עבודה בקורס מנהיגות ושינוי בתהליכי הוראה ולמידה- העלאת מעמד הספרייה בבית הספר לשם קידום תרבות קריאה
מגישה:
תאריך:
תוכן עניינים
השפעת מעמד הספרייה על תרבות הקריאה- 11
יכולות ניהול גבוה של המורה. 13
תיאור האירוע
האירוע שעליו מתבססת עבודה זו הוא מקרה שבו מחנך בבית הספר "אלזהראא" החליט לקדם את תרבות הקריאה אצל התלמידים, וזאת על ידי העלאת מעמדה של הספרייה בבית הספר. המטרה העיקרית של המורה הייתה להעלות את תרבות הקריאה, ובעקבות כך לגרום לתלמידים לקרוא גם למטרות הנאה ולא רק למטרות חינוכיות. היוזמה של המחנך בבית הספר נובעת מההשערה שישנו קשר ישיר בין מעמדה של הספרייה בבית הספר לבין תרבות הקריאה של התלמידים, וגם מהעובדה שמעמדה של הספרייה בבית הספר התדרדר בשנים האחרונות, בשל העלייה בפופולריות של השימוש באינטרנט ובטלפונים החכמים, תופעה שנחשבת לכלל עולמית, ולא רק בבית הספר הספציפי הזה.
היוזמה של המורה להעלאת מעמד הספרייה כללה כמה פעולות שנועדו להשיג מטרה זו. דרכים אלה כוללות כמה גורמים בבית הספר שיש להם השפעה על הספרייה, ולעתים נדרש שיתוף פעולה בין גורמים אלה, כמו המורים, הנהלת בית הספר והספרנים למשל. אחת היוזמות הראשונות שנקט המורה כדי לעודד את תרבות הקריאה היא קריאה מגוונת. מורים וספרנים כאחד צריכים לעודד את התלמידים לקרוא בהרחבה ובאופן מגוון. לעתים התלמידים שכן קוראים באופן קבוע, מתמקדים בז'אנר או בסופר האהוב עליהם, ולא טורחים להתנסות בחומרי קריאה חדשים. לפי המורה, עידוד התלמידים לקרוא מחוץ לז'אנרים המועדפים עליהם כדי לבנות אוצר מילים וידע נרחבים, מגביר את יכולות הקריאה, הבנת הנקרא וההנאה של התלמידים. בנוסף לכך כאשר התלמיד קורא טקסטים ממגוון של תחומי עניין, הדבר מרחיב את השקפת עולמו, והוא לומד להסתכל על הדברים בצורה רחבה ומקיפה.
עוד יוזמה שנקט המורה היא אירוח מועדוני ספרים לתלמידים ולהורים, בספרייה של בית הספר. לפי השקפתו של המורה, קהילה של קוראים לעתים מתגבשת באופן טבעי כשיש הרבה קוראים בסביה של בית הספר, עם זאת, מועדוני ספרים הם דרך טובה מאוד לטפח קשרים חברתיים המבוססים על ספרים וקריאה. התלמידים יכולים אפילו לארח מועדוני ספרים משלהם בתוך הכיתה, יחד עם חבריהם לכיתה. מועדוני ספר המבוססים גם על השתתפות ההורים, שהם מחוץ למעגל החברתי הבית ספרי, מעודדת את יצירת הנורמה לקריאה לשם הנאה ולא רק לשם לימודים ואקדמיה. בנוסף לכך מועדוני ספרים עוזרים לבנות תמיכה הורית חזקה לקריאה.
יוזמה נוספת שעליה סיפר המורה היא ליזום ביקורי סופרים או אנשים מעוררי השראה בספריית בית הספר. לפי המורה ביקורי מחברים ואנשים חשובים אחרים עוזרים להראות לתלמידים את התועלת של תרבות הקריאה, והם יכולים להוות מודלים לחיקוי בעבור התלמידים, ובעקבות כך גם לעודד את תרבות הקריאה בבית הספר. בנוסף לכך התלמידים לומדים כיצד הסופרים מגבשים את רעיונותיהם והופכים רעיונות אלו לספרים, דבר שמלמד את התלמיד על תהליך הכתיבה, ומעודד קריאה.
אולי אחת מהדרכים החשובות ביותר שאותה קידם המורה להעלאת מעמד הספרייה היא תכנית אסטרטגית ארוכת טווח של בית הספר. במסגרת התוכנית הזאת, הנהלת בית הספר שילבה תוכניות קריאה למטרות הנאה בתוכנית הלימודים הכוללת של בית הספר. במסגרת תכנית הלימודים יש להקצות זמן לקריאה או שהייה בספרייה באופן עצמאי של התלמיד, או בליווי מורים וספרנים. הרעיון של התוכנית היה שזמן הקריאה באופן עצמאי של התלמידים יכול לעודד את הקריאה לא רק בתחום האקדמי, אלא גם קריאה לשם פנאי, שגם היא חשובה מאוד להצלחתו של התלמיד.
עוד נקודה חשובה מאוד שאותה יזם המורה, היא שיפורים טכנולוגיים בספרייה בבית הספר. הספריות בבתי הספר כיום צריכות להיות שונות מהספריות של פעם, אחרת הן פשוט יאבדו מערכן לחלוטין, לא יהיו רלוונטיות בעבור התלמידים והמורים, והספרייה תאבד את המעמד שלה, והמורה השכיל להבין את זה. הספריות בימים אלה צריכות להמשיך להתעדכן באופן מתמיד כדי להבין מהם השינויים שהספריות צריכות להתמודד איתן. מציאות זו של התעדכנות היא הכרחית בגלל המציאות הדינמית שאנו חיים בה כיום, כאשר ישנה התקדמות טכנולוגית מתמדת, ובמיוחד כאשר אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת האינטרנט והמידע. המורה הבין שהתלמידים מסתמכים כעת על האינטרנט לקבלת מידע בצורה רבה יותר מאי פעם. זה לא מספיק פשוט להיות שם בעבור התלמידים, ולאחסן את הספרים והמידע הפיזי, כאשר ישנה כמות עצומה של מידע באינטרנט, נגיש וזמין בכל עת. ולכן הספריות בבתי הספר צריכות לפנות אל התלמידים ולמשוך אותם בעזרת משאבים מועילים המשלבים חיפוש מסורתי של ספרים, ביחד עם חיפוש מודרני של מידע בצורה של חיפוש באינטרנט, ולכן המורה יזם את הכנסתם של מחשבים חדישים לספרייה, ובכמות יותר גדולה, ולעודד את התלמידים לחפש מקורות מידע גם באינטרנט, דרך הספרייה, ובהדרכת הספרנים.
ניתוח האירוע
וכעת נתייחס לפן התאורטי של היוזמה שאותה לקח המורה על עצמו, ונבין, מדוע היוזמה היא חשובה מאוד.
חשיבות הספרייה בבית הספר
במהלך היוזמה של המורה להעלאת מעמדה של הספרייה, הוא הדגיש את חשיבותה של הספרייה בעיניו, ומדוע היא מרכיב מפתח להעלאת תרבות הקריאה אצל התלמידים. המורה האמין שהספרייה היא אחד ממוסדות החינוך החשובים ביותר, ובמיוחד בתוך המסגרת הבית ספרית, בגלל שהיא בעצם מהווה את האחסון של כל הידע שעליו מתבסס הלימוד בבית הספר. אם נבחן את החומר התאורטי, נראה שישנה התאמה בין מה שהמורה חושב, לבין מה שמקובל בספרות המחקר.
חשיבותה של הספרייה בכל מוסד אקדמי היא חשיבות עליונה, ויש לכך הסכמה רחבה בספרות המחקר האקדמית. הספרייה היא מקור חשוב של ידע לתלמידים צעירים בבתי ספר והיא מפתחת את ההרגל החשוב של קריאה בקרב התלמידים. ספריית בית הספר ממלאת תפקיד חשוב בחיי התלמידים בכך שהיא משמשת כמקור מרכזי של ידע. בעוד שתפקידה של ספריית בית הספר נשאר קבוע, העיצוב, הפלטפורמה שבה היא משתמשת, האסטרטגיות והכלים שלה יכולים להשתנות ככל שעובר הזמן והטכנולוגיה משתנה (וייסבלאי, 2017).
חשיבותה של הספרייה באה לידי ביטוי בכמה יתרונות. בעשורים האחרונים המחקרים מראים שישנו קשר בין מעמדה ואיכותה של הספרייה בבית הספר לבין הישגיהם של התלמידים. התלמידים נוטים לקבל ציונים גבוהים יותר בבתי ספר שיש בהם תוכניות לימוד המשלבות שימוש בספרייה (וייסבלאי, 2017). יתרה מכך, כאשר מנהלים, מורים וספרנים עצמם דירגו את החשיבות והתדירות של שימוש בספריות הקשורות בלמידה של התלמידים, הדירוג שלהן נמצא בקורלציה עם ציוני המבחנים של התלמידים, מה שמאשש עוד יותר את הטענות על היתרונות האקדמיים של הספריות. בנוסף לכך, ישנם ראיות לכך ששימוש בספרייה קשור גם לאינדיקטורים חשובים אחרים להצלחה, כמו למשל הצלחה בתחום החברתי והמשפחתי (ברברה-זיברט, 2010).
מטרה חשובה נוספת שישנה לספרייה היא לעודד את הרגלי הקריאה של התלמידים. המטרה בלקדם הרגל קריאה היא לגרום לילדים ולמתבגרים לקרוא כחלק מחיי היום יום שלהם, ולקדם את קריאת הספרים כהרגל שילווה אותם לאורך כל חייהם. הרגלי הקריאה שאותם מעודדת הספרייה היא לא רק קריאה למטרות אקדמיות, אלא גם קריאה למטרת הנאה. ספריית בית ספר היא יותר ממקום אשר מאחסן ספרים או ידע. הספרייה היא מרכז המשמש ללימוד, מחקר ופנאי. ידע הוא כוח שאותו יכולים לרכוש התלמידים, והספרים מלאים בידע. המשימה לעודד הרגלי קריאה חיוביים, ולקדם אהבה לקריאה היא אינה קלה, והיא תלויה בגורמים נוספים, וכאן נכנס התפקיד של בית הספר והספריות הציבוריות. התפקיד הייחודי של הספרייה בבית הספר הוא שהיא הבסיס להתפתחות האוריינות של התלמיד, המתבטאת בהרגל קריאה בר-קיימא לטווח הארוך. לאחר שאנשים יפתחו את הרגל הקריאה הם יגיעו לספריות בכוחות עצמם בכדי לחפש ידע חדש שיזין את הרגלי הקריאה האלה (Méndez, 2018).
מעבר למטרה ארוכת הטווח של עידוד הרגלי הקריאה, לספריה ישנם גם יתרונות פרקטיים בחיי היום יום של בית הספר. הספרות מחקרית מראה לנו כי לספריות יש תפקיד חשוב של אספקת שטח ומרחב שבו התלמידים יכולים ללמוד בצורה שלווה את החומר האקדמי שאותו קיבלו בכיתה, או מקום שלוו שבו יוכלו לעשות שיעור בית, ובנוסף לכך הספרייה מספקת ספרים וחומרי קריאה אותם התלמידים לא יכלו סטודנטים להרשות לעצמם. כמו כן, ספריות מספקות לתלמידים את הפלטפורמה לאימות מידע אקדמי שהתקבל מהמורים. הספרייה מספקת לתלמידים מרחב נוח לעבוד בו, מקום לחקור רעיונות חדשים, והגישה לספריה מסייעת להם לעבוד בצורה יעילה יותר. כמו כן, הספרייה תומכת במאמצים של התלמידים ללמוד יותר על העולם, במיוחד בעשורים האחרונים כאשר הספריות מחוברות למאגרי מידע אקדמיים מהעולם (Loh, Ellis, Paculdar, & Wan, 2017).
מעמד הספרייה
המורה שנקט את היוזמה להעלאת תרבות הקריאה, הבין שלא מספיק רק להכיר בחשיבותה של הספרייה, אלא שהוא הבין שישנה חשיבות למעמדה של הספרייה, בפני כל מי שמעורב בה. המורה השכיל להבין שאם הוא או מורים אחרים, או אפילו הנהלת בית הספר, מכירים בעובדה שלספרייה ישנה חשיבות עליונה, הדבר הזה לא מספיק, ויש לבדוק מהו המעמד של הספרייה, או במילים אחרות מהי התדמית של הספרייה, בפני כל הגורמים, אם זה בפני התלמידים עצמם, אם זה בפני המורים האחרים, אם זה בפני ההורים של התלמידים, או אם זה בפני הנהלת בית הספר עצמה. אין זה מספיק שהספרייה תהיה לשובה רק בפני המורים, או רק בפני קבוצה מצומצמת של תלמידים שמרבים לקרוא ספרים, אלא שישנה חשיבות מכרעת להעלות את התדמית של הספרייה בפני הקהל הרחב של התלמידים, ובפני מורים אחרים. אם נשווה את עמדתו של המורה לספרות המחקר, אנו נראה שהשקפתו של המורה היא נכונה, וישנה התאמה בין השקפתו לחוקרי העבר.
לפי הספרות המחקרית, מעמדה של הספרייה בבית הספר נחלק לשתי פרספקטיבות עיקריות, הפרספקטיבה של התלמידים לגבי מעמד הספרייה, והפרספקטיבה של המורים לגבי מעמד הספרייה. ספרות המחקר לגבי התפיסה של התלמידים את מעמדה של הספרייה בדרך כלל מלמדים שלתלמידים ישנה תפיסה שלילית לגבי חשיבותה של הספרייה. התפיסה השלילית נובעת בדרך כלל מחוסר מודעות של התלמידים כיצד לחפש חומרי מידע, לאחזר מידע, ואסטרטגיות לשימוש נכון במידע. סיבות נוספות למעמד נמוך של הספרייה בקרב התלמידים, יכולות להיות חומרים לימוד מיושנים או לא מעודכנים בספריה, הגישה של אנשי צוות הספרייה או הספרנים כלפי התלמידים, או מודעות נמוכה של התלמידים לגבי השימוש בשירותי הספרייה (דוח הוועדה לשינוי מעמד הספרייה, 2004).
מחקר בנושא נערך על ידי לארסון ואוסו-אצ'ו (Larson and Owusu-Acheaw, 2012) כדי לגלות את שביעות הרצון של המשתמשים מהשירותים והמשאבים בספריות שונות. לצורך המחקר בוצע סקר שבדק את שביעות רצונם של התלמידים מהשירותים הניתנים בספרייה. מהממצאים עולה כי התלמידים מרוצים מהזמינות של המתקנים והחומרים באינטרנט בספרייה. בנוסף התלמידים מרוצים מהיעילות והתועלת של הצוות. אף על פי כן, הסטודנטים תפסו את אוסף הספרייה כלא מעודכן. מחקר מאשש את הגורמים שמשפיעים בצורה מהותית על מעמדה של הספרייה, בעיניהם של התלמידים.
בכל הנוגע למעמד הספרייה בעיני המורים, מספר מחקרים ממחישים את השקפותיהם השונות של מורי הכיתה ביחס לתפקיד ההוראה של הספרייה והספרן בבית הספר. המחקרים בתחום זה בעיקר עוסקים בהיבטים של המאמצים השיתופיים של ספרן בית הספר ליישום תקני תכנית הלימודים כחלק מתהליך ההוראה. מונטיאל-אוברול (Montiel-Overall, 2008) בחן את התפיסה של מורים ביסודיות לגבי שיתוף פעולה עם ספרן בית הספר שלהם. המחקר התמקד בדעותיהם של מורים שכבר היו ידועים כי הם משתפים פעולה לעתים קרובות עם ספרן בית הספר. המחקר מראה ששיתוף הפעולה דל המורים עם הספרנים נובע בעיקר בשל חוסר המשאבים שאותו מרגישים המורים, ובשל העובדה שהם מרגישים שהספרנים יכולים לעזור בתהליך החינוכי בצורה מהותית מאוד. מכך נוסעת המסקנה שהמורים רואים בספרייה בעלת מעמד חשוב מאוד.
תרבות קריאה/ הרגלי קריאה
המטרה הראשית והעיקרית של המורה היית להעלות את תרבות הקריאה של התלמידים. המורה האמין שתרבות הקריאה היא מנהג מאוד חשוב, במיוחד בעבור תלמידים הלומדים בבית הספר. לתרבות קריאה מפותחת ישנם הטבות רבות, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, וזאת מעבר להטבות האקדמיות. המורה האמין שתרבות קריאה טובה יכולה להימשך גם בחייו הבוגרים של התלמיד, ולא רק במהלך הלימודים שלו בבית הספר. עוד נקודה חשובה אצל המורה, היא שהוא האמין שתרבות הקריאה היא הרגל, וזה משהו שקשה לפתח בצורה מהירה, אלא שיש לעבוד עליו למשך תקופה ארוכה כדי לפתח אותו אצל התלמידים, ולכן הוא חשב שהעלאת מעמד הספרייה היא דרך ארוכת טווח וטובה כדי להעלות את תרבות הקריאה. אם נשווה את השקפותיו של המורה לספרות המחקרית, אנו נראה שישנה התאמה בין מה שהמורה מאמין בו, לבין הספרות המחקרית, ובגדול ניתן להגיד שטענותיו של המורה הן נכונות.
המושג של תרבות הקריאה מתייחס לקריאה באופן סדיר של ספרים וחומרי מידע (דמסקי, 2013). אסטרטגיות לפיתוח תרבות קריאה הן להכיר לילדים את הרגל הקריאה מוקדם מאוד בחייהם, לבצע תחרויות קריאה להקים מדפי ספרים בתוך הכיתה, והכשרת המורים שירגילו את הילדים לקרוא. היתרונות של תרבות הקריאה לאדם הם השיפור בזיכרון, שיפור במשמעת עצמית, עלייה באוצר המילים, עלייה ביצירתיות ומיומנויות אחרות, כאשר ברמה החברתית, הקריאה משפרת את הצמיחה וההתקדמות האקדמית של החברה ככלל. פיתוח תרבות הקריאה עוזר להתמודד עם קשיי קרוא וכתוב של האוכלוסייה, במיוחד באוכלוסייה שיש בה מהגרים רבים כדוגמת מדינת ישראל, ובעקבות השיפור האקדמי בטווח הארוך, היא עוזרת גם לפן הכלכלי של החברה, שזוהי השפעה נגזרת ועקיפה. כישורי הקריאה של התלמידים חשובים להצלחתם בבית הספר מכיוון שהם עוזרים לתת להם גישה קלה לכל חומרי הלימוד, ומשפרים את כישורי התקשורת והשפה שלהם. בנוסף, קריאה יכולה להיות זמן מהנה ומלא דמיון בעבור התלמידים, הפותח עבורם דלתות לכל מיני עולמות חדשים (אבני, 2014).
בספרות המחקרית לגבי תרבות הקריאה, ישנם ראיות לכך שתרבות הקריאה של התלמידים בבית הספר היא כלי מפתח להצלחתם האקדמית, וישנה חשיבות שפיתוח תרבות הקריאה יהיה חלק מהתוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח של בית הספר. בדרך כלל למורה בכיתה ישנם משאבים מוגבלים, וקשה לו לעקוב אחר ההתקדמות בפיתוח תרבות הקריאה של כל תלמיד, ולכן תכנית אסטרטגית כללית לכל בית הספר, או לכלל מערכת החינוך יכולה לעזור מאוד בפיתוח תרבות זו (פוזנר, 2007).
עם זאת, ישנם כמה צעדים שהמורה יכול לבצע בכיתה שיכולים לעזור בפיתוח תרבות הקריאה של התלמידים. המורה יכול לבצע כמה התאמות לתחילת יום הלימודים, ולאפשר לתלמידים להתחיל את היום בקריאה, לבד או עם חבר ללימודים, מטרתו של תרגול קטן זה הוא להשריש את ההרגל של הקריאה בקרב התלמידים, ולתת להם תרגול קוגניטיבי על מנת שיתחילו את יום הלימודים שלהם. הרגל נוסף הוא לערוך שיעורים מיוחדים לקריאה, בתכיפות קבועה כל שבוע, כאשר המורה מקשיב ליכולות הקריאה של כל תלמיד בתורו, וכך בעצם הוא יכול לבחון את ההתקדמות של כל התלמידים (ביברמן-שלו, 2019).
מדוע הקריאה כל כך חשובה?
מעבר להטבות ארוכות הטווח של תרבות הקריאה, שאת התוצאות שלה ניתן לראות בטווח הארוך, המורה האמין שישנם גם הטבות בטווח הקצר לקריאה של התלמידים. מעבר לקריאה שנועדה להנאה אצל התלמידים, המורה האמין שהקריאה יכולה לעזור בהעלאת ההישגים האקדמיים בדרכים שונות, אם זה על ידי שיפור היכולת שלהם לקרוא, ואם זה על ידי שיפור היכולות המנטליות של התלמידים. אבל בגדול המורה האמין שישנו קשר ישיר בין הקריאה המרובה של התלמידים, להישגים האקדמיים שלהם. גם במקרה הזה, אם נשווה את השקפתו של המורה לספרות המחקרית, אנו נראה שישנה התאמה ביניהם.
מחקרים מראים שקריאה להנאה גורמת להבדל הגדול בתפקודם החינוכי של התלמידים. כמו כן, עדויות מצביעות על כך שילדים שקוראים להנאה כל יום, לא רק שמשיגים ביצועים טובים יותר במבחני קריאה לעומת אלה שלא, אלא גם מפתחים אוצר מילים רחב יותר, הידע הכללי מתרחב וישנה הבנה טובה יותר של תרבויות אחרות, והשקפות עולם אחרות. למעשה, קריאה להנאה נוטה לנבא בצורה יותר טובה אם התלמיד יצליח בבית הספר מאשר גורמים אחרים, כגון הרקע החברתי או הכלכלי של התלמיד (טוב-לי, 2017).
בנוסף לכך הקריאה חשובה מכיוון שהיא מפתחת את השכל. השכל דומה מאוד לשריר, וכמו כל שריר הוא צריך אימון מתמיד על מנת לשמור על כושרו ועל מנת לשפר את יכולתו. הבנת המילה הכתובה היא אחת הדרכים המרכזיות שהשכל צומח ביכולת. לימוד ילדים צעירים לקרוא עוזר להם לפתח את כישורי השפה שלהם, וגם עוזר להם ללמוד להקשיב. היכולת של ההקשבה היא חשובה מאוד בקרב ילדים, והיא חשובה ליכולת האקדמית שלהם, זה נפוץ שילד רוצה מאוד לדבר אך הוא מתקשה לאזור את הסבלנות בכדי להקשיב, והקריאה יכולה לעזור לו ללמוד כיצד להתאזר בסבלנות ולהקשיב לאחרים וגם למה שהוא קורא. חוסר כישורי הקשבה עלול לגרום לאי הבנות משמעותיות העלולות להוביל לאובדן עבודה בחיים הבוגרים, בעיות חברתיות ובעיות אקדמיות. קריאה גם עוזרת לילדים לפתח כישורי תקשורת אפקטיביים (לוטרמן ואקרמן, 2013).
בניית אוצר מילים והבנה
המורה שיזם את העלאת תרבות הקריאה, ציין שאחת המטרות של יוזמה זו היא להעלות את אוצר המילים של התלמידים. הקריאה מהווה בעצם תרגול של התלמידים, ודרך התרגול הזה הם לומדים בהכרח מילים חדשות שבהם הם נתקלים במהלך הקריאה. כאשר התלמיד נתקל במילה שהוא לא מכיר במהלך קריאתו, הוא נאלץ לחפש תרגום של המילה הזו ובכך ללמוד אותה, וזה בעצם מהווה שיעור המשך לשיעורי השפה. השקפה זו של המורה היוזם מתאימה גם לספרות המחקרית, שרובה טוענת שישנו קשר ישיר בין כמות הקריאה שמבצע התלמיד, לבין הרמה והגודל של אוצר המילים שיש לתלמיד.
לפי הספרות המחקרית, יתרון חשוב ומהותי של תרבות קריאה מפותחת הוא בנייה של אוצר מילים מפותח. באמצעות פיתוח הרגלי הקריאה של הילדים הם נחשפים למגוון רחב של מילים, וזה עוזר להם לבנות את אוצר המילים שלהם ולשפר את הבנת הנקרא, וזה חיוני לתהליך למידה יעיל. אוצר המילים גם חשוב לצורך הבנה של נרטיבים וסיפורים. גם אם התלמיד אינו מבין כל מילה באופן מידי, החשיפה למילים החדשות וצלילים שלהם, עוזרת להטמיע ולהבין אותם בטווח הארוך יותר (סגל-דרורי, קורת ושמיר, 2014).
מחקר אחד שבדק את ההשפעות על אוצר המילים של תלמידים, מצא שישנו קשר חיובי מובהק בין הרגלי הקריאה של התלמידים לבין אוצר המילים שלהם. הנתונים הראו כי המתאם בין הרגלי הקריאה של התלמידים להבנת הקריאה היה 0.39. חוזק המתאם של הרגל הקריאה והבנת הנקרא היה ברמה בינונית. תלמידים שהיה להם חוסר בהרגל קריאה נוטים לסבול מבעיות ביכולות הקריאה, מכיוון שהם לא הרגישו בטוחים מספיק לקחת סיכונים בקריאתם והם גם סבלו מחוסר מידע. עוד נמצא שהקריאה מאלצת את תאי המוח של הקורא לעבוד על בסיס קבוע, והדבר שומר על הקורא חד וחכם יותר. נמצא שהקריאה היא המיומנות הנדרשת ביותר בכיתה על ידי מהתלמידים. רוב תהליך החינוך בכיתה מורכב מפעילויות הדורשות מיומנות הבנת, והרגלי הקריאה קריטיים ביותר למיומנויות אלה, תנאי אחד לשיפור הבנת הנקרא הוא על ידי קריאה באופן קבוע כדרך של הרגל. בכך הרגל הקריאה עוזר לתלמיד לשפר את יכולתו להשיג את מטרותיו האקדמיות (Duff, Tomblin, & Catts, 2015).
השפעת מעמד הספרייה על תרבות הקריאה-
המורה האמין שהדרך להשגת כל המטרות האלה היא להעלות את מעמד הספרייה. העלאת מעמד הספרייה תוביל בהכרח להעלאת תרבות הקריאה אצל התלמידים, וזה יוביל בתורו לעלייה בהישגים הלימודיים, בעזרת הטבות שונות כמו העלאת אוצר המילים, והעלאת היכולות הקוגניטיביות של התלמיד. המורה האמין שתרבות הקריאה של התלמידים ירדה בשנים האחרונות בגלל הירידה שהתרחשה במעמדה של הספרייה, וזאת בעקבות העלייה בשימוש באינטרנט ומחשבים. גם כאן, אם נשווה את השקפתו של המורה לספרות המחקר, אנו נראה שישנה התאמה ביניהם.
ספרות המחקר מעידה על כך שבמשך העשורים האחרונים תרבות הקריאה נמצאת בירידה במדינות רבות בעולם. מחקרים הראו כי הדבר נובע בחלקו מהופעתה של טכנולוגיה ועליית המדיה החברתית. בני נוער מבלים שעות בצפייה במסכים, ומפטפטים באתרים חברתיים שלא מהווים תחליף ראוי להרגלי קריאה נכונים. אי לכך יש לבדוק את התפקידים שספריות בתי ספר יכולות למלא בקידום תרבות הקריאה בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים, תוך שימוש באמצעים השונים שעומדים לרשותם (Parodi, Moreno-de León, Julio, & Burdiles, 2019).
בנוסף לכך תרבות הקריאה בבתי ספר היא כלי חינוכי תומך שמעניק זמינות, עידוד ותמיכה בקריאה של התלמידים, מה שחיוני ללימודיהם. מעט ידוע בספרות המחקר האם בתי הספר במדינות שונות מיישמים אסטרטגיות ארוכות טווח על מנת לשפר את מעמדה של הספרייה על מנת לעודד את תרבות הקריאה בבית הספר (טוב-לי, 2017). בתפקידם הייחודי כל אחד, ספרנים ומורים עשויים להיות כלי מפתח, כדי לספק תובנות חשובות לגבי הגורמים המאפשרים ומגבילים את התפתחותה של תרבות קריאה מועילה בבית הספר. החומר המחקרי לוקה בחסר, ויש לחקור עוד את הגורמים והתכונות שמגבירים ומגבילים את תרבויות הקריאה בבתי הספר, על מנת לספק דרכים יעילות להעלאת תרבות קריאה זו. יחד עם זאת, ישנם מחקרים המצביעים על כך שמנהיגות בבתי ספר עשויה למלא תפקיד מכריע בפיתוח ותחזוקה של תרבות קריאה בבתי ספר, הממתגת את הקריאה כבעלת ערך ומענגת. באופן רחב יותר, תרבות קריאה בבתי ספר מושפעת על ידי גורמים רבים נוספים שעשויים להשתנות עם הזמן עקב השינויים הטכנולוגיים הרבים, ולכן תרבות הקריאה אינה נקבעת באופן מוחלט על ידי הנהגה בית ספרית טובה ונכונה (אש-ארגייל, שהם, 2012).
יוזמה חינוכית אישית
ההיבט הבולט יותר בפעולתו של המורה הוא לקיחת יוזמה אישית מצדו, וזאת כדי להשיג מטרה חינוכית נעלה. כאשר המורה מלמד בבית הספר, יש לו סמכויות ותפקידים מוגדרים שנועדו לאפשר לו לעמוד במשימת החינוך שלו, וגם כדי לנסות להשיג את המקסימום מהתלמידים שלו, לגרום להם להעלות את הרמה האקדמית וההישגים שלהם כמה שיותר. רוב המורים והמחנכים נצמדים לסמכויות שהוגדרו להם מראש, ומנסים להשיג את המיטב בעזרת סמכויות אלה, אולם המורה שיזם את העלאת מעמדה של הספרייה, יזם יוזמה אישית שהיא מעבר לחובות האישיות שלו כמורה, ומעבר למה שהוא היה מחויב לעשות, וזאת כדי להשיג את המטרה של העלאת הרמה האקדמית של התלמידים. מדובר פה בעצם במנהיגות חינוכית שאותה גילה המורה (בוגלר, 2000), וזאת בגלל שהוא הוביל למהלך של שינוי והוא הוביל אותו באופן אישי, הוא לא היה מנהל בית הספר, שמן הראוי היה שהנהלת בית הספר תוביל למהלך כזה של שיפור מעמד הספרייה. אפשר להגיד שהמורה הזה גם שינה את תהליך ההוראה, הוא שינה את הדרך שבה התלמידים לומדים את החומרים בכיתה, בגלל שתרבות הקריאה היא פעילות משלימה ללימודים בכיתה, כי דרכה התלמידים לומדים אוצר מילים, ומשפרים את היכולת הקוגניטיבית שלהם.
הספרות המחקרית מראה לנו שיוזמה חינוכית שאותה יוזם המורה הרגיל, היא לא דבר חדש, וזה קורה הרבה, כל עוד המורה מראה כושר מנהיגות ויוזמה מצידו (גוראון, 2009). פעולות רפורמיות בתוכניות הלימודים על ידי מורים שינו מאוד את מסלולי החינוך של המאה ה -21. שינוי ההוראה והלמידה תוך שימוש בגישות ומשאבים מסורתיים, לדרכי חינוך חדישות ויעילות יותר, כגון שימוש בכלים דיגיטליים, הן פעילות נפוצה למדי. אחד מהתחומים הפופולריים שלגביהם יוזמים המורים הם טכנולוגיות מחשוב-ספרותיות, ברבים מהמקרים המורים מבינים שה הרבה יותר יעיל לשלב מחשוב בתהליך ההוראה שלהם, הן מבחינת היכולת שלהם ללמד את החומר, והן מבחינת היכולת של התלמידים ללמוד ולהבין את החומר. יוזמות אלה של המורים גורמות לטרנספורמציה בהוראה ולפדגוגיה של רב-מערכתית, כלומר מי שאחראי על יעילותה ועדכניותה של המערכת הפדגוגית, הן כבר לא רק ההנהלה של המערכת החינוכית, אלא שגם המורים משתתפים בתהליך זה, כל עוד ההנהלה מאפשרת להם לעשות זאת והיא מעודדת את זה (Saravanan, & Alnajjar, 2013).
יכולות ניהול גבוה של המורה
ביוזמה הזאת של המורה להעלאת מעמדה של הספרייה, ראינו שהמורה הראה יכולת גבוה של ניהול. המורה הוביל מהלך של שינוי שכלל היבטים רבים שנדרש היה לנהל אותם. למשל, במקביל לעבודתו השוטפת של המורה בניהול הכיתה שלו, שגם כך כוללת עבודה רבה, הוא היה צריך לנהל את התלמידים ואת התפיסה שלהם את הספרייה בבית הספר, הוא היה צריך לנהל את הקמת מועדוני הספרים, שאותם הוא יזם והם היו צריכים להתקיים בספרייה, מפגשים אלה היו צריכים לכלול משתתפים רבים, כולל ההורים של התלמידים, ולכן המורה היה צריך לתאם את המפגשים עם כל הצדדים, ובו זמנית להעלות את המוטיבציה של ההורים להשתתף במפגשים אלה. במקביל לכך המורה היה צריך לנהל את המהלך מול הנהלת בית הספר, זה לא קל להוביל למהלך כזה של שינוי בלי הסכמתה של הנהלת בית הספר, משום שהמהלך כולל בתוכו שינויים ארגוניים, והוא גם דורש משאבים רבים, על מנת שהמהלך יצליח.
הספרות המחקרית מראה שהמקצוע של המורה דורש יכולות ניהול גבוהות, ושזה חלק חשוב מעבודתו של המורה. זה דורש מאמץ ויכולת רבה לטפל בכיתה מלאה בתלמידים. בניהול הכיתה עצמה המורה לא רק צריך להיות בקיא היטב בנושא שבו הוא מטפל, אתה צריך גם לדעת לשלוט בכיתה ולשמור על משמעת וסדר בה. מעבר לניהול השוטף של הכיתה הרגילה, למורה צריכה להיות גם יכולת לראות תהליכי לימוד כללים, שמשפיעים על כיתתו, כמו למשל השפעות חיצוניות על התלמידים ועל היכולת שלהם, או למצוא ליקויים במערכת הבית ספרית שעלולים לגרום לירידה בביצועים של התלמידים (יאשי, 2011).
מחקרים בנושא הזה מראים שלמורה צריכים להיות כמה תכונות אופי, שהן הכרחיות בהחלט על מנת שיוכל לנהל את הכיתה ואת הסביבה שלה. על מנת שהמורה יוכל להיות מנהיג ראוי של סביבתו, הוא צריך שתהיה לו סמכות. כל מורה יכול להפגין את הסמכות שלו בדרך שנראית לו נכונה, לעתים עצם הופעתו גורמת לתלמידים להעניק לו את הכבוד הראוי, אחרים נדרשים לשמור על הגבולות של מה מותר ואסור על מנת לשמור על סמכותם. עוד תכונה חשובה של מורה בעל יכולות ניהול זה שיקול דעת ראוי. המורה צריך להפעיל את שיקול דעתו בנושאים שונים, וגם שתהיה לו את היכולת לשנות את החלטותיו גם לאחר שהתקבלו, ובהתאם לתנאים שנוצרים סביבו. עוד תכונה חשובה של מורה מנהל היא יכולת של סבלנות, ויכולת ראייה לטווח הארוך. המורה יכול לתכנן שינויים בכיתה ובבית הספר, ולשם כך נדרשת ממנו סבלנות רבה, שכן לעתים התוצאות לא נראות באופן מידי (יאשי, 2011).
אחריות אישית
עוד פן חשוב שמאפיין את היוזמה שלקח על עצמו המורה היא העובדה שהוא לקח אחריות אישית לגבי המהלך הזה של השינוי. המורה התייעץ עם הנהלת בית הספר לפני שהוא ביצע את השינוי הנדרש, והוא הסביר להם שהוא זה שיוזם את המהלך, והוא לוקח עליו אחריות אישית, בין אם הוא יצליח ובין אם הוא יכשל. אחריותו האישית של המורה נובעת גם מהעובדה שהוא הציג את התוכנית בעצמו להורים של התלמידים, והוא באופן אישי ביקש מהם להצטרף לקבוצות הקריאה שהוא הקים בספרייה, ולכן ההורים ראו בו כאחראי למהלך הזה של העלאת מעמד הספרייה.
אם נשווה את המקרה הנוכחי לספרות המחקרית, אנו נראה כי למורים דרך כלל יש רמות נמוכות של אחריות אישית להצלחתם של התלמידים, אף על פי שהם מזהים באופן איכותי את ההצלחה של התלמידים כמוטיב מרכזי בתפקיד שלהם כמורים. החוויה הפסיכולוגית של להיות אחראי אישית אינה מילה נרדפת לאחריות מקצועית של המורה, ולכן לאחריות האישית יש השלכות שונות על המורים ועל ההוראה (הרגרייבס, 2010). הבדלים אלה הפכו חשובים במיוחד בעידן הנוכחי של הגברת אחריות המורים, מכיוון שתוצאות ממחקרים לאורך השנים הראו את הבעיות בהתחשבנות עם המורים לגבי הצלחתם של התלמידים ואת היתרונות והחסרונות הכרוכים באחריות אישית של המורה, שכן לאחריות אישית ישנה השפעה רבה על ההצלחה של התלמידים (שויער, וגור-יעיש, 2014).
עצם העובדה שמחקרים מראים שלמורים בדרך כלל יש רמת אחריות נמוכה, מראה עד כמה חשובה לקיחת האחריות האישית, שאותה הראה המורה במקרה שלנו.
סיכום
לסיכום, ניתן להגיד שבהחלט מדובר כאן במקרה מיוחד של מנהיגות חינוכית שאותו גילה המורה, באירוע המתואר בעבודה. המורה, שהוא בסך הכל מחנך של הכיתה, ולא נמצא בדרגה ניהולית כלשהי בבית הספר, החליט לעשות מעשה, ולקדם שינוי ארגוני ארוך טווח בבית הספר, וזאת כדי להטיב עם התלמידים, ולהעלות את תרבות הקריאה אצלם. המורה האמין שכמו בעבר, כאשר מעמדה של הספרייה היה גבוה, והיא תרמה לתרבות הקריאה של התלמידים, אם הוא יעלה שוב את מעמדה של הספרייה, תרבות הקריאה של התלמידים תעלה. הרקע לכך הוא שמעמדה של הספרייה התדרדר בשנים האחרונות, וזאת לא רק בבית הספר הזה, אלא בבתי ספר רבים במדינות שונות, וזאת בגלל העלייה בשימוש באינטרנט ובטלפונים החכמים. המורה האמין שהתופעה הזאת פוגעת בתלמידים ומזיקה להם.
המורה האמין שביצוע כמה צעדים משולבים, יכולה להוביל להעלאת מעמדה של הספרייה, צעדים אלה היו קריאה מגוונת, הקמת מועדוני ספרים מקומיים בספרייה של בית הספר, שכוללים את ההורים של התלמידים, ביקורי סופרים ואנשים מעוררי השראה, שילוב לימודי היומיום בלימודים בספרייה, ושיפורים טכנולוגיים בספרייה.
במהלך הובלת כל הצעדים האלה, היו כמה עקרונות ואמונות שהיו אצל המורה, והם אלה שהנחו את פעולתו. העקרון הראשון היה שהספרייה של בית הספר היא מוסד חשוב מאוד שיש לשמור עליו ולטפח אותו. עקרון נוסף היה שלא מספיקה רק ההכרה בחשיבות הספרייה, אלא שיש להעלות את תפיסת מעמדה של הספרייה בפני התלמידים, המורים ואף בפני ההנהלה. עוד עקרון שהנחה את המורה הוא שישנה חשיבות גדולה מאוד לתרבות הקריאה של התלמידים, המורה האמין שתרבות הקריאה מובילה ליתרונות חינוכיים רבים, כמו למשל העלאת אוצר המילים ושיפור יכולות קוגניטיביות. ולבסוף, המורה האמין שישנו קשר ישיר בין העלאת מעמדה של הספרייה לבין העלאת תרבות הקריאה של התלמידים, הכוללת גם קריאה למטרות הנאה, ולא רק קריאה אקדמית.
במסגרת הפעולה הזו של המורה, של העלאת מעמד הספרייה, ראינו שהיא בעצם מהווה דוגמה למנהיגות חינוכית מיוחדת ושונה מהרגיל. המורה הראה כמה תכונות שמעידות על המנהיגות החינוכית שלו. ראשית כל, מה שבולט במיוחד בפעולה זו של המורה, הוא שהוא לקח יוזמה כדי לבצע את הפעולה הזו, וזאת בתור מורה מחנך, כאשר הוא לא שייך לצוות הניהולי של בית הספר, שכן יוזמה כזאת מצופה בדרך כלל מהדרג הניהולי של בית הספר (ראשה, 2008). מחקרי העבר מראים שרוב המורים לא נוטים לקחת כזאת יוזמה בבית הספר, והם עושים רק את התפקידים הבסיסיים שמוטלים עליהם, על מנת למלא את תפקידם. ולכן היוזמה האישית שאותה הראה המורה היא יוצאת דופן ומיוחדת במינה. עוד תכונה חשובה שאותה הראה המורה היא יכול ניהול יוצאת מן הכלל. בעבודתו הרגילה של המורה הוא צריך לנהל את התלמדים בכיתה, וזאת עבודה שדורשת מכל מורה יכולות ניהול מסוימות, אז כשמוסיפים על כך את העובדה שהמורה הוביל את המהלך של העלאת מעמד הספרייה, ושהוא ניהל את זה גם מול הנהלת בית הספר וגם מול ההורים של התלמידים, זה מראה שיש לו יכולות ניהול די גבוהות. תכונה חשובה לא פחות שהמורה הציג היא האחריות האישית שהוא לקח על הפרויקט הזה של העלאת מעמד הספרייה. המורה הציג בפני הנהלת בית הספר את התוכנית, וביקש מההורים של התלמידים להשתתף בתוכנית, כל זאת תוך הצגת התוכנית כתוכניתו האישית, והוא זה שלוקח עליה אחריות. כל התכונות האלה שאותם הציג המורה מעידים על מנהיגות ברמה גבוה שקיימת אצלו.
רפלקציה אישית
במהלך הכנת העבודה הרגשתי שישנו יישום של מה שנלמד בקשר למנהיגות ושינוי בתהליכי הוראה ולמידה, ואיך החומר התאורטי מיושם בעולם האמיתי. בנוסף לכך הייתה תחושה של סינרגיה בין נושאים שונים, וכיצד הם משתלבים ביחד ומשלימים אחד את השני, כמו למשל איך היוזמה האישית של המורה משתלבת עם האחריות האישית של המורה, ועם יכולות הניהול שלו.
התובנה המרכזית שלי לגבי מהי מנהיגות בחינוך, היא שהמנהיגות דורשת שילוב של ידע והבנה ביחד עם עבודה קשה, אלה הם שני מרכיבים שהכרחיים כדי להנהיג כראוי, כי אם למורה לא תהיה הבנה וידע לגבי מה הוא רוצה לעשות, ומהם המטרות שלו, כל העבודה הקשה שהוא יעשה תהיה לשווא, ולא תהיה בה תועלת. מצד שני אם למורה יהיו הבנה ומטרות שאותם הוא רוצה להשיג, אבל הוא לא מוכן לעבוד קשה כדי להשיג את המטרות האלה, אז הוא לא יצליח להשיג את מטרותיו ולהנהיג את השינוי.
בנוסף לכך, תובנה חשובה נוספת שקיבלתי מהכנת העבודה היא שמנהיגות במערכת החינוך, והרצון לעשות שינוי בתהליכי החינוך, צריך לכלול נקודת מבט רחבה יותר, ולהסתכל על גל הגורמים שמשפיעים על החינוך, וגם להסתכל על נקודת המבט של הזמן, כלומר להסתכל מה היה בעבר, ולהסתכל גם מה יהיה בעתיד הקרוב והרחוק. דברים אלה הם חשובים מאוד כדי להנהיג שינויים בחינוך בצורה טובה ויסודית.
רשימת מקורות
אבני, ח' (2014). קריאה וכתיבה לשם מה? תפיסות האוריינות של ילדים עם ליקויי למידה. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, , 39: 57-74.
אש-ארגייל, ר', שהם, ס' (2012). הקשר בין תפיסת מעורבות הספרנים בחיי בית-הספר בעיני מורים, מנהלים וספרנים וסוג הכשרתם של הספרנים לבין דפוס שיתוף הפעולה בין מורים לספרנים. מידעת (8), 34-48.
בוגלר, ר' (עורכת), 2000. מנהיגות ויישומה בחינוך. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
ביברמן-שלו, ל' (2019). בלוג (יומן רשת): מרחב לעידוד קריאה אקדמית ולרפלקציה ביטאון מכון מופת, 63 (אדר א' תשע"ט, פברואר 2019), עמ' 107-112.
ברברה-זיברט, א' (2010). תרבות ארגונית ותפקידה בהשגת מטרותיהן של הספריות. מידעת, (6), 65-73.
גוראון, י' (2009). מנהיגות מורים. הד החינוך, פב' 2009, עמ' 80-81.
דוח הוועדה לשינוי מעמד הספרייה, (2004). הוועדה לשינוי מעמד הספרייה, דין וחשבון. הכנסת. נדלה מתוך: https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/aboutus/now/law/Documents/report.pdf
דמסקי, א' (2013). ממתי יהודים קוראים ספרים? עת-מול: עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, , 230: 9-12.
הרגרייבס, א. (2010). הכלה והדרה בשינוי החינוכי: תגובות רגשיות של מורים והשלכותיהן על מנהיגות. בתוך: פישר, ג ומיכאלי, נ. שינוי ושיפור במערכות חינוך. עמ' 162-184. מכון ברנקו וייס לפיתוח החשיבה ואבני ראשה.
וייסבלאי, א' (2017). ספריות בתי ספר – תמונת מצב. הכנסת מרכז המחקר והמידע.
טוב-לי, א' (2017). "רק חננות קוראות ספרים": עמדות כלפי קריאת ספרים בשעות פנאי בקרב מתבגרות בין השורות, 2 (תשע"ח, 2017), עמ' 33-50.
יאשי, י' (2011). מנהיגות מעצבת או מנהיגות מתגמלת? עיונים בחינוך בחברה בטכנולוגיה ובמדע, , 12: 17-20, 2011.
לוטרמן, ת', ואקרמן, ר' (2013). התגברות על הנחיתות של למידת טקסטים ממסך האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה"ם, , 100-106.
סגל-דרורי, א', קורת, ע', ושמיר, ע' (2014). האם ספרים אלקטרוניים מקדמים אוריינות בגיל הרך? עדויות של ילדים משתי קבוצות מיצב חברתי-כלכלי מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, , 49 (3): 446-479.
פוזנר, מ' (2007). "תקרא – תצליח!" הד החינוך, , 81(7): 108-110.
ראשה, א' (2008). טיוטת תפיסת תפקיד מנהל בית הספר במדינת ישראל. המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית.
שויער, ש', וגור-יעיש, נ' (2014). "המורה, אפשר לדבר אתך?" – התבוננות על אחריותו המקצועית של המורה מבעד לפרספקטיבה המדגישה מערכות יחסים דברים, 7: 47-63, 2014.
Duff, D., Tomblin, J. B., & Catts, H. (2015). The Influence of Reading on Vocabulary Growth: A Case for a Matthew Effect. Journal of speech, language, and hearing research : JSLHR, 58(3), 853–864.
Larson, G. & Owusu-Acheaw, M. (2012). Undergraduate Students Satisfaction With Library Services in A Faculty Library in University of Education, Winneba. University of Education, Winneba.
Loh, C., Ellis, M., Paculdar, A., & Wan, Z.H. (2017). Building a successful reading culture through the school library: A case study of a Singapore secondary school. IFLA Journal. 43.
Méndez, M. (2018). Ten simple rules for developing good reading habits during graduate school and beyond. PloS computational biology, 14(10).
Montiel-Overall, Patricia. (2008). Teacher and librarian collaboration: A qualitative study. Library & Information Science Research. 30. 145-155.
Parodi, G., Moreno-de León, T., Julio, C., & Burdiles, G. (2019). Google or Gutenberg Generation: Chilean University Students’ Reading Habits and Reading Purposes. Comunicar: Media Education Research Journal, 27(58), 85–94.
Saravanan, V. & Alnajjar, M. (2013). Educational Initiatives in Teacher Education Reform: Curriculum Intervention and Curriculum Innovation. Journal of Teaching and Teacher Education. 1. 103-115.