מינוף פיננסי היא דרך של משקיעים להגדיל את התשואה וגם את הסיכון על ההון שלהם, ואת זאת ניתן לעשות בדרכים שונות, ובמכשירים פיננסיים שונים. הדרך הכי בסיסית של מינוף פיננסי היא לקחת הלוואות, בדרך כלל מבנקים, וזאת בהתבסס על ההון שכבר קיים, ואותו משעבדים לבנק, ומשתמשים בהלוואות אלה להשקעות שונות. דוגמה לכך היא השקעה בנדלן, כאשר משקיע רוצה לקנות נכס, הוא מביא הון עצמי של 30 אחוז מערך הנכס, והבנק משלים לו את השאר, זהו מינוף של ההשקעה, מינוף זה יכול להגביר מאוד את התשואות של המשקיע, ובמקביל גם את הסיכון שלו, הסיבה היא שאם מחיר הנכס עולה או יורד, המשקיע עדיין משלם את אותו הסכום של ההלוואה, והתשואה של המשקיע מחושבת בהתבסס רק על ההון העצמי שלו, לכן תזוזה במחיר של נכס שעולה פי שלוש מההון העצמי של המשקיע, תהיה משמעותית הרבה יותר מתזוזה במחיר של נכס שעולה כמו כמות ההון העצמי של המשקיע.
דוגמה נוספת של מינוף פיננסי היא מינוף דרך השקעה באופציות וחוזים עתידיים. אופציות הן מכשיר פיננסי שנועד לתת ביטוח על ניירות ערך למקרה שיעלו או ירדו, אך קונה האופציות לא מחויב לקנות את נכס הבסיס שעליו מבוססת האופציה, ולכן משקיעים יכולים לקנות את האופציה, שבדרך כלל עולה פחות מהנכס עצמו, ולכן התזוזה במחיר הנכס יכולה להיות משמעותית בעבור סכום ההשקעה של המשקיע.
מינוף פיננסי היא דרך להגביר את הסיכון- סיכוי על תיק ההשקעות של המשקיע, והיא לא מתאימה לכל אחד, אלא למי שבאמת מבין מה הוא עושה ומחשב את צעדיו. כלכלנים טוענים שרמה מסוימת של מינוף היא בריאה ויעילה למשקיעים, אבל מינוף יתר יכול להיות מאוד מסוכן ולהרוס את קריירת ההשקעה של המשקיע. משברים כלכליים עולמיים רבים התרחשו בגלל מינוף יתר של השקעות, דוגמה בולטת לכך היא המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008, שבו המשקיעים מינפו יתר על המידה את ההשקעות במשכנתאות לדיור בארה"ב, מה שיצר בועה, וקריסה של ענף אג"ח המשכנתאות.