סמינריון- "אתגרי המאה ה 21 בייעוץ למתבגרים" מכללת אונו השפעת הפייסבוק והרשתות החברתיות

א. הנושא של העבודה הוא השפעת הפייסבוק והרשתות החברתיות על בני הנוער. אתרי הרשתות החברתיות מספקים למשתמש חוויית תקשורת אינטראקטיבית, שבה הם יכולים ליצור פרופיל אישי, לתקשר עם בעלי פרופילים אחרים, ואף ליצור יחסי חברות קבועים עם משתמשים אחרים. אתרים אלה הם מאוד פופולריים, במיוחד בקרב צעירים ובני נוער, מאחר שהם נותנים להם יכולת לקבל מידע על אחרים , נותנים להם אפשרות לבטא את עצמם, הם משמשים כאמצעי תקשורת ומשוב, והם משמשים גם כרשת חברתית ( Obar, Wildman, 2015).

הרוב המכריע של התלמידים והצעירים משתמשים ברשת חברתית כזו או אחרת, כאשר הרשת החברתית הפופולרית היא פייסבוק (www.facebook.com), המתהדרת כיום ביותר ממיליארד משתמשים בכל העולם. הפופולריות המתמשכת של פייסבוק עשויה להיות קשורה ביכולתה לשלב פונקציות מאתרים אחרים כגון שיתוף תמונות, תקשורת דואר אלקטרוני, והפקת אירועים. בנוסף, משתמשי פייסבוק יכולים כעת יותר ויותר לקשר את הפרופיל שלהם בפייסבוק כדי לגשת לאתרי אינטרנט אחרים באופן ישיר, ולשתף מידע מאתרי אינטרנט חיצוניים עם החברים שלהם בפייסבוק. השימוש בפייסבוק נקשר עם רמת עוררות גבוה ומצב רגשי חיובי, אשר עשוי גם לתרום לפופולריות שלה בקרב המשתמשים ( Obar, Wildman, 2015).

ב. בעולם ישנם תרבויות שונות ומגוונות, כאשר כל תרבות מתגאה במסורת ובהיסטוריה שלה. ההתפתחות של השנים האחרונות של הרשתות החברתיות מאפשרת לאנשים שבאים מכל מיני תרבויות שונות בעולם, לתקשר ולהתחבר אחד עם השני באופן מידי וזול, ללא הבדלים של תרבויות ואזורים גיאוגרפיים. הרשתות החברתיות צמצמו את המרחב הגיאוגרפי, ואת מימד הזמן בין האנשים בעולם, והצמצום הזה של המרחב והזמן, יצר עולם הרבה יותר קטן ואינטראקטיבי, ממה שהיה לפני כן. העלייה של הרשתות החברתיות קירבה אנשים מכל רחבי הגלובוס, ומתרבויות שונות ולעיתים מתחרות, והפכה את העולם לכפר גלובלי קטן.

נוסף על כך הרשתות החברתיות גרמו לתופעה של מיזוג תרבויות בין התרבויות השונות בעולם, וליצירתה של תרבות גלובלית אחת משותפת, אשר יש לה מכנים משותפים להרבה מן התרבויות בעולם. הרשתות החברתיות מאפשרות לאנשים להיות מחוברים למה שקורה מסביבם ובקהילה שלהם, בתדירות הרבה יותר גבוה ממה שהיה בעבר (קונפורטס, 2011).

השימוש באינטרנט נעשה יותר ויותר נפוץ בשנים האחרונות, מה שאיפשר את הפופולריות הגוברת של הרשתות החברתיות. השימוש הנרחב במדיה החברתית מאפשר אינטראקציות ותקשורת בין אנשים בצורה הרבה יותר גדולה ממה שהיה נהוג בעבר, מה שמאפשר שיח חברתי הרבה יותר פורה ומאפשר החלפת דעות ורעיונות בין האנשים (קונפורטס, 2011).

המדיה החברתית חשובה משום שבעבר האינדיבידואל כמעט ולא היה יכול לבטא את עצמו בצורה שתגיע לקהל הרחב, עם התפתחות המדיה החברתית, כל אדם יכול לפרסם את דעתו, או את המסר שלו, ולהגיע לקהל הרחב, והוא בעצם הופך להיות עיתונאי או מוציא לאור, ויש לו את היכולת להשפיע על דעת הקהל. בנוסף לכך המדיה החברתית מאפשרת לכל אדם להעביר ביקורת על כל דבר אשר עולה על דעתו, מה שלא היה אפשרי בכזאת קלות בעבר (קונפורטס, 2011).

ג. פייסבוק יכול לשמש כשיטה נוחה של שמירה על קשר ועל קשרים עם בני משפחה וחברים. בני נוער לעתים קרובות מוצאים שפייסבוק משעשע ומפתה, ולכן זה נפוץ בדרך כלל שבני נוער משקיעים כמויות משמעותיות של זמן באינטראקציה עם אנשים אחרים באמצעות פייסבוק. השימוש הנרחב של בני נוער בפייסבוק וברשתות החברתיות האחרות, יכול להשפיע עליהם בדרכים רבות, ביניהם פסיכולוגית וחברתית (אבינר, 2011).

פייסבוק יכול לסייע לבני נוער לשמור ואף לשפר קשרים שנוצרו בבית הספר ובמסגרות אחרות באופן חיובי. אפילו בני נוער מופנמים וביישנים יכולים לצבור אומץ ניסיון וביטחון עצמי באינטראקציה עם בני גילם באמצעות הפייסבוק. בנוסף לכך בני נוער יכולים ללמוד כישורים חברתיים דרך הרשתות החברתיות, בנוסף לכישורים החברתיים שאותם הם לומדים בחיים האמיתיים (אבינר, 2011).

תופעה נפוצה בקרב בני הנוער היא שברגע שהתלמיד המתבגר מתרגל לתקשר דרך פייסבוק באופן תכוף, הוא עלול לבזבז את מרבית זמנו הפנוי בשימוש ברשת החברתית, בין השאר משום שהתלמיד מרגיש צורך להיות מעודכן כל הזמן במתרחש בעולם ובסביבתו החברתית. במקרים כאלה שימוש היתר ברשתות החברתיות עלול לפגוע בהשקעה של התלמיד בלימודיו, ובטווח הארוך הדבר עלול להוביל לירידה משמעותית בציוניו ובהישגיו של התלמיד (אבינר, 2011).

בחרתי להתמקד דווקא בנושא של השימוש ברשתות החברתיות ובפייסבוק, משום שאני מרגישה שכדי להשפיע על התלמיד בצורה חיובית, צריך לדבר אליו בשפה ובכלים שהוא מבין והוא רגיל אליהם. לכן כדי לשפר את ביצועיהם של התלמידים, יש לבדוק מהם הגורמים המרכזיים אשר משפיעים על הירידה בביצועים, וכאשר מדובר בשימוש יתר ברשתות החברתיות, אין זה יעיל לבטל לגמרי את התופעה, אלא למצוא דרכים שבהם אפשר לשלב את השימוש ברשתות החברתיות כדי ללמד את התלמידים, או לעורר אצלהם השראה להשקיע יותר זמן בלימודיהם, או להשיג תוצאות יותר טובות בבית הספר.

ד. אחת הדילמות המרכזיות בשימוש ברשתות החברתיות היא כמות החשיפה לפרטיות שהאינדיבידואל מוכן לחשוף. מצד אחד הרשתות החברתיות מאפשרות לאדם לבטא את עצמו, להיחשף לעולמות חדשים, ולהישאר בקשר עם חברים ומשפחה, ומצד שני השימוש ברשת החברתית גורם לאדם לחשוף את פרטיו האישיים בפני הציבור הרחב, מה שעלול להגדיל את רמת הסיכון שבה הוא נמצא, במיוחד כאשר מדובר בבני נוער וילדים, אשר חשופים לסכנות יותר ממבוגרים (אבינר, 2011).

דילמה נוספת שקיימת בשימוש ברשתות החברתיות, היא הדילמה של ההורים בכמות הפיקוח על ילדיהם כאשר הם משתמשים ברשתות החברתיות. כאשר מתבגרים וילדים משתמשים ברשתות החברתיות ישנם שני סוגי פגיעה, פגיעה נפשית אשר מתרחשת כאשר הילדים נחשפים לחומרים אשר גורמים להם להשפלה או לטראומה, ופגיעה פיזית, כאשר השימוש ברשת החברתית עלול להוביל למפגש פיזי, ובעקבות כך פגיעה פיזית. מטבע הדברים ההורים רוצים להגן על ילדיהם כאשר הם משתמשים ברשתות החברתיות, אולם נשאלת השאלה עד כמה ההורים צריכים להתערב ולהטיל צנזורה על מה שילדיהם עושים ברשת החברתית. מצד אחד ההורים רוצים להעניק לילדיהם את החופש שמגיע להם, ואת האפשרות לבטא את עצמם, ומצד שני הם רוצים למנוע פגיעה חמורה בילדיהם, פיזית ונפשית (אבינר, 2011).

ה. השימוש ברשתות החברתיות יכול להוביל לתופעות שליליות בקרב המשתמשים. כך למשל שימוש נרחב בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות יכול להוביל לתופעות פסיכולוגיות, כגון לגרום לתלמיד להיות מרוכז בעצמו ולפתח נטיות נרקיסיסטיות, אשר נובעים מהעיסוק המתמשך של התלמיד בעצמו ובניסיון לתחזק את תדמיתו ברשת החברתית (Rosen, 2007).

השפעה שלילית נפוצה של המדיה החברתית היא שהיא יכולה להוביל להתמכרות לרשתות החברתיות. בזבוז שעות רבות על המדיה החברתית יכול להסיט את הפוקוס ותשומת לב ממטלות היומיום, ומהלימודים של התלמיד. התמכרות זו מורידה את רמת המוטיבציה של התלמידים, במיוחד של בני הנוער והסטודנטים מלעסוק במטלות היומיום, וממילוי חובותיהם. תלמידים אלה מסתמכים יותר ויותר על האינטרנט, במקום לצאת לחיים האמיתיים, וללמוד כישורים אשר יעזרו להם בעתיד (Kuss, D. Griffiths, M. , 2011).

ככל שהתלמידים מבלים יותר זמן ברשתות החברתיות, כך הם מבלים פחות זמן באינטראקציה בינאישית. בגלל חוסר הלמידה של שפת הגוף ורמזים לא מילוליים אחרים, כמו טון הדיבור וההיגוי, אתרי הרשתות החברתיות אינם תחליף הולם עבור תקשורת פנים אל פנים. סטודנטים שמבלים הרבה זמן ברשתות חברתיות פחות מסוגלים לתקשר באופן אישי ביעילות (Kuss, D. Griffiths, M. , 2011).

תופעה שלילית נוספת של פייסבוק והרשתות החברתיות היא שהשימוש הנרחב ברשתות אלה עלול להוביל לירידה בביצועים בלימודים. כאשר התלמיד מבלה את רוב זמנו הפנוי בגלישה ברשת החברתית, לא מן הנמנע שלא יהיה לו מספיק זמן להשקיע בשיעורי הבית שלו, ובלמידה למבחנים. ולכן העלייה בשימוש ברשתות החברתיות מהווה אתגר אמיתי בשביל התלמידים של היום, כדי לשמור על רמה גבוה של ציונים והישגים בלימודים (Mingle, J. Adams, M. , 2015).

לשימוש בפייסבוק ישנם גם תופעות חיוביות. באמצעות השימוש בפייסבוק ניתן לשמור על קשר עם משפחה וידידים אשר נמצאים במרחק גיאוגרפי גדול, באופן יותר הדוק. באמצעות הודעות מיידיות, וידאו צ'אט, עדכוני סטטוס, תמונות, ומידע בפרופיל, פייסבוק יכול לשמור אותך מעודכן על המתרחש עם הסביבה הקרובה והרחוקה של המשתמש (גודמן, י, 2013 ).

יתרון נוסף שישנו לשימוש בפייסבוק הוא האפשרות של התלמיד לבטא את עצמו. פייסבוק גורם לביטוי העצמי להיות מאוד פשוט עם עדכוני סטטוס ועדכוני התמונות, פייסבוק היא הדרך הנפוצה ביותר שאנשים מבטאים את עצמם בימים אלה. זה הרבה יותר קשה להרגיש מבוכה דרך האינטרנט מאשר פנים אל פנים, ולכן אנשים מוצאים את פייסבוק כדרך יותר קלה כדי לבטא את רגשותיהם (גודמן, י, 2013 ).

ו. אחת הפרקטיקות להתמודדות עם שימוש יתר ברשתות החברתיות היא קודם כל לזהות את הסימנים של שימוש יתר בפייסבוק וברשתות החברתיות. בעוד שלישמוש הנרחב בפייסבוק אין תסמינים ברורים ומוחלטים,ישנם כמה סימנים המעידים על שימוש יתר. כך למשל כאשר התלמיד מרגיש ששום דבר אחר חוץ מהרשתות החברתיות לא גורם לו ריגוש והנאה, או שהוא מרגיש "ריק" בלי פייסבוק. כל מה שהוא רוצה לעשות זה לבזבז זמן על פייסבוק, אפילו עד כדי התעלמות מהמטלות היומיומיות, או אי יכולת לעמוד בהתחייבויות קודמות, ואפילו קשר רופף עם המשפחה. נוסף על כך כאשר התלמיד לא גולש כלל בפייסבוק הדבר גורם לו לכאב נפשי גדול, והעניין נהפך לאובססיה של ממש (Kuss, D. Griffiths, M. , 2011).

אחרי שמזהים שישנו שימוש מוגזם ברשתות החברתיות, אפשר לתת כלים לתלמיד להתמודד עם שימוש זה. כך למשל התלמיד צריך לקבוע לעצמו כללים אשר יעזור לו להשתמש פחות במדיה החברתית, כמו למשל לא להיכנס לפייסבוק במהלך האוכל, השירותים, ולפני שהולכים לישון. עוד דרך יעילה היא לקבוע לתלמיד זמן ממושך שבו לא יוכל להיכנס לרשתות החברתיות, כמו למשל לא להיכנס לפייסבוק במהלך הסוף שבוע, אמנם צעד זה לא יפחית לחלוטין את השימוש המוגבר ברשת החברתית, אולם הוא יעזור לתלמיד להתרגל לאפשרות הממושכת שלא ישתמש בפייסבוק, שכן אז הוא יתחיל לגלות שישנם גם חיים מחוץ למסך המחשב, והוא יתחיל לעסוק בפעילויות אחרות אשר יסיחו את דעתו (Kuss, D. Griffiths, M. , 2011).

פרקטיקה חשובה נוספת היא להגביל את השימוש בפייסבוק של התלמידים, רק אחרי שהם מסיימים את המטלות ושיעורי הבית שלהם, בצורה הזאת התלמיד לא יזניח את לימודיו, או את מטלות היומיום שלו, לטובת השימוש ברשתות החברתיות, ומצד שני הוא עדיין יוכל ליהנות מהשימוש בפייסבוק ומרשתות חברתיות אחרות.

הפרקטיקה שצריכה להיות נהוגה בבית הספר, היא שהשימוש בזמן הלימודים והשיעורים בבית הספר צריך להיות אסור לחלוטין, שכן אין מקום לאפשר לתלמידים להשתמש במדיה החברתית ולו במעט בבית הספר משום שזה מסיח את דעתם מהלימודים, ומפריע בצורה ניכרת ליכולת ההתרכזות של התלמידים. בנוסף לכך זוהי הזדמנות מצוינת לתלמידים להתנתק מהרשתות החברתיות לזמן מסוים (Kuss, D. Griffiths, M. , 2011).

ז. ההתמודדות עם תופעת השימוש במדיה החברתית תלויה מאוד איפה היא מיושמת ועל ידי מי. אם ניקח לדוגמה את מקום העבודה, ההתמודדות עם הרשתות החברתיות היא התמודדות של אפס סובלנות בדרך כלל, המעסיקים אוסרים על עובדיהם מלהיכנס לרשתות החברתיות במהלך העבודה, משום שזה צורך זמן רב וזה מסיח את דעתם של העובדים מעבודתם. מדיניות זו של אפס סובלנות במקום העבודה היא מובנת, שכן המעסיק משלם לעובדים בעבור הזמן שהם נמצאים בעבודה, וכאשר הם משתמשים ברשתות החברתיות במהלך העבודה, הם למעשה גונבים מהזמן של המעסיק שלהם (Teitel, J. 2012).

