Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

סילבוס- רפואה במצבים קיצוניים

שם המרצה: ד”ר מרים עופר
שם הקורס: רפואה במצבים קיצוניים
סוג הקורס: סמינריון
שנה”ל : תשפ”ב סמסטר: שנתי נקודות זכות: 4
רציונל ומטרות הקורס:
סוגיות הבריאות והרפואה הינן מרכזיות בחיי היומיום ועל אחת כמה וכמה במצבי קיצון . מלחמות, מקרי
ג’נוסייד, טיהורים אתניים וזוועות המונים מלווים בקריסת מערכות הרפואה ובאתגרים ארגונים, מקצועיים
ואתיים בפניהם ניצבים צוותי הרפואה ואוכלוסיית הקורבנות הנזקקת לסיוע רפואי והצלת חיים. התפרצות
נגיף הקורונה ) 19 -Covid , )מגפה כלל עולמית בקנה מידה היסטורי, שעדיין בעיצומה )2021 )מחדדת אף היא
שאלות יסוד ביחס לאתגרי הרפואה במצבי קיצון.
בקורס זה נדון בהיבטים שונים של הטיפול הרפואי במצבי קיצון תוך שנתייחס למקרים שונים בהיסטוריה
ובעיקר נתמקד בקורות הרפואה בשואה, כמקרה מבחן לסוגיות רפואיות במצבי קיצון.
בתקופת השלטון הנאצי ביצעו אלפי רופאים ומדענים בגרמניה ובאוסטריה פשעים רפואיים חסרי תקדים
בהיקפם ובחומרתם. הן הרופאים כפרטים והן המערכת הרפואית הממסדית שיתפו פעולה עם המשטר הנאצי
באופן ניכר יותר מכל מקצוע אחר. הם העניקו תמיכה מדעית לחיזוק האידיאולוגיה הביו- גזעית האנטישמית
הנאצית , יזמו וביצעו פשעים רפואיים בלתי אנושיים ורמסו באופן גס את העקרונות הנאצלים של מקצוע
הרפואה , עד שהפכו לרוצחים בחלוק לבן.
המחקרים שהתפתחו בעשורים האחרונים שופכים אור הן על פועלם של הרופאים הגרמנים )”חקר הרוצחים”(,
והן על התמודדותם של אלפי הרופאים היהודים שהקימו בכוחות עצמם, כקורבנות נרדפים , מערכי רפואה
בגטאות ובאזורי דיכוי שונים תחת השלטון הנאצי.)”חקר הקורבנות”(.
התדרדרות הרופאים ומערכות הבריאות לשפל המדרגה , מצד אחד, והמאבק ההרואי של צוותי רפואה יהודים
בתנאי ג’נוסייד , מצד שני, מעוררים שאלות רבות אודות חידת טבע האדם והחברה במצבי קיצון, ואודות
תמרורי האזהרה הנדרשים ביחס לעוצמה והיכולת של הרפואה והמדע להגיע להישגים מחוללי פלאים אך בעת
ובעונה אחת גם להמיט חורבן והרס.
במהלך הקורס נלמד אודות התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שהיוו רקע והשפיעו על התפתחויות אלו, תוך
התייחסות לשאלות רלוונטיות לימינו ולאתגרי הרפואה במצבי קיצון. הלמידה תלווה בספרות מחקר, קטעי
סרטים , תיעוד ועדויות מן התקופה, וכן בהתייחסות למחקרים שונים על סוגיות מגוונות שבאו לידי ביטוי הן
במגפת הקורונה הנוכחית והן במקרים של מגפות עולמיות בהסטוריה.
נושאי הקורס:
 רפואה במצבי קיצון – מבוא
 עולם קטן ומגפות גדולות – מגפות עולמיות בהיסטוריה האנושית
מגפות מהעת העתיקה ועד המאה ה-21 , תחלואה וגלובליזציה, מדינות מפותחות ומדינות עולם שלישי, ארגון
הבריאות העולמי, נשק ביולוגי, דרכי התגוננות .
 רופאים ומדענים בשירות האידיאולוגיה הנאצית: התפתחות המדעים והרפואה בגרמניה בראשית המאה
העשרים ותחת השלטון הנאצי; תורת הגזע, האויגניקה, ההיגיינה של הגזע , החקיקה הנאצית ל”שיפור הגזע”
ועיקורם של מאות אלפי חולים “חסרי ערך”; רדיפת הרופאים היהודים והדחתם ממשרותיהם; “המתת
החסד” של עשרות אלפי חולי נפש ונכים “אריים” כולל המתתם בגז; סגירת היהודים בגטאות בהמלצת
הרופאים הגרמנים בטיעון אנטישמי גזעני של מניעת מגפות ; תפקיד הרופאים במחנות ההשמדה – סלקציות
info@wgalil.ac.il 04-9015100
il.ac.wgalil.www | דרך המכללות 1 ,עכו 2412101 | המכללה האקדמית גליל מערבי ע.ר. 580362580
, ניסויים רפואיים . השפעתם המכרעת של הרופאים ביישום האידיאולוגיה הנאצית ובהאצת המדיניות
האנטישמית הגזענית והתפתחות “הפתרון הסופי ” שהביא לשואת העם היהודי.
 הרפואה היהודית ערב השואה ואתגריה בגטאות ובמחנות תחת השלטון הנאצי:
מאפייניו של מערך הרפואה בחברה היהודית בפולין בין שתי מלחמות העולם; התמודדות המערך הרפואי
היהודי בשואה עם תנאים ללא תקדים באזורי הכיבוש השונים- היבטים ארגונים ורפואיים; דילמות אתיות
בעבודת הצוותים הרפואיים בגטאות ובמחנות; תרומתן של נשים יהודיות, רופאות ואחיות, למערך הרפואי
בין שתי מלחמות העולם ובתקופת השואה; מחקרים רפואיים שערכו רופאים יהודיים בגטאות ובמחנות;
לימודי רפואה והשתלמויות מקצועיות במחתרת; ייחודו של המערך הרפואי היהודי בתקופת השואה
בהקשרים היסטוריים נרחבים.
 אתגרי המערכת הרפואית ו”הפציינטים ” לאחר השואה והרלוונטיות לימינו: סוגיות מרכזיות בהיבט
הרפואי והאתי מנקודת מבט בינלאומית ומנקודת מבט יהודית: משפטי הרופאים בנירנברג; הקוד האתי
בעקבות משפטי נירנברג ואמנת הלסינקי, סוגיות רפואיות בקרב ניצולי השואה לאחר השחרור בארצות
מולדתם ובמחנות העקורים. אתגרים ותמרורי אזהרה בעידן ההתפתחות המואצת של המדע והטכנולוגיה
הרפואית המודרנית.
תפוקות למידה:
בסיום הקורס הסטודנטים :
 יכירו סוגיות יסוד בחקר ההיסטוריה של המגפות ובמיוחד במאות ה-20 ו ה-21.
 יירכשו ידע , תיאוריות ודרכי מחקר תיעודי ועיוני בתחום הרפואה בשואה , כמקרה מבחן לרפואה
במצבי קיצון
 יהיו מסוגלים לפתח דיאלוג מבוסס עובדות על שאלות רלוונטיות להווה ולעתיד שנובעות מקורות
הרפואה בשואה ולאחריה.
 יכתבו עבודה סמינריונית אקדמית בנושא .
תכנית הוראה לפי שיעורים:
מספר
השיעור
נושא השיעור
1 מבוא – רפואה במצבי קיצון
עולם קטן ומגפות גדולות – מגפות עולמיות בהיסטוריה האנושית
3-2 מגפות מהעת העתיקה ועד המאה ה-21 , תחלואה וגלובליזציה, מדינות מפותחות ומדינות
עולם שלישי, ארגון הבריאות העולמי, נשק ביולוגי, דרכי התגוננות .
רופאים ומדענים בשירות האידיאולוגיה הנאצית
5-4 רפואה ורופאים בגרמניה הנאצית : כיצד הפכו רופאים לרוצחים?
