בתוך המציאות הקונפליקטואלית ארוכת השנים בה נתונה מדינת ישראל קיים פסיפס של זהויות שונות, תפיסות שונות של לאומיות, חילוניות, נורמות דתיות ומוסכמות חברתיות. מהרגע הראשון שהוצג סילבוס של הקורס הנוכחי באופן אוטומטי עלה אצלי בראש הזמר תאמר נפאר והיה לי ברור שנפאר הוא איש שמייצג חלק אינטגרלי מהפסיפס הישראלי פלסטיני שמצד אחד מזוהה כזמר היפ הופ פלסטיני ומצד השני בתוך הקהילה שלו בעיקר בקרב השמרניים הוא נחשב כשנוי במחלוקת מסיבות שונות העיקרית ביניהן קריאת התיגר על מוסכמות חברתיות.

עבודה זו עוסקת בזמר היפ הופ פלסטיני תאמר נפאר ובשיריו המחאתיים. הידע שלי בנושא ניזון בעיקר מערוצי התקשורת השונים כמו עיתונים, אתרי אינטרנט והשיח מהרשתות החברתיות. הנושא נבחר על ידי מסיבות רבות המרכזית שבהן היא הסקרנות כשמה. כאזרח דרוזי ישראלי העוסק בתחום בטחון המדינה ואכיפת החוק וכשומר הסף של הדמוקרטיה הישראלי סוגיות של מחאה לגיטימית לבין הסתה והתססה מעסיקים אותי ביום ותמיד תהיתי היכן עובר הגבול בין הסתה למחאה ? ובעבודה זו כוונתי להרחיב את הידע שלי בנושא במטרה לראות ולהבין פרספקטיבות של הצד האחר דרך נסיבות חייו ושיריו של תאמר נפאר .

מבוא

תאמר נפאר הינו זמר היפ-הופ, תסריטאי שחקן ויוצר המגדיר את עצמו כפלסטינאי המחזיק תעודת זהות ישראלית , שיריו המרגשים ונוגעים כמעט בכל צעיר פלסטיני, ומבטאים את הכאב ואת החלום המשותף לבני העם הפלסטיני נוסף על כך שיריו של תאמר נוגעים לדור הצעיר, דור היוצא נגד המוסכמות החברתיות הפוליטיות והדתיות . נפאר, נחשב לזמר מחאתי, לכן מן הראוי להתייחס קודם כל למושג שירת מחאה על פי הספרות המחקרית. טאבור , התייחסה לשיר מחאה כשיר המתייחס לבעיה חברתית או פוליטית. מדובר בשירה העוסקת בנושאים שונים שיכולים להתבטא בבעיות אישיות או בעיות אוניברסאליות ונושאים כמו עבדות, זכויות ושוויון זכויות, מלחמות וכיבוש ועוד הרבה. באמצעות שיר המחאה המשורר המחאתי מצליח להעביר לציבור הרחב מסרים אידיאולוגיים, קשר חזק לערכים ולרעיונות שאותם מבטאים ונכונות להקריב למענם. ישנם שירים שהופכים לסמלים, יכולת הקהל להצטרף לשירה יוצרת לכידות קבוצתית ותחושה של עוצמה המאפשרת מאבק מול כוחות גדולים כמשטרי דיכוי, היררכיה חברתית נוקשה וכדומה [1]. מן הראוי להתייחס למושג ,שיר מחאה, על פי מה שעלה במאמרו של עודד אסף שטען כי מדובר בשירה ישירה שבעקבותיה מתעוררות שאלות רבות כמו מהי מידת ההזדהות של היוצר אותה, מהי אחריותן האישית, המסר שהם רוצים להעביר ומהו המחיר שהם מוכנים לשלם עבור היצירה שלהם [2]. טענה נוספת, שעולה בסקירה קצרה של הספרות היא שהמוסיקה משמשת באופן כללי כאמצעי לביטוי זהות אישי והבעת רגשות אישיים וקבוצתיים, כאשר השימוש במוסיקה קשור לחיבור רגשי, שותפות, ומחאה[3].

כמו הזמר תאמר נפאר, שהצליח להביא את הציבור הרחב ברחוב הערבי ובמיוחד הצעירים הפלסטיניים להזדהות עם השירים שלו, למחות ולקרוא תיגר על מוסכמות חברתיות מה שהפך אותו לשנוי במחלוקת לא רק בקרב הציבור היהודי המזוהה עם הלאום הישראלי אלא גם בקרב הציבור המוסלמי פלסטינאי שומר המסורת והשמרני, כי דרכו ניתן ללמוד כי לעולם לא יוותרו הפלסטינאיים על חלומם למולדת ומצד השני השימוש במילים גסות ומונחים הלא מקובלים מעוררים לא מעט סערות וגורמים לביטול הופעות זה מה שהופך את נפאר בעיניי לייחודי שמביא דבר חדש שלא היה קודם לכן. מכאן עלתה אצלי שאלת המחקר: כיצד תאמר נפאר מביע את מחאתו בשיריו? . בעבודה זו העוסקת בשיריו של נפאר בנושאים הקשורים בלאומיות והכיבוש ולמחאתו נגד השלטון, ואינם פוסחים על נושאים נפיצים כמו מעמד וזכויות האישה בעיקר בחברה הערבית, זכויות להטב"ים, והביקורת על המנטליות הגברית הערבית נושאים אלו שהיו בארון כבר שנים ותאמר אוזר אומץ ומעלה אותם בשיריו . בניסיון לענות על שאלת המחקר, העבודה מחלוקת לשלושה פרקים ראשיים. בפרק הראשון, אדון ברקע ובנסיבות בהן תאמר גדל וצמח שהביאו אותו לעסוק בהיפ-הופ פלסטינאי מחאתי, בפרק השני שיזכה לנתח העיקרי בעבודה ייבחנו כמה משיריו המחאתיים שראיתי לנכון להתמקד בהם, ובפרק השלישי אציג את שיריו מזוויות ראיה שונות כאשר חלק רואים בהם מחאה לגיטימית וחלק כהסתה שיש לעצור. ולבסוף, בסיכום יסוכמו התכנים ויוסקו המסקנות.

1. פרק ראשון: תאמר נפאר רקע והיפ-הופ פלסטיני

1.1 רקע : ילדות ובגרות תאמר נפאר

על מנת להבין מה עומד מאחורי הכתיבה המחאתית של תאמר נפאר, בחרתי לבחון תחילה את הרקע הסביבתי והמשפחתי בו גדל וצמח זמר היפ-הופ תאמר נפאר שקרוב לוודאי השפיעו ועיצבו את תאמר נפאר שאנו מכירים היום. נפאר גדל במשפחה ערבית פלסטינאית מקורה מיפו ובהמשך התיישבו בעיר לוד וזה קורה בצל מלחמת העצמאות בשנת 1948 כאשר משפחתו עזבה את יפו בעקבות פלישה של חיילי צה"ל ולא יכלה לשוב לשם מאחר וביתם נהרס ונבנה ישוב במקום, אך לטענתו של נפאר חנות של סבו עדיין קיימת בנוף היפואי, מנקודת מבטו של תאמר ביתם נלקח מהם בתעמולה ועוול נעשה למשפחתו[4].

תאמר עצמו, נולד בלוד בשכונת רמת אשכול בשנת 1979, אביו כמוהו חובב מוסיקה אשר נגן בגיטרה ותופים וגם כלי נגינה ערביים. יחד עם זאת, תאמר אינו גדל בתנאים אופטימליים, והוא צמח מתוך משפחה מעוטת יכולת כלכליות, אמו עקרת בית ואביו אינסטלטור ולימים יהפוך לנכה עקב תאונת דרכים. הדומיננטיות של אביו של נפאר, משחקת תפקיד משמעותי בחייו, הוא מתאר זאת בראיון שנערך עמו בדצמבר 2020, שאביו לא משכיל לא ידע קרוא וכתוב ואף הוא בעצמו למד אותו קריאה וכתיבה, אביו מתואר כאדם מוסלמי מסורתי מאמין ומצד האחר קומוניסט שעומד מאחוריו ותומך בעשייתו של תאמר על אף שהיא חורגת מהמוסכמות החברתיות ואינה מתאימה לתרבות המקובלת .[5]

בהיבט הסביבתי, העיר לוד ששמה מעלה בקרב רוב אזרחי ישראל את ההקשר לסמים, עבריינות ופשע, עיר אשר מונה קרוב לשישים אלף תושבים וכעשרים אחוז מתוכם ערביים נוצרים ומוסלמים פלסטינאים. ההזנחה, וחוסר השירותים שמורגש היטב בשכונות המגורים של בני המיעוטים שגרמו למצב סוציו אקונומי נמוך המקשה על מוביליות החברתית בקרב אוכלוסיות אלו, שמרביתם מרגישים שנדחקו לשוליים על ידי הרוב היהודי[6]. בנסיבות משפחתיות וחברתיות אלו נפאר גדל ומשם המוסיקה שלו מגיעה.

1.2 המפגש עם ההיפ-הופ

המפגש של תאמר נפאר עם ההיפ-הופ מתחיל כאשר הוא נמצא בגיל 15 כאשר שכן שלו ממוצא אתיופי מוסר לו קלטת של הזמר טו-פאק. תאמר נדהם מהסגנון ושיריו של טו-פאק מעוררים אצלו מהפכה, ומכאן הוא מתחיל את דרכו המוסיקאלית, תאמר מתרגם את המילים מתוך שיריו של טו-פאק וכך בעצם הוא משפר את שפתו הנאגלית שהייתה ברמה נמוכה טרם המפגש עם ההיפ-הופ של טו-פאק. תאמר אינו יכול להצביע על סיבה אחת מסוימת שהביאה אותו להתחבר לז'אנר, אך מסביר בראיון שנערך עמו בדצמבר 2020 שייתכן והסיבה לפנייתו להיפ-הופ מסיבה שהוצף ברגשות ונוסף על כך מסביר נפאר, שמגיל צעיר הוא היה חסיד של זכויות, עוד מגיל חמש עשרה הוא שאל שאלות מוזרות, שהתשובה להן נראות כמובנות מאליהן כמו, מדוע התייחסו לאביו כעובד ואמו עקרת בית? הרי, כל היום אמו עובדת קשה במטלות הבית אז איך היא לא עובדת ?[7] .שאלות אלו, שמתעוררות בגיל כזה בקרב נפאר, ללא ספק מלמדות על אישיותו החתרנית והמרדנית בעיניי.

