המלחמה הפלופונסית הייתה מלחמה שהתנהלה בין השנים 431 לפני הספירה, ו 404 לפני הספירה. המלחמה התנהלה בין הליגה הפלופונסית בראשות ספרטה, לבין הליגה האטית-דלית בראשות אתונה. עיקרת המחלוקת והסיבה למלחמה בין ספרטה לאתונה הייתה התחזוקתה ההולכת וגוברת של אתונה, והרצון שלה להילחם בפרסים, מלחמה שספרטה סירבה להצטרף אליה.
האסטרטגיה הספרטנית הייתה לנסות להכניע את אתונה בצורה כלשהי, על מנת שאתונה תסכים לתנאים שלה. העמדה האסטרטגית של אתונה הייתה יותר טובה מספרטה לפני תחילת המלחמה, משום שאתונה יכלה לקבל אספקה מהים. ספרטה הייתה מודעת לעמדה העדיפה של אתונה, ולכן לפני תחילת המלחמה ספרטה שלחה משלחת למזרח כדי שתבקש עזרה מהאימפריה הפרסית בהכנעתה של אתונה. המשלחת לא הצליחה להגיע לפרס, משום שיורטה על ידי האתונאים.
האסטרטגיה של אתונה במלחמה הייתה שאתונה פשוט צריכה לשרוד את ההתקפות של הספרטנים. האסטרטגיה של פריקלס מלך אתונה, הייתה לפנות את האזורים הכפריים, להשאיר אותם לספרטנים, ולרכז את כל כוחותיה בעיר עצמה, אשר יכלה לקבל אספקה דרך הים. בקר, למשל, יכול להישמר בעת המלחמה באי אביה. כל עוד הקירות הארוכים של אתונה חיברו את העיר לנמל פיראוס, כל עוד אתונה שלטה בים, וכל עוד אתונה הייתה יכולה להכות מהים נגד בעלי ברית של ספרטה שנמצאים לאורך החוף, אתונה יכלה ליצור מתחים גדולים בתוך הברית הספרטנית.
בשנה השנייה ללחימה, בקיץ של שנת- 430 לפנה"ס, פרצה מגיפה באתונה אשר גבתה את חייהם של שליש מתושבי אתונה, כולל המלך פריקלס. המגפה ככל הנראה הייתה טיפוס הבטן.השפעה אחת שהייתה למגפה על הכוחות הלוחמים, היא שהספרטנים האמינו שאתונה עוד מעט קורסת, ולכן פלשו שוב לאתיקה, האזורים הכפריים של אתונה. בנוסף לכך האי לסבוס התמרד לשלטון האתונאי, כי הם האמינו שאתונה עומדת לקרוס.
תוקידידס מתאר שהשפעתה של המגפה על העיר הייתה שהמגפה פגעה בנורמות החברתיות ובמוסר של תושבי העיר. אנשי העיר האמינו שהם חיים על זמן שאול, ולכן הפסיקו לפחד מחוקי העיר, ולא צייתו להם. אנשים בזבזו כספי חסכונות בצורה חסרת תקדים, עניי העיר נהפכו לעשירים בעקבות ירושת רכוש קרוביהם שמתו, ולאנשים כבר לא היה אכפת מהמוניטין שלהם, ולכן התנהגו בצורה חסרת מוסר וחסרת כבוד. המגפה ערערה את אמונם של בני העיר באלים שלהם, והם הרגישו שאי טעם יותר להאמין באלים, בנוסף לכך רבים מבני העיר ראו במגפה סימן לכך שהאלים היו לצדם של הספרטנים במלחמה.
חלק 1- הרקע לפרוץ המגפה-
חלק זה מתאר את הרקע לפרוץ המגפה. מסופר על כך שהמגפה פרצה במהלך המלחמה עם ספרטה, ושהיא פרצה בתחילת הקיץ, עם הגיעם של הספרטנים. תוקידידס מספר שהמחלה הייתה חשוכת מרפא, ואף רופא לא הצליח לרפאה.
חלק 2- מה גרם למחלה ומאין היא הגיעה-
הכותב מציין שהמחלה הגיעה ליוון ככל הנראה מאתיופיה, מצרים ולוב. היא פרצה לראשונה בנמל של פיראוס, וחלק מתושבי פיראוס טענו שהמחלה פרצה כתוצאה מהרעלה, אולם הוא מציין שבאזור זה אין בארות שאפשר להרעיל אותם.אחר כך הכותב מציין שישנם ספקולציות רבות מאין הגיעה המחלה, ושהוא לא מתכוון לדון בהם, אלא לדון בסימפטומים שלה, כדי שאם היא תחזור על עצמה בעתיד, ידעו איך להתמודד איתה.