החזון הביו- גזעי של הנאציזם ותפקידם המרכזי של הרופאים הגרמניים במימושו
מדע קטלן:
תורת הגזע, “ההיגיינה של הגזע” ואסכולת האויגניקה בארצות המערב ובגרמניה הנאצית
7-6 התחיקה הנאצית ל”שיפור הגזע” , עיקורי הכפייה ל”חסרי הערך” בגרמניה .
info@wgalil.ac.il 04-9015100
il.ac.wgalil.www | דרך המכללות 1 ,עכו 2412101 | המכללה האקדמית גליל מערבי ע.ר. 580362580
מספר
השיעור
נושא השיעור
רופאים בחלוק לבן רוצחים: מבצע 4T” – המתות החסד” של חולי נפש, נכים,
אלכוהוליסטים ובעלי לקויות נוספות
9-8 מרצח רפואי לשואה: רופאים במחנות ההשמדה- סלקציה, המתות בגז , ניסויים
רפואיים. אופן תפקודם ואישיותם של רופאים נאצים. ] תיאוריית ליפטון ותיאוריות
נוספות להפיכתם של הרופאים לרוצחים [
מערך הרפואה היהודית בגטאות ובמחנות – המאבק למען הבריאות והצלת חיים בתנאי ג’נוסייד
10-11-
12
מערך הרפואה בגטו הגדול ביותר : גטו ורשה.
כיצד הקימו היהודים בכוחות עצמם מערכי רפואה בתנאי ג’נוסייד? פקולטה רפואית
מחתרתית בגטו? מחקר אקדמי על מחלת הרעב? תרומתן הלא נודעת של נשים בחזית
השירות הרפואי. ראש מחלקת הבריאות בגטו ורשה ד”ר ישראל מילייקובסקי , כתביו
וגורלו.
13 הדילמות האתיות של צוותי הרפואה בגטו ורשה – דילמות טראגיות במצבי קיצון .
בעקבות דילמות שהוכרו ככאלה ותועדו על ידי מגישי השירות הרפואי בזמן השואה.
14 מערך הרפואה בגטו לודז’ ובגטו טרזיינשטאט:
הרפואה בגטו לודז’ – עיון מחקרי בעקבות תצלומים ואלבום הבריאות של גטו לודז’.
הרפואה בגטו טרזיינשטאט וכתביו של פרופ’ הרמן שטראוס ששרדו מן הגטו.
15 ” רשימות מגיא ההריגה” : הרפואה בגטו שאבלי והלידות בגטאות ליטא על פי יומנו של
הרופא ד”ר אהרון פיק.
הגזירה על אלו שלא נולדו. להתמודד עם הבלתי אפשרי.
16 בית החולים היהודי בברלין – שריד אחרון ליהודי גרמניה בתקופת הרייך השלישי. גורלו
הייחודי של בית החולים היהודי בברלין.
רופאים יהודים אסירים במחנות הריכוז וההשמדה – התנאים, הדילמות, והעדויות
17 א. הרפואה בשואה ולאחריה – השלכות לאחר השואה
18-19 ב. משפטי נירנברג ומשפט הרופאים הנאציים: מהלך המשפט וטיעוני הרופאים
הפושעים, גזר הדין, קוד נירנברג . ניסיונות הטשטוש וההדחקה. השתלבותם של
רופאים פעילים במשטר הנאצי בגרמניה ובאוסטריה לאחר המלחמה בתפקידי
מפתח בשדה הבריאות וההוראה באקדמיה . פרשיות ניצול חלקי גופות של
קורבנות הפשעים הרפואיים לאחר השואה ועד לימינו.
20 ג. הרופאים והאחיות שורדי השואה – קליטתם ותרומתם לכינון מערכות הרפואה
במדינת ישראל.
21 ד. תחלואת ניצולי השואה וצאצאיהם – הטיפול הרפואי והנפשי בניצולי השואה.
מחקרים אחרונים על תחלואה מאוחרת בקרב ניצולי שואה וצאצאיהם.
22 ה. סיכום
info@wgalil.ac.il 04-9015100
il.ac.wgalil.www | דרך המכללות 1 ,עכו 2412101 | המכללה האקדמית גליל מערבי ע.ר. 580362580
דרכי הוראה:
 הרצאות פרונטליות או היברידיות בהתאם להחלטת המכללה ולהנחיות הקורונה הארציות
 מצגות, סרטונים, אתרי אינטרנט
 שילוב הרצאות אורחים מומחים בזום או בכיתה
- דיון בקבוצות
 הנחיה אישית
 הצגת פרזנטציות טרום הגשת עבודות סמינריון
דרישות החובה:
על כל סטודנט להשתתף בקורס השתתפות פעילה הכוללת השתתפות בדיונים בכיתה או בזום
מרכיבי הציון הסופי:
 השתתפות קבועה במהלך הנחיית העבודה הסמינריונית %10
 הצגת פרזנטציות %10
 כתיבת עבודה סמינריונית %80
רשימת קריאה:
קריאת חובה:
1 .הד ד. , אתיקה ורפואה, סדרת אוניברסיטה משודרת, 1989 ,פרקים יא-יב
2 .נדב, ד. )2006 .)רפואה ונאציזם. תל- אביב: האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון
3 .יוחאי וולף, עולם קטן ומגפות גדולות מכון דוידזון , הזרוע החינוכית של מכון וייצמן , 2017
https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%A2%D7%95%D7%9C%Dלמדע
7%9D-%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%95%D7%AA-
%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA
4 .עופר, מ. )2015 .)חלוק לבן בגטו, מבט על קורות הרפואה היהודית בפולין בתקופת השואה.
ירושלים: יד ושם . פרקים: ראשון, חמישי , עשירי , סיכום .
5 .עופר שטארק , ע. )2020″ ,)ימי קורונה : מי קודם למי במכונת ההנשמה? “,מכון שלום הרטמן, 2
https://heb.hartman.org.il/whos-first-on-the-ventilator/ , 2020, ביוני
6 .פרפל, צ. )2001 .)הרלוונטיות של הרפואה בגרמניה הנאצית לסוגיות רפואיות בימנו- תפקידה
המכריע בתהליך ההשמדה. ילקוט מורשת, ע”א,55-43 .
7 .נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה, ועדה משותפת
למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד
הבריאות, ניסן תש”פ – אפריל 2020
info@wgalil.ac.il 04-9015100
il.ac.wgalil.www | דרך המכללות 1 ,עכו 2412101 | המכללה האקדמית גליל מערבי ע.ר. 580362580
קריאה מומלצת להרחבה
8 .אלקין, ר. )1992 .)בית החולים היהודי בברלין- שריד אחרון ליהודי גרמניה בתקופת הרייך השלישי.
ילקוט מורשת, נ”ג, 92-53 .
9 .בלאדי- שוויגר, ע. )1989 .)בית החולים בגטו ורשה, זיכרונותיה של רופאה בבית החולים על שם
ברסון ובאומן 1943-1939 .עדות, ג’-ד’, 44-17 .
10 .גולן עפרה, “הקצאת משאבי בריאות בישראל – הוספת טכנולוגיות חדשות לסל שירותי הבריאות”,
ביואתיקה כחול לבן, הוצאת מוסד ביאליק והקריה האקדמית אונו, ירושלים וקרית אונו, תשע”ה,
.386-351 ‘עמ
11 .דברוז’צקי, מ. )תשי”ט(. אירופה ללא ילדים: תכניות הנאצים להרס ביולוגי. ירושלים: יד- ושם. עמ’
.13-24
12 .הרצוג , ר. )2014 .)ישראל בעיני הרופאים מקרב שארית הפליטה : מרפואה בשואה לרפואה
בישראל. בתוך: עופר, ד. )2014 ,)ישראל בעיני שורדי השואה וניצוליה, ירושלים: יד ושם,2014 ,עמ’
.267-223
13 .ויינריב, א’. )תשל”ט(. זיכרונות של רופא מגטו וילנה. ילקוט מורשת, כ”ז, 61-7.
14 .זוהר נעם, “צלם אלהים והכרעות רפואיות: קדימה וסדרי עדיפויות בשאלות חיים ומות”, בתוך
גידי פרישטיק )עורך(, זכויות האדם ביהדות – חובות האדם וזכויותיו במשפט העברי, מכון
סנהדרין, ירושלים תשנ”ב, עמ’ 19-31.
15 .זנדהאוז, י. )תשנ”ג(. רפואה בגיטו לודז’: אירגון ומהות. דפים לחקר תקופת השואה, י’, 169-157.
16 .כהן, נ. )2003 .)הרפואה בשירות האידיאולוגיה ברייך השלישי וחלקה במדיניות האנטי -יהודית.
חיבור לקבלת תואר דוקטור. ירושלים: האוניברסיטה העברית. עמ’ 100-85 ,547-532.
17 .לנסקי, מ. )1983 .)חיי היהודים בגטו ורשה: זיכרונות של רופא. ירושלים: ראובן מס בע”מ. עמ’ -69
.122-133 ,97-107 ,73
18 .מילר- היל, ב. )1992 .)מדע קטלן; בידולם של יהודים, צוענים וחולי נפש. ירושלים: מאגנס. עמ’ -7
.35-52 ,10,17-19
19 .ניסלי, מ. )2004 .)הייתי עוזרו של מנגלה באושביץ. בני ברק: ל. פרידמן.
20 .ספיץ, ו. )2008 .)רופאים מהגיהינום, העדויות המזעזעות על הניסויים הרפואיים בבני אדם. תל-
אביב: ספרית מעריב.
21 .פרץ, א. )1960 .)במחנות לא בכו, רשימות של רופא. תל אביב: מסדה. עמ’ 45-32,22-9 .
22 .פרפל, צ. )2001 .)הרלוונטיות של הרפואה בגרמניה הנאצית לסוגיות רפואיות בימנו- תפקידה
המכריע בתהליך ההשמדה. ילקוט מורשת, ע”א,55-43 .
23 .פיק, א. )תשנ”ח(. “רשימות מגיא ההריגה”: זיכרונות כתובים בגיטו השולאי )ליטא(, בשנות תש”ב,
תש”ג, תש”ד. תל-אביב: איגוד יוצאי ליטא.
24 .רם טיקטין אפרת , “קביעת קדימויות בין מטופלים בתנאים של מחסור חמור במשאבים – משלחת
צה”ל להאיטי כמקרה מבחן”, בתוך: גיל סיגל )עורך(, ביו-אתיקה כחול לבן, מוסד ביאליק והקריה
האקמית אונו, ירושלים, תשע”ה, עמ’ 387-425.
25 .שאשא, ש. )2002 .)הרפואה בגטאות בתקופת השואה. הרפואה, 141 ,328-318.
info@wgalil.ac.il 04-9015100
il.ac.wgalil.www | דרך המכללות 1 ,עכו 2412101 | המכללה האקדמית גליל מערבי ע.ר. 580362580
26 .שאשא, ש. )2005 .)הרפואה במחנות הריכוז ברייך השלישי. הרפואה, 144 ,295-290 .

  1. Franzblau, M. J. (1994). Relevance of Nazi Medical Behavior to the Health Profession Today.
    In: J. J. Michalczyk (ed.), Medicine, Ethics, and the third Reich; Historical and Contemporary
    Issues (pp.197-199). Kansas City: Sheed and Ward.
  2. Hildebrandt, S. (2016). The Anatomy of Murder, Ethical Transgressions and Anatomical
    Science during the Third Reich.New York: Berghahn Books, 2016, pp.44-60, 322-326.
  3. Lifton, R.J. (1986). The Nazi Doctors: Medical Killing and the Psychology of Genocide. New
    York: Basic Books
  4. Offer, M. (2012). Ethical Dilemmas in the work of Doctors and Nurses in the Warsaw Ghetto.
    Polin: Studies in Polish Jewry, 25, 467-492
  5. Offer, M. (2014). Medicine in the Shavli Ghetto in Light of the Diary of Dr. Aaron Pik. In: M.
    Grodin (ed.), Jewish Medical Resistance in the Holocaust (pp.164-172). New York, Oxford:
    Berghahn
  6. Perel, G. (1948). I was a Doctor In Auschwitz. New York: Ayer Co
  7. Proctor, R. (1994). Racial Hygiene: The Collaboration of Medicine and Nazism. In: J. J.
    Michalczyk (Ed.), Medicine, Ethics, and the third Reich; Historical and Contemporary Issues
    (pp.41-35).Kansas City: Sheed and Ward.
  8. Kater, M. H. (1989). Doctrs under Hitler. University of North Carolina: Chapel Hill
  9. Roland, C.C. (1992). Courage under Siege; Starvation, Disease and Death in the Warsaw
    Ghetto. New York, Oxford: Oxford University Press. pp. 3-8, 226-227.
  10. Solnica Amy, Barski Leonid, Jotkowitz Alan, Allocation of scarce resources during the COVID19 pandemic: a Jewish eth ical perspective, J Med Ethics,