נפאר שאהב מסך מגיל צעיר, במקור הוא חלם להיות שחקן כדורגל בגלל הייצוג הרב של שחקנים ערבים בתחום זה ,אבל המוסיקה נראתה לו כמקום של שבירת תקרת זכוכית וכמקור השראה לצאת ולפרוץ דרך ולהיות בעצם חלוץ בתחום זה. בשנת 1998 כשתאמר נפאר מגיע לגיל 19 הוא מקים את להקת "דם" יחד עם אחיו סוהיל וחבר נוסף מחמוד ג'רירי. פירוש המונח דם מערבית לעברית זהה כלומר הכוונה ל-דם באנגלית(blood). להקת דם, נחשבת ללהקת ההיפ-הופ הפלסטיני הראשונה שזוכה להצלחה רבה ומוצע לה חוזה על ידי לייבל בריטי . שיר הבכורה העוסק בעיקר בסכסוך הפלסטיני –ישראלי וזוכה לשם "מין ארהאבי" (בעברית- מי הטרוריסט) [8]. מהמילים של השיר, ניתן להבחין שתאמר מפנה אצבע מאשימה כלפי מדינת ישראל ואף טוען שהיא ההפך מדמוקרטיה ויותר קרובה לתנועה הנאצית הגרמנית.[9] השיר שנוי במחלקות ויעורר בהמשך סערה בקרב מתנגדיו של תאמר ועל כך אדון בפרק השלישי בעבודה זו.

1.3 תפיסת הזהות והלאומיות של נפאר

נפאר, מגדיר את עצמו כפלסטיני שחי בתוך מדינת ישראל הנמצאת במזרח התיכון ושואף להיות חלק מהעולם הגלובלי הגדול דרך המוסיקה שהוא עושה[10]. הכיבוש, הנכבה וגירוש משפחתו של נפאר, חיזקו אצלו את תחושת השייכות לעם הפלסטיני, תחושה שבאה על ידי ביטוי בשיריו המחאתיים שבחלקם אדון בפרק השני לעבודה. אך כבר עכשיו אפשר להפנות את תשומת הלב למילים שעולים מתוך שירתו של נפאר ולהקת "דם", בשיר " כאן נולדתי" שפורסם בשנת 2004 בו הוא שר " כאן נולדתי כאן נולדו גם סבותיי, לא תנתקו אותי משורשי", מונחים כמו, מקום הלידה ושורשים נחשבות מהממדים החזקים ביותר של השיח הלאומי הפלסטיני ומובלטים בשירתו של תאמר כחלק מהבעה והשמעת קול בשיח הלאומי הישראלי, קול חלופי של חלק מאזרחי ישראל הערביים המגדירים את עצמם פלסטינאים[11].

נקודת ציון ומפנה נוספת בחייו של תאמר כמו בחייהם של חלק ניכר מהקהילה הערבית פלסטינית החיים במדינת ישראל, התחילה בחודש אוקטובר בשנת 2000, גל של האירועים שלימים יקראו מהומות אוקטובר. התוצאות הטרגיות של המהומות, בהן נהרגו 13 בני אדם, אזרחים ערביים החיים בצפון מדינת ישראל, לדברי נפאר גרמו לו לדבר פוליטיקה, ולהבין שהוא חלק בלתי נפרד מהזהות והלאום הפלסטיני[12]. כשתאמר נשאל, את מי הוא מייצג בעצם? הוא עונה, שקודם כל הוא מייצג את עצמו, את לוד ובפרט השכונה בה גדל שכונת רמת אשכול, שכונה המאופיינת בעוני ובתנאים קשים, וכן את הזהות הפלסטינית הערבית. אירוע נוסף שנחשב למשמעותי בחייו של נפאר שמתאר אותו כ"מטאור" זה האביב הערבי והכישלון שלו גרם לפגיעה וזעזוע בתחושת הביטחון שהיו לפלסטינאים, הוא אומר:" משהו באביב הערבי, ובכישלון שלו גרם להרבה מהפלסטינאים לחוש שאולי "הכאפות" של הציונים והיהודים הן לא כל כך נוראיות"[13].

עד כה, הצגתי וניתחתי את הנסיבות שהשפיעו, עיצבו את תאמר נפאר, תחילה בילדותו דרך הרקע המשפחתי והסביבתי, המפגש והחיבור שלו עם ההיפ-הופ כאקט מחאתי, וכן לתפיסת הזהות והלאומיות של נפאר.מכאן, קל המעבר לחלק השני בעבודה שלדעת כותב שורות אלו הוא המשך ישיר של פרק זה, בו אתמקד בדרכו של נפאר בהבעת מחאתו הלכה למעשה באמצעות שיריו.

2. פרק שני: המחאה בשיריו של תאמר נפאר

שיריו המחאתיים של נפאר מסתעפים כמעט לכל תחומי החיים של האזרח הערבי פלסטיני שחי במדינת ישראל. בפרק זה ייבחנו כמה משיריו שראיתי לנכון להתמקד בהם. חלקם, נוגעים לנכבה והכיבוש והלאומיות הפלסטינאית, חלק אחר עוסק באפליה וחלק נוסף ייחודי ומשמעותי בעיניי שמביא חידוש למגזר שמרני ומעלה סוגיות שנויות במחלוקת בקרב אוכלוסייה מוסלמית אדוקה כמו זכויות להט"בים ומעמד האישה ואינו פוסח על הביקורת כלפי מעמד הגבר בתוך חברה פטריארכלית.

2.1 תפיסת הלאומיות הפלסטינית בשיריו

" יש לי קול, והאבנים שאני זורק הן חרוזים, יש בחורים ששורפים צמיגים או יורים ברובים, אבל זו הדרך שלי". בחרתי להתחיל את הפרק הנוכחי במילים של נפאר, אותם אמר באחד הראיונות, נפאר אומר שהשירים שלו מאפשרים לו למחות על המצב הקיים בדרך שלו, דרך החרוזים שהוא שר[14]. אפשר להסביר את הזעם ואת המחאה של נפאר כנגד השלטון הישראלי באמצעות שיריו, כאן בחרתי להתמקד בשניים מהם, הראשון שיר שעונה לשם " יא סמתי " (הוי שתיקתי), שיר שפורסם בשנת 2018, השיר הוא יצירה משותפת בין האמן זהיר פרנסיס והאמן תאמר נפאר. הרעיון וההפקה של מחזמר "עבודי ברהום". " יא סמתי" הוא שיר שנכתב במקור על ידי האמן והמוזיקאי המנוח מלחם ברקת. בחלק הראשון של השיר, נפאר מביע את מחאתו ואת כעסו על השלטון הישראלי ונאחז בזהותו הפלסטינאית, הוא מזכיר את האינתיפאדה שהיא עדיין פועלת ולא כבתה, נוסף על כך הוא פונה אל השרה ( להערכתי הכוונה לשרה מירי רגב שעזבה את אירוע חלוקת פרסי אופיר כאשר תאמר עלה לבמה להופיע), והוא מצטט פתגם מהשפה הערבית שמציין שהאדם אינו מעוניין ואינו מפחד ממה שהאדם השני יעשה ביטוי זה משמש לעתים קרובות בתגובה לאיום. בחלק השני של השיר נפאר, מדגיש שהוא שר כערבי ולא רק כפלסטיני וקובע שלא יגרשו אותו כאשר הוא אומר " בי בי, לא יגרשו אותי ", בהמשך, נפאר מציג את הדור החדש, דור שאליו הוא שייך, דור של המהפכה, דור שאינו פוחד לקום נגד הנשיא ונגד השלטון דור שדוחף את חיילי הכיבוש בכדי לפתוח את שעריו של מסגד אל אקצא [15]. אין ספק שמדובר בשיר מחאתי, שמתאר את מחאתו של נפאר שבה מעודד את העם הפלסטיני במיוחד הדור שאליו הוא שייך ,גם כן לצאת נגד השלטון הישראלי ולהלן יוצג עוד שיר שלדעתי מתאר את המחאה של נפאר בצורה בולטת מאוד, השיר " אנא מש פוליטי" (אני לא פוליטי). כאן, בחרתי להתמקד בגרסה המשותפת של השיר עם המשורר הישראלי יוסי צברי, ששרו אותו לראשונה בגרסה הנוכחית בטקס פרסי אופיר וזכה להד נרחב עקב עזיבתה של השרה מרי רגב את הטקס (על כך אדון וארחיב בפרק השלישי). השיר, המשלב בין עברית לערבית וברקע מוקרא קטע משירתו של המשורר הפלסטינאי הלאומי מחמוד דרוויש.[16] השימוש בקטע משירת "תעודת זהות" של דרוויש, מעידה על מחאה נגד השלטון בצורה ישירה וחד משמעית, שירה זו שהתפרסמה בספרו השני בשנת 1964 "ציפורים ללא כנפיים". שיר זה נכתב כדי לתאר את ההשפלה שהאזרחים סבלו ממנה תחת הכיבוש הצבאי שבעצם מנע מהם לחיות בשלווה ושקט והגביל את תנועתם וחירותם. דרוויש פרסם את השיר "תעודת זהות" כדי לבטא את התנגדותו לשלטון ולדיכוי. שיר זה במיוחד גרם לאי נוחות לקורא הישראלי. שברכזו של שיר זה מונולוג נוקב שאותו מטיח פלסטיני באוזניו של חייל ישראלי הבודק אותו .[17] נוסף על כך, נפאר שר מילים המשקפות את המדיניות של השלטון כלפי הערבים ובדגש על האיום הדמוגרפי, להלן דוגמה של שורה מתוך השיר- " אם אני מעביד במסעדה עשרה מבניי פתאום הדו קיום הופך להיות איום דמוגרפי ". שיר נוסף, שהזכרתי בפרק הקודם " אנא מש ארהאבי" (אני לא טרוריסט) , שהמחאה כנגד השלטון בו ברורה, שלהקת "דם" רואה בו כשיר אמיץ לאור הנסיבות בה הוצא ופורסם, ומסבירים על כך בסרט "slingshot hip-hop" שהשיר הוא שיר "עצבני" שיצא עקב רוח התקופה העצבנית של האינתיפאדה השנייה, וכן מכרזים עליו כשיר מחאה המאשים את ישראל בטרור ופשעים כנגד העם הפלסטיני.[18]