חלק 3- תיאור הסימפטומים של המחלה-
בחלק זה הכותב מתאר בפירוט מהם הסימפטומים הפיזיים של המחלה. הוא מספר שהמחלה מתחילה בכאב ראש, נפיחות בפנים, דימום באוזניים, ובלשון, אחר כך הוא מתאר שהיא עוברת לגרון ולבטן, ולבסוף מגיעה לחזה, וגורמת לשיעולים קשים, וכל אלה גורמים לעוויתות קשות בגוף.
חלק 4- השפעות חברתיות של המגפה-
הכותב מתאר את ההשפעות על הנורמות החברתיות של המגפה. הוא מספר שאנשים מתו לבדם, משום שאנשים אחרים חששו להתקרב אליהם בשל המחלה, מי שחלה במחלה איבד את תקוותו, ונהיה מדוכדך, האנשים העניים נהפכו לעשירים בגלל שירשו את רכושם של המתים.
חלק 5- חוסר ציות לחוקים ולנורמות-
אנשים הפסיקו לציית לחוקים, משום שחשו שחייהם קצרים ממילא, ועד שיעמדו לדין כבר לא יהיו בין החיים, אנשים בזבו כסף באופן מהיר ופזרני, במטרה לנצל את הזמן שנותר ולהנות כמה שיותר מהחיים. אנשים הפסיקו לכבד אחד את השני, ולא היה אכפת להם כבר מהמוניטין שלהם, כע לא ציפו לחיות הרבה.
חלק 6- חוסר אמונה באלים, ונבואה שהתגשמה-
אנשים הפסיקו להאמין באלים שלהם, וחלק האמינו שהאלים נמצאים בצד של הספרטנים, ובגלל זה שלחו להם את המגפה הזאת, ושהאל אפולו בעצמו ילחם עם הספרטנים אם ירצה לעזור להם. הכותב מציין שהייתה נבואה לפני המלחמה שניבאה את המלחמה עם הספרטנים וניבאה את בואה של המגפה, וחלק האמינו בהתממשותה.
חוסר ציות לחוקים- ניתן ללמוד על נפשו של האדם, שהיא נפש שפועלת מתוך אינטרסים טהורים, בין אם הם לטווח קצר ובין אם הם לטווח ארוך. כך למשל אנו למדים שבן האדם מתנהג על פי חוקי המדינה וחוקי החברה, לא משום שהוא אדם ישר וטוב, וקיבל חינוך טוב בביתו, אלא שהסיבה היחידה שבגללה האדם מציית לחוקי המדינה והחברה, היא בגלל שהוא מפחד מהעונשים שלהם הוא צפוי אם יבצע עבירות אלה. ראינו שברגע שהאדם מרגיש שהוא יכול לחמוק מעבירות אלה, או שעברות אלה הופכות להיות לא רלוונטיות, מיד האדם מתחיל לפגוע באחרים, והוא עובר על כל אותם החוקים שלפני כן שמר עליהם.
בנוסף לכך למדנו שהאם מפתח לעצמו מוניטין טוב, בחברה שבה הוא, אך ורק בשל תועלת לטווח הארוך, ולא מתוך כבוד לסובבים אותו, המוניטין הוא בעצם השקעה אינטלקטואלית שאותה משקיע האדם למען קצירת רווחים כלכליים/ פוליטיים/ חברתיים, וברגע שהוא מרגיש שמוניטין זה כבר לא יכול לשמש אותו, והוא לא יוכל להשתמש בו, אז הוא שובר את כל החוקים שעליהם שמר, ואת הכבוד שנתן לאחרים, כדי לצבור מוניטין זה.
מנקודת מבט עירונית, אחת הסיבות העיקריות לפרוץ המגפה היא בגלל שאתונה, שהייתה עיר מאוכלסת באופן מלא, קיבלה אליה מהכפרים הסובבים אותה, את הפליטים של המלחמה, ולא היה איפה לאכסן אותם בעיר, והייתה צפיפות גדולה, צפיפות זו גרמה לתנאי תברואה והיגיינה גרועים מה שזירז את פרוץ המחלה. בנוסף על כך היה מחסור חמור במשאבים של העיר שיכלו להספיק לכל התושבים והפליטים.
הפליטים הכפריים שוכנו בבתי המקדש של האלים באתונה, בשל המחסור במקום, והצפיפות בבתי מקדש אלה הייתה גבוהה מהרגיל. בבתי מקדש אלה המחלה התפרצה בצורה הכי קשה, ושם מתו הכי הרבה.
העיר הייתה מצויה באי סדר וכאוס עקב התפוררות המבנה החברתי שהיה בעיר, זאת בעיקר משום שאנשים חשו שהם עומדים למות, והפסיקו לציית לחוקי העיר ולנורמות החברתיות שבה, אנשים החלו לעשות מעשים שנחשבו למבישים בעבר, באמצע הרחוב ולעיני כולם. ברחובות העיר היו כל הזמן מדורות ששרפו את ההרוגים, והרוגים חדשים פשוט נזרקו אל האש הבוערת. חלק מהמתים הושארו להירקב בבתים או ברחובות.