מכירה בחסר היא דרך מתוחכמת שהמציאו בנקים ומוסדות פיננסים, שמאפשרת להמר נגד מחיר מנייה מסוימת, כלומר להרוויח מירידת הערך של המנייה. הדרך שבה עובדת השיטה היא די פשוטה, זהו בעצם חוזה בין המשקיע לבין הבנק, שאומר שהמשקיע יקח קצת מנוית מהבנק, של חברה מסוימת, ויחזיר בדיוק את אותה כמות של מניות בעתיד, יכול להיות בעוד חודש ויכול להיות בעוד שנה, תלוי בהחלטתו של המשקיע, בטווח הזמן הזה, המשקיע בדרך כלל מוכר את המנייה ברגע שהוא מקבל אותה, כי הוא מאמין שהערך שלה ירד, וברגע שיגיע הזמן להחזיר את המנייה לבנק, הוא יקנה אותה בחזרה בשוק הפתוח. אם התכנית של המשקיע תפעל לפי מה שהוא מצפה, הוא ימכור את המנייה במחיר מסוים ברגע שקיבל אותה, וברגע שהגיע הזמן להחזיר אותה, הוא יקנה אותה במחיר הרבה יותר זול ממה שמכר אותה, כך שיוצא מצב שהוא קיבל יותר כסף במכירה מאשר הוא נאלץ לשלם בקניית המנייה, וכך בעצם נותר לו כסף ביד. מכירה בחסר היא הפעולה ההפוכה לדרך הקלאסית של השקעה במניות, שבה קודם כל קונים ורק אחר כך מוכרים.
מכירה בחסר נחשבת לכלי פיננסי מתקדם, ולא כל בנק או ברוקר מאפשר אותה, משום שהיא נחשבת למסוכנת, היא יכולה להסב הפסדים כבדים למשקיע. בניגוד להשקעה הקלאסית במניות, שבה המשקיע יכול להפסיד רק את הסכום ההתחלתי שבו הוא רכש מנייה מסויימת, במכירה בחסר גובה ההפסד הוא ללא הגבלה, משום שמחיר המנייה יכול להאמיר למחירים גבוהים מאוד, ואין גבול או תקרה לכמה המחיר של המנייה יכול לעלות, בניגוד לתחתית המוגבלת של ירידה בכל מנייה, שיכולה לרדת למינימום של אפס, ולא יותר מכך.
ישנם רבים בעולם הפיננסים והעסקים שמתנגדים למכשיר פיננסי זה בתואנה שהוא מזיק לחברות ומוריד את הערך שלהם, אבל כלכלנים רבים סבורים שזהו מכשיר פיננסי הכרחי, ששומר על איזון בשווקים הפיננסיים, ועוזר לשוק לשקף את הערך האמיתי של המנייה. בדרך כלל המניות שנמכרות בחסר הן מניות שמחירם גבוה מאוד, מעבר למה שמוצדק, וכאשר ישנו צפי שמחיר המנייה ירד בעתיד.