פרק שני: תיאור מיקרה

מקרה א'-

המקרה הראשון הוא מקרה של תלמידת בית ספר יסודי "איבן ח'לדון" בעיר דבוריה. לתלמיה קוראים אמל, והיא לומדת בכיתה ה' בבית הספר. בית הספר ממוקם במקום מרכזי בעיר דבוריה, ונחשב לאחד מבתי הספר היסודים המרכזים בעיר. הכיתה שבה לומדת אמל היא כיתה ממוצעת של כיתה ה', שבה לומדים בנים ובנות ביחד, והיא נחשבת לכיתה מגובשת מבחינה חברתית, והישגיה של הכיתה דומים לכיתות מקבילות במגזר הערבי. התלמידה אמל נחשבת לתלמידה אשר נמצאת בקשרים חברתיים טובים עם רוב חברי כיתתה, והיא חלק מהמעגל החברתי של הכיתה, גם של הבנים וגם של הבנות.

חייה החברתיים של אמל מפותחים מאוד, גם מעבר למסגרת של בית הספר. אמל משתתפת בחוגים שונים אחרי שעות בית הספר, ביניהם חוג ריקוד, וחוג ציור, בחוגים אלה יש לאמל חברות רבות שאותם היא הכירה בחוג עצמו ולא בבית הספר. לאמל יש גם חברים משכונת מגוריה, שהיא נפגשת איתם כאשר היא משחקת בשכונה, וחברים נוספים, אשר שייכים למעגל המשפחתי הרחב שלה, כמו בני דודים וחברים של בני דודים.

לפי מה שמספרת אמל , ומספרים המורים שלה, אמל מגיעה ממשפחה ממעמד הביניים, אשר נחשבת לנורמטיבית, ובפי תושבי המקום "משפחה טובה", ויש לה מוניטין טוב בעיר. לאמל יש שתי אחיות ואח, שכולם יותר קטנים ממנה. הוריה של אמל, שניהם עוסקים כל אחד במקצוע שלו, האמא היא גננת בגן ילדים מקומי בעיר דבוריה, והאבא הוא בעל חנות מכולת בעיר. בשיחה קצרה עם הוריה של אמל, הם מספרים שאמל גדלה בסביבה משפחתית טובה, ומאז שהייתה קטנה, לא היה חסר לה דבר, מבחינה כלכלית, ומבחינת תמיכה משפחתית. הם מספרים שכאשר הייתה קטנה, הסבא והסבתא של אמל עזרו בגידול הילדים מתי שהיה צורך, ועזרו לתמוך בכל צרכיהם.

בשנה האחרונה שמו לב מוריה וההורים של אמל, שהביצועים שלה בבית הספר, והציונים שלה ירדו בצורה משמעותית. המורים מספרים שאמל נעשתה פחות ופחות מרוכזת בלימודיה באופן כללי, והיא מראה סימנים של אי סובלנות במהלך השיעורים בכיתה, וכאילו שהשיעורים בכיתה ארוכים מדי בשבילה. הוריה של אמל מספרים שהיא משקיעה פחות ופחות זמן בלימודיה, והיא מראה חוסר רצון, וחוסר מוטיבציה להשקיע זמן ואנרגיה בשיעורי הבית שלה, ובלימוד וחזרה על החומר שאותו היא לומדת בכיתה, זאת בניגוד לעבר, שבו אמל הייתה תלמידה חרוצה, שהקפידה לעשות את כל שיעורי הבית, ולחזור על חומר הלימוד, גם לא בעת של מבחנים. אמל מצידה טוענת שהיא רוצה להצליח בלימודיה, אך היא מרגישה שהלימודים נהיו יותר ויותר קשים במהלך הזמן, ושהיא עושה את מיטב יכולתה.

הנסיבות שהובילו להתנהגות זו של אמל, שבה היא משקיעה פחות זמן ואנרגיה בלימודיה, הם השימוש ההולך וגובר שלה ברשת הפייסבוק, וברשתות חברתיות אחרות, כגון סנאפצ'אט ואינסטגרם. מי שמעיד על כך שהיא משתמשת יותר ויותר ברשתות חברתיות אלה, הם הוריה של אמל, המורים שלה, והסביבה הקרובה אליה, כמו החברים שלה בכיתה, והאחים שלה. ההורים של אמל מספרים שהשימוש שלה ברשתות החברתיות התגבר בשנים האחרונות, היא אמנם התמשה ברשתות אלה בעבר, אך במידה שבה היא משתמשת בהם כיום. הם מייחסים את הגידול הזה לעובדה שהם קנו לאמל סמארטפון חדש ומשוכלל, שכן בעבר היא הייתה גולשת ברשתות החברתיות מהמחשב הביתי, וכאשר לא הייתה בבית, השימוש ברשתות אלה פחת בצורה משמעותית, ואולם כאשר קיבלה טלפון חדש ומשוכלל, היא נהגה להיכנס לרשתות החברתיות כמעט בכל מקום.

ההתמודדות עם המקרה של אמל בוצע באמצעות הצבת מטרות לאמל למוריה ולהורים שלה, על מנת לגרום לה להשתמש פחות ברשת החברתית ולהתרכז יותר בלימודיה. לאמל הוסבר שהמטרה היא שיפור בלימודיה ובציונים שלה בבית הספר, וכהצדקה לכך הוצבו לה יעדים של הפחתת השימוש בפייסבוק, על מנת שיהיה לה יותר זמן להשקיע בלימודיה, המטרה העיקרית לא הייתה הפחתת השימוש בפייסבוק, אלא שיפור בלימודים, ההפחתה בשימוש בפייסבוק הייתה רק האמצעי להשגת המטרה, או היעד שהוצב בדרך למטרה.

הוריה והמורים של אמל, דאגו שהמטרה תהיה ברורה ומוגדרת היטב, שהיא השיפור בלימודים, שהמטרה תהיה בעלת תוצאה חיובית, שכן ההשתפרות בלימודים הונחלה כערך חיובי לאמל, עוד כאשר הייתה קטנה. כדי להשיג את המטרה הגדולה של השתפרות בלימודים, הוצבו לאמל יעדים יותר קטנים, שיעזרו להתוות את הדרך למטרה הכללית, יעדים אלה שולבו עם מימד הזמן, וכל יעד נקבע לו זמן מסוים לשם השגתו. כך למשל נקבע יעד שאמל צריכה לעמוד בו, שתוך כמה שבועות, היא צריכה להתרגל, שכאשר היא חוזרת מהלימודים, היא אינה יכולה לגלוש ברשתות החברתיות, אלא רק כאשר היא מסיימת את שיעורי הבית שלה. בנוסף לכך נקבע היעד שבתוך כמה חודשים, אמל תוכל לגלוש ברשתות החברתיות רק דרך המחשב שנמצא בבית, ולא דרך הסמארטפון שלה. עוד יעד הוא שאמל לא תוכל לגלוש ברשתות החברתיות, כשעתיים לפני שעת השינה שלה.

יעדים אלה היו יעדיפ אפקטיביים בעבור אמל, משום שהם היו יעדים ספציפיים, אמל ידעה בדיוק מה היא צריכה לעשות או לא לעשות בכל יעד, הם היו מוקצבים בזמן, אמל ידעה בדיוק מהו הזמן שיש לעמוד בו ביעד, והם היו ברי השגה, השינויים האלה היו ברי השגה משום שהיעד לא כלל איסור מופחת של שימוש ברשתות החברתיות, אלה הפחתה משמעותית, שניתן לעמוד בה.

הערכים המרכזיים שסייעו להתמודדות עם המקרה של אמל היו, אמון, בין אמל לבין מוריה, ובין הוריה היו יחסים של אמון, אמל ידעה שההורים שלה והמורים שלה מעוננינים בטובתה, ולכן ההנחיות והיעדים שהציבו לה התקבלו ברצון על ידיה, למרות שדרשו ממנה מאמץ. ערך נוסף שעזר בפתרון המקרה הוא ההתמדה של אמל, בזכות העובדה שהובהר לאמל שמטרה זו היא חשובה, היא הצליחה להתמיד במשימתה להפחית את השימוש ברשתות החברתיות.

הפסיכולוגיה החיובית סייעה בהתמודדות עם המקרה של אמל, בכך שהמורים וההורים התמקדו בחוזקותיה של אמל, והתמקדו בפן החיובי של הצלחתה בהפחתת השימוש ברשתות החברתיות. ההתמקדות בחוזקות של אמל, הובהרה לה כאשר נאמר לה שוב ושוב, שיש לה פוטנציאל להצליח מאוד בלימודיה, ולכן כדאי לה להתמקד בלשפר את הישגיה. ההתמקדות בפן החיובי הייתה שהמטרה הייתה להצליח בלימודים, והמטרה לא הוצגה כך, שאמל לא תצטרך להישאר כיתה, שזה הפן השלילי של המטרה שאליה שאפו.

מקרה ב'-

המקרה השני הוא של תלמיד בית הספר היסודי "איבן ח'לדון" בדבוריה. התלמיד נקרא אמיר והוא לומד בכיתה ו' בבית הספר. בית הספר ממוקם במקום מרכזי בעיר דבוריה, ונחשב לאחד מבתי הספר היסודים המרכזים בעיר. הכיתה שבה לומד אמיר היא כיתה ממוצעת של כיתה ו', שבה לומדים בנים ובנות ביחד, והיא נחשבת לכיתה מגובשת מבחינה חברתית, והישגיה של הכיתה דומים לכיתות מקבילות במגזר הערבי. אמיר נחשב לתלמיד טוב בדרך כלל, בעל התנהגות טובה, והישגים טובים בבית הספר, והוא נמצא ביחסים חברתיים טובים עם שאר תלמידי הכיתה.

חייו החברתיים של אמיר הם עשירים ומגוונים. בנוסף לחברים שיש לאמיר במסגרת בית הספר, לאמיר יש חברים רבים מהמסגרת הספורטיבית שבה הוא משתתף, הוא משחק כדורגל בקבוצת הנערים העירונית, והוא פעיל מאוד בתחום הספורט והכדורגל. אפשר לומר שמשחק הכדורגל של אמיר הוא חלק מאוד חשוב בחייו, והוא השקיע בו שנים רבות ומאמץ רב, מאז שהיה קטן.

אמיר מגיע ממשפחה ממעמד הביניים, משפחתו נחשבת ליציבה מבחינה כלכלית וחברתית, והיא בעלת מוניטין בעיר דבוריה. אמו של אמיר עובדת כפקידה בעירייה, ואילו אביו הוא עורך דין. אביו של אמיר עודד אותו מגיל קטן לשחק כדורגל, והוא זה שדחף אותו לשחק כדורגל באופן מקצועני, ולשחק בקבוצה העירונית של דבוריה, אביו של אמיר הוא חובב כדורגל בעצמו.

בשנה האחרונה אמיר מראה סימנים של חוסר מוטיבציה בבית הספר, וישנה ירידה מסוימת בהישגיו של אמיר בבית הספר, זאת בניגוד לעבר, שבו אמיר היה תלמיד חרוץ בעל ציונים טובים, והוא נחשב להיות מבין התלמידים המובילים בכיתתו מבחינת הישגים וציונים. בנוסף לכך אמיר מראה חוסר מוטיבציה להמשיך ולשחק כדורגל באופן מקצועני, הוא טוען שהוא כבר לא מרגיש סיפוק ממשחק הכדורגל, וביצועיו במגרש הכדורגל ירדו בהתאם. אמיר מעדיף לבלות את זמנן בגלישה ברשתות החברתיות ובמשחקי מחשב. מאמן הכדורגל של אמיר טוען שלאמיר יש כישרון במשחק הכדורגל, וזה יהיה בזבוז אם אמיר יפסיק לשחק כדורגל, וכישרונו יתבזבז.

הוריו ומוריו של אמיר מספרים שהנסיבות שהובילו למצב הזה, הם העלייה של השימוש שלו ברשתות החברתיות, בעיקר בפייסבוק. הם מספרים שזה קרה אחרי העלייה בשימוש בסמארטפונים, שאז זה נהיה יותר קל להשתמש ברשתות החברתיות. תופעה זו היא נפוצה בקרב בני גילו של אמיר, ורבים מהילדים בכיתתו, משתמשים גם הם תכופות ברשתות החברתיות, ובסמארטפון. אמיר מספר שהוא עדיין אוהב לשחק כדורגל, ורוצה להצליח בלימודיו, אך לאחרונה הוא מרגיש שהוא פחות נהנה ממשחק הכדורגל, ויש לו פחות מוטיבציה להתליח בלימודים.

ההתמודדות עם המקרה של אמיר הייתה, שהוריו שמו לו מטרה של להפחית את השימוש ברשתות החברתיות ברמה מהותית, וזאת על מנת שיחזור למסלול חייו הנורמלי, ותהיה לו מוטיבציה להמשיך ולשחק כדורגל, ולהצליח בלימודיו. ההורים ומוריו של אמיר הבהירו לו, שאחת מהשפעותיו השליליות של השימוש המוגזם ברשתות החברתיות, היא שהוא גורם לחוסר הנאה, וחוסר סיפוק מפעילויות אחרות בחיים, ולכן כאשר הוא יפחית במידה ניכרת את השימוש בפייסבוק, הוא יראה שישנם עוד דברים אחרים בחיים, חוץ מהפייסבוק.

לאמיר הוצבו מטרות ביניים כדי להפחית את השימוש בפייסבוק, ומטרות אלה הוקצבו בזמן. חלוקת המטרה הכללית ליעדים יותר קטנים, נועדה כדי להקל על אמיר מבחינה פסיכולוגית, כאשר המטרה היא יותר קטנה, ויותר ברת השגה, המוטיבציה של אמיר להשיג את אותה המטרה עולה. היעדים שהוצבו לאמיר היו יעילים משום שהם היו ספציפיים, הם הוקצבו בזמן, והם היו ברי השגה. השימוש של אמיר בפייסבוק, הותנה רק בשעות שלאחר בית הספר, ורק לאחר שסיים את מטלותיו. לאמיר הוצב יעד, שבעבור כל שעה שהוא מבלה בפייסבוק, הוא חייב לבלות שעה בפעילות אחרת, שלא כוללת רשת חברתית או סמארטפון. בנוסף לכך בימים ששיחק כדורגל, ובימי שבת, אסור היה לאמיר לגלוש ברשת החברתית בכלל.

הערכים שסייעו לאמיר ולהוריו ומוריו להתמודד עם הסיטואציה, הם, הערך של תקשורת, בזכות התקשורת הטובה שקיימת בין אמיר מוריו והוריו, הם הצליחו להסביר לאמיר בדיוק מה הייתה הבעיה, ומדוע הוא חווה קשיים בלימודים, ובתחביביו. נוסף על כך המורים וההורים הצליחו להבין טוב יותר מה בדיוק הבעיה, בזכות התקשורת הפתוחה והכנה שיש בין כל הצדדים.

ערך נוסף שעזר בהתמודדות עם הסיטואציה, הוא ערך הסבלנות, בזכות הסבלנות שגילו המורים והמורים כלפי אמיר, הוא הצליח לעמוד בכל היעדים שהוצבו לו, משום שהוא ידע שההורים והמורים, הם סבלנים איתו, ותומכים בו. אילו הגישה הייתה אפס סבלנות כלפי המקרה, הדבר עלול היה להזיק ליעילות של העמידה במטרה וביעדים, משום שזה היה מפעיל לחץ כבד על אמיר, ובדרך זו סביר שיגלוש ברשתות החברתיות,בניגוד לעמדת המורים וההורים, ויסתיר זאת מהם.

הפסיכולוגיה החיובית עזרה בפתרון של המקרה הזה, משום שכאשר ההורים של אמיר הסבירו לו את הבעיה, הם הדגישו את הרגשות החיוביים, ואת התוצאות החיובית שהוא יפיק כאשר הוא יפחית את השימוש ברשתות החברתיות. בנוסף לכך ההורים הדגישו בפני אמיר את החוזקות שיש לו, את העובדה שהוא מוכשר מאוד בכדורגל, ואת העובדה שהוא מאוד חכם בלימודים, והוא יכול להשיג ציונים מאוד גבוהים, אם רק ישקיע את האנרגיה בלימודיו.

פרק שלישי: נקודות מבט נוספות – סקר איכותני

מקרה א'

ראיון עם המחנכת של אמל-

לפי דעתה של המחנכת של אמל, ההתמודדות עם הירידה בציונים של אמל הייתה צריכה להיות אחרת. המחנכת טוענת שכאשר ההורים ושאר המורים בבית הספרת נתנו דעתם לגבי הירידה בציונים של אמל, הדעה הרווחת הייתה שירידה זו נובעת משימוש יתר ברשתות החברתיות, ואולם, לפי דעתה של המחנכת, הסיבה לירידה בציונים, לא נובעת רק מגורם אחד, אלא ממספר גורמים שמשתלבים יחד.

נכון שלרשת החברתית, יש משקל מסוים בירידה בזמן ובאנרגיה שאותה משקיעים התלמידים בלימודיהם, אבל ישנם עוד גורמים שמשפיעים על הירידה בציוניה של אמל, כמו למשל בעיות משפחתיות שיכולות להיות קיימות אצל התלמיד, והם משפיעים באופן ישיר על לימודיו. או למשל בעיות חברתיות שמהם סובל התלמיד בכיתה, או בסביבה הקרובה שלו, שגם יכולים להשפיע עליו בלימודים.

לכן כדי למצוא פתרון לבעיה יש להסתכל על המכלול של המקרה של אמל, ולבדוק מהם הגורמים שהשילוב של כולם ביחד גורם לבעיה, ולנסות לפתור את הבעיה בדרכים שונות, ולראות מה עובד, ולא להסתמך רק על הגורם של הרשתות החברתיות.

גישתה של המחנכת מתנגדת לגישה של ראיית העולם בשחור ולבן, טוב ורע, אלא היא נוקטת בגישה שבה יש צורך להפעיל שיקול דעת בחיים, ובפתרון של בעיות ומשברים.

ראיון עם מנהל בית הספר-

המנהל של בית הספר שבו לומדת אמל, טוען שיש לנקוט בגישה יותר סמכותית בחינוך, בטיפול עם תלמידים אשר נמצאים בירידה בלימודים, והגורם לירידה זו הוא ככל הנראה סיבה או גורם, אשר קשור לחוסר משמעת. מבחינתו של המנהל, השימוש ברשתות החברתיות בשעות של בית הספר, מהווה הפרה של המשמעת של התלמידים, ויש לאסור כל שימוש ברשתות החברתיות, או בסמארטפונים בכלל בשטח בית הספר, ובשעות בית הספר.

מבחינתו של המנהל, כאשר ישנה לתלמיד אפשרות להשתמש ולו במעט בסמארטפון בבית הספר, נניח בהפסקה לדוגמה, אזאי התלמיד יתפתה להשתמש במכשיר במהלך כל שעות היממה, כולל בזמנים של השיעור, ובזמנים שאחרי בית הספר, אבל כאשר אוסרים את השימוש במכשיר הטלפון במהלך כל שעות הלימודים בבית הספר, התלמיד יקבל שרט נפשי ויוכל להתרכז בלימודיו, משום שהוא לא חושב בכלל להשתמש בסמארטפון, כי הוא יודע שזה אסור.

לפי המנהל, השימוש בסמארטפון הוא עניין של הרגל, כאשר התלמיד מתרגל כל היום, וגם במהלך שהותו בבית הספר, להתמש בסמארטפון וברשתות החברתיות, אז גם בשעות שלאחר בית הספר, הוא ירצה להשתמש ברשתות החברתיות, כי הוא רגיל לכך, ואולם כאשר מרגילים את התלמיד, שבשעות של בית הספר הוא לא יכול להשתמש בסמארטפון, אז יהיה לו יותר קל גם בשעות שלאחר בית הספר שלא להשתמש בסמארטפון, וכך הוא יוכל להשקיע יותר זמן בלימודים בבית.

ראיון עם הפסיכולוגית של בית הספר-

הפסיכולוגית של בית הספר טוענת שהיה צריך להתמודד עם המקרה בצורה אחרת לגמרי. היא אמנם מסכימה שצריך לגרום לאמל להתמש פחות ברשתות החברתיות, אולם הדרך למטרה זו הייתה צריכה להיות שונה. הפסיכולוגית תומכת בגישה הדמוקרטית בחינוך, ומשמעותה היא שצריך לתת לתלמידים את חופש ההחלטה ככל שזה נוגע ללימודיהם ולהישגים שלהם בלימודים, מתוך אמונה שהדרך הזאת היא הכי יעילה בהשגת התוצאות הטובות ביותר בחינוך.

הפסיכולוגית טוענת שהיה צריך להסביר לאמל שישנה ירידה בציונים שלה, והסיבה לירידה זו היא השימוש המוגזם שלה ברשתות החברתיות, ואז היה צריך להסביר לאמל שאם היא לא תשתפר בקרוב בלימודים, יכול להיות מצב שהיא תשיג ציונים נמוכים כל כך, עד שהיא תיאלץ להישאר כיתה, ובמצב הזה צריך להסביר לאמל שהבחירה היא בידיה, או שהיא תמשיך במנהגיה הנוכחיים, ותמשיך להשתמש באופן מוגזם ברשתות החברתיות, או שהיא תחליט שהיא רוצה להפחית את השימוש ברשתות החברתיות, על מנת שתוכל להתרכז יותר בלימודיה, ולהעלות את הציונים שלה.

האמונה של הפסיכולוגית היא שכאשר ההחלטה נתונה בידי אמל, ויש לה חופש בלקבל את ההחלטות של עצמה, באופן טבעי היא תקבל את ההחלטה הטובה ביותר שהיא יכולה לקבל. לפי הפסיכולוגית, אם לאמל לא תהיה את האפשרות לקבל את ההחלטות שלה בעצמה, וההחלטות בשבילה יתקבלו בעבורה על ידי האחרים, לא מן הנמנע שהיא תתנגד בסופו של דבר להחלטות אלה, וכאשר ימנעו מאמל להשתמש ברשתות החברתיות, אז היא תנסה להשתמש ברשתות אלה, מאחורי גבם של הוריה ושל מוריה.

השקפתה של הפסיכולוגית תואמת במידה מסוימת למה שנסקר ברקע התאורטי, שבו ראינו שחלק חשוב מהשימוש באינטרנט וברשתות החברתיות, מהווה כדרך של האינדיבידואל לבטא את עצמו, בצורה הרבה יורת יעילה ונוחה ממה שהיה נהוג בעבר. הפסיכולוגית דוגלת בגישה של ביטוי עצמי של האינדיבידואל, בדרך של מתן האפשרות של האינדיבידואל לקבל את ההחלטות של עצמו, ולא לתת לאחרים לקבל את ההחלטות בשבילו.

מקרה ב'

ראיון עם מאמן הכדורגל של אמיר-

מאמן הכדורגל של אמיר טוען שהגישה שלפיה היה צריך להתמודד עם המקרה של אמיר היא גישה יותר סמכותית מהגישה שננקטה איתו. הוא טוען שבכדי לעזור לתלמיד לקבל את ההחלטות הנכונות בחייו, יש להחליט בשבילו, כל עוד הוא ילד קטן, משום שילדים ונערים לא תמיד יודעים מה היא הדרך הכי טובה בשבילהם. ולכן המאמן דוגל בשיטה שלפיה על אמיר להפסיק להשתמש ברשתות החברתיות ובמכשיר הסמארטפון, בימים שבהם יש לאמיר אימון כדורגל, ובימים שיש משחקי ליגה, ימי שישי ושבת. המאמן טוען שאי השימוש בכלל בימים מסוימים יעזור לאמיר להפחית את השימוש בפייסבוק באופן כללי, ולא רק בימים שאסור לו להשתמש בכך, וכאשר הוא ישתמש פחות ברשתות החברתיות, באופן טבעי הוא ימשך שוב למשחק הכדורגל, והמוטיבציה לחזור לשחק, ולהצליח בלימודיו תחזור אליו באופן טבעי.

המאמן מאמין במשמעת של הילדים שאותם הוא מאמן, ולכן הוא סבור שבכדי שתתקבל החלטה יעילה שאותה התלמידים צריכים ליישם, יש לקבל את ההחלטה באופן מיידי, ולצפות מהתלמידים ליישם אותה, ולא להקציב לילדים זמנים על מנת שהם יעמדו ביעדים של המטרה שלהם, הוא מאמין שדרך זאת רק גורמת לילדים לא להיות ממושמעים, ולא לציית לאנשים הסמכותיים בחייהם.

הגישה שבה נוקט מאמן הכדורגל היא גישה סמכותית בחינוך, שדוגלת בחינוך סמכותי ומשמעתי. גישה זו תואמת במידה מסוימת לסקירה הספרותית, שבה ראינו שדרכי ההתמודדות עם תופעת השימוש המוגזם בפייסבוק, כוללות גם דרכים משמעתיות, שבהן נאסר על השימוש בפייסבוק, בבית הספר ובמקום העבודה למשל.

ראיון עם יועצת בית הספר-

בראיון עם יועצת בית הספר, היא טוענת שההתמודדות עם המקרה של אמיר לא הייתה נכונה. לפי דעתה של היועצת, אין זה יעיל להתנגד לשימוש ברשתות החברתיות, ולהפחית אותם למינימום, אלא היא טוענת שיש כאן הזדמנות דווקא לנצל את השימוש המוגבר ברשתות החברתיות, על מנת לגרום לילדים ללמוד דרך הרשתות החברתיות. היועצת טוענת שאפשר למצוא דרכים יצירתיות על מנת לגרום לתלמידים דווקא לחזק את יכולותיהם החינוכיות, דרך הפייסבוק, ולנצל את הפייסבוק לטובת הלימודים והעלאת המוטיבציה.

כך למשל אפשר ליצור קבוצות מיוחדות בפייסבוק, אשר מטרתם לעקוב ולאחד אחר תכנית לימודים מסוימת, מה שהופך את הפייסבוק לכלי לימודי בידי בית הספר. כאשר הילדים לומדים את החומרים של בית הספר דרך הפייסבוק, הנגישות שלהם ללימודי החומר שאותו הם לומדים בכיתה, היא נגישות מוגברת משום שהתלמידים נמצאים ברוב זמנם הפנוי ברשת החברתית, ובנוסף לכך הזמינות של החומרים תהיה מיידית ותמידית, משום שהם נמצאים תמיד בפייסבוק.

בצורה הזאת של לימוד דרך השימוש ברשתות החברתיות, התלמידים לא צריכים להפחית את השימוש ברשתות החברתיות, ובמקום ללכת נגד הזרם ונגד החדשנות, אפשר לנצל את הטכנולוגיה על מנת לשפר את מצב של כל מי שנמצא בסיטואציה הזו, התלמידים, ההורים והמורים.

ראיון עם המחנכת של אמיר-

המחנכת של אמיר טוענת שהיה צריך להתמודד עם הסיטואציה בדרך אחרת. לפי דעתה היא אכן מסכימה עם העובדה שהשימוש ברשתות החברתיות הוא מוגזם, ושיש להפחית אותו, אולם צריך לשאול מה היו התנאים שהובילו למצב הזה. לפי טענתה המורים בבית הספר מאז ומתמיד אסרו על שימוש ברשתות החברתיות במהלך השיעור, ובשטח בית הספר, וגם עודדו את הילדים שלא להשתמש שימוש מוגזם ברשתות החברתיות האלה בשעות שלאחר בית הספר, משום שזה גוזל זמן רב מזמנם הפנוי של התלמידים, וכך הם מזניחים את שיעורי הבית שלהם ואת החזרה על החומר.

המחנכת טוענת שבזמן שהמורים בבית הספר עודדו את התלמידים לשימוש מופחת ברשתות אלה, עידוד זה לא היה מקביל בביתו של התלמיד או בסביבתו הקרובה, וההורים לא תמיד הקפידו לחדד את הנקודה הזו, של להפחית את השימוש ברשתות החברתיות, ולכן במצב כזה נוצר כפל משמעויות אצל התלמיד, כאשר הוא שומע שתי דעות מנוגדות, האחת בבית הספר, והשניה בביתו. כאשר התלמיד שמוע שתי דעות מנוגדות, הוא לא תמיד יקשיב למה שהמורה מנסה לעודד אותו לעשות, ולכן הניסיונות של המורים להפחית את השימוש ברשתות אלה לא צלח.

המחנכת טוענת שעל מנת שתהיה יעילות בהפחתת השימוש ברשתות חברתיות אלה, על המורים, וההורים לאחד את דעותיהם בנוגע להפחתת השימוש ברשתות החברתיות, ולא לחכות למצב שבו התלמיד מתדרדר בלימודים, כדי לנקוט את העמדה של הפחתת השימוש ברשתות החברתיות. מה שחשוב הוא המסר שמקבל התלמיד.

הגישה של המחנכת היא לא דומה לפרקטיקות של התמודות עם השימוש המוגבר ברשתות החברתיות שראינו בסקירת הספרות. הפרקטיקות שראינו בסקירת הספרות היו פרקטיקות שכללו ברובן, במידה זו או אחרת, הטלת משמעת וסמכות, על מנת להפחית את השימוש ברשתות החברתיות.

פרק רביעי: סכום – דיון, לקחים, תובנות

אחת התובנות שקיבלנו מהשוואת דרך ההתמודדות בפועל עם שימוש היתר בפייסבוק, ודרכי ההתמודדות שהוצעו על ידי בעלי התפקידים, היא שלרוב דרך ההתמודדות בפועל מבטאת את הצורך המיידי של פתרון הבעיה, והיא נועדה לפתור את הבעיה בטווח הקצר, ואין דרך זו לוקחת בחשבון את הטווח הארוך. מצד שני דרכי ההתמודדות שהוצעו על ידי בעלי התפקידים שבוצעו איתם הראיונות, מעידות על חשיבה לטווח הארוך, והם מנסות למצוא פתרונות לבעיה אשר ימשכו זמן רב, ונועדו לטווח הארוך.

כך למשל ראינו שבפתרונות המיידים, ההצעות והיעדים שהועלו היו להפחית את השימוש בפייסבוק וברשתות החברתיות, כדי שלתלמיד יתפנה זמן, והוא יוכל להשקיע את הזמן הזה בהכנת שיעורי בית, ובלימודים למבחנים, אולם פתרונות אלה לא מתחשבים, בעובדה שעם הזמן התלמיד עלול ולשוב להשתמש באופן מוגזם ברשתות החברתיות, והבעיה עלולה לחזור על עצמה. נוסף על כך אין פתרון זה לוקח בחשבון את סביבתו החברתית של התלמיד, ואת חבריו לכיתה, שכן אם התלמיד יהיה היחידי שיפחית את השימוש בפייסבוק באופן משמעותי, מבין כל חבריו לכיתה, דבר זה עלול לגרום לו להרגיש שהוא מפגר מאחור, אחרי חבריו לכיתה, ושהוא כבר לא נמצא במעגל החברתי של כיתתו או של סביבתו הקרובה.

מצד שני אחד הפתרונות שהוצעו על ידי בעלי התפקידים, כדי לטפל בבעיה של השימוש המוגבר ברשתות החברתיות, היה שיש לטפל בבעיה זאת באופן קולקטיבי, ולא באופן פרטני של ילד יחיד. כך למשל הייתה הצעה שבמקום לנסות ולהפחית את השימוש בפייסבוק של התלמיד, יש לנסות להפוך את החיסרון ליתרון, על ידי שימוש בפייסבוק למטרות חינוכיות, והפיכתו של הפייסבוק לכלי חינוכי, אשר יוכלו להשתמש בו המורים וההורים לשיפור הישגיהם של התלמידים. דוגמה לכך היא ליצור קבוצת לימוד בפייסבוק, אשר תעקוב אחר נושא לימוד מסוים שנלמד בבית הספר, ותעזור לתלמידים לחלוק מידע לימודי בינם לבין עצמם, ובינם לבין המורים, ובתוך כך לאפשר למורים יכולת מעקב לגבי ההתקדמות הלימודית של אותו הנושא.

בנוסף לכך ראינו שבדרכי ההתמודדות בפועל, ההורים והמורים מנסים להפחית את כמות השימוש ברשתות החברתיות, ומקציבים לכך זמן מוקצב על מנת שהתלמיד יפחית את רמת השימוש שלו ברשת החברתית, אולם הם לא מטפלים כראוי בעניין המוטיבציה של התלמיד להפחית את השימוש ברשתות החברתיות, לא בטוח בכלל שהתלמיד רוצה להפחית את השימוש שלו ברשתות החברתיות, או שיש לו את רמת המוטיבציה המספקת על מנת להפחית את השימוש. ולכן יש להפנות משאבים גם בטיפול של הרצון של התלמיד לשתף פעולה בכל התהליך של הפחתת השימוש, ולא רק לקבוע לו תנאים ויעדים שבהם הוא צריך לעמוד.

תובנה נוספת שקיבלנו היא שההתמודדות בפועל היא התמודדות בעלת השקפה שהבעיה שישנה לתלמיד היא בעיה אינדיבידואלית, והיא לא מתייחסת לבעיה כבעיה קולקטיבית, של כלל התלמידים, וכל האוכלוסייה של הגיל הזה. ההצעות שהועלו לפתרון הבעיות של אמל ואמיר, היו הצעות שנועדו לגרום להם להשתמש פחות בפייסבוק באופן אישי, ואולם יכול להיות שדרך זו לא בהכרח תהיה הדרך הנכונה, זאת משום שהבעיה של שימוש יתר בפייסבוק, היא לא בהכרח בעיה נקודתית שקיימת רק אצל אמיר ואמל, אלא זו היא בעיה שקיימת אצל כלל האוכלוסייה הצעירה בת הגיל הזה.

המטרות שהוצבו בפני אמיר ואמל, היו שהם יפחיתו את השימוש בפייסבוק עם הזמן, אולם השימוש בפייסבוק הוא רק תסמין למה שקורה בכלל האוכלוסייה, הגורם האמיתי הוא שהתהליך החברתי בין התלמידים בכיתה, הופך יותר ויותר להיות תלוי בפייסבוק וברשתות החברתיות, ולכן תלמיד אשר מבקש להיות חלק מהדינמיקה החברתית של הכיתה, לא מן הנמנע שהוא יבלה זמן רב בפייסבוק, כדי שישאר במעגל החברתי. ולכן כאשר מציבים מטרות לאמל ואמיר, של להפחית את השימוש בפייסבוק, באופן אינדיבידואלי, זהו פתרון מופשט מדי, שמטפל רק בסימפטום, והוא לא פותר את הבעיה בכללותה.

לעומת זאת הפתרונות שהוצעו על ידי בעלי המקצוע, בחלקם הם מתמודדים עם הבעיה של שימוש היתר במדיה החברתית, בצורה שמסתכלת על כלל אוכלוסיית התלמידים, ומתייחסת לתופעה כאל תופעה חברתית רחבה, ולא רק כאל בעיה ספציפית של אמיר או אמל. פתרונות כאלה יכולים להיות הרבה יותר יעילים מהפתרונות שהוצעו בפועל, משום שהם פותרים גם את הבעיות של שימוש יתר ברשתות החברתיות, גם לכל שאר התלמידים בכיתה, ולא רק לאמיר ואמל, והם גם מונעים בעיות עתידיות שעלולות לצוץ, אצל תלמידים אחרים.

כך למשל אחד הפתרונות שהוצע על ידי אנשי המקצוע היה להפסיק את השימוש בפייסבוק וברשתות החברתיות, באופן כללי בכלל שטח בית הספר, ובשעות בית הספר. פתרון זה מונע את השימוש ברשתות החברתיות, אצל כל התלמידים, וכאשר כמעט אף אחד מהתלמידים לא נמצא בפייסבוק, אז לתלמיד האינדיבידואל, תהיה הרבה פחות מוטיבציה להיכנס לפייסבוק ולתקשר עם אחרים, משום שאף אחד לא נמצא בפייסבוק בשעות של בית הספר.

פתרון נוסף שהוצע על ידי אחד מאנשי המקצוע היה, שבמקום להילחם בתופעה של שימוש היתר בפייסבוק, צריך להפוך את החיסרון ליתרון, ןהתחיל להשתמש בפייסבוק ככלי לימודי, שיעזור לתלמידים, לחלוק מידע וחומר לימודי, ולעקוב אחר נושאי לימוד ישנים וחדשים, וזאת באמצעות קבוצות פייסבוק לדוגמה. דוגמה זאת לא רק שהיא פותרת את הבעיה של שימוש היתר בפייסבוק באופן קולקטיבי, אצל כלל התלמידים בכיתה, אלא מעבר לכך, היא יוצרת שיפור טכנולוגי בכליו של בית הספר, ללמד ולהכשיר את התלמידים.

מדיה חברתית מכל הסוגים הפכה להיות חלק כל כך חשוב ומהותי בחברה שלנו, ואי אפשר להתעלם מכך. אם אנחנו נסתכל על המדיה החברתית רק בצורה שלילית, וננסה להילחם בתופעותיה כל הזמן, הדבר יגרום ליותר חסרונות מאשר תועלות. אנחנו כחברה חייבים להתקדם קדימה ולהמשיך ולשלב את המדיה חברתית בדרכים חיוביות יותר בחיים שלנו.

לאתרי רשתות חברתיות תופעות חיוביות ושליליות על החיים שלנו, ועל החיים שמחוץ לאינטרנט. אי אפשר להתעלם מהעובדה שלרשתות החברתיות ישנם גם תופעות שליליות, אולם תופעות אלה הן ניתנות לטיפול ולפתרון, אם רק נעשה מאמץ לחשוב על פתרון ראוי ויצירתי. עם זאת, השפעתה של המדיה החברתית על כל אדם ואדם בעולם הזה היא תמיד שונה וניתן להסתכל על כל מקרה לגופו.

בעתיד הרשתות החברתיות צפויות לצמוח ולהתפתח אפילו יותר ממה שהן מפותחות כיום, ולכן הבעיות שישנם כיום, צפויות להימשך ואולי אפילו להתגבר, ולכן יש לעשות מאמצים למצוא פתרונות שיכילו את הרשתות החברתיות ולא בהכרח ילחמו בהן, כי על פניו הרשתות החברתיות לא הולכות להיעלם בקרוב. בנוסף לכך תחום הרשתות החברתיות הוא תחום דינמי שמשתנה כל הזמן, ולכן הבעיות של היום, יכולות להיות לא רלוונטיות למחר, ואולי אף יצוצו בעיות חדשות שאיתם נצטרך להתמודד, ולכן החשיבה בפתרון הבעיות לגבי הרשתות החברתיות, צריכה להיות דינמית ומשתנה, בהתאם לדינמיות של הרשתות החברתיות עצמן.

ביבליוגרפיה

– קונפורטס, י. (2011). המדיה החברתית והשפעתה על קיומנו.

– אבינר, א. (2011). השפעת פייסבוק על בני הנוער. ניתוח עומק של תופעת הפייסבוק. פרטיוּת מול חברתיוּת. הטכנולוגיה – כלי או תוכן. מתוך אתר "לב אבות"- http://www.levavot.org.il/article/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8/

– גודמן (' י, 2013 .עידן הפייסבוק: סמכות הורית והתמודדות חינוכית בציונות הדתית.

בתוך מ' רחימי (עורך) המשפחה בעין הסערה – ספר עמדו"ת ד (' עמ' 109–142 .(אלקנה:

מכללת אורות ישראל .