2.2 האפליה בשיריו

אין חולק שההתנגדות של הכיבוש הישראלי מאחדת את העם הפלסטיני ומהווה מכנה משותף רחב ביותר. על רקע זה נפאר מביא בשיריו את התיאורים המרגשים, והמצמררים המתארים את האפליה, הכאב והסבל של הפלסטינים ומנסה ככל האפשר לתאר את היחס המפלה שמקבלים בני עמו מצד הישראלים. ובהקשר זה, ובניסיון להגיב על האפליה, נפאר מביא את שירו " סלאם יא סחבי" (שלום חבר). שיר שמשלב כעס על הרשויות, שבמקור נכתב על שלושה מחבריו של נפאר, אחד נרצח בספטמבר 2000, השני בן דודו שנורה מטווח אפס בתוך חניון של המשטרה נאבק על חייו והמתינו לאמבולנס כקרוב לארבעים וחמש דקות ובסוף הוא ניצל, והשלישי חבר נוסף שהוא סוחר סמים. בשיר, תאמר חיבר בין שלושת הדמויות, ובנה את השיר "סלאם יא סאחבי", שמתאר סיטואציה בה חברו נורה וממתינים לאמבולנס. בשיר יש כעס, כעס על הרשויות, בעיקר המשטרה ומגן דוד אדום. זה בולט בשורה של השיר " איפה האמבולנס? תתקשרו, תשקרו תגידו יהודי נורה". כלומר, היהודי זוכה לעדיפות מפני הערבי בפני הרשויות, יש לציין שהשיר נכתב במקור בשפה העברית שם תאמר מסביר שכתב בשיר שהאם מגן דוד מגן על מי ששמו דוד או גם על שמות אחרים [19] . האפליה והכעס לא נגמרים בשורה הזו, האצבע המאשימה של תאמר פונה גם למשטרה ולרשויות החוק, הוא מאשים אותם כגורם להידרדרות המצב ברחוב הערבי, אפשר להבחין בהאשמה הזו בשורה מתוך השיר -" כשהמשטרה שאלה, אתה יודע מי מביא את הסמים? אמרתי לו כן, הממשלה. הם מביאים מחוץ למדינה, אתם משמר הגבול, לנו אין ספינות, ג'יפים ולא טייסים"[20]. שיר נוסף, שהזכרתי בפרק הקודם, אשר נוגע גם ללאומיות וגם לאפליה אותה חש תאמר, השיר "כאן נולדתי " של להקת "דם" בשיתוף עם האמנית עביר אל זנאתי, כל משפט בשיר טומן בחובו ביקורת, כעס ותסכול כלפי המדיניות של המשטר כלפי האוכלוסייה הערבית. זה ברור, לא רק במילים של השיר, אלא גם בווידאו קליפ אשר מתחיל ברגע שכיח במיוחד בחיי הצעיר הערבי כאשר המשטרה דורשת לראות תעודות זהות של שלושה צעירים ערביים, ועומדים לערוך עליהם חיפוש גופני. מילותיו של השיר, פונות הישר אל הקהיל היהודי הישראלי, נפאר מתבסס על ביטויים עממיים, כמו "יונה המנסה לשרוד תחת משטר הנץ" היא התייחסות גלויה לראש הממשלה אריאל שרון ומדיניות הריסת בתיהם של הערבים ומצד השני לא עושים די מאמץ כדי להילחם במה שכואב לאוכלוסייה הערבית וזה הפשע והסמים המשתוללים ברחובות, השיר מביע מחאה וביקורתיות כנגד אפליה ומחאה מצדו של השלטון כלפי המגזר הערבי[21].

2.3 מעמד האישה והמנטליות הגברית הערבית בשיריו

תאמר נפאר, שחרר בשנת 2017 שירו "ג'וני מאשי"(ג'וני הולך) על שם מותג אלכוהול ג'וני Johnny walker , שיר שזועק את האמת בפרצוף, האמת על המצב הקיים במגזר הערבי ובפרצוף של אוכלוסיית המגזר. תאמר כדרכו, הוא מבקר את הממסד והדיכוי של המדינה, אבל הנתח העיקרי בשיר הזה פונה לביקורת נוקבת למגזר שלו ולחברה שלו. הוא מתחיל את השיר בשני מונחים מעניינים הראשון " ערבים של שמנת" שמשמש ככינוי לעג לערבים החיים במדינת ישראל על ידי הערבים שחיים בשטחים , והמושג השני "ערביי פוריקס"- המבקר את ערביי ישראלים שהפכו לחמדנים לכסף, ועובדים בפוריקס, שנחשבת להונאה מסחר פיקטיבי בשוק ההן שצעירים ערביים רבים עובדים בה כדרך קלה להשיג כסף קל. אל דרך הזו מצטרפת תופעת מכירת החשבוניות הפיקטיביות הדי מוכרת במגזר הערבי, וגם על תופעה זו נפאר לא פוסח כאשר הוא שר "אני רוצה למכור חשבונית אבנה ווילה, ואכתוב על הכניסה זה בזכות אלוהים". כעת אעבור להשתקפות הביקורת על המנטליות הגברית וזכויות להט"בים ונשים בחברה הערבית מתוך השיר. בחלק הראשון של השיר תאמר מתייחס למנטליות הגברית הערבית בשתי שורות " חיים על סרטים של מאיה ח'ליפה (שחקנית פורנו ערביה ממוצא לבנוני), ועל הרעיונות של בגדאדי ח'ליפה (מנהיג דאע"ש)"[22]. תאמר מסביר באחד הראיונות, " יש מין רצון לשמור על המסורת והתרבות שלנו, וזה מצדיק שנהיה שוביניסטים". הוא אומר גם על חבריו, "אם אנחנו מדברים על להט"בים למשל דאע"ש יוצא מהם, יש הרבה אנשים שיגידו שדאע"ש לא מייצג אותם, ברגע שאתה מדבר איתם על חופש במיניות או קצת על להט"ביות, דאע"ש יוצא"[23]. נפאר, מתאר בשיר את שכנו שסוחר סמים מסוג קוקאין (קוק), אשר מרשה לעצמו להתלונן בפני תאמר על הערביות שלובשות מיני – " שכן שלי מוכר קוק במילי (מילימטר), ומתלונן בפני על הערביות שלובשות מיני", כלומר לגבר מותר הכול ואפילו לסחור בסמים ובזה הוא לא רואה חטא, והחטא הוא בעצם האישה שלובשת מיני, במשפט זה יש אמירה ביקורתית כלפי תפיסת המנטליות הגברית הערבית השולטת. תאמר אומר במפורש בשיר נוסף שהזכרתי בתת פרק קודם, השיר " יא סמתי" שהוא שייך לדור אחר, דור שמגן על שוויון הנשים ולהטב"ים, דור שדוחה את השלטון הפטריארכלי[24]. שוויון והזדמנות שווה לאישה מזוהה עם נפאר ולהקת "דם" עוד מתחילת דרכם בשילובה של עביר זינאתי בשיר "כאן נולדתי" ובהצלחה המסחררת סביבו, אבל כבר אז קורה דבר שמציג בדיוק את האנטיתזה של הלהקה, יום לפני סיבוב ההופעות מסבירה זינאתי בסרט ""slingshot hip-hop" שבני דודים שלה סירבו בכל תוקף שהיא תעלה לבמה בטיעון שוביניסטי קיצוני "אין אצלנו בנות שיעלו לשיר על במה" וזה נתפס כסוג של איום על תאמר, על משפחתה ומחשש שהמצב יחמיר ומתוך הבנה וכבוד של עמדת הוריה וגם פחד במובן מסוים עביר הסכימה לא לעלות לבמה ולשיר בסבב הופעות שהיה אמור לקחת אותה לנקודת זינוק לעולם אחר, אומנם בהמשך חזרה לעשייה, לשיר ולעלות על במות, אבל אי אפשר להתעלם מהחסם ומהקיר שעומד בפני האישה הערבייה שמשתקף מסיפורה של זינאתי. באותו סרט, נפאר מתאר את מעמדה של האישה במגזר הערבי כדיכוי כפול "היפ-הופ הוא נשק וכל אחד יורה בו את כדוריו, ככל שאתה מגיע ממקום יותר מדוכא, כאוב, הכדורים שלך יותר חזקים, הערבים במיוחד הפלסטינאים הם העם הכי מדוכא היום וחיים בחברה הכי קשה, ובתוך כל השרשת הזו האישה, האישה הערבייה נמצאת בתחתית של התחתית של הדיכוי"[25].

שיר נוסף שמדבר על זכויות האישה ובעיקר על סוגיית גוף האישה ; בעלותה עליו, וסמכות הזולת עליו, האתגר שעוברת האישה בהבנתו, ובהפעלת סמכותה הטבעית והמוחלטת על גופה, והבעיות הנובעות מכך הקשורות לבחירות בחיים. השיר זכה לשם "'ג'סדכהום"- הגוף שלך-שלהם. המילים של השיר הם פרי יצירתם של מיסאא דאו ותאמר נפאר, כאשר שומעים את השיר מבינים מיד שמדבור בשיר פמיניסטי מחאתי שזועק נגד הטרדות מיניות ושייכות הגוף האישה לאישה עצמה. "הגוף שלי נשי, הגוף שלי ערבי, הגוף שלי ערבי נשי" שרה דאו. היא ממשיכה "תרחיק את הידיים שלך ממני, הציצי האלה שייכים לי… הירכיים האלה שייכות לי" ובבית האחרונה של השיר דאו מונה מספרים של מקרי אונס, בגידות ולידות[26]. שיר זה עורר סערה והתנגדות משום שיש בו מילים בוטות שאינן מתקבלות בקרב הקהילה השמרנית וכאשר הלהקה התכוונה לשיר אותו בצפון הארץ ניסו המארחים למנוע מהלהקה לשיר אותו אך דאו שרואה בשיר כקול שלה נלחמה על כך שתשיר אותו "השיר הזה הוא חלק ממני, הוא על הגוף שלי, שמנסים לקחת עליו בעלות. הרגשתי כאילו לוקחים לי את הקול. אמרתי להם שאם אני לא שרה אותו, אני לא עולה על הבמה, וכך היה. בסוף שרתי אותו" כך אמרה דאו.[27]

3. פרק שלישי: בין הסתה למחאה, בין מודרניות לשבירת מוסכמות.

3.1 בין הסתה למחאה

בתת פרק זה בחרתי להציג את שירתו של תאמר נפאר מזווית ראייה שונה וחדשה כאשר חלק רואה שמדובר בשירת הסתה ואחרים מחאה. אחד האירועים שהעמיד את נפאר בגבול שבין הסתה למחאה התרחש בטקס פרסי אופיר בשנת 2016, כאשר נפאר הופיע בטקס עם השיר "אני לא פוליטי" ובו שילב כמה שורות של המשורר מחמוד דרוויש, דבר שגרם לשרת התרבות דאז מירי רגב לעזוב את האולם כאשר היא מסבירה " לא אהיה קהל לשיריו של מחמוד דרוויש".[28] המערכה בין רגב לבין נפאר לא נגמרה בטקס פרסי אופיר. על רקע הזמנת נפאר להופעה בפסטיבל הקולנוע בחיפה על ידי העירייה, פנתה השרה מירי רגב במכתב לראש העיר דאז יונה יהב בבקשה לבטל את הופעתו של נפאר, שלטעמה נפאר בכל הזדמנות ומעל כל במה יוצא כנגד הרעיון של מדינת ישראל, נוסף על כך היא הזכירה כדוגמא את שירו של נפאר " מיהו הטרוריסט" שבאחת השורות משווה את ישראל לנאצים. תאמר בתגובה לקריאות של השרה מירי רגב הדגיש " אין לי שום כוונה לתת להם להשתיק אותי" [29]. שיריו של נפאר והתבטאותו הפוליטית השנויות במחלוקת הביאו בשנת 2018 לביטול הופעתו במכללת תל-חי, אומנם הנימוק של אגודת הסטודנטים במכללה אודות ביטול ההופעה היה שהם רצו להתמקד באמנים מקומיים, אבל אי אפשר לא להבחין שהסיבה האמתית היא פוליטית. כך שבשיחה בין מנהלו של נפאר לבין נציגה מהאגודה הסבירה שהם רוצים להימנע מחיכוכים לא נעימים, מנגד נפאר סבור שביטול ההופעה משקף התחוללות של דבר רע מאוד, וכי לא ניתן להפריד בין האמן לבין הדעה הפוליטית שלו וכל זה נובע ממנגנון השתקה והמלחמה כנגד הנרטיב הפלסטיני שהוא מייצג [30].

3.2 בין מודרניות לשבירת המוסכמות

המילים והביטויים שמשתמש בהם נפאר בשיריו אינם מתקבלים בצורה חלקה ואין תמימות דעים סביבם. קריאות התיגר, שבירת מוסכמות ושחיטת פרות קדושות בתוך חברה שמרנית ואדוקה, גרמה שתאמר יהפוך בעיני קבוצה של אנשים אדוקים לזמר השנוי במחלוקת המאיים על הדת, המוסר והתרבות.

בשנת 2019 בוטלה הופעתו של נפאר בעיר אום אל פחם, בנימוק ששיריו אינם תואמים את הלכי הרוח בעיר ובהודעה שהעירייה הוציאה נכתב: " האזנו לחלק גדול מתכני שיריו וצפינו בהופעות רבות של האמן, ומצאנו שהם אינם מתיישבים עם המקובל מבחינה דתית, מוסרית, חינוכית ותרבותית באום אל-פחם". ביטול ההופעה עורר סערה בקרב קבוצה אחרת של צעירים אשר מקדמים תהליכים של חילוניות, מודרניות ושבירת מוסכמות . אחד מן הצעירים העונה לשם מחמד מחאג'נה טען :" שבעיר הזאת יש אנשים עם דעות אחרות שמעוניינים לצפות בנפאר ולראות הופעות, ולצערי הרב ראש העיר שנתמך על ידי התנועה האיסלאמית משלם עכשיו את מחיר התמיכה הזו, וזה לא מקובל. לא נסכים לכפייה כזו" [31].

אין ספק שהפולמוס שהתעורר סביב סוגיית ביטול ההופעה באום אל-פחם הוא נקודת ציון חשובה מאוד לנפאר ולקהל שלו שמסרב שמנגנוני ההשתקה של המנהיגות השמרנית תשפיע עליהם ביטל ההופעה מבחינתם זו ביטול של דור שלם. המאבק בין שני הצדדים הגיע לבית המשפט המחוזי בחיפה שדן בעתירה שהגישו תושבי העיר בשיתוף פעולה עם האגודה לזכויות האזרח. בית המשפט פסק לטובת נפאר וביטל את החלטת ראש העיר בנימוק : "חופש הביטוי אינו רק החופש לבטא דברים מוסכמים ונעימים או ערבים לאוזן, ולא נועד רק להגן על דעות מקובלות ואהודות"[32]. על אף ההחלטה שההופעה תתקיים נפאר ביטל את הופעתו לאחר פגישה עם ראש העיר בטיעון לא מפתיע שמגיע מזמר לאומי פלסטיני שאינו מעוניין לפגוע בסדר הציבורי ולהפוך את האירוע התרבותי לאירוע מפלג שיתקיים תחת חסות משטרת ישראל[33]. מבחינתו של נפאר חופש הביטוי ניצח, אבל לדעת כותב שורות אלה עצם ביטול ההופעה ובכלל ההגעה לבימ"ש והפגישה עם ראש העיר לאחר פסק הדין ולהגיע להסכמה שאירוע לא יתקיים באמתלה שהאירוע יתקיים בחסות משטרת ישראל, סבור אני שהשמרנים מחזיקי דעות קדומות ניצחו את החילוניים במקרה זה.

סיכום

לאחר שנחשפתי למקורות בשפה האנגלית וגם בשפה העברית והערבית שנגעו בזמר תאמר נפאר, בחייו, שיריו והאופן שבו בחר לבטא את רגשותיו. אני יכול להסיק שנפאר כזמר מחאתי היווה דמות שמעוררת פחד בקרב הרבה מהאוכלוסייה היהודית שראו בשיריו כמהווים סכנה להגמוניה הישראלית. אני חושב שהפחד שעורר הזמר בקרב היהודים התבטא גם בביטול או בדרישה לביטול חלק מהופעותיו של נפאר מחשש כי התעמקות בשירים של נפאר יכולה לחשוף את הצד האחר לביטויי מחאה או נקמה שעלולים להביא למתח בין שתי האוכלוסיות . ולדעתי בכדי להבין נקודה זו בצורה יותר טובה יש לבצע מחקר עתידי בנושא ולבדוק את הסיבות האמתיות העומדות מאחורי ביטול ההופעות .

יש להוסיף כי זאת הייתה הפעם הראשונה שלי שאני נחשף לעומק לזמר תאמר נפאר, לחייו ולשיריו. תמיד שמעתי עליו, לא התחברתי ולא דמיינתי לעצמי שאני הולך לקרוא חלק מהשירים שלו, לתרגם ולנתח גם כן. אין ספק שמדובר בחוויה מרתקת ומרגשת בו זמנית. לדעתי נפאר אינו זמר שמעורר הסתה, הוא בסך הכול רצה להביע את דעתו ואת רגשותיו דרך המילים המתארות את המציאות מנקודת מבטו, הגעגועים למולדת, הנכבה, הכיבוש והאפליה. אני חושב שגם לנפאר עצמו לא היו כוונות של הסתה הוא בסך הכול הביע מחאה והתנגדות למצב הקיים אומנם בחלק משיריו הוא השתמש בדימויים קיצוניים שבעיני אינם מקובלים ואינני מסכים איתם, אך מן הצד השני ביטויים אלה הביאו את נפאר לעלות לשיח הציבורי ולהדים תקשורתיים שקרוב לוודאי שזוהי הייתה מטרתו מאחורי השימוש במונחים כאלה.

חשוב לי לציין, במהלך החיפוש אחרי חומר רלוונטי לנושא העבודה, הצלחתי לקרוא כמה תגובות חיוביות וגם שליליות של הציבור היהודי בנוגע לשיריו של תאמר נפאר. אכן ישנו אחוז גבוהה של יהודים שראו בנפאר דמות מסוכנת, דבר זה הטריד חלק גדול מבני האוכלוסייה היהודית . אבל מצד שני יכולתי לקרוא תגובות חיוביות של אנשים יהודים, שבעצם אהבו את שיריו למרות שקצת הפחידה אותם אבל הם קיוו שביום אחד נפאר יכול להוות גשר לשלום בין שני העמים. הדבר הוא נכון גם לאוכלוסייה הערבית, האדוקים מבניהם ראו בנפאר, דמות מסוכנת המערערת על המוסכמות החברתיות, על הנורמה והמוסר בתוך החברה. אבל מצד שני יכולתי להבחין בקולות חדשים של דור חדש שתומך ומתחבר למילותיו וחזונו של תאמר נפאר שקורא ונלחם על סוגיות רגישות ונפיצות כמו זכויות של להט"בים, מעמד האישה וביקורתיות חריפה על הגבר הערבי השולט. נפאר, עדיין יוצר, כותב ושר וככל שעובר הזמן הוא צומח וזוכה לפופולאריות רחבה וזה יכול להעיד על הצלחתנו וטביעת חותם חדשה בקרב האוכלוסייה הערבית.

חשוב לי לציין לקראת סיום את מגבלות שנתקלתי בהן במהלך העבודה: 1. מגבלות השפה: כפי שידוע לכולנו כי בדרך כלל השפה היא אמצעי הביטוי של הזמר. שפתו האם של נפאר שבה כתב את מרבית שיריו הינה הערבית לכן, ניתוח מדויק של שירו רצוי שיעשה על בסיס שפת המקור. לאחר שנבחנו כמה שירים בעבודה זו, ניתן לראות כי שיריו של נפאר גדושים בתיאורים ומונחים מן ההוויה הפלסטינית, שהבנתם במלוא המשמעות מחייבת הבנת השפה הערבית הספרותית וגם סלנגים עממים. העבודה הנוכחית נסמכת על שירי נפאר כפי שתורגמו לעברית וחלק מהם תרגמתי בעצמי ואין ספק ששימוש בתרגום ולא במקור גורע ופוגע ביכולת הניתוח וההבנה של השירים. 2. מגבלות הזמן:מן הראוי לבחון את השירים בפרספקטיבה של חלוף הזמן. בהקשר של העבודה, העם הפלסטיני עדיין מצוי תחת שלטון הכיבוש וטרם הושג הסכם בהקשר לסכסוך ישראלי פלסטיני, לכן לא ניתן לבחון את שיריו של נפאר בעניין הכיבוש בראיה לאחור.

ביבליוגרפיה

Arthur, Neslen. In Your Eyes a Sandstorm. 1st ed, Berkeley: University of California, 2011.

Boswall, K., and Ruba Al Akash, R ". Listening, resistance and mobile phone playlists: musical listening practices of Syrian women living as refugees in Northern Jordan”, Social Dynamics, 43(2), (2017(, pp167-183.

McDonald A, Davi. “Carrying Words Like Weapons: Hip-Hop and the Poetics of Palestinian Identities in Israel,” Min-Ad: Israel Studies in Musicology Online 7 (2(, (2008), pp 116–130.

אסף, עודד. " בסוף השירים צומח עץ מוזר," אוחזר מתוך עיתון הארץ: http://www.haaretz.co.il/1.1169656.,(2011).

בוקר, רן "תאמר נפאר נגד מירי רגב ועיריית חיפה: "לא אתן להם להשתיק אותי" https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4867007,00.html (נבדק לאחרונה, 19.05.2022).

בוקר, רן "תאמר נפאר שר דרוויש, רגב נטשה את טקס פרסי אופיר" https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4858517,00.html (נבדק לאחרונה, 19.05.2022).

חורי, ג'קי " תאמר נפאר ביטל את הופעתו באום אל-פחם בעקבות התנגדות העירייה לקיימה " https://www.haaretz.co.il/news/local/2019-08-22/ty-article/0000017f-e398-d568-ad7f-f3fb67e80000 ( נבדק לאחרונה, 03.06.2022).

חורי, ג'קי "המחוזי ביטל את החלטת עיריית אום אל-פחם לא לקיים את הופעתו של תאמר נפאר" https://www.haaretz.co.il/news/local/2019-08-22/ty-article/0000017f-f81a-d318-afff-fb7bb3b70000 (נבדק לאחרונה, 03.06.2022).

חורי, ג'קי "עיריית אום אל-פחם ביטלה הופעה של תאמר נפאר: "תכניו לא מתיישבים עם המקובל" https://www.haaretz.co.il/news/education/2019-08-21/ty-article/.premium/0000017f-e896-dea7-adff-f9ff7a880000 (נבדק לאחרונה, 02.06.2022).

טאובר, דליה. " שירי מחאה. מחאות ששינו את פני ההיסטוריה," אוחזר מתוך אוח – משרד החינוך meyda.education.gov.il/files/noar/mechashvat2015.docx,(2015).

סרט סלינג שוט: https://vimeo.com/195690477

עראף, סוהא "ההצהרה הפמיניסטית של להקת הראפ הפלסטינית" https://www.mekomit.co.il/%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C/ (נבדק לאחרונה, 08.06.2022).

שחר, עידו, בסיליוס בוארדי, תאמר נפאר. “פסיפס של זהויות ותרבויות: ריאיון עם תאמר נפאר,” המזרח החדש,(2021) ,עמ'219-208.

שפיגל, נועה " אגודת הסטודנטים בתל חי ביטלה הופעה של תאמר נפאר: "לא רוצים חיכוכים" https://www.haaretz.co.il/news/education/2018-11-23/ty-article/0000017f-e1b2-d9aa-afff-f9fa1f4d0000 (נבדק לאחרונה, 19.05.2022).

נספחים

נספח מספר 1 : תרגום חלק ראשון מהשיר "מין ארהאבי" ( מי הוא הטרוריסט?)

מיהו טרוריסט? אני טרוריסט?

איך אני יכול להיות טרוריסט אם אני גר במולדתי?

מיהו טרוריסט? אתה טרוריסט

אתה לקחת את כל מה שבבעלותי בארצי

תלחם איתי, כמו שנלחמת באבותיי

אתה רוצה שאני אפנה לחוק? בשביל מה? אתה אויב

משחק את העד, עורך הדין והשופט

משגע אותי, אתה תחילת הסוף שלי אתה מאחל לנו את הרע ביותר

מיעוט שבסופו של דבר הוא רוב בבית העלמין

דֵמוֹקרָטִיָה? למה? זה מזכיר לי את הנאצים

אנסת את הנפש הערבית

והיא נכנסה להריון, ילדה ילד שנקרא "פיגוע טרור"

ואז אתה קורא לנו טרוריסטים. הרגת ובזזת

כשהאשמתי אותך, קפצת ואמרת:

"גם אתה נותן לילדים לזרוק אבנים

אין להם הורים שיחזיקו אותם בבית?"

מה, שכחת שקברת את ההורים

מתחת לאבנים של בתים משלהם??

ועכשיו אתה קורא לי מחבל?

השיר בערבית:

تامر النفار

مين أرهابي؟ أنا أرهابي ؟

كيف أرهابي وانا عايش في بلادي!

مين أرهابي ؟ أنت أرهابي

ماكلني وانا عايش في بلادي!

قاتلني زي ما قتلت جدادي

اتجه للقانون ?! عالفاضي ما أنت يا عدو

بتلعب دور الشاهد المحامي والقاضي

علي قاضي بنهايتي بادي

حلمك نقل فوق ما أحنا أقلية

حلمك الأقلية تصير في المقابر أكتريه

ديمقراطية ؟! والله أنكم نازية

من كتر ما أغتصبتوا النفس العربية

حبلت , ولدت ولد اسمه عملية انفجارية

وهين ناديتنا أرهابية

يعني ضربتني وبكيت , سبقتني وأشتكيت

لما ذكرتك انك بديت ,نطيت وحكيت

"ما أنتو بتخلو ولاد صغار يرموا حجار ,مالهمش أهل

يضبوهم في الدار؟!" أيش؟؟

كنه نسيت انو سلاحك ضب الأهل تحت الحجار؟!

وهلأ لما وجعي ثار بتناديني أرهابي؟

נספח מספר 2: מילות השיר: כאן נולדתי, هون انولدت . להקת "דם" DAM.

תאמר נפאר:
זוהי עונת ציד, הטרף הוא עוד בית
של יונה המנסה לשרוד תחת שלטון העיט
בוא ננסה משהו אופטימי יותר
הרי כל יום אני מתעורר רואה אלף ואחד שוטר
אולי הם באו לעצור סוחר "הוא פה הוא פה"
או לא, הם באו להרוס את הבית שלו
מה קורה פה, בועת שנאה סובבת את הגטו
למה קשה לו? ומי יענה לו? לאן ואיפה
שאלך תירוצים מקבלים את פניי

עברתי על החוק? לא לא החוק עבר עליי
די די, רבותיי
כאן נולדתי כאן נולדו גם סבותיי
לא תנתקו אותי משורשיי, תבין גם אם
ישלי אמונה במשטר ה"אם תרצו אין זו הגדה"
עוד לא אישרתם לי לבנות מרפסת לעמוד
עליה ולבטא אותה

פזמון עביר אך זינאתי
مع انه حارتنا خجولة
(ومش لابسة حرير (دام اذا الخوف ضله فينا ساكن
عروس بلا ترحة مستنية
(دورها للتجميل (دام التهجير على بوابنا قادم
الزمن سبقها نسيها املها
عشان هيك) للتفريق صار اسير)
كل طير راح يكسر قفصه
(واخرته, يحلق ويطير (دلم انا هون انولدت وهون راح اضلني ساكن

מחמוד גרירי
כאן בניתי את ביתי וכאן הרסתם את ביתי
? ואם זה לא חוקי מה עם שלך, בן דודי
אני מנסה לבנות בית ומה שנבנה לי נמצא
בדורהמי או שיימצא במקום שבו הרבה
אנשים עם הבטחות שיהוו את האור שבקצה המנהרה
…אבל זה רק דחפור או עוד רכבת דריסה
לא, לא, בשיר הזה אין צנזורה
.יש ביוב, מסילה, קרא לזה ארכיטקטורה
ותוסיף לזה פלפל בצבע לבן

ומה שיתעטש ממנו הוא אקדח שנטען
וכל הדברים שאמרתי רק נהיה להם קול ו
יש ת'אנשים שעומדים בתור ש
,יש להם סיבוך בחיוך וחיוך בסיבוך וכל עוד הסיבוך בנו
,תדע שזה חבל סבוך מדי
זו לא גזענות, זו ציונות
די זו לא בורותת זו רק התחפרות בבורות

פזמון עביר אך זינאתי
مع انه حارتنا خجولة
ومش لابسة حرير دام اذا الخوف ضله فينا ساكن
عروس بلا ترحة مستنية
دورها للتجميل (دام التهجير على بوابنا قادم
الزمن سبقها نسيها املها
عشان هيك) للتفريق صار اسير
كل طير راح يكسر قفصه
واخرته, يحلق ويطير (دلم انا هون انولدت وهون راح اضلني ساكن
פזמון שני (עביר אל זינאתי)
عينينا تشوف اطفالنا تدور على
مستقبل اللي حدوده تكون السما
شعار اللي من غبار العدم انمحى
بس لسا النور ما طفى

סוהל נפאר
בית הרוס ובגינה שמונה מסילות
וביום עוברות לפחות מאתיים רכבות
שאמור להיות בין הבית למסילה
אך זה נמצא בן שניר לבין ניר צבי
וטענת המשטרה שהכל שם לא חוקי…
מה עם השכונות החוקיות שיש בהן:
מאחורי החורבה, גדר הפרדה
לזה אין תירוץ, פשוט העירייה לערבים לא דאגה…
קופת חולים – מוקפת בביוב
גן ילדים – מוקף בביוב
…כי לממשלה יש משאלה:
מקסימום יהודים על מקסימום אדמה
מינימום ערבים על מינימום אדמה
הבית הזה לא קיבל אישור כחוק
ולא תצליחו למחוק

נספח מספר 3 : השיר " יא סמתי " ( הוי שתיקתי) – תאמר נפאר ביחד עם זוהיר פרנסיס.

אבו אלזאוז( פונה לזמר זוהיר פרנסיס בכינוי) ,השתיקה אף פעם לא הייתה חלק ממני

אני כותב על נייר פוליגרף, כך בניתי את השם שלי

האינתיפאדה פועלת ומיהו מחבל מודפס על הדיסק

אמרתי לשרה, " תרכבי על הסוס הכי גבוהה" ( פתגם בערבית שמשמעותו: עשה מה שאתה רוצה" מציין שהאדם אינו מעוניין ואינו מפחד ממה שהאדם השני יעשה. ביטוי זה משמש לעתים קרובות בתגובה לאיום)

אחותי, הכושי של הלילה תספדי

האויב רגיל לשיח' השבט שמטלטל את הזנב, ויספק אותו

מזיזים את המסננת, שמים את שמן , תאכילו

יש לי אירוח טוב , אבל חסר הבית לא יכול להעניק בית

עבדי בית, פוליטיקאי בפמפרס(חיתולים)

יש אור בקצה המנהרה, אבל השלטון כיבה את המאפיר

צא מהזירה ,ניצח קון קירי, ואן איריק

העם העדיפו את קמפ(מחנה) אל-אמערי על פני קמפ דיוויד

אחי… אנחנו מתכת נוזלית, אתם ניצבים בתערוכה סאטירית

האנשים הנמוכים ביותר עם השכר הגבוה ביותר, הנשיא הוא נכה והאנשים צולעים ואמיצים

הו שתיקתי , הו המענה אותי, מענה אותי, הו הר געש של הסודות

הו הר געש של סודות, הו שתיקתי , הו המענה אותי

אני מארץ הירוק, אילפנו את הדרקון בקאליס

אם הוא טורקי או אנגלי, הוא כולו ילך ויבוא

ואני עומד היכן שסבי עמד, תופס את המקום לנכדי

שלחו מייל לאל-השף ותעשו CC עבור סיסי

כנראה אתם לא מבינים את הדור שלי

מדבר כערבי, לא רק כפלסטיני

ביבי, לא יגרשו אותי

ציפורים נודדות בסתיו ואני בשיא האביב

אני מדבר על דור שהוא ספור על האצבעות

אני מדבר על דור שאין לו בלמים

אני מספר לדור שלא נובח כשהוא רואה את השיירות

אני מדבר על דור שיקום נגד הנשיא נגד חיילי המחסום

הוא דוחה את שלטון האב ומבקר את השיח'ים שעומדים על הצריח

אני מדבר על אלה שמגנים על הומוסקסואליות ושוויון נשים

דוחף את חיילי הכיבוש בכדי לפתוח את שערי אל-אקצא

אני מדבר על דור האור, דור האש, דור המהפכה

מיעוט בתוך מיעוט הוא כמו נר באוקיינוס החושך

בא לי מילה ממני, מילה ממני, שחושפת את מה שקרה, חושפת את מה שקרה

אני אור ואש, אני אור ואש, בא לי מילה ממני לחשוף את מה שקרה, הוי מולדתי מה שקרה.

השיר בערבית:

ابو الزوز الصمت ولا مرة كان من حصتي

بكتب ع وراق بوليجراف انا هيك بنيت اسمي

الإنتفاضة شغالة ومين إرهابي مطبوعة عالديسكيم

قلت للوزيرة بأعلى ما في بخيلها تركب إسطفلي

خيتا زنجي هالليل إرثيه

العدو تعود ع شيخ قبيله يهز الديل يرضيه

حرك المنخل حط زيت طهميه

انا عندي حسن ضيافة لكن فاقت البيت لا يعطيه

عبيد منزل سياسية ف بابمبرز

في نور اخر النفق والسلطة طافيين الامبيرز

إطلع من الحلبة ثبتكم كون كيري فان ايريك

الشعب فضل كامب الامعري عن كامب دايفيد

خيا … إحنا معدن سائل , انتا كومبارس في معرض ساخر

ادنى ناس في اعلى راتب , الريس معاق والشعب اعرج باسل

يا صمتي يا معذبني يا معذبني , يا بركان من الاسرار

يا بركان من الاسرار يا صمتي يا معذبني

انا من بلد الخضر روضنا التنين بالكاليس

إن كان تركي ولا انجليزي كلو بيروح وبيجي

وانا واقف وين ما سيدي كان واقف ماسك صفة لحفيدي

ابعت ايميل للهاشف واعمل cc للسيسي

شكلكم مش فاهمينو لجيلي

بحكي كـ عربي مش بس كـ فلسطيني

بيبي مش حـ يتم ترحيلي

الطيور بتهاجر بالخريف وانا بعز ربيعي

بحكي ع جيل معدود عالاصابع

بحكي ع جيل معدوم الفرامل

بحكي ع جيل ما ينبح لما يشوف القوافل

بحكي ع جيل بينتفض ضد الريس ضد جنود الحواجز

بيرفض سلطة الاب وبينتقد شيوخ المنابر

بحكي عن اللي يدافع عن المثلي وعن مساواة المرأة

يدفع بوليس الاحتلال ليفتح بواب الاقصى

بحكي ع جيل النور ع جيل النار ع جيل الثورة

اقلية داخل اقلية مثل شمعة في محيط هالظلمة

عبالي كلمة مني عبالي كلمة مني تفضح ياللي صار تفضح ياللي صار

انا نورنار انا نور ونار عبالي كلمة مني افضح ياللي صار يا وطني ياللي صار

נספח מספר 4 : תרגום השיר אנא מש פוליטי ( אני לא פוליטיקאי) – בגרסה עם יוסי צברי .

חומוס סלט, צ'יפס בצד

בשבילך, זה האח של הדו-קיום

אם אני מעביד במסעדה עשרה מבניי

פתאום הדו קיום הופך להיות איום דמוגרפי

אני לא פוליטיקאי, אני לא פוליטיקאי

אני לא פוליטיקאי

אני לא פוליטיקאי , אני לא פוליטיקאי

אני לא פוליטיקאי

ערבית ברברי, ערבי אינדיאני

ערבי מסריח

יש לי בגרות, תשירו לי אחמד

לערבב טיח

כשאני קורא כל סטיקר שלכם, אני רוצה להילחם בו

אני כותב בערבית, ואתם אוסרים עלי את הראדיו

הדבקתי סטיקר, חדש על החלון

אה אחמד כבר לא חיית מחמד

אני לא פוליטיקאי, אני לא פוליטיקאי

אני לא פוליטיקאי

אני לא פוליטיקאי , אני לא פוליטיקאי

אני לא פוליטיקאי

מילותיו של מחמוד דרויש וקולו ברקע:

תרשום, אני ערבי

מספר תעודת הזהות שלי הוא חמישים אלף

יש לי שמונה ילדים והתשיעי יבוא אחרי הקיץ

האם זה מכעיס אותך?

תרשום אני ערבי !

נספח מספר 5: תרגום השיר סלאם יא סאחבי ( שלום חבר). תאמר נפאר

ידידי, אהובי, על הקרקע נלחם, 11 חורים בגוף שלו, יש לי רק 10 אצבעות.

אל תעצום עיניים, תמצמץ אם אתה שומע – אני לא אחזור להגיד לאמך שאתה לא חוזר

שמעתי את זה בסרט הבן קובר את האם, לא האמא קוברת את הבן, ככה החיים שלמים

חזה יורד ואז מתרומם, תנו לי לדבר. הזיז את הריסים שלך כפי אם אתה שומע

הנה הרוסי על האופניים, וכר כשהיינו ילדים? אמרת לי שנגנוב מהם כי להם יש ולנו אין.

קום תראו אותו, ואם הוא שואל: איך נגיע הביתה? תענה לו על מנת להגיע צריך מטוס ולא אופניים.

אל תשפוט אם אתה לא טעמת כאב, אני יודע שהוא מוכר סמים בשביל לשלוח את אמו לחג'. והוא רוצה להסתובב בשכונה עם סובארו אמפריזה B1.

תתקשר לאמבולנס, תגיד להם הרבה דם…

פזמון: רוצים לשמוח לך כחתן, נרים אותך על הכתפיים, תביא את התוף נוסיף מתנות, השמחה כפולה.

על מה ההתגודדות? תנו לו לנשום, תורידו לו את הלחץ, איפה האמבולנס? תתקשרו, תשקרו תגידו יהודי נורה.

מי ירה בו? רעולי פנים? אנחנו מסתלבטים אחד על השני. רק הערבים רוכבים אחד על השני.

עזוב אותך מהם, אני פה , רק אני ואתה. זוכר את המורה לשיעורי מתמטיקה?

הוא אמר לנו, 9 + 9 = 18, אתה אמרת, "תן לי שתי תשע, אתה תקבל M16."

כשהוא שאל, האם למדת משחק? אמרת שאני לא מכיר את שייקספיר, אבל אני יודע כמה סוחרי נשק .

אני לא מבין, הוא לא עונה, שמישהו יתקשר לעזרה ראשונה? מדוע קוראים לכם עזרה ראשונה אם אתם באים בסוף?

פזמון: רוצים לשמוח לך כחתן, נרים אותך על הכתפיים, תביא את התוף נוסיף מתנות, השמחה כפולה

כשהמשטרה שאלה, אתה יודע מי מביא את הסמים? אמרתי לו כן, הממשלה.

הם מביאים מחוץ למדינה, אתם משמר הגבול, לנו אין ספינות, ג'יפים ולא טייסים.

אמרתי לאמא שלך, שישנת אצל חברים. אמרה: שמעת על הכלא? אמרתי לה שם כל החברה

ואנחנו… אנחנו לא חברים, אנחנו המשפחה קנינו בקבוק כדי לחזור עם הסיפור של הערב

לחייך. לחייך, הוי אנשים, שמישהו יעזור לו מנסה להרים איתי לחיים.

תניע את הרכב, לא מחכה להם, מחר אני והוא נצחק להם בתוך בתי החולים שלהם.

תפוס אותו מרגליו, אני תופס את הראש שלו, אהובי בלי שלום חבר, הפיל את ראשו אחורה.

בערבית:

صاحبي حبيبي عالارض بينازع – 11 خزق بجسمو , عندي بس 10 اصابع

تغمضش عينيك ارمش ازا سامع – مش راجع اقول لأمك انك مش راجع

سمعتها بفيلم الإبن بيدفن الإم مش الإم بتدفن الإبن , هيك الحياه بتم

صدرو بينزل بيرجع بيطلع , سيبوني احكي . حرك رموشقك ازا بتسمع

هي الروسي ع بسكليت , ذاكر واحنا ولاد ؟ قلتلي منسرق منهم لنو عندهم واحنا ما عندناش

طب قوم شفو . وازا سأل : كيف اوصل البيت ؟ . قلو عشان توصل بدك طيارة مش بسكليت

لا تحكموا ازا انتوا مش دايقين هم , بعرف انو ببيع سم . بدو يبعت امو عالحج , بدو يطوف الحارة في امبريزا B1

اتصلوا بالاسعاف احكولهم في كتير دم …

نفرح فيك يا عريس نشلك عالكتفين , جيب الدف وزيد نقوط يا زين عرسك عرسين

عشو اللمة ؟ خلو يتنفس خففولي ضغط وين الاسعاف ؟ اتصلوا كزبوا قولو يهودي انطخ

مين طخو ؟ ملتعمين نتهبل عبعض ؟ بس العرب البتخيل ع بعض

سيبك منهم انا هون بس انا وياك , ذاكر الاستاز بحصت الرياضيات ؟

قال النا 9 + 9 = 18 قلتلو جيبلي تسعتين بطلعلك M16

ولما سأل هل دارس مسرحية ؟ قلتلو بعرفش شيكسبير بس بعرف كم تاجر بندقية

مش فاهم مش عم بيجاوب حد يتصل يسأل ليش اسمكم اسعاف اول ازا بتيجو بالاخر

نفرح فيك يا عريس نشلك عالكتفين , جيب الدف وزيد نقوط يا زين عرسك عرسين

لما البوليس سألك بتعرف مين بيجيب السمومة ؟ , قلتلو طبعاً بعرف مين بيجيب الحكومة

مش بيجوا من برا البلاد وانتوا حرس الحدود , واحنا لا عنا سفن لا جيبات ولا رخص طيارات

قلت لأمك انك نمت عند الصحاب قالت سمعت بالسجن قلتلها يما هناك كل الصحاب

واحنا … احنا مش الصحاب احنا العيلة , شرينا قنينة لنك راجع مع قصة الليلة

بصحتك . بصحتك يا ناس حد يساعدو يرفع ايدو بيحاول يضرب معي كاس

دير السيارة … ديرها مش ح استناهم بكرا انا وياه منضحك في نص مستشفياتهم

انتا امسكو من اجريه , بمسك راسو انا حبيبي بلا سلام يا صاحبي . رما راسو لورا

נספח מספר 6 : השיר- ג'וני מאשי (ג'וני הולך) –תאמר נפאר

הקדמה: ג'וני הולך, ואני הולך, אני הולך איתו

חלק ראשון:

ערבים של שמנת, ערבים של פוריקס

דיבור השעה, שעון הרוליקס

סבא שלי סופרמן, הוליד 15

ואני בסופר פארם, קונס דוריקס

אין פתרון ביד, למה להביא ילד

העולם מנייל(לא טוב)

חיים על סרטים של מאיה ח'ליפה

ועל הרעיונות של בגדאדי ח'ליפה

אז יא ג'וני תמזוג

יא ג'וני תלחץ על כפתור האייסקיפ (הבריחה)

קח אותי לכדור רחב יותר

בלי אגו, בלי של מי יותר גדול

שכן שלי מוכר קוק במילי,

ומתלונן בפני על הערביות שלובשות מיני

אז זוזו, זוזו, שלובות המיני

אני ושכן שלי מושטים אצבע מחכים לכם

פזמון:

ג'וני הולך, ואני הולך

ואני הולך איתו

חצי הכוס, המלאה

שתתי כבר מזמן

יא ג'וני תמזוג לי תמזוג לי

מה עשו בי הימים האלו

יא ג'וני תמזוג לי תמזוג לי

במקום לשנות (להחליף) אנשים

אני מחליף טיטולים

יא ג'וני תמזוג לי תמזוג לי

תשאיר אותנו בתפוצות ובשוטאת(מילה הרומזת לפורנו)

ומי שאשם זה המופתי

חביבי, ביבי, ביבי, מופתי.

חלק שני

ג'וני, לאט לאט, בשכונה שלנו אין אהבה

יש במפר, אני רוצה למכור "חשבונית"

אבנה וילה, ואכתוב על הכניסה

" זה בזכות מאלוהים", כפי שאמר המותנאבי (משורר ערבי של העת העתיקה ידוע)

לא אסתכל מאחורי, אני אעזוב

מותנאבי, או פיפטי סינט, לא זוכר

רוצה לשחרר את המולדת, לשים "וי"

וצ'או צ'או, במבינו, אני מהגר

יא ג'וני תאהב אותי

תפוס את ראשי, קח את הכבד שלי

קח אותי לכדור, שאין בו כוח כבידה

לא אדמה, לא דגל, ללא שירים לאומיים

שכן שלי מוכר קוק במילי',

ומתלונן בפני על הערביות שלובשות מיני

אז זוזו, זוזו, שלובות המיני

אני תקוע בין השכנות שלי, לבין מירי

השיר בערבית

"كلمات تامر نفار "جوني ماشي

مقدمة
جوني ماشي، وانا ماشي
وانا ماشي معاه

المقطع الأول
عرب "شامينيت" عرب فوريكس
حديث الساعة، الساعة روليكس
جدي سوپرمان، خلف 15
وانا بال سوپر فارم، بشتري دوريكس
ما في باليد حيلة، ليه اجيب عيل
ععالم منيل في 60 نيلة
عايشين عـ افلام ميا خليفة
وعلى افكار بغدادي خليفة
ف يا جوني اسكب
يا جوني اكبس ع زر ال إسكيپ
خدني ع كوكب الوساع فيه اكتر
بلا ايچو بلا بتاع مين اكبر
جاري ببيع كوك بال ميلي بشكيلي
عالعربيات اللي لابسات ال ميني
ف ميلي ميلي يا كائنات لميني
أنا وجاري، مادين ابهام بنستنى فيكي

9.9M

6.8K

PGF (Live Performance) | Open Mic

اللازمة
جوني ماشي، وأنا ماشي
وأنا ماشي معاه
نص الكاسة، الملانة
شربتها من زمان
يا جوني صبلي صبلي
شو عملوا فيي هالايامات
يا جوني صبلي صبلي
بدل ما اغير العالم بغير حفاضات
يا جوني صبلي صبلي
خلينا بالشتات والشوطات
وكلو الحق عالمفتي
يا حبيبي بيبي بيبي بيبي مفتي
يا حبيبي بيبي بيبي بيبي مفتي
يا حبيبي بيبي بيبي بيبي مفتي

المقطع الثاني
جوني، حبة حبة، في شارعنا ما في محبة
"في مطبة، بدي ابيع "حيشبونيت
اعمر ڤيلا واكتب عالدخلة
هذا من فضل ربي، ع قولة المتنبي
لم انظر خلفي، سأغادر
المتنبي او فيفي سنت، مش ذاكر
"بدي احرر الوطن، احط "ڤي
وتشاو تشاو بامبينو انا مهاجر
يا جوني حبني
امسك راسي ، خدلي كبدي
خدني ع كوكب ما في جاذبية
لا أرض، لا لعلم، لا اناشيد وطنية
جاري ببيع كوك في الميلي بشكيلي
عالعربيات اللي لابسات الميني
ف ميلي ميلي يا كائنات لميني
انا علقان، بين جيرتي وبين ميري

اللازمة
جوني ماشي، وأنا ماشي
وأنا ماشي معاه
نص الكاسة، الملانة
شربتها من زمان
يا جوني صبلي صبلي
شو عملوا فيي هالايامات
يا جوني صبلي صبلي
بدل ما اغير العالم بغير حفاضات
يا جوني صبلي صبلي
خلينا بالشتات وال شوطات
وكلو الحق عالمفتي
يا حبيبي بيبي بيبي بيبي مفتي
يا حبيبي بيبي بيبي بيبي مفتي
يا حبيبي بيبي بيبي بيبي مفتي

נספח מספר 7 : "'ג'סדכהום"- הגוף שלך-שלהם

90, 60, 90, 175 על 50

90 חזה, 60 מותניים, 90 ירכיים, 175

גובה על 50 משקל, אלה הן מידות גופך

הם צריכים לקרוא "ג'סדכהום"

הקוף חוזר אליך והגוף שלך חוזר אליהם

נשמה חופשית בתוך גוף לא חופשי

לקח לי זמן להבין את גופי, הגוף הנשי שלי

הגוף שלך הולך לישון בהיעדר, עושה טעות, חוזר בתשובה וחוזר רחוק.

לנצח ללכת עם נייר אישור מהרופא

גוּפָי? טעות אחת, החלקה אחת

תמונה אחת סרטון אחד

כמה עיניים על הגוף שלי,

כמה פרצופים יש לגוף שלי ,

הגוף הנשי שלי, הגוף הערבי שלי, הגוף הערבי הנשי שלי,

כמה מצפון יש לגוף שלי

יש אותי ויש אותך , יש אותנו ויש הם

הם נגד אנחנו, ואתה נגד אני, כולם נגד אני ואני נגד כולם

גם במאבק, יש לי אחריות כפולה מכם

אם אתה מתנגד, אתה נוגע בציונות שלהם

אם אני מתנגדת, אני נוגע גם בגבריות שלהם

כמה שהגוף שלי יהיה מודע לדיכוי, עדיין נשאר שביר

לקח זמן ללמוד לאהוב את הגוף שלי, את הגוף הנשי הערבי שלי

עומדת מול המראה, הורדתי את המשקפיים החברתיים שלי כי הם היצירה של גבריות

אני רוצה לראות את הפגמים שלי דרך העיניים שלי

כמה שהגוף שלי יהיה מודע לדיכוי, עדיין נשאר שביר

תוריד את העיניים, זה החזה שלי, תוריד את הידיים, זו הירך שלי,

קח את ההערות שלך , שיער על הידיים ושיער מתחת לבית השחי הם שלי

תשלוט בהבעות הפנים שלך, עודף המשקל הזה הוא שלי

צלוליט שלי, סדקים בעור, סימני הריון, הם רק שלי

השיער הלבן, פצעונים, שומות , הם רק שלי

המטבח הזה הוא לא רק שלי, השמן והזעתר והעקובית הם שלי

עורי בגוון הקמחי הוא שלי, והעיניים האלה הם שלי

בפעם הראשונה אני רואה את עיניי, דרך עיניי.

42, 200, 120, 136

42 מיליון פעמים הם סחרו בגוף שלי

200 מיליון פעמים הם בגדתם בי ולקחו אחריות על הגוף שלי,

120 מיליון פעמים הם אנסו את הגוף שלי

136 מיליון לידות בשנה, והחיים האלה הם רק מהגוף שלי

השיר בערבית

90، 60، 90، 175 على 50
90 صدر، 60 خصر، 90 فخاد، 175
طول ع 50 وزن ، هدول مقاييس جسدك
لازم يسموها جسدكهم
الكاف تعود الك وجسدك يعود الهم
روح حرة داخل جسد غير حر

اخدلي وقت افهم جسدي، جسدي الأنثوي
جسدك بيروح بنام بغيب بغلط بتوب بنسامحه وبيرجع بعيد،
للأبد ماشي مع ورقة تصريح من الطبيب
جسدي؟ بكفي غلطة واحدة، انزلاق واحد
صورة واحدة فيديو واحد

كم من عين في ع جسدي،
كم وجه في لجسدي،
جسدي أنثوي، جسدي عربي ، جسدي العربي الأنثوي،
كم ضمير في لجسدي ،
في أنا وفي إنت، في إحنا وفي هم
هم ضد إحنا وإنت ضد أنا, الكل ضد أنا وأنا ضد الكل
حتى بالنضال عندي أضعاف من مسؤوليتكم
إذا انت بتقاوم بتمسّ في صهيونيتهم
إذا أنا بقاوم بمس كمان بذكوريتهم
وقد ما جسدي واعي للقهر، بيضل قابل للكسر

اخدلي وقت أتعلم اعشق جسدي، جسدي الأنثوي العربي
واقفة قبال المراي، خلعت عن عيوني النظارات الإجتماعيه لإنهم صنع ذكوري
بدي أشوف عيوبي طريق عيوني

ضب عيونك هاد النهد إلي، ضب إيديك هادا الفخد إلي،
ضب ملاحظاتك، شعر الإيدين وشعر تحت الأباط بس إلي،
سيطر ع تعابير وجهك هدول الـ كم إكسترا كيلو إلي،
السيلوليت إلي، تشققات الجلد علامات الحمل بس إلي،
الشيب ،التواليل، الشامات، ،ال وراك ال حبوب كله بس إلي،
هاد المطبخ مش بس إلي، بس هادا الزيت، هادا الزعتر والعكوب إلي،
بشرتي القمحية إلي، وهاي العيون إلي،
لأول مرة بشوف عيوني طريق عيوني،

42، 200، 120، 136
42 مليون مرة تاجروا في جسدي
200 مليون مرة ختنوني وأخدوا مسؤولية على جسدي،
120 مليون مرة اغتصبوا جسدي
136 مليون ولادة بالسنة ، وهاي الحياة بس من جسدي

[1] דליה,טאובר," שירי מחאה. מחאות ששינו את פני ההיסטוריה," אוחזר מתוך אוח – משרד החינוך meyda.education.gov.il/files/noar/mechashvat2015.docx,(2015)

[2] אסף, עודד," בסוף השירים צומח עץ מוזר," אוחזר מתוך עיתון הארץ: http://www.haaretz.co.il/1.1169656,(2011).

[3] Boswall, K., & Al Akash, R," Listening, resistance and mobile phone playlists: musical listening practices of Syrian women living as refugees in Northern Jordan," Social Dynamics, 43(2), (2017), pp167-183. ‏

[4] Neslen, Arthur, In Your Eyes a Sandstorm, 1st ed, (Berkeley: University of California, )2011), p 64.

[5] עידו, שחר, בוארדי, בסיליוס, “פסיפס של זהויות ותרבויות: ריאיון עם תאמר נפאר,” המזרח החדש,(2021) ,עמ' 211-203.

[6] David, McDonald A, “Carrying Words Like Weapons: Hip-Hop and the Poetics of Palestinian Identities in Israel,” Min-Ad: Israel Studies in Musicology Online 7 (2(, (2008), pp 116–117.

[7] עידו, שחר, בוארדי, בסיליוס, “פסיפס של זהויות ותרבויות: ריאיון עם תאמר נפאר,” המזרח החדש,(2021) ,עמ' 214-213.

[8] Neslen, Arthur, In Your Eyes a Sandstorm, 1st ed, (Berkeley: University of California, 2011), pp 63-66.

[9] ראה נספח מספר 1 תרגום חלק הראשון של השיר "מין ארהאבי" מערבית לעברית (התרגום הוא שלי)

[10] עידו, שחר, בוארדי, בסיליוס, “פסיפס של זהויות ותרבויות: ריאיון עם תאמר נפאר,” המזרח החדש,(2021) ,עמ' 209.

[11] ראה נספח מספר 2 , מילות השיר " כאן נולדתי " מתוך אתר: https://genius.com/Dam-dam-born-here-hebrew-lyrics (גלישה אחרונה 17.04.2022).

[12] Neslen, Arthur, In Your Eyes a Sandstorm, 1st ed, (Berkeley: University of California, )2011), p 66.

[13] עידו, שחר, בוארדי, בסיליוס, “פסיפס של זהויות ותרבויות: ריאיון עם תאמר נפאר,” המזרח החדש,(2021) ,עמ' 216,209.

[14] David, McDonald A, “Carrying Words Like Weapons: Hip-Hop and the Poetics of Palestinian Identities in Israel,” Min-Ad: Israel Studies in Musicology Online 7 (2(, (2008), p117

[15] ראה נספח מספר 3 תרגום השיר " יא סמתי " (הוי שתיקתי) מערבית לעברית (התרגום הוא שלי).

[16] ראה נספח מספר 4 תרגום חלק מהשיר " אנא מיש פוליטי " (אני לא פוליטיקאי) מערבית לעברית (התרגום הוא שלי).

[17] https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/771/310.html (איתמר ענברי, 2008).

[18] https://vimeo.com/195690477

[19] עידו, שחר, בוארדי, בסיליוס, “פסיפס של זהויות ותרבויות: ריאיון עם תאמר נפאר,” המזרח החדש,(2021) ,עמ' 215.

[20] ראה נספח מספר 5 תרגום של מהשיר " סלאם יא סחבי " (שלום חבר) מערבית לעברית (התרגום הוא שלי).

[21] David, McDonald A, “Carrying Words Like Weapons: Hip-Hop and the Poetics of Palestinian Identities in Israel,” Min-Ad: Israel Studies in Musicology Online 7 (2(, (2008), pp 121-124.

[22] ראה נספח מספר 6 תרגום של מהשיר "ג'וני מאשי " (ג'וני הולך) מערבית לעברית (התרגום הוא שלי).

[23] עידו, שחר, בוארדי, בסיליוס, “פסיפס של זהויות ותרבויות: ריאיון עם תאמר נפאר,” המזרח החדש,(2021) ,עמ' 212.

[24] ראה נספח מספר 3 תרגום השיר " יא סמתי " (הוי שתיקתי) מערבית לעברית (התרגום הוא שלי).

[25] מתוך הסרט סלינג שוט, https://vimeo.com/195690477

[26] ראה נספח מספר7 תרגום של מהשיר "ג'סדכהום" (התרגום הוא שלי).

[27] https://www.mekomit.co.il/%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C/ (גלישה אחרונה, 08.06.2022).

[28] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4858517,00.html (גלישה אחרונה: 19.05.2022).

[29] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4867007,00.html (גלישה אחרונה 19.05.2022).

[30] https://www.haaretz.co.il/news/education/1.6679520 (גלישה אחרונה 19.05.2022).

[31] https://www.haaretz.co.il/news/education/2019-08-21/ty-article/.premium/0000017f-e896-dea7-adff-f9ff7a880000 (גלישה אחרונה, 02.06.2022).

[32] https://www.haaretz.co.il/news/local/2019-08-22/ty-article/0000017f-f81a-d318-afff-fb7bb3b70000 (גלישה אחרונה, 03.06.2022).

[33] https://www.haaretz.co.il/news/local/2019-08-22/ty-article/0000017f-e398-d568-ad7f-f3fb67e80000 (גלישה אחרונה, 03.06.2022).

סמינריון- הזמר המחאתי תאמר נפאר

ביבליוגרפיה

נספחים

נספח מספר 2: מילות השיר: כאן נולדתי, هون انولدت . להקת "דם" DAM.

נספח מספר 3 : השיר " יא סמתי " ( הוי שתיקתי) – תאמר נפאר ביחד עם זוהיר פרנסיס.