Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

סוגיות בדיני תאגידים וניירות ערך – ד”ר דב סולומון

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

הפקולטה למשפטים

סוגיות בדיני תאגידים וניירות ערך – ד”ר דב סולומון

הנחיות ספציפיות לסמינר לתואר שני

  1. על כל תלמיד לעמוד במשימות הבאות:
  2. נוכחות חובה במפגשי הסמינר.
  3. הגשת תרגיל על מאגר ה-SSRN.
  4. הדרכה על מאגרי המידע האלקטרוניים.
  5. מתן הרצאה (רפרט) על נושא העבודה בפני כלל המשתתפים בסמינר.
  6. השתתפות בדיונים על המחקרים שיוצגו על ידי התלמידים בסמינר.
  7. הגשת עבודה סמינריונית.
  8. עבודה סמינריונית בתואר השני ללא משפטנים (M.A.) תוגש בזוג והיקפה יהיה כ-10,000 מילים (כולל הערות שוליים והרשימה הביבליוגרפית).
  9. עבודה סמינריונית בתואר השני במשפטים (LL.M.) תוגש באופן יחידני והיקפה יהיה כ-7,500 מילים (כולל הערות שוליים והרשימה הביבליוגרפית).
  10. אתם נדרשים להתמודד במסגרת העבודה הסמינריונית עם שאלה משפטית מרכזית  בעלת עניין מחקרי. עבודה אקדמית אינה יכולה להיבנות כ- text book (בסגנון “כל מה שאני יודע על נושא X”), אלא יש להתמקד בשאלת המחקר שאושרה לכם ולנתחה באופן שיטתי וסדור לאורך כל העבודה. יוצא אפוא שלא הכמות (מס’ העמודים) היא הקובעת את טיב העבודה, אלא דווקא היכולת למקד את הדיון בהתמודדות איכותית עם שאלת המחקר. כדי למקד אתכם בעיקר ולהשמיט את הטפל, היקף העבודה הסמינריונית מוגבל כמפורט בסעיפים הקודמים.
  11. הואיל וההתפתחויות בתחומי התאגידים וניירות הערך הן רבות ומשמעותיות, חשוב מאוד לבחון אם הטיעונים שלכם עומדים במבחן הזמן. בדקו שהמקורות שעליהם אתם מסתמכים עדין רלוונטיים ועדכניים. לדוגמה, אם אתם מסתמכים על חוק, פסק דין, ספר או מאמר מלפני 15 שנים, בדקו היטב מה התחדש בסוגיה שבה עוסק המקור מאז מועד פרסומו.
  12. בעידן הגלובלי חברה בע”מ, ציבורית ופרטית, אינה פועלת עוד רק בתחומי מדינה אחת, אלא היא “בינלאומית”, במובן זה שהיא מקיימת במקביל קשרים עסקיים עם לקוחות, משקיעים, ספקים ועובדים ממדינות שונות. כך למשל, חברה אחת עשויה להתאגד בישראל, למנות תושב זר כדירקטור, למכור את מוצריה ללקוחות באירופה, לגייס כסף למימון פעילותה בבורסת הנאסד”ק בארצות-הברית, לרכוש חומרי גלם באוסטרליה ולהעסיק עובדים במפעלה במזרח הרחוק. חברה אחרת עשויה להתאגד במדינת דלוור שבארצות-הברית, לגייס כסף באמצעות הבורסה בתל-אביב ולמכור את מוצריה באמצעות האינטרנט ללקוחות ברחבי העולם. חברה שלישית עשויה להתאגד בבריטניה אך להיקלע לקשיים פיננסיים תוך שחלק מנושיה ונכסיה נמצאים בישראל. בעולם שהפך “לכפר גלובאלי”, דיני התאגידים וניירות הערך המקומיים נדרשים במידה רבה “ליישר קו” עם ההסדרים המקובלים בכלכלות המפותחות. אשר על כן, מובן שמקורות המשפט ההשוואתי אמורים לסייע לכם ללבן את שאלת המחקר כראוי. יש לבחון אילו הסדרים ניתן לשאוב משיטות המשפט הזרות ואלו שינויים יש לערוך בהם כדי שיתאימו לשיטת המשפט הישראלית.

מומלץ לשלב את המשפט ההשוואתי כחלק מרצף הדיון בעבודה לפי ההקשר. כלומר, המשפט ההשוואתי ישולב בפרקי העבודה השונים ולא ירוכז בפרק נפרד בסוף העבודה שכותרתו “משפט השוואתי”. לדוגמה, אם מקור מהמשפט ההשוואתי מחזק טיעון כלשהו, יש להפנות למקור הזר בסמוך לטיעון.

  • מבנה העבודה חייב לכלול את המרכיבים הבאים:
  • שער הכולל את כותרת העבודה, שם הסטודנט/ית, מספר תעודת זהות, שם הסמינר, שם המרצה, תאריך ההגשה ומספר המילים (כולל הערות שוליים והרשימה הביבליוגרפית).
  • ב.    תוכן עניינים – שמות הפרקים מימין ומספרי העמודים שבהם מתחיל כל פרק משמאל.
  • פרק מבוא האמור למשוך את הקוראים. יש לתאר את שאלת המחקר שבה אתם עוסקים ודרך ההתמודדות איתה. כמו כן, פרק המבוא אמור להציג ולפרט את מבנה המחקר ופרקיו השונים.
  • פרק סיכום העונה על שאלת המחקר שהוצגה במבוא ומתאר את המסקנות והתובנות שאליהן הגעתם בתום המחקר. ניתן לכלול בסיכום המלצה לעתיד גם אם היא לא הופיעה קודם לכן בעבודה, אבל היא צריכה להתבסס על ניתוח הדברים לאורך העבודה.
  • רשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה המפרטת את כל המקורות שבהם נעזרתם. יש להבחין בין מרכיבים שונים של הרשימה הביבליוגרפית כגון: חקיקה ישראלית, פסיקה ישראלית, ספרים בעברית, מאמרים בעברית, חקיקה זרה, פסיקה זרה, ספרים באנגלית, מאמרים באנגלית, וכיוצ”ב. בכל קטגוריה יש לסדר את המקורות לפי סדר עולה של א,ב,ג… / A,B,C…. ברשימה הביבליוגרפית (בניגוד לאזכור בהערות שוליים) אין צורך לציין עמוד ספציפי, אלא רק את עמוד הפתיחה של המאמר, של פסק הדין וכו’.
  • האזכורים של המקורות בהערות השוליים וברשימה הביבליוגרפית חייבים להופיע על פי כללי האזכור האחיד בכתיבה המשפטית לרבות הכללים לאזכור חוזר של מקורות. ניתן לאתר את המהדורה השלישית של הכללים באתר האינטרנט של כתב העת “עיוני משפט” של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וכן במאגר “נבו”. לנוחותכם, אני מצרף את הקישור לכללים המעודכנים: https://law.tau.ac.il/izkur.
  • לאורך העבודה יש לעשות שימוש בהערות שוליים על פי כללי האתיקה בכתיבה האקדמית:
    • כאשר אתם מצטטים מקור כלשהו חובה לסמן את הציטוט באמצעות גרשיים בתחילת הציטוט ובסופו ולהפנות בהערת שוליים למקור.
    • כאשר אתם מסכמים מקור במילים שלכם חובה להפנות בהערת שוליים למקור שעליו אתם מסתמכים.
  • בעת הגשת העבודה תתבקשו להצהיר כי העבודה נכתבה במלואה על ידכם בלבד ולא הועתקה במלואה או בחלקה מכל מקור שהוא. כמו כן, תתבקשו להצהיר כי העבודה נכתבה על ידכם לצורך סמינריון זה, ואינה מבוססת על עבודה קודמת שהכנתם או הגשתם.

הפרה של כללי האתיקה בכתיבה האקדמית היא עבירת משמעת על כל המשתמע מכך.

  1. העבודה צריכה לשאת חותם אישי. כלומר, במהלכה ובעיקר בשלב הסיכום של העבודה עליכם לתת ביטוי אישי בניתוח שנעשה ובמסקנות שהוסקו. פעולה זו אינה חייבת להתבטא באמצעות מסקנה אופרטיבית או קביעה חד-משמעית, אלא היא יכולה להיות תיאור של מפגשי רעיונות סותרים המאזנים זה את זה. אך מכל מקום, יש להציג מבט כולל על מהלך העבודה, בהוספת נופך אישי ובדיון עצמאי.

בהצלחה!