Skip to content

ממן 13 ליקויי קריאה

שאלה 1-

א. ילדים שאובחנו בכיתה ג’ כדיסלקטים ביצעו את המטלה, כך שהיו להם קשיים פונולוגיים, וקשיים בתגובה לגירויים מהירים, וזאת בהשוואה לבני הגיל הכרונולוגי שלהם, בכיתה ג’. לילדים בעלי IQ כללי נמוך, “לומדים איטיים”, ישנם קשיים פונולוגיים דומים לאלה של הילדים עם הדיסלקציה, קשיים פונולוגיים אלה של הילדים עם ה IQ הנמוך יותר טבועים בגילאים הטרום קריאתיים, ולכן כאשר הילדים הדיסלקטים היו בגן ובכיתה א’, היה יותר קשה לאבחן אותם כדיסלקטים, משום שבאופן יחסי, הם לא היו שונים מהלומדים האיטיים.

ב. נימוק בעד בסיס גנטי- משום שהדיסלקציה היא מולדת, ויש לה בסיס גנטי, האחים של של הילדים הדיסלקטים הם בעלי סיכוי גבוה להיות קרובים לאחיהם מבחינת מהירות שיום.

נימוק נגד הבסיס הגנטי- הדיסלקציה היא מושפעת מהסביבה, והיא נרכשת במהלך החיים, ואין לה בסיס גנטי, כראיה לכך, אחים לילדים שיש להם דיסלקציה, סובלים ממהירות שיום נמוכה, בגלל שהם חלקו את אותה סביבה עם אחיהם, כאשר הילדים האחרים שלא חלקו את אותה סביבה עם הילדים הדיסלקטים, לא הייתה להם מהירות שיום נמוכה.

ג. כן ניתן להסביר את ממצאי המחקר בעזרת השערת הלקות הפונולוגית, משום שלפי השערה זו, ל 70-80 אחוזים מהסובלים מדיסלקציה התפתחותית, יש להם בעיה בעיבוד הפונולוגי. מאמר מספר 8 מתאר את הקשר בין רכישת היכולות הפונמיות לבין יכולות קריאה. מטלה שתחזק השערה זו היא מטלת עיבוד פונולוגי כגון חזרה על מילות תפל, שטף פונמי , שיום תמונות, מודעות פונמית וזיכרון מילולי לטווח קצר.

ד. לא ניתן להסביר את ממצאי המחקר הנוכחי באמצעות הליקוי הצרבלרי. לפי מאמר 16, ילדים עם דיסלקציה סובלים לא רק מקשיים פונולוגיים אלא גם בקשיים נוספים כגון מהירות בזיהוי תמונות, הכנסת חרוזים ושיווי משקל, והמחקר הנוכחי בדק רק קשיים פונולוגיים. מטלה שתבדוק את הליקוי הצרבלרי היא מטלה שתינתן לכל הילדים, והיא תבדוק את פעולות המוח הקטן (מוחון), כגון מהירות בזיהוי תמונות, הכנסת חרוזים ושיווי משקל.

ה. השערת הלקות הקשבית לא יכולה להסביר את ממצאי המחקר הנוכחי, לפי מאמר מספר 18 השערה זו מדברת על קושי בעיכוב מידע לא רלוונטי הנמצא ברקע, והמחקר הנוכחי לא בדק את האלמנט הזה. מטלה שתחזק השערה זו היא מטלה שתבדוק האם לילדים שאובחנו כדיסלקטים, יש יותר קושי בעיכוב מידע לא רלוונטי הנמצא ברקע, יותר מאשר הילדים האחרים.

שאלה 2-

א. מטלת מחקר שיכולה שיכולה לבדוק את הקשב היא מטלת ביטול, המופיעה במאמר מספר 18, שנועדה לבדוק האם הבעיה היא בקשב הסלקטיבי החזותי. ההשערה היא כי אם הסיבה ללקות קריאה וללקות קשב נובעת ממנגנון חזותי, אז הלקות תבוא לידי ביטוי בעוד מטלות לשוניות הכוללות גירוי של המנגנון החזותי. המשתנה התלוי הוא ליקוי קריאה, ואילו המשתנה הבלתי תלוי הוא לקות קשב. אנו מחפשים קשר סיבתי באמצעות חיפוש אחר דיסוציאציה במשימות לשוניות השונות מקריאה.

המחקר- ביצוע 3 מבדקים

1)       נבדק הקשב הסלקטיבי באמצעות מטלת חיפוש אותיות בעלות דימיון רב

2)       נבדקה יכולת הקריאה , כדי למצוא האם קיים מתאם בין המדדים האלה.

3)       אם נמצאה בעיה בקריאה – נבדקו מטלות מילוליות כמו בחירה לקסיקלית או סגמנטציה שלמילים , בהנחה כי הביצוע במטלות אלה לא יפגע כאשר הליקוי הבסיסי הוא חזותי.

ב. לא. מערך המחקר שמתואר בסעיף א’ נועד לבדוק רק את הקשר בין ליקויים בקשב וליקויים בקריאה.

ג. לפי מאמר מספר 21, ישנה התפלגות א-סימטרית של קשב על פני שדות הראייה אצל ילדים דיסלקטיים. קשר מרחבי ויזואלי הוערך בילדים קוראים דיסלקטים ורגילים על ידי שימוש במבחן פלאנקר. התוצאות של המחקר במאמר הראו אפקט פלאנקר לא סימטרי בדיסלקטים , אך סימטרי אצל קוראים נורמלים.

ד. ממצא זה לא מתיישב עם ההסבר שניתן לדיסלקציה במאמר מספר 4, לפיו הדיסלקציה היא לא בעיה מוחית אוניברסלית עם בסיס גנטי משום שמחקרים התנהגותיים הראו כי הדיסלקציה נבדלת בין שפות שונות, ולפי הממצא הנוכחי, הילדים שם איטיים, משום שלאחד מהוריהם יש ליקויי קריאה.

הממצא של השאלה מתיישב עם ההסבר שניתן לדיסלקציה במאמר מספר 5, לפיו במחקרים על תאומים מצאו שגורמים גנטיים חשובים בדיסלקציה התפתחותית, ולכן הדיסלקציה היא תלויית גנטיקה

ה. כן רצוי לבדוק היבט אחר של קשב כדי לבסס את הקשר בין ליקויים בקשב חזותי לבין קריאה, משום שההשערה היא שדיסלקציה התפתחותית מאופיינת בקשיים בקשב החזותי, בכמה סוגים של קשב, הכוונת קשב, קשב סלקטיבי, קשב מתמשך וקשב ניהול. אני אבחר בהיבט של הכוונת קשב, משום שהיא מאוד רלוונטית לליקויי קריאה.

שאלה 3-

א. השאלה שבחרנו להתמקד בה היא האם הליקוי השמיעתי המאפיין ילדים דיסלקטיים מוגבל לתפיסת צלילי דיבור בלבד או שהוא חל גם על צלילים אחרים ? ישנם דיסלקטיים שהמודעות הפונולוגית שלהם נמוכה אך אין להם ליקויים בעיבוד מידע שמיעתי. ממצאים אלה מטילים ספק ביכולתה של השערת העיבוד השמיעתי לשמש הסבר של ממש ללקות הבסיסית האחראית להתפתחות דיסלקציה באופן בלתי תלוי במודעות פונולוגית. השערת העיבוד השמיעתי אינה מצליחה להסביר דיסלקציית שטח התפתחותית. עיבוד שמיעתי לקוי אמנם משפיע על קריאת מילות תפל, אך אינו משפיע על קריאת מילים לא רגולריות.

מאמר 12 מציג את השערת המערכת החזותית המגנוצלולרית וסוקר מחקרים רבים שבחנו אותה. ע”פ השערה זו, ליקוי בעיבוד בנוירונים המגנוצלולריים גורם לפגיעה בתהליכי עיבוד בסיסיים של מידע חזותי ושמיעתי. הפגיעה בעיבוד הבסיסי של המידע השמיעתי גורמת לפגיעה בעיבוד הפונולוגי וזו מובילה לדיסלקציה.

ב.

Abstract – Purpose: The reading deficit for people with dyslexia is typically associated with linguistic, memory, and perceptual-discrimination difficulties, whose relation to reading impairment is disputed. We proposed that automatic detection and usage of serial sound regularities for individuals with dyslexia is impaired (anchoring deficit hypothesis), leading to the formation of less reliable sound predictions. Agus, Carrión-Castillo, Pressnitzer, and Ramus, (2014) reported seemingly contradictory evidence by showing similar performance by participants with and without dyslexia in a demanding auditory task that contained task-relevant regularities. To carefully assess the sensitivity of participants with dyslexia to regularities of this task, we replicated their study. Method: Thirty participants with and 24 without dyslexia performed the replicated task. On each trial, a 1-s noise stimulus was presented. Participants had to decide whether the stimulus contained repetitions (was constructed from a 0.5-s noise segment repeated twice) or not. It is implicit in this structure that some of the stimuli with repetitions were themselves repeated across trials. We measured the ability to detect within-noise repetitions and the sensitivity to cross-trial repetitions of the same noise stimuli. Results: We replicated the finding of similar mean performance. However, individuals with dyslexia were less sensitive to the cross-trial repetition of noise stimuli and tended to be more sensitive to repetitions in novel noise stimuli. Conclusion: These findings indicate that online auditory processing for individuals with dyslexia is adequate but their implicit retention and usage of sound regularities is indeed impaired.

ג. מקור ביבליוגרפי:

Daikhin, L., Raviv, O., & Ahissar, M. (2017). Auditory Stimulus Processing and Task Learning Are Adequate in Dyslexia, but Benefits from Regularities Are Reduced. Journal Of Speech, Language, And Hearing Research60(2), 471-479.

ד. המאמר שמצאנו מתייחס לשאלה שהצגנו, בכך שהטענה המרכזית של המאמר היא שהדיסלקציה נובעת מליקוי שמיעתי כללי ולא רק ליקוי שמיעתי שקשור לצלילי דיבור. ההנחה במחקר היא שכאשר לילדים יש ליקוי שמיעתי כללי יהיה להם יותר קשה לבצע חיזוי אוטומטי של המילים. לפי המאמר דיסלקציה נובעת בעיקר מאי היכולת לעבד בצורה ראויה רצף של צלילים, וולמוד אותם כראוי. בנוסף לכך, לאנשים עם דיסלקציה קשה לעבד צלילים, אפילו כשהם חוזרים ונשנים, בניגוד לאנשים רגילים, שכאשר הצליל הוא חוזר ונשנה, הוא הופך להיות קל יותר לעיבוד וללמידה.

ה. לפי דעתי הליקוי השמיעתי של ילדים דיסלקטים לא מוגבל לצלילי דיבור בלבד, זאת משום שצלילי הדיבור הם לא שונים באופן מהותי מצלילים אחרים, שמטרתם להעביר מסר לאדם, כמו צליל של פעמון לדוגמה. לכן כאשר לאדם ישנו ליקוי שמיעתי הליקוי יהיה כללי לכל הצלילים, ולא רק לצלילי הדיבור.

לפי דעתי המאמר עונה על השאלה אבל באופן חלקי, הוא מתייחס לליקוי שמיעתי, כליקוי המרכזי שגורם לדיסלקציה, ולא רק הליקוי שקשור לצלילי דיבור בלבד, אולם הוא לא מתייחס לפן הגיל של האדם הדיסלקט, והאם ישנה עלייה או ירידה בליקוי השמיעה כאשר הילד מתבגר.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון