סוגיות משפטיות בסקטור הציבורי וברשמ"ק

           עבודה בנושא

סוגיות משפטיות בסקטור הציבורי וברשמ"ק

נושא העבודה

חוק חובת המכרזים תשנ"ב 1992 וכן תקנות חובת המכרזים תשנ"ג 1993

שם המגיש: יוסף תורגמן

ת.ז.  27740497

המרצה: עורך דין רמי חדד

עמוד 1

           הקדמה

מטרת העבודה היא לבחון בן הזהות והשוני בניהול המכרזים ברשויות המקומיות לבן

הגופים האחרים.

חקירת סמכות ועדת המכרזים ברשות המקומית הן להצעות והן לפסילת המועמד.

נביא לדיון את  חוק חובת המכרזים תשנ"ב 1992 וכן את תקנות המכרזים תשנ"ג 1993

בדיון נעסוק התייחסות לסעיף 197 בחוק לפקודת העיריות.

ראשית נבין מה השוני לפקודת העיריה בנוסח החדש לתקנות העיריה מכרזים תשמ"ח 1987

נתייחס לעצם בחירת המחוקק לתקן תקנות המכרזים ופרשנות המשפטית  שניתנו על ידי בתי המשפט וכן לרבות בית משפט העליון

נעסוק בניתוחים שונים של שופטים בבתי המשפט לגבי דוגמאות להחלטות שונות ודעות שונות

על פסילת מכרזים או הצדקת המכרז.

ראשית נבין מהו חוק חובת המכרזים ב 1992 ו 1993.   

ואת הסעיף בעבר בחוק (תיקון) נוסח החדש ב 1987.   

עמוד 2

חוק חובת המכרזים תשנ"ב 1992:   

חל על ״תאגיד ממשלתי״ – חברה ממשלתית, חברת-בת ממשלתית, או תאגיד שהוקם בחוק! ״מקרקעין״ – כהגדרתם בחוקי יסוד: מקרקעי ישראלי: ״מערכת הבטחון״ – צבא־הגנה־לישראל, משרד הבטחון ויחידות הסמך שלו, וחברות ששר הבטחון אחראי עליהן

החוק חל גם על קופת חולים מעצה דתית מוסד להשכלה גבוהה עסק קטן או בנוני

חובת מכרז-כול התאגידים הרשומים לעיל לא התקשרו בחוזה לביצוע עסקה , ביצוע עבודה , רכישת שירותים אלה על פי מכרז פומבי הנותן לכול אדם הזדמנות שווה להשתתף בו

סעיף 197 לפקודות העיריה (נוסח חדש )- שלעירייה  אסור ליצור קשר עם חברה מוכרת

לעירייה אלא להציג מכרז עצמאי פומבי

ולא על ידי הכרות מוקדמת .

רשות מקומית הינה גוף העוסק בניהול המקומיים של הישוב כהגדרת חברה ממשלתית שפועלת על פי חוקי החוק ועל כן יש להחיל

את תקנות חובת המכרזים במלואם על הרשויות המקומיות.

לפי דיון משפטי שנערך הכריע בגץ בעזרת השרה אילת שקד שרת הפנים

מאבק ממושך כי תאגידים של רשויות מקומיות יפעלו על פי חוק חובת המכרזים

עמוד 3

המשך מעמוד 4

בג"ץ חייב היום את שרת הפנים איילת שקד להתקין תקנות בתוך כ-90 ימים, לצורך החלת חוק חובת המכרזים על התאגידים המקומיים. כמו כן, ההחלטה של בג"ץ קובעת כי התנהלות המדינה בכך שמנעה את השלמת החקיקה בנושא זה היא פגיעה מתמשכת בשלטון החוק שיש לשים לה סוף.

העתירה הוגשה לפני כעשור על ידי ארגון אמון הציבור בשנת 2011 באמצעות פרופ' עומר דקל ובהמשך הצטרפה אליה התאחדות הקבלנים. בשנת 2002 חוקקה הכנסת תיקון לחוק חובת המכרזים שבמסגרתו הוחלה חובת עריכת מכרז על תאגידים מקומיים. אך תוקף הוראות התיקון לחוק הותנה בהתקנת תקנות, ששרי הפנים השונים נמנעו מלהתקין במשך

או עבודה רק באמצעות מכרז פומבי. מטרת תקנות אלה היא שמירה על טוהר מידות, על שוויון הזדמנויות, על תחרות הוגנת ועל יתרון כלכלי לעורך המכרז. כל אלה נפגעים מאי-התקנת התקנות. בנסיבות האמורות שוררת עמימות בנוגע להסדרים המדויקים החלים על תאגידים אלה ודבר המחוקק אינו נאכף ואינו מיושם. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים לפעול בדחיפות כדי להביא ליישומן המהיר של הוראות הדין שנקבעו בחוק חובת המכרזים ולהתקנת תקנות כנדרש וכמובטח".

לפי מאמר זה שפורסם באתר כלכליסט

העיריות ניצלו פרצה בחוק להתחמקות מהחוק עריכת מכרז על ידי העברת הפעילות לתאגידים המקומיים.

תגובת נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו

"מדובר במהפכה שלא הייתה מתרחשת לולא המשיכה ונאבקה התאחדות הקבלנים בוני הארץ כעשר שנים בחוסר השקיפות והדרת קבלנים רבים ממכרזי בנייה ותשתיות בכל רחבי הארץ. ההחלטה שתעשה סדר בענף ותייצר וודאות ותאפשר לעיריות לנהל את כספי הציבור בתחום זה באופן יעיל ובשקיפות".

עתירה שהוגשה בשנת 2011 באמצעות פרופסור עומר דקל וכן הצטרפות התאחדות הקבלנים בשנת 2002

דוגמא לשינוי חוק שנקבע בכנסת  שבו הכריע בגץ בנושא

להלן המאמר

בג"ץ הכריע: תאגידים של רשויות מקומיות יפעלו על פי חוק חובת המכרזים

מאבק משפטי שנמשך כעשור הגיע לסיומו עם הכרעת בג"ץ הקובעת שעיריות לא יוכלו עוד להתחמק מעריכת מכרזי בנייה ותשתיות באמצעות העברתם לתאגידים מקומיים. בעתירה נטען כי המצב הקיים מונעת תחרות בענף הבנייה והתשתיות. שרת הפנים איילת שקד חויבה להתקין בתוך 90 ימים תקנות, לצורך החלת החוק על התאגידים המקומיים

מאבק משפטי שנמשך כעשור הגיע לסיומו עם הכרעת בג"ץ הקובעת שעיריות לא יוכלו עוד להתחמק מעריכת מכרזי בנייה ותשתיות באמצעות העברתם לתאגידים מקומיים. העתירה, שהוגשה על ידי התאחדות הקבלנים בוני הארץ וארגון אמון הציבור ביקשה לחייב תאגידים של רשויות מקומיות לפעול על פי חוק חובת המכרזים. כיום, עיריות רבות משתמשות בתאגידים עירוניים בכדי להימנע מביצוע מכרזים.

במאמר זה ניתן ליראות כי בעבר העיריות היו משתמשים בתאגידים עירונים

בכדי לאכוף את חוק המכרזים

פו ניתן ליראות החלטה של בגץ כפתה שינוי  על שרת הפנים אילת שקד

להיצמד לחוק המכרזים

לדעתי נעשה צעד חכם של בגץ בנושא זה.

 כשני עשורים. אי ההסכמה להתקין תקנות הובילה לפרצה בחוק שאפשרה לעיריות להתחמק מחובת עריכת מכרז על ידי העברת הפעילות לתאגידים המקומיים.

העותרות טענו בעתירה, כי מצב זה מביא לדחיקת רגליהם של מתמודדים פוטנציאליים, רובם עסקים קטנים ובינוניים, ומונעת בכך תחרות אפקטיבית בענף הבנייה והתשתיות, ואף מהווה חסם להגברת התחרות והיעילות ובכך גורמת לפגיעה באינטרס הציבורי הרחב.

בג"ץ הסתמך בעתירה גם על דו"ח מבקר המדינה מ-2015, שקבע כי אי התקנת התקנות פוגעת באינטרס הציבורי. בד"ח המבקר נכתב כי "הטיפול המתמשך בהתקנת תקנות אלה, אשר חרג במידה ניכרת מלוח הזמנים שנקבע בחוק, מקשה להחיל על התאגידים העירוניים את מלוא הנורמות הכלולות בחוק חובת מכרזים, המחייבות להתקשר בחוזה לביצוע עסקה

עמוד 4

מדוע קבע המחוקק להפריד בן חוק חובת המכרזים בן הרשויות המקומיות

לבן תאגידים אחרים

להלן קביעת החוק והפרשנות המשפטית שלה

" המחוקק הישראלי בחר להסדיר את דיני המכרזים של השלטון המרכזי ושל השלטון המקומי בחקיקה נפרדת … חקיקה זו כוללת הסדרים שונים החלים על חובת המכרזים של השלטון המקומי והשלטון המרכזי וכן על הפטורים מחובת קיום המכרז. … אכן, בפסיקה ובספרות הובעה ביקורת על ההפרדה בין שתי מערכות הדינים , …. אין ספק כי ראוי לשאוף להרמוניה חקיקתית בדיני המכרזים … אולם, דווקא בכל הנוגע לפטורים מחובת המכרזים ראוי לאמץ גישה זהירה " .

במדינת ישראל לא קיים דין אחיד שמלכד בתוכו את דיני המכרז באופן  הרמוני ולוגי

אך שעיקרון השיוון והיעילות הכלכלית נשמרים בכול דיני המכרז השונים

רשויות שלטוניות שונות כמו גופי ממשלה שונים כפופות לרגולציות שונות  החלות עליהם.

למשל, מדינת ישראל, משרדי ממשלה, גופי סמך וחברות ממשלתיות, כפופים להוראות חוק חובת המכרזים תשנ"ב-1992 ,תקנות חובת המכרזים, תשנ"ג – 1993) להלן: "התקנות" או " התקנות חובת המכרזים") ואילו עיריות המצויות בשטחה של מדינת ישראל כפופות, בין היתר, ל התקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח – 1987 ופקודת העיריות נוסח חדש], מועצות מקומיות כפופות לקבוע ב תוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות (א) תשי "א – 1950 ,ומועצות אזוריות כפופות לתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) תשי"ח -1958 ,על כל אלו חלים גם  החלים וחוזרים של משרד הפנים ומשרדי ממשלה שונים (להלן: "דיני המכרזים החלים על הרשויות המקומיות"). במקביל, על רשויות מקומיות המצויות בשטחי יהודה ושומרון, מעצם היותן רשויות שהוקמו על ידי מפקד האזור מכוח הסמכויות הנתונות לו במשפט הבינלאומי הפומבי, חלים כללי המועצות המקומיות (מכרזים) (יהודה ושומרון), תשנ״ב – 1992 .על כך יש