Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

מקבילות נפגשות במקרא- מטלה 1- בין פשט לדרש – ציורים בשתי פנים

יחידה א

מטלה 1- בין פשט לדרש – ציורים בשתי פנים

תמונה מספר 10

1 .מהו המראה הראשון ומהו השני?

במבט ראשון נראה כי מדובר באיש זקן המביט אל האופק, ויש לו הבעת פנים מעט כועסת, נראה שהוא מחזיק משהו בידו, בצורה של אגרוף, מה שמוסיף לתחושת הכעס. המראה השני הוא של איש מקסיקני רכוב על סוס המשגיח על אשתו, בזמן שהיא ישנה ליד הנהר, לפני שהוא עומד לעזוב, הם לא נמצאים בסביבה המקורית הביתית שלהם, וכנראה שבאמצע מסע לאיזה שהוא מקום.

2 .מדוע החלטתם כפי שהחלטתם מבחינה אומנותית?

יכול להיות שיש קשר בין האדם הצעיר עם האישה, לבין אדם הזקן, והתמונה יוצרת ניגוד בין העבר לעתיד, ומשקפת את מהלך כל חייו של אדם

3 .האם למרחק בין עיננו ליצירה יש השפעה על אחת המראות? נמק

כן, משום שמרחוק לא רואים טוב את הסוס, והעיניים של האיש הזקן, שממבט קרוב, רואים שאלה לא עיניים אלא הראש של האיש הצעיר

7 .מה לדעתכם הניע את האומנים ליצור יצירות מסוג זה?

לדעתי האומן רצה ליצור נקודת מבט על מהלך חייו של האדם, מהיותו צעיר ואקטיבי, להיותו איש זקן.

תמונה מס 16

1 .מהו המראה הראשון ומהו השני?

המראה הראשון הוא תמונת פורטרט של דמות המזכירה את הדמות של ישו. המראה השני הוא מספר אנשים הנמצאים בתוך מבנה של שער כלשהו

2 .מדוע החלטתם כפי שהחלטתם מבחינה אומנותית?

בגל שהתמונה יוצרת ניגוד בין האנשים במעבר לדמות הראשית

3 .האם למרחק בין עיננו ליצירה יש השפעה על אחת המראות? נמק

למרחק מהיצירה אין משמעות, בגלל שכבר מרחוק רואים את האנשים שמרכיבים את פרצופה של הדמות הראשית

7 .מה לדעתכם הניע את האומנים ליצור יצירות מסוג זה?

אני חושב שהאומן רצה להראות היררכיה מסוימת במבנה החברתי של האנשים בתמונה, הדמות של הפרצוף, היא הדמות הראשית, ואילו האנשים במרכיבים אותה הם דמויות משניות, שהם ככל הנראה העוזרים של הדמות הראשית, ככל שהדמות היא יותר למטה בתמונה, כך יורד הסטטוס שלה

תמונה מס 35

1 .מהו המראה הראשון ומהו השני?

המראה הראשון הוא של איש זקן שמחייך, ומרכיב משקפי שמש, המראה השני הוא של עובדים במפעל כלשהו, ותעשייה, שמרכיבים את פרצופו של האיש

2 .מדוע החלטתם כפי שהחלטתם מבחינה אומנותית?

בגלל שאני חושב שיש קשר בין האיש שבתמונה לבין העובדים שבמפעל

3 .האם למרחק בין עיננו ליצירה יש השפעה על אחת המראות? נמק

כן, מרחוק לא רואים את העובדים ואת סוג העבודה שהם עושים, שהיא חשובה להבנת התמונה

7 .מה לדעתכם הניע את האומנים ליצור יצירות מסוג זה?

אני חושב שהאמן רצה להראות את היחסים של בעל המפעל, או דמות של איש עשיר, עם העובדים שלו שעובדים במפעל ובתעשייה, יש ניגוד של עשירים ועניים

תמונה מס 3

1 .מהו המראה הראשון ומהו השני?

המראה הראשון הוא של שני סנאים על עץ, שמחזיקים אגוזים, המראה השני הוא פרצופה של אישה, שמשתלב עם הענף של העץ.

2 .מדוע החלטתם כפי שהחלטתם מבחינה אומנותית?

משום שאני חושב שיש קשר בין האדם לטבע

3 .האם למרחק בין עיננו ליצירה יש השפעה על אחת המראות? נמק

כן, משום שאם מסתכלים מקרוב, לא רואים בבירור את פרצופה של האישה, אלא רואים את הענף ואת הסנאים, רק מרחוק רואים את פרצופה של האישה

7 .מה לדעתכם הניע את האומנים ליצור יצירות מסוג זה?

אני חושב שהאמן רצה להראות את הקשר שבין האדם לטבע, ולהראות שאישה יפה, היא ההרמוניה של הטבע, ולכן הוא שילב את שניהם ביחד

תמונה 34

1 .מהו המראה הראשון ומהו השני?

המראה הראשון הוא של אישה או גבר עם כובע צמוד לראש, שנראית כמו חקלאית, והיא מעט כועסת, המראה השני הוא של חיילים ברקע, עם תותחים וכלי מלחמה

2 .מדוע החלטתם כפי שהחלטתם מבחינה אומנותית?

בגלל שאני חושב שהשילוב של מוטיבים אלה הוא לא מקרי ויש ביניהם קשר

3 .האם למרחק בין עיננו ליצירה יש השפעה על אחת המראות? נמק

כן, מרחוק רואים רק את פרצופה של האישה, לא רואים בבירור את החיילים

7 .מה לדעתכם הניע את האומנים ליצור יצירות מסוג זה?

האומן רצה להראות את הקשר שישנו בחברה האנושים ללוחמים ולעובדים הפשוטים, ובכך שהעובדים הפשוטים וקשיי היום, כועסים על המלחמות שגורמים הצבא והלוחמים.

תמונה 25-

1 .מהו המראה הראשון ומהו השני?

המראה הראשון הוא של אישה עם ראש מוטה, המראה השני הוא של שני סוגי פרחים, בהירים וכהים המרכיבים את פרצופה של האישה

2 .מדוע החלטתם כפי שהחלטתם מבחינה אומנותית?

אני חושב שהפרצוף מעיד על אופיו ונשמתו של האדם, ויש סיבה לפרחים שמשולבים בפרצופה של האישה

3 .האם למרחק בין עיננו ליצירה יש השפעה על אחת המראות? נמק

כן, מרחוק לא רואים היטב את הפרחים בפניה של האישה

7 .מה לדעתכם הניע את האומנים ליצור יצירות מסוג זה?

אני חושב שהאמן רצה להעביר מסר, שהפנים של האישה מייצגים את האישיות שלה, ועצם העובדה שהפנים מורכבות מפרחים כהים ופרחים בהירים, מעידים על כך שהאופי של האדם מורכב מצד אפל ומצד מואר

תמונה 29-

1 .מהו המראה הראשון ומהו השני?

המראה הראשון הוא של צוק של הר עם מפל של מים, המראה השני הוא קבוצה של אנשים, הנמצאים אחד מול השני

2 .מדוע החלטתם כפי שהחלטתם מבחינה אומנותית?

אני חושב שהצורה שבה האנשים נמצאים אחד מול השני מעידה על היחסים ביניהם

3 .האם למרחק בין עיננו ליצירה יש השפעה על אחת המראות? נמק

כן, מרחוק לא רואים היטב את הפרצופים שניצבים אחד מול השני

7 .מה לדעתכם הניע את האומנים ליצור יצירות מסוג זה?

אני חושב שהאמן רצה להראות את מערכת היחסים, בין הדמויות שבתמונה, הדמויות שנמצאות למעלה הם דמויות יותר בכירות ובעלות מעמד יותר גבוה, ואילו הדמות למטה שנמצאת מולם, היא דמות שנותנת להם דין וחשבון על מעשיה, ונראה שהיא במצוקה

תמונה 38-

1 .מהו המראה הראשון ומהו השני?

המראה הראשון הוא של אישה חקלאית שמסדרת את התבואה או התוצרת שאותה היא מייצרת, המראה השני הוא צורה של גולגולות, שבאים לידי ביטוי בגופה של האישה ובמוצרים שלה

2 .מדוע החלטתם כפי שהחלטתם מבחינה אומנותית?

אני חושב שיש ניגודיות בין המרכיבים של התמונה, והאמן מנסה להעביר מסר כלשהו

3 .האם למרחק בין עיננו ליצירה יש השפעה על אחת המראות? נמק

כן, בניגוד לתמונות האחרות צריך להתרחק מהתמונה כדי לראות את הצורה של הגולגולת שיוצר גוף האישה

7 .מה לדעתכם הניע את האומנים ליצור יצירות מסוג זה?

אני חושב שהאומן רצה לזעזע קצת את המתבונן, הוא רצה לתת ניגודיות מוחלטת, בין העובדת הפשוטה שמייצרת את המוצרים שלה, וזוהי לכאורה דמות תמימה, לבין הצורה של הגולגולות שמסמלות מוות ודבר רע

תמונה 41

1 .מהו המראה הראשון ומהו השני?

המראה הראשון הוא של תמונת פורטרט של מישהו שנראה כמו מנהיג, המראה השני הוא קבוצה של אנשים הלבושים בלבן, ונמצאים על חוף הים, ומנגנים מוזיקה

2 .מדוע החלטתם כפי שהחלטתם מבחינה אומנותית?

אני חושב שהתמונה הזאת מסמלת תרבות מסוימת דרום אמריקאית, ויש בה אווירה מתאימה לכך

3 .האם למרחק בין עיננו ליצירה יש השפעה על אחת המראות? נמק

כן, מרחוק לא רואים היטב את האנשים שמרכיבים את פרצופו של האיש שבתמונה

7 .מה לדעתכם הניע את האומנים ליצור יצירות מסוג זה?

אני חושב שהאמן רצה לצייר את הקשר שבין הדמות הראשית לאנשים, הדמות הראשית נראית כמו סוג של מנהיג, ואילו האנשים נראים כפשוטי העם, והתמונה מעידה על הקשר ביניהם

תמונה 47

1 .מהו המראה הראשון ומהו השני?

המראה הראשון הוא של נהר הזורם למעיין או אגם, המראה השני, הוא של דמות שבוכה, והדמעות שלה ממלאים את האגם, ושתי דמויות נוספות שותות מהדמעות שלה

2 .מדוע החלטתם כפי שהחלטתם מבחינה אומנותית?

אני חושב שיש קשר בין שתי הדמויות הקטנות לדמות הגדולה, ויש מעין תלות ביניהם

3 .האם למרחק בין עיננו ליצירה יש השפעה על אחת המראות? נמק

כן, מרחוק לא רואים את הדמויות, רואים רק את הזרימה של המים לאגם

7 .מה לדעתכם הניע את האומנים ליצור יצירות מסוג זה?

אני חושב שהאמן רצה להראות את היחסים בין הדמויות, כמו אמא והילדים שלה, והאמא מתייסרת בזמן שהילדים מפיקים תועלת מהאמא

מטלה שנייה-

יחידה 1-

1. במה תורמת ההשוואה בין הדמויות?

ההשוואה בין שתי הדמויות של יצחק וישמעאל תורמת להמחשת המאבק על הבכורה, הבחירה והירושה, ומזמנת עיון בשתי דמויות אלה, והיחס לשני העמים. בנוסף לכך היא מלמדת על מוטיב מרכזי בספר בראשית של מאבק בין שני אחים על הבכורה.

2. כיצד עניין הירושה מובלט בלימוד הסיפורים במקביל?

עניין הירושה בין יצחק לישמעאל מובלט, בכך שהמאבק ביניהם מתפתח למאבק בין שני עמים, ובמאבק הזה מודגש המאבק על הירושה של כל עם, כיורש את אברהם. התיאור המשווה בין העקידות מבליט את הדרמה במאבק על הירושה.

3. כיצד מובלטת חכמת שרה מהמדרשים שהובאו (אל תשכחו ללחוץ “קונטרול” ולחיצה על 

    העכבר במשפטים הצבועים)

חוכמתה של שרה מובלטת בכך שאלוהים אומר לאברהם לשמוע בקולה של שרה, בכל אשר תאמר לו, מה שמלמד שאברהם טפל לשרה, בגלל חוכמתה. עוד נקודה שמבליטה את חוכמת שרה, היא בכך ששרה רואה את הנולד, והיא רואה שישמעאל הולך להיות בתרבות רעה, והיא אומרת ליצחק לגרש את הגר ובבנה ישמעאל

4. כיתבו על הזוגיות המושלמת בין אברהם לשרה בעקבות פירושו של הרמב”ן

לפי הפירוש של הרמב”ן, מערכת היחסים בין אברהם לשרה היא טובה, ועל כך מעידה העובדה, שאברהם שומע בקולה, למרות שהוא אוהב מאוד את בניו, והיא נתנה לו הוראה שנוגדת זאת, ובכל זאת הוא עשה אותה. עוד מעידה על כך העובדה ששרה לא התייאשה מאברהם ולא הרחיקה את עצמה ממנו, למרות שלקח את הגר כפילגש, והיא הסכימה שהיא תהיה אשתו, וכל זה בגלל הכבוד שהיא נוהגת בבעלה אברהם

5. לא כל הפרשנים סבורים שאברהם ושרה עמדו בכל הנסיונות. מי מביניהם מבקר את התנהגות אברהם/שרה? הביעו דעתכם!

הרמב”ן מבקר את התנהגותה של שרה וגם של אברהם, שכן הוא אומר שחטאה שרה, כאשר היא ענתה את הגר, ואברהם גם חטא בגלל שהניח לה לעשות את העינוי הזה.

גם רש”י מבקר את שרה על כך שעינתה את הגר

הרמב”ן מבקר את החלטתו של אברהם לרדת למצרים בגלל הרעב שהיה בארץ, והזרע של אברהם יסבול מההחלטה הזו, אלוהים יכול היה להציל את אברהם מהרעב שהיה בארץ

6. סיפור זה מבליט מוטיב דומיננטי בחינוך ילדים במקרא. מהו מוטיב זה? הוכיחו והדגימו (רמז: בני משה; בני עלי הכהן; בני שמואל הנביא; בני דוד המלך; בן חזקיהו מלך יהודה ועוד)

המוטיב בחינוך ילדים במקרא, הוא מוטיב של מאבק על הבכורה בין הילדים, ומאבק על הירושה, והאח היותר מבוגר לא בהכרח זה שיורש את הכל.

יחידה ב- סולם יעקב ומגדל בבל

מטלה 1-

1 .האם לדעת המדרש מדובר בחטא ועונשו או במעשה ותוצאתו?

מדובר בחטא ועונשו. לפי המאמרים של מאמריהם של י’ אליצור וי’ זקוביץ, בניית המגדל וראשו בשמים היא יוזמה אנושית פסולה, מדובר במזימה של בני האדם, ולכן אלוהים קוטע את מלאכת הבנייה, במעשה בניית המגדל יש משום התרסה כלפי שמיים, עונשם של הבונים: ‘על כן קרא שמה בבל כי שם בלל ה’ שפת כל הארץ’, הוא מפיץ אותם בכל הארץ ולשפות שונות

2 .במה חטאו אנשי דור הפלגה לדעת המדרשים?

לפי בראשית רבה )וילנא( פרשת נח פרשה לח, אנשי דור הפלגה עשו עבודת אלילים, והם תכננו להילחם באלוהים:  באו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו וניתן חרב בידה ותהא נראת כאלו עושה עמו מלחמה.

הגאווה וההתפארות בכח החומרי נחשבות לעוון.

3 .מה עשו אנשי דור הפלגה לאור הפירושים שקראתם?

אנשי דור הפלגה, מרדו נגד ה’, הם תכננו לבנות מגדל גבוה שיגיע לשמיים, לעבוד עבודה זרה, ולהילחם נגד ה’

7 .עיינו ביצירות האומנותיות שלפניכם )פתחו את תקיית היצירות( וכתבו מהן היצירות הקרובות ביותר ללשון הכתוב? נמקו

תמונה 4 מתארת לפי דעתי את הכתוב, משום שהיא מראה תמונה של מגדל שנראה כמו משכן קבע, שבו אפשר יהיה לעשות עבודת אלילים, ולהילחם באל

גם תמונה 5 מתארת את הכתוב, משום שלפי הכתוב בניית המגדל היא מעשה אסור והתרסה, והצבעים של התמונה הזו נותנים תחושה קודרת

10 .תארו את המאפיינים האומנותיים )בקיצור( בכל יצירה ויצירה וכתבו במה דומות היצירות שלפניכם ובמה הן שונות?

תמונה 1- מוטיבים של תכנון ושיתוף פעולה בים האנשים, בגלל שיש הרבה אנשים, ובגלל שהדמויות במרכז מדברות אחת עם השנייה

תמונה 2- מוטיבים אפלים, ותחושה קודרת, כמעין מעשה אסור

תמונה 3- מוטיבים של תכנון רב ועבודה מאומצת

תמונה 4- מוטיב של מגדל מושקע ורחב בעל עבודה מאומצת, המעיד על שהיה לטווח הארוך

תמונה 5- מוטיב של עבודת אלילם, בגלל ההשתחוות של הדמות במרכז

תמונה 6- מוטיב של עבודה הנדסית מתוכננת ומבוצעת היטב

תמונה 7- מוטיב החימר האדום מעיד על עבודה פרימיטיבית ופזיזה

תמונה 8- זהה לתמונה 5

תמונה 9- מוטיב של בית מקדש, המבנה נראה כמו מקום עבודה של אלים

מטלה 2-

4. תיאור סיפור חלום יעקב מעלה מספר תמיהות רשמי אותן.

ה. ה’ אמר ליעקב “והשיבותיך אל האדמה הזאת”, כלומר – ‘אקיים את התנאים ההכרחיים להתגשמות ברכת אברהם בך, ואילו יעקב חותם את תנאו במילים “ושבתי בשלום אל בית אבי” – לאמור: חזרתו בשלום, למרות עשו, בראש מעיניו. לא ההבטחה הלאומית על הארץ מעסיקה אותו, אלא הצלחת דרכו.

שינויים אלה בדבריו של יעקב מעוררים כמובן תמיהה – מה אכפת ליעקב לקבל את מלוא ההבטחה האלוקית? וחמור מכך: מדוע בכלל זקוק יעקב לחייב בנדר את ההבטחה שניתנה לו בנבואה מאת ה’? דבר מובן הוא שאדם נודר בשעת צרה להביא קרבן וכדו’, מפני שאינו מובטח בסיוע אלוקי, אולם מי שניתנה לו הבטחה מה’ – איננו זקוק לכך.

תמיהה נוספת היא-

תוצאת הנדר של יעקב היא משולשת:

א. והיה ה’ לי לאלוקים.

ב. הקמת בית אלוקים מאבן המצבה.

ג. מעשר.

שתי ההבטחות האחרונות מתקבלות על הדעת: השנייה היא תוצאה של גילוי חשיבות המקום, והשלישית היא מהות כל נדר – הבאת דבר מה לה’. אולם, ההבטחה הראשונה קשה: האם קבלת ה’ כאלוקים יכולה להיות תוצאה של קיום התנאי, והאם יעקב אבינו אינו מקבל את אלוקותו של ה’ בלא זה? האם אין די בהתגלות הקודמת, וצריך להתנות את קבלת ה’ כאלוקים בתנאי?

5. מסתבר (כפי שניתן לראות בטבלה הצבעונית) שיש קווי דמיון לא מעטים בין סיפור מגדל בבל לסיפור חלום יעקב. מהו הביטוי המרכזי המצוי רק בשני הסיפורים האלה שגורם להשוואה ביניהם. עיינו בפרשנות וכתבו מה משמעותו של הביטוי לפי כל פרשן?

הביטוי המרכזי המצוי בשני הסיפורים הוא ‘ונעשה לנו שם’, שכן הוא מקביל לאמור לאברהם ‘ואגדלה שמך’,כלומר אני הבוחר בך ולא באנשי בבל, שהחליטו לעשות שם לעצמם.

שני הסיפורים מסתיימים בקריאת המקום בשם. ‘ )זקוביץ(.

 “עשה שם” היא לשון בחירה. בא הכתוב ולימד מה בין אנשי בבל לבין אברם העברי. הללו בחרו בעצמם, החליטו שהם קהל נבחר, ואילו אברם נבחר בידי ה’. הוא מקביל לאמור לאברהם ‘ואגדלה שמך’

כיוצא בזה “וימצאו בקעה בארץ שנער” (יא, ב) לעומת האמור לאברם: “לך לך… אל הארץ אשר אראך” (יב, א). אנכי אראה ואבחר, ולא אנשי בבל שמצאו בקעה ובחרו בה מדעתם.

ומכיוון שהחליטו בשרירות ליבם שהם קהל נבחר, ובקעתם בקעה נבחרת ובה שער האל, האליל שבחרו בו, הרי גמרו אומר שעל כולם לדבוק במקום הנבחר, ולא לפרוש מן הציבור הנעלה ומן האליל השוכן בקרבם. זהו פשר “פן נפוץ” ולא התנגדות חסרת שחר לאיכלוס העולם כביכול.

6. כתבו את נקודות הדמיון ונקודות השוני בין שני הסיפורים (בצורת טבלה)

דמיוןשוני
הרקע ההיסטורי-כרונולוגי ואף על המבנה המיוחדפרשת דור הפלגה היא ניגודה של פרשת חלום יעקב. חלום יעקב מתאר את האמונה בה’, ופרשת הפלגה את אמונת האלילים.
הסממנים הספרותיים-פיוטייםפרשת דור הפלגה הנה אנטיתזה של פרשת לך לך
הגאווה וההתפארות בכח החומרי נחשבות לעווןסולם יעקב הוא המשך הפולמוס שבפרשת דור הפלגה
  

7. מה מלמדים שינויים אלה?

שינויים אלה מלמדים על כך שסיפור חלום יעקב הוא המשך הפולמוס של פרשת דור הפלגה

8. העזרו בהערות (הכתובות לאחר הטבלה) וכתבי כיצד סיפור סולם יעקב שופך אור על סיפור מגדל בבל?

נבין שפרשת דור הפלגה אינה חתימה וסיום לתולדות העולם הקדום שבעשרת הפרקים הקודמים לו, כי אם פתיחה לבאות, לתולדות בית אברהם.

10. ישנו דמיון ציורי במרחב התיאורי בין הסיפורים מהו? (ירידה לעומת עליה, אורך לעומת רוחב, דק לעומת רחב וכדו’)

דמיון ציורי אחד הוא בתיאור של מקומות, בשני הסיפורים מתואר המקום שבו מתרחשת העלילה. בשני הסיפורים התיאור הוא למעלה, שני המגדלים שעולים גבוה לשמיים. ישנם תיאורים חומריים בשני הסיפורים, אם זה בתיאור של הלבנה, או בתיאור הסולם.

15. הגדירו על פי אליצור את התפיסה הדו משמעית בחשיבה המקראית

אין גישותיהם של שני היסטוריונים דומות זו לזו, ודבר העומד במרכז מחשבתו ותיאורו של זה אינו תופס שום מקום בדבריו של זה. אינה דומה תפיסה מטריאלית לתפיסה אידיאלית. יכול היסטוריון להעמיד תקופה על הופעתו של גורם כלכלי מסוים ויכול היסטוריון אחר בכלל לא לפקוד אותו גורם כלכלי משום שגישתו שונה. נמצא שבלא קו מנחה ובלא רעיון מרכזי כל שהוא אין בכלל קיום ומעמד למקצוע זה שנקרא היסטוריה.

18. מהי “התפיסה הדו מימדית” בסיפור המלכת שאול?

פרקי המלכת שאול בסגנונות שונים ומתחלים. התחלפות סגנונות זו אינה מקרה כי אם שיטה מכוונת להביע על ידיה את העיקרון ההיסטוריוסופי אשר למענו עוסק המקרא בתולדה. המקרא עוסק בעניינים האנושיים, בהתרחשויות כגון מלחמה, שלום, אהבה, שנאה, תגובה, הצלחה כשלון.