– Obar, J. Wildman, S. (2015). "Social media definition and the governance challenge: An introduction to the special issue". Telecommunications policy. 39 (9): 745–750.

– Rosen, C. (2007). Virtual Friendship and the New Narcissism. THE NEW ATLANTIS, 2007.

– Kuss, D. Griffiths, M. (2011). Online Social Networking and Addiction—A Review of the Psychological Literature. Int J Environ Res Public Health. 2011 Sep; 8(9): 3528–3552. Published online 2011 Aug 29. doi: 10.3390/ijerph8093528.

– Mingle, J. Adams, M. (2015). Social Media Network Participation and Academic Performance In Senior High Schools in Ghana. Library Philosophy and Practice (e-journal). Libraries at University of Nebraska-Lincoln.

– Wilson, D. Proudfoot, J. Valacich, J. (2014). Saving Face on Facebook: Privacy Concerns, Social Benefits, and Impression Management. Thirty Fifth International Conference on Information Systems, Auckland 2014.

– Teitel, J. (2012). Fired Over Facebook: The Consequences of Discussing Work Online. Western Journal of Legal Studies. volume 2 issue 2.

נספחים

ראיונות-

מקרה א'- המקרה של אמל-

ראיון עם המחנכת של אמל-

-איך היה הטיפול במקרה של אמל בנושא של השימוש יתר ברשתות החברתיות ?

הטיפול היה סביר, אבל לפי דעתי יש מקום לשיפור.

-איך אפשר היה לטפל בזה אחרת ?

לפי דעתי הטיפול במקרה של אמל היה מסור ואכפתי, והכוונה הייתה טובה, אולם המטרה הייתה קצת חסרת כיוון, ההנחה הבסיסית בטיפול של אמל היא שהירידה בציונים מיוחסת אך ורק לשימוש המוגבר שלה ברשתות החברתיות, ואת זה כולם ניסו לפתור, אולם במציאות אין סיבה אחת ויחידה שמשפיעה על הירידה בציונים שלה, תמיד יש מכלול של סיבות שמשפיעות על הירידה בציונים, ולכן יש לבדוק את מכלול הסיבות, כדי לדעת מהם הגורמים המדויקים לירידה בציונים.

ראיון עם מנהל בית הספר של אמל-

-איך היה הטיפול במקרה של אמל בנושא של השימוש יתר ברשתות החברתיות ?

לפי דעתי הטיפול במקרה של אמל, לא היה יעיל.

-איך אפשר היה לטפל בזה אחרת ?

אני בתור מנהל נוקט בגישה של משמעת בחינוך. כאשר נותנים לגבולות של התלמיד להיות רופפים ולא ברורים, התלמיד כמעט תמיד שינסה למתוח את הגבול, עוד ועוד, עד שהוא יכשל בכל המסגרות שלו. לפי דעתי הטיפול במקרה כזה צריך להיות עם משמעת קפדנית וברורה, מלכתחילה השימוש בסמארטפון בשטח בית הספר הוא לא ראוי לתלמידים, וכאשר נותנים להם את האפשרות להשתמש בו ולו במעט, הם ירצו להשתמש בו במשך כל היום.

ראיון עם הפסיכולוגית של בית הספר של אמל-

-איך היה הטיפול במקרה של אמל בנושא של השימוש יתר ברשתות החברתיות ?

לפי דעתי הטיפול במקרה לא היה נכון

-איך אפשר היה לטפל בזה אחרת ?

אני דוגלת בשיטה של חינוך דמוקרטי, כאשר התלמיד מרגיש שאין לו חופש בחירה, אולי בטווח הקצר הוא יעמוד במוטל עליו ובציפיות ממנו, אולם בטווח הארוך התלמיד בסופו של דבר יתמרד ויעשה את מה שהוא רוצה. ולכן לפי דעתי צריך לתת לכלל התלמידים, את האפשרות לבחור להשתפר בלימודיהם, ולא לכפות עליהם עונשים נוקשים, הצורה הזאת היא היעילה ביותר בטווח הארוך, לשיפור הישגיו של התלמיד.

מקרה ב'- המקרה של אמיר-

ראיון עם מאמן הכדורגל של אמיר-

-איך היה הטיפול במקרה של אמיר בנושא של השימוש יתר ברשתות החברתיות ?

לפי דעתי הטיפול במקרה של אמיר לא היה בצורה הנכונה בכלל

-איך אפשר היה לטפל בזה אחרת ?

אי אפשר להגיד לילד מותר לך לעשות טעויות, אבל רק קצת, אם רוצים שהילד לא יטעה צריך לשדר מסר ברור שהדבר הזה אסור, התלמיד צריך ללמוד משמעת עצמית אשר עוזרת לו לבנות את האופי שלו, וכאשר לתלמיד ישנו אופי חזק, הוא יעשה את כל ההחלטות הנכונות בעצמו. צריך לקבוע לאמיר קוים אדומים שאותם הוא לא צריך לחצות, וככה הוא לומד משמעת עצמית, ומפתח את האופי שלו, בימים שבהם יש משחק אסור לו לנגוע בכלל במכשיר הטלפון, ככה הוא גם יתרגל לא להשתמש במכשיר בימים אחרים, וגם יהיה לו את היכולת המשמעתית לעשות זאת.

ראיון עם יועצת בית הספר של אמיר-

-איך היה הטיפול במקרה של אמיר בנושא של השימוש יתר ברשתות החברתיות ?

הטיפול היה יעיל, אבל אני הייתי עושה טיפול אחר

-איך אפשר היה לטפל בזה אחרת ?

לפי דעתי כל הרעיון מלכתחילה של להתנגד לרשתות החברתיות הוא מוטעה לחלוטין. במקום להילחם בתופעה, צריך לעבוד ביחד איתה, ולנצל אותה לטובתנו ולטובת התלמידים.

איך למשל ?

דרך הפייסבוק למשל אפשר להקים קבוצות לימוד כיתתיות אשר יתנהלו דרך מערכת הפייסבוק, שאליה כל התלמידים מחוברים, ונמצאים שמה גם ככה, ודרך הקבוצות הללו אפשר לנהל נושאי לימוד שונים, שיעזרו לתלמידים ללמוד את הנושא, לעקוב אחר שינויים, ולעשות סיעור מוחות. בכיתה ישנו קושי לרכז ולאחד את התלמידים, סביב הנושא הנלמד, בפייסבוק התלמידים כבר נמצאים ומרוכזים במקום אחד גם ככה, וזה חוסך חצי מהעבודה של המורה. בדרך הזאת אפשר להפוך את הפייסבוק לכלי יעיל בידי משרד החינוך, במקום להילחם נגדו.

ראיון עם המחנכת של אמיר-

-איך היה הטיפול במקרה של אמיר בנושא של השימוש יתר ברשתות החברתיות ?

הטיפול היה יעיל, אבל אפשר היה להימנע ממנו

-איך אפשר היה לטפל בזה אחרת ?

צריך לשאול את עצמנו איך הגענו למצב הזה בכלל, לפני שאנחנו מטפלים במקרה הזה. אם היינו נמנעים מלהגיע למצב הזה, וזה דבר שהיה אפשרי, אז לא היה צריך בכלל לטפל במקרה הזה. כך למשל המורים כל הזמן מנסים לעודד את התלמידים להפחית את השימוש ברשתות החברתיות בבתיהם, משום שהוא גוזל להם זמן יקר, ומונע מהם מלהתרכז בשיעורי הבית ובחזרה על החומר. ואולם התלמידים מקבלים מסרים כפולים ומנוגדים, ולכן זה יוצר התלבטויות אצלם, ולבלבול, זאת משום שבמקביל לעידוד להשתמש פחות ברשתות החברתיות בבית, הם לא מקבלים את אותו העידוד מההורים ומבני משפחותיהם, שהם בעצמם משתמשים ברשתות החברתיות, ומהווים כדוגמה רעה לתלמיד, תלמיד שרואה את הוריו משתמשים כל הזמן בפייסבוק, ירצה גם להשתמש בפייסבוק, וההורים האלה, לא יכולים להגיד לילדיהם להפחית את השימוש בפייסבוק בזמן שהם בעצמם משתמשים באופן מוגזם ברשתות אלה.