לחינוך החרדי לצמוח בעשרות מונים בעשורים האחרונים, במקביל לירידה יחסית בזרמים דתיים. למציאות חינוכית זו השלכות מרחיקות לכת על העולם הפנים-חרדי וגם על הציבור הישראלי הרחב. זה קירב את הציבור החרדי ל”מרכז” הפוליטי ובפועל מקל על התחזקותן של המפלגות החרדיות (ברנשטיין-פרץ, לחמני, לוי-עצמון, 2019).

פרק 5: ההשפעה של “שלומות” (רווחה רגשית) על שחיקת מורים

בפרק זה, נבחן בעזרת מחקרים שונים את השפעת הרווחה הרגשית על שחיקה בקרב מורים. התוצאות המתקבלות במודלי רווחת המורים הראשוניים והחדשים כאחד מספקים עדויות אמפיריות סבירות התומכות במודל הרעיוני המוצע.באופן ספציפי יותר, כצפוי, משאבים אישיים ותפקידים הראו את הקשר משמעותי לשני האינדיקטורים לרווחת המורים: שחיקה ומעורבות ובנוסף, נתיבים המתקבלים ערכים בינוניים עד גבוהים, יעילות עצמית נתפסת ומשאבי התמודדות אישיים מווסתים את השפעת הדרישות על רווחת המורים (שחיקה ומעורבות), בהתאם ליעילות העצמית (De Stasio, Fiorilli, Benevene, Uusitalo‐Malmivaara, & Chiacchio, 2017).

תוצאות  המחקרים מראות שיש למשאבים אישיים (יעילות עצמית וכישורי התמודדות) חשיבות רבה, אפילו יותר ממשאבי עבודה ברווחת המורים כשלאסטרטגיות תגובתיות יש השפעה ישירה, משמעותית, חיובית ומתונה לעומת אסטרטגיות יזומות כשהן מושפעות ממתח ויכולת עצמית. רוב המורים עשויים ליישם אסטרטגיות התמודדות פליאטיביות – אלה שאנו מכנים אסטרטגיות תגובתיות – שיכולות להיות שימושיות בטווח הקצר לצמצום לחצים ושחיקה אך  אסטרטגיות התמודדות ישירות כגון תכנון או נטיית שליטה הן טובות יותר מאסטרטגיות פליאטיביות לחיזוי רווחת המורים , מעניין מאוד לציין כי לאסטרטגיות תגובתיות יש השפעה גדולה וחיובית על שחיקה – בסדר גודל בינוני עד גבוה,ואילו השפעתם על המעורבות הייתה שלילית ובעוצמה נמוכה למדי. מצד שני, לאסטרטגיות יזומות יש למעשה השפעה מתונה על העיסוק ומעט מאוד השפעה  על השחיקה. יתר על כן, משאבי העבודה הם שליליים והעיסוק בחינוך קשור לשחיקה (Falecki, & Mann, 2021).

תוצאות המחקרים מראים כי על מנת לשפר את רווחת העבודה, יש לקדם משתנים אישיים כגון יעילות עצמית וחיובית מתאימה בנוסף לכך ,בשל המצב הכלכלי הנוכחי והזמינות המוגבלת של משאבי העבודה, דבר זה יכול להיות חשוב במיוחד עבור מורים, ובכלל עבור העובדים, לגייס את המשאבים שלהם-כמו יכולת עצמית ויחס יזום. יזום אסטרטגיות התמודדות לא רק תורמות להפחתה יעילה של הדרישות או ההערכה השלילית הכרוכה בהן, אלא הן מונעות קשיים עתידיים ותורמים לשמירה על משאבי המורים, אשר משופרים ונתמכים יותר  כך ניתן ליצור מעורבות גדולה יותר מאשר תגובתית, פסיבית או אסטרטגיות הימנעות שיש להן קשר שלילי לרווחת המורים (Bentea, 2017).

התוצאות מראות שמחקרים עתידיים על רווחת המורים בעבודה יכולים להועיל מתוך גישה המתמקדת בהתערבות. המחסור במחקרים שבוחנים במפורש התערבויות שנועדו להקל על תסמונת השחיקה ולשפר את המעורבות אכן היבט מאכזב של המחקר הרב שנערך על רווחת העבודה. ספרות המחקר מבוססת ביסודה על מחקרים חתכים מציג את המשתנים המתואמים לשחיקה או מעורבות, אבל יש מאוד כמה מחקרים המראים שינויים מתוכננים, במילים אחרות, מחקרים עם ניסוילְעַצֵב. תרומה רלוונטית תגיע ממחקרים שיטתיים המעריכים את השפעה על מעורבות הנהלים החדשים של הנהלת בית הספר (עם תמיכה נוספת, משוב וכו ‘למורים) או שגרות פרטניות (כגון גישה אסרטיבית יותר). באופן דומה, התוצאות שנמצאו במחקר זה מעניינות על מנת לעצב תוכניות הכשרה למורים. חשוב שתוכניות אלה יכללו הכשרה בנושא משאבי התמודדות חיוביים ויוזמים שיכולים להגן על המורים מלחץ בעבודה ותורם ליצירת אווירה בריאה יותר בבית הספר. כְּמוֹ כֵן,עלייה ברווחת המורים היא גורם רלוונטי מאוד להשגת המטרות הן בכיתה והן ברמההקהילתית של בית הספר (Bentea, 2017).

ביבליוגרפיה

ברנשטיין-פרץ, ר’, לחמני, מ’, לוי-עצמון, ג’ (2019). חדשנות מול התבדלות – עמדות אישי ציבור חרדים בנוגע להכנסת חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב במוסדות החינוך החרדי. האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, 14 (2019), עמ’ 234-233.

ג’יני, מ’, שגיא-שורץ, א’, מרק, צ’, אביעזר, א’ (2014). יחסי מורה-תלמיד חיוביים כ”בסיס-בטוח” לרווחתו הרגשית של הילד, למחויבותו הלימודית ולתפקודו בבית הספר מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, , 49 (3): 480-512, 2014.

זרצקי, ר’, כץ, י’ (2019). הקשר בין שחיקת המורה, ותק המורה וגיל התלמידים ובין השימוש בטכניקות ההשקעה הרגשית בהוראה בישראל מכלול, 33 (תשע”ט, 2019), עמ’ 217-244.

לבקוביץ, ע’, ריקון, צ’ (2020). תופעת תשישות החמלה בקרב מורים במערכת החינוך בישראל רב גוונים: מחקר ושיח, 19 (תש”ף, 2020), עמ’ 181-199.

פרי-חזן, ל’, (2018). הסדרת לימודי ליבה בחינוך החרדי בפרספקטיבה השוואתית משפט חברה ותרבות, א (2018), עמ’ 493-525.

קרן-יער, א’ (2015). שחיקה מקצועית – סכנות ולא מסכנות: התמודדות עם שחיקה בקרב רופאים – כנס מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל (הר”י). הרפואה, 154, 9 (ספטמבר 2015, אלול-תשרי תשע”ו), עמ’ 589-590.

שטיין-כהן, ע’, ברגמן, ע’ (2018). האם שיתוף פעולה מתוקשב מפחית שחיקה בקרב מורים? האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה”ם, 13 (2018), עמ’ 174-167.

Bentea, C. (2017). Teacher Self-Efficacy, Teacher Burnout And Psychological Well-Being. 1128-1135.

De Stasio, S., Fiorilli, C., Benevene, P., Uusitalo‐Malmivaara, L., & Chiacchio, C. D. (2017). Burnout in special needs teachers at kindergarten and primary school: Investigating the role of personal resources and work wellbeing. Psychology in the Schools54(5), 472-486.

Falecki, D., & Mann, E. (2021). Practical applications for building teacher wellbeing in education. Cultivating Teacher Resilience, 175.

Maslach, C., & Leiter, M. P. (2016). Understanding the burnout experience: recent research and its implications for psychiatry. World psychiatry15(2), 103-111.

Spilt, J. L., Koomen, H. M., & Thijs, J. T. (2011). Teacher wellbeing: The importance of teacher–student relationships. Educational psychology review23(4), 457-477.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון