Skip to content

סמינריון- ההשפעה של החשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית על עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל, פליטים מסודן, אריתריאה

סיכום ודיון

מטרתו העיקרית של מחקר זה הייתה לבדוק את ההשפעה של החשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית על עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל, פליטים מסודן, אריתריאה וכדומה. התוצאות של המחקר היו חד משמעיות, הממצאים מראים שהחשיפה לתכנים באינטרנט לגבי מהגרים באירופה, מובילה לעמדות שליליות לגבי מבקשי המקלט בישראל, מהראיונות עם המשתתפים במחקר עולות מספר דמות שמצביעות על עמדות שליליות אלה כלפי מבקשי המקלט בישראל.

התמה המחקרית הראשונה שהתקבלה הייתה שהמרואיינים צורכים צריכה לא מבוקרת של חדשות. כמעט כל המרואיינים במחקר מעידים על עצמם שהם צורכים חדשות במשך כל שעות היממה, ובצורה לא מבוקרת. הם מספרים שהם צורכים חדשות במהלך פעילויות אחרות במהלך היום, כמו למשל במהלך העבודה, או במהלך שהות עם אנשים אחרים. אפילו בעיני עצמם הם חושבים שהם צורכים הרבה חדשות, והם מרגישים שהם לפעמים מזניחים תחומים אחרים בחייהם בגלל צריכת החדשות, כמו העבודה למשל או החברים.

צריכה גבוה ולא מבוקרת של חדשות, הופכת את ההשפעה של תכנים בחדשות למשפיעים ביותר על דעתו ועמדותיו של האדם, ולכן ככל שהאדם צורך יותר חדשות באינטרנט, כך יותר סביר שהחדשות האלה ישפיעו על עמדותיו, ובמיוחד במקרים שבהם החדשות הם שליליות ובעלות אפקט של פחד, כמו פחד ממהגרים וזרים. דברים אלה תואמים לספרות המחקר, שמראה שהאדם אינו נולד בדעות קדומות, אלא שהן נרכשות במהלך חייו. כל יחס או תחושה או עמדה שיש לאדם, היא פעולה נלמדת שהאדם מפתח אותה במהלך חייו, בהתאם לסביבה שלו, ולמידע שהוא נחשף אליו, בין אם זה מידע שלילי או מידע חיובי לגבי נושא מסוים (Allport, Clark & Pettigrew, 1954 ). ולכן חשיפה מוגברת של תכנים שליליים, במיוחד כאלה שנצרכים בקלות, כמו מידע וחדשות מהאינטרנט, יכולים להשפיע בצורה מהותית על דעתו ועמדתו של האדם.

תמה זאת נתמכת על ידי תוצאות הסקר שבוצע במחקר, שנועד לבדוק את ההשפעה של החשיפה לתכנים חדשותיים על עמדותיהם של המשתתפים בסקר. בתוצאות הסקר, על חלקיו השונים שבוצעו, ראינו בהרבה שאלות שחשיפה לתכנים חדשותיים מובילה לשינוי דעתו של הנבדק, וההבדלים בתוצאות לפני ואחרי החשיפה לתכנים הם מהותיים.

התמה המחקרית השנייה שהתקבלה במחקר היא שחשיפה לחדשות לגבי מבקשי מקלט באירופה הובילה להתגבשות דעות קדומות ותפיסה שלילית לגבי המהגרים באירופה. כמעט כל המשתתפים במחקר מעידים על כך שלפני התחלת התופעה של מהגרים לא חוקיים לאירופה, וכיסוייה התקשורתי הרחב, שאליו הם נחשפו באינטרנט, לא הייתה להם עמדה שלילית בנושא. לאחר החשיפה לחדשות באינטרנט לגבי התופעה, הם מספרים שהתגבשה אצלם דעה שלילית לגבי מהגרים אלה באירופה, עמדה שבדרך כלל מלווה בפחד מפני התוצאות הצפויות של הגירה לא חוקית זו. התבססות תחושת הפחד נבעה בין היתר בגלל שמהגרים אלה הגיעו ממדינות מוסלמיות, ויש להם אסוציאציה גבוה לפעילויות טרור.

ההסבר לכך שחשיפה גבוה לחדשות שלילים באינטרנט מובילה להתגבשות דעות שליליות לגבי מהגרים באירופה, היא שישנו קשר ישיר בין התוכן החדשותי שאליו נחשף האדם, לבין סוג ההשפעה שמופעלת עליו, כך למשל כאשר האדם נחשף לחדשות שליליות לגבי נושא מסוים, סביר להניח שההשפעה על עמדותיו תהיה שלילית בהתאם, ובמקרה המדובר המרואיינים אכן מעידים שלרוב הם נחשפו לחדשות שליליות לגבי המהגרים באירופה, והם הוצגו באור שלילי, ולכן סביר שעמדתם גם היא תהיה שלילית לגבי מהגרים אלה.

אם נשווה את התמה הזאת לספרות המחקר, אנו נראה שישנה התאמה. לפי ספרות המחקר, הדעות השליליות נוצרות כהכללה לגבי קבוצה שלמה. אם האדם נחשף למידע מסוים שרלוונטי לגבי קבוצה שלמה בחברה, ושאותו הוא יכול להכליל לכלל הקבוצה הזו, הרי שעמדתו תהיה שלילית או חיובית לגבי כלל הקבוצה שלגביה הוא קיבל מידע, ולא רק לפרט אחד בקבוצה זו (Schiappa, Gregg &  Hewes, 2006).

תמה מחקרית זו נתמכת על ידי הסקר שבוצע במחקר. בחלק של הסקר שבדק את ההשפעה של חשיפה לתכנים שלילים על משתתפי הסקר, נראה שהחשיפה לתכנים שליליים שינתה את העמדות של משתתפי הסקר לגבי מהגרים, וזה בא לידי ביטוי בשאלות רבות שנבדקו בסקר שבדקו את העמדה לגבי מהגרים אלה.

התמה המחקרית השלישית שהתקבלה במחקר הייתה שהחשיפה למידע על מבקשי מקלט באירופה גרמה לדעה שלילית על מבקשי מקלט בישראל. רבים ממשתתפי הריאיון הביעו את עמדתם לגבי מבקשי המקלט בישראל שהגיעו ממדינות כמו סודן ואריתריאה, ועמדות אלה היו שליליות. משתתפי המחקר מעידים על כך שעמדות שליליות אלה לגבי מבקשי המקלט הושפעה רבות מהעמדה השלילית שיש להם לגבי מהגרי העבודה באירופה. המשתתפים מספרים שלפני כן, העמדות שלהם לא היו כל כך שליליות, אולם לאחר שנחשפו לתכנים שליליים לגבי המהגרים באירופה, התעורר אצלם הפחד שמה שקורה באירופה יכול לקרות גם בישראל, ולכן הם פיתחו עמדה שלילית לגבי מבקשי העבודה בישראל.

עמדתם השלילית של משתתפי המחקר לגבי מבקשי המקלט בישראל, שהושפעה מהמידע שהם מקבלים לגבי המהגרים באירופה, היא מובנת, משום שישנו דמיון רב בין המהגרים באירופה לבין מבקשי המקלט בישראל, במיוחד לאור העובדה שבשני המקרים מדובר במהגרים לא חוקיים שנכנסו למדינות למטרות הגירה ועבודה, ובמיוחד לאור העובדה ששני סוגי המהגרים הגיעו מארצות דומות או שכנות מאפריקה ומהמזרח התיכון. אולם זוהי הכללה רחבה מדי, אין זה נכון לשים באותה קטגוריה את כלל המהגרים הלא חוקיים, ולצפות שתהיה להם את אותה ההתנהגות ואותה ההשפעה, וזאת במיוחד לאור העובדה שתופעת מבקשי העבודה בישראל החלה עוד לפני שהחלה ההגירה ההמונית לאירופה.

בהשוואה של תמה מחקרית זאת לסקירה הספרותית, אנו רואים שאנשים נוטים לפתח דעות קדומות לגבי קבוצות של אנשים שהם מקבלים לגביהם מידע מוטעה או מידע שלילי, ושאם הם היו חווים את המפגש באופן אישי עם אנשים אלה, הדעה שלהם הייתה יכולה להשתנות בגלל החוויה החיובית שהם עברו (Schiappa, Gregg & Hewes, 2005).

התמה הזאת גם תואמת לתוצאות הסקר שהתקבלו. מהסקר עולה שגם כאשר למשתתפים הוצג מידע ניטרלי לגבי מבקשי המקלט, חלק מהמשתתפים שינו את עמדותיהם לגביהם בחלק מהשאלות. הדבר מראה לנו שעמדתו של האדם יכולה להשתנות אפילו אם המידע המתקבל הוא לא שלילי, והוא יכול בשל כך לפתח דעות קדומות, וזאת בהתבסס על פרשנותו האישית לגבי המידע שמוצג לפניו.

התמה הרביעית שהתקבלה במחקר היא שהחדשות על מבקשי המקלט באירופה יוצרות תחושה של פחד. מהדברים של המרואיינים עולה תמונה שלפיה הרגש הבולט ביותר בעמדתם לגבי המהגרים באירופה, היא תחושת הפחד. המרואיינים מבינים מהחדשות שהם רואים בטלפו, שהמהגרים גורמים לנזק רב למדינות אירופה, מביאים איתם פשעים, ומתנהגים בצורה אלימה. התחושה הזאת של הפחד, וחוסר הוודאות, היא שעיצבה את עמדתם השלילית של המרואיינים לגבי מהגרים אלה.

ניתן לפרש את התחושה הזו של הפחד אצל המרואיינים, כתחושה טבעית, הנובעת מהחדשות השליליות שהם צורכים לגבי המהגרים באירופה באופן תכוף. כאשר האדם צורך מידע בצורה חוזרת ונשנית, שהוא בעל מאפיינים שליליים וחוסר וודאות, אז הדבר משפיע על הקורא עם הזמן, והוא מתחיל להאמין בהשפעות השליליות הממשיות שישנם למהגרים.

אם נשווה את התמה הזו לספרות המחקר, אנו נראה שישנה התאמה. בספרות המחקרית ראינו שסיקור של קבוצות מיעוט, אשר שונות מהאוכלוסייה הכללית במדינה, נוטה להיות שלילי, ולהשפיע בצורה שלילית על צורכי החדשות, ולכן לא מן הנמנע שצרכן החדשות יפתח רגשות שליליים, כמו למשל פחד לגבי קבוצות מיעוט אלה, בעקבות הסיקור השלילי (Saleem, Hawkins, Wojcieszak & Roden, 2019).

הסקר שבוצע במחקר גם הוא מבסס את הממצאים של תמה זו. בסקר ראינו שחשיפת המשתתפים לתוכן בעל אופי שלילי, גורמת להבדלים מובהקים בעמדות של הנבדקים לפני ואחרי צריכת התוכן, מה שיכול להעיד על כך שהמשתתפים פיתחו עמדה שלילית לגבי האנשים שהוצגו בתוכן, שכוללת בתוכה תחושת ניכור ופחד.

מגבלה אפשרית של מחקר זה היא שהמחקר בוצע על מספר מצומצם של משתתפים, ולכן הוא יכול שלא לייצג את כלל האוכלוסייה בישראל, את רמת החשיפה שלה לחדשות שליליות לגבי מהגרים באירופה, ואת עמדתה של האוכלוסייה לגבי מהגרי העבודה בישראל. ולכן יש לבצע מדגם גדול ומגוון יותר כדי לקבל תמונה יותר מייצגת. מגבלה אפשרית נוספת היא שעל העמדות של המשתתפים יכולים להשפיע גורמים נוספים, שיכולים להטות את התוצאות, ולכן יש לנטרל גורמי השפעה אחרים. עוד מגבלה אפשרית למחקר היא שהעמדה הרגשית של המשתתפים היא מדד שקשה למדוד אותו בצורה מדויקת, ולכן מומלץ למדוד את המשתנה הזה גם על בסיס תצפית של החוקר ולא רק שאלון עצמי בקרב המשתתפים.

ולכן אם נסכם את מסקנות המחקר, אנו מסיקים שיש קשר מהותי בין רמת החשיפה לתכנים שלילים לגבי מהגרים באירופה, לבין העמדה לגבי מהגרים לא חוקיים בישראל. התכנים השליליים שאליהם נחשף הציבור בישראל גורמים לתחושה של פחד ואי וודאות, וזה מה שמוביל לעמדות השליליות, הדאגה היא בעיקר שמה שקורה באירופה יחזור על עצמו גם בישראל. החידוש העיקרי של מחקר זה הוא שהוא בודק את הקישור שעושה האוכלוסייה בישראל בין מהגרי העבודה באירופה לבין מהגרי העבודה בישראל.

הצעה למחקר שימשיך את המחקר הזה, הוא מחקר שיבדוק האם ישנו קשר בין כלל סוגי החדשות שאליהם נחשפים התושבים בישראל, לבין העמדות לגבי מהגרי עבודה בכלל, מטרתו של מחקר שכזה היא לבדוק האם ידיעות חיוביות על הגירה במדינות אחרות יכולה לגרום לעמדות חיוביות לגבי מהגרים בישראל.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון