Skip to content

סמינריון-הקשר בין מהפכת הגלולה לבין שימור ההבדלים המגדריים בין גברים לנשים

הקשר בין מהפכת הגלולה לבין שימור ההבדלים המגדריים בין גברים לנשים

מגישה:

תאריך:

תוכן עניינים

1. מבוא. 3

2. סקירת ספרות. 4

1.2. היסטוריה של התפתחות מהפכת הגלולה. 4

2.2. קידום זכויות הנשים ביחס למהפכת הגלולה. 6

3.2. מיתוסים על נושא האימהות בהקשר לאפליה המתמשכת כלפי נשים. 8

4.2. נושא השליטה בלידה כאפשרות להתפתחות הנשים בתחום הציבורי. התפתחות הנשים בספרה הציבורית כמותנת בשליטה ברביית הנשים. 9

5.2. שימור ההבדלים המגדריים בין גברים לנשים. 11

3. מתודולוגיה. 13

4. ממצאים. 15

5. סיכום ודיון 24

6. ביבליוגרפיה. 28

7. נספחים. 31

1.מבוא

מטרתו של מחקר זה היא לבדוק את ההשפעה של הגלולה למניעת היריון על מעמדם של הנשים בחברה ועל ההבדלים המגדריים. הגלולה למניעת היריון היא סוג של אמצעי מניעה, אשר המוצא בשנות השישים של המאה העשרים, ונחשב לאמצעי מניעה יעילה ונוח יחסית, שנותן לנשים יכולת טובה יותר למנוע הריונות לא רצויים. לאחר המצאתה של הגלולה היא הפכה להיות מאוד פופולרית בארצות הברית ובמדינות אחרות בעולם, בשל היעילות הנוחות להשתמש בה (Watkins, 2012).

המצאתה של הגלולה גרמה למהפכה תרבותית בארצות הברית ואחר כך גם במדינות אחרות בעולם. בעקבות המצאת הגלולה חל שינוי בהתנהגות המינית של נשים, והיא הפכה להיות פתוחה וחופשית יותר, זאת בעקבות ההפרדה בין חיי המין לבין הריון ולידת ילדים. לנשים הייתה אפשרות לקיים יחסי מין מבלי לשאת בהשלכות שהיו בעבר כמו היריון לא רצוי, ונשים יכלו במודע לדחות את הילודה של ילדיהם מבלי לפגוע בחיי המין שלהן (Bailey, Hershbein, & Miller, 2012).

היכולת של נשים לדחות את הילודה ולהתרכז בדברים אחרים בחייהן, כמו פיתוח ההשכלה והקריירה שלהן, גרמה לצמצום מסוים של ההבדלים המגדריים שהיו בין גברים לנשים, כעת יכלו גם הנשים לפתח קריירה והשכלה, כמו הגברים. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בפן התעסוקתי, בעבר הנשים היו בוחרות בדרך כלל בעבודות פחות טובות, או בחצי משרה, מתוך הידיעה שיצטרכו בקרוב ללדת ולטפל בילדיהן. בעקבות המצאת הגלולה יותר נשים יצאו לעבוד ולהשתתף בשוק התעסוקה, והן החלו לעבוד בעבודות חשובות יותר (Bailey, Hershbein, & Miller, 2012).

על פניו הגלולה אמורה הייתה לבטל את ההבדלים המגדריים בין גברים לנשים, או לכל הפחות לצמצם אותם בצורה משמעותית, ולתת לנשים יותר שוויון בשוק העבודה ובחברה בכלל, אולם יש הטוענים שהגלולה למניעת היריון לא ביטלה את ההבדלים המגדריים, וההשפעה שלה על הבדלים אלה היא זניחה, שכן ישנם גורמים חשובים ועמוקים יותר שמשפיעים על הבדלים אלה, כמו למשל המצב הכלכלי של נשים, מצב ההשכלה, ועוני נשים. בנוסף לכך, יכולה להיות הבנייה חברתית לגבי מהו תפקידה של האישה בחברה, כמו למשל האמונה שתפקידה העיקרי של האישה הוא ללדת לגדל ילדים ולטפל במשפחתה (Abrams, 2014). ולכן השערת המחקר היא שהגלולה למניעת הריון יכולה בעצם לשמר את ההבדלים המגדריים בין גברים לנשים, משום שהיא נותנת את האשליה של שוויון מגדרי, ובכך מפחיתה את המוטיבציה לפעול ולתקן מצב זה.

2.סקירת ספרות.

1.2.היסטוריה של התפתחות מהפכת הגלולה.

הגלולה למניעת הריון היא סוג של אמצעי מניעה שמיועד לשימוש על ידי נשים. הגלולה כוללת שילוב של אסטרוגן ופרוגסטוגן, וכאשר לוקחים אותה בצורה הנכונה, היא משנה את המחזור החודשי כדי למנוע את הביוץ ולמנוע הריון לא רצוי (פאר, 2011). הגלולה למניעת הריון אושרה לראשונה לשימוש כאמצעי מניעה בארצות הברית בשנת 1960, והפכה להיות סוג מאוד פופולרי של אמצעי מניעה. כיום משתמשים בה מיליוני נשים ברחבי העולם. השימוש משתנה מאוד לפי מדינה, גיל, השכלה ומצב משפחתי (Watkins, 2012).

הגלולה אושרה על ידי ארגון הבריאות האמריקאי, ה- FDA בתחילת שנות השישים, והשימוש בה התפשט במהירות בסוף אותו עשור, ויצר השפעה חברתית עצומה. הגלולה למניעת הריון הייתה יעילה יותר מרוב השיטות הקודמות למניעת הריון, והעניקה לנשים שליטה חסרת תקדים בפוריותן. השימוש בה היה נפרד מקיום יחסי מין, ולא דרש שום הכנה מיוחדת בזמן הפעילות המינית, שעלולה הייתה להפריע לספונטניות או לתחושה, והבחירה ליטול את הגלולה הייתה פרטית ואישית. שילוב זה של גורמים הפך את הגלולה לפופולארית מאוד בתוך שנים ספורות מרגע הצגתה (Watkins, 2012).

הגלולה נועדה תחילה אך ורק לבקרת מחזור ורק לנשים נשואות. חששות בטיחות הועלו כבר בשנת 1964 בנוגע לטרומבוליזם ורידי, והוכרו תופעות לוואי חמורות של שימוש בגלולה (זיידמן, 2012). בינתיים, המהפכה המינית של שנות השישים יצאה לדרך ונשים כביכול הפכו "חופשיות מינית" כמו גברים. הגלולה עוררה חשש מאנרכיה מינית, וחשש שהיא תעודד הפקרות נשית. אולם המציאות הייתה שנשים יכולות היו סוף סוף לשלוט בגופן, לתכנן את משפחותיהן ושתהיה להן קריירה מקצועית כמו לגברים (Piparva, & Buch, 2011).

רבים טוענים כי טכנולוגיית מניעת ההיריון החדשה הזו הייתה גורם מרכזי בגיבוש תפקידן הכלכלי המודרני של נשים, בכך שהיא דחתה את הגיל בו נשים נישאו לראשונה, ואפשרה להן להשקיע בחינוך ובצורות אחרות של הון אנושי, כמו גם להפוך ליותר מוכוונות בקריירה באופן כללי (פאר, 2011). זמן קצר לאחר אישור הגלולה למניעת הריון, חלה עלייה חדה בשיעור הנוכחות של נשים באקדמיה. מבחינה כלכלית, הגלולה למניעת הריון הפחיתה את עלות הלימודים האקדמיים. היכולת לשלוט בפוריות מבלי לוותר על יחסים מיניים אפשרה לנשים לערוך תוכניות השכלה וקריירה ארוכות טווח (Bailey, Hershbein, & Miller, 2012).

מכיוון שהגלולה הייתה כה אפקטיבית, ועד מהרה כה נפוצה, היא גם הגבירה את הוויכוח על ההשלכות המוסריות והבריאותיות של יחסי מין לפני הנישואין. מעולם לא הייתה פעילות מינית כל כך נפרדת מרבייה (זיידמן, 2011). עבור זוג המשתמש בגלולה, יחסי מין הפכו אך ורק לביטוי של אהבה, או אמצעי להנאה פיזית, או שניהם, אבל זה כבר לא היה בהכרח אמצעי רבייה. אמנם זה היה נכון לגבי אמצעי מניעה קודמים, אך שיעורי האפקטיביות הנמוכים יחסית ושימושם הפחות נפוץ, לא הצליחו לבסס את האפקט הזה, בצורה מובהקת כמו הגלולה. התפשטות השימוש באמצעי מניעה דרך הגלולה הובילה לדיון על תפקידה הנכון של המיניות והקשר שלה לרבייה. הכנסייה הרומית-קתולית בפרט, לאחר שלמדה את תופעת אמצעי המניעה של הגלולה, הדגישה מחדש את עמדתה המוצהרת בנושא אמצעי מניעה וחזרה על ההוראה הקתולית המבוססת, כי אמצעי מניעה מלאכותיים מעוותים את אופי ומטרת המין. מצד שני כנסיות אנגליקניות וכנסיות פרוטסטנטיות אחרות קיבלו את הגלולה למניעת הריון (Brezina, & Zhao, 2012).

הגלולה הייתה הקטליסט שהוביל למהפכה המינית בארה"ב בשנות ה 60 של המאה העשרים. שנות השישים בארצות הברית נתפסות לעיתים קרובות כתקופה של שינוי חברתי עמוק, תקופה בה הרבה מאוד אנשים בעלי אופי פוליטי, שבסך הכל היו צעירים ומשכילים, ביקשו להשפיע על המצב הקיים (פרידמן, 2008). העמדות למגוון נושאים השתנו, לעיתים באופן קיצוני, לאורך כל העשור. הדחף 'למצוא את עצמך', האקטיביזם של שנות השישים והחיפוש אחר אוטונומיה התאפיינו בשינויים כלפי עמדות מיניות באותה תקופה. שינויים אלה בגישה ובהתנהגות המינית במהלך התקופה מתייחסים בדרך כלל למונח של 'המהפכה מינית' (Greenwood, & Guner, 2010).

הגלולה סיפקה לנשים רבות דרך משתלמת יותר להימנע מהריון. לפני המצאת הגלולה נשים רבות לא חיפשו משרות ארוכות טווח. בעבר האישה הטיפוסית הייתה יוצאת משוק העבודה כשנכנסה להריון, והייתה נכנסת אליו מחדש כאשר הילד היה בגיל בית הספר. הפלות היו בלתי חוקיות והיו סיכונים בריאותיים רבים ברוב ההפלות הבלתי חוקיות. בעקבות המצאת הגלולה הייתה מגמה מובהקת של עלייה בגיל הנישואים הראשונים. כחלק מהמהפכה המינית של האישה, גלולות העניקו לנשים שליטה על עתידן. באופן מסוים, היכולת להמשיך בהשכלה גבוהה ללא מחשבה על הריון, העניקה לנשים יותר שוויון בהשגת השכלה. מכיוון שנשים יכולות לבחור להשתמש באמצעי מניעה כדי לסיים את לימודיהן, היה אחוז גבוה יותר של נשים שסיימו את לימודיהן והמשיכו לקריירה מקצועית (Trussell, Koenig, Ellertson, & Stewart, 1997).

בשנות ה -70 תנועת הפמיניזם הנשית הייתה בשיא תנופתה. נשים מועצמות החלו לשלוט בבריאותן, והושפעו מפרסומים כמו מדריכים למניעת הריון, וכן פרשנויות פמיניסטיות בנוגע למצבן של נשים באותה תקופה. נשים משכילות דרשו תכנון משפחתי, והפגנות של נשים אקטיביסטיות סייעו בחקיקה ורגולציה שנועדו לקדם את מצבן של נשים ואת השליטה שלהן על חייהן (Isen, & Stevenson, 2010).

2.2.קידום זכויות הנשים ביחס למהפכת הגלולה.

לאורך ההיסטוריה, ההשלכות של קיום יחסי מין בין נשים לגברים פשוט לא היו הוגנות. סטנדרט כפול בתרבויות רבות, קובע כי גברים מתוגמלים על עברם המיני העשיר ונשים סבלו מעבר מיני עשיר (פרינס, 2013). גברים עודדו לקיים יחסי מין בצורה מרובה, בעוד שהמסר לנשים הוא שילדות טובות שומרות על עצמן, ולא נותנות את עצמן בקלות. יותר מכל, אם מערכת יחסים הביאה להריון, האישה היא זו שנותרה עם האחריות. במשך עשרות שנים נלחמו נשים פמיניסטיות חלוצות על מנת לשנות הבנייה חברתית זו. עם כניסתן של הגלולות למניעת הריון לשווקים, נשים יכלו לראשונה לבחור אם להיכנס להיריון או לא (Sweeney, 2014).

המאבק לחירויות ההיריון היה אינטנסיבי. דתות מאורגנות כמו הכנסייה הקתולית עמדו על עקרונותיהן כי אמצעי מניעה מלאכותיים הם חטא. מדינות רבות בתחילת שנות ה -60 אסרו על מכירת אמצעי מניעה, אפילו לזוגות נשואים. הגלולה אפשרה סוף סוף לנשים להפריד בין מיניות ללידה. חוקרים בתחום המיניות האנושית, קראו תיגר על האמונות המושרשות לפיהן נשים אינן נהנות ממין והן שותפות פסיביות בלבד. הדיווחים על יחסי מין לפני הנישואין גדלו באופן דרמטי עם התפשטות המהפכה המינית ברחבי אמריקה והעולם, זוגות צעירים החלו לחיות יחד לפני הנישואין, במספרים גדולים יותר ויותר. המבקרים גינו את השינוי העצום באורח החיים הזה. אך אלה שהיו בעד מגמה חדשה זו טענו כי אנשים צעירים פשוט היו פתוחים יותר וישרים יותר לגבי פעילויות שהתרחשו באופן מסורתי מאחורי דלתות סגורות, ומוגנות מפני פיקוח ציבורי. כשהגישות כלפי מיניות נרגעו, התקשורת והתרבות אימוץ את השינוי החדש באורח החיים. בתי משפט היו מתירנים יותר עם חומרים פורנוגרפיים, והסרטים והטלוויזיה מתחו גבולות חדשים, עם תוכן מרומז מינית שנוי במחלוקת (Bailey, 2013).

לחידושים בתחום מניעת הריון, ובעיקר הגלולה למניעת הריון, הייתה השפעה יוצאת מהכלל על חברות מודרניות בחמשת העשורים האחרונים. הם שיפרו את היכולת של הנשים לשלוט בילודה ובקריירה שלהן, אפשרו להן לבחור באמצעי מניעה ולתכנן פוריות ללא תלות בבן הזוג, הגדילו את יכולת צבירת ההון האנושי הנשי, והגדילו את אפשרויות שוק העבודה וההכנסה שלהן. הגידול הדרמטי בהשכלת נשים, במכללות ובמקצועות ובהשתתפות בשוק העבודה מאז שנות ה -60 יכול להיות מוסבר בחלקו על ידי חידושים למניעת הריון כגון הגלולה (Bailey, 2013).

עם ההתקדמות בעשור שנות השישים של המאה העשרים, תנועת שחרור הנשים תפסה תאוצה לצד זכויות האזרח ותנועות נגד מלחמה. זו הייתה תקופה של שינוי, במיוחד עבור נשים. אף על פי שהתרבות הפופולרית מהללת את התדמית של הבית המאושר, למעשה, מספר עצום של נשים אמריקאיות עבדו מחוץ לבית. שיעור התעסוקה של הנשים צנח לאחר מלחמת העולם השנייה, אך בשנות השישים היו יותר נשים בכוח העבודה מאשר בשיא המלחמה. רוב הנשים עבדו בעבודות נמוכות שכר בתור מורות, אחיות, מלצריות, מזכירות או עובדות מפעל. אף על פי שחוק זכויות האזרח משנת 1964, שאסר על אפליה בעבודה ואפליה חינוכית, סייע לנשים לצאת לתחומים מקצועיים, גם לגלולה היה תפקיד משמעותי. עם כמעט שליטה מלאה על פוריותה של האישה, נשים הצליחו לדחות לידות כדי להמשיך בקריירה או בתואר, משהו שלא היה אפשרי לפני הגלולה (Evans, 2015).

אמצעי מניעה אמין מאפשר לנשים להשקיע בהון האנושי שלהן עם הרבה פחות סיכון וכך להשיג השכלה גבוהה ותארים מקצועיים. על ידי הפרדה בין יחסי מין לילודה ומתן לנשים יותר שליטה על גופן, הם גם ביטלו את "החובה" להתחתן בגיל מוקדם. הזמינות הנרחבת של טכנולוגית הגלולה בעלות נמוכה מאוד, שהיא אמינה מאוד ונוחה לשימוש, שיפרה באופן ישיר את רווחתן של נשים רווקות, אשר הריון לא רצוי עבורן יכול להיות יקר מאוד. יחד עם זאת, שיעור השימוש הגבוה באמצעי מניעה זה ואפשרויות הפריון והקריירה החדשות שנגרמו בעקבות כך, הגבירו את רווחתן של נשים גם בנישואין או במערכות יחסים (Bailey, Hershbein, & Miller, 2012).

טכנולוגיית אמצעי המניעה של הגלולה השפיעה על יכולתם של גברים ונשים כאחד לקבל החלטות לגבי מספר הילדים שיהיו להם ומתי יהיו להם. אך שינוי כזה ביכולת החלטת הפוריות של בני הזוג השפיע על מאזן הכוחות בין גברים ונשים, ועל העצמה נשית באופן כללי יותר. כוח מכריע שמשחק כאן תפקיד הוא האסימטריה הביולוגית שאפיינה גברים ונשים, העלות הגבוה של אי שליטתה של האישה בפוריותה, והיכולת לדחות את הילודה, העניקה לאישה צעד אחד לכיוון שוויוני יותר בינה לבין הגבר (Bailey, 2013).

3.2.מיתוסים על נושא האימהות בהקשר לאפליה המתמשכת כלפי נשים.

יחסי מגדר מכילים מיתוסים ואידיאולוגיות ספציפיות שמטרתם לשמור על המערכת המסורתית של יחסי מגדר. המיתוסים לגבי האימהות מהווים הצדקה לאפליה המגדרית. אמונות המחשיבות נשים עם יכולות ספציפיות לעבודה ביתית והורית מבטיחות שמירה של חלוקת התפקידים המסורתית בין המגדרים (בתוך Verniers & Vala, 2018). מיתוסים של אימהות כוללים את ההנחות שלפיהן, מעצם טבען, הן בעלות יכולות הורות ושאימהות בבית קשורות לילדיהן ומספקות להם סביבת טיפוח שאין דומה לה. לעומת זאת, מיתוסים על אימהות שמבצעות מודלים אחרים של אימהות, מתארים אימהות שעובדות כמזניחות את חובת הטיפול שלהן, מאיימות על מערכות היחסים המשפחתיות ומסכנות קשרים בין אם וילדים (בתוך Verniers & Vala, 2018).

אי-שוויון בין המינים בוטה במיוחד במקום העבודה. למשל, נשים בממוצע נוטות יותר לעבוד במשרה חלקית, להיות מועסקות במשרות בשכר נמוך ולא לנקוט בתפקידי ניהול (אהרון, 2016). ישנן עדויות לכך שאי-שוויון בין המינים במקום העבודה נובע, לפחות בחלקו, מהאפליה המופנית כלפי נשים. ואכן, מספר מחקרים תיעדו אפליה אישית כלפי נשים על ידי מקבלי ההחלטות, חלקן בחנו באופן ספציפי יותר את ההשפעה של עמדות מגדריות ביחס לפרקטיקה מפלה. ככל שמנהלים הם בעלי עמדות סקסיטיות יותר, כך סביר להניח שהם ימליצו על מועמד גבר ולא על אישה לתפקיד ניהולי. למרות ראיות עקביות לכך שסקסיזם גבוה יותר נמצא בהקשר להטיה רבה יותר כלפי נשים עובדות, מעט ידוע לגבי התהליכים הבסיסיים הקושרים בין סקסיזם לאפליה. שאלה זו נותרה שאלה חשובה, במיוחד משום שהתמדה באפליה מגדרית נוגדת את הכללים נגד האפליה המקודמים בחברות מודרניות. נושא השוויון בין המינים בתעסוקה הוליד מדיניות ואמצעים מוסדיים רבים, המכוונים להתמודד עם אפליה מגדרית ביחס לגיוס, קידום והקצאת עבודה (Bailey, Hershbein, & Miller, 2012).

בהשוואה ליחסים בין-קבוצתיים אחרים, יחסים מגדריים מציגים כמה מאפיינים ייחודיים, ובהתאם הם כוללים מיתוסים ואידיאולוגיות ספציפיות שמטרתן לשמור על המערכת המסורתית של יחסי המגדר. למשל, האמונה שנישואין הם מערכת היחסים הבוגרת המשמעותית והמלאה ביותר, נראית כמיתוס מצדיק, שעליו נשענים גברים ונשים כאשר מערערים על המערכת המסורתית של יחסי מגדר, על ידי שוויון מגדרי מוגבר. ישנן אמונות שנועדו להשאיר נשים בעלות יכולות גבוהות, בעבודה ביתית והורית, ומבטיחות את שמירת המסורתיות של תפקידים מגדריים. בפרט, מיתוסים של אימהות משמשים פונקציה מוצדקת בכל הנוגע לאפליה מגדרית כלפי נשים במקום העבודה. ההנחות הן כי נשים, מעצם טבען, ניחנות ביכולות הורות, וכי אמהות ביתיות קשורות יותר לילדיהן ומספקות להן סביבה מטופחת וטובה לגדילה. לעומת זאת, מיתוסים של אימהות מפחיתות מערכן של מודלים חלופיים של אימהות, שמתארות אמהות עובדות כמי שמזניחות את חובת האכפתיות שלהן, מאיימות על מערכות היחסים המשפחתיות ומסכנות את קשרי האם והילדים. למיתוסים של אימהות יש פוטנציאל ליצור חסמים פסיכולוגיים הפוגעים בניסיון של נשים להתקדם לעבר שוויון במקום העבודה ובשאר מסגרות החיים, וברמת המעורבות של גברים בטיפול בילדים (Fernández, 2013).

מעבר להשפעתם המזיקה ברמה האישית של בחירות ההורים, מיתוסים של אימהות עשויים לפעול בצורה רחבה יותר כהצדקה לאפליה מגדרית בנוגע להזדמנות בקריירה ואפליה כללית יותר. לשאלה זו יש רלוונטיות מיוחדת בהתחשב בכך שהתייחסות שווה במקום העבודה נראית חמקמקה עוד יותר עבור נשים עם ילדים. יחד עם זאת, הכרה בהצדקה של מיתוסי אימהות עשויה לסייע בהבנת המחסומים הפסיכו-סוציאליים הניצבים לא רק בפני נשים שהן אמהות, אלא על ידי נשים בכללותן, שכן נשים צפויות להפוך לאמהות במוקדם או במאוחר (Ambrosini, & Stanghellini, 2012).

4.2.נושא השליטה בלידה כאפשרות להתפתחות הנשים בתחום הציבורי. התפתחות הנשים בספרה הציבורית כמותנת בשליטה ברביית הנשים.

התומכים בשוויון נשים קיבלו את התפיסה הליברליסטית, כי בריחת הנשים מכבלי הלידה וגידול הילדים תוביל למעמדן של נשים כיחידות אוטונומיות ורציונאליות (Firestone, 2003; Ruhl, 2002). מכיוון שהרבייה זוהתה כמי שמרחיקה נשים מהתחום הרציונאלי והציבורי, היה צורך לשלוט ברבייה כדי לאפשר גישה של נשים לתחום זה. הגלולה האוראלית למניעת הריון הציעה את ההגשמה של השאיפות הליברליות והפמיניסטיות האלה (Ruhl, 2002).

במהלך העשורים האחרונים, העצמת נשים בספרה הציבורית הפכה למוקד מאמצי הפיתוח במדינות רבות בעולם. בשנת 2000 חתמו 189 מדינות על שמונה מטרות הפיתוח של המילניום, שכללו התחייבות לקידום שוויון מגדרי והעצמת נשים. מאז, כמה חוקרים ניסו לסנתז ידע קיים בנושא העצמת נשים והתפתחות בינלאומית. ישנם כמה שיטות למדידה וניתוח העצמת נשים בתחומי כלכלה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וחברה. על כל התחומים האלה משפיעה יכולתה של האישה להחליט ולשלוט בהריון. בספרות המחקרית שבדקה את השפעת השליטה בילודה על התפתחות נשים בספרה הציבורית, ניתן לומר שההעצמה הייתה קשורה באופן ישיר למספר הילדים ברוב המחקרים, אם כי מחקרים רבים גם לא מצאו קשר בין מדדים מסוימים להעצמת נשים לבין מספר הילדים. מחקרים שהשתמשו במדדי העצמה מרובים ורב-ממדיים היו בסיכון גבוה יותר למצוא קשרים עקביים, והדגישו את החשיבות בבחירת אמצעים מתאימים המשווים טוב יותר את העצמת נשים (Upadhyay, et al. 2014).

הוכח כי העצמת נשים קשורה באופן חיובי להעדפות פוריות, כגון המספר האידיאלי של ילדים ורצון לא להוליד יותר ילדים. כאשר ההעצמה נמדדה כתקשורת טובה יותר של בני הזוג בנושא של פוריות ויכולות קבלת החלטות פוריות שדווחו על ידי נשים, היה סיכוי גבוה יותר שהן קשורות לרצון של נשים לפחות ילדים. בעוד שכל המחקרים הללו מצאו שלפחות כמה משתני העצמה של נשים נקשרו באופן חיובי להעדפות פוריות, האסוציאציות היו פחות עקביות מאשר מספר הילדים. מחקרים רבים מצאו קשרים חיוביים ושליליים משמעותיים, תלוי במדד שנעשה בו שימוש וברמת המדד (Upadhyay, et al. 2014).

הורות מוקדמת היא אירוע שעלול לשבש את ההישגים הלימודיים ואת ההצלחה התעסוקתית, ושיטות מסוימות למניעת הריון, כמו גלולות למניעת הריון יכולות לעזור להפחית סיכונים מסוג זה. השימוש בגלולה הפך להיות יעיל, דרך בטוחה וזולה למנוע הריונות לא רצויים מאז 1950 והפכה לזמינה לציבור באמצע שנות השישים. היעילות של הגלולה גבוהה יותר בהשוואה לאמצעים אחרים, כאשר נעשה שימוש נכון. גישה לגלולה מתקבלת על ידי מרשם מרופאה מקומי או אשת אמצע במרפאת הנוער. למרות שמחקרים מצביעים על כך שנשים צעירות מודאגות יותר מתופעות לוואי כאשר שוקלים להשתמש בגלולה, עדיין מספר רב של נשים מתחילות להשתמש בה במהלך גיל ההתבגרות. המחקרים מזהים גם כי נשים בעלות השכלה גבוהה והכנסה גבוהה יותר נוטות יותר להשתמש בגלולה מאשר לנשים אחרות, ודבר זה מעיד על כך ששימוש בגלולה יכול להוביל נשים להצליח יותר בספרה הציבורית, ולא להשתייך למעמד אקונומי חברתי נמוך יותר בגלל הריון ויילודה מוקדמים (Chadwick, Burkman, Tornesi, & Mahadevan, 2012).

נשים צעירות הופכות בהדרגה עצמאיות יותר ממשפחות המוצא עם התבגרותן, אך למעורבותם הקודמת והנוכחת של ההורים עדיין יכולה להיות השפעה משפיעה על קבלת ההחלטות של בנותיהן. מחקרים מוקדמים רבים מצביעים על כך שקשר ההורים והילדים וסגנון ההורות קשורים להתנהגותם המינית של המתבגרים או למבוגרים צעירים ולשימוש באמצעי מניעה. סגנון ההורות בגיל הרך קשור להתנהגות הבריאות המינית של צעירים, למשל, הורות רשלנית עלולה להשפיע על התנהגות הסיכון המינית של נשים צעירות בבגרות הצעירה.  הממצאים מצביעים על כך שהורים ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר נוטים להיות יותר בעד שימוש בגלולה, מה שעוזר לנשים במשפחה זו להצליח יותר בספרה הציבורית, ולהימנע מהריון מוקדם שעלול להוביל אותם למעמד סוציואקונומי נמוך (Rashid, & Kader, 2014).

5.2.שימור ההבדלים המגדריים בין גברים לנשים.

לפי וורניירס וולא (Verniers, & Vala, 2018), אי השוויון בין המינים בוטה במיוחד במקום העבודה. לדוגמה, בממוצע יש סיכוי גבוה יותר שנשים יעבדו במשרה חלקית, יועסקו בעבודות בשכר נמוך ושהן אינן נכנסות לתפקידי ניהול. ביחס למהפכת הגלולה, אמנם נראה כי היא הובילה לעצמאות ולחופש הבחירה בקרב נשים, אך עדיין נשמרים ההבדלים בין המגדרים. על פניו נראה כי אכן המעמד המגדרי של הנשים השתפר מפני שבעקבות מהפכת הגלולה הנשים קיבלו את הזכות לשלוט על הזמן בו יביאו ילדים ובכך הן יכלו להתקדם בתחומים שונים בחייהן מבלי שחיי המשפחה יגבילו אותן.

עם זאת, לפי גרנזאו (Granzow, 2007), הצורך לשלוט בגוף, ובאופן ספציפי לשלוט בתהליכי הרבייה של נשים, הוא ככל הנראה לא רק עניין של בחירה, אלא גם של אילוץ. זה לא מספיק להבין את השימוש הפופולרי בגלולה כעניין של בחירה של הנשים. הדיונים על שליטה ברבייה לא מדגישים את הרצון לתכנן את הלידה, אלא את החובה לעשות זאת (Ruhl, 2002). אם יש מעבר מרצון לתכנן לחובה לתכנן, יש ירידה בבחירה (Granzow, 2007). במובן זה, הנשים נאלצות לתכנן את הלידות שלהן, כדי להצליח להשתלב בצורה ראויה בספרה הציבורית. מהפכת הגלולה מייצגת חופש בחירה בקרב נשים, אך חופש הבחירה הזה נובע מתוך אילוץ המייצג את חוסר השוויון. הנשים נאלצות לשלוט על הרבייה שלהן כדי לקדם את עצמן בתחומים החברתיים השונים. אני משערת כי מהפכת הגלולה מטשטשת את אי השוויון המגדרי ובכך משמרת אותו.

לפי חוקרים בתחום, אין להשתמש במונח בחירה כשמתארים את השפעותיה של הגלולה למניעת הריון. הטענה היא שהגלולה מעולם לא נועדה להבטיח לנשים את מה שהן צריכות, הזכות להתרבות או לא, ולהיות אמהות בכבוד ובבטיחות. עם המצאתה של הגלולה, רבים לא פקפקו בכך שרו שהיא תקים סדר חדש שישנה את חיי הנשים לנצח. התגובה הנגדית נגד תנועת זכויות האזרח עלתה אז, למשל, במאבק נגד העדפה מתקנת, סגירת תוכניות החברה הגדולה וההתקפות פוליטיות גוברות על אמהות עניות שקיבלו תגמולי רווחה בארה"ב. עם זאת, פעילי זכויות נשים רבים ואחרים לא חזו את העשורים הארוכים של תגובת הנגד, נגד חירויות המין וההתרבות החדשות של הנשים. מעטים הבינו באותה תקופה מה יהיה כרוך בהשגת חופש רבייה לנשים, והשפעתם על גזע ומעמד (Abrams, 2014).

בשנות השבעים, נראה כי הלגליזציה למניעת הריון לאנשים לא נשואים, יחד עם לגליזציה של הפלות, נראתה כתחום פוליטי ציבורי, בספרה הציבורית, ולא כעניין של בחירות אישיות לגבי הריון. לא עבר זמן רב, אולם נראה שהבחירה האישית של נשים לגבי הריון ולידה לא הפכה לרווחת וזה עדיין נראה כנושא של ספרה ציבורית. לדוגמא, התפרסמו דיווחים על האופן שבו חלק מהרופאים עיקרו באופן שיטתי נשים עניות, הופעלו לחצים על יצרני גלולות למניעת הריון והתקני רחם על מנת לספק מידע מלא אודות מגוון תופעות לוואי קשות. חוקי הרווחה הוציאו באופן שרירותי נשים עניות שהואשמו בילודה רבה מדי. ויכוחים על מימון ציבורי של שירותי בריאות הרבייה, שהתחילו כמעט מיד אחרי המצאת הגלולה, גילו גם הם את חוסר יכולת הבחירה האמיתי שיש לנשים, כמו גם מחלוקות לגבי תפקידה של הדת בחיים האזרחיים, לגבי מהי המשפחה וערכיה, על הסביבה, הרעילות וצמיחת האוכלוסייה, ועל הפוטנציאל והסכנה שבמדע וטכנולוגיה. כל הדברים האלה מעידים על כך שהגלולה למניעת הריון לא באמת נתנה חופש בחירה לנשים לגבי הנושא של התרבות וילודה, והיא שימרה את ההבדלים המגדריים בין נשים לגברים (Alvaré, 2013).

3.מתודולוגיה

נושא העבודה:

 הקשר בין מהפכת הגלולה לבין שימור ההבדלים המגדריים בין גברים לנשים.

שאלות המחקר:

כיצד מהפכת הגלולה השפיעה על הבדלים מגדריים בין המינים ?

האם מהפכת הגלולה, כמייצגת את חלק מהשינויים המשמעותיים שתרמו לעצמאותן של הנשים, בעצם משמרת את ההבדלים המגדריים בין המינים?

השערת המחקר:

השערת המחקר היא כי כלפי חוץ מהפכת הגלולה היוותה את חופש הבחירה והעצמאות של הנשים, אך הסדר החברתי הפטריארכלי עדיין קיים ומהפכת הגלולה תורמת לשימור שלו באמצעות טשטוש של אי השוויון.

אוכלוסיית המחקר

אוכלוסיית המחקר מורכבת ממדגם אקראי של 10 נשים אשר משתמשות או לא משתמשות בגלולות למניעת הריון. הנשים נבחרו בצורה אקראית, דרך מכרים, וגם דרך פרסום בקבוצות שונות ברשתות החברתיות.

שיטת המחקר

המחקר הנוכחי עורך שימוש במתודה מחקרית איכותנית, כאשר לצורך איסוף הנתונים במחקר בוצעו ראיונות חצי מובנים עם הנשים שהשתתפו במחקר. במחקר איכותני ניתוח הנתונים הנבדקים הינו תהליך אנליטי עם מאפיינים אינטואיטיביים, כאשר מטרתו מתן משמעות ופרשנות לתופעה מסוימת אשר נחקרת. המחקר הוא עצמי אשר בו החוקר שותף לתהליך החקר. ניתוח הנתונים הוא לב המחקר האיכותני.

כלי המחקר

כלי המחקר האיכותני שיערך בו שימוש במחקר הנוכחי הינו ראיון עומק מובנה למחצה. ראיון חצי מובנה מאופיין במבנה גמיש ודינמי. יתרונו שהוא מכסה תחומי עניין ותוכן שנראים חשובים לחוקר ומאפשר בתוך תחומים אלה חופש עבור המרואיין להתמקד בתכנים לבחירתו (שקדי,2003). הריאיון המובנה למחצה מאפשר גישה למחשבותיהם של המרואיינים בשפתם. השימוש בכלי מחקר זה מאפשר מפגש ישיר ובלתי אמצעי עם נחקרים. הראיון הוא מקור מידע ראשוני, והוא מהווה את הכלי המרכזי להשגת מידע במחקר האיכותני. השימוש בראיון עוזר להבין את החוויה של האחרים ואת המשמעות שהם מייחסים לחוויה זו (שקדי, 2003).

4.ממצאים

בעקבות ניתוח הראיונות עם הנשים שהשתתפו במחקר נמצאו כמה תמות מחקריות, המעידות על דפוסי מחשבה והתנהגות דומים אצל נשים אלה:

1. ילדים ומשפחה כמטרה חשובה בחיים

מהראיונות שבוצעו עם הנשים שהשתתפו במחקר עולה שלרבות מהן הנושא של הולדת ילדים וגידול משפחה הוא נושא חשוב ובעל סדר עדיפות גבוה. הנשים מרגישות שלמרות שיש להן מטרות חשובות אחרות בחיים, כמו למשל לקדם את הקריירה שלהן ולקדם את ההשכלה שלהן, הולדת ילדים וגידול משפחה היא עדיין בראש סדר העדיפויות אצלן, הן בגלל שהן מרגישות שהדבר הזה הוא טבעי והרצון לכך הוא מושרש אצלהן, והן בגלל שהן במודע בוחרות את המטרה הזו והיא חשובה להן, למרות שהיא יכולה להפריע למטרות אחרות, כמו למשל המטרה הכלכלית.

כך אומרת ב':

" תמיד רציתי להקים משפחה בגיל צעיר ואפילו רציתי להתחתן מוקדם יותר. החלום שלי היה להביא ילדים בגיל צעיר אבל עדיין אין לי ילדים. להקים משפחה זה משהו טבעי בשבילי, אין אפשרות אחרת. אני רוצה להיות אמא, שיהיו לי ילדים לדאוג להם, שלהורים שלי יהיו נכדים ממני. הציפיות שיש ממך גם מוסיפות לעניין אבל בלי קשר לזה תמיד רציתי להקים משפחה ולהביא ילדים."

כך מספרת ה':

" להקים משפחה זו מטרה בשבילי. אני נשואה כמעט שנתיים ומאד היה חשוב לי להקים בית ולהביא ילדים. התחתנתי בגיל 23 ולדעתי זה היה מוקדם יחסית. מבחינתי אני רציתי להתחתן יותר מאוחר, אחרי שאני מסיימת את הלימודים ואחרי שאני מתבססת במקום העבודה. אני ובעלי היינו בזוגיות במשך מספר שנים והיה לו חשוב יותר להתקדם בקשר ולהתמסד. שנינו בהסכמה כרגע שנביא ילדים אבל בשלב יותר מאוחר. אולי עוד שנה."

כך אומרת ח':

"אני כן ארצה בהמשך למצוא זוגיות ולהקים משפחה. חשוב לי שבן זוגי לעתיד ייקח חלק במטלות של הבית כמו גם חשוב לי שהתפקידים בנינו יתחלקו באופן שוויני. אני ארצה יותר מילד אחד בעתיד. ולכן חשוב לי גם למצוא בן זוג שיהיה לצידי ויעזור בגידול של הילדים."

כך אומרת ד':

" תהליך הקמת המשפחה הוא להתחיל מלבסס אותנו כבני זוג אשר חיים ביחד, על מנת שלילדים יהיה עתיד טוב יותר ונוח יותר"

כך אומרת נ':

" מאמינה שאביא ילדים בטווח של שלוש השנים הקרובות. זוהי אחראיות גדולה וצריך להיות מוכנים לזה גם כלכלית וגם נפשית."

כך אומרת ס':

" אני ובן זוגי יצאנו במשך 5 שנים עד שהוא הציע לי נישואים. אחרי 5 שנים החלטנו שאנחנו רוצים להקים משפחה והתחתנו בשנה האחרונה. השיקול הוא הקמת משפחה. זאת המשמעות של נישואים בעיניי וזה מאד חשוב לי."

מהדברים של הנשים אנו רואים שהמטרה של הולדת ילדים וביסוס משפחה היא מטרה חשובה בחיים שלהן. עושה רושם שנשים אלה הן נשים משכילות, שמעוניינות גם לקדם את עצמם ומעמדם בחברה, אולם עדיין המטרה של ביסוס משפחה היא אחת המטרות החשובות שלהן בחיים, ונראה שמטרה זו היא מולדת ובעלת שורשים עמוקים, ולא משהו שהחליטו עליו ברגע אחד. בהרבה פעמים ההתמקדות בפן המשפחתי והולדת הילדים יכולה לעכב את התקדמותה של האישה בתחומים אחרים, כמו למשל תחום הקריירה, ולכן העובדה שנשים אלה שמות דגש על הולדה וגידול ילדים יכולה לתרום לעובדה שהנשים עדיין לא שוות לגברים בחברה מבחינת מעמד, הנשים מודעות לכך שהן צריכות לפתח את עצמן, והן עדיין בוחרות במטרה של המשפחה כאחת המטרות החשובות שלהן. פירוש אפשרי לכך הוא שעריכם אלה אצל הנשים מבוססים על הבנייה חברתית שמתרחשת עוד מהילדות, והיא משרישה אצלהן את הערכים של גידול ילדים ומשפחה, ולכן אפילו אם יהיה שינוי שטחי כלשהו ביחסים בין כברים לנשים, כמו למשל אמצעים למניעת היריון, ההבנייה הבסיסית בחברה עדיין משמרת את הפערים בין גברים לנשים.

2. ישנה חשיבות לפיתוח קריירה

מהראיונות בוצעו עם הנשים שהשתתפו במחקר עולה שלרבות מהן ישנה מטרה חשובה של לפתח את הקריירה שלהן, הנשים מאמינות שהדרך לקדם את מעמדן היא דרך פיתוח הקריירה והכוח הכלכלי של האישה, שיכול לתת לה יותר עצמאות ושליטה על חייה ולשפר את מעמדה. נראה שהאמונה של הנשים שהן צריכות לפתח את הקריירה שלהן, לא מגיעה רק מניסיונן האישי והתועלת שהן רואות בפיתוח קריירה עצמאית וטובה, אלא שבעיניהן זוהי מעין מוסכמה חברתית שנשים רבות מסכימות עליה, והחברה בכלל, נראה שהאמונה הזאת מושרשת והיא השפיעה עליהן כבר מגיל מוקדם יחסית, כי הנשים מעידות שהן היו מודעות לכך גם בגיל צעיר, והן השקיעו גם בלימודיהן למען מטרה זו.

כך אומרת ב':

" הקריירה העסקית שלי מאד חשובה לי מבחינה כלכלית. אני צריכה לעבוד כדי להמשיך לחיות בכבוד ולעמוד בהוצאות. גם אי אפשר לשבת בבית בלי לעשות כלום, אני חייבת את העשייה. בן אדם יכול להשתגע בלי לעבוד ובלי לעשות."

כך אומרת ה':

" מאד חשוב לי להתפתח ולפתח את הקריירה שלי. אני עובדת היום במקום עבודה מכובד וחשוב לי לקדם את עצמי בו. זה חלק מהמדד שלי להצלחה בחיים. אני לא רואה את עצמי עובדת במשרה בסיסית שאין לאן להתקדם בה ואני רוצה להיות חלק ממשהו שיש לו חשיבות. העבודה היא כמעט במקום הראשון בשבילי ועשיתי ויתורים על דברים כדי להתמיד בה ולענות על הציפיות שהיו ממני במקום העבודה."

כך אומרת ח':

" אין לי ממש עדיין קריירה עסקית. כן יש לי כיוון לקריירה שארצה בעתיד. אני אהיה מעוניינת להיות פסיכולוגית ולפתוח קליניקה ולטפל בילדים ובהורים. היום אני עובדת בתור מדריכה שיקומית בהוסטל לאנשים על הספקטרום. אני כן חושבת שזה חשוב לפתח קריירה, על מנת להרגיש ביטחון בעולם, מה גם תחושת משמעות וסיפוק."

כך אומרת ד':

" לאחר לימודים של הנדסאית רפואה התחלתי לעבוד לפני כשלוש שנים במעבדת שינה בתפקידים שונים ביניהם מאבחנת שינה. חשוב לי לעסוק בתחום מתפתח ולהצליח."

כך אומרת ת':

" חשוב לי לפתח קריירה עסקית ולהצליח."

כך אומרת ל':

" אני בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ואני מעוניינת להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית על מנת לפתח קריירה כפסיכולוגית קלינית עבור מבוגרים. מאד חשוב לי לפתח קריירה ולהצליח בה."

כך אומרת כ':

" הייתי רוצה להתפתח ולפתח קריירה משלי. להרגיש עצמאות ולעשות משהו שיספק אותי ושאני ארגיש שאני תורמת לסביבה דרכו."

כך אומרת ס':

" חשוב לי להצליח להשתלב בתחום ולבסס קריירה בתחום שאני אוהבת ומעניין אותי. היום אני עובדת בעבודה שלא קשורה לתחום. זו עבודה טובה אבל אני לא רואה את עצמי ממשיכה בה."

מהדברים של הנשים אנו רואים שפיתוח הקריירה נמצא גבוה בסדר העדיפויות שלהן. הסיבה לכך היא שהנשים מאמינות שהקריירה היא הדרך שלהן לזכות למעמד גבוה יותר בחברה ולשוויון, הן מאמינות שהקריירה היא המפתח לקידום המעמד, משום שקריירה טובה ועצמאית יכולה לתת לאישה יכולות כלכליות גבוהות, ולתרום לעצמאותה באופן כללי. בנוסף לפן הכלכלי, נראה שנשים אלה קושרות את הקריירה למעמד, והיא בעצם מהווה מדד להצלחה בחייהם של נשים אלה, אישה שמפתחת קריירה עצמאית ומעניינת, ושהיא מעניינת אותה, היא אישה שהצליחה בחייה. ניתן להסביר את העניין של הקריירה כבעלת ערך גבוה בעיניהם של הנשים, בכך שזוהי הבנייה חברתית שמתרחשת באופן נרחב בחברה המודרנית, וזוהי בעצם חלק מהמהפכה הנשית שקורית בעשורים האחרונים, שלפיה האישה משתתפת יותר ויותר בכוח העבודה, מפתחת קריירה, ושואפת לשוויון במעמדה בחברה.

3. חשיבות להשכלה

מסקנה נוספת היא שרבות מהנשים מאמינות שההשכלה היא עניין חשוב מאוד בחייהן. הנשים מאמינות שההשכלה היא לא רק דרך לקדם את מעמדה של האישה, אלא שהיא תורמת להתפתחותה הקוגניטיבית של האישה, והיא עוזרת להפוך את האדם לאדם יותר טוב. החשיבות הגבוה שהנשים מייחסות להשכלה משתלבת עם העובדה שהן מייחסות חשיבות גבוה לקריירה מקצועית שהן רוצות לפתח, שכן פיתוח קריירה תלוי במידה רבה גם בהשכלה גבוה.

כך מספרת ה':

" השכלה זה חלק בלתי נפרד מהחיים. אי אפשר להתקדם בלי זה. אני גם חושבת שאנחנו תמיד צריכים ללמוד עוד. אין לזה סוף. עשיתי תואר ראשון ואני כן רוצה ללמוד עוד בהמשך ולעשות תואר נוסף."

כך אומרת ח':

" אני כן רואה השכלה כמשהו חשוב. כי זה המפתח כיום להרבה משרות. זה נכון שאפשר להתקדם ולבנות קריירה גם מבלי להיות בעלת תואר אבל זאת תהיה דרך ארוכה יותר. והשכלה ללא ספק נותנת נקודת פתיחה משמעותית כשרוצים להתקבל לעבודה נוחה ומאפשרת."

כך אומרת ד':

" מה שחשוב לי בהשכלה זה רמת העניין שלי בחומר הנלמד על מנת שבאמת אוכל ליהנות מהליך העבודה בהמשך כשאסיים את לימודיי. אני חושבת שמאד חשוב לפתח השכלה."

כך אומרת ת':

" אני חושבת שכרגע כסטודנטית שנה א' יש חשיבות לידע שאני רוכשת ושאחרי התואר אצא עם הרבה כלים שימושיים לעולם שאני רוצה להתעסק בו."

כך אומרת ל':

" לי באופן אישי היה חשוב מאוד להצליח במהלך התואר הראשון. שאפתי תמיד לשמור על ממוצע של מעל 90 ולקבל ציון מתאם מעל 100. מאוד חשוב לי להתקבל לתואר שני ולהצליח בו."

כך אומרת נ':

" ללא התואר לא הייתי מגיעה לעבודה שלי לכן יש חשיבות רבה להשכלה שלי. אני חושבת שההשכלה עוזרת להתקדם ולהגיע רחוק."

כך אומרת כ':

" אני עושה לימודי תעודה של ספרות ואני חושבת שזה נחוץ וחשוב כדי לקבל ידע ומקצועיות בתחום שלי וכך אוכל להיות עצמאית בהמשך."

מהדברים של הנשים אנו רואים שהן מייחסות חשיבות גבוה להשכלה, הן מרגישות שההשכלה משפיעה באופן ישיר על ההערכה העצמית שלהן כנשים, אישה משכילה היא אישה בעלת מעמד יותר גבוה בחברה ואישה נאורה יותר, וזו אחת הסיבות שההשכלה חשובה לנשים אלה. בנוסף לכך, הנשים מציינות שלהשכלה ישנה חשיבות רבה בגלל שהיא תורמת לפיתוחה של קריירה טובה, שבה הן המעוניינות. ההסבר האפשרי למסקנה זו היא שהנשים רואות בהשכלה כדרך היעילה ביותר לנוע במדרג החברתי בחברה, אדם שהוא משכיל יותר, יהיה לו קל יותר לפתח קריירה טובה ולהיות בעל מעמד גבוה יותר.

4. דאגות וחרדות כלכליות

מסקנה נוספת היא שלנשים אלה ישנם בדרך כלל דאגות וחרדות כלכליות שונות, וזאת מכל מיני סיבות. הנשים מספרות שדאגות כלכליות אלה היו לאורך חייהן, ובדרך כלל היו להן דאגות מסוימות בכל שלב בחיים, וחלק מספרות שהדאגות התגברו לאחר הנישואין והקמת המשפחה, בשל הצורך לכלכל את המשפחה.

כך אומרת ב':

" עד שהתחתנתי זה לא הטריד אותי. מאז שהתחתנתי אני מאד מודאגת מהמצב הכלכלי שלי. אני מרגישה במרוץ אחרי ההכנסה. גם המשפחה מסביב מתערבת ודואגת במיוחד בתקופה הנוכחית. לפעמים יש לי חרדות והרבה מחשבות בעקבות זאת."

כל אומרת ה':

" מאד חשוב. התחלתי לעבוד מגיל 15 ותמיד היה חשוב לי שיהיה לי חופש כלכלי ולממן את עצמי. עבדתי גם בתקופת הצבא וגם בתקופת הלימודים. לא הייתה חסרה לי עזרה מההורים שלי אבל זאת העצמאות שלי. אני לא אוהבת להרגיש תלויה באדם אחר. אני רוצה לדעת שאם יש משהו שאני צריכה או רוצה אני יכולה לעשות אותו. כמובן שזה לא תמיד אפשרי מבחינה כלכלית אבל אני יודעת שאני עושה את המקסימום כדי להגשים את זה."

כך אומרת ח':

" אין בי ספק שיש חשיבות למצב כלכלי. אין ספק שלהיות במצב כלכלי לא טוב הוא משהו שמשפיע על כל תחומי החיים. ברגע שהמצב הכלכלי לא טוב יותר קשה להתרכז בדברים ותמיד יש דאגה מתמדת סביב התשלומים. בתור סטודנטית לי מאוד הפריע המצב הכלכלי שלי, ואף הקשה עליי ללמוד ולהשקיע בלימודים."

כך אומרת ד':

" חשיבות מצב כלכלי חשובה לחיי על מנת לפרנס את עצמי ואת משפחתי"

כך אומרת ת':

" המצב הכלכלי חשוב בכללי"

כך אומרת ל':

" מאוד חשוב לי שמצבי הכלכלי יהיה בטוח ויציב. כלומר, לשמור על כך שההכנסות החודשיות שלי עולות על ההוצאות החודשיות שלי. לאורך חיי חוויתי יציבות כלכלית רבה. אף פעם לא חשתי חוסר ושאין לי ולמשפחתי מספיק כסף וחשוב לי לשמור על זה."

מהדברים של נשים אלה עולה שהפן הכלכלי הוא פן חשוב מאוד בחייהן, וזאת בעיקר בשל העובדה שהיו להן דאגות כלכליות ברמות שונות במהלך חייהן. לפי דבריהן, נראה שהדאגות הכלכליות קשורות לתחומים אחרים בחייהן, כמו למשל הרצון שלהן לפתח קריירה טובה, ולהשיג השכלה גבוה שתעזור להן לפתח את הקריירה, נראה שהמניע הכלכלי הוא מניע שדוחף אותן לרצות קריירה טובה והשכלה טובה. בנוסף לכך, הן מקשרות גם בין הדאגות הכלכליות לרצון שלהן להקים מספחה, והן מודעות למציאות שבה תכנון המשפחה מצריך גם תכנון כלכלי, על מנת שהחיים המשפחתיים יהיו טובים ולא יחסר להם דבר. הסבר אפשרי למסקנה זו הוא שהדאגה הכלכלית של נשים אלה, היא לא רק עניין נקודתי, אלא שזהו סימפטום אצל כל הנשים לתופעה רחבה יותר בחברה, שבה נשים נמצאות במעמד נמוך יותר מבחינה כלכלית, וזה גורם להן לדאגות כלכליות.

5. הגלולה נותנת שליטה מסוימת, אבל מוגבלת

מסקנה נוספת שהתקבלה מהראיונות שנערכו עם הנשים היא שהגלולה למניעת הריון עוזרת להן במידה מסוימת לשלוט על ההיריון ועל ההחלטה שלהן להביא ילדים לעולם, אבל לרוב שליטה זו מוגבלת וההשפעות שלה הן לא כל כך מהותיות, שכן יש שיקולים יותר חשובים בנוגע להולדת ילדים וביסוס משפחה, כמו למשל המצב הכלכלי, ומעמדן של הנשים בחברה, שמשפיע גם על הרצון של הנשים לקריירה ולהשכלה גבוה.

כך אומרת ב':

" אני גם לא רוצה להימנע מהבאת ילדים אז אני לא צריכה לקחת את זה. גם אם לא הייתי רוצה להביא ילדים הייתי נשמרת בדרכים אחרות. אני יודעת מנשים אחרות שהגלולות לא עושות טוב. נשים לוקחות אותן מחוסר ברירה."

כך אומרת ה':

"השתמשתי בעבר. הפסקתי כי הן לא עשו לי טוב. הרגשתי שהשמנתי איתן. הן היו עושות לי גם בחילות וכאבי ראש לפעמים ובלעדיהן התחושה הכללית שלי הייתה יותר טובה. היו תקופות שהספקתי וחזרתי כי פחדתי להיכנס להריון ומצד שני לא הייתי מסוגלת להתמיד. זה היה נטל בשבילי כל יום לקחת את הגלולה. העיסוק בזה הטריד אותי. שאני צריכה כל יום לקחת כדור והוא גם לא עושה לי טוב. יש עוד דרכים להישמר. היום אני עדיין מפחדת להיכנס להריון ואנחנו נשמרים בדרכים אחרות ולמרות שיש סיכון אני שלמה עם זה שאני לא לוקחת גלולות"

כך אומרת ח':

" אני כרגע לא לוקחת גלולות לקחתי לפני כמה שנים כשהייתי בצבא. לקחתי אז גלולות כי הייתי בזוגיות והיינו צעירים ולא רציתי שיקרה מצב שאני אכנס להריון. לקחתי לחצי שנה ואז הבנתי שזה לא משפיע עליי בצורה טובה גם מבחינת מצבי הרוח שהיו לי, הרגשתי שאני לא ממש מאוזנת. וגם בגלל שזה גרם אצלי להשמנה. היום אני לא לוקחת גלולות וגם לא חושבת לקחת, אולי בהמשך אני אשקול את זה."

כך אומרת ד':

" משתמשת בגלולות למניעת הריון בשל כאבים בעת מחזור והגלולות מסייעות בהקלה על כך. השיקולים היו האם כדאי מבחינת הורמונים או לא כי הדבר אינו הדבר הכי בריא לגוף האישה."

כך אומרת ת':

" השתמשתי פעם, כדי לא להיכנס להריון ושיחסי המין יהיו נוחים יותר. לא אשתמש בהן לעולם יותר בגלל החסרונות ההורמונליים."

מדברים אלה של הנשים אנו למדים שהגלולה למניעת הריון לא מבטלת את הפערים המגדריים שישנם בין גברים לנשים, וזאת מכמה סיבות. ראשית ההשפעה של הגלולה היא שטחית בלבד, היא עוזרת לשלוט בהיריון, אבל ישנם עוד דרכים למנוע הריון לא רצוי, וחלק מהנשים מעידות שהשיטה של הגלולה היא לא נוחה להן בגלל שהיא גורמת להשפעות הורמונליות שונות. שנית, ישנם עוד שיקולים שמשפיעים על מעמדה של האישה בחברה, כמו למשל המצב הכלכלי ומעמדן של נשים, או השכלתן של נשים, הגלולה אמנם יכולה למנוע היריון לא רצוי ולאפשר לנשים לפתח קריירה, אבל עדיין בשלב כלשהו הן יצטרכו להביא ילדים לעולם ולהזניח במידה מסוימת את הקריירה שלהן, זאת בניגוד לגבר שיכול להמשיך בקריירה שלו ללא הפרעה. בנוסף לכך, נשים רבות מספרות שלמרות שיש להן את האופציה של הגלולה, הן עדיין רוצות ילדים והקמת משפחה, אפילו בגיל מוקדם, ושזוהי מטרה חשובה בעיניהן, יותר מדברים אחרים כמו קריירה והשכלה. עוד נקודה היא שנשים רבות מעידות שהגלולות למניעת היריון נועדו בעיקר לשימוש מטעמי נוחות מבחינתן, ולא למטרות כמו דחיית ילודה ותכנון משפחה.

5.סיכום ודיון

מטרתה של עבודת מחקר זו הייתה לבדוק את השפעתה של הגלולה למניעת היריון על ההבדלים המגדריים בין גברים לנשים, והאם הגלולה עזרה לקדם את מעמדם ומצבן של נשים, או שמא היא הנציחה את הפערים המגדריים. השערת המחקר הייתה כי כלפי חוץ מהפכת הגלולה היוותה את חופש הבחירה והעצמאות של הנשים, אך הסדר החברתי הפטריארכלי עדיין קיים ומהפכת הגלולה תורמת לשימור שלו באמצעות טשטוש של אי השוויון. הרציונל מאחורי השערת מחקר זו הוא שאמנם הגלולה למניעת היריון יכולה לעזור לנשים לתכנן את המשפחה שלהן בצורה יותר טובה ולדחות את ההיריון והולדת הילדים, וזאת על מנת לפתח את הקריירה שלהן ולקבל השכלה גבוה, אבל הגלולה היא פתרון שטחי בלבד והיא לא באמת מבטלת את ההבדלים המגדריים בין גברים לנשים בחברה, ויתרה מכך, שגלולה זו עוזרת להנציח את הפערים המגדריים בגלל האשליה שהיא יוצרת כביכול לקידום מעמד הנשים. לאחר הראיונות שבוצעו עם הנשים במחקר, התקבלו כמה תמות מחקריות העוזרות לענות על שאלת המחקר.

התמה המחקרית הראשונה שהתקבלה היא שלנשים אלה ישנה חשיבות גבוה להולדת ילדים וגידולם, וביסוס משפחה טובה. הנשים מעידות על כך שזוהי אחת המטרות החשובות בחייהן, ושהן התכוננו לה וחשבו עליה עוד מגיל צעיר. לנשים אלה ישנן עוד מטרות בחיים כמו למשל לפתח את הקריירה ואת ההשכלה שלהן, אולם הן מרגישות שילדים ומשפחה היא אחת המטרות החשובות, למרות שהיא יכולה להפריע לתחומי חיים אחרים, כמו למשל הקריירה. ההסבר האפשרי לתמה מחקרית זו היא שהאמונה שילדים ומשפחה הוא ערך חשוב ועליון נובעת מהבנייה חברתית רחבה, שלפיה אחד מהתפקידים החשובים של האישה הוא להוליד ילדים ולגדל אותם, מה גם שהנשים עצמן מעידות שזוהי מטרה חשובה שלהן עוד מגיל צעיר, ונראה שזהו ערך כמעט אוטומטי אצלן, מושרש ומובנה בצורה עמוקה. אם נשווה את הממצא הזה לסקירת הספרות אנו נראה שישנה התאמה, בספרות המחקר ראינו שבחברה האנושית ישנם מיתוסים לגבי אימהות, ושמיתוסים אלה עוזרים לבסס את האמונה שתפקידן המרכזי של הנשים בחברה האנושית הוא להוליד ילדים ולגדל אותם בצורה טובה ( Verniers & Vala, 2018).

התמה המחקרית השנייה שהתקבלה במחקר היא שהנשים מייחסות חשיבות רבה לפיתוח הקריירה שלהן. הנשים מעידות על כך שהקריירה האישית שלהן היא אחד המדדים חשובים שלפיהם הן מודדות את ההצלחה שלהן בחיים. הן רואות בקריירה לא רק כדרך חשובה שנועדה לעזור להן לשפר את מצבן הכלכלי ולאפשר להן ולמשפחתם חיים יותר נוחים, אלא שהקריירה נועדה גם לקדם את מעמדם של הנשים בחברה, הראייה היא שהקריירה היא נקודת מפתח לשיפור מעמדה של האישה, משום שהיא מאפשרת לה כוח כלכלי והזדמנויות יותר שוות בחברה. הסבר אפשרי לממצא זה הוא שנשים אלה עברו הבנייה חברתית שלפיה כניסתה של האישה לתחום המקצועי ובניית קריירה חשובה היא אבן דרך משמעותית לקידום מעמדה של האישה בחברה, והדבר הזה התאפשר בעקבות השינוי בתפיסה בעת המודרנית לגבי תפקידה של האישה בחברה, ושאיפה להשיג שוויון בין המגדרים בחברה המודרנית. בהשוואה של ממצא זה לספרות המחקר אנו רואים שישנה התאמה, בספרות המחקרית ראינו שאחד מהתחומים החשובים שמשפיעים על מעמדה של האישה בחברה, ומהווה מחסום עיקרי לקידומם של נשים הוא התחום התעסוקתי, ומעבר לכך, אפילו בעת המודרנית עדיין ישנם פערים בין המגדרים בכל הנוגע לתעסוקה קריירה ושכר (Bailey, Hershbein, & Miller, 2012).

התמה המחקרית השלישית שהתקבלה במחקר היא שהנשים מייחסות חשיבות רבה להשכלה שלהן. בנוסף למדד של פיתוח הקריירה, הפיתוח של ההשכלה של האישה הוא עוד מדד חשוב שלפיו נשים מודדות את ההצלחה שלהן בחיים. ההשכלה היא חשובה משום שקודם כל היא מהווה מקפצה לפיתוח קריירה טובה ומוצלחת ומקדמת אותן בחיים, בנוסף לכך, ההשכלה נתפסת כמשהו חשוב בפני עצמו ולא רק למען פיתוח הקריירה, ההשכלה עוזרת לפתח את האדם ומפתחת את היכולת הקוגניטיבית שלו, ולכן אדם משכיל הוא אדם בעל מעמד גבוה יותר בחברה. ניתן להסביר ממצא בכך שההבנייה החברתית והסביבה החברתית של הנשים משפיעות עליהן בכל הנוגע לאימוץ ערך זה של ההשכלה, ומשדרת להן שההשכלה היא גורם מפתח שיכול לעזור להן לקדם את עצמן בחברה. ערכים אלה של קידום נשים בעזרת הקריירה הם ערכים שהתגברו בעקבות שינויי התפיסה בחברה המודרנית לגבי שוויון זכויות וקידום מעמדם של הנשים בחברה. בהשוואה של ממצא זה לספרות המחקרית אנו רואים שישנה התאמה, בספרות המחקר ראינו שבעקבות המהפכה המינית של שנות השישים של המאה העשרים, שנמשכת עד היום, התפתחו ערכים חדשים שנועדו לקדם את מעמדן של הנשים בחברה, כמו למשל פיתוח הקריירה של האישה ופיתוח השכלתה של האישה (Bailey, 2013).

התמה הרביעית שהתקבלה במחקר היא שהנשים סובלות לעתים קרובות מחרדות ופחדים כלכליים. הדאגות הכלכליות שמהן סובלות נשים אלה הן משתנות לאורך החיים ומשתנות לפי הנסיבות, בדרך כלל בגיל צעיר ישנן דאגות אבל פחות, אבל כאשר הנשים מקימות משפחות הדאגות הכלכליות גוברות. מהדברים שך הנשים עולה שהפן הכלכלי הוא מאוד חשוב בחייהן, ובהתאם אליו הן גם מתכננות את חייהן ואת המשפחה שלהן, כמו למשל הרצון שלהן לפתח קריירה טובה ויציבה שתעזור להן לפתח עצמאות כלכלית, הרצון לפתח את השכלתן על מנת לפתח קריירה טובה, ואפילו בבחירת בן הזוג, חשוב להן שגם הוא יוכל לתרום מבחינה כלכלית לביסוס המשפחה. ניתן להסביר את הדאגות והחרדות הכלכליות של נשים בגלל מצבן הטבעי בחברה, שכן נשים רבות נמצאות במעמד כלכלי לא שוויוני בהשוואה לגברים, ויכולתן הכלכלית נמוכה יותר, וזה מה שגורם להן לרצות לפתח את הקריירה שלהן ולפתח את ההשכלה, על מנת לשפר את מצבן ומעמדן בחברה. בהשוואה של ממצא זה לספרות המחקרית אנו רואים שישנה התאמה, בספרות המחקר ראינו שישנו אי שוויון בין נשים לגברים, וזה בא לידי ביטוי במיוחד בתחום הכלכלי ובמקום העבודה (Bailey, Hershbein, & Miller, 2012).

התמה המחקרית החמישית של המחקר הייתה שהנשים מאמינות שהגלולה למניעת הריון עוזרת במידה מסוימת בחייהן, היא אמנם עוזרת לשלוט יותר טוב ביילודה ובחיי המין שלהן, אבל היא לא מקדמת אותן מעבר לכך, ושבסך הכל מדובר באמצעי שטחי שעוזר לקיים חיי מין נוחים יותר, מה גם שישנן עוד אפשרויות למניעת הריונות לא רצויים. רבות מהנשים מספרות שהגלולות השפיעו עליהן לרעה מבחינת הורמונים, והן גרמו להן לבעיות פיזיות שונות, ולכן החליטו להפסקי לקחת אותם. ההסבר לעמדתם זו של נשים אלה לגבי גלולות היא שככל הנראה הגלולה היא לא מרכיב כל כך חשוב בחייהן, זוהי בסך הכל עוד דרך למנוע הריון לא רצוי, בנוסף לדרכים האחרות שקיימות למניעת הריון, שהיו קיימות לפני המצאת הגלולה, לא נראה שהנשים האלה חושבות שהגלולה למניעת הריון היא מרכיב חשוב בחייהן שיעזור להן לקדם את מעמדן בחברה ולקבל זכויות שוות. בהשוואה של ממצא זה לספרות המחקרית אנו רואים שישנה התאמה, בספרות המחקרית ראינו שהגלולה אמנם נתנה לנשים יכול שליטה יותר טובה בזכות להתרבות, אולם ישנם עוד גורמים חזקים יותר המשפיעים על ההחלטה ללדת ילדים ולהתרבות, ומשפיעים על מעמדה של האישה של האישה בחברה, כמו למשל המצב הכלכלי של הנשים ועוני נשים (Abrams, 2014).

ולכן המסקנה המחקרית העיקרית במחקר זה היא שהגלולה למניעת הריון לא באמת ביטלה את ההבדלים המגדריים בין המינים, כאשר המוצאה הגלולה בשנות השישים של המאה העשרים, הסברה הייתה שהגלולה תקדם מאוד את מעמדן של נשים, אולם בפועל הגלולה לא ביטלה לגמרי את ההבדלים בין המגדרים, בגלל העובדה שישנם עוד גורמים חשובים שמשפיעים על הבדלים מגדריים אלה, ועל ההחלטה לגבי ילודה והתרבות, כמו למשל ממצב כלכלי ועוני נשים, והשכלתן של נשים, ומצד שני ישנם גם גורמים של הבנייה חברתית שמושרשים היטב בחרה האנושית, לגבי תפקידה המסורתי של האישה בילידת ילדים וגידולם, ורבים עדיים מאמינים שזהו התפקיד העיקרי של האישה. ולכן אפילו אם האישה יכולה לשלוט ביילודה וההתרבות שלה, היא עדיין תהיה זאת שתצטרך להקריב יותר מזמנה ללידה וגידול ילדים. יתרה מכך, העובדה שעל פניו הגלולה אמורה לבטל את ההבדלים המגדריים בין גברים לנשים יוצרת תחושה שישנה התקדמות בכיוון הזה, וככל הנראה שיוצרת אפקט הפוך, מכיוון שרבים בחברה סבורים שלנשים ישנה אכן יכולת בחירה בילודה והבאת ילדים לעולם, והיא יכולה לדחות זאת למען קידומה האישי, אבל בפועל ישנם גורמים יותר חזקים שעוזרים לשמר את ההבדלים המגדריים האלה, ולכן המוטיבציה של לפעול לתיקון המצב פוחתת.

6.ביבליוגרפיה

אהרון, ג' (2016). קריירות מגדריות בישראל והשפעתן על שכר סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית, 18, 1 (2016), עמ' 31-55.

זיידמן, ד' (2011). השפעת חיי היום-יום: מנבאי שכחה לנטילת גלולות למניעת היריון בקרב סטודנטיות עדכון במילדות ובגינקולוגיה, , 73: 6-7, 2011.

זיידמן, ד' (2012). גלולות המכילות דרוספירנון והסיכון לטרומבואמבוליזם גינקולוגיה, ספטמבר: 37-38 ,2012.

פאר, א' (2011). גלולה? בהתאמה אישית ולא רק למניעת הריון? מדיקל, , 36: 68-70, 2011.

פרידמן, מ' (2008). המהפיכה המינית זמן הרפואה, 27: 18-25, 2007-2008.

פרינס, מ' (2013). התמודדות נשים דתיות עם מיניות וגוף לאחר החתונה אשה ויהדותה (קובץ בעריכת טובה כהן), עמ' 135-143.

שקדי, א' (2003). מילים המנסות לגעת. הוצאת רמות- אוניברסיטת תל אביב.

Abrams, J. R. (2014). The illusion of autonomy in women's medical decision-making. Fla. St. UL Rev., 42, 17.‏

Alvaré, H. M. (2013). No Compelling Interest: The Birth Control Mandate and Religious Freedom. Vill. L. Rev., 58, 379.‏

Ambrosini, A., & Stanghellini, G. (2012). Myths of motherhood. The role of culture in the development of postpartum depression. Annali dell'Istituto superiore di sanità, 48, 277-286.‏

Bailey, M. J. (2013). Fifty years of family planning: new evidence on the long-run effects of increasing access to contraception (No. w19493). National Bureau of Economic Research.‏

Bailey, M. J., Hershbein, B., & Miller, A. R. (2012). The opt-in revolution? Contraception and the gender gap in wages. American Economic Journal: Applied Economics, 4(3), 225-54.‏

Brezina, P. R., & Zhao, Y. (2012). The ethical, legal, and social issues impacted by modern assisted reproductive technologies. Obstetrics and gynecology international, 2012.‏

Chadwick, K. D., Burkman, R. T., Tornesi, B. M., & Mahadevan, B. (2012). Fifty years of “the pill”: risk reduction and discovery of benefits beyond contraception, reflections, and forecast. Toxicological Sciences, 125(1), 2-9.‏

Evans, S. M. (2015). Women's liberation: Seeing the revolution clearly. Feminist Studies, 41(1), 138-149.‏

Fernández, R. (2013). Cultural change as learning: The evolution of female labor force participation over a century. American Economic Review, 103(1), 472-500.‏

Firestone, S. (2003). The dialectic of sex: The case for feminist revolution. Farrar, Straus and Giroux.‏

Granzow, K. (2007). De‐constructing ‘choice’: The social imperative and women's use of the birth control pill. Culture, health & sexuality, 9(1), 43-54.‏

Greenwood, J., & Guner, N. (2010). Social change: The sexual revolution. International Economic Review, 51(4), 893-923.‏

Isen, A., & Stevenson, B. (2010). Women's education and family behavior: Trends in marriage, divorce and fertility (No. w15725). National Bureau of Economic Research.‏

Piparva, K. G., & Buch, J. G. (2011). Deep vein thrombosis in a woman taking oral combined contraceptive pills. Journal of Pharmacology & Pharmacotherapeutics, 2(3), 185.‏

Rashid, M., & Kader, M. (2014). Parental Gender Equality and Use of Oral Contraceptives Among Young Women: A Longitudinal, Population-based Study in Sweden. North American journal of medical sciences, 6(7), 309–314. https://doi.org/10.4103/1947-2714.136905

Ruhl, L. (2002). Dilemmas of the will: Uncertainty, reproduction, and the rhetoric of control. Signs: Journal of Women in Culture and Society, 27(3), 641-663.‏

Sweeney, B. N. (2014). Masculine status, sexual performance, and the sexual stigmatization of women. Symbolic Interaction, 37(3), 369-390.‏

Trussell, J., Koenig, J., Ellertson, C., & Stewart, F. (1997). Preventing unintended pregnancy: the cost-effectiveness of three methods of emergency contraception. American Journal of Public Health, 87(6), 932-937.‏

Upadhyay, U. D., Gipson, J. D., Withers, M., Lewis, S., Ciaraldi, E. J., Fraser, A., Huchko, M. J., & Prata, N. (2014). Women's empowerment and fertility: a review of the literature. Social science & medicine (1982), 115, 111–120.

Verniers, C., & Vala, J. (2018). Justifying gender discrimination in the workplace: The mediating role of motherhood myths. PloS one, 13(1), e0190657.‏

Watkins, E. S. (2012). How the pill became a lifestyle drug: the pharmaceutical industry and birth control in the United States since 1960. American journal of public health, 102(8), 1462-1472.‏

7.נספחים

ראיון 1:

1. ספרי על חשיבות הקריירה העסקית שלך ?

הקריירה העסקית שלי מאד חשובה לי מבחינה כלכלית. אני צריכה לעבוד כדי להמשיך לחיות בכבוד ולעמוד בהוצאות. גם אי אפשר לשבת בבית בלי לעשות כלום, אני חייבת את העשייה. בן אדם יכול להשתגע בלי לעבוד ובלי לעשות. כרגע אני בחל"ת בעקבות המשבר. ממרץ. התחושה שלי לא טובה. אני מרגישה שעמום, חוסר בפרנסה, חוסר במחייה. לפני המשבר עבדתי בשתי עבודות. חשוב לי לעבוד בעבודה שאני אוהב ושתתן לי סיפוק ואני אוכל לפתח את עצמי בה.

2. ספרי על חשיבות השכלתך מהפרספקטיבה שלך ?

ההשכלה שלי תיכונית. אני מאמינה שאפשר להצליח גם בלי השכלה גבוהה. אני לא אדם של לימודים ועבר זמן מאז שלמדתי. התחתנתי וכיום כבר אין לי זמן להשלים לימודים או להתחיל מחדש.

3. ספרי לי על תהליך הקמתה של משפחתך עם בן זוגך ושיקולייך בנושא ?

אני נשואה כמעט 4 שנים. אני בת 26. תמיד רציתי להקים משפחה בגיל צעיר ואפילו רציתי להתחתן מוקדם יותר. החלום שלי היה להביא ילדים בגיל צעיר אבל עדיין אין לי ילדים. להקים משפחה זה משהו טבעי בשבילי, אין אפשרות אחרת. אני רוצה להיות אמא, שיהיו לי ילדים לדאוג להם, שלהורים שלי יהיו נכדים ממני. הציפיות שיש ממך גם מוסיפות לעניין אבל בלי קשר לזה תמיד רציתי להקים משפחה ולהביא ילדים.

4. ספרי לי על חשיבות מצבך הכלכלי לאורך חייך ?

עד שהתחתנתי זה לא הטריד אותי. מאז שהתחתנתי אני מאד מודאגת מהמצב הכלכלי שלי. אני מרגישה במרוץ אחרי ההכנסה. גם המשפחה מסביב מתערבת ודואגת במיוחד בתקופה הנוכחית. לפעמים יש לי חרדות והרבה מחשבות בעקבות זאת.

5. ספרי לי על שיקולייך בבחירת קריירה והשכלה ?

אני עושה מה שאני אוהבת ועושה לי טוב. אני לא רואה קשר בין קריירה והשכלה. אני מאמינה שאפשר להצליח גם בלי השכלה.

6. ספרי לי על שיקולייך בבחירת בן זוג?

חשוב לי שיהיה בן אדם טוב ממשפחה טובה ובית טוב. לא עניין אותי הכסף. לא היו לי שאיפות גבוהות. חשוב לי להיות עם אדם שמכבד, שגם הוא רוצה להביא ילדים ולהקים משפחה. לא הייתי מתחתנת עם אדם שלא רוצה להביא ילדים. זה היה שיקול משמעותי.

7. האם את משתמשת או שהשתמשת בגלולה למניעת הריון? מדוע ? מה היו השיקולים?

לא. זה רעל. זה לא בריא וזה פוגע בדברים אחרים. אני גם לא רוצה להימנע מהבאת ילדים אז אני לא צריכה לקחת את זה. גם אם לא הייתי רוצה להביא ילדים הייתי נשמרת בדרכים אחרות. אני יודעת מנשים אחרות שהגלולות לא עושות טוב. נשים לוקחות אותן מחוסר ברירה.

8. מהם שיקולייך בהולדת ילדים והקמת משפחה ?

אני מרגישה שזאת המטרה הכי גדולה שלי. אני לא אהיה שלמה עם עצמי אם זה לא יקרה. אני מאד אתאכזב מעצמי אם אני לא אצליח כי זה משהו שאני מאד רוצה.

ראיון 2:

1. ספרי על חשיבות הקריירה העסקית שלך ?

מאד חשוב לי להתפתח ולפתח את הקריירה שלי. אני עובדת היום במקום עבודה מכובד וחשוב לי לקדם את עצמי בו. זה חלק מהמדד שלי להצלחה בחיים. אני לא רואה את עצמי עובדת במשרה בסיסית שאין לאן להתקדם בה ואני רוצה להיות חלק ממשהו שיש לו חשיבות. העבודה היא כמעט במקום הראשון בשבילי ועשיתי ויתורים על דברים כדי להתמיד בה ולענות על הציפיות שהיו ממני במקום העבודה. כשאני עוסקת במשהו שאני מצליחה בו אני מרגישה יותר טוב עם עצמי. כמובן שיש גם מניע כלכלי. מאד חשוב לי להיות עצמאית ולהיות מסוגלת לספק לעצמי מה שאני צריכה. גם איך שהסביבה מקבלת את זה משפיע. למשל, היו תקופות שחשבתי לוותר על מקום העבודה בעקבות דברים אחרים שזה הפריע בהם, אני עובדת די הרבה שעות ומקום העבודה שלי דורש ממני הרבה זמן. שיקול גדול שלי היה שלא רציתי "לרדת" ברמה. חשבתי מה אני אעשה? אעבוד בעבודה פשוטה פתאום? איך זה יראה?

2. ספרי על חשיבות השכלתך מהפרספקטיבה שלך ?

השכלה זה חלק בלתי נפרד מהחיים. אי אפשר להתקדם בלי זה. אני גם חושבת שאנחנו תמיד צריכים ללמוד עוד. אין לזה סוף. עשיתי תואר ראשון ואני כן רוצה ללמוד עוד בהמשך ולעשות תואר נוסף.

3. ספרי לי על תהליך הקמתה של משפחתך עם בן זוגך ושיקולייך בנושא ?

להקים משפחה זו מטרה בשבילי. אני נשואה כמעט שנתיים ומאד היה חשוב לי להקים בית ולהביא ילדים. התחתנתי בגיל 23 ולדעתי זה היה מוקדם יחסית. מבחינתי אני רציתי להתחתן יותר מאוחר, אחרי שאני מסיימת את הלימודים ואחרי שאני מתבססת במקום העבודה. אני ובעלי היינו בזוגיות במשך מספר שנים והיה לו חשוב יותר להתקדם בקשר ולהתמסד. שנינו בהסכמה כרגע שנביא ילדים אבל בשלב יותר מאוחר. אולי עוד שנה.

4. ספרי לי על חשיבות מצבך הכלכלי לאורך חייך ?

מאד חשוב. התחלתי לעבוד מגיל 15 ותמיד היה חשוב לי שיהיה לי חופש כלכלי ולממן את עצמי. עבדתי גם בתקופת הצבא וגם בתקופת הלימודים. לא הייתה חסרה לי עזרה מההורים שלי אבל זאת העצמאות שלי. אני לא אוהבת להרגיש תלויה באדם אחר. אני רוצה לדעת שאם יש משהו שאני צריכה או רוצה אני יכולה לעשות אותו. כמובן שזה לא תמיד אפשרי מבחינה כלכלית אבל אני יודעת שאני עושה את המקסימום כדי להגשים את זה.

5. ספרי לי על שיקולייך בבחירת קריירה והשכלה ?

קריירה והשכלה הולכים יחד. כדי להצליח בקריירה צריכה להיות השכלה. זה אגב מה שהתנגש לי עם מקום העבודה. שניהם היו חשובים לי כמעט באותה מידה ולא יכולתי לוותר לא על לימודים ולא על הקריירה בעבודה ובאיזשהו מקום שניהם נפגעו מזה בתקופה שלמדתי כי לא יכולתי להשקיע את כל הזמן שהייתי צריכה בלימודים וגם לא יכולתי להתקדם בעבודה כי לא הייתי זמינה למשרה מלאה בעקבות הלימודים. היו לי אפשרויות קידום בעבודה שוויתרתי עליהן מחוסר ברירה כי הן היו כרוכות בעבודה במשרה מלאה. ואז הייתי יכולה לוותר לגמרי על התואר, לא הייתי יכולה לשלב את זה. יצא שהמשכתי במשך כמה שנים בתפקיד בסיסי, שגם הוא דרש ממני הרבה זמן, כי לא יכולתי לשלב את הכל בזמן הלימודים.

6. ספרי לי על שיקולייך בבחירת בן זוג?

קודם כל חשוב לי שנהיה באותו הראש בשיקולים כמו הקמת משפחה ובית. חשוב לי להקים משפחה ולהיות נוכחת בחיים של הילדים שלי וחשוב לי שגם בן הזוג שלי יהיה ככה. חשוב לי שגם הוא יפתח את עצמו ויהיה מלומד ושיהיה לו חשוב לפרנס.

7. האם את משתמשת או שהשתמשת בגלולה למניעת הריון? מדוע ? מה היו השיקולים?

השתמשתי בעבר. הפסקתי כי הן לא עשו לי טוב. הרגשתי שהשמנתי איתן. הן היו עושות לי גם בחילות וכאבי ראש לפעמים ובלעדיהן התחושה הכללית שלי הייתה יותר טובה. היו תקופות שהספקתי וחזרתי כי פחדתי להיכנס להריון ומצד שני לא הייתי מסוגלת להתמיד. זה היה נטל בשבילי כל יום לקחת את הגלולה. העיסוק בזה הטריד אותי. שאני צריכה כל יום לקחת כדור והוא גם לא עושה לי טוב. יש עוד דרכים להישמר. היום אני עדיין מפחדת להיכנס להריון ואנחנו נשמרים בדרכים אחרות ולמרות שיש סיכון אני שלמה עם זה שאני לא לוקחת גלולות.

8. מהם שיקולייך בהולדת ילדים והקמת משפחה ?

חשוב לי להקים משפחה ומאד חשוב לי להיות נוכחת בגידול הילדים. בגלל זה אני מרגישה כרגע שאני לא מוכנה לזה עדיין. אני רק סיימתי ללמוד לאחרונה וגם קודמתי בעבודה כשסיימתי את הלימודים ואני יודעת שאם אני אביא ילדים זה יצריך ממני או לוותר על המקום בעבודה או לוותר על הזמן איתם. זה לא יכול לבוא ביחד, לפחות לא בהתחלה. אני גם רוצה להיות מסוגלת להביא להם מה שהם צריכים. בשביל זה אני צריכה יציבות בעבודה ולבסס את עצמי מבחינה כלכלית. למקום העבודה יש ציפיות גבוהות. גם מנשים וגם מגברים. לגברים יותר קל כי הם לא הדמות העיקרית בדרך כלל בגידול ילדים. אני יודעת ממקום העבודה שלי, מנשים שאני מכירה שברגע שאת אמא אז התחושה היא שהמעסיק מפסיד. בתפקיד הקודם שלי היו משרות אם והן היו "תקועות" בתפקיד הזה כי לתפקידים אחרים לא קידמו במשרה כזאת. כמו שאני הייתי שם בגלל שאני משרת סטודנט ולא יכולה להקדיש את עצמי ב100% גם הן. אימהות שחשוב להן להיות נוכחות בגידול הילדים לא יכולות להרשות לעצמן לעבוד בערבים למשל או לעבוד יום שלם מהבוקר עד הערב. לי חשוב להיות נוכחת וזה כן מדאיג אותי. החשיבה היא שאני אבסס את עצמי בתפקיד הנוכחי וכשיהיה יותר וותק אני אצפה שיבואו לקראתי יותר.

ראיון 3:

1. ספרי על חשיבות הקריירה העסקית שלך ?

אין לי ממש עדיין קריירה עסקית. כן יש לי כיוון לקריירה שארצה בעתיד. אני אהיה מעוניינת להיות פסיכולוגית ולפתוח קליניקה ולטפל בילדים ובהורים. היום אני עובדת בתור מדריכה שיקומית בהוסטל לאנשים על הספקטרום. אני כן חושבת שזה חשוב לפתח קריירה, על מנת להרגיש ביטחון בעולם, מה גם תחושת משמעות וסיפוק. כמובן שצריך למצוא את האיזון בין זה לבין משפחה. שגם לבנות משפחה זה משהו שחשוב לי. אבל בהחלט הזמנים השתנו, ומעבר לכך בתור אישה בעולם אני מרגישה שלהיות אישה עם קריירה מביא לי ביטחון בחיים שלי ומאפשר לי לא להיות תלויה בבעלי.

2. ספרי על חשיבות השכלתך מהפרספקטיבה שלך ?

אני כן רואה השכלה כמשהו חשוב. כי זה המפתח כיום להרבה משרות. זה נכון שאפשר להתקדם ולבנות קריירה גם מבלי להיות בעלת תואר אבל זאת תהיה דרך ארוכה יותר. והשכלה ללא ספק נותנת נקודת פתיחה משמעותית כשרוצים להתקבל לעבודה נוחה ומאפשרת. מה גם שלנשים שרוצות לשלב משפחה עם קריירה אין אפשרות אחרת אלא לעשות תואר, כי במידה והן אינן עושות תואר הן מוצאות את עצמן בעבודה לא גמישה ולא מאפשרת.

3. ספרי לי על תהליך הקמתה של משפחתך עם בן זוגך ושיקולייך בנושא ?

אני כרגע רווקה. אני כן ארצה בהמשך למצוא זוגיות ולהקים משפחה. חשוב לי שבן זוגי לעתיד ייקח חלק במטלות של הבית כמו גם חשוב לי שהתפקידים בנינו יתחלקו באופן שוויני. אני ארצה יותר מילד אחד בעתיד. ולכן חשוב לי גם למצוא בן זוג שיהיה לצידי ויעזור בגידול של הילדים, וגם למצוא תעסוקה בעתיד שתהיה יותר מאפשרת.

4. ספרי לי על חשיבות מצבך הכלכלי לאורך חייך ?

אין בי ספק שיש חשיבות למצב כלכלי. אין ספק שלהיות במצב כלכלי לא טוב הוא משהו שמשפיע על כל תחומי החיים. ברגע שהמצב הכלכלי לא טוב יותר קשה להתרכז בדברים ותמיד יש דאגה מתמדת סביב התשלומים. בתור סטודנטית לי מאוד הפריע המצב הכלכלי שלי, ואף הקשה עליי ללמוד ולהשקיע בלימודים. תמיד קיימת דילמה של האם ללמוד ולהשקיע בלימודים כדי להצליח ולהגיע לשאיפות ולמטרות שלי או להפך מה יהיה עם התשלומים ועם המשכורת ואני צריכה לעבוד יותר. אבל אם אני עובדת יותר יש לי פחות זמן ללמוד. ואין ספק שזה מקשה. בעתיד יהיה חשוב לי להיות במצב כלכלי טוב כדי שאוכל לאפשר לילדים שלי להימנע מההתלבטות הזו בתור סטודנטים. וגם כדי שאוכל לאפשר להם איזה נקודת פתיחה לעתיד. זה מעציב אותי לומר אבל אי אפשר להתכחש למצב כיום וכסף מהווה כוח, ומהווה נקודת פתיחה להרבה אנשים ומשמר פערים חברתיים. והלוואי וזה לא היה המצב.

5. ספרי לי על שיקולייך בבחירת קריירה והשכלה ?

לי אישית תמיד היה חשוב לעסוק במקצוע שאותו אני אוהבת ומתחברת. זה מבחינתי היה יותר חשוב מהרווח הכספי שאני מקבלת מהעבודה שלי. תמיד האמנתי שאם עושים את מה שאוהבים באמת הכסף מגיע והכל מסתדר במקום. לכן הלכתי ללמוד פסיכולוגיה על אף המסלול הארוך והמתיש, ועם זה שכמעט ובלתי אפשרי להשתכר בכבוד לאורך שנים. עדיין רציתי לעסוק במשהו שמעניין אותי ולהיות בעבודה שאני אקבל סיפוק עצום ממנו ואוכל ליצור שינוי אצל אנשים. ידעתי שאם אני אבחר במקצוע מסוים רק בהסתכלות על הפן הכלכלי שבדבר אני לא אצליח.

6. ספרי לי על שיקולייך בבחירת בן זוג?

חשוב לי שבן זוגי יהיה בעל השכלה. לא בגלל שאני מאמינה שאנשים בלי תואר מצליחים פחות, ממש לא. אלא בגלל שאני מאמינה שמישהו שלומד ועובר את כל המסלול הזה יוכל להבין אותי בצורה שמישהו אחר לא. וגם יוכל להבין את הרצון שלי בקריירה ובהתפתחות אישית מעבר לתפקידי בתור אמא או בתור בת זוג. וגם חשוב לי שוויון במערכת יחסים ובחלוקת התפקידים בבית.

7. האם את משתמשת או שהשתמשת בגלולה למניעת הריון? מדוע ? מה היו השיקולים?

אני כרגע לא לוקחת גלולות לקחתי לפני כמה שנים כשהייתי בצבא. לקחתי אז גלולות כי הייתי בזוגיות והיינו צעירים ולא רציתי שיקרה מצב שאני אכנס להריון. לקחתי לחצי שנה ואז הבנתי שזה לא משפיע עליי בצורה טובה גם מבחינת מצבי הרוח שהיו לי, הרגשתי שאני לא ממש מאוזנת. וגם בגלל שזה גרם אצלי להשמנה. היום אני לא לוקחת גלולות וגם לא חושבת לקחת, אולי בהמשך אני אשקול את זה.

8. מהם שיקולייך בהולדת ילדים והקמת משפחה ?

בתור נערה חשבתי שאביא ילדים בגיל מוקדם יחסית אולי 23 גג 24. היום אני בת 26 ולא רואה את עצמי מביאה ילדים בקרוב. אני חושבת שכדי להביא ילדים צריך מוכנות נפשית ורגשית וגם כלכלית. כדי שאני אוכל להעניק הכל לילדים שלי. בגלל זה אני לא ממהרת להביא ילדים אבל כן מרגישה את הלחץ שבדבר. אני כן חושבת שעוד שנה כשאני אסיים את הלימודים אוכל להביא ילדים ולהקים משפחה, גם אם אהיה בזמן בניה של קריירה. אני חושבת שאפשר לשלב את שניהם ביחד.

ראיון 4:

1. ספרי על חשיבות הקריירה העסקית שלך ?

לאחר לימודים של הנדסאית רפואה התחלתי לעבוד לפני כשלוש שנים במעבדת שינה בתפקידים שונים ביניהם מאבחנת שינה. חשוב לי לעסוק בתחום מתפתח ולהצליח.

2. ספרי על חשיבות השכלתך מהפרספקטיבה שלך ?

מה שחשוב לי בהשכלה זה רמת העניין שלי בחומר הנלמד על מנת שבאמת אוכל ליהנות מהליך העבודה בהמשך כשאסיים את לימודיי. אני חושבת שמאד חשוב לפתח השכלה.

3. ספרי לי על תהליך הקמתה של משפחתך עם בן זוגך ושיקולייך בנושא ?

תהליך הקמת המשפחה הוא להתחיל מלבסס אותנו כבני זוג אשר חיים ביחד, על מנת שלילדים יהיה עתיד טוב יותר ונוח יותר.

4. ספרי לי על חשיבות מצבך הכלכלי לאורך חייך ?

חשיבות מצב כלכלי חשובה לחיי על מנת לפרנס את עצמי ואת משפחתי.

5. ספרי לי על שיקולייך בבחירת קריירה והשכלה ?

תמיד חשבתי לעסוק במשהו אשר יהיה קשור לתחום הרפואה, אך מהצד הטכני יותר ולכן גם בחרתי במקצוע שבו ניתן לשלב בין השניים.

6. ספרי לי על שיקולייך בבחירת בן זוג?

השיקולים הם בעיקר מבחינת חוכמה ופחות מבחינת מראה.

7. האם את משתמשת או שהשתמשת בגלולה למניעת הריון? מדוע ? מה היו השיקולים?

משתמשת בגלולות למניעת הריון בשל כאבים בעת מחזור והגלולות מסייעות בהקלה על כך. השיקולים היו האם כדאי מבחינת הורמונים או לא כי הדבר אינו הדבר הכי בריא לגוף האישה.

8. מהם שיקולייך בהולדת ילדים והקמת משפחה ?

שיקוליי לגבי הבאת ילדים ומשפחה זה בן זוג תומך בכול ושיהיה ביסוס כלכלי של שני בני הזוג על מנת שלילד יהיו חיים טובים ולא יחסר דבר.

ראיון 5:

1. ספרי על חשיבות הקריירה העסקית שלך ?

עבדתי כ-3 שנים בבית אקשטיין בהוסטל של אנשים עם אוטיזם. לפני זה הייתי בצבא (אני בת 23). חשוב לי לפתח קריירה עסקית ולהצליח.

2. ספרי על חשיבות השכלתך מהפרספקטיבה שלך ?

אני חושבת שכרגע כסטודנטית שנה א' יש חשיבות לידע שאני רוכשת ושאחרי התואר אצא עם הרבה כלים שימושיים לעולם שאני רוצה להתעסק בו. מבחינת ההשכלה שיש לי עכשיו, תיכונית, יש לזה חשיבות רק מבחינת הנורמות החברתיות לדעתי אך לא למדתי דברים שיש להם ערך ויעזרו לי להתנהל בעולם.

3. ספרי לי על תהליך הקמתה של משפחתך עם בן זוגך ושיקולייך בנושא ?

אני חושבת שאם ארצה להקים משפחה אז זה יהיה בגיל מאוחר אחרי שכבר אתבסס כלכלית ואהיה עם לימודים. אולי נאמץ או שאהיה בהריון ונראה בהמשך אם נרצה להביא עוד ילדים.

4. ספרי לי על חשיבות מצבך הכלכלי לאורך חייך ?

המצב הכלכלי חשוב בכללי אך אני לא רואה את עצמי משגשגת בעניין הזה מבחינת הסכומים שארוויח. וגם לא חשוב לי להיות עם בן זוג שירוויח הרבה. אני יודעת לחסוך ואנסה להסתדר עם מה שיהיה.

5. ספרי לי על שיקולייך בבחירת קריירה והשכלה ?

הכי חשוב זה עניין ושאעשה מה שאני אוהבת. מתכוונת להיות מרפאה בעיסוק בגלל שזה גם פרקטי ויש לזה ביקוש. סביר שאמצא עבודה גם אם לא תהיה רווחית. בהמשך מתכוונת להיות מטפלת בתנועה גם מתוך עניין רב שיש לי בתחום התנועה.

6. ספרי לי על שיקולייך בבחירת בן זוג?

אהבה ויכולת לראות חיים משותפים ומאושרים יחד.

7. האם את משתמשת או שהשתמשת בגלולה למניעת הריון? מדוע ? מה היו השיקולים?

השתמשתי פעם, כדי לא להיכנס להריון ושיחסי המין יהיו נוחים יותר. לא אשתמש בהן לעולם יותר בגלל החסרונות ההורמונליים.

8. מהם שיקולייך בהולדת ילדים והקמת משפחה ?

אם ארגיש שארצה ואהיה מסגולת מבחינה כלכלית אתחיל לחשוב על זה. זה לא משהו שמדאיג אותי כרגע ואני בטוחה שאני רוצה אותו, אראה איך הדברים יתגלגלו. 

ראיון 6:

1. ספרי על חשיבות הקריירה העסקית שלך ?

אני כרגע עובדת כמדריכה בבית אקשטיין- הוסטל לאוטיסטים בתפקוד בינוני-גבוהה. בנוסף אני עובדת כעוזרת מחקר במעבדה לחקר הזוגיות והמיניות במרכז הבינתחומי הרצליה. אני בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ואני מעוניינת להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית על מנת לפתח קריירה כפסיכולוגית קלינית עבור מבוגרים. מאד חשוב לי לפתח קריירה ולהצליח בה.

2. ספרי על חשיבות השכלתך מהפרספקטיבה שלך ?

מבחינה פורמלית חשיבות השכלתי הינה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מבוגרים. לי באופן אישי היה חשוב מאוד להצליח במהלך התואר הראשון. שאפתי תמיד לשמור על ממוצע של מעל 90 ולקבל ציון מתאם מעל 100. מאוד חשוב לי להתקבל לתואר שני ולהצליח בו.

3. ספרי לי על תהליך הקמתה של משפחתך עם בן זוגך ושיקולייך בנושא ?

אין לי בן זוג.

4. ספרי לי על חשיבות מצבך הכלכלי לאורך חייך ?

מאוד חשוב לי שמצבי הכלכלי יהיה בטוח ויציב. כלומר, לשמור על כך שההכנסות החודשיות שלי עולות על ההוצאות החודשיות שלי. לאורך חיי חוויתי יציבות כלכלית רבה. אף פעם לא חשתי חוסר ושאין לי ולמשפחתי מספיק כסף וחשוב לי לשמור על זה.

5. ספרי לי על שיקולייך בבחירת קריירה והשכלה ?

היה לי ברור שאני אלמד במוסד כלשהו להשכלה גבוהה ואעשה תואר. המשפחה לי מאוד דחפה ועודדה אותי לעשות תואר אקדמאי בכל תחום שהוא. אני בחרתי ללמוד פסיכולוגיה מפני שהתחברתי מאוד לתחום ומעניין אותי לטפל ולעזור לאנשים.

6. ספרי לי על שיקולייך בבחירת בן זוג?

חשוב שלי שבן זוגי יהיה בעל תואר. שיהיה בעל עבודה יציבה (גם אם הכנסתו לא גבוהה במיוחד) ושיהיה כנה, תומך ובעל חוש הומור.

7. האם את משתמשת או שהשתמשת בגלולה למניעת הריון? מדוע ? מה היו השיקולים?

כן, מגיל 19 עד גיל 23 השתמשתי בגלולות למניעת הריון. זאת מפני שהייתי פעילה מינית ולא רציתי להיכנס להריון.

8. מהם שיקולייך בהולדת ילדים והקמת משפחה ?

אני אמביוולנטית בנושא של הולדת ילדים והקמת משפחה. איני יודעת האם אני מעוניינת להקים משפחה בעתיד.

ראיון 7:

1. ספרי על חשיבות הקריירה העסקית שלך ?

עובדת בבנק ‏מזרחי טפחות בתור בנקאית כשנה ותשעה חודשים ומאד מקווה להתקדם בתחום. חשוב לי לפתח קריירה עסקית ולהצליח לבסס את עצמי כלכלית.

2. ספרי על חשיבות השכלתך מהפרספקטיבה שלך ?

‏ללא התואר לא הייתי מגיעה לעבודה שלי לכן יש חשיבות רבה להשכלה שלי. אני חושבת שההשכלה עוזרת להתקדם ולהגיע רחוק.

3. ספרי לי על תהליך הקמתה של משפחתך עם בן זוגך ושיקולייך בנושא ?

בשנה האחרונה עברתי לגור עם בן זוגי. אני מאמינה שבעתיד נתחתן ונקים משפחה. כרגע אנחנו לא שם. שנינו עובדים והוא לומד גם ואנחנו רוצים לתת מקום לקריירה וללימודים לפני שאנחנו מקימים משפחה. להיות אמא מצריך המון זמן והשקעה וזה בא על חשבון דברים אחרים.

4. ספרי לי על חשיבות מצבך הכלכלי לאורך חייך ?

מצב סוציו אקונומי בינוני גבוה ללא בעיות פיננסיות. מאמינה שיציבות כלכלית תורמת לחיי משפחה בריאים והתנהלות נכונה יכולה לגרום לשגשוג ולנפש בריאה. לכן חשוב לי לשמור על מצב כלכלי טוב.

5. ספרי לי על שיקולייך בבחירת קריירה והשכלה ?

היה לי ברור מגיל צעיר שאלך ללימודים בתחום הפיננסי. השיקולים היו האם אוכל להתמודד עם הלימודים והאם אצליח למצוא עבודה בתחום. בעבר רציתי ללמוד משפטים אך הבנתי שכנראה לא אצליח לעסוק בזה. לדעתי ללא השכלה קשה מאוד למצוא עבודה ראויה ולהגיע לתפקידים בכירים.

6. ספרי לי על שיקולייך בבחירת בן זוג?

השיקולים בבחירת בן זוג הם שנסתדר טוב, נבין אחד את השני, שיהיה אדם רגוע ושלו, מכבד ושנאהב אחד את השני.

7. האם את משתמשת או שהשתמשת בגלולה למניעת הריון? מדוע ? מה היו השיקולים?

כן אני משתמשת ברצף בגלולות במשך 6 שנים. התחלתי לקחת גלולות בצבא. השיקול שלי הוא שאני במערכת יחסים יציבה אך איני רוצה ילדים כרגע והדרך הכי יעילה למנוע אותם היא גלולה.

8. מהם שיקולייך בהולדת ילדים והקמת משפחה ?

מאמינה שאביא ילדים בטווח של שלוש השנים הקרובות. זוהי אחראיות גדולה וצריך להיות מוכנים לזה גם כלכלית וגם נפשית.

ראיון 8:

1. ספרי על חשיבות הקריירה העסקית שלך ?

אני עובדת כרגע בהוסטל לאנשים עם צרכים מיוחדים. אני רוצה לפתוח מספרה ניידת לאנשים עם צרכים מיוחדים, מוגבלויות או גיל שלישי. הייתי רוצה להתפתח ולפתח קריירה משלי. להרגיש עצמאות ולעשות משהו שיספק אותי ושאני ארגיש שאני תורמת לסביבה דרכו.

2. ספרי על חשיבות השכלתך מהפרספקטיבה שלך ?

אני עושה לימודי תעודה של ספרות ואני חושבת שזה נחוץ וחשוב כדי לקבל ידע ומקצועיות בתחום שלי וכך אוכל להיות עצמאית בהמשך.

3. ספרי לי על תהליך הקמתה של משפחתך עם בן זוגך ושיקולייך בנושא ?

כרגע אני לא עוברת תהליך של הקמת משפחה אבל כשארצה השיקולים שלי יהיו אהבה, כסף ובית.

4. ספרי לי על חשיבות מצבך הכלכלי לאורך חייך ?

חשיבות מצבי הכלכלי לאורך חיי הייתה יחסית זניחה עד הצבא מכיוון שהורי ממנו אותי. אחרי הצבא התחלתי לדאוג לכסף ועבודה כדי שאוכל לגור איפה שאני רוצה ולאכול מה שאני רוצה ולבלות ולעשות קניות. בין אם דברים שאני צריכה ובין אם דברים שאני רוצה.

5. ספרי לי על שיקולייך בבחירת קריירה והשכלה ?

השיקולים שלי בבחירת קריירה והשכלה נבעו מזה שאני ידעתי שאני לא רוצה ללמוד באוניברסיטה או מכללה וחיפשתי משהו שאני אוהב וייהנה ממנו. בעקבות סדרה שראיתי הגיע אליי הרעיון של המספרה ואני מאושרת מזה ומאד רוצה להצליח להגשים את זה.

6. ספרי לי על שיקולייך בבחירת בן זוג?

אני עם בן זוגי כבר 4 שנים והשיקולים שלי בבחירתו היו אהבה וקשר שיצרנו. היינו חברים לפני שניהלנו זוגיות ואני חושבת שזה מה שמחזק את הקשר.

7. האם את משתמשת או שהשתמשת בגלולה למניעת הריון? מדוע ? מה היו השיקולים?

אני משתמשת בגלולות למניעת הריון מגיל 14 בגלל שיש לי שחלות פוליציסטיות וללא הגלולות אני לא מקבלת מחזור. אני נהנית מהשימוש בגלולות כי הן עוזרות לי עם התופעות לוואי של השחלות הפוליציסטיות.

8. מהם שיקולייך בהולדת ילדים והקמת משפחה ?

שיקולי בהקמת משפחה וילדים הם אהבה, כסף ובית.

ראיון 9:

1. ספרי על חשיבות הקריירה העסקית שלך ?

אני לומדת חינוך מיוחד לגיל הרך ומעוניינת לעבוד בתחום הזה בעתיד. חשוב לי להצליח להשתלב בתחום ולבסס קריירה בתחום שאני אוהבת ומעניין אותי. היום אני עובדת בעבודה שלא קשורה לתחום. זו עבודה טובה אבל אני לא רואה את עצמי ממשיכה בה.

2. ספרי על חשיבות השכלתך מהפרספקטיבה שלך ?

חשוב לי מאד להיות בעלת השכלה גבוהה. אני מאמינה שזה מה שפותח דלתות בחיים ושזה מה שעוזר להתקדם במקומות עבודה טובים.

3. ספרי לי על תהליך הקמתה של משפחתך עם בן זוגך ושיקולייך בנושא ?

אני ובן זוגי יצאנו במשך 5 שנים עד שהוא הציע לי נישואים. אחרי 5 שנים החלטנו שאנחנו רוצים להקים משפחה והתחתנו בשנה האחרונה. השיקול הוא הקמת משפחה. זאת המשמעות של נישואים בעיניי וזה מאד חשוב לי.

4. ספרי לי על חשיבות מצבך הכלכלי לאורך חייך ?

המצב הכלכלי מעסיק אותי. מאד חשוב לי להיות אחראית על הכסף שאני מוציאה ולשלוט בהוצאות ולא להגיע למצב של חובות. חשוב לי לשמור על מקור ההכנסה שלי ולהיות עצמאית.

5. ספרי לי על שיקולייך בבחירת קריירה והשכלה ?

אני מאד רוצה קריירה בתחום ההוראה ולכן בחרתי לימודים בתחום זה. ללא לימודים אני לא אוכל להשתלב בתחום ואני מאד אתאכזב מעצמי אם לא אצליח להגיע לשם.

6. ספרי לי על שיקולייך בבחירת בן זוג?

חשוב לי שבן הזוג שלי יהיה רגיש, אכפתי, עוזר ותומך.

7. האם את משתמשת או שהשתמשת בגלולה למניעת הריון? מדוע ? מה היו השיקולים?

השתמשתי בגלולות עד לפני שנתיים כדי לא להיכנס להריון. לאחר מכן הפסקתי כי הן עשו לי תופעות לוואי. השיקול בשימוש בגלולות היה כי לא יכולתי להרשות לעצמי להיכנס להריון. במיוחד לפני הנישואים וכשאני עוד לומדת. כשזה לא עשה לי טוב ולא הייתה ברירה אז הפסקתי והשתמשנו באמצעים אחרים מחוסר ברירה.

8. מהם שיקולייך בהולדת ילדים והקמת משפחה ?

השיקול העיקרי הוא שתהיה פרנסה טובה כדי שאוכל לגדל אותם בלי בעיות כלכליות. בגלל זה חשוב לי קודם כל למצוא עבודה יציבה ושבעלי יתמוך כלכלית ויפרנס.