סילבוס דיגלוסיה ורכישת הקריאה והכתיבה בקרב ילדים בחברה הערבית

2022-2023

הפקולטה לחינוך

תכנית לימודים לתואר שני (M.Ed.)

ליקוי למידה

اسم المساق: ازدواجية اللغة واكتساب القراءة والكتابة لدى الأطفال في المجتمع العربي

שם הקורס: דיגלוסיה ורכישת הקריאה והכתיבה בקרב ילדים בחברה הערבית

Course title: Diglossia and the acquisition of reading and writing among children in Arab society

שם המרצה: ד"ר ספייה חסונה ערפאת

Lecturer: Dr Safieh Hussonah Arafat

משך הקורס: שנתי

היקף הקורס: 2 ש"ש

Scope of the course: Two hours each week

דרישות קדם: אין

סוג הקורס: סמינריון

טלפון: 097473149 שעות התקשרות: ימי ד 11:00-12:00 בתיאום מראש

דוא"ל: spiiharp@beitberl.ac.il

דואר פנימי ב-moodle https://moodle2.beitberl.ac.il/course/view.php?id=37669

שעות קבלה: יום ד 11:00-12:00 בתיאום מראש

פלטפורמת הוראה– פנים מול פנים + למידה מרחוק.

תיאור הקורס:

הסמינריון יתמקד בשלושה צירים: התפתחות אוריינית ושפה, קריאה ביקורתית של חומרי למידה ושל מחקרים והתנסות במחקר זוטא בשדה. מאחר שהתכנית מכשירה מורים וגננות בחינוך הרגיל והמיוחד כאחד, מיועד הסמינריון לתת לסטודנטים סקירה התפתחותית של התהליכים והיכרות עם תמונת המחקר העדכנית.

נכיר את התפתחות השפה בעל-פה ובכתב מן הגיל הרך ועד השלמת רכישת הקריאה והכתיבה. כמו-כן נבחן את ההשתמעויות החינוכיות הנובעות מהתפתחות זאת. כמו כן, יעסוק הסמינריון בהיבטים תיאורטיים ופדגוגיים של התפתחות אוריינות הילד בתוך הקשר המשפחתי, התרבותי-חברתי והשפתי. נתמקד במודלים אינטראקטיביים של שיח אורייני במשפחה, באמונות פדגוגיות של הורים לחינוך אורייני ובמשמעותם של אלה לגבי התפתחות השפה המדוברת והכתובה של הילד. הגשרים בין הבית והמוסד החינוכי וחשיבותם להתפתחות וטיפוח אוריינות הילד יהוו מוקד נוסף לדיון במהלך הסמינריון. בנוסף הסטודנטים ייחשפו לדיגלוסיה בשפה הערבית והשפעתה על התפתחות אוריינות ושפה בעל פה ובכתב.

נדון במושגי היסוד: רכישת השפה המדוברת והכתובה, דיגלוסיה, ניצני אוריינות ואוריינות, קריאה, כתיבה. במסגרת הסמינריון נציג פרספקטיבה היסטורית של חקר התפתחות שפה וניצני אוריינות, נקרא קריאה ביקורתית של מחקרים בתחום, בערבית, בעברית ובאנגלית תוך התמקדות בהשלכות על הערבית, בדיגלוסיה ובריבוי הלהגים המאפיינים את פרישת השפה בארץ.

סמסטר א'

העמקה ודיון בנושאי הסמינריון מלווים בקריאת החומר הביבליוגראפי.

מפגשים לתכנון עבודת הסמינריון.

סמסטר ב'

א. סטודנטים : הצגת הצעות מחקר בחודש דצמבר

כל סטודנט מציג בכיתה את הצעת המחקר שלו במשך 20 דקות. 10 דקות יוקדשו לדיון בהצעה. מיד לאחר הצגת ההצעה ואישורה ניתן להתחיל בביצוע העבודה.

ב. מפגשים אישיים ובזוגות של המרצה עם סטודנטים במהלך סמסטר ב (פרק השיטה, הרקע התיאורטי, התוצאות, הדיון).

נושא	מספר המפגשים
לקראת קריאה: הכרת ההיבטים הרגשיים, החברתיים, התרבותיים, הקוגניטיביים והפיזיים של ילדים לקראת קריאה. ניצני אוריינות ואוריינות פרספקטיבה של התחום.	4
התפתחות אוריינית ומיצב חברתי-כלכלי.	2
פיתוח הבנה לגבי התפתחות אוריינות הילד בגיל הרך בחיק המשפחה ובהקשר, החברתי-תרבותי בו הוא חי.	3
הדיגלוסיה בשפה הערבית והשפעתה על התפתחות שפה בקרב ילדים דוברי ערבית.	2
הכרת שיטות וגישות בהוראת הקריאה. הכרת הקשיים ברכישת הקריאה והכתיבה בכלל ובשפה הערבית בפרט.	3
ניתוח תוכנית הלימודים בשפה הערבית מהגיל הרך עד בית הספר.	1
הצגת הצעות המחקר של הסטודנטים.	6
מפגשים אישיים ובזוגות של המרצה עם הסטודנטים.	6

תוצאות הלמידה:

הסטודנט בסוף השנה:

יכתוב הצעה לפי הכללים האקדמיים שנלמדים בסמינריון.
יכתוב עבודה סמינריונית אקדמית העונה על הדרישות האקדמיות.
יעמיק את הידע שלו בתחום ההתפתחות הלשונית בשפה הערבית בחברה הערבית.
יציג בפני הקבוצה את הצעת העבודה שלו.

חובות הסטודנט ושקלול ציון:

הגשת הצעת המחקר 10%

הצגת הצעת המחקר בכיתה 10%

עבודה: 80%

פירוט מהלך הלימודים:

שעור מספר	נושא המפגש	משימה לביצוע לקראת המפגש	משימת קריאה לקראת המפגש (רק מחבר/ים ושנה)
1+2	* לקראת קריאה. 1. ההיבטים הרגשיים, החברתיים, התרבותיים, הקוגניטיביים והפיזיים של ילדים לקראת קריאה. 2. הגדרת המושגים ניצני קריאה וכתיבה . 3. מודלים התפתחותיים בקריאה והכתיבה.	לקראת המפגש השני כל סטודנט יגיש בכתב את מודל הקריאה המועדף עליו עם נימוקים לבחירתו.	عبد المجيد، جميل طارق (2005) ، ص 43-72. ווהל, א. זילברשטיין, נ. לביא – דגן, ר. רון, ר. (2002).
3+4	4. אספקטים באוריינות: ידע אותיות, מודעות פונולוגית, מודעות אורתוגרפית, מורפולוגיה, קשר צליל אות, המשגת הכתוב, זיהוי מילים… 5. דרכים להערכת אספקטים השונים באוריינות. 6. דרכים לטיפוח האספקטים השונים באוריינות.	כל זוג של סטודנטים יבחר אספקט באוריינות יקרא חומר תיאורטי ויציג בכיתה.	حسونة – عرفات، صفية. (2010). חסונה ערפאת, סרסור, ארם, קורת, (2020). *חסונה ערפאת, ס' (2017).
5	הדיגלוסיה והשפעתה על רכישת: ידע אותיות, מודעות פונולוגית, מודעות אורתוגרפית, מורפולוגיה, קשר צליל אות, המשגת הכתוב, זיהוי מילים…	קריאה	* ג'ון מייהיל (2009).
6+7	התפתחות אוריינית ומיצב חברתי-כלכלי במשפחת הילד.	ניתוח חקר מקרה	חסונה ערפאת, (2010). חסונה ערפאת, ס' (2017). סגל-דרורי, א. (2004).
8+9	יחסי-גומלין הורה ילד והתפתחות אוריינית: 1.פעילות קריאה משותפת בין ילד להורה. 2.פעילות כתיבה משותפת בין ילד להורה.	כל סטודנט ידווח על פעילות אוריינית (קריאה או כתיבה) שקיים עם ילדים בגן או בכיתה. יתקיים דיון במטרה להגיע לאסטרטגיות מגוונות בתיווך קריאה או כתיבה.	חסונה ערפאת, (2010). חסונה ערפאת, ס' (2017). פוירשטיין, ר. (1998). *Aram, Korat, Hassunha-Arafat, (2013). حسونة – عرفات، صفية. (2013). قراءة الأم للقصّة وتأثيرها على تحصيل الطفل في صفّي البستان والأول
10+11+12	הכרת גישות בהוראת הקריאה (השיטה הסינטטית- פונטית, האנליטית- גלובאליתו הגישה האקלקטית. הכרת הקשיים ברכישת הקריאה והכתיבה בכלל ובשפה הערבית בפרט.	כל זוג סטודנטים יבחר אסטרטגיה יקרא חומר תיאורטי וינסה לשכנע שהאסטרטגיה שבחר היא הטובה ביותר.	ווהל, א. ולדן, צ. רון, ר. (2002) أحمد، نجلاء محمد علي ) 2011). ص 74-101. مدكور، علي احمد (2007). طرق تدريس اللغة العربية.
13+14	*ניתוח תוכנית הלימודים בשפה הערבית לגיל הרך ולכיתות בבית הספר.	כל סטודנט יענה על השאלה: איך תכניות הלימודים בשפה הערבית מתמודדים עם תופעת הדיגלוסיה בשפה הערבית.	منهج تعليمي، التربية اللغوية العربية (2008). البنية الاساسية للقراءة والكتابة في اللغة العربية كلغة أم (2008).

הערה:

*יתכנו שינויים בסדר הנושאים, אופי המפגש, רכיבי הלמידה, המשימות, המקורות שיעשה בהם שימוש ובאופן העברת השיעור, עדכון התכנים יישלח לסטודנטים ויופיע במבנה היחידות וההוראות באתר הקורס במודל.

רשימת קריאה: פריטים לקריאה חובה מסומנים בכוכבית

* البنية الاساسية للقراءة والكتابة في اللغة العربية كلغة أم (2008). منهج تعليمي لرياض الاطفال الرسمية. وزارة التربية والتعليم، السكرتارية التربوية، مركز تخطيط وتطوير المناهج التعليمية. القدس.

نجلاء محمد علي (2011). فن تدريس اللغة العربية للمبتدئين. الاسكندرية: دار المعرفة الجامعية. *

العواملة، حابس (2005). مهارات تعليم القراءة والكتابة للاطفال. عمان: دار وائل.

*حسونة – عرفات، صفية. (2013). قراءة الأم للقصّة وتأثيرها على تحصيل الطفل في صفّي البستان والأول. مجلة الحصاد. المعهد الأكاديمي العربي كلية بيت – بيرل.

عاشور، راتب قاسم (2005). المهارات القرائية والكتابية : طرائق تدريسها واستراتيجياتها. عمان، الاردن: دار المسيرة.

عبد الفتاح أبو معال (2002). تنمية الاستعداد اللغوي عند الاطفال. دارالشروق للنشر والتوزيع. الأردن

عبد المجيد، جميل طارق (2005). اعداد الطفل العربي للقراءة والكتابة. عمان، الاردن: دار صفاء

.*مدكور، علي احمد (2007). طرق تدريس اللغة العربية. عمان، الاردن: دار المسيرة

مصطفى، غافل (2005). طرق تعليم القراءة للمبتدئين ومهارات التعلم. عمان، الاردن: دار أسامة للنشر والتوزيع. 58- 142.

* وزارة التربية والتعليم، السكرتارية التربوية، مركز تخطيط وتطوير المناهج التعليمية(2008). منهج تعليمي، التربية اللغوية العربية: لغة، ادب، ثقافة – للمرحلة الابتدائية (الصفوف: الأول – السادس). القدس.

ארם, ד. (2002). אינטראקציה הורים-ילדים והתפתחות ניצני אוריינות: עדויות מחקריות בזכות גיוון הפעילות. בתוך: פ.ש. קליין וד. גבעון (עורכות), שפה למידה ואוריינות בגיל הרך (עמ. 135-156). תל-אביב הוצאת רמות.

מייהיל, ג'. (2009), לקראת הבנת הקשר בין דיגלוסיה לבין אוריינות, סקירה מוזמנת על ידי ועדת שפה ואוריינות .http://education.academy.ac.il ווהל, א. ולדן, צ. רון, ר. (2002) הקריאה והתפתחות הילד. בתוך: עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה, יחידה 5, 1 – 40.

ווהל, א. זילברשטיין, נ. לביא – דגן, ר. רון, ר. (2002). "בשילה", "מוכנות לקריאה", ו"ניצני אוריינות" – רקע היסטורי. בתוך תיאוריה ומעשה, לומדים ומלמדים אוריינות, כרך ג' , יחידה 6. האוניברסיטה הפתוחה.

ווהל, א. ולדן, צ. רון, ר. (2002) קשיים בקריאה, בכתיבה- ודרכי הערכה וטיפול. בתוך למצוא את הדרך, האוניברסיטה הפתוחה.

*חסונה ערפאת, ס' (2017). אימהות קוראות ומתווכות לילדיהן ספר: עדויות מהמשפחה הערבית על תרומת התיווך לאויינות הילד הצעיר. הוצאת מכון מופת.

*חסונה, ערפאת (2010). תיווך אימהות בעת קריאת ספר ותרומתו לאוריינות הילד בגן ובכיתה א': עדויות מהמשפחה הערבית. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה". אוניברסיטת בר – אילן.

כהן, ד. (2002). התפתחות האוריינות בין הגן לבית הספר: הקשר בין ניצני אוריינות וגורמי רקע בסביבת הילד בגיל הגן להישגים בקריאה קולית ובהבנת-הנקרא בכיתה ב', בקרב ילדים ממיצב נמוך. עבודת גמר לשם קבלת תואר "מוסמך" למדעי הרוח. אוניברסיטת תל-אביב.

*סאיג-חדאד, א. (2008). על האתגר שמציבה הדיגלוסיה לילדים הרוכשים תהליכי קריאה בסיסיים בערבית: סקירה והשערה. אוריינות ושפה, 1, 105-126.

סגל-דרורי, א. (2004). מאפיינים קוגניטיביים ורגשיים בתיווך אמהות בעת קריאת ספר לילד ותרומתם לניצני הקריאה שלו: השוואה בין שתי קבוצות מיצב. עבודת גמר לשם קבלת תואר "מוסמך". בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר- אילן.

קורת, ע. (2002). התפתחות הכתיבה בראשית בית הספר בהקשר חברתי- תרבותי:עדויות מקבוצות מיצב שונות. בתוך: פ. ש. קליין וד. גבעון (עורכות). שפה למידה ואוריינות בגיל הרך (עמ' 157-184). תל-אביב הוצאת: רמות.

שיף, ר., ועדי-יפה, א. (2008). הוראת קריאה וכתיבה. בתוך: פ. ש. קליין וי. ב. יבלום (עורכים). ממחקר לעשייה בחינוך בגיל הרך (עמ' 155-177). ירושלים: הוצאת האקדמיה הלאומית למדעים.

*Aram, D., Korat, O., Hassunha-Arafat, S. (2013). The contribution of early home literacy activities to first grade reading and writing achievements in Arabic. Cognitive Development, 2 193– 208.

Clay, M.M. (1989). Concepts about print in English and other languages. The Reading Teacher, Jan, 268-276.

Hassunah-Arafat, S;Korat, K; Aram, D; Saiegh-Haddad,E., (2017). Continuity in Literacy Achievements from Kindergarten to First Grade: A Longitudinal Study of Arabic-Speaking Children. Reading and Writing. *Korat, O., Aram, D., Hassunha-Arafat, S., Saiegh-Haddad and., E & Hag-Yehiya Iraki, H (2013). Mother-Child Literacy Activities and Early Literacy in the Israeli Arab Family. First Language Journal,, 33(2) 132–154.

Korat, O., Klein, S. P., & Segal -Drori, O. (2007). Maternal mediation in book reading, home literacy environment, and children's emergent literacy: A comparison between two social groups. Reading and Writing: An International Journal, 20, 361- 398.

Saiegh-Haddad, E. (2003). Linguistic distance and initial reading acquisition: The case of Arabic diglossia. Applied Psycholinguistic, 24, 115-135.

Saiegh-Haddad, E. (2004). The impact of phonemic and Lexical distance on the Phonological analysis of words and pseudo words in a diglossic context. Applied Psycholinguistic, 25, 495-512.

*Saiegh-Haddad, E. & Everatt, J. (2017). Literacy Education in Arabic. In N. Kucirkova, C. Snow, V. Grover and C. McBride-Chang (Eds.). The Routledge International Handbook of Early Literacy Education (pp. 185-199 . Taylor & Francis Routledge: USA.

Vygotsky, L. S. (1978). Mind in society: The development of higher psychological processes. Cambridge, MA: Harvard University Press.