Skip to content

סמינריון- האם ובאיזה מידה תורם מינוי ועדה קרואה במגזר הערבי להבראת רשויות מקומיות כושלות

סדנת מחקר

האם ובאיזה מידה תורם מינוי ועדה קרואה במגזר הערבי להבראת רשויות מקומיות כושלות“.

תוכן עניינים

מבנה הצעת המחקר

  1. פרק ראשון: בעיית המחקר                                                                            2
    1. הצגה כללית של התופעה שמבקשים לחקור/להסביר.                                   2
    1. שאלות המחקר                                                                                               2
    1. מטרות המחקר – והסברים על חשיבות הסוגיות הנחקרות.                         2
  • פרק שני: סקירת ספרות                                                                                 4
    • הצגה ביקורתית ואינטגרטיבית של המחקרים הרלוונטיים לתחום הנחקר.  4 
    • השערות המחקר                                                                                              8
  • פרק שלישי: שיטת המחקר                                                                            8
    • אוכלוסיית המחקר ושיטת הדגימה                                                                 8
    • מערך המחקר                                                                                                   8
    • הליך המחקר                                                                                                    8
    • כלי המחקר (הגדרות אופרציונליות )                                                               9
    • ניתוח נתונים                                                                                                    9                                      
    • מגבלות המחקר                                                                                                9

ביבליוגרפיה …………………………………………………………………………………….10

נספחים ………………………………………………………………………………………….12

מבנה הצעת מחקר

  1. פרק ראשון: בעיית המחקר
    1. הצגה כללית של התופעה שמבקשים לחקור/להסביר.

התופעה אשר אני מבקש לחקור היא אפקטיביות הוועדות הקרואות כפתרון למשבר הרשויות המקומיות הערביות. בשנים האחרונות, מועצות מקומיות רבות, במיוחד במגזר הערבי, סובלות ממשבר כלכלי ותפקודי אשר פוגע ביכולת שלהן לספק שירותים הולמים לאזרחים, לשלם שכר לעובדים ולהתנהל באופן הולם מול ספקי שירותים שונים. המשבר נובע בין היתר מסכסוכים בין נבחרי הציבור לבין אנשי המקצוע הבירוקרטים. בעיה נוספת היא קיום מכרזים בהם נבחרים לעיתים ספקי שירותים לא ראויים בגלל מניעים שאינם רלוונטיים לאיכות השירות. מועצות אלה סובלות מגירעונות משמעותיים ואחד הפתרונות הממשלתיים בדמות פיקוח הדוק יותר על הנהלת המועצות הוא מינוי ועדה קרואה.

בפקודת העיריות משנת 2004, יש שלושה סעיפים שמכוחם ניתן לפזר את המועצה הקיימת ולתת את סמכויותיה לוועדה קרואה. סעיפים אלה נוגעים לתפקוד וניהול לא תקינים של הרשות המקומית, לגירעון ולגביית ארנונה בשיעור מסוים, ולאי אישור תקציב. נכון לשנת 2011, 15 מתוך 21 הרשויות בהן הייתה ועדה קרואה היו במגזר הערבי. בנחף, מונתה וועדה קרואה בדצמבר 2007 בעקבות אי אישור התקציב[סעיפים 143, 143א’, 206 לפקודת העיריות, בר, 2011].

עד כאן לפי ההנחיה. הפסקה הבאה לא רלוונטית לסעיף זה.

מסקירת הספרות עולה כי ועדה קרואה יכולה להפחית את המצוקה הכלכלית של המועצות באמצעות הגברת יכולת גביית המס המקומי, צמצום שכר העובדים ועוד. בנוסף, מעורבות ועדה קרואה יכולה להגביר את השקיפות בפעולות המועצה. היבט חיובי נוסף של וועדה קרואה, הוא היכולת לקרב בין האזרחים לבין נבחרי הציבור ולהגביר את היכולת של האזרחים להביע את צרכיהם ולהשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. לסיום, ועדה קרואה יכולה לסייע בהפחתת מצבים בהם יש ניגוד אינטרסים בבחירת ספקי שירות. לפיכך, במסגרת העבודה אבקש לבחון באילו אופנים יכולה ועדה קרואה לסייע להבראת רשויות מקומיות במשבר ,  יותר במועצות מקומיות בצפון מדינת ישראל, במגזר הערבי?

  1. שאלת המחקר

” האם ובאיזה מידה תורם מינוי ועדה קרואה במגזר הערבי להבראת רשויות מקומיות כושלות”?

   יפה מאוד

  1. מטרות המחקר והסברים על חשיבות הסוגיות הנחקרות

מטרה אקדמית

מטרת המחקר האקדמית היא לענות על שאלת המחקר המנסה לבחון באם ובאיזה מידה תורם מינוי ועדה קרואה במגזר הערבי להבראת רשויות מקומיות כושלות. על ידי בחינת הקשר בין המשתנה הבלתי תלוי שהוא מינוי וועדה קרואה והמשתנה התלוי שהוא הבראת רשויות כושלות . במהלך יישום המודל המנטרל (מינוי וועדה קרואה) קוראים תהליכים שונים כתוצאה מיישומו. ולכן, יושם דגש במחקר זה על שלושה משתנים נוספים שהם חלק בלתי נפרד מתהליך יישום המודל המנטרל:

  1. ניגודי אינטרסים בעת בחירת ספקי שירות
  2. הפיקוח הממשלתי על המועצה
  3. צמצום הוצאות השכר של עובדי הרשות , הגברת יכול גביית מס ברשויות .

מטרה יישומית

המטרה היישומית של מחקר זה היא לסייע בסיום המשבר בשלטון המקומי במדינת ישראל בכלל, ובפרט ברשויות של המגזר הערבי על ידי בחינת האפקטיביות של הוועדות הקרואות. מטרה זו חשובה מאוד על רקע המשבר המתמשך ברשויות המקומיות והאתגרים הניצבים בפני השלטון המקומי בפתחה של המאה ה-21.

לאורך השנים, נקלעו רשויות מקומיות ערביות למצב שבו התקשו לספק שירותים חיוניים לתושביהם, וזאת בשל מצב כלכלי רעוע. משרד הפנים מנסה לסייע לרשויות אלה דרך טקטיקות שונות, הטקטיקה המרכזית היא בניית תוכנית הבראה לרשות. עם הזמן התחדדה השונות בין סוגי הרשויות השונות, והוצע חוק העיריות החדש והובהר הצורך לנקוט באסטרטגיות שונות לטיפוסי רשויות שונים. ובכדי להשיג את היעד של הבראת הרשות המקומית צריך לבחון את האסטרטגיות השונות בהן נקט השלטון המקומי לשם יציאה מהמשבר.

הספרות המחקרית מתארת ארבע גישות בהן יכול השלטון המרכזי לנקוט בעת ההתמודדות שלו עם רשויות מקומיות במשבר (Stoker, 2003). על פי מודל זה, כל אחת מהגישות הללו מתאימה למקרים שונים של משבר ברשות מקומית, על-פי יכולתה להביא להבראה ועל-פי התפיסות של הנהגת הרשות המקומית. להלן ארבע דרכי ההתמודדות, הן מוצגות באופן מדורג, החל מהגישה הסבלנית ביותר ועד הגישה הרדיקלית ביותר.

  1. הגישה המאפשרת 2.הגישה המקדמת 2.הגישה המתערבת 4.הגישה המנטרלת

 במחקר זה אבחן את הגישה המנטרלת שנקראת “וועדה קרואה”, וועדה קרואה פועלת על פי הגישה המנטרלת אשר גורסת כי על השלטון המרכזי ליצור מציאות חדשה. כלומר, לחדול את הכושלים ולא לאפשר להם להמשיך להכשיל. זאת על ידי ארגון מחדש ומינוי צוות ניהולי ופוליטי חדש להובלת הרשות המקומית. משמעותה של החלטה זו במציאות הישראלית, שחברי המועצה ו/או ראש הרשות פוזרו, הודחו מתפקידם לתקופה של שנתיים לפחות ולעיתים קרובות אף מעבר לכך. על ראש רשות מודח לפרוש ממילוי תפקידו הציבורי במסגרת הרשות המקומית, ולאפשר לממונים לעשות את עבודתם, כפי שהתבקשו על ידי משרד הפנים. 

תוצאות המחקר תרחיב את הידע בנושא ותעזור לשלטון המרכזי והמקומי בישראל ללמוד לעומק על תהליך הוועדה הקרואה ולבחון את מידת השפעתו על יציאת הרשות המקומית מהמשבר , מה שיכול להקל בעת קבלת ההחלטות לבחירת אסטרטגיית ההתערבות המתאימה ביותר להבטחת הצלחה מיריבת בסוף יישום התהליך הנבחר.

בשנים האחרונות , ובייחוד מאז גיבוש התוכנית להבראת כלכלת ישראל בשנת 2004 , גבר השימוש בסמכות שר הפנים לפזר מועצות מקומיות ולהעביר מכהונה את העומדים בראשן . מאז קום המדינה מונו ועדות קרואות יותר מ-60 פעם –ול-10 עיריות ולכ-40 מועצות מקומיות .לאחרונה עד 2008 פעלו כ-23 ועדות קרואות ,חמש ועדות קרואות סיימו את כהונתן ב-11 נובמבר 2008 , יום הבחירות ברשויות המקומיות : בית-ג’ן , טירה , מעליא , אבו גוש , ומצפה רמון .

נכון לשנת  2011 , 15 מתוך 21 הרשויות בהן הייתה ועדה קרואה היו במגזר הערבי. חוויתי את התהליכים הנ”ל כבן הכפר וכמי שצמח מתוך המערכת הפוליטית , כבנו  של ראש המועצה משך שלוש קדנציות בנחף ,הרשות המקומית נחף עברה שני מהלכים של מינוי ועדה קרואה , ממרץ 1991 עד נובמבר 1993 , המועצה פוזרה בגלל תפקוד לקוי והפיכתה למועצה לעומתית  , ומונתה וועדה קרואה בדצמבר 2007 בעקבות תפקוד לקוי , ואי אישור התקציב עד שנת 2013 [סעיפים 143, 143א’, 206 לפקודת העיריות, בר, 2011].

מטרות יישומיות אפשר לצמצם, חלק מהנתונים מתאימים לסעיף הראשון.

במטרות אקדמיות נדרשת לבסס על מחקרים שמופיעים בסקירת הספרות

  • פרק שני: סקירת ספרות
    • הצגה ביקורתית ואינטגרטיבית של המחקרים הרלוונטיים לתחום הנחקר. מיותר

וועדה קרואה סקירת ספרות

בשנים האחרונות, ניתן לזהות מגמת היחלשות בשלטון המקומי במדינת ישראל (מענית, 2013). אחת מהפרקטיות הנפוצות ביותר שבהן הממשל המרכזי נוקט, כאשר השלטון המקומי נקלע למצבים כלכליים הינה נטרולה של המנהיגות הנבחרת והחלפתה בוועדה קרואה. בארי (Beeri, 2013) הראה שפרקטיקה זו נוטה להוביל לתוצאות חיוביות, גם במחיר אובדן זמני של ערכי הדמוקרטיה. במסגרת מינוי הוועדה הקרואה, הממשל המרכזי מבטא את התפישה שלפיה בכדי למנוע מהרשות המקומית להתמוטט כליל, יש צורך בתגובה מהירה ויעילה (Beeri, 2013).

אם כן, הנסיבות הקיימות בחוק קשורות בעיקר לביצועים כלכליים של העירייה. במידה ומתגלים ביצועים בלתי-הולמים בשלטון המקומי, ישנו צורך במעורבותו של הממשל המרכזי על מנת לשפרם. המעורבות יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים, דוגמת מתן הדרכה, בקשה לתכניות מתוקנות, מינוי יועצים חיצוניים, השקת תכניות חדשות, מינוי מפקחים חיצוניים וכאמור, הצעד הדרסטי ביותר הינו פיזור המועצה ומינוי ועדה קרואה (Lewis, Piercy, Phillips & Palmer, 2015).

במחקר שנערך במדינת ישראל בשנת 2011, עלה כי 15 מתוך 21 הרשויות המקומיות בהן הייתה ועדה קרואה היו במגזר הערבי (בר, 2011).

ההאטה הכלכלית בשנים האחרונות הובילה לחשיפה של נקודות חולשה בהסדרים הכלכליים הקיימים ברשויות המקומיות. כתוצאה מכך, היו מנגנוני כפייה חזקים יותר בחלק ממדינות ה-OECD. גישת המעורבות הקיצונית היא נטרול המנהיגות הנבחרת והחלפתה בוועדה קרואה, ברשויות המקומיות בישראל. ביצועי הרשויות המקומיות בהנהגת הוועדה הקרואה היו טובים יותר במחיר אובדן זמני של הדמוקרטיה. הגישה הישראלית יכולה להוות פתרון למדינות המתמודדות עם מנהל מקומי כושל. על מנת למנוע מכל הרשות להתמוטט, יש צורך בתגובה מהירה ויעילה. במרבית מדינות ה-OECD, יש מגנוני אכיפה מטעם הממשל המרכזי שנועדו להבטיח משמעת תקציבית בממשל המקומי. למשל, באמצעות חוקי אחריות פיסקאלית שמובילים למתן דין וחשבון פיסקאלי, שקיפות ויציבות. כמו כן, על רשויות מקומיות שאינן עומדות בתקן מוטלות סנקציות.  [Beeri,2013].

ניתן לבחון את הנסיבות המאתגרות הקיימות כאשר חלק אחד של הממשלה מחליט שביצועי חלק אחר אינם משביעי רצון ומשיק תכנית התערבות והבראה. בעקבות הניתוח המפורט של התערבות בממשל המקומי, במסגרתו יש בחינה של סוג הבעיה [בעיה בשירות ספציפי או בתאגיד כולו] וגישת ההתערבות האפשרית [מאתגרת ואו תומכת]. ביצועים בלתי הולמים בממשל המקומי מובילים פעמים רבות למעורבות הממשל המרכזי על מנת לשפרם. צעדי התערבות כאלה הם דבר שמתרחש בתדירות בינונית. ההתערבות יכולה לבוא לידי ביטוי במתן הדרכה ובקשה לתכניות מתוקנות, או בשימוש ביועצים חיצוניים, השקת תכניות חדשות ומינוי מפקחים חיצוניים לבחינת תהליך השינוי [2015 ,Lewis et al ].

ההחלטה של הממשל המרכזי להתערב מבוססת בדרך כלל על סדרת תקריות וביצועים בלתי מקובלים וכן נסיבות ייחודיות במועצה עצמה, במיוחד בתחום אספקת השירותים. תוצאות שליליות עבור מקבלי שירות כמו ילדים וקורבנות פשע מהוות רקע פוליטי ומקצועי שיכול להוביל להחלטה מטעם הממשל המרכזי להתערב. קשה למדוד את מידת ההצלחה של ההתערבות לטווח קצר, משום שקשה לדעת מה היה קורה בלעדיה. עם זאת, התערבות מובילה להגדלת ההקצאה הכלכלית למועצה ובעקבותיה מבוצעות פעולות רבות לשיפור, לפיקוח ולמדידה. פעולות אלה מתקיימות עד שיש שיפור משמעותי בביצועים. כל התערבות כזו היא הפגנת כוח מטעם הממשל המרכזי, אשר מפעיל את משאביו ואת כוחו הפוליטי-חוקי על מנת לבחון את הביצועים ברמה המקומית [2015,Lewis et al.]. אם נשווה את הנעשה במדינת ישראל לנעשה בשאר העולם, נגלה תמונה דומה למדי שבה הפרקטיקה של מינוי הוועדה הקרואה מהווה צעד דרסטי אחרון, אם כי הוא עדיין מתרחש בלא-מעט מקרים .

למשל, בשנת 2010, נעשה מחקר תוך בחינת תאגיד המים הראשי בשוודיה, חברת המים בשטוקהולם וארגוני הסחר הלאומיים בשוודיה LO ו-TCO. מסקנת המחקר היא שאף אחד מהשחקנים המצוינים לעיל לא יכול לתת תשובה ברורה לשאלה – איך פועל תאגיד המים בשוודיה? מה המעמד הממשלתי שלו? [Gustafsson,2010].

הוועדה הממשלתית לשירותי סניטציה הוקמה לאחר שעיריית נורקופינג מכרה את נכסי הסניטציה שלה לחברה הפרטית EON, בשנת 2004. תפקיד הוועדה הוא לפקח על הרגולציה באופן שיגן או לכל הפחות ישאף לכך ששירותי סניטציה כלליים לא יהיו בבעלות פרטית אלא בבעלות ממשלתית או עירונית. כמו כן, רצוי שהם לא יעברו בעלות בין חברות פרטיות. הוועדה לא מצאה הצדקה להפרטה של שירותי הסניטציה, אלא ציינה במסקנותיה כי הדרישות המקדימות לתפקוד יעיל של שירותים אלה יכולות להתקיים גם בבעלות ציבורית [2010,Gustafsson].

בנוסף, הוועדה ציינה כי שירותי הסניטציה הם מונופול טבעי, אשר חיוני לחברה ולאזרחיה ולכן הם צריכים להיות בבעלות הציבור. באמצעות שמירה על עיקרון ללא כוונת רווח בתפעול ובאחזקת שירותי הסניטציה, לא יוותר מקום למונופולים פרטיים בתחום זה. לפיכך, האפשרות לקיים חוזים עם חברות פרטיות הוגבלה באופן משמעותי באמצעות עיקרון “ללא כוונת רווח” [Gustafsson,2010].

בדומה, בגאנה שבאפריקה מונתה וועדה קרואה לבחינת תהליכי רכש עירוניים. תהליכי רכש הם חיוניים בכל מדינה ומחזקים אותה מבחינה כלכלית אם הם מבוצעים באופן כדאי. אחד המכשולים לתהליכי רכש מוצלחים של סחורה, כוח עבודה ושירותים הוא ביצוע רכישות שלא בהתאם לתקנות ולחוקים של המדינה. במחקר זה, נעשה נסיון לבחון מה האסטרטגיות לשיפור תהליכי הרכש מבחינת חוזים במגזר הציבורי, תוך בחינת 7 עיריות במחוז אחפו בגאנה ובעלי התפקידים השונים בהם – בעלי תפקידי תיאום, תכנון, כלכלנים, מהנדסים וראש יחידת הרכש. מסקנת המחקר היא שהעדר מומחיות בתחום הרכש, תקשורת לקויה, עמימות בחלוקת התפקידים, הקצאת תקציב שאינו מספיק, מידע בלתי אמין מטעם הספקים ועיכובים בקבלת תקציבים ממשלתיים פגעו ביכולת העירייה לבצע תהליכי רכש מוצלחים. [2013,Arhin]

בעיריות אלה, מונתה וועדה קרואה לפיקוח על תהליכי הרכש. הוועדה בחנה את איכות הרכש, אימתה את יכולות הספקים, בחנה את הנתונים הטכניים של הסחורות והמוצרים, והמליצה עם אילו ספקים כדאי לעירייה להמשיך לעבוד. כמו כן, מומלץ למחלקת הרכש להתייעץ כאשר יש פערים גדולים במחירים שהחברות השונות מציעות על מנת להימנע מניגוד אינטרסים אפשרי. בעיות אפשריות נוספות שהוועדה הקרואה שאפה לסייע בהן הן העדפת ספק אחד על פני אחרים מסיבות שאינן כלכליות, חלוקת תחומי האחריות השונות של תהליך הרכש והתמודדות עם מחיר שנקבע מראש. כדאי שיהיו לפחות 3 אחראיים על תהליכי הרכש, אשר הם בעלי המומחיות הנדרשת על מנת לקבל החלטה כדאית לעירייה מבחינת מחיר ואיכות הרכש.  [Arhin 2013]

כמו כן, במקסיקו, מדינה שעדיין חווה תהליכי דמוקרטיזציה, מונתה וועדה קרואה לבחינת העלאת שכר חברי איגוד העובדים. הדינאמיקה של מערכת הבחירות במקסיקו מספקת הזדמנות ייחודית להשוות את המדיניות שהייתה קיימת בשבעת העשורים בהם הייתה רק מפלגה אחת במדינה זו, לבין מדיניות רב מפלגתית. במחקר, נבדקה השאלה: האם המדיניות וההחלטות של המכהנים בתפקיד במסגרת חד מפלגתית השתנו עם המעבר למסגרת תלת מפלגתית? המסקנה היא שבעלי התפקידים הנבחרים נקטו באותה מדיניות לפני ואחרי השינוי המוסדי, אך נרשמה רמה נמוכה יותר של שחיתות ממשלתית בתקופה בה הייתה יותר ממפלגה אחת. [Trevino, 2011]

במסגרת המאמצים להפחתת השחיתות, בתקופה שלפני הבחירות הוקמה ועדה קרואה שבחנה האם להעלות את שכר חברי איגוד העובדים. לפי החוקה במקסיקו, איגודי עובדים רשאים לשבות. השביתה נעשית בשני שלבים: בשלב הראשון, יש תקופת מקח של 6-10 ימים בה וועדה קרואה מטעם הממשלה יכולה לקבוע שהשביתה היא “לא קיימת”, כלומר העובדים חייבים להמשיך לעבוד; לחלופין, הוועדה הקרואה יכולה לקבוע שהשביתה מוצדקת, ואז החברה מושבתת לחלוטין. [Trevino, 2011]

דוגמא נוספת היא מהונג קונג, בה מונתה ועדה קרואה לבחינת תקינות מינוי עובדי ציבור למשרות בשוק הפרטי. בניגוד למדינות מערביות אשר נלחמות בשחיתות ובהתנהגות לא מוסרית באמצעות הסתמכות על אתוס השירות הציבורי, ממשלת הונג קונג הסתמכה באופן מסורתי על עמידה בחוקים ובתקנות במלחמתה נגד שחיתות במערכת הבירוקרטיה. עם זאת, החל משנת 1997 חל שינוי בעמדות ובתפיסות ונוסף היבט ערכי מוסרי למלחמה בשחיתות. במאמר נבחנים הגורמים אשר הובילו לשינוי באסטרטגיה הממשלתית בהונג קונג ונבחנת מידת ההצלחה של שינוי זה. [Scott et al., 2012]

בשנת 2008 בעקבות סערה ציבורית לאחר שבכיר בממשל הציבורי מונה לעמוד בראש חברה עמה עבד בעבר, הממשלה הקימה ועדה קרואה בה היו חברים מחוקקים בכירים, על מנת לבחון את החוקים ביחס למינויים לאחר סיום תפקיד ציבורי. בין מסקנות הוועדה, היה הצורך להגדיל את השקיפות בנושא מינויים לאחר סיום תפקיד, קיום ראיון נרחב עם בעל התפקיד בעת פרישתו, הארכת תקופת הביקורת על מנת להפחית את הסיכוי לשחיתות. הוועדה הקרואה שיקפה את דעת הקהל במדינה, כלומר שמינוי בכיר בממשל הציבורי למשרה הקשורה בתפקידו הקודם הוא לא מוסרי. עם זאת, הממשלה התקשתה לקבל את כל המלצות הוועדה בעקבות לחץ מצד בכירי ציבור לשעבר שרצו לשמור על מעמדם הגבוה ועל האיזון הקיים. לבסוף הממשלה קיבלה את מרבית ההמלצות, למעט הארכת תקופת הביקורת בין סיום התפקיד הציבורי לבין ההתמנות לתפקיד אחר. [Scott et al., 2012].

בישראל, בעקבות מדיניות השלטון המרכזי ביחס לשלטון המקומי, חלק מהרשויות המקומיות התקשו לספק לאזרחיהן שירותים ונכנסו למשבר כלכלי ותפקודי קשה בשנים האחרונות. ניתן לבדוק את מערכת היחסים בין תפיסות הממשל המרכזי את הכישלון המקומי והמדיניות הציבורית אשר נועדה לסייע להחלמה של רשויות מקומיות בעלות ביצועים גרועים. תוך התמודדות עם משאבים הולכים ומתדלדלים, חלק מהרשויות המקומיות בישראל חוו בשנות ה-1990 וה-2000 משבר ארגוני, כך שנוצרו פערים בין בעלי ביצועים מצוינים ובעלי ביצועים גרועים. משבר זה מתבטא בקשיים בתשלום שכר לעובדים, בחובות שהולכים וגדלים ובאספקת שירותים עירוניים ליקוייה. על מנת לסייע לרשויות אלה להיחלץ מהמשבר, הממשלה הגבירה את מעורבותה בניהולן, באמצעות תכניות הבראה, חשבים מלווים וועדות קרואות. במחקר שכתבה מענית, נמצא כי ועדה קרואה לא מחמירה את התנגדות עובדי השלטון המקומי לשינוי. עם זאת, בארי מצא כי מדיניות התערבות ממשלתית לא מאיצה באופן משמעותי תהליך ההחלמה בממשל המקומי בזמן משבר.  [2013,מענית][Beeri, 2013].

בנוסף, ניתן לבחון את דעת הציבור ביחס למדיניות ממשלתית של נטרול רשויות מקומיות כושלות. ברמת הפרט והקהילה, אפשר לנסות לחזות מהן הקבוצות שככל הנראה יתמכו בתהליך הנטרול. אמות המידה העיקריות הן שביעות רצון מתפקוד הרשויות המקומיות ואמון חברתי, וכן מצב חברתי כלכלי, רוב אתני מול מיעוט אתני והיסטוריה קודמת של נטרול. ההצדקה במעורבות ממשלתית ברמה המקומית מושרשת בתפיסה תיאורטית ופרקטית של פלורליזם, חלוקת כוח, תגובה לצרכים מקומיים, יעילות השירותים המקומיים, הזדמנות למעורבות פוליטית והזכות הדמוקרטית לבחור ולהיבחר [Beeri & Yuval, 2013].

ניתן לבדוק את ההשפעה היחסית של גורמים פנימיים וחיצוניים על ההתדרדרות הכלכלית של מועצות מקומיות ערביות בישראל. השפעה זו נבדקה על מנת להדגים את מערכת היחסים השלילית בין מדיניות הממשל המקומי והמשבר הכלכלי המקומי ואת היותה חזקה יותר מכל מערכת יחסים אחרת. כמו כן, מערכת יחסים זו אמורה להתקיים ברשויות מקומיות אחרות במדינות מערביות. גישה זו מצביעה על כך שביחס למועצות מקומיות, גישת המנהל המקומי יכולה להסביר משבר כלכלי יותר מגישה אחרת [Zeeden et al., 2014].

משבר ברשות מקומית יכול להיות משבר כלכלי, משבר ניהולי, או משבר הקשור לאיכות השירות. כאשר מתמקדים במשבר כלכלי ברשות, יש לבחון את יכולת הרשות המקומית להפחית את הגירעון, לצמצם את ההלוואות או להשיג עודף תקציבי. במחקר זה נמצא כי יש אפליה מבחינת הקצאת המשאבים לרשויות מקומיות במגזר הערבי. עם זאת, ב-15 השנים האחרונות אפליה זו פחתה ולכן ניתן היה לצפות שהרשויות המקומיות יהיו במשבר כלכלי פחות חריף. עם זאת, למרות שחלק מהרשויות המקומיות מקבלות הקצאה נדיבה יותר של משאבים, ההכנסה העודפת היא בשימוש להעלאת שכר עובדי המועצה.  [Zeeden et al., 2014] בעיה נוספת נובעת מכך שבישראל, ראש הרשות המקומית הוא גם יושב ראש המועצה ומילוי תפקיד כפול זה, כלומר העדר הפרדת הרשויות, טומן בחובו חלק מחולשת השלטון המקומי. ראש הרשות הוא נבחר ציבור ובאחריותו לתכנן תקציב, לעקוב אחר ביצוע ההחלטות, לקיים ישיבות מועצה ולהוות מייצג כלפי חוץ וכלפי פנים [מענית, 2013].

החל משנות ה-1980, בעקבות משבר כלכלי, ארגונים ציבוריים ורשויות מקומיות עברו רפורמות מבניות. דיון ציבורי אודות הנושא גרם לכך שהיו מרשויות מקומיות ציפיות לשפר את הביצועים שלהם ולקחת דוגמא מהמגזר הפרטי. הנטייה לנהל את הממשלה כמו עסק נקראת New Public Management – מנהל ציבורי חדש. בהתאם, יש ניסיון לעודד תחרות ויכולת בחירה במסגרת ההתנהלות הממשלתית על מנת לספק שירותים ציבוריים באופן יעיל יותר. במקביל, קיצוצים בהוצאות הציבוריות ודרישה הולכת וגוברת לשירותים איכותיים הובילה לעימות ביחסי מרכז-פריפריה בממשל ולאיום על העצמאות של הרשות המקומית. כאמור לעיל, חלק מהרשויות המקומיות חוו משבר ארגוני ונהיו פערים משמעותיים בין רשויות מקומיות שתפקדו באופן טוב לכאלה שתפקדו בצורה לא מוצלחת [Beeri, Governmental strategies towards poorly-performing municipalities, 2013].

ועדה קרואה היא פתרון קיצוני למצב בו הרשות המקומית מנוהלת מבחינה כלכלית באופן שאינו עומד באמות המידה המינימאליות הקבועות בחוק. בשנים האחרונות ממונות יותר ועדות קרואות, במסגרת הגישה המחמירה יותר של השלטון המרכזי ביחס לתפקוד הרשויות המקומיות. [מענית, 2013] היתרונות בנטרול נבחרי הציבור ברשות המקומית הם: ראשית, צעד זה יוצר אפשרות ליצור מחדש את יחסי המרכז-פריפריה כך שיש יותר שיתוף פעולה ביניהם. הוועדה הקרואה פתוחה יותר לבחינה ולתצפית ורשויות הממשלה נגישות יותר ונותנות מענה מהיר יותר מבדרך כלל. כמו כן, רשויות הממשלה מספקות תמיכה מנהלית וטכנית ובמקביל מותירות את מרבית יכולת ההשפעה על התקציב בידי הוועדה הקרואה. 2 שנית, בגלל שהוועדה הקרואה היא אינה פוליטית ואינה מאולתרת, נטרול יכול להסיר את המאפיינים המעוותים של הרשות המקומית מסביבת קבלת ההחלטות 4. שלישית, נטרול חבר הנבחרים יכול להוביל למערכת יחסים מוצלחת בין הוועדה הקרואה, האזרחים והמוסדות המקומיים במסגרת תרבותית תומכת [Beeri, Direct administration of failing local authorities, 2013].

בנוסף, החוקר ארהיין מאת’יו בוחן במאמרו את תהליכי רכש בוועדות קרואות בעיריות בהן מונתה וועדה קרואה. בעיריות אלה הוועדה בחנה את איכות הרכש, אימתה את יכולות הספקים, בחנה את הנתונים הטכניים של הסחורות והמוצרים, והמליצה עם אילו ספקים כדאי לעירייה להמשיך לעבוד. כמו כן, היא המליצה למחלקת הרכש להתייעץ כאשר יש פערים גדולים במחירים שהחברות השונות מציעות על מנת להימנע מניגוד אינטרסים אפשרי. בעיות אפשריות נוספות שהוועדה הקרואה שאפה לסייע בהן הן העדפת ספק אחד על פני אחרים מסיבות שאינן כלכליות, חלוקת תחומי האחריות השונות של תהליך הרכש והתמודדות עם מחיר שנקבע מראש. כדאי שיהיו לפחות 3 אחראיים על תהליכי הרכש, אשר הם בעלי המומחיות הנדרשת על מנת לקבל החלטה כדאית לעירייה מבחינת מחיר ואיכות הרכש (Arhin, 2013).

במקביל, החוקר בן באסאת בחן במחקרו משנת 2013 את תהליך הביזור שיושם בישראל בשנת 2004. הוא ניסה לבדוק אם הכפיפות המנהלית של העיריות מהווה כלי יעיל לטיפול בבעיות תקציב רך ברמות הממשל הנמוכות? התוצאות מצביעות על כך שתכנית הביזור הפחיתה באופן משמעותי את הוצאות העיריות, בעיקר משום שהיא הובילה לצמצום בשכר העובדים, והגבירה את יכולת גביית המס שלהן. הוא גלה כי ההשפעה הכספית של התכנית נבעה ממינוי רואה חשבון חיצוני שדיווח ישירות לממשל המרכזי, כפיפות מנהלית בדרגה בינונית. לעומת זאת, תכנית הבראה לא הייתה מובילה ככל הנראה לתוצאות חיוביות באותה המידה. מסקנת המחקר היא שמעורבות במידה בינונית במנהל הרשות המקומית יכולה לשפר את המצב הכלכלי שלה ואת התנהלותה הכספית. כמו כן, במחקר נמצא כי ביזור השפיע לטובה על גירעון העירייה, על החוב שלה, על סך הוצאותיה. .(Ben-Bassat, Dahan, & Klor ,2013)

אולם לטענת בארי, המדיניות הציבורית בשנות ה-2000 בנוגע לרשויות המקומיות, אשר נועדה לסייע בהחלמת הרשויות שביצועיהן לקויים, היא מגבילה, בלתי גמישה, ולכן בלתי יעילה. העדר סקירה ארגונית ברורה, מדידת הביצועים החלקית, הקטגוריזציה הקפדנית והשימוש בגישות התערבות דו כיוונית מהווים מחסומים לגילוי מוקדם של כישלון רשות מקומית ומגבילים את המידה בה הממשלה יכולה לסייע לרשויות אלה. למרות הכוונה לעשות רפורמה ברשויות המקומיות, המדיניות בשנים האחרונות מתבטאת בתקנות רשמיות היררכיות ובנטייה למרכוז, המונעת מאמות מידה כלכליות. מדיניות כזו יכולה לפגוע בעצמאות השברירית של רשות מקומית ולהחליש את הדמוקרטיה המקומית. [Beeri, , 2013].

לסיום, הממשל המקומי המודרני עומד בפני עולם של שינויים מהירים וציפיות הולכות וגוברות מסוכנויות ממשלתיות ומנהליות בסביבה עולמית וחדשנית. מנקודת מבט מקומית, שינויים אלה הובילו לתרבות של קבלת החלטות באווירה מקבלת, במסגרתה יש עידוד של קהילות מקומיות ובודדים להשתתף באופן פעיל בענייני הרשות המקומית. מניעים סבוכים אלה יכולים ליצור תחרות, עימותים וכפילויות. מעורבות הממשלה היא סוג של פשרה בין המטרה של דמוקרטיה מקומית ואוטונומיה מחד גיסא ומרכזיות מאידך גיסא.  [Beeri & Yuval, 2013]

בשנת 2010, הצטרפה מדינת ישראל ל-OECD בתור החברה ה-33 בארגון. במסגרת המדיניות התוך לאומית של הארגון, יש עדיפות לפיתוח מדיניות מקומית ומתן הזדמנויות לבנות עולם הוגן יותר, חזק יותר ונקי יותר. ניתן לשאול, עד כמה המדיניות הישראלית בתחום הממשל המקומי תואמת את אמות המידה של ה-OECD? למרות שנעשו בשנים האחרונות פעולות ורפורמות מבניות לתמיכה ולחיזוק המשק הכלכלי הישראלי, עדיין יש אתגרים רבים במדינת ישראל, במיוחד בתחום הממשל המקומי. אלה נוגעים לביצועים הלקויים של הממשל המקומי בתחומי החינוך, הבריאות, והרווחה החברתית. חוסר השוויון בהכנסות בין המרכז לשוליים, קידום ממשל מוסרי, הגברת מעורבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה הישראלי והשקעה בתשתיות בפריפריה  [Beeri & Yuval, 2013].

אין חלוקה לתתי נושאים כנדרש.

יש סיכום של פריטים ולא עיבוד ושילוב ביניהם כנדרש.

  • השערות המחקר

השערה ראשית: וועדה קרואה גורמת לשיפור בהתנהלות הכלכלית של מועצה וגורמת להבראת רשויות מקומיות במשבר.

השערה שנייה: וועדה קרואה מפחיתה את הסיכוי לניגוד אינטרסים בעת בחירת ספקי שירות ובאופן זה יכולה להניב חסכון כלכלי למועצה.

השערה שלישית: ועדה קרואה מהווה מגבירה את הפיקוח הממשלתי על המועצה ובאופן זה יכולה לגרום להפחתה במקרי שחיתות ושוחד שפוגעים בהתנהלות הכלכלית של המועצה.

השערה רביעית: ועדה קרואה יכולה להוביל לצמצום בהוצאות השכר של עובדי המועצה.

כתוצאה, מעורבות ועדה כזו יכולה לגרום לכך שביצועי המועצה יהיו טובים יותר ובעקבות כך תגדל מידת שביעות הרצון של האזרחים מרמת השירותים לה הם זוכים. בעקבות כך, היא יכולה להגביר את היכולת של המועצה לגבות מסים מהאזרחים, מקור הכנסה מרכזי ועיקרי.

  • משתני המחקר: הגדרות נומינליות

מחקר זה הוא מחקר איכותני ולא כמותני.

  • פרק שלישי: שיטת המחקר

3.1.  אוכלוסיית המחקר

אוכלוסיית המחקר הינה כלל 58 הרשויות המקומיות במדינת ישראל המצויות במשבר, וחויבו בהתאם להחלטת הממשלה ליישם תכנית הבראה. 17 רשויות מתוך ה-58 משתייכות למגזר הערבי וכיום מכהנות בהן ועדות קרואות.

חסרים עוד נתונים על מאפייני הרשויות הללו.

לא התייחסת לתיאור ולהנמקה של שיטת הדגימה.

לא מקובל לכתוב בגוף ראשון.

בעבודה זו, אראיין עובדים בכירים ברשות המקומית של הכפר נחף (כפר ערבי בצפון המדינה). בכירים אלו הושפעו ישירות ממינויה של הוועדה הקרואה. בין הבכירים הללו, ניתן למנות את ראש המועצה שהודח מתפקידו, את הגזבר במועצה, ואת ראש הוועדה הקרואה שהחליף את ראש המועצה המודח.

3.2 מערך המחקר

המחקר הינו מחקר איכותני, ולכן בחירת המשתתפים איננה אקראית, אלא מכוונת. אני מעוניין לראיין באופן ספציפי שלוש דמויות בולטות במועצה: ראש המועצה שהודח מתפקידו, הגזבר במועצה, וראש הוועדה הקרואה שהחליף את ראש המועצה המודח. אני סבור שבפיהם של הדמויות הללו נמצאים פרטי מידע חשובים שיוכלו לשפוך אור על תופעת מינוי הוועדות הקרואות, ועל החוויה בתהליך זה (הן של גורמים שהודחו מהתפקיד, הן של גורמים שהובילו את המהלך, והן של גורמים שמונו לתפקיד).

לא בקשתי סעיף זה!!

3.3 הליך המחקר

  1. ריכוז רשימה שמית ומספרי טלפונים של המרואיינים  – פניה טלפונית או כתובה אל הרשויות המקומיות ומתוך אתרי האינטרנט של הרשויות, או פניה למרכז השלטון המקומי והמנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים.
  2. יצירת קשר ראשוני עם המרואיינים וקביעת מועדי הראיונות וביצועם.
  3. איסוף דוחות כספיים מבוקרים של הרשות המקומית מלפני הוועדה הקרואה שלהן ואחרי הוועדה הקרואה כפי שהם מפורסמים באגף הביקורת במשרד הפנים.

אין התייחסות ללוחות זמנים

3.4 כלי המחקר

כלי המחקר בו אשתמש לצורך עבודה הזו הוא ראיון חצי מובנה.

כחוקר אתייחס למספר שאלות הקבועות מראש, אך אהיה רשאי לשנות את סדרן ולהוסיף שאלות נוספות, שאלות המשך, בהתאם להתפתחות הריאיון ולמידע שיהיה חשוב שאעמק בו יותר. השימוש בכלי מחקר זה ייתן לי את הגמישות של הריאיון הפתוח וגם את המסגרת של הריאיון המובנה.

לצורך ביצוע הריאיון, הכנתי מראש מדריך ריאיון (מצ”ב בנספחים) ורבות אאסוף דוחות כספיים ודוחות ביקורת שמטרתם לעזור בהשוואת מצב הרשות התקציבי לפני ואחרי התערבות משרד הפנים.

  1. ראיונות: ראיונות עם בכירים במועצה המקומית נחף, מטרת הראיונות לבדוק לעומק את הסוגיה הנחקרת לפיה פוזרה הרשות הנבחרת ומונתה וועדה קרואה, ולבדוק את מידת האפקטיביות של מינוי ועדות קרואות ברשויות מקומיות, כפתרון למשבר הרשויות המקומיות הערביות.

מה מבנה הראיון?

שאלון

  • איסוף נתונים: איסוף הנתונים יתבצע ויתבסס על נתונים כספיים לפני הועדה הקרואה ונתונים כספיים אחרי הועדה הקרואה. במטרה לעשות השוואת נתונים כספיים הקיימים בדוחות הכספיים המבוקרים כפי שהם מפורסמים באגף הביקורת במשרד הפנים. נתונים אלו יאספו לגבי התקופה שקדמה לכהונת וועדה קרואה ולאחר תחילת כהונתה.
  • ניתוח נתונים

את המידע אשר אאסוף באמצעות הראיונות אנתח בניתוח תוכן בהתאם לספרות המחקרית הנוגעת לעניין. השאלות המנחות הן שאלות שנובעות מההשערה הראשית, למשל: האם הוועדה הקרואה הובילה לצמצום בשכר חברי המועצה? אם כן, כיצד? מה הייתה השפעת הצמצום הזה על הגירעון של המועצה? האם השכר המצומצם נותר בעינו לאורך זמן רב לאחר סיום פעולת הוועדה הקרואה? מה המצב כיום?

האם ככל הידוע, הופחתו מקרי השחיתות ומינוי הקרובים במועצה בעקבות הוועדה הקרואה?

האם בעקבות מעורבות הוועדה הקרואה, השתנו ספקי השירות במועצה? אם כן, איך השפיע הדבר על הגירעון הכלכלי ועל ההתנהלות הכלכלית?

האם מאז מעורבות הוועדה הקרואה, חל שינוי בהתנהלות הכלכלית של המועצה? אם כן, באיזה אופן?

  • מגבלות המחקר

אחת ממגבלות המחקר היא שאלת האובייקטיביות, אשר במחקר איכותני קשה יותר לשאוף אליה. בנוסף, מחקר איכותני מצריך זמן רב יותר ולכן נעשה לרוב על קבוצה קטנה יותר בת כעשרה משתתפים לכל היותר. לסיום, לא ניתן למדוד תוצאות מחקר איכותני בכלים סטטיסטים ולכן יש להתייחס אליהן בהתאם. על מנת להתמודד עם מגבלות אלה, אשאף לאובייקטיביות ככל האפשר ואעשה כמיטב יכולתי להיות מודע לדעה עמה אני ניגש לבצע את המחקר, בתור בן מועצה. כמו כן, אעשה ככל יכולתי לבחור קבוצה מגוונת והטרוגנית עליה אבצע את המחקר ולנסח את השאלות באופן אובייקטיבי ככל האפשר.

רשימה ביבליוגרפית –  על פי כללי הרישום של מדעי החברה

בר, אילנית. רשויות מקומיות בישראל המנוהלות בידי ועדה ממונה – תיאור וניתוח – מוגש לוועדת הכספים. ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי. 2011.

מענית, לירז. התנגדות לשינוי ארגוני ועמדות כלפי מקום העבודה של עובדי רשויות מקומיות הנתונות במשבר [משאב אלקטרוני]: מנהיגות נבחרת אל מול המקרה של ועדת קרואה. [חיפה]:  [חמו”ל]. 2013.

Arhin, Matthew. (2013). Strategies for improving procurement processes in the award of contracts in public sector procurement in Ghana-a case study of Municipal Assemblies in the Brong Ahafo Region. Master Thesis Submitted to the College of Architecture and Planning of Kwame Nkrumah University of Science and Technology.

Beeri, I. (2013). Direct administration of failing local authorities: democratic deficit or effective bureaucracy?. Public Money & Management, 33(2), 137-144.

Beeri, I. (2013). Governmental strategies towards poorly-performing municipalities: From narrow perceptions to ineffective policies. Lex Localis,11(1), 33.

Beeri, I., & Yuval, F. (2013). New Localism and Neutralizing Local Government: Has Anyone Bothered Asking the Public for Its Opinion?. Journal of Public Administration Research and Theory, mut031.

Ben-Bassat, A., Dahan, M., & Klor, E. F. (2013). Is centralization a solution to the soft budget constraint problem?. Social Science Research Network 2163475.

Gustafsson, J. E. (2010). An investigation of” service of general economic interests” in Sweden with special reference to water supply and sanitation. In ERA Conference on European Water Management Law, Brussels, 23-24 September 2010.

Lewis, M., Piercy, N., Phillips, W., & Palmer, J. (2015). Towards a model of the intervention process. Policy & Politics, 43(2), 255-271.

Scott, I., & Leung, J. Y. (2012). Integrity management in post-1997 Hong Kong: Challenges for a rule-based system. Crime, law and social change, 58(1), 39-52.

Stoker, G.  (2003). Transforming local governance: From Thatcherism to new Labour .Basingstok , Palgrave Macmillan,uk.

Trevino, R. (2011). Coalitional Approach: An Analysis of Mexico’s Political Change. Comparative Economic Studies, 53(1), 149-162.

Zeedan, R., Vigoda-Gadot, E., & Ben-Artzi, Y. (2014). Causes of (and Solutions for?) Financial Crises in Local Governments Insights From Local Arab Authorities in Israel. Administration & Society, 0095399714556501.

נספח א’: מדריך ראיון לגזבר הרשות המקומית

מר עבד פטום הינו גזבר הרשות המקומית נחף מזה 26 שנה. הראיון עימו חשוב מאוד לצורך המחקר הנוכחי, היות והוא עבד באופן ישיר מול ראש הוועדה הקרואה בכפר, ובעבר עבד באופן ישיר מול ראש הרשות הנבחר .

שאלות פתוחות..

  1. האם הקיצוץ החד במענקי האיזון בעקבות תוכנית החירום הכלכלית של הממשלה , גרם למשבר הכספי במועצה ?
  2. האם מיעוט ההכנסות העצמיות , וגביית מס דלה , מהווה גורם נוסף לאותו משבר ?
  3. האם היו גורמים עיקרים נוספים קונקרטיים למשבר אשר התבטא בקשיים בתשלום שכר עובדים , בחובות שהולכים וגדלים , ואספקת שירותים ליקויה ?
  4. האם הייתה מערכת יחסים שלילית בין הדרג הבירוקראטי והנבחר , שגרמה למשבר כלכלי ?
  5. האם הוועדה הקרואה הובילה לצמצום בשכר עובדי המועצה ? אם כן ,  כיצד ?
  6. מה הייתה השפעת הצמצום הזה על הגירעון של המועצה ? האם השכר המצומצם נותר בעינו לאורך זמן רב לאחר סיום פעולת הוועדה הקרואה ? מה המצב כיום ?
  7. כיצד הצליחה הוועדה הקרואה להגביר יכולת גביית המס  ?
  8. האם ועדה קרואה מהווה הגברה של הפיקוח הממשלתי על המועצה המקומית ?
  9. האם ככל הידוע , הופחתו מקרי השחיתות ומינוי המיקרובים במועצה בעקבות הוועדה הקרואה ?
  10. האם בעקבות מעורבות הוועדה הקרואה,  השתנו ספקי השירות במועצה ? אם כן , איך השפיע הדבר על הגירעון הכלכלי ועל ההתנהלות הכלכלית ?
  11. באיזה היבטים עיקריים נוספים  , חל שינוי בהתנהלות הכלכלית של המועצה ?אם כן , באיזה אופן ?
  12. האם היה ניתן לשפר את המצב הכלכלי ואת העצמאות הכלכלית של הרשות ללא כל התערבות מצד השלטון המרכזי ? כיצד
  13. האם עובדתית השיפור בביצועים הכספיים בזמן כהונת ועדה קרואה נובע בעיקר מתמיכות ממשלתיות שלא מקבלת רשות עם הנהגה נבחרת ?

נספח ב’: מדריך ראיון לראש הוועדה הקרואה

מר עמי ארגוב כיהן במשך שנים רבות כיו”ר הוועדה הקרואה בנחף.

  1. האם הוועדה הקרואה הובילה לצמצום בשכר עובדי המועצה ? אם כן ,  כיצד ?
  2. מה הייתה השפעת הצמצום הזה על הגירעון של המועצה ? האם השכר המצומצם נותר בעינו לאורך זמן רב לאחר סיום פעולת הוועדה הקרואה ? מה המצב כיום ?
  3. כיצד הצליחה הוועדה הקרואה להגביר יכולת גביית המס  ?
  4. האם ועדה קרואה מהווה הגברה של הפיקוח הממשלתי על המועצה המקומית ?
  5. האם ככל הידוע , הופחתו מקרי השחיתות ומינוי המיקרובים במועצה בעקבות הוועדה הקרואה ?
  6. האם בעקבות מעורבות הוועדה הקרואה,  השתנו ספקי השירות במועצה ? אם כן , איך השפיע הדבר על הגירעון הכלכלי ועל ההתנהלות הכלכלית ?
  7. האם מאז מעורבות הוועדה הקרואה , חל שינוי בהתנהלות הכלכלית של המועצה למשל: שיעור גביית מיסים ? אם כן,  באיזה אופן ?
  8. האם היה ניתן לשפר את המצב הכלכלי ואת העצמאות הכלכלית של הרשות ללא כל התערבות מצד השלטון המרכזי ? כיצד
  9. האם עובדתית השיפור בביצועים הכספיים בזמן כהונת ועדה קרואה נובע בעיקר מתמיכות ממשלתיות שלא מקבלת רשות עם הנהגה נבחרת ?
  10. כיצד אתה מתאר מידת שביעות רצון האזרחים מרמת השירותים לה הם זוכים [איסוף אשפה , חינוך , תברואה וכו’] ?

נספח ג’: מדריך ראיון לראש הרשות הנבחר

מר עומר מטר כיהן כראש המועצה המקומית נחף. בתחילת כהונתו כנבחר (בקדנציה השנייה), פוזרה הרשות המקומית ומונתה ועדה קרואה.

  1. האם הקיצוץ החד במענקי האיזון בעקבות תוכנית החירום הכלכלית של הממשלה , גרם למשבר הכספי במועצה ?
  2. האם מיעוט ההכנסות העצמיות , וגביית מס דלה , מהווה גורם נוסף לאותו משבר ?
  3. האם הייתה השפעה של העסקת עובדים נוספים לא מתוקצבים על המשבר במועצה.
  4. האם הייתה מערכת יחסים שלילית בין הדרג הבירוקראטי והנבחר , שגרמה למשבר כלכלי ?
  5. האם ליציבות הפוליטית השפעה על החוסן התקציבי של הרשות ?
  6. האם היו גורמים עיקרים נוספים קונקרטיים למשבר אשר התבטא בקשיים בתשלום שכר עובדים , בחובות שהולכים וגדלים , ואספקת שירותים ליקויה ?
  7. איך אתה מסביר את אחוז גביית המס הנמוך בזמן כהונתך ?
  8. האם לפי תפיסתך , ביצועי הרשות המקומית בהנהגת ועדה קרואה היו טובים יותר?
  9. האם אתה בעד מינוי ועדה קרואה ופגיעה זמנית בדמוקרטיה ע”י החלפת המנהיגות הנבחרת ?
  10. האם היה ניתן לשפר את המצב הכלכלי ואת העצמאות הכלכלית של הרשות ללא כל התערבות מצד השלטון המרכזי ? כיצד
